אקסאי צ'ין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־16:55, 16 באוגוסט 2020

אקסאי צ'ין (בסינית: 阿克赛钦, פין-יין: Ākèsài Qīn) הוא אזור מדבר מלח, לא מיושב ברובו, במשולש הגבולות הודו-סין-פקיסטן, המהווה כחמישית ממחוז ג'אמו וקשמיר. השליטה על השטח נתונה במחלוקת בין סין והודו. סין שולטת בשטח זה דה פקטו מאז מלחמת הודו–סין.

גאוגרפיה

אזור אקסאי צ'ין נמצא מצפון להרי קונלון המערביים ומשתרע על פני 37,250 קמ"ר. הרמה המדברית נמצאת בגובה רב (4,800-5,500 מטר מעל פני הים) וכוללת גם מספר אגמי מלח. מבחינה גאוגרפית מהווה האזור חלק מרמת טיבט. חלקו הצפוני של האזור מכונה "מישור סודה" ובו זורם הנהר קרקאש (אנ').

היסטוריה

במהלך שנות ה-50 לא הכירה סין בגבול הבינלאומי (קו מקמהון), שהוא ירושה מהמשטר הקולוניאלי הבריטי שהעניק את השטח להודו. סין טענה שהאזור הוא חלק מטיבט, ולאור טענתה לבעלות על טיבט, טענה סין גם לבעלות על אזור זה. ב-1959 החלו להתרבות תקריות הגבול באזור, והמשבר המרכזי אירע לאחר שהודו גילתה במפות סיניות שסין מחשיבה את האזור בשטחה ואף סללה במקום כביש המוביל לרמת טיבט. הכביש, המחבר בין אזור שינג'יאנג לרמת טיבט מהווה ציר אסטרטגי בראיית סין, והיא הגיבה בתוקפנות רבה לאור המחאה ההודית על סלילת כביש זה. תקריות הגבול באזור גברו לאור הכנסת כוחות של שני הצדדים אל תוך שטח המריבה. ב-20 באוקטובר 1962 פלשו כוחות סיניים לאזור וכבשו אותו. מאז האזור נמצא תחת שליטת סין ומהווה נקודת מחלוקת מרכזית המהווה אבן נגף מרכזית ביחסי שתי המדינות.

ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה של אסיה ובנושא מדבריות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:China India western border 88.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בוורוד - שטח המריבה אקסאי צ'ין]]
-'''אקסאי צ'ין''' (ב[[שפות סיניות|סינית]]: '''阿克赛钦''', [[פין-יין]]: Ākèsài Qīn) הוא אזור [[מדבר מלח]], לא מיושב ברובו, במשולש ה[[גבול|גבולות]] [[הודו]]-[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]-[[פקיסטן]], המהווה כחמישית ממחוז [[ג'אמו וקשמיר]]. השליטה על השטח נתונה במחלוקת בין סין והודו. סין שולטת בשטח זה [[דה פקטו]] מאז [[מלחמת הודו-סין]].
+'''אקסאי צ'ין''' (ב[[שפות סיניות|סינית]]: '''阿克赛钦''', [[פין-יין]]: Ākèsài Qīn) הוא אזור [[מדבר מלח]], לא מיושב ברובו, במשולש ה[[גבול|גבולות]] [[הודו]]-[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]-[[פקיסטן]], המהווה כחמישית ממחוז [[ג'אמו וקשמיר]]. השליטה על השטח נתונה במחלוקת בין סין והודו. סין שולטת בשטח זה [[דה פקטו]] מאז [[מלחמת הודו–סין]].
 ==גאוגרפיה==
@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 ==היסטוריה==
-במהלך [[שנות ה-50]] לא הכירה סין בגבול הבינלאומי ([[קו מקמהון]]), שהוא ירושה [[היסטוריה של הודו#הודו הקולוניאלית|מהמשטר הקולוניאלי הבריטי]] שהעניק את השטח להודו. סין טענה שהאזור הוא חלק מ[[טיבט]], ולאור טענתה לבעלות על טיבט, טענה סין גם לבעלות על אזור זה. ב-[[1959]] החלו להתרבות תקריות הגבול באזור, והמשבר המרכזי אירע לאחר שהודו גילתה במפות סיניות שסין מחשיבה את האזור בשטחה ואף סללה במקום [[כביש]] המוביל לרמת טיבט. הכביש, המחבר בין אזור [[שינג'יאנג]] לרמת טיבט מהווה ציר אסטרטגי בראיית סין, והיא הגיבה בתוקפנות רבה לאור המחאה ההודית על סלילת כביש זה. תקריות הגבול באזור גברו לאור הכנסת כוחות של שני הצדדים אל תוך שטח המריבה. ב-20 באוקטובר 1962 [[מלחמת הודו-סין|פלשו כוחות סיניים לאזור וכבשו אותו]]. מאז האזור נמצא תחת שליטת סין ומהווה נקודת מחלוקת מרכזית המהווה אבן נגף מרכזית ביחסי שתי המדינות.
+במהלך [[שנות ה-50]] לא הכירה סין בגבול הבינלאומי ([[קו מקמהון]]), שהוא ירושה [[היסטוריה של הודו#הודו הקולוניאלית|מהמשטר הקולוניאלי הבריטי]] שהעניק את השטח להודו. סין טענה שהאזור הוא חלק מ[[טיבט]], ולאור טענתה לבעלות על טיבט, טענה סין גם לבעלות על אזור זה. ב-[[1959]] החלו להתרבות תקריות הגבול באזור, והמשבר המרכזי אירע לאחר שהודו גילתה במפות סיניות שסין מחשיבה את האזור בשטחה ואף סללה במקום [[כביש]] המוביל לרמת טיבט. הכביש, המחבר בין אזור [[שינג'יאנג]] לרמת טיבט מהווה ציר אסטרטגי בראיית סין, והיא הגיבה בתוקפנות רבה לאור המחאה ההודית על סלילת כביש זה. תקריות הגבול באזור גברו לאור הכנסת כוחות של שני הצדדים אל תוך שטח המריבה. ב-20 באוקטובר 1962 [[מלחמת הודו–סין|פלשו כוחות סיניים לאזור וכבשו אותו]]. מאז האזור נמצא תחת שליטת סין ומהווה נקודת מחלוקת מרכזית המהווה אבן נגף מרכזית ביחסי שתי המדינות.
 {{קצרמר|גאוגרפיה של אסיה|מדבריות}}