אב – הבדלי גרסאות
RimerMoshe (שיחה | תרומות) בשר (מזון) ==> בשר |
Mia www Mia (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
שמו של החודש הובא, כשמות שאר החודשים, מ[[גלות בבל]]. מקורו במילה ה[[אכדית]] אבו ("[[קנה|קנים]]"). על פי החוקרים, בחודש זה נהגו לקצור את הקנים לצרכים שונים. גם ב[[בית המקדש]] היה חודש אב מסמן את סוף הזמן בו כרתו עצים לצורך המערכה שעל ה[[מזבח]] (בבלי, בבא בתרא קכא ע"א). ב[[בבלית]] פירוש השם הוא אש, וזוהי משמעות נוספת לשם החודש, לפיה הוא נקרא על שום החום הכבד השורר בתקופה זו של השנה. |
שמו של החודש הובא, כשמות שאר החודשים, מ[[גלות בבל]]. מקורו במילה ה[[אכדית]] אבו ("[[קנה|קנים]]"). על פי החוקרים, בחודש זה נהגו לקצור את הקנים לצרכים שונים. גם ב[[בית המקדש]] היה חודש אב מסמן את סוף הזמן בו כרתו עצים לצורך המערכה שעל ה[[מזבח]] (בבלי, בבא בתרא קכא ע"א). ב[[בבלית]] פירוש השם הוא אש, וזוהי משמעות נוספת לשם החודש, לפיה הוא נקרא על שום החום הכבד השורר בתקופה זו של השנה. |
||
חודש אב מכונה גם "'''מְנַחֵם אָב'''", משום הבקשה לנחמה על כך שחודש זה נחשב כחודש הפורענות והאבלות בלוח העברי, ששיאן חורבן [[בית המקדש]] ב[[תשעה באב]]. כינוי זה מקורו במקורות עבריים מימי הביניים. |
חודש אב מכונה גם "'''מְנַחֵם אָב'''", משום הבקשה לנחמה על כך שחודש זה נחשב כחודש הפורענות והאבלות בלוח העברי, ששיאן חורבן [[בית המקדש]] ב[[תשעה באב]]. כינוי זה מקורו במקורות עבריים מימי הביניים. |
||
ב[[תלמוד ירושלמי]] מסכת ברכות פרק ב' הלכה ד' מובא הסיפור הבא: "עובדא הוה בחד יהודאי דהוה קאים רדי געת תורתיה קומוי עבר חד ערביי ושמע קלה א"ל בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קנקנך דהא חריב בית מוקדשא געת זמן תניינות א"ל בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קנקניך '''דהא יליד מלכא משיחא א"ל מה שמיה מנחם''' א"ל ומה שמיה דאבוי א"ל חזקיה א"ל מן הן הוא א"ל מן בירת מלכא דבית לחם יהודה אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא והוה עייל קרייה ונפקא קרייה עד דעל לההוא קרתא והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך אמרה בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא א"ל רחיציא אנן דברגליה חריב וברגליה מתבניי א"ל לית לי פריטין א"ל והוא מה אכפת ליה איתיי זובנין ליה אין לית קומך יומא דין בתר יומין אנא אתי ונסיב בתר יומין עאל לההיא קרתא אמר לה מהו מיינוקא עביד א"ל מן שעתא דחמיתני אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי." |
ב[[תלמוד ירושלמי]] מסכת ברכות פרק ב' הלכה ד' מובא הסיפור הבא: "עובדא הוה בחד יהודאי דהוה קאים רדי געת תורתיה קומוי עבר חד ערביי ושמע קלה א"ל בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קנקנך דהא חריב בית מוקדשא געת זמן תניינות א"ל בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קנקניך '''דהא יליד מלכא משיחא א"ל מה שמיה מנחם''' א"ל ומה שמיה דאבוי א"ל חזקיה א"ל מן הן הוא א"ל מן בירת מלכא דבית לחם יהודה אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא והוה עייל קרייה ונפקא קרייה עד דעל לההוא קרתא והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך אמרה בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא א"ל רחיציא אנן דברגליה חריב וברגליה מתבניי א"ל לית לי פריטין א"ל והוא מה אכפת ליה איתיי זובנין ליה אין לית קומך יומא דין בתר יומין אנא אתי ונסיב בתר יומין עאל לההיא קרתא אמר לה מהו מיינוקא עביד א"ל מן שעתא דחמיתני אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי." |
||
בערך [[משיח]] מובאים מקורות למסורת על הולדתו בתשעה באב .לכן ייתכן שגם לאור מסורות אלו ולאור הסיפור בירושלמי על השם 'מנחם' נקרא חודש אב עם התחילית 'מנחם'.{{ש}} |
|||
ב[[משנה]] נאמר עליו: "משנכנס אב, ממעטין בשמחה" ([[מסכת תענית|תענית]] ד, ו). |
ב[[משנה]] נאמר עליו: "משנכנס אב, ממעטין בשמחה" ([[מסכת תענית|תענית]] ד, ו). |
||
גרסה מ־12:33, 18 באוגוסט 2020
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אָב הוא חודש בלוח העברי, החמישי במספר לפי המסורת המקראית והאחד-עשר לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בשיא הקיץ בארץ ישראל.
חודש אב הוא תמיד חודש מלא בן 30 ימים. ראש חודש אב חל בימים שני, רביעי, שישי או שבת.
שמות וסמלי החודשים
שמו של החודש הובא, כשמות שאר החודשים, מגלות בבל. מקורו במילה האכדית אבו ("קנים"). על פי החוקרים, בחודש זה נהגו לקצור את הקנים לצרכים שונים. גם בבית המקדש היה חודש אב מסמן את סוף הזמן בו כרתו עצים לצורך המערכה שעל המזבח (בבלי, בבא בתרא קכא ע"א). בבבלית פירוש השם הוא אש, וזוהי משמעות נוספת לשם החודש, לפיה הוא נקרא על שום החום הכבד השורר בתקופה זו של השנה.
חודש אב מכונה גם "מְנַחֵם אָב", משום הבקשה לנחמה על כך שחודש זה נחשב כחודש הפורענות והאבלות בלוח העברי, ששיאן חורבן בית המקדש בתשעה באב. כינוי זה מקורו במקורות עבריים מימי הביניים.
בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ב' הלכה ד' מובא הסיפור הבא: "עובדא הוה בחד יהודאי דהוה קאים רדי געת תורתיה קומוי עבר חד ערביי ושמע קלה א"ל בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קנקנך דהא חריב בית מוקדשא געת זמן תניינות א"ל בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קנקניך דהא יליד מלכא משיחא א"ל מה שמיה מנחם א"ל ומה שמיה דאבוי א"ל חזקיה א"ל מן הן הוא א"ל מן בירת מלכא דבית לחם יהודה אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא והוה עייל קרייה ונפקא קרייה עד דעל לההוא קרתא והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך אמרה בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא א"ל רחיציא אנן דברגליה חריב וברגליה מתבניי א"ל לית לי פריטין א"ל והוא מה אכפת ליה איתיי זובנין ליה אין לית קומך יומא דין בתר יומין אנא אתי ונסיב בתר יומין עאל לההיא קרתא אמר לה מהו מיינוקא עביד א"ל מן שעתא דחמיתני אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי."
במשנה נאמר עליו: "משנכנס אב, ממעטין בשמחה" (תענית ד, ו).
במסורת היהודית, מזלו של החודש הוא מזל אריה. מזל זה נקשר במסורת בעם ישראל, שעליו נאמר בברכת בלעם: "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא". קישור זה בא לרמז שלמרות הגזרות והצרות יקום העם מן החורבן ויצעד לגאולה. לפי מסורת אחת, בחודש אב נברא העולם.
מועדים עיקריים
- י"ז בתמוז עד תשעה באב - ימי בין המצרים, ימי אבל שמצוינים לזכר חורבן בית המקדש הראשון והשני, ואחר כך גם לזכר כל הסבל היהודי בגלות.
- ראש חודש אב עד תשעה באב - תשעת הימים, ימים שמעמיקים אפילו יותר בלימודי קודש, ונהוג בימים אלו שלא לאכול בשר, לא לשתות יין ולא לערוך שמחות.
- השבת שלפני תשעה באב - שבת חזון, על שם ההפטרה.
- צום תשעה באב - יום תענית לזכר חורבן בית המקדש הראשון והשני.
- השבת שלאחר תשעה באב - שבת נחמו, על שם ההפטרה.
- ט"ו באב - בתקופת המקרא והמשנה, וכן בימי בית שני, היו בנות ירושלים יוצאות ומחוללות בכרמים "בכלי לבן שאולים, שלא לבייש את מי שאין לו", והבחורים נהגו לבחור מתוכן את בנות-זוגם. התחדש בישראל כ"חג האהבה".
קישורים חיצוניים
- ש"ז כהנא, מנחם אב
- 'משנכנס אב ממעטים בשמחה', כיצד?.
- הערך "אב, חודש", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
הערות שוליים
| חודשים עבריים | ||
|---|---|---|
|
