בית הקברות נחלת יצחק – הבדלי גרסאות
הצלת 1 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.1 |
הרחבה |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
== היסטוריה == |
== היסטוריה == |
||
[[קובץ:Nahalat yitzhak cemetery Tel Aviv.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום אוויר של בית הקברות]] |
|||
שטח בית הקברות נקנה על ידי [[חברה קדישא]] במספר שלבים. בתחילה נקנו 32 [[דונם]] ולאחר מכן, באפריל [[1930]], 22 דונם נוספים.{{הערה|{{דבר||שטח קרקע לבית קברות|1930/05/04|00403}}.}} המקום נפתח לקבורה בשנת [[1932]], עת גברה הצפיפות ב[[בית הקברות טרומפלדור]], שהיה בית העלמין היחיד באזור באותו זמן. שטחו העיקרי של בית העלמין נמצא בתחום השיפוט של עיריית [[גבעתיים]] וחלקו בתחום השיפוט של [[תל אביב-יפו]]. |
שטח בית הקברות נקנה על ידי [[חברה קדישא]] במספר שלבים. בתחילה נקנו 32 [[דונם]] ולאחר מכן, באפריל [[1930]], 22 דונם נוספים.{{הערה|{{דבר||שטח קרקע לבית קברות|1930/05/04|00403}}.}} המקום נפתח לקבורה בשנת [[1932]], עת גברה הצפיפות ב[[בית הקברות טרומפלדור]], שהיה בית העלמין היחיד באזור באותו זמן. שטחו העיקרי של בית העלמין נמצא בתחום השיפוט של עיריית [[גבעתיים]] וחלקו בתחום השיפוט של [[תל אביב-יפו]]. |
||
גרסה מ־13:34, 12 באוגוסט 2020
 | |
| חלקה צבאית בבית הקברות נחלת יצחק, ומעבר לה אנדרטה לנספים בטרבלינקה | |
| פרטי בית הקברות | |
|---|---|
| דת | יהודים |
| תאריך הקמה | 1932 |
| שטח | 86 דונם |
| מספר קבורים | כ-30,000 |
| קואורדינטות | 32°04′16″N 34°48′04″E / 32.071111111111°N 34.801111111111°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   בית הקברות נחלת יצחק | |
  | |
בית הקברות נחלת יצחק שוכן בעיר גבעתיים, בגבול שלה עם תל אביב, והוא אחד מבתי הקברות הוותיקים בגוש דן. הוא נקרא על שם השכונה שבה הוא נמצא, שכונת נחלת יצחק.
היסטוריה
שטח בית הקברות נקנה על ידי חברה קדישא במספר שלבים. בתחילה נקנו 32 דונם ולאחר מכן, באפריל 1930, 22 דונם נוספים.[1] המקום נפתח לקבורה בשנת 1932, עת גברה הצפיפות בבית הקברות טרומפלדור, שהיה בית העלמין היחיד באזור באותו זמן. שטחו העיקרי של בית העלמין נמצא בתחום השיפוט של עיריית גבעתיים וחלקו בתחום השיפוט של תל אביב-יפו.
בית העלמין נחלת יצחק משתרע על פני שטח בן 86 דונם ובו כ-30 אלף קברים, מתוכם כ-7,500 קברים של ילדים. בית העלמין הוכרז על ידי המוסד לביטוח לאומי כבית עלמין סגור לקבורה, והקבורה בו מתאפשרת במשורה ותמורת תשלום גבוה ביותר. האגף המרכזי של בית העלמין בנוי לאורך שדרה ראשית באורך של 700 מטר ובה עצים, פרחים, מדשאות, ספסלי ישיבה ופינות מוצלות.
בגלל הצפות נחל איילון (הוא ואדי מוסררה) רכשה החברה קדישא בשנות ה-30 של המאה ה-20 שטח אדמה ברוחב 8 מטר מהטמפלרים בשרונה שהיו בעלי הקרקע כדי לבנות גשר ולסלול כביש למעבר. עיריית תל אביב סללה את כביש הגישה ותמכה כספית בבניית הגשר.
רבים מהקבורים בנחלת יצחק הם אישים ידועים בעולם התורה והחסידות, צאצאים של שושלות חסידיות גדולות, כגון אדמו"רי חסידות רוז'ין, הרבי משטפנשט, רבני שכונות ומחלקות ורבנים ראשיים של העיר תל אביב וכן עסקנים, סופרים ואנשים מן היישוב.
בית העלמין כולל גם ארבע חלקות צבאיות לחללי מלחמת העצמאות וחלקה לחללי תנועת המרי העברי והמחתרות, ובהם חללי אלטלנה וכן מפקד הלח"י, אברהם שטרן (יאיר) (בסך הכל 1,151 חללים).[2] במקום מספר קברי אחים של חללי הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב במלחמת העולם השנייה, חללי המאורעות וההעפלה.
בדומה לבתי קברות אחרים בישראל, גם בבית הקברות נחלת יצחק הוקמו אנדרטאות לזכר קורבנות השואה. מתחת לחלק מהן נטמנו אפר ועצמות שהובאו ממחנות ההשמדה. באנדרטאות: אנדרטאות לזכר הנספים בטרבלינקה, במיידנק ובבאבי יאר, ואנדרטאות ליהודי ליטא, לבוב וראדומסק.
הסופר א. ז. בן ישי, שנתן את שמם של רחובות רבים באזור תל אביב, הבליע בחן רב מעין "הכנה" לבאי בית הקברות מכיוון מערב. ההולך ברחוב נחלת יצחק מזרחה, רואה את רחוב חפץ חיים, לאחר מכן את רחוב חיי אדם, ולבסוף, לפני הפניה לבית הקברות, את רחוב מעבר יבוק. משחק שמות זה הוא דו-רבדי: שמות הרחובות הללו הם שמות ספרי אחרונים, כאשר ה"סיפור" מתחיל מאדם החפץ חיים, לאחר מכן הוא חי (חיי אדם), אחר כך אל אל רחוב המתאר מצב שבו הוא מת (מעבר יבוק הוא ספר מנהגי אבלות שכתב ר' אהרן ברכיה ממודנה) ובסוף אל "רחוב אבני זיכרון" שבו נמצאת הכניסה הראשית אל בית הקברות.
לקריאה נוספת
- זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, עם עובד 1978, עמ' 5129.
קישורים חיצוניים
- בית הקברות באתר חברה קדישא
- יעקב מרקל, בית-הקברות נחלת יצחק
- בית הקברות נחלת יצחק, באתר BillionGraves
הערות שוליים
- ^ שטח קרקע לבית קברות, דבר, 4 במאי 1930.
- ^ בית העלמין הצבאי נחלת יצחק, באתר "יזכור"