אגם נאצר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 15: שורה 15:
|נהר מזין=[[נילוס]]
|נהר מזין=[[נילוס]]
|מקור לנהר=[[נילוס]]
|מקור לנהר=[[נילוס]]
|ערים=[[אסוואן]], [[אבו סימבל]], [[ואדי חליפה]]
|ערים=[[אסוואן]], [[אבו סימבל]], [[ואדי חלפא]]
|קואורדינטות={{coord|22|25|N|31|45|E|type:adm1st|display=title,inline}}
|קואורדינטות={{coord|22|25|N|31|45|E|type:adm1st|display=title,inline}}
|מפה={{מפת מיקום|מדינה=מצרים|מפה נוספת=סודאן|שם=אגם נאצר|אורך=31.75|רוחב=22.416667|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=אגם}}
|מפה={{מפת מיקום|מדינה=מצרים|מפה נוספת=סודאן|שם=אגם נאצר|אורך=31.75|רוחב=22.416667|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=אגם}}

גרסה מ־21:27, 31 ביולי 2020

תבנית:ימה אגם נאצר הוא מאגר מים בדרום מצרים ובצפון סודאן, שנוצר כתוצאה מבניית סכר אסואן, בין השנים 1958 ו-1970, וניזון ממימי נהר הנילוס. האגם קרוי על שמו של נשיא המצרים גמאל עבד אל נאצר, שבזמן שלטונו הוקם הסכר.

האזור הקרוי "אגם נאצר" מתייחס לחלק המצרי של מקווה המים, המהווה כ-83% משטחו. שאר המאגר, המצוי בשטחה של סודאן, מכונה בפי הסודאנים "אגם נוביה".

האגם מתפרס על שטח של 5,250 קמ"ר. אורכו של האגם מגיע לכ-550 ק"מ ורוחבו המרבי לכ-35 ק"מ בסמוך לחוג הסרטן.

מספר אתרים ארכאולוגיים שהיו מצויים בשטח ההצפה פורקו והועברו לאזורים גבוהים יותר לבל ייפגעו.

כדי למנוע את עליית מפלס האגם, נבנתה בין השנים 19781998 תעלת סאדאת. דרכה נשאבים מי האגם לכיוון צפון-מערב, שם הם יוצרים את אגמי תושכא.

ראו גם

קישורים חיצוניים

תמונה פנורמית של אגם נאצר
תמונת האגם מתחנת החלל הבינלאומית