מוצב – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אבן עזרא ==> אברהם אבן עזרא (הערך מתייחס לפירוש ולא לפרשן)
שורה 14: שורה 14:
מוצבים מוקמים במיקומים [[אסטרטגיה צבאית|אסטרטגיים]] - בנקודות [[גובה|גבוהות]] שקל יחסית להגן עליהן ושאחיזה בהן משמעותה שליטה בשטח גדול יותר. בדרך כלל, חשוב לתוקף לכבוש מוצב בה במידה שחשוב למגן להחזיק בו. פינוי מוצב או אובדנו, כפי שקרה ל[[צה"ל]] ב[[מלחמת יום הכיפורים]], מהווים נזק משמעותי בעת [[קרב]]. יוצאי דופן הם מקרים בהם המוצב שולט על שטח של האויב, אך נשלט על ידי נקודות בשטח של המגן. במקרה זה, מעבר המוצב לידי התוקף אינו מעניק לתוקף שליטה על המגן, אלא רק מונע את שליטת המגן על התוקף באמצעות המוצב.
מוצבים מוקמים במיקומים [[אסטרטגיה צבאית|אסטרטגיים]] - בנקודות [[גובה|גבוהות]] שקל יחסית להגן עליהן ושאחיזה בהן משמעותה שליטה בשטח גדול יותר. בדרך כלל, חשוב לתוקף לכבוש מוצב בה במידה שחשוב למגן להחזיק בו. פינוי מוצב או אובדנו, כפי שקרה ל[[צה"ל]] ב[[מלחמת יום הכיפורים]], מהווים נזק משמעותי בעת [[קרב]]. יוצאי דופן הם מקרים בהם המוצב שולט על שטח של האויב, אך נשלט על ידי נקודות בשטח של המגן. במקרה זה, מעבר המוצב לידי התוקף אינו מעניק לתוקף שליטה על המגן, אלא רק מונע את שליטת המגן על התוקף באמצעות המוצב.


המילה מוצב מקורה ב[[תנ"ך]], ופירושה [[מגדל שמירה]] מעץ{{הערה|[[רד"ק]], [[מצודת ציון]], {{תנ"ך|ישעיה|כט|ג}}}} ויש הקושרים אותה עם המושג "[[חיל מצב]]"{{הערה| [[אבן עזרא]], [[מלבי"ם]], {{תנ"ך|ישעיה|כט|ג}}}}.
המילה מוצב מקורה ב[[תנ"ך]], ופירושה [[מגדל שמירה]] מעץ{{הערה|[[רד"ק]], [[מצודת ציון]], {{תנ"ך|ישעיה|כט|ג}}}} ויש הקושרים אותה עם המושג "[[חיל מצב]]"{{הערה| [[פירוש האבן עזרא|אבן עזרא]], [[מלבי"ם]], {{תנ"ך|ישעיה|כט|ג}}}}.


== מוצבים מפורסמים במערכות ישראל ==
== מוצבים מפורסמים במערכות ישראל ==

גרסה מ־11:42, 16 באוגוסט 2020

מוצב של צה"ל המאבטח את הכביש (בין גוש עציון לחברון)
חייל צה"ל במוצב הבופור, 1987

מוצב בעבר נקרא גם משלט, הוא מערך מוגן המורכב ממספר עמדות המשמשות ברובן לתצפית ולחימה (בדרך כלל הגנתית). עמדות המוצב סמוכות זו לזו כדי שיהיה קשר עין וקול ביניהן וזאת על מנת להקשות ניסיון חדירה למוצב. את המוצב מאיישים כוחות לחימה בסדר גודל של כיתה עד פלוגה.

למרות שהמוצב משמש גם כמחנה של הצבא (כלומר החיילים ישנים, אוכלים וגרים בו) הוא איננו מוגדר ככזה. מוצב איננו מתפקד (למעט במקרים חריגים ביותר) בתור מפקדה של הכוחות, אלא בתור מקום הצבתם של הכוחות הלוחמים עצמם. לעיתים משתמשים במונח מוצב במשמעות מושאלת גם לפיקוד הגבוה, למשל "מוצב הפיקוד העליון" (מצפ״ה). היחידות הקרביות בצה"ל והלוחמים בלבד הם אלו שתופסים את אותם מוצבים ומבצעים בהם משימות ביטחון שוטף, מוצבים בגזרות שונות כמו יהודה ושומרון והערים שבו, לבנון, סוריה ועזה. שאר תומכי הלחימה תופסים מוצבים למטרות לוגיסטיקה, מפקדה, קשר וכדומה.

הרחבה

ישנם מספר סוגים של מוצבים: מוצב היקפי, מוצב קווי ומוצב היקפי קווי המשלב את שתי השיטות במוצב אחד. בתורת ההגנה והביצורים המוצב נחשב כתא היסוד של מערך ההגנה הקבועה, ומספר מוצבים בעלי סמיכות ביניהם מהווים "מתחם מוגן".

לרוב מסודרים כל המוצבים בקו גבול מסוים במה שנקרא "קו מוצבים קדמי" וכל השטח שביניהם לבין הגבול משמש כשטח אש פוטנציאלי לבלימת האויב. לרוב זהו המצב משני צדי הגבול וכך נוצר שטח שאין עוברים בו בין שני קווי המוצבים (no man's land). "קו בר-לב" היה קו מוצבים שבנתה ישראל לאורך תעלת סואץ החל מסוף שנת 1968, לשם הגנה על חיילי צה"ל המאבטחים את הגבול שבין ישראל למצרים לאורך התעלה.

ביהודה ושומרון קימים מוצבים המאבטחים כלי רכב הנעים בצירים המרכזים, מפני פיגועי ירי.

מוצבים מוקמים במיקומים אסטרטגיים - בנקודות גבוהות שקל יחסית להגן עליהן ושאחיזה בהן משמעותה שליטה בשטח גדול יותר. בדרך כלל, חשוב לתוקף לכבוש מוצב בה במידה שחשוב למגן להחזיק בו. פינוי מוצב או אובדנו, כפי שקרה לצה"ל במלחמת יום הכיפורים, מהווים נזק משמעותי בעת קרב. יוצאי דופן הם מקרים בהם המוצב שולט על שטח של האויב, אך נשלט על ידי נקודות בשטח של המגן. במקרה זה, מעבר המוצב לידי התוקף אינו מעניק לתוקף שליטה על המגן, אלא רק מונע את שליטת המגן על התוקף באמצעות המוצב.

המילה מוצב מקורה בתנ"ך, ופירושה מגדל שמירה מעץ[1] ויש הקושרים אותה עם המושג "חיל מצב"[2].

מוצבים מפורסמים במערכות ישראל

הערות שוליים