התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזרתי-בוט (שיחה | תרומות)
מ שפה=en-US ⟸ שפה=אנגלית (באמצעות WP:JWB)
מ ←‏תרגום: ניסוח, קישורים פנימיים
שורה 11: שורה 11:


=== תרגום ===
=== תרגום ===
:זכותם של אזרחי ארצות הברית להצביע לא תבוטל או תוגבל על ידי ארצות הברית או על ידי מדינה מן המדינות על פי מאפיין של מין.
:זכותם של אזרחי ארצות הברית להצביע לא תבוטל או תוגבל על ידי ארצות הברית או על ידי שום [[מדינות ארצות הברית|מדינה]] בגלל [[מגדר|מין]].
:לקונגרס תהיה הסמכות לאכוף תיקון זה על ידי חקיקה מתאימה.
:לקונגרס תהיה הסמכות לאכוף תיקון זה על ידי חקיקה מתאימה.



גרסה מ־11:54, 15 באוגוסט 2020

התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית

התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית הוא התיקון שהעניק זכות בחירה לנשים בארצות הברית, אשר אושרר ב-18 באוגוסט 1920.

התיקון

מקור

The right of citizens of the United States to vote shall not be denied or abridged by the United States or by any State on account of sex.

Congress shall have power to enforce this article by appropriate legislation.

תרגום

זכותם של אזרחי ארצות הברית להצביע לא תבוטל או תוגבל על ידי ארצות הברית או על ידי שום מדינה בגלל מין.
לקונגרס תהיה הסמכות לאכוף תיקון זה על ידי חקיקה מתאימה.

מהות

מהות התיקון היא האיסור להפלות את אזרחי ארצות הברית לפי מינם בכל הנוגע לזכות להצביע. מטרתו המקורית של התיקון הייתה הענקת שוויון זכויות לנשים, אך הוא תקף לשני המינים כאחד.

רקע

בעת היווסדה של ארצות הברית, לאזרחיות לא היו את כל הזכויות כמו לאזרחים הגברים. ההתנגדות למתן זכות בחירה לנשים בארצות הברית קדמה לוועידת החוקה ב-1787, שבה נוסחה ואושרה החוקה. ההשקפה הרווחת בחברה הייתה, כי יש למנוע מנשים לכהן בתפקידים ציבורים ולבחור. ורוב הגברים החזיקו בתפיסה שיש להגן על הנשים מפני הרעות שבפוליטיקה[1]. רק בשנת 1848 החלה פעילות לקידום זכות הבחירה לנשים ברמה המדינתית והארצית. ועידת סנקה פולס היה הכינוס הראשון ממנו יצאה קריאה של המשתתפים לזכויות לנשים וביניהן זכות הבחירה. מבין מארגנות הכנס היו הפעילות לביטול העבדות לוקרישה מוט ואליזבת קיידי סטנטון[2]. בעקבות הוועידה הדרישה לזכות הבחירה, הייתה לאחת מדרישות היסוד של תנועת הנשים. סטנטון יחד עם סוזן ב. אנתוני ופעילות אחרות, הקימו ארגונים שפעלו לקידום זכות הבחירה לנשים במדינות וברמה הארצית[3]מלחמת האזרחים, שלאחריה בוטלה העבודות הממוסדת יצרה פילוג בתנועת הנשים. חלק מהפעילות האמינו כי הן צריכות לדחות את הפעילות למען זכות בחירה לנשים ולתת לשחורים להשתתף בתהליך הדמוקרטי וכך להתחיל וליצור שוויון. אחרות, התנגדו לניסיון לקדם את מתן הזכויות לגברים אפרו-אמריקאים תוך פגיעה בזכויותיהן של נשים[4].

ברמה המדינתית מספר מדינות אישרו את זכות הבחירה לנשים. כבר בשנת 1869 העניקה וויומינג זכות הצבעה לנשים, בין השאר על מנת להגדיל את מספר המצביעים ולזכות במעמד של מדינה, וכך בשנת 1890 בהופכה למדינה הייתה וויומינג המדינה הראשונה בה הייתה לנשים זכות בחירה[1]. עד 1914 הצטרפו לוויומינג עוד 10 מדינות. האגודה הלאומית לזכות הבחירה לנשים (NAWSA) השקיעה משאבים רבים לקדם את זכות הבחירה ברמה המדינתית. אליס פול, סופרגיסטית אמריקאית שחייה באנגליה כמה שנים והייתה חברה בארגון הרדיקלי, איגוד הנשים החברתי-פוליטי, טענה שהדרך המהירה ביותר לקדם את זכות הבחירה לנשים תהייה דרך שינוי בחוקה. כשה- NAWSA התנגד לאסטרטגיה זו, היא הקימה את מפלגת הנשים הלאומית[5]. בן ינואר 1917 ליוני 1919, פעילות המפלגה עמדו במשמרת מחאה ליד הבית הלבן במטרה ליצור לחץ על הנשיא וודרו וילסון להעביר את התיקון בשני הבתים. התיקון עבר לראשונה בבית הנבחרים ברוב קטן ב-10 בינואר 1918, בין השאר בתמיכת וילסון אשר הצהיר על תמיכתו בתיקון יום קודם לכן[6][1]. נציגים ממדינות הדרום בסנאט דחו את התיקון ולא הסכימו לדון בו במשך תשעה חודשים. משעלה הנושא להצבעה בסנאט, חסרו שני קולות לרוב הדרוש והצעת התיקון נפלה. אחרי הבחירות שהתקיימו באותה שנה, היה בקונגרס רוב בשני הבתים לטובת התיקון, והתיקון עבר ברוב גדול בבית הנבחרים ב-21 במאי 1919, ובסנאט - ב-4 ביוני אותה שנה[3].

לאחר שמדינת טנסי אישרה את התיקון ב-18 באוגוסט 1920 ובכך השלימה את מספר האישורים הנחוץ לאישור התיקון, התיקון נתקבל. סמוך לאחר שהתיקון נתקבל, הוא אושרר גם על ידי קונטיקט וורמונט. פלורידה, לעומת זאת, אישררה את התיקון ה-19 רק ב-22 במאי 1969, אף על פי שכבר בשנת 1921 העבירה חוק המסדירה הצבעה שוויונית לכל תושבי המדינה.

מאוחר יותר, בשנת 1922, הוגשה לבית המשפט העליון של ארצות הברית עתירה נגד התיקון, בה נטען שהאישרור בטנסי ובמערב וירג'יניה לא היה תקין פרוצדורלית, שהחוקה אינה מאפשרת תיקון מעין זה ושחלק מהמדינות שאשררו את התיקון עשו זאת נגד החוקות שלהם. העתירה נדחתה על ידי השופטים פה אחד, תוך התייחסות לכל טענה בנפרד. הטענה לגבי אי חוקיות האשרור בטנסי ובמערב ויג'יניה נקבעה כחסרת משמעות לאור האישרור הנוסף בקונטיקט וורמונט. בנוסף, בית המשפט קבע שהליך האישרור של החוקה הוא פוליטי ואינו נתון לביקורת שיפוטית.

לאחר התיקון ה-19 לחוקה החלו נשים להשתתף בבחירות, בעיקר במדינות הצפון. התיקון איפשר לשלול את זכות הבחירה מנשים אפרו-אמריקאיות, וכך אכן נעשה בקונפדרציית המדינות של אמריקה. במדינות אלה ננקטו שיטות שונות להרתעת מצביעים, בהן דמי רישום גבוהים, מבחני אוריינות, מכשולים ביורוקרטיים, איומים באלימות ואיומים במקומות העבודה. נשים שחורות בארצות הברית, בהן פאני לו היימר ואלה בייקר, המשיכו להיאבק והיו מחויבות לזכות הבחירה לנשים במדינות הדרום. מטרה זו הושגה רק בשנת 1965, עם חקיקת חוק זכות ההצבעה שאסר על אפליה גזעית אצל מצביעים.[7]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 "Nineteenth Amendment | History & Facts". Encyclopedia Britannica (באנגלית). נבדק ב-2017-08-14.
  2. ^ Seneca Falls Convention | HistoryNet, www.historynet.com (באנגלית)
  3. ^ 1 2 19th Amendment - Women’s History - HISTORY.com, HISTORY.com
  4. ^ Ellen Carol DuBois, Feminism and Suffrage: The Emergence of an Independent Women's Movement in America, 1848-1869, Cornell University Press, 1978
  5. ^ "Congressional Union for Women Suffrage". Spartacus Educational. נבדק ב-2017-08-14.
  6. ^ Dodd, Lynda G, Parades, pickets, and prison: Alice Paul and the virtues of unruly constitutional citizenship, Journal of Law & Politics 24 (4)
  7. ^ Women’s Equality Day celebrates the 19th Amendment. For nonwhite women, the fight to vote continued for decades, ‏22 באוגוסט 2018 (באנגלית)