קלאוון – הבדלי גרסאות

קלאוון
المنصور سيف الدين قلاوون
לידה	1222
פטירה	10 בנובמבר 1290 (בגיל 68 בערך); קהיר, הסולטנות הממלוכית
מדינה	הסולטנות הממלוכית
השושלת הבחרית
צאצאים	ח'ליל בן קלאוון; Amir Ahmad; מוחמד בן קלאוון; עלי
	נובמבר 1279 – 10 בנובמבר 1290; (כ־11 שנים)
	→ סולמיש ח'ליל בן קלאוון ←

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־15:48, 30 ביולי 2020

אל-מאלכ אל-מנצור סייף א-דין קלאוון אל-אלפי אל-צאלחי אל-נג'מ אל-עלאאי (ערבית: الملك المنصور سيف الدين قلاوون الألفى الصالحى النجمى العلاءى; לערך 1222- 10 בנובמבר 1290) היה סולטאן ממלוכי מן השושלת הבחרית, שלט בשנים 1279–1290. הוא נלחם בצלבנים ובמונגולים והתחיל את חיסולה הסופי של ממלכת הצלבנים.

השנים הראשונות

קלאוון נולד כטורקי קיפצ'אקי בערבה האסייתית התיכונה. בצעירותו, קרוב לשנת ,1240 הוא נמכר תמורת אלף דינרים לאל-מליכ א-צאלח, בנו של הסולטאן האיובי אל-כאמל. למרות שבילה זמן רב בחצרם של שליטים רבים במצרים, הוא לא למד לדבר ערבית ברמה סבירה עד ימיו האחרונים.

קלאוון היה מהממלוכים הבכירים החל מתקופתו של אייבכ בשנות 1250 והיה ידידו של אקטאי. לאחר רצח אקטאי ברח יחד עם ביברס לסוריה. בעקבות הסכנה המונגולית השלים עם קוטוז והשתתף בקרב עין ג'אלות לצד הממלוכים. לאחר הקרב חזר למצרים, הביע תמיכה ברצח קוטוז ותמך במינוי של ביברס, תחתיו הפך לבכיר הממלוכים. לאחר מות בייברס השתתף ביחד עם בנו של ביברס, הסולטאן החדש בראקה חאן בקרבות בארמניה. לאחר חזרתם למצרים פרץ שם מרד, ובראקה נאלץ לוותר על כיסאו ב-18 באוגוסט 1279. הגנרלים הממלוכים הציעו את כס הסולטאן לקלאוון, אך הוא סירב, שכן לא היה לו רוב מיוחס בין הממלוכים והוא תמך במינוי אחיו של בראקה, סולמיש בן ה-7, לתפקיד הסולטאן. קלאוון מונה לעוצר וצבר כח רב במשך 3 חודשים, במהלכם הדיח את כל הממלוכים שיכלו להתנגד למינוי העתידי. ב-27 בנובמבר אותה שנה הוא הדיח את סולמיש, הילד שהוא מינה לסולטאן ששלט רק 100 ימים, וברוב מיוחס התמנה לסולטאן.

כסולטאן במצרים

המאבק בין שתי מגמות הסולטנות, זו של ירושה וזו של קצינים שרוצים קצין חדש, נמשך במשך כל התקופה הממלוכית. קלאוון סבל בהתחלה ממריבות עם קצינים ממלוכים בכירים שטענו לשלטון, או נתחים ממנו. במשך שנות שלטונו נמשך האיום המונגולי. ב-1280 פרץ מרד אמירי דמשק וצפת. נעשה ניסיון לקשור קשר נגדו על ידי שני בניו של ביברס אך הקשר התגלה ושני הסולטאנים הקודמים הוגלו ל-כרכ.

ב-1281 קלאוון התמודד עם פלישה מונגולית. בקרב חומה השני המונגולים כמעט הביסו את הממלוכים, אך ברגע האחרון קלאוון הצליח לשנות את מצב הקרב, אך לא ניצל את הניצחון. שנתיים אחר כך ב-1283 פלשו המונגולים שוב אך הצלבנים תמכו בו.

ב-1287 שליט טריפולי בוהמונד השביעי מאנטיוכיה נפטר והתחיל מאבק שליטה בין ג'נובה וונציה. אחותו של בוהמונד שירשה את הנסיכות נשענה על גנואה. ב-1289 פנתה ונציה לקלאוון לעזרה וקלאוון עלה על טריפולי, כבש אותה, טבח ביושביה, והפך אותה מעיר נוצרית לעיר מוסלמית. בעקבות זאת צלבני ממלכת ירושלים התחננו לקלאוון להודנה נוספת לעשר שנים, וויתרו על שטחים נוספים ונשארו עם השטח מעתלית עד ביירות ללא רצף טריטוריאלי. ב-1290 פרצו מהומות בעכו, בהשתתפות אוכלוסייה "חדשה" שלא כיבדה את ההסכמים עם המוסלמים ורצחה כמה מוסלמים. קלאוון דרש את הסגרת הרוצחים, אך צלבני עכו סירבו. כפועל יוצא הודיע קלאוון לצלבנים שבעוד חצי שנה יבוא לכבוש אותם. הוא התחיל לגייס צבא, אך מת לפני שהספיק לסיים את המלאכה. בנו, אל מלכ אל אשרף חליל המשיך במפעל זה לאחר מותו, וכבש את עכו ואת שארית ממלכת הצלבנים ב-1291. לאחר מותו של חליל מוחמד בן קלאוון נהיה לסולטאן ושלט לסירוגין תקופה הכי ארוכה בהיסטוריה של הממלוכים.

קלאוון יסד שושלת סולטאנים ממלוכים, ששלטה במצרים כמאה שנה.

קישורים חיצוניים

Holt, P.M. 1995. Early Mamluk Diplomacy (1260-1290): Treaties of Baybars and Qalāwūn with Christian Rulers. BRILL, pp. 106-117. ISBN 9-004-10246-9.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{מנהיג|תפקיד1={{תפקידים מוויקינתונים}}}}
-[[קובץ:QalaunMosque1.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מסגד קלאון בקהיר]]
+[[קובץ:QalaunMosque1.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מסגד קלאוון בקהיר]]
-'''אל-מאלכ אל-מנצור סייף א-דין קלאון אל-אלפי אל-צאלחי אל-נג'מ אל-עלאאי''' ([[ערבית]]: '''الملك المنصور سيف الدين قلاوون الألفى الصالحى النجمى العلاءى'''; לערך [[1222]]- [[10 בנובמבר]] [[1290]]) היה [[סולטאן]] [[ממלוכים|ממלוכי]] מן [[השושלת הבחרית]], שלט בשנים [[1279]]–[[1290]]. הוא נלחם ב[[צלבנים]] וב[[מונגולים]] והתחיל את חיסולה הסופי של ממלכת הצלבנים.
+'''אל-מאלכ אל-מנצור סייף א-דין קלאוון אל-אלפי אל-צאלחי אל-נג'מ אל-עלאאי''' ([[ערבית]]: '''الملك المنصور سيف الدين قلاوون الألفى الصالحى النجمى العلاءى'''; לערך [[1222]]- [[10 בנובמבר]] [[1290]]) היה [[סולטאן]] [[ממלוכים|ממלוכי]] מן [[השושלת הבחרית]], שלט בשנים [[1279]]–[[1290]]. הוא נלחם ב[[צלבנים]] וב[[מונגולים]] והתחיל את חיסולה הסופי של ממלכת הצלבנים.
 ==השנים הראשונות==
-קלאון נולד כ[[עמים טורקיים|טורקי]] [[קומאנים|קיפצ'אקי]] ב[[הערבה האסייתית|ערבה האסייתית]] התיכונה. בצעירותו, קרוב לשנת ,1240 הוא נמכר תמורת אלף דינרים ל[[אל-מליכ א-צאלח]], בנו של הסולטאן האיובי [[אל-כאמל]]. למרות שבילה זמן רב בחצרם של שליטים רבים במצרים, הוא לא למד לדבר ערבית ברמה סבירה עד ימיו האחרונים.
+קלאוון נולד כ[[עמים טורקיים|טורקי]] [[קומאנים|קיפצ'אקי]] ב[[הערבה האסייתית|ערבה האסייתית]] התיכונה. בצעירותו, קרוב לשנת ,1240 הוא נמכר תמורת אלף דינרים ל[[אל-מליכ א-צאלח]], בנו של הסולטאן האיובי [[אל-כאמל]]. למרות שבילה זמן רב בחצרם של שליטים רבים במצרים, הוא לא למד לדבר ערבית ברמה סבירה עד ימיו האחרונים.
-קלאון היה מהממלוכים הבכירים החל מתקופתו של [[אייבכ]] בשנות [[1250]] והיה ידידו של [[אקטאי]]. לאחר רצח אקטאי ברח יחד עם [[ביברס]] לסוריה. בעקבות הסכנה המונגולית השלים עם [[קוטוז]] והשתתף ב[[קרב עין ג'אלות]] לצד הממלוכים. לאחר הקרב חזר למצרים, הביע תמיכה ברצח קוטוז ותמך במינוי של ביברס, תחתיו הפך לבכיר הממלוכים. לאחר מות בייברס השתתף ביחד עם בנו של ביברס, הסולטאן החדש [[בראקה חאן]] בקרבות בארמניה. לאחר חזרתם למצרים פרץ שם מרד, ובראקה נאלץ לוותר על כיסאו ב-[[18 באוגוסט]] [[1279]]. הגנרלים הממלוכים הציעו את כס הסולטאן לקלאון, אך הוא סירב, שכן לא היה לו רוב מיוחס בין הממלוכים והוא תמך במינוי אחיו של בראקה, סולמיש בן ה-7, לתפקיד הסולטאן. קלאון מונה לעוצר וצבר כח רב במשך 3 חודשים, במהלכם הדיח את כל הממלוכים שיכלו להתנגד למינוי העתידי. ב-[[27 בנובמבר]] אותה שנה הוא הדיח את [[סולמיש]], הילד שהוא מינה לסולטאן ששלט רק 100 ימים, וברוב מיוחס התמנה לסולטאן.
+קלאוון היה מהממלוכים הבכירים החל מתקופתו של [[אייבכ]] בשנות [[1250]] והיה ידידו של [[אקטאי]]. לאחר רצח אקטאי ברח יחד עם [[ביברס]] לסוריה. בעקבות הסכנה המונגולית השלים עם [[קוטוז]] והשתתף ב[[קרב עין ג'אלות]] לצד הממלוכים. לאחר הקרב חזר למצרים, הביע תמיכה ברצח קוטוז ותמך במינוי של ביברס, תחתיו הפך לבכיר הממלוכים. לאחר מות בייברס השתתף ביחד עם בנו של ביברס, הסולטאן החדש [[בראקה חאן]] בקרבות בארמניה. לאחר חזרתם למצרים פרץ שם מרד, ובראקה נאלץ לוותר על כיסאו ב-[[18 באוגוסט]] [[1279]]. הגנרלים הממלוכים הציעו את כס הסולטאן לקלאוון, אך הוא סירב, שכן לא היה לו רוב מיוחס בין הממלוכים והוא תמך במינוי אחיו של בראקה, סולמיש בן ה-7, לתפקיד הסולטאן. קלאוון מונה לעוצר וצבר כח רב במשך 3 חודשים, במהלכם הדיח את כל הממלוכים שיכלו להתנגד למינוי העתידי. ב-[[27 בנובמבר]] אותה שנה הוא הדיח את [[סולמיש]], הילד שהוא מינה לסולטאן ששלט רק 100 ימים, וברוב מיוחס התמנה לסולטאן.
 ==כסולטאן במצרים==
-המאבק בין שתי מגמות הסולטנות, זו של ירושה וזו של קצינים שרוצים קצין חדש, נמשך במשך כל התקופה הממלוכית. קלאון סבל בהתחלה ממריבות עם קצינים ממלוכים בכירים שטענו לשלטון, או נתחים ממנו.
+המאבק בין שתי מגמות הסולטנות, זו של ירושה וזו של קצינים שרוצים קצין חדש, נמשך במשך כל התקופה הממלוכית. קלאוון סבל בהתחלה ממריבות עם קצינים ממלוכים בכירים שטענו לשלטון, או נתחים ממנו.
 במשך שנות שלטונו נמשך האיום המונגולי. ב-[[1280]] פרץ מרד אמירי דמשק וצפת. נעשה ניסיון לקשור קשר נגדו על ידי שני בניו של ביברס אך הקשר התגלה ושני הסולטאנים הקודמים הוגלו ל-[[כרכ]].
-ב-[[1281]] קלאון התמודד עם פלישה מונגולית. בקרב חומה השני המונגולים כמעט הביסו את הממלוכים, אך ברגע האחרון קלאון הצליח לשנות את מצב הקרב, אך לא ניצל את הניצחון. שנתיים אחר כך ב-1283 פלשו המונגולים שוב אך הצלבנים תמכו בו.
+ב-[[1281]] קלאוון התמודד עם פלישה מונגולית. בקרב חומה השני המונגולים כמעט הביסו את הממלוכים, אך ברגע האחרון קלאוון הצליח לשנות את מצב הקרב, אך לא ניצל את הניצחון. שנתיים אחר כך ב-1283 פלשו המונגולים שוב אך הצלבנים תמכו בו.
-ב-[[1287]] שליט טריפולי [[בוהמונד השביעי]] מ[[אנטיוכיה]] נפטר והתחיל מאבק שליטה בין [[ג'נובה]] ו[[ונציה]]. אחותו של בוהמונד שירשה את הנסיכות נשענה על גנואה. ב-[[1289]] פנתה ונציה לקלאון לעזרה וקלאון עלה על טריפולי, כבש אותה, טבח ביושביה, והפך אותה מעיר נוצרית לעיר מוסלמית. בעקבות זאת צלבני [[ממלכת ירושלים]] התחננו לקלאון להודנה נוספת לעשר שנים, וויתרו על שטחים נוספים ונשארו עם השטח מעתלית עד ביירות ללא רצף טריטוריאלי. ב-[[1290]] פרצו מהומות בעכו, בהשתתפות אוכלוסייה "חדשה" שלא כיבדה את ההסכמים עם המוסלמים ורצחה כמה מוסלמים. קלאון דרש את הסגרת הרוצחים, אך צלבני עכו סירבו. כפועל יוצא הודיע קלאון לצלבנים שבעוד חצי שנה יבוא לכבוש אותם. הוא התחיל לגייס צבא, אך מת לפני שהספיק לסיים את המלאכה. בנו, [[ח'ליל בן קלאון|אל מלכ אל אשרף חליל]] המשיך במפעל זה לאחר מותו, וכבש את עכו ואת שארית ממלכת הצלבנים ב-[[1291]]. לאחר מותו של חליל [[מוחמד בן קלאון]] נהיה לסולטאן ושלט לסירוגין תקופה הכי ארוכה בהיסטוריה של הממלוכים.
+ב-[[1287]] שליט טריפולי [[בוהמונד השביעי]] מ[[אנטיוכיה]] נפטר והתחיל מאבק שליטה בין [[ג'נובה]] ו[[ונציה]]. אחותו של בוהמונד שירשה את הנסיכות נשענה על גנואה. ב-[[1289]] פנתה ונציה לקלאוון לעזרה וקלאוון עלה על טריפולי, כבש אותה, טבח ביושביה, והפך אותה מעיר נוצרית לעיר מוסלמית. בעקבות זאת צלבני [[ממלכת ירושלים]] התחננו לקלאוון להודנה נוספת לעשר שנים, וויתרו על שטחים נוספים ונשארו עם השטח מעתלית עד ביירות ללא רצף טריטוריאלי. ב-[[1290]] פרצו מהומות בעכו, בהשתתפות אוכלוסייה "חדשה" שלא כיבדה את ההסכמים עם המוסלמים ורצחה כמה מוסלמים. קלאוון דרש את הסגרת הרוצחים, אך צלבני עכו סירבו. כפועל יוצא הודיע קלאוון לצלבנים שבעוד חצי שנה יבוא לכבוש אותם. הוא התחיל לגייס צבא, אך מת לפני שהספיק לסיים את המלאכה. בנו, [[ח'ליל בן קלאוון|אל מלכ אל אשרף חליל]] המשיך במפעל זה לאחר מותו, וכבש את עכו ואת שארית ממלכת הצלבנים ב-[[1291]]. לאחר מותו של חליל [[מוחמד בן קלאוון]] נהיה לסולטאן ושלט לסירוגין תקופה הכי ארוכה בהיסטוריה של הממלוכים.
-קלאון יסד שושלת סולטאנים ממלוכים, ששלטה במצרים כמאה שנה.
+קלאוון יסד שושלת סולטאנים ממלוכים, ששלטה במצרים כמאה שנה.
 ==קישורים חיצוניים==
@@ שורה 26: / שורה 26: @@
 {{בקרת זהויות}}
-{{מיון רגיל:קלאון (סולטאן ממלוכי)}}
 [[קטגוריה:התקופה הממלוכית בארץ ישראל]]
 [[קטגוריה:מצרים: היסטוריה]]
@@ שורה 33: / שורה 32: @@
 [[קטגוריה:הסולטנות הממלוכית]]
 [[קטגוריה:ילידי 1222]]
 [[קטגוריה:נפטרים ב-1290]]

סולטאנים ממלוכים במצרים
סולטאנים בחרים	שג'ר א-דר • איבכ • אל-מנצור עלי • קטז • ביברס • ברקה חאן • סולמיש • קלאון • ח'ליל בן קלאון • מוחמד בן קלאון • קיטבוגה • לג'ין • ביברס אל-ג'אשנכיר
סולטאנים בורג'ים	ברקוק • ברסבאי • ג'קמק • קאיתבאי • קאנסוה אל-ע'ורי • טומאן ביי