יואב גינאי – הבדלי גרסאות

יואב גינאי
לידה	27 במרץ 1959 (בן 65); ירושלים
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת ניו יורק; אוניברסיטת תל אביב; אוניברסיטת בר-אילן ;
פרסים והוקרה	אקו"ם
קישורים חיצוניים
פייסבוק	yoav.ginai

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־18:59, 27 ביולי 2020

יואב גינאי (נולד ב-27 במרץ 1959) הוא פזמונאי, שדרן רדיו וטלוויזיה, חוקר תרבות, מנחה, עורך, ומתרגם ישראלי.

ביוגרפיה

נולד בירושלים כבן למשפחה בת ארבע עשרה דורות בעיר, ששורשיה בגירוש ספרד. סבו של אביו, בן ציון גיני, היה מהנדס העיר הראשון של ירושלים ויפו. בילדותו השתתף ככתב וכשחקן בתוכניות הנוער של קול ישראל.

למד תקשורת באוניברסיטת תל אביב, ובאוניברסיטת ניו יורק. בעל תואר B.A. במדעי החברה מטעם אוניברסיטת בר-אילן.

שימש כמנהל מחלקת התרבות והבידור בערוץ הראשון (2007 - 2012), כמנהל חטיבת התוכניות בערוץ הראשון (2012 - 2017) וכמנהל מחלקת התרבות והבידור בערוץ הראשון (2007 - 2012).

בשנת 2019, נבחר לדירקטור כנציג הכותבים בארגון אקו"ם.

רדיו

כנער וכחייל, ערך והגיש גינאי עשרות תוכניות רדיו, בהן: "חתול בשק", "רדיו עשרה", שבמסגרתה הכשיר בני נוער שרבים מהם הפכו בעתיד לאנשי תקשורת, "כל צבעי הרשת", "טיסה לילית" ו"הכל דיבורים".

בשנת 1995, היה בין מקימי תחנת הרדיו 88FM, אותה גם ניהל מיום הקמתה ועד שנת 2007.

ייסד וניהל את דסק התרבות של רשת ב' (2001 - 2007).

בשנים 1989 - 2017, ערך והגיש ברדיו את מגזין שישי בבוקר לתרבות ובידור "מה יהיה" ברשת ב'. בפברואר 2018, עבר לשדר את התוכנית בגלי צה"ל.

טלוויזיה

לאורך השנים, ערך והנחה גינאי תוכניות רבות, בהן: "עד פופ", "בלה בלה", "יוצאים קבוע" ו"משב רוח". בשנים 2007 - 2017, שימש, לסירוגין, כראש משלחת ישראל לאירוויזיון.

לרגל ציון ארבעים שנה לטלוויזיה הישראלית, ערך והנחה את סדרת תוכניות הנוסטלגיה "ניקוי הראש הוא הכרחי". בין פרקי הסדרה, אשר שילבו קטעי ארכיון ממחלקת הבידור של הערוץ הראשון, לצד ראיונות שערך גינאי עם המשתתפים בהם, הופנה הזרקור ל"תכניות הבידור הגדולות", "הרגעים הגדולים של תכניות הסטנד אפ", "הפקות הדרמה הגדולות", אהוד מנור, "הלהקות הצבאיות", "פסטיבלים", "במזל כוכב" ו"ממזרח תזרח השמש" (ארבעים שנות זמר מזרחי).

כמנהל התוכניות בערוץ הראשון, יזם את הסאטירה "היהודים באים", הסדרה ההיסטורית לתולדות ארץ ישראל "והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל", הסדרה התיעודית על תולדות הקולנוע הישראלי "חגיגה לעיניים – סיפורו של הקולנוע הישראלי", "מקום בצמרת" וסדרת הדרמה "משפחה טובה" ועוד.

"לגעת ברוח"

בתוכנית זו, שהחלה בערוץ 33 ושודרה במקביל בערוץ 1, תיעד גינאי לאורך 15 שנים (2017-2002) ו - 180 תכניות, אושיות מכלל תחומי התרבות והבידור בישראל, ביניהם: אהוד מנור, חיים חפר, מנחם גולן, רבקה מיכאלי, צדי צרפתי, נתן יונתן, יפה ירקוני, עמוס קינן, דן אלמגור, עלי מוהר, חנה מרון, עוזי חיטמן, נורית הירש, רות סירקיס, יזהר אשדות, אביהו מדינה, נחום היימן, רבקה זהר, ירדנה ארזי, עדנה לב, יורם טהרלב, חיים גורי, אילנית, דוד רובינגר, נעמי רגן, נתן זך, ג'ו עמר, חיים באר, זאב רווח, אסתרית בלצן, אבי טולדנו, חני נחמיאס, דני ליטני וישראל יצחקי.

הסדרה נרכשה במלואה על ידי אוניברסיטת הרווארד^[1].

כתיבת פזמונים

קובץ:עטיפת האוסף כמו שלג בשרב.jpg

עטיפת דיסק האוסף הכפול

קובץ:כריכת הספר חשבתי שיהיה רומנטי.jpg

כריכת הספר "חשבתי שיהיה רומנטי"

קובץ:כריכת הספר סלפי זה כמו להתפלל לעצמך.jpg

כריכת הספר "סלפי זה כמו להתפלל לעצמך"

במהלך השנים, כתב גינאי פזמונים רבים, שבוצעו על ידי מיטב הזמרים, בהם: "דיווה" (השיר הזוכה בתחרות האירוויזיון, 1998), "לילה טוב אירופה", "פטה מורגנה" ו"נוסעת לפטרה" (דנה אינטרנשיונל), "אין מוצא" (אדם), "מרינה" (יזהר כהן), "כמו בהתחלה" (ירדנה ארזי), "כל נדרי", שירו האחרון של סשה ארגוב (יוספה דהרי, קובי רכט, עדנה גורן), "נדליק ביחד נר", "מיסטר די ג'יי" ו"אהבה מעבר לפינה" (שרית חדד), "אני אקטוף לך" (יוסי אזולאי), "חשבתי שיהיה רומנטי" (אוהד חיטמן), "גיבור" (יהודה פוליקר והראל סקעת), "שלג בשרב" (שירי מימון), "גן הכוכבים" (בן סנוף), "קולות" (שוויקי), "הזמן המאושר" (יהודה פוליקר ושלומי שבת). שירו "כשהגברים רוקדים" נכתב עבור ירדנה ארזי ודנה אינטרנשיונל. כמו כן, כתב את "הודעה נמסרה למשפחה" לזכרו של אורי גרוסמן, בנם של מיכל ודויד גרוסמן שנפל במלחמת לבנון השנייה. השיר הולחן על ידי יהודה פוליקר ובוצע על ידי ירדנה ארזי^[2]. לציון 55 שנים למותו של אלי כהן, כתב יואב גינאי, יחד עם שאול דור, את השיר "אלי שלי". השיר הולחן על ידי דוד קריבושי ובוצע על ידי יהורם גאון.

בשנת 1998, ראה אור תקליטור אוסף ראשון משיריו, "היא כולה שיר אהבה".

ב-2009, יצא לאור ספר שיריו "חשבתי שיהיה רומנטי" בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ובו פזמונים שהולחנו לצד שירים אישיים שכתב לאורך השנים.

בחודש יוני 2011, עלה בבכורה בפסטיבל ישראל המופע "עומדת ברוח", ערב מונולוגים מוזיקליים שכתב לשחקנית גילה אלמגור, עם לחנים של אוהד חיטמן.

בשנת 2016, ראה אור תקליטור האוסף הכפול "כמו שלג בשרב", המסכם שלושים שנות כתיבה, ובו שלושים ושתיים משיריו הגדולים. האלבום כולל גם שיר בביצועו של גינאי, "גרסת כיסוי לאהבה".

ספריו

בשנת 2009, יצא לאור ספר שיריו "חשבתי שיהיה רומנטי" בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ובו פזמונים שהולחנו לצד שירים אישיים שכתב לאורך השנים.

ב - 2018 יצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד ספרו "סלפי זה כמו להתפלל לעצמך" ובו משפטים ואמרות שפר שפרסם בפייסבוק.

עריכת אלבומים ואוספים

בשנת 1999, במסגרת חגיגות ה - 90 לעיר תל אביב, ראה אור "אהבה תל אביבית" - אנתולוגיה לשירי הזמר של העיר העברית הראשונה, אותה ערך יחד עם איציק יושע (הוצאת "מודן").

בשנת 2006, כשנה לאחר מותו של אהוד מנור, ראה אור האלבום "מילים אהוד מנור" בהוצאת "ידיעות אחרונות". האלבום, הכולל שירים ואיורים מעזבונו של המשורר, נערך על ידי גינאי ועפרה פוקס, אלמנתו של מנור.

ב - 2008, ראה אור בעריכתו הפרויקט "הפסקול של המדינה" - מארז בן 10 תקליטורים המתעד 40 שנות יצירה בערוץ הראשון.

ב - 2017, ראה אור "קול ישראל מירושלים"- מארז בן 10 תקליטורים עם הקולות הגדולים שהוקלטו לאורך 80 שנות "קול ישראל", אותו ערך ביחד עם נאוה אחירון בודק.

פרסים והוקרה

בשנת 2010, הוענק לגינאי פרס דירקטוריון אקו"ם, על תרומתו לתרבות ולמוזיקה בישראל ברדיו ובטלוויזיה. בשנת 2013, זכה בפרס אקו"ם לכותב השנה.

בינואר 2019, נערך לכבודו ערב הצדעה בתיאטרון צוותא בתל אביב, בו השתתפו עשרות אמנים, בהם: גילה אלמגור, שירי מימון, דנה אינטרנשיונל, זהבה בן, אילנית וסנדרה שדה.

מתגורר בתל אביב.

קישורים חיצוניים

תבנית:פרופילי מוזיקאים

ערוץ היוטיוב של יואב גינאי
יואב גינאי בתיעוד יוצרים במוסיקה הישראלית של "מפעל הפיס", סרטון באתר יוטיוב
"יוֹאָב גִּינַאי - מְרַק תַּרְבּוּת" - הבלוג של יואב גינאי
ברכת הנשיא ראובן (רובי) ריבלין ליואב גינאי, סרטון באתר יוטיוב, מתוך מופע המחווה "נוגעים ברוח" בצוותא, 2019
יואב גינאי, עומד בצומת הימים, באתר ynet, 17 בספטמבר 2009
רונית מזרחי, עמית בוניאל, בגובה העיניים עם יואב גינאי, באתר nrg‏, 4 בדצמבר 2009
יובל אברמוביץ', גינאי ההפתעות, באתר ישראל היום, 6 במאי 2016
ביקורת על אלבום האוסף כמו שלג בשרב, באתר mako

הערות שוליים

^ אוניברסיטת הרווארד רכשה את כל פרקי התוכנית "לגעת ברוח" בהנחייתו של יואב גינאי בהפקת ערוץ 33, ארכיון האינטרנט
^ אסף נבו, ‏הודעה נמסרה למשפחת גרוסמן, באתר ‏מאקו‏, 18 באפריל 2010

[1] אוניברסיטת הרווארד רכשה את כל פרקי התוכנית "לגעת ברוח" בהנחייתו של יואב גינאי בהפקת ערוץ 33, ארכיון האינטרנט

[2] אסף נבו, ‏הודעה נמסרה למשפחת גרוסמן, באתר ‏מאקו‏, 18 באפריל 2010

[1]

[2]

@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 כנער וכחייל, ערך והגיש גינאי עשרות תוכניות רדיו, בהן: "[[חתול בשק]]", "[[רדיו עשרה]]", שבמסגרתה הכשיר בני נוער שרבים מהם הפכו בעתיד לאנשי תקשורת, "כל צבעי הרשת", "טיסה לילית" ו"[[הכל דיבורים]]".
-ממקימי תחנת ה[[רדיו]] [[88FM]] ([[1995]]), אותה גם ניהל מיום הקמתה ועד שנת [[2007]]. ייסד וניהל את דסק התרבות של [[רשת ב']] ([[2001]] - [[2007]]).
+בשנת [[1995]], היה בין מקימי תחנת ה[[רדיו]] [[88FM]], אותה גם ניהל מיום הקמתה ועד שנת [[2007]].
+ייסד וניהל את דסק התרבות של [[רשת ב']] ([[2001]] - [[2007]]).
 בשנים [[1989]] - [[2017]], ערך והגיש ברדיו את מגזין שישי בבוקר לתרבות ובידור "מה יהיה" ב[[רשת ב']]. בפברואר [[2018]], עבר לשדר את התוכנית ב[[גלי צה"ל]].