ויקיפדיה:הכה את המומחה

לפני העלאת שאלה אנא בדקו האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.

ארכיונים של הכה את המומחה

רשימת הארכיונים  דפי ארכיון של הכה את המומחה ארכיון כללי 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161 162 163 164 165 166 167 168 169 170 171 172 173 174 175 176 177 178 179 180 181 182 183 184 185 186 187 188 189 190 191 192 193 194 195 196 197 198 199 200 201 202 203 204 205 206 207 208 209 210 211 212 213 214 215 216 217 218 219 220 221 222 223 224 225 226 227 228 229 230 231 232 233 234 235 236 237 238 239 240 241 242 243 244 245 246 247 248 249 250 251 252 253 254 255 256 257 258 259 260 261 262 263 264 265 266 267 268 269 270 271 272 273 274 275 276 277 278 279 280 281 282 283 284 285 286 287 288 289 290 291 292 293 294 295 296 297 298 299 300 301 302 303 304 305 306 307 308 309 310 311 312 313 314 315 316 317 318 319 320 321 322 323 324 325 326 327 328 329 330 ארכיון מתמטיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פיזיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון ביולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פסיכולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

• נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
• השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
• חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
• שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
• בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
• שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
• שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

הוספת שאלה בנושאים כלליים הוספת שאלה במדעים מדויקים שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:

תיעוד תבנית מצב הטיפול

אופן השימוש {{מצב|טופל|חיים 7|חיים}} ← מצב טיפול: טופל מטפל: חיים התבנית מקבלת שלושה פרמטרים. מצב טיפול אחד מהבאים: חדש מצב טיפול: חדש בטיפול בעבודה הוכלל בדף השיחה בדף השיחה במעקב דיון פתוח בדיון מצב טיפול: בטיפול טופל תוקן {{תוקן}} נפתר בוצע {{בוצע}}הועבר נענה מצב טיפול: טופל דיווח שגוי שגוי לא טעות לא שגיאה לא תקלה לא בוצע {{לא בוצע}} שם שגוי מגבלה טכנית לא יבוצע לא ערך פרסום פרסומי פרסומת לא יקרה לא הועבר נמחק לא יועבר מצב טיפול: דיווח שגוי הצעה הצעות הצעה לשיפור הצעות לשיפור הצעת שיפור הצעות שיפור מצב טיפול: הצעה לשיפור כבר דווח כבר נענה בקשה חוזרת כפילות כפלישן לא נענה לא טופל ישן, לא נענה ישן, לא טופל דיווח חוזר מצב טיפול: כבר דווח לא ניתן לטפל ללא תוכן ללא מענה בלי תוכן דרוש מקור {{מקור}} אין מקור לא ברור {{הבהרה}} לא בשל לא מוכן חסר מידע מצב טיפול: ללא תוכן אחר דיון סגור דיון להעברה להעברה מצב טיפול: אחר שם המטפל - אופציונלי שם תצוגה - אופציונלי ראו גם קידוד צבעים: {{מצב/צבע}} קטגוריות על פי קבוצות: {{מצב/צבע/קבוצות}} {{מצב/שאלה חדשה}} {{מצב/בקשה חדשה}} {{מצב/דיווח חדש}} דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית ויקיפדיה:דיווח על טעויות |Gadget-wikibugs ויקיפדיה:דלפק ייעוץ ו{שאלה חדשה ויקיפדיה:הכה את המומחה {שאלה חדשה ויקיפדיה:סדנה לגרפיקה {בקשה חדשה ויקיפדיה:חממה /בקשה חדשה/בקשה וק:הדט ויקיפדיה:חממה/בקשה חדשה

---

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף

איך כותבים ספר?

נגיד יש לי רעיון לעולם פנטסטי בעל כוח על טבעי מסתורי כלשהו. הדמות הראשית היא נבל סטייל סאורון, שהוא חסר גוף ולא נמצא בקדמת הבמה, אבל משפיע חזק על הדמויות. יש לי רעיון למספר דמויות מרכזיות שיהיו בתחילת הסיפור דמויות חיוביות כולן, אבל חלקן יתפתו לכוח ויהיו לנבלים. חשבתי על פתיח וחשבתי על הסיום: הנבלים נהרגים במהלך המאבק והכוח המסתורי נקבר והאנשות מאבדת את האפשרות ליצור איתו קשר.

השאלה היא איך לכתוב את הסיפור? אני מדבר טכנית: כנראה שאכתוב בעברית, למרות הזלזול (לישראלים יש נטייה מאוד גדולה לזלזל במד"ב ופנטזיה תוצרת כחול לבן). האם צריך לכתוב אותו מתחילתו ועד סופו ואז לשלוח להוצאה לאור? כי בטוח צריך עריכה והגהה וכדומה. או שאולי הפוך, צריך קודם להסביר להוצאה לאור את הרעיון ולכתוב "תסריט" ואז הם יממנו את כתיבה? 130.60.94.208 19:12, 31 ביולי 2020 (IDT)

כל הכבוד על הרעיון. Diamond Magazine • מגזין יהלום • שיחה 19:14, 31 ביולי 2020 (IDT)

לדעתי, כל הוצאה לאור שתפנה אליה תרצה קודם כל לבחון את כתב-היד המלא ולפי זה תחליט אם להתקדם איתך. Reuveny - שיחה 20:22, 31 ביולי 2020 (IDT)

יש לך ניסיון בכתיבה? כתבת אי פעם סיפור קצר? אם לא ממליץ לך להתאמן לפני שאתה משקיע בכתיבת ספר שלם. תצטרף לסדנה או תפרסם סיפורים באיזה פורום ותקבל ביקורת בונה. אחרי שיהיה לך מספיק ניסיון ובטחון תצטרך לכתוב טיוטא מלאה. קשה לי להאמין שהוצאה לאור תסכים לממן כתיבה של ספר עם סופר לא מוכר.--Eitan110 - שיחה 21:50, 1 באוגוסט 2020 (IDT)

איש לא ייתן מלגת סופרים לאדם שמעולם לא כתב שום רב מכר. 77.126.107.29 19:34, 20 באוגוסט 2020 (IDT)

האם ישנה בעיה לאזרח מדינה XYZ לחלוק עם אנשים אחרים שם רשמי שלו, שם מדינת אזרחותו ומספר\י זהות שלו?

ריצ'רד סטולמן, פעיל התוכנה החופשית הידוע הוסיף לכל פוטר של דף אינטרנט באתר שלו מבנה טקסטואלי זהה או דומה לזה שלהלן:

Copyright (c) YEARS Richard Stallman
Verbatim copying and redistribution of this entire page are permitted provided this notice is preserved.

כלומר, הוא מתיר לכל אדם להעתיק דפים מאתרו בשלמותם בתנאי שבסופם תסופק גם ההערה הזו שנמצאת בפוטר של אותו דף ובכך כביכול (ואני מדגיש כביכול) יינתן לו קרדיט;
קרדיט מאותו סוג שאמור להינתן לויקיפדיה על ערכים ופסקאות או אפילו משפטים בודדים שהועתקו ממנה למקלים ולמחמירים בהתאמה.

אני מוצא בכך בעיה:

אין בהכרח ריצ'רד סטולמן אחד בעולם ולפחות תאורטית אם ריצ'רד סטולמן אחר היה מתיר העתקה, לא בהכרח היה ניתן להבחין ביניהם.

הפתרון היחיד שאני מזהה לבעיה זו הוא הצהרה גם על שם רשמי, על מדינה בה האדם אזרח ועל מספר זהות שלו במדינה זו (מספר תעודת זהות, מספר דרכון באם אין תעודת זהות או אם יש את שניהם אז אולי אפילו שניהם).

ועם זאת, זה כשלעצמו יכול להיות בעיה מבחינת גניבת זהות ולכן אני שואל:

האם ישנה בעיה לאזרח מדינה XYZ לחלוק עם אנשים אחרים שם רשמי שלו, שם מדינת אזרחותו ומספר\י זהות שלו?

בתודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אדם גם יכול להפיץ יצירה תחת שם בדוי או שם עט. לדוגמא, סטושי נקומוטו, יוצר ביטקוין, גם תחת רישיון קוד פתוח. יש גם סופרים רבים שמפרסמים בשם עט. יש גם סופרת שלא ידועה זהותה, שפרסמה ספר מפורסם לאחרונה, לא זוכר כ"כ מי. אם רוצים להגן בצורה מיטבית, אפשר גם לבצע רישום של זכויות היוצרים, אם כי לא חייבים. אם ידועה הזהות של היוצר, או מי שעומד מאחורי ההפצה, אז למה יש בעיה עם השם? ולא הבנתי את הדרישה, אם אדם מצהיר על שמו, ומספר הזהות כולל המדינה, אז איך יחלוק אדם מספר זהות באותה מדינה, אלא אם נגנבה זהותו? אם רוצים להגן על הזהות, אפשר אולי להקים בסיס נתונים לכל רישיון, שבו יחזיק מזהה ייחודי לכל יצירה, כמו ISBN שיש לספרים, והם יחזיקו את המידע הזה, אולי אפילו בצורה מוצפנת, כך שיהיה אפשר רק לעשות ולידציה, כי חלק מהרישיונות אינם ברמת המדינה. (¯`gal´¯) - שיחה 21:53, 1 באוגוסט 2020 (IDT)

משהו פשוט יותר הוא לתת מזהה אחר. לדוגמה: כתובת דואר או אתר אינטרנט. נראה לי מוזר שאדם כמו סטולמן, שמכיר היטב את ענייני זכויות היוצרים ויש לא מעט עורכי דין מהתחום מבין מכריו, לא מצרף משהו כזה. אני לא לגמרי אתפלא אם יש לו סיבה טובה. Tzafrir - שיחה 00:18, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

אימייל יכול להתחלף ולהינטש ואינו מוכר בד"כ כזהות ע"י המדינה, לעומת מספר טלפון או חשבונות ברשתות חברתיות שהחלו לקבל מעמד חוקי; אתר אינטרנט והדומיין גם יכולים להינטש, ורישום הדומיין דווקא מכיל המון מידע אישי. מייסד גנו הוא אדם מוכר, למה היה נזקק להגנה שכזו ועוד על פרויקט קוד פתוח? גם עומדת מאחוריו עמותה. (¯`gal´¯) - שיחה 01:02, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

מה שצריכים זה מזהה יחודי מספיק ונוח לשימוש. לגבי מה שנמצא בשימוש בפועל: דוגמה לחיפוש במאגר קוד מקור גדול למדי. Tzafrir, ואפילו מעבר לכך: בשנת 2004, בעקבות טענות השווא שהועלו על ידי מנהלי SCO, הבינו במיזם ליבת לינוקס שהוא מיזם שבו (במידת מה בדומה לוויקיפדיה) היצירה מאוד מבולגנת וחלוקת זכויות היוצרים לא ברורה, אבל בניגוד לוויקיפדיה אין שרת אחד מרכזי שיכול לספק פתרון טכני לבעיית ההזדהות. הפתרון הטכני–משפטי שנמצא לבעיה הוא מסמך משפטי שנועד להסדיר רק את עניין זכויות היוצרים בלי קשר ישיר לשאלת רישיון השימוש. אני עצמי לא עורך דין, אבל לא מעט עורכי דין מחברות שונות נתנו את אישורם למסמך הזה ולא ידוע לי על מישהו שערער על תקפותו בבית משפט (כן, זה ניסוח מתחמק). השימוש בו מאוד פשוט: מוסיפים להודעת ה־commit (עברית?) בgit את השורה הבאה: Signed-Off-By: My Name <My Identifier>‎, כאשר המזהה שבפועל בשימוש (לפחות במיזם של לינוקס) הוא כתובת דואר. אז כן, כתובת דואר משמשת במקרים רבים כמזהה עבור זכויות יוצרים, ועורכי דין של חברות גדולות מאשרים את השימוש הזה. Tzafrir - שיחה 11:11, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

אני חושב שהתורמים מוותרים על זכויות היוצרים לטובת העמותה. לא בדקתי איך זה בפרויקט גנו ולינוקס. לפחות בהשוואה לוויקיפדיה, זה המצב פה. אבל כמובן שיש רשיונות שונים. ויקימדיה משתמשת ב creative commons וגנו ברישיון הפרטי שהנפיקו לעצמם, במקרה של התוכנה, GPL. (¯`gal´¯) - שיחה 16:21, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

זה קיים במיזמים שונים (מיזמי קרן התוכנה החופשית, קרן התוכנה אפאצ'י ואחרים). זה לא נכון באופן כללי במקרה של ויקיפדיה ושאר מיזמי קרן ויקימדיה, בליבת לינוקס (שגם שם עיקר הקוד הוא ברישיון GPL) ובהרבה מקרים אחרים. אין שום מניעה שלא יהיה גוף מרכזי אחד שיחזיק את כל זכויות היוצרים (יש כל מיני שיקולים לכאן ולכאן, אבל הם לא רלוונטיים לדיון שלנו). צריך להפריד בין הבעלות לבין רישיון השימוש. Tzafrir - שיחה 16:42, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

לא הבנתי, אז אצל מי זכויות היוצרים על תוכן במקרים האלו? זכויות היוצרים לא של העמותה? ומה זה עוזר לי אם יש לי בעלות על התוכן, אבל ההפצה היא חופשית. איזה רווח יש מכך שאהיה רשום כיוצר? קרדיט לרזומה? את זה אפשר לקבל גם אם מוכרים את הזכויות, כמו במקרה שחברת סטארטאפ עושה אקזיט ומעבירה את הבעלות על כל הקניין הרוחני, כולל שמות וסימנים מסחריים, לקונה. (¯`gal´¯) - שיחה 21:40, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

גל, מייסד GNU מלפניו עמותה אבל אם נחליף את ריצ'רד סטולמן באדם אחר הבעיה הכללית נשארת... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני יודע שהתכוונת למקרה כללי, אך התייחסתי לתהייה של Tzafrir לגבי התנהגותו של סטולמן. (¯`gal´¯) - שיחה 16:21, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

מהי מהתלה?

בערכים אחדים יש קישור למהתלה כסוגה בתיאטרון. האם זו סוגה עצמאית, שראויה לערך משלה, או שיש להפנות לקומדיה? דוד שי - שיחה 18:30, 1 באוגוסט 2020 (IDT)

זיהוי פונט בעברית

אשמח לעזרה בזיהוי הפונט הזה. תודה, ראובן מ. - שיחה 00:00, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

נראה לי כמו Guttman-Miryam אולי Ronam20 - שיחה 00:10, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

השוותי ל-Word, חוץ מהזווית של הפסיק – אכן תואם לגוטמן-מרים. חזרתי • ∞ • שיחה 00:20, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

נכון. לפי הזווית של הפסיק זה אולי Guttman-CourMir (ובכל אופן משהו מהמשפחה). Ronam20 - שיחה 00:26, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

תודה רבה לשניכם, אני רואה שזה באמת מתאים (אני לא מתמצא בפונטים כפי שאתם יכולים להבין...). ראובן מ. - שיחה 00:32, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

אני גם לא מתמצא בפונטים אבל נראה לי שבדרך כלל אפשר לבדוק לפי הפונטים בתיקיה C:\Windows\Fonts

--213.8.158.239 13:48, 6 באוגוסט 2020 (IDT)

מיהו משיח אמת?

ידוע לכל כי שבתי צבי היה משיח שקר. מצד שני, הרבי מליובאוויטש הוכרז כמשיח בידי חסידיו. שאלתי: מה הקריטריונים לפיהם הופך אדם להיות משיח אמת? האם יתכן שהרבי הוא משיח שקר? Gil mo - שיחה 09:10, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

בעיקר מאז שהוא התאסלם, אז הבינו מרבית היהודים שמשיח הוא לא. ויש גם את ההבדל הבסיסי, שלא ברור עד כמה הכרזה הגיע מצידו של הרבי מחב"ד. ולגוף השאלה, הרמב"ם קובע שלצורך הזיהוי הסופי צריך קיבוץ גלויות ובניין בית המקדש. שמש מרפא - שיחה 12:37, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

והנ הרמב"ם. פרק יא מהלכות מלכים הלכה ד'. שמש מרפא - שיחה 12:44, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

שאלה טובה. יותר מ-2.3 מיליארד אנשים בעולם, מאמינים שישו הוא משיח אמת. אין דרך מדעית לאשר או לשלול זאת, אבל הרוב די סבור כך. כך שבוויקיפדיה כנראה לא תמצא תשובה. :-) Danny-w - שיחה 14:57, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

תודה על המובאות, שמש מרפא. ובינתיים, היות ולא התקיימו התנאים הללו בימי חייו של הליובאוויטשער, צריך להכריז עליו כעל משיח שקר, לא? Gil mo - שיחה 15:29, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

האם התבדות התחזיות הפריעה לתומכי שבתאי צבי האדוקים? אם אתה חושב שלשבתאי צבי היה מה שמוכנה (לעתים לגנאי) בימינו „קו ישירם״, אתה יכול להבין שהוא יכול לכופף את החוקים ושסמכותו גוברת על הכרזות קודמות של הרמב״ם. במיוחד אם מוצאים דרכים יצירתיות לכופף את ההכרזות ולא לסתור אותן לחלוטין: אז הוויכוח שלך לכאורה אינו עם הרמב״ם אלא עם פרשניו המודרניים, שהם פחות מקודשים. Tzafrir - שיחה 16:46, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

גיל, אם תשאל אותי התשובה חיובית. אבל צריך להדגיש שוב את העובדה שהוא מעולם לא הכריז על עצמו כעל משיח. צפריר, זה בדיוק העניין, שנטל הראיה על ש"צ. שמש מרפא - שיחה 17:08, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

תנאי הכרחי כדי להפוך למשיח שקר הוא הכרזה עצמית כמשיח (בלי זה אין כאן שקר). אם אתה לא משיח אמת, זה לא אומר שאתה משיח שקר, אולי אתה סתם בנאדם. Ronam20 - שיחה 17:14, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

הייתי מוסיף: הכרזה עצמית או אי-הכחשה. Gil mo - שיחה 17:32, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

אם עדיין לא ראית יש על זה ערך: פולמוס המשיחיות בחב"ד. מס' 2 במלחמות עריכה בויקי. שמש מרפא - שיחה 17:39, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

נפלא!Gil mo - שיחה 00:00, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

ומה המקום הראשון? יש רשימה כלשהי בבקשה? Ori115511 - שיחה 21:47, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

"אצלנו בוויקיפדיה העברית הערך “חסידות חב”ד” שוחזר 78,336 פעמים, הערך “פולמוס המשיחיות בחב”ד” שוחזר 65,576 פעמים והערך “מלחמת לבנון השנייה” - 60,125. לא פחות מפתיע הוא המשך הרשימה הישראלית. מילא לשחזר את הערך “היישוב היהודי בחברון” 31,680 פעמים, אבל מי - ובעיקר למה - שיחזר 1,736 פעמים את הערך “הארי פוטר - דמויות המשנה”?" מתוך כתבה בהארץ. אמנם זה מ-2013 אבל אם לשפוט לפי 17 ארכיוני שיחה, לא נראה שהמאזן מאד השתנה מאז.ועוד כתבה בעניין. שמש מרפא - שיחה 00:47, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

תודהOri115511 - שיחה 00:50, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

לתשומת לב - חסידי חב"ד שמאמינים שרבם הוא המשיח, הרי הם בוודאי מאמינים שהוא (כעת עכ"פ) בבחינת - בחזקת משיח (שכזה ישנו בכל דור), ולזה הוא בחלט היה ראוי (ואפשרי שעדיין הוא בפוטנציאל למשיח וודאי, זאת בגלל שההוכחה על אדם שאינו המשיח הגואל (זה שעתיד להיות "ודאי") היא - "...או אם נהרג"(רמב"ם). "נהרג" ולא "נפטר").

בנוסף יש לציין שהרבי מלובביץ אף פעם לא אמר בפירוש שהוא המשיח, ואף התנגד לפרסומו כמשיח (פרסום שמבטיח שהוא הולך להושיע את ישראל). לפיכך הגדרת "משיח שקר" איננה יכולה לחול עליו. כל זאת בניגוד למשיח השקר שבתאי צבי שהוא הכריז שהוא הוא המושיע של ישראל.

משפחת המלוכה הדנית מגוונת בשמות

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב שמתי לב שכל הגברים שהיו מלכי דנמרק, שמם הם כריסטיאן ופרדריק. האם זה בכוונה? ניב - שיחה 19:49, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

כן, זאת מסורת ארוכת שנים. לפי הערך האנגלי המלכה הנוכחית מרגרטה השנייה, מלכת דנמרק היא האישה הראשונה בתפקיד מזה מאות שנים והיא תופסת את מקומו של כריסטיאן וקראה לבנה יורש העצר פרדריק. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 20:01, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

התצפיתנית והאחרים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב אני תוהה מדוע התצפיתנית הגיבורה (על אמת!) זכתה לציון מיוחד לשבח ולראיונות מפרגנים בתקשורת, כאשר במבצע המדובר יש שרשרת שלמה של בעלי תפקיד, שללא כל אחד מהם המבצע היה נכשל. למשל, לא שמעתי ציון לשבח שניתן באותן עוצמות למפקד החוליה שניסתה ליירט את המחבלים. הצעות? Gil mo - שיחה 00:04, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

1. אדם נשך כלב (כביכול - אשה שמשתתפת באירוע לחימה אלו חדשות, ואילו לוחמים שמשתתפים באירוע לחימה אינם חדשות); 2. אג'נדה תקשורתית (יש לפאר ולהאדיר נשים בתפקידים מועילים בצבא); 3. הצבא מחליט את מי להבליט (למשל כדי להקל על גיוס תצפיתניות); 4. הצבא מחליט את מי להצניע (אולי ההישג שבנסיון היירוט לא היה ראוי לציון). עוזי ו. - שיחה 13:35, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

התצפיתניות עושות עבודה שוחקת ומתישה. בצבא מקצועי זאת משרה יקרה ועם תחלופה גבוהה. צריך לשבח את התצפיתניות כל השנה ולא רק כשמגיע הישג. סופרוומן - שיחה 13:42, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

למה יש

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב תמונות שמוסתרות ממנועי חיפוש?

כמו מה? כנראה שמנוע חיפוש לא מסוגל להגיע לשם (כי זה ב deep web, כלומר אין מה שמקשר לזה, או כי זה פרטי ונגיש רק לאנשים מסוימים), או כי נתבקש שלא לאנדקס את זה (robots.txt). (¯`gal´¯) - שיחה 15:08, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

האם להכן על הפגנות מפני שוטרים היא עבריינות?

שמעתי שיש ארגון של "אימהות" שהמטרה שלהם היא להיות חיץ בין השוטרים לבין המפגינים. כלומר למנוע מלפגוע פיזית במפגינים. האם למנוע אלימות משטרתית זאת עבריינות? 213.55.220.196 11:19, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

בפשטות זו הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. ממהות הריבונות היא שלמדינה מותר להפעיל אלימות ולאזרחים אסור. משה פרידמן - שיחה 18:07, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

נשיכה על ידי אדם

מה יותר מסוכן, להינשך (עד דם) על ידי אדם או על ידי כלב? שואל השאלות - שיחה 13:24, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

שניהם מסוכנים, בעיקר בגלל מחלות (שונות) מסכנות חיים. ככלל, בני אדם נפגעים יותר ממחלות של בני אדם.

כלב חולה בכלבת יכול להדביק את הננשך בעיקר בכלבת, שהיא אכן מחלה מסוכנת מאוד. (יש טיפול, אבל הוא גורם לייסורים). אין עוד הרבה מחלות שכלב יכול להעביר לבני אדם.

אדם, לעומת זאת, יכול להיות חולה או נשא של הרבה יותר מחלות, שחלקן מסכנות חיים, או מחייבות טיפול לכל החיים, ולהעבירן בנשיכה עד זוב דם. לדוגמה: איידס, סרקומת קפושי, שחפת, מחלת הקורונה, חצבת, חזרת (מחלה), CMV, אבעבועות רוח אבעבועות שחורות, אבולה, ועוד. לחלקם אנחנו מחוסנים, לחלקם לא. וחלקם מחייבים טיפול ארוך או כרוני ומשפיעות על איכות החיים. אז אם אתה שואל מה יותר מסוכן - אז סטטיסטית נשיכה על ידי אדם. אבל זאת רק סטטיסטיקה. אם האדם הנושך אינו חולה - הוא כמובן לא יכול להדביק. מומלץ לוודא זאת לפני הנשיכה אם אפשר. בקיצור, רק בריאות. דני Danny-w - שיחה 15:37, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

אין טיפול לכלבת אלא חיסון. שמש מרפא - שיחה 16:18, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

אבל אפשר לתת אותו לאחר הנשיכה. לכן הוא שונה מחיסון רגיל. מעבר לכך, נראה לי שנשיכות (אבל לא נשיכה אחת) של כלב יכולות להיות מסוכנות כשלעצמן. אני חושב שנשיכה של אדם הרבה פחות מסוכנת, אם בכלל. אני מניח שנשיכה יכולה לקטוע אצבע ולגרום לפצעים שונים, אבל לא נראה לי שהיא יכולה להיות דרך תקיפה יעילה אצל אנשים. Tzafrir - שיחה 17:12, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

לנשיכה שקוטעת אצבע יכולות להיות השלכות גדולות מאוד, בפרט אם אתה נמצא בהר הגזירה ועל אצבעך הטבעת האחת. משה פרידמן - שיחה 18:05, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

אני משער שעוצמת הנשיכה של כלב חזקה יותר. ולכן התשובה פשוטה. F12f16 - שיחה 16:40, 12 באוגוסט 2020 (IDT)

זיהוי מקור ניגון

https://jewishmusic.fm/album/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%96%D7%99%D7%A5-%D7%97%D7%99-1-%D7%97%D7%92%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%96%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9D/ שם הניגון "ריקוד הקוזק" מיוחס למודזיץ, אותו ניגון מוכר לי גם בתור ניגון של ברסלב, ושל ויזניץ. של מי באמת הניגון הזה--213.8.112.230 10:14, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

סלידה מחלוקת שפות פיתוח ווב "בצד שרת" ו"בצד קליינט"

בקרב מתכנתים רבים ישנה חלוקה בין שפות המשמשות לפיתוח ווב "בצד שרת" לבין "בצד קליינט" כאשר הדוגמה הטובה ביותר מניסיוני זה PHP לעומת JavaScript בהתאמה.

עם זאת, נתקלתי גם בהמון סלידה מהחלוקה הזאת ואני חושב שהסלידה נובעת לפחות מסיבות אלה:

• פיתוח JavaScript ונילי (כלומר שלא בניב מסוים) יכול להיעשות דו-צדדית; גם בצד הקליינט תחילה (כמו בקידוד ובדיקה של סקריפטיי JavaScript דרך הקונסולה בדפדפן) ולאחר מכן גם בצד שרת על ידי שמירה של סקריפט כזה בתוך קובץ ב"סביבת שרת הווב" (שבהגדרה נרחבת אולי תכלול גם עץ קבצים של תוכנת ווב)
• ישנו ניב ספציפי של JavaScript הנקרא Node.JS שמיועד לפיתוח "בצד שרת" בלבד ולמיטב ידיעתי, בניגוד ל JavaScript ונילי, כלל לא ניתן להריץ קודים הכתובים בו דרך הקונסולה בדפדפן (כמו שגם קוד PHP לא ניתן להריץ בה)

לכן אני שואל:

מה יהיה מינוח טוב יותר בכדי למיין את שפות פיתוח הווב השונות?

בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מניח שמתייחסים ל JS כצד לקוח ול NodeJS כצד שרת, אם כי זה בסה"כ מימוש אחר של השפה, מנוע אחר ויש לו גם מנהל חבילות, בשונה מזה שמוטמע בדפדפן. להכיל קובץ JS בשרת לא נחשב, זה בסה"כ קובץ טקסט מבחינתו, אם השרת לא מריץ NodeJS, כמו לשים קוד HTML ב PHP. הוא פשוט לא מתייחס לזה ומכניס את הטקסט כמו שהוא. יצרו את NodeJS כי זה אמור להקל על מפתחי full stack, שממילא מתכנתים בשפה הזו ולהחיל את זה גם בשרת, ומסתבר שזמן העיבוד גם מהיר יותר, אך רוב האחריות על זה היא במנוע V8, שפועל בצורה די חכמה. מצד השני, יש מתכנתים שלא סובלים את השפה הזו גם בצד הלקוח ואת זה שהיא מונופול בפיתוח front end ב web, בעיקר בגלל ההתנהגות המוזרה שלה ואיך שהיא מבינה קוד אחרת משפות אחרות, ומאיך שמתכנתים בד"כ חושבים. (¯`gal´¯) - שיחה 17:00, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

האם יש מורים ללא בגרות מלאה?

האם תעודת בגרות מלאה היא דרישת חובה בשביל להפוך להיות מורה בבית ספר בישראל? אני יודע שיש דרישה כביכול לתעודת הוראה (שדורשת תעודת בגרות ופסיכו'), אבל מצד שני הדרישה לתעודת הוראה לא מיושמת בפועל כידוע לי. שואל השאלות - שיחה 20:53, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

הדרישה כיום כדי להתקבל לחינוך הפורמלי היא תואר אקדמי. עם זאת, תעודת בגרות היא דרישה מינימלית כאשר אין תואר כזה, אולם הסיכוי להתקבל נמוך מאד. בעבר, לא הייתה אפשרות להתקבל ללימודים אקדמיים ללא תעודת בגרות, אבל גם לכך כבר יש פתרונות, וגם מי שאין לו תעודת בגרות יכול להשיג תואר אקדמי ולהתקבל להוראה. מעבר לכך עולה שאלת הדרישות שמעסיק מסוים רשאי להעלות. מקובל לדרוש תעודת הוראה שמצביעה על כך שהמחזיק בה רכש ידע המקנה לו יכולת להיות מורה, לצד השכלה בתחום ידע נדרש. בשל מצוקת מורים (ביקוש העולה על ההיצע) לא תמיד תהיה דרישה כזו, תלוי בהשכלה אחרת ובמומחיות מקצועית נדרשת (למשל, בעלי השכלה וידע במדעים מדויקים). על הרקע הזה, קיימים מסלולים אקדמיים להסבת אקדמאים להוראה. כלומר, הם מביאים איתם את הידע האקדמי הפורמלי הרלוונטי, והמוסד האקדמי רק מעניק להם הכשרה בהוראה. לצד זאת יש אפשרות היום להשיג תעודת הוראה כחלק מלימודי תואר אקדמי בהוראה, בחינוך או בקידום נוער. רמת הדרישות ממועמדים להוראה עלתה ככל שהידע והצרכים התפתחו והתקדמו, והיום כמעט בלתי אפשרי להתקבל להוראה ללא תואר אקדמי.--נדב - שיחה 17:00, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

איך חברות הביטוח מתמודדת עם אסונות בלתי צפויים?

שאלה שעלתה לי בעקבות האירוע בלבנון. לרוב שיש אסונות בסדר גודל דומה כמו רעידות אדמה והוריקנים חברות הביטוח יכולות להעריך שהסיכון גבוה במקרה שהבית נמצא באיזור מסוכן ולסרב לבטח מפני האסון או לדרוש פרמיה מאוד גבוהה. במקרה בלבנון לא היתה לחברות יכולת לחזות את האירוע ואני לא רואה סיבה שהם יחזיקו בצד כמות כסף מספיק גדולה כדי לפצות את כל הנפגעים. איך חברות הביטוח בלבנון יהיו מסוגלות לשלם על הנזקים שהיו באירוע?--Eitan110 - שיחה 23:07, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

ביטוח משנה.שנילי - שיחה 00:00, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

יש תאגידי ביטוח בינלאומיים שמוכרים לחברות הביטוח ביטוח משנה, המשלם חלק מהנזק אם הוא עולה על "השתתפות עצמית" של המבטח. עוזי ו. - שיחה 00:02, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

אבל איך האקטואר יודע להכניס לתחשיב שלו אסונות בלתי צפויים? על תוחלת חיים, שריפות, פריצות וכדומה יש סטטיסטיקה שעליה האקטואר יכול להתבסס, אבל איך הוא מביא בחשבון אסון כמו זה בביירות, שאין מספיק נתונים על הסתברות התרחשותו? דוד שי - שיחה 08:14, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

הוא לא. אמנם הוא לוקח שולי ביטחון מסוימים, אבל היו מקרים שחברות ביטוח פשטו רגל עקב אסון "גדול מדי". דוגמה !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:12, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

פטריה אדומה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב ראיתם את החדשות על הפיצוץ בלבנון? לפני הפיצוץ היו פיצוצי זיקוקים [1].

1. מיד לפני הפיצוץ הגדול קפצה פטריה אדומה-חומה [2]. איזה חומר יכול לעשות אפקט כזה?
2. אם מדובר בשני מקורות פיצוץ נפרדים, מה יכול להיות מקור הפיצוץ הגדול? Meir138, יורם שורק, Orielno, Polskivinnik, Squaredevil, אלון סול ‏בעלי הידע בכימיה, Infidel, ALPR, hagay1000, Tshuva, אכן,‏ MathKnight ‏ בעלי הידע בטכנולוגיה צבאית, אילן שמעוני, Meir138, פשוט, רמי, Tshuva, Polskivinnik, Squaredevil, HanochP,Le Comte ‏בעלי הידע במדעים ‏Hummingbird‏ ° כולי אוזן ° ^{יש לך הודעה} 23:07, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

זווית נוספת [3] ‏Hummingbird‏ ° כולי אוזן ° ^{יש לך הודעה} 23:11, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

לפי הפרסומים הפיצוץ הראשון היה במחסן שהכיל זיקוקים (יש סיכוי שזו מילה מכובסת לטילים) ואחר כך האש התפשטה למחסן שהכיל חנקה (Nitrate) או אמוניום חנקתי מה שהוביל לפיצוץ השני. --Eitan110 - שיחה 23:51, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

נראה שהצבע החום-אדום נגרם מתחמוצות חנקן, ובפרט מדו-תחמוצת החנקן (${\ce {_NO_2}}$). מדובר בגז רעיל, שנפלט גם בתהליכי שריפה פנימית ואחראי על צבעו החום של הערפיח ועל יופיין של השקיעות.Le Comte - שיחה 21:50, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

↑ מעבר לתחילת הדף↑ מעבר לתחילת הדף

מה זה העשן הלבן שנעלם תוך שניה בפיצוץ הנמל בביירות?

מצב טיפול: נענה

קישור לסרטון. ולמה הוא נעלם תוך שניה ולא נשאר באוויר? יאצקין52 - שיחה 02:22, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

ה"עשן הלבן" זה לא עשן אלא התעבות של לחות באוויר שנוצרת בעקבות ירידת לחץ האוויר מיד אחרי גל ההלם של הפיצוץ. ירידת הלחץ מקטינה את היכולת של האוויר להכיל את הלחות ולכן היא מתעבה כמו בענן, אבל בגלל שהשינוי בלחץ הוא רגעי, כך גם ההתעבות והיא "נספגת" חזרה באוויר אחרי שהלחץ שלו מתייצב. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 07:32, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

תודה על התשובה. נראה לי שמצאתי ערך באנגלית על זה: Condensation cloud אולי כדאי לתרגם. יאצקין52 - שיחה 16:26, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

אם מסקרן אותך, מוזמן לקרוא את התעבות סביב כלי טיס, אודות תופעה דומה בעקבות ירידה בלחץ.ALPR - שיחה 23:10, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

נראה שהסבר מדויק יותר הוא שירידת הלחץ גורמת לירידת טמפרטורה, והיא המעבה את המים. Le Comte - שיחה 20:23, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

בדיקת דף בדפדפן כרום

כשלוחצים על F12 מקבלים חלון צדדי ששם אפשר לבדוק את הדף, וגם לשנות סגנונות ולראות איך זה נראה. אפשר לבדוק לדוגמא data:;,H (סימון קוד זה ומעבר אליו יציג את האות H על המסך) ואז ללחוץ על F12 ויש אופציה לשנות את סוג הגופן או גודל וצבע ועוד. אני עשיתי גופן בגודל ס"מ (בוחרים יחידה cm) ואחר כך בדקתי איך זה נראה במכשיר נייד, (על ידי לחיצה על הסימון בחלון למעלה) משום מה אם המסך קטן זה מקטין גם את הגופן, למרות שהייתי מצפה שהוא יישאר בגודל ס"מ בכל מקרה. למה זה?--213.8.112.230 10:33, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

זו השערה, כאשר גודל המסך קטן יותר, זה כנראה משפיע על הרזולוציה שלו (אולי ניתן לבחור גם את זה ב-developer mode), ובהתאם על כמות הפיקסלים שמקצה להצגת גליף. יש גם שיטות יחסיות לבחירת גודל (נראה לי dpi), כך שזה אינו מקובע. בחירת גודל פונט איננה לפי פיקסלים? איך אפשר לבחור לפי השיטה המטרית? (¯`gal´¯) - שיחה 21:15, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

בfont-size אפשר לבחור או px או cm או mm או em (מה זה?) או %. תראה לדוגמא את הקוד הזה:

<!DOCTYPE html>
<html>
<head>
<style>
div.a {
  font-size: 20mm;
}

div.b {
  font-size: 10px;
}

div.c {
  font-size: 200%;
}
</style>
</head>
<body>
<h1>The font-size Property</h1>

<div class="a">This is some text.</div>

<div class="b">This is some text.</div>

<div class="c">This is some text.</div>

</body>
</html>

en:Em (typography) (¯`gal´¯) - שיחה 18:24, 6 באוגוסט 2020 (IDT)

לא כזה מבין ב-CSS. זה נראה שהוא מציג לך מסך שלם, לפי גדלים שונים שקיימים לבחירה, ודוחס את זה לתצוגה, כך שיוצג על גבי המסך במלואו, כך שיש הקטנה של התצוגה, אז יש פה משחק עם הרזולוציה של המסך הוירטואלי לעומת המסך הפיזי, אבל זה עדיין לא נראה לי הגיוני, כי על מסך טלפון זה אמור להיראות גדול יותר, כי הוא צריך להגדיל את התצוגה, כי מסך מחשב הוא גדול יותר והוא מותח את זה לגבולות של החלון. אולי זה לא מרנדר את זה טוב. (¯`gal´¯) - שיחה 00:30, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

על תנועת עצמים ומהירות האור

מהבחינה התיאורטית, האם ייתכן שגוף שנמצא בתנועה יגיע למהירות מסוימת שבה העין האנושית לא יכולה לראות אותו כלל, כאילו הוא לא קיים? מתייג את נדב ס, Tshuva, hagay1000, רמי (ידע בסיסי), eman, Eyalweyalw, משה פרידמן, בנצי, E L Yekutiel, saroad, שלום אורי‏בעלי הידע בפיזיקה--נדב - שיחה 16:37, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

למה זה תלוי במהירות? אנחנו רואים אור, והוא נע במהירות האור... Tshuva - שיחה 16:48, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

Tshuva אנסח שנית: האם קיימת מהירות מסוימת שמעבר לה העין האנושית לא תוכל לראות את הגוף הנע?--נדב - שיחה 17:06, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

אבל המהירות בה הוא נע לא משפיעה על המהיריות שבה האור ממנו מגיע אל העין, רק המרחק. (¯`gal´¯) - שיחה 17:17, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

כן. וזה לא קשור למהירות האור, זה מתרחש במהירות הרבה-הרבה יותר נמוכות. העין האנושית מקבלת מידע ברזולוציית זמן של כ1/220 של שניה. אם בתקופת זמן מעט קצרה מזו המדוברת, גוף כלשהו חלף על פני שדה הראיה שלנו- לא נקבל שום מידע על ההימצאות שלו. לתת מהירות מדויקת זה בלתי אפשרי, מכיוון ששדה הראיה שלנו מתרחב עם המרחק. אבל סתם לצורך המחשה, אם חפץ חולף ממש ממש מול העף שלנו במהירות של מטר אחד ל1/500 שניות לא נראה אותו. וזה רחוק מאוד ממהירות של האור. כאן עשו חישוב והגיעו לכך שעל מנת שלא נראה כדור ממרחק של 70 מטר, עליו לנוע במהירות של 38,000 קמ"ש בלבד. לצורך המחשה, מהירות האור היא 1,080,000,000 קמ"ש. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:20, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

יש לציין שהמהירות עליה מדובר בדברי Corvus היא (אמורה להיות) מהירות זוויתית לדוגמא אם נע ממש לכווננו כן נראה אותו. הוא צריך לחלוף לרוחב שדה הראייה שלנו מצד אל צד במהירות זוויתית גבוהה מספיק. Tshuva - שיחה 17:48, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

שאלה ממרחק המון שנים מלימודי ωSVT: האם לגודל החפץ שנע מולנו או חולף על פנינו אין השפעה על היכולת להבחין בו? חזרתי • ∞ • שיחה 19:20, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

לגודל החפץ יש השפעה על הזווית המרחבית בשדה הראיה. אבל בהנחה שהחפץ נע מהר מספיק, עדיין לא נספיק לקלוט אותו. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:02, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

כמו שכבר כתבו המהירות הזוויתית והגודל הזוותי של עצם ישפיעו על האם העין האנושית תוכל לראות אותו ולא המהירות של הגוף עצמו. באופן עקרוני ניתן לראות גם משהו שנע מהר יותר ממהירות האור. לדוגמה אם אדם ישתמש בליזר עוצמתי במיוחד, יפנה אותו לירח ויעביר אותו בין קטבי הירח במאית שנייה כתם האור יזוז על פני הירח מהר יותר ממהירות האור ועדיין יהיה ניתן לראות אותו מכדור הארץ.--Eitan110 - שיחה 00:42, 6 באוגוסט 2020 (IDT)

זה לא מדויק כל כך, כיוון ששום מידע לא באמת נע. מייקל סטיבנס דיבר על זה בסרטון "What Is The Speed of Dark?". ‏HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 01:25, 6 באוגוסט 2020 (IDT)

זו טעות נפוצה. הטענה אינה "שום דבר לא נע מהר ממהירות האור בריק", אלא "חומר, אנרגיה ומידע אינם יכולים לנוע דרך המרחב במהירות העולה על מהירות האור בריק.
האבחנה חשובה. כשמדובר על התמתחות המרחב, מהירות האור אינה מגבלה. גלקסיות רחוקות מתרחקות מאיתנו מהר ממהירות האור. תבניות החזרה יכולות לנוע מהר ממהירות האור. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:38, 6 באוגוסט 2020 (IDT)

גוף שיתקרב אלינו במהירות האור לא נראה אותו כי האור שמוחזר ממנו לא יצליח להתרחק ממנו לפני שהגוף עצמו מגיע אלינו. גוף שמתרחק במהירות האור כן נראה אותו כאשר האור שמוחזר ממנו יגיע אלינו אבל זה יהיה כשהגוף עצמו במקום אחר. גוף שזז בניצב אלינו תלוי במהירות הזויתית שלו.--81.5.20.53 12:42, 6 באוגוסט 2020 (IDT)

כשל לוגי

היי, מישהו יודע איך קוראים לכשל הלוגי שמדובר בדוגמא הבאה למשל:

"איש אחד: x

איש אחר: גם היטלר/הנאצים אמרו x"

זה סוג של כשל שרואים אותו די הרבה אצל טוקבקיסטים, במקום לענות לגופה של טענה הם משתמשים בהשוואה לנאצים או לכל דמות שפלה אחרת. יש לו שם בכלל?

אד הומינם? תקיפה של טיעון על סמך מי שאמר אותו והרקע שלו, במקום להתייחס לטיעון עצמו. (¯`gal´¯) - שיחה 19:54, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

חשבתי על זה בהתחלה אבל זה לא נשמע לי ממש מתאים.. אד הומינם יותר מאפיין טיעונים בסגנון "אתה מטומטם ולכן הטענה שלך שגויה". או "אתה טייקון אז מי אתה שתדבר על סוציאליזם" וכד'. לא מצאתי בערך משהו שמתאים לדוגמא שלי למשל להשוואה לנאצים או לגרמניה הנאצית, שהרי היא עברה מן העולם ולא סביר שבאמת תיתקל בישראלי עם רקע נאצי, ככה שכנראה זה כשל אחר.

כן, אתה פוסל את הטענה כי נתמכה ע"י הנאצים, ולא מתייחס באובייקטיביות לטענה עצמה. למה עצם זה שהם אינם יותר משנה? חוץ מזה, שזה לא נכון לחלוטין, עדיין יש מי שתומך בנאציזם. (¯`gal´¯) - שיחה 20:53, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

רדוקטיו אד היטלרום. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 21:04, יום רביעי בשבת, ט"ו באב ה'תש"ף (IDT).

רציני? אבל מה ההכללה של זה? (¯`gal´¯) - שיחה 21:10, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

דחיית טיעון X בטענה שהוא דיעה של Y שדיעותיו לא מקובלות עלינו (בלי להתייחס לגוף הטיעון).--81.5.20.53 12:37, 6 באוגוסט 2020 (IDT)

אין לזה שם? במה זה שונה מדחיית האישיות שאומרת את הטענה? הרי אפשר באותה מידה לדחות דעות של פילוסוף על סמך היכרות עם קומץ מהן. למה זה לא דחייה על פי האישיות שבעלת הדעה והרקע שלה? גם פועלו היא חלק מהרקע שלה. (¯`gal´¯) - שיחה 18:20, 6 באוגוסט 2020 (IDT)

לא הבנתי את השאלה. השם של הכשל הוא רדוקטיו אד היטלרום. אם יש פילוסוף שדעותיו נדחו ולכן לא מקבלים שום דעה שלו זה בדיוק אותו דבר. למשל מי שיאמר שהטיעון שהארץ שטוחה לא נכון כי עובדי האלילים סברו כך, זה אותו כשל. (הטיעון לא נכון כי הוכח למעלה מכל ספק אצל מי שלא מתעקש).--213.8.158.239 11:25, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

רדוקטיו אד היטלרום מתייחס רק להיטלר, לא לאידאולוגיות אחרות, לא לפילוסופים והוגי דעות אחרים, רק לנאציזם. (¯`gal´¯) - שיחה 19:10, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

אני לא כל כך מבין למה זה צריך להיות כשל בשם שונה. הטיעון הוא מסוג מדרון חלקלק כלומר "גם הנאצים טענו X ותראה לאן הגיעו". אם המדרון החלקלק שגוי זה כשל. אם הוא מוצדק זה לא כשל. --יהודה 0 - שיחה 12:57, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

כי זו ההגדרה של המושג. מן הסתם שעדיף מושג מכליל, וזה מה ששאלתי. (¯`gal´¯) - שיחה 17:51, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

מה ההבדל בין סיד לאבקת גיר?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב קראתי כרגע כמה ערכים בעברית (ואת אלה שחסר) באנגלית וקצת יצאתי מבולבל. מה ההבדל בין גיר (אנ', אני מקווה שאני מכנה את זה נכון בעברית) לסיד? שניהם נראים כאבקה לבנה, שניהם מופקים מאבנים, ועד עכשיו חשבתי שאם טוחנים את הגיר (במחצב הטבעי) מקבלים את הסיד, כעת אני כבר יודע שסיד מקבלים באמצעות ריאקציה שריפתית. בכל אופן השאלה היא האם לשתי האבקות יש יכולת דומה ומה השימושים של האבקת הגיר שלא נשרפת ולא עברה ריאקציה בשריפה? --ThePupil - שיחה 07:59, 6 באוגוסט 2020 (IDT)

יש לנו מעט מאוד כימאים או גיאולוגים בציבור הפעיל. אתייג את משתמשת:דקי. אם היא לא תתפנה אנסה להרים את הכפפה. בכל מקרה הן למילה lime באנגלית והן למילה גיר בעברית יש כמה משמעויות והם לא חופפות בין שתי השפות. מה שקובע הוא שמו המקובל של ההרכב הכימי. שנילי - שיחה 08:37, 6 באוגוסט 2020 (IDT)

אני חושב שדקי לא פעילה עוד. אתייג את משתמש:אביהו. גילגמש • שיחה 19:01, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

אני לא מתיימר להבין בנושא, אבל מעיון קל מהערך en:Lime (material), ברור שהחומר עליו מדובר בערך הוא תוצר של כתישה של אבן גיר או קירטון. ממנו אפשר להפיק, בין השאר סיד (CaO) באמצעות שריפה. כאמור למונח גיר בעברית יש משמעויות שונות, כשהמקובלת (גיר ללוח) היא בכלל סידן גופרתי (CaSO₄). אביהו - שיחה 19:29, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

האם נכון להגיד שספר פדיון יומי הוא הצורה המינימלית ביותר של ספר חשבונות?

מקריאה בנושא הגעתי למסקנה שספר פדיון יומי הוא הצורה המינימלית ביותר של ספר חשבונות בכך שהוא כולל תיעוד של מתי, כמה (ואולי גם למה) נכנס כסף ביום נתון כך שנרשמת תנועה עסקית מסוג אחד בלבד (הכנסה כספית) וזהו וקשה לי לדמיין איך אפשר להיות יותר מינימלי מזה (אלא אם נשארים רק עם מתי וכמה בלי הלמה).

האם נכון להגיד שספר פדיון יומי הוא הצורה המינימלית ביותר של ספר חשבונות? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נכון להגיד - מה שעניתי לך בשאלה אחרת. אם אתה כל כך מתעניין בנושא - קרא כל ספר בסיסי בהנהלת חשבונות. שם תוכל למצוא תשובה לכל שאלותיך בהרחבה. Shannen - שיחה 20:26, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

אילו מסים משלם פנסיונר?

אילו מסים משלם פנסיונר במובן המלא של המונח, כלומר אדם שרשמית לא עובד כלל וכל הכנסתו הבסיסית מגיעה רק מקצבת אזרח ותיק ו\או קרן פנסיה ארגונית?

אני מניח שהוא משלם מע"מ ואולי גם מס הכנסה; גם מים וחשמל הם דוגמאות אבל משום מה זה פחות אינטואיטיבי לי; אולי יש משהו נוסף?

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מס בריאות מנוכה גם מקצבת אזרח ותיק. מקרן פנסיה מנוכים מס הכנסה וביטוח לאומי מעבר לפטור מסוים שנקבע לכל גימלאי באופן אישי על בסיס פטורים ופעולות שביצע בקרן הפנסיה ופיצויים שקיבל בעבר. כמו כן הוא משלם מס רווח הון וכמובן כל שאר המסים שאינם אישיים כגון מע"מ וארנונה. שנילי - שיחה 10:25, 6 באוגוסט 2020 (IDT)

תודה; אני לא מכיר מדינה בה משלמים ארנונה מלבד ישראל אז אולי תרצה להוסיף לראש תשובתך "בישראל". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ניסיתי לשפר את פתיח הערך מס רווח הון בעריכות אלה; מוזמנים לסקורן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

באנגליה יש ארנונה. זה פשוט נקרא בשם אחר. אני מאמין שבעוד מדינות. Shannen - שיחה 12:29, 6 באוגוסט 2020 (IDT)

אם השאלה כאן היא - האם משלמים מס הכנסה על הפנסיה שמקבלים ממקום העבודה, אז כן. משלמים. אבל לא משלמים מס על קצבת הזקנה מהביטוח הלאומי. וכמו שהוזכר מעלי, יש הנחות מסוימות בארנונה ובתשלומים שונים. למעוניינים - יש פורטל באתר "כל זכות" בנוגע לזיקנה. בקישור כאן. מומלץ לעיין למי שזה רלוונטי. בברכה, Danny-w - שיחה 12:43, 6 באוגוסט 2020 (IDT)

פנסיונר שהגיע לגיל פרישה פטור מדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות על הפנסיה.

פנסיה חייבת במס הכנסה, אבל מי שלא ניצל פטור ממס לפיצויי פרישה והגיע לגיל פרישה זכאי לפטור ממס הכנסה בסך 4,500 ש"ח בערך על הפנסיה, כך שסף המס לתושב ישראל על הפנסיה הוא כ-9,000 ש"ח, מה שגורם לכך שבפועל מרבית הפנסיונרים אינם משלמים ממס הכנסה. דוד שי - שיחה 18:56, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

תנועה בלתי נראית

באיזו מהירות על גוף לנוע כדי שנראה אותו כאילו הוא עומד. למשל מחוג הדקות של השעון נראה לנו כאילו הוא עומד, (אם לא מסתכלים עליו שתי פעמים ואז רואים שהוא במקום אחר בפעם השניה). מה המהירות המקסימלית שבה גוף ייראה כאילו הוא עומד. --81.5.20.53 12:45, 6 באוגוסט 2020 (IDT)

לא רק שזה משתנה מאדם לאדם, זה משתנה מרגע לרגע. ככל שאדם מתוח או מרוכז יותר, השעון הפנימי פועם מהר יותר. אנשים רבים שמביטים על מחוג השניות בשעון אנלוגי על מנת לוודא שהוא עובד חווים סובייקטיבית פרק זמן ארוך עד שמחוג השניות מואיל בטובו להתקדם. מחקר שנעשה עם טייסים מחיל האוויר האמריקאי העלה שבמצב ריכוז מקסימלי השעון הפנימי שלהם פועם מדי חצי מאית של שניה. אין לי מושג מה "הקצה השני", אבל אני מנחש שגם זה יהיה סובייקטיבי מאד, עם שונות גדולה עבור אותו אדם עצמו ובין אדם לאדם. לסיכום, הניחוש שלי הוא שלא תמצא אף מספר שיהיה רלבנטי למציאות, מפני שהתוצאות תהיינה מפוזרות על טווח רחב מאד, ועקומת ההתפלגות תהיה שטוחה מאד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:43, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

לגבי המחקר שהוזכר על השעון הפנימי של הטייסים - איך בודקים דבר כזה בכלל? יונת זהב - שיחה 21:37, 8 באוגוסט 2020 (IDT)

לי נראה שכן יש גודל סטנדרטי, קראתי שעשו פעם מחקר על בני אדם בזמן שלחץ שאז מרגישים את הזמן כאילו הוא נע לאט יותר, וראו שגם אז הם לא יכלו לראות את הספרות הרצות של סטופר. למעשה לא יודע לי על מצב שאדם יראה את מחוג השניות כאילו הוא עומד, (ולא רק זז לאט מאוד) או את מחוג הדקות כאילו הוא זז, (ולא רק שמבחינים שהוא במקום אחר אחרי קצת זמן) נראה לי שזה קשור לרזולוציה של תחושת הזמן, כלומר מהו הזמן הקצר ביותר שהאדם מרגיש שדבר שהיה בתחילתו ודבר אחר שהיה בסופו היו בשני זמנים ולא בו זמנית. אם המחקר לגבי טייסים במצב ריכוז מקסימלי נכון, זה כמו התייחסות למשקל שאדם יכול להרים על פי ספורטאי שהגיע לשיא.--יהודה 0 - שיחה 10:11, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

הערות שוליים

ראו כאן. ישראל קלר • שיחה • י"ז באב ה'תש"ף • 18:48, 6 באוגוסט 2020 (IDT) ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב

הכלי הזה אמור לעשות את העבודה. ראה הנחיות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:54, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

האם הקבלה טוענת להיות שיטת קסם?

האם הקבלה טענת ליכולות על-טבעיות? כלומר, האם המקובלים מתייחסים לכל עולם המיסטיקה ככלי הנותן אפשרות לשינויים בעולם הפיזי? כלומר, לעשות קסמים? שואל השאלות - שיחה 20:34, 6 באוגוסט 2020 (IDT)

אני חושב שכן. אני זוכר שיצא לי לקרוא על כך שבניגוד לאיסור על עיסוק בזה, דווקא הקבלה עוסקת בנושאים הללו. גם הסנהדרין עסק בזה, הטיעון היה כדי שיהיה אפשר לשפוט בנושאים האלה. גם מקובלים עוסקים בקמעות וביכולות על טבעיות גם כיום, לא? נראה לי שכל תפיסה פילוסופית שעוסקת ברוחניות עושה זאת במידה מסויימת, גם היוגה קשורה במידה מסוימת למאגיה. (¯`gal´¯) - שיחה 22:23, 6 באוגוסט 2020 (IDT)

על פי הקבלה, כוחות על-טבעיים יכולים לבוא מצד הקדושה או מ"סטרא אחרא" (הצד האחר): את הכוח הקדושה שבעולם ניתן להפעיל באמצעות הזכרת שם משמות הקודש של אלהים (בעל-פה או בכתב), באמצעות אמירת "ייחודים" ותפילות מיוחדות, או עשיית מצוות בכוונות מסוימות; אמנם, האדם המשתמש בכלים אלו חייב להיות בדרגה גבוהה של צדקות וטהרה. כוח ה"סטרא אחרא" מנוצל על ידי השבעת שדים ועשיית כשפים, האסורים על פי התורה (למושג "קסמים", אם כן, קונוטציה שלילית ביהדות); ניתן להגביר כוח זה על ידי טומאה ועשיית עבירות. הצדדים הם שווים בכוחם על פי עיקרון הבחירה החופשית. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 09:29, יום שישי בשבת, י"ז באב ה'תש"ף (IDT).

איך שרים צליל בודד?

יש מבחן כזה לא יודע איך קוראים לו. שבו מקישים תו על פסנתר ומבקשים מהנבדק לשיר בדיוק את הצליל הזה. איך אנשים עם שמיעה עושים את זה? כלומר, איך הם יודעים לשנות את תדר הקול שלהם בהתאם לצליל אותו שומעים? הקול שלי לדוגמה הוא קבוע: כל תו שמקישים ואני מנסה לחזור עליו יוצא בדיוק אותו דבר. אם אני מנסה להוריד או להעלות את התדר אז יוצא שאני נשמע כמו דלת חורקת. מה הסוד שלכם? 213.55.225.66 22:55, 6 באוגוסט 2020 (IDT)

למד פיתוח קול. אין דרך ללמוד את זה שלא פרונטלית עם מורה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:33, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

התשובה שלך מוזרה. המבחן הזה מועבר לרוב **לפני** שמישהו מתחיל ללמוד פיתוח קול והוא נועד לבחון אם יש טעם ללמוד פיתוח קול. 213.55.221.20 22:16, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

שום דבר מוזר. אין דבר כזה "מבחן לפני פיתוח קול" משום שכל אחד יכול לפנות למורה לפיתוח קול ולהתחיל בלימודים. אין שום דמיון בין היכולות הווקאליות לפני ואחרי הלימודים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:00, 8 באוגוסט 2020 (IDT)

ראה פיתוח שמיעה וסולפג'. לא מכיר שם למבחן שבודק זאת אך היכולת מורכבת משני חלקים, זיהוי התו ושירת התו. לחלק מן האנשים מדובר ביכולת מולדת ולחלק לא. שליטה בתדר הקול היא יכולת שיש לכל האנשים ברמה מסויימת ואפשר לשפר אותה ודיוקה באמצעות תרגול שירה או לימוד פיתוח קול. הייתי מנסה לשרוק את הצלילים כדי להבין האם הבעיה היא בשמיעה וזיהוי הצליל או בהפקה שלו. בהצלחה. --Adif123 - שיחה 02:02, 8 באוגוסט 2020 (IDT)

Practice makes perfect. בניגוד לאגדות, שמיעה מוזיקלית ניתן לפתח. כשהתאמנתי לפני 35 שנים הגעתי למצב של זיהוי תווים מושלם כמעט. היכולת הווקאלית משתפרת ללא הכר עם תרגילי פיתוח קול. בדומה לחזרה פעם אחר פעם על קאטות באומניות לחימה, מלמדים את הגוף באימונים ממושכים. לא היה שום דמיון בין היכולות הווקאליות לפני ואחרי. אני לא כל כך מבין למה השואל התכוון בשאלה. כרגע היכולות הווקאליות שלו, על פי עדותו, גרועות מאד. אבל הוא מעולם לא למד כיצד לשפר אותן. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:56, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

איש הי-טק ישראלי אמריקני שאתמול נתקלתי בראיון עימו

אתמול נתקלתי בראיון עם איש הי-טק ישראלי אמריקני שלא הפנמתי את שמו ודיבר על כך שמצב ההי-טק הישראלי בסדר גמור ושההי-טק הישראלי כלל לא נפגע בצורה משמעותית ממשבר הקורונה ושלמעשה להפך, יש יותר פיתוח בתחום דיגיטציה בגלל המשבר והסטארטאפים הישראליים שנפגעים לא נפגעים בגלל המשבר אלא בגלל שזה ענף ריסקי בכל מקרה.

הוא דיבר בעברית רהוטה עם מבטא אמריקני משמעותי ובאופטימיות שאני לא זוכר מתי נתקלתי בה לגבי המשק הישראלי.

אשמח לקבל את שמו בכדי לעקוב אחר עוד ראיונות עימו. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אנא שלח את הלינק לריאיון. Gil mo - שיחה 17:50, 8 באוגוסט 2020 (IDT)

אין לי וגם אין לי בהיסטוריית הדפדפן --- אם היה לי הייתי בודק שם אבל אני מעריך את הרצון לעזור. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זכור לך איזשהו פרט שיכול לעזור במציאת הכתבה, באיזה אתר או ערוץ, מתי הועלה, שם הכתב שפרסם, משהו מן כותרת הכתבה? (¯`gal´¯) - שיחה 17:49, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

לא הפנמתי את שם האתר; הגעתי לזה תוך פתיחת מספר לינקים באותו טאב דפדפן; לא זכורה לי במדויק הכותרת (שאא"ט עסקה באבטלה או בכלכלה) ולא עניין אותי שם הכתב וגם אם אינני טועה מיהרתי לצאת מהבית ולהספיק ללמוד מכל התכנים האחרים ולכן הכל היה במהירות. לא קריטי לי אבל בכוונתי להמשיך לעקוב אחר הדיון לבדוק אם למישהו יש הצעה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

"משחקי הכיס" של כאן, שמוליק - שיחה 14:42, 14 באוגוסט 2020 (IDT)

האם מייצרים בישראל או בשכנותיה הישירות צמחים ליצירת חוטים מהצומח כגון כותנה, פשתן, קנבוס, סרפד, גומא וכדומה כמו גם את החוטים עצמם?

ברור לי שמייצרים בישראל טקסטיל וביגוד מתוך חוטים מהצומח אך לא ברור לי האם מייצרים בישראל או בשכנותיה הישירות צמחים ליצירת חוטים מהצומח כגון כותנה, פשתן, קנבוס, סרפד, גומא וכדומה כמו גם את החוטים עצמם (בייצור המוני לפחות). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זכורים לי, מלפני כ20 שנה, שדות כותנה בישראל. אני לא בטוח שעדיין מגדלים כותנה בארץ. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ישנם שדות כותנה בישראל. כזה ראיתי לאחרונה באיזור גדרה. שמש מרפא - שיחה 14:08, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

מגדלים כותנה בא"י לפחות מימי הביניים. יש גידול כותנה גם במצרים. גילגמש • שיחה 18:07, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

והיו בארץ מנפטות. אחת מהן – "מנפט כותנה גלילי בע"מ" שכנה בצפון־מערב רמת השרון, בשטח שגובל בהרצליה. היא הופעלה על ידי "האחים בנימיני חברה לחקלאות בע"מ" מוותיקי המושבה (ראו אליהו בנימיני#ביוגרפיה). חזרתי • ∞ • שיחה 00:05, 8 באוגוסט 2020 (IDT)

הצעה מהפכנית לשינוי שיטת הספירה בשפת הדיבור, האם יש סיכוי שיעבור?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב כידוע מסיבות היסטוריות ברב השפות השיטה היא עשרונית. כך גם הספרות וגם שמות המספרים. אני רוצה להציע לעבור לשיטה ההקסדצימלית, בשיטה זו קל להמיר לבינארי ולהיפך. וזה יקל על עשיית חישובים כמו גם תיאום שפת הדיבור עם שפות תיכנות. ההצעה היא ליצור שמות למספרים כך: אחת, שתיים, שלוש ... איי (בצירה), בי סי די אי אף, הקס (=10), אחת הקסה, (על משקל "עשרה") שתים הקסה, וכו, הקסים (=20), שלושים, ארבעים, ... איים ביאים סיאים דיאים איים (בחיריק) אפים, בית (=100) בתיים (=200) שלוש בתים ארבע בתים ... הקס בתים (00 10) וכו' עד וורד (=00 00 1) וכן הלאה, לפי השמות שכבר הוזכרו. כלומר ימשיכו בחזקות 16 הקס וורד, בית וורד, דבל וורד, הקס דבל וורד, בית דבל וורד, הקס בית דבל וורד, וורד דבל וורד... אפשר גם להשתמש מ כאן והלאה במיליון ביליון טריליון וכו'. לספירה באמצעות האצבעות אפשר להשתמש בכל יד לספרה הקסדצימלית אחת כאשר הספירה עצמה היא בשיטה בינארית. על פי שיטה זו ביממה יש שמונה הקסה שעות, בשעה שלושים וסי דקות, בשנה בית ששים ודי ימים.

כמובן אם נרצה לעשות שינוי גורף כזה יצטרכו לעדכן גם את הסימונים ב-SI כאשר קילו יהיה מספר אחר ולא 1000.--213.8.158.239 11:41, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

על יד אנושית אפשר לספור בינארית מ-0 עד 31 ולא רק עד 15. על שתי ידיים אפשר לספור מ-0 עד 1023. שמתי לב שבייצוג בינארי, כמה מספרים טיפולוגיים השכיחים בנוסח התפילה מיוצגים על ידי שלוש אצבעות מונפות - שבע (00111), אחד עשר סממני קטורת הסמים (01011), י"ג מידות (01101), עשרים ואחת שורות לאשרי יושבי ביתך (10101) ועוד כהנה וכהנה. שיטת הכפל המצרית מתיישבת עם ההשערה שבימי קדם נעזרו באצבעות לספירה בינארית ולא רק לספירה עשרונית. עם זאת, איני מכיר מחקר שבחן בצורה מסודרת אם קיימים מוטיבים בינאריים בתפילה היהודית או שמדובר בצירוף מקרים. ליאור पॣ • י"ז באב ה'תש"ף • 12:52, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

לגבי השאלה שבכותרת: "האם יש סיכוי שיעבור?" התשובה היא: לא. Ronam20 - שיחה 13:39, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

בעולם התוכנה, כשזה מועיל משתמשים בבסיס 16, למה להחיל את זה על כולם, בטח לתחומים בהם זה לא עוזר? והמתמטיקה עובדת לא משנה איזה בסיס תבחר, למה לא לעבור לבסיס 40 כמו המאיה, בסיס 12 היה נפוץ גם, בסיס 64 גם משמש לפעמים לקידוד מידע, בסיס 256 (ASCII). הבחירה היא שרירותית. למה להעדיף דווקא בסיס 16? אם הקטע הוא למעבר פשוט לבסיס בינארי, כל בסיס שהוא חזקה של 2 קביל. היתרון היחיד שיש לבחירת בסיס גדול יותר הוא שזה מפחית את מספר התווים שנדרש לייצוג מספרים, כלומר מספרים יהיו קצרים יותר, מבחינת אורך המחרוזת. (¯`gal´¯) - שיחה 19:07, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

נראה שאורך בסיס הספירה צריך להיות משהו מסדר הגודל של 10. לדוגמה, הבבלים הקדמונים עבדו עם ספרות בבליות – לכאורה בסיס 60, אבל בפועל בסיס 10 ובסיס 6 לסירוגין. לך תזכור את לוח הכפל המלא של 60×60. אבל אם כבר מזכירים אריתמטיקה, בבסיס 16, המחלקים היחידים של 10 (כלומר: 16 עשרוני) הם החזקות של 2: 2, 4 ו־8. זה אומר שלא נוח במיוחד לחשב איתו. מהבחינה הזו, הבסיסים האידאליים הם 6 ו־12 עם שפע מחלקים (או לפחות מספרים לא זרים). וקצת הרחבה על התשובה הקצרה והממצה של רונאם: שינוי כמו שאתה מציע דורש שינוי גדול מאוד ולכן צריכה להיות לו תועלת ברורה מאוד, כי הוא יעלה המון, במובנים שונים. לדוגמה, למרות כל הסיבות הטובות, ארצות הברית עדיין משתמשת במידות אימפריאליות (כן, למרות שכל העולם כבר עבר מזמן להשתמש בשיטה של הרפובליקה). יש למעבר הזה תועלת ברורה, אבל גם מחיר. ובינתיים השלטונות שם לא רוצים לשלם את מחיר המעבר. Tzafrir - שיחה 09:38, 8 באוגוסט 2020 (IDT)

לגבי ההערה על התפילה, בהתחשב בכך ש10 מתוך המספרים 1-31 מיוצגים ע"י שלוש אצבעות [אם לא טעיתי בחישוב], איני רואה תופעה מיוחדת בכך שיש כמה מספרים כאלה בתפילה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שמעתי בעבר את הטיעון הזה לכמות המחלקים בבסיס - איזה תועלת זה נותן? גם לבסיס 10 יש רק שני מחלקים. הבנתי שהסיבה לבסיס הזה אולי קשורה לכמות המפרקים ביד. (¯`gal´¯) - שיחה 00:17, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

(¯`gal´¯) בבסיס 16 קל לעבור לבסיס בינארי וגם הוא תופס פחות מקום מבסיס עשרוני, בנוסף שינון לוח הכפל שלו, לא יהיה קשה כל כך אם רק יתנו שמות קליטים למספרים. ובכל מקרה אם שוכחים, קל לעשות חישוב עם האצבעות של כפל בינארי יותר מאשר של כפל עשרוני. בסיס הספירה של הבבלים או המאיה, יצריך המצאת שמות לכל המספרים, ואני לא רואה באיזו דרך אפשר לזכור לוח כפל גדול כזה אם לא על ידי שימוש בבסיס עשרוני כשלב ביניים. עם זאת אני מבין שכנראה אין סיכוי להשפיע על כל העולם לשנות את בסיס הספירה, ומי שרוצה להשתמש בבסיס אחר ייאלץ לשמור את רעיונותיו לעצמו.--יהודה 0 - שיחה 10:17, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

אציין עוד שבבסיס 16 יש סימן התחלקות קל יחסית לכפולות 7, מכפילים את הספרות עד האחרונה ב-2 ואז מוסיפים את ספרת האחדות, זה אמור להתחלק ב-7. בבסיס 10 צריך להכפיל ב-3. סימן ההתחלקות ב-5 דומה בבסיס 16 לסימן ההתחלקות ב-3. כלומר סכום הספרות מתחלק ב-5. הראשוניים הם: ‎ 2,3,5,7,B,D,11,13,17,1B...‎ לא 19 שמתחלק ב-5. 31 שהוא 7 בריבוע, מתחלק ב-7 על פי סימן ההתחלקות 6+1=7--יהודה 0 - שיחה 13:27, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

לא אגיב על כל הדיון, רק אציין שסימן ההתחלקות שלך לא ברור. בבסיס 10 אם רוצים לבחון אם מס' מתחלק ב-7 - אזי מכפילים את ספרת האחדות ב-2 ומחסירים משאר המספר שיפט ימינה. יש גם קיצור דרך למספרים בעלי יותר משלוש ספרות. בשיטה דומה יש גם ך-13, ל-19 ולכל מס' בעצם. Shannen - שיחה 14:05, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

אני לא מכיר את סימני ההתחלקות בבסיס 16, גם לא ממש הצלחתי לעקוב אחר ההסבר שלך. לא מכיר את סימן ההתחלקות ב-7 גם בעשרוני, אני רק יודע שהוא די מסובך, וכבר עדיף פשוט לחלק. קל לעשות כפל בינארי, אבל גם קל מאוד להתבלבל ולעשות טעויות, מה שמחשב לא עושה. זו גם הסיבה שלא נוח לנו לעבוד עם בסיס כל כך נמוך. גם בסיס גבוה יעשה לנו בעיות. אני עדיין לא רואה סיבה לעבור לשימוש בבסיס 16 בחיי היומיום. גם במחשבים, השימוש בו הוא איזוטרי, ולרוב לא מייחסים לזה חשיבות. עדיין אשמח להסבר למה מספר מחלקים גדול לבסיס הופך אותו ליותר קל לביצוע חישובים. אגב, בסיס לא חייב להיות מספר שלם ואין לי מושג אילו שימושים יש לבסיסים כאלה. (¯`gal´¯) - שיחה 17:45, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

לא התכוונתי להסביר למה מספר מחלקים גדול עושה בסיס ליותר טוב. כתבתי רק שסימן התחלקות עוזר למצוא ראשוניים יותר בקלות. מספר מחלקים עוזר בשביל שברים בבסיס נתון. כאשר בבסיס 60 שליש הוא 20' ואילו בבסיס עשרוני הוא מספר מחזורי. בבסיס 16 גם חמישית הוא שבר מחזורי.--יהודה 0 - שיחה 09:55, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

(¯`gal´¯), כשאתה רוצה לבחון אם 4655 מתחלק ב-7, אזי נדמה לי ששני חיסורים של ספרה אחת, יותר מהיר מאשר "פשוט לחלק". Shannen - שיחה 20:23, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

מה בדיוק החוקיות? אמרתי שאני לא מכיר. למדתי על זה, כולל על מספרים שלא מלמדים בד"כ בבי"ס (4 ו-8), על 7 היה משהו מוזר, נראה לי פשוט לחסר 7 עד שנשארים עם אפס, שזה פשוט חלוקה. ראיתי שיש פה משהו יותר פשוט. אגב, לגבי קידומות ליחידות SI שהשואל הזכיר, יש גרסאות שלהן לבינארי. (¯`gal´¯) - שיחה 01:52, 11 באוגוסט 2020 (IDT)

אם כבר, 4655 פחות 4200 שווה 455, פחות 420 שווה 35 המתחלק ב-7. זה לא יותר קשה מ 92 ועוד 55 שווה 147. (ו-2 ועוד 47 שווה 49). אבל במספרים של 2 ספרות אין לך סימן התחלקות. (יש להכפיל ב-3 במקום ב-2, אבל כבר עדיף לזכור את לוח הכפל) בניגוד לבסיס 16 ששם מכפילים את הספרה הראשונה ב-2. אפשר גם למצוא קיצור דרך נוסף למספרים בעלי יותר מ-3 ספרות כאשר פשוט מחברים את כל הספרות הראשונות ל-3 הספרות האחרונות עד שנשאר מספר בעל 3 ספרות.--יהודה 0 - שיחה 10:30, 11 באוגוסט 2020 (IDT)

יהודה 0, אתה טועה ומטעה. מס' כמו 4655 בודקים ע"י חלוקה למספרים בני 3 ספרות. לכן בעצם צריך לבדוק 655-4=651. מס' כמו 651 צריך לבדוק ע"י הכפלת ספרת האחדות ב-2 והפחתה משאר המס'. כלומר 65-2=63, שהוא כידוע מתחלק ל-7. לא צריך להמציא שום שיטה. הכל (כמעט) רשום במבחני התחלקות. זה עניין קונגרואנציה שלומדים בחט' הביניים (לפחות אני למדתי את זה שם). Shannen - שיחה 09:08, 12 באוגוסט 2020 (IDT)

למה קוד מכונה טיפוסי הוא בינארי ולא אונארי?

למיטב ידיעתי קוד מכונה "טיפוסי" הוא בינארי כאשר התווים היחידים ב"תחביר" שלו הם 0 או 1 אשר כל אחד מהם מייצג ביט.

ובכן, קוד מכונה יכול להיות גם אונארי (מורכב מתו אחד בלבד) כמו שהוא יכול להיות טרנארי (מורכב משלושה תווים שונים) או הקסה-דצימאלי וכן הלאה.

אבל ברצוני לשאול למה קוד מכונה טיפוסי הוא בינארי ולא אונארי? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תוכל להסביר איך קוד מכונה יורכב מתו אחד בלבד? להבנתי ההבדל היחיד בין תוכניות יהיה באורך הקוד, ואני מתקשה לראות מכונה שתביא תועלת עם קוד כזה. קוד בינארי קל למימוש מבחינה חשמלית יותר מכל קוד שבו יש יותר מצבים (טרנרי, הקסה-דצימלי וכדומה) ולכן ברור מדוע המהנדסים מעדיפים אותו. דוד שי - שיחה 18:49, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

ואיך תייצג מידע? איך תדע שמשהו נגמר? או בתא בזיכרון כמה מתוכו מכיל מידע והשאר מיותר, בכל מקרה צריך תו אחד נוסף. גם במכונות טיורינג צריך לפחות שני תווים (ריק ולפחות עוד אחד), כדי להבדיל בין הסרט שאינו מכיל מידע למידע שנמצא על הסרט. ובהתחלה, כשמחשבים היו אנלוגיים, הם היו בבסיס דצימלי וזה לא עבד כל כך טוב. במחשב דיגיטלי יש הפרדה בין 2 רמות מתח, והתוצאה יותר מדויקת. רואים את זה גם בשידור של מידע, גם בהבדלים בטכנולוגיות של הטלוויזיה בין התקופה שבה הכל היה אנלוגי לעכשיו. יש הרבה פחות גליצ'ים וטעויות. (¯`gal´¯) - שיחה 18:58, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

ואגב, אם מעניין אותך קוד מכונה בבסיס 3, יש שפה איזוטרית בשם malebolge, שעושה זאת. זו כמובן מכונה וירטואלית. (¯`gal´¯) - שיחה 19:13, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

לדוד; אינני יודע להסביר זאת אך אני הבנתי שלפחות תאורטית זה אפשרי - אולי טעיתי; מה שאמרת לגבי קלות למימוש חשמלי מסתדר לי.

לגל: אין לי ידע רקע לענות על השאלות שהצגת אך מה שדוד כתב ומה שכתבת מסביר כמובן למה פרקטית (לא יודע לגבי תאורטית) קוד בינארי אמור להיות קוד המכונה הטיפוסי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תיאורטית, ניתן להבדיל בכתיבה שהיא מתמטית לפי האורך והפרדות שתעשה בין מידע (שזה כבר שימוש בשני תווים, בין אם זה רווח, פסיק, או אפס), אבל במחשב אין מצב שאין ערך בתא זיכרון (כשהמחשב מופעל, תאי הזיכרון מאופסים לערך מסויים, נראה לי לאפס, תראה איך דלגלג עובד), והגודל הוא קבוע (גודל המילה), אז איך תוכל לקבוע מה הערך, אם אין שני תווים שונים? נניח יש לך תא בגודל בית (8 ביט), אז יש לך $2^{8}$ אפשרויות למספרים שונים לייצוג, כי בכל סיבית יכולים להיות שני ערכים, אז זה מחולק או מאפס עד ל-$2^{8}-1$ או אם אלה מספרים מסומנים, הסיבית הראשונה משמשת לסימן ואז זה טיפה יותר מסובך, זה גם עובד בצורה מעגלית, כדי שיהיה אפשר לחבר מספרים ולקבל תוצאה נכונה, עם נשא שנזרק. אם יש לך רק ערך אחד, אז איך תייצג שסיבית אינה בשימוש, כי האורך משפיע על הערך? (¯`gal´¯) - שיחה 21:30, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

1. לא הבנתי את המשפט הראשון - אם בכל שורה יכול להיות מידע גם בלי רווח או פסיק, אז למה לא לדבר על כתיבה בשורות כאשר בכל שורה יש רק תו אחד ב n חזרות?
2. מצאתי את פתיח הערך דלגלג (הן בעברית והן באנגלית) כלא ברור אך ממקורות שונים אני מבין שיש מערכות צירופיות שהפלט שלהן תלוי קלט מיידי ומערכות סידרתיות שהפלט שלהן תלוי קלט זכור (בהתקן זיכרון) ובקלט מיידי יחדיו והדלגלג הבסיסי ביותר הוא מסוג SR שיכול לשמור סיבית אחת בלבד וכל עוד יש מתח חשמלי, זכרון שהיה בו (אחרי שתוכנת) זמין ונשמר; דלגלג גם יכול להיות מבוקר כך שרק בזמני מתח מסוימים מצבו ישתנה ובנוסף הוא יכול להיות גם נעול למצב מתח מסוים; לא מצאתי מידע לאיזה ערך כל דלגלג מאופס אם כי אטימולוגית אני מניח שזה ל-0 ; מעבר להכרות הזו לא המשכתי ללמוד על הנושא כי אני מבין שזה נושא בהנדסת חומרה בה אינני עוסק.
3. אז איך תוכל לקבוע מה הערך, אם אין שני תווים שונים? מכיוון שלא למדתי הנדסת חומרה אני בספק שהבנתי את השאלה ואני בבטחון שאני לא הסמכות לענות עליה אבל אם אני מבין נכון היא למעשה טיעון לפיו ערך יכול להיקבע רק בינארית (שני תווים) ולא אונארית (תו אחד)
4. אינני יודע למה התכוונת ב"נשא שנזרק" בהקשר זה; אתה מוזמן לנסות להסביר.
5. "אם יש לך רק ערך אחד, אז איך תייצג שסיבית אינה בשימוש, כי האורך משפיע על הערך?" שוב שאלה שמאותו הגיון שהצגתי לעיל אינני הסמכות לענות עליה; אני מציע בחביבות עילאית לא לשאול אותי שאלות בנושא ; אך רק אגיד שבבסיס אונארי לא התכוונתי לטעון שיש רק ערך אחד אלא יכולת להשתמש רק בתו אחד להרכבת "מילים" בשפת מכונה.

―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה מעלה את אותה בעיה. מה זו שורה? אין שורות בזיכרון, הכל רציף, מחולק לכתובות, שבכל כתובת יושבת מילה, בגודל קבוע, לא ניתן למלא רק חלק ממנה, כי ביט חייב להכיל ערך. אם תבחר ייצוג שבו ניתן למלא רק חלק ממנה, אז הרי שיש לך שני תווים ובזבוז של משאבים. דלגלג מייצר זיכרון - יש מעגלים לוגיים שמקבלים קלט ונותנים פלט מיידי, ויש כאלה שמסוגלים להחזיק מידע לזמן ממושך, אלה הם הדלגלגים, ולא נדרש ללמוד הנדסת מחשבים או אלקטרוניקה כדי להכיר את זה. זה נלמד גם בתארים בתחום התוכנה. יש כמה דגלים שנדלקים בעת חישוב, אני זוכר שיש 2 שקשורים לאריתמטיקה, גם לגלישה וגם לנשא. נשא זה משהו שרואים הרבה באריתמטיקה - כשמחברים מספרים, יש חיבורים שמעבירים אחד הלאה, למשקל הבא, אם אחרי המשקל הכי גבוה מועבר אחד, הוא יוצא מחוץ לתחום שהזיכרון יכול לשמור, ואז הוא נזרק, ומדליק דגל באוגר הדגלים. אם מחברים כמה מחברים מלאים, ניתן לקבל את הנשא הזה ולמעשה להרכיב יחידה שמעבדת מספרים באורך סיביות גדול יותר. מן הסתם שהשאלות הללו הן רטוריות, אין אפשרות לייצג שסיבית אינה בשימוש. למערכת ההפעלה יש אפשרות לנהל את הזיכרון ואילו כתובות תפוסות ועל ידי מי, אבל לא ברמת הכתובת, וזה לא יעבוד כמערכת ההפעלה עצמה צריכה לפעול על בסיס דבר שכזה. לגבי איך תוכנית בנויה, יש גודל קבוע לפקודות מעבד, שמחולקת ל opcode ולאופרנדים. יש כמה גדלים שונים שניתן לקבל, נראה לי שעד 3, אבל בכל מקרה זה קבוע, ובכל מקרה לא ניתן לרדת לרמת הסיביות, ולחלק מלאכותית את הזיכרון, דבר שידרוש בכל מקרה איזושהי חלוקה פנימית, שדורשת לבסוף תו נוסף. (¯`gal´¯) - שיחה 04:22, 8 באוגוסט 2020 (IDT)

גל, תודה על ההבהרה שאין שורות בזיכרון והכל רציף; אם אני לא טועה יש סתירה פנימית בדבריך כי במקום אחד טענת שאי אפשר למלא רק חלק ממילה ובמקום אחר אמרת "אם תבחר ייצוג שבו ניתן למלא רק חלק ממנה".

לגבי "זה נלמד גם בתארים בתחום התוכנה"; אני מניח שהתכוונת לתואר במדעי המחשב או ללימודי תעודה בתחום תכנות אימבדד כי אני למשל למדתי קצת תכנות ב Bash וב JavaScript ובאף קורס לא זכור לי שנתקלתי במונח Flip-flop; גם לא הצלחתי למצוא דוגמאות קוד למצב המדמה Flip flop בשפות אלה בחיפוש מהיר בגוגל; מצאת משחק שכתוב ב jQuery בשם זה ואינני יודע אם יש קשר משמעותי לנושא.

לגבי "איך תוכנית בנויה" - כפי שהבנתי מדבריך ברמת המידע בזיכרון ובמעבד; זה נרחב הרבה מעבר לידע המועט שלי בתכנות מופשט מאד ולא הבנתי איך זה עונה על השאלה המקורית. בנועם, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה זה סותר, "אם תבחר ייצוג", זה היה בהנחה שזה אפשרי. לומדים את זה בקורס "ארכיטקטורת מחשבים" (1 ו-2, לפעמים "מערכות ספרתיות"), גם בי"ג. איפה למדת? ומה? אני מניח שאלה קורסים בודדים ולא תואר. לא מדמים את זה לקוד, אם כי יש סימולטורים. לגבי מבנה של תוכנית, זה נלמד באסמבלי, רציתי לתת הסבר לייצוג של תוכנית, אם כי זה לא סוג המידע היחיד שנדרש לייצג בזיכרון המחשב, כדי להמחיש איך הזיכרון בנוי. (¯`gal´¯) - שיחה 21:03, 8 באוגוסט 2020 (IDT)

כי מצד אחד הצגת כאילו זה לא אפשרי ואח"כ הצגת שזה אולי אפשרי (ואם אני מבין נכון כעת אחרי תגובתו של צפריר דעתך שזה אפשרי); בהקשר תכנות למדתי Bash ו JavaScript בין היתר במכללות שונות ולא מדובר בתואר במדעי המחשב או הנדסת חומרה; מעולם לא עסקתי באסמבלי או ארכיטקטורת חומרה (או firmware). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני עדיין חושב שזה לא אפשרי, והתייחסתי עד כה רק ליכולת לממש את זה ולא ליעילות שבשימוש בזה, כפי שצפריר התייחס. אני עדיין חושב שזה לא אפשרי כאשר התאים הם בגודל קבוע לעשות שימוש בתו אחד בלבד. בכל מקרה, יידרש תו נוסף, להבחנה בין הערכים ששמורים בתאי הזיכרון. (¯`gal´¯) - שיחה 17:30, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

קוד אונארי הוא ייצוג מאוד בזבזני ולא מעשי: מייצגים את המספר 1 ע״י קו אחד, את המספר עשר ע״י עשרה קווים, ואת המספר 1578413 ע״י הרבה מאוד קווים. הייצוג הזה יכול להיות שימושי בכל מיני הוכחות תאורטיות במדעי המחשב, ויכול להיות שיש לו איפשהו גם כמה שימושים מעשיים איזוטריים, אבל באופן כללי לא עובדים איתו. Tzafrir - שיחה 09:52, 8 באוגוסט 2020 (IDT)

גם בינארי הוא בזבזני, אבל הוא מוריד את כמות התווים ל-$\left\lfloor {\log _{2}n}\right\rfloor +1$. (¯`gal´¯) - שיחה 21:11, 8 באוגוסט 2020 (IDT)

ככל שבסיס הספירה יותר קטן, נדרשים יותר תאי זכרון לייצוג אותה כמות נתונים. אבל יכול להיות שאפשר לייצג את אותה כמות הנתונים באותה יעילות. אפשר לקבל אינטואיציה לכך מהשוואת בסיס 2 לבסיס 16: אפשר להשתמש ברביעיית תאים בבסיס 2 לדמות תא בבסיס 16. אם אין ייצוג יעיל יותר של תא בסיס 16 מאשר כארבעה תאים בבסיס 2, לא מרוויחים כלום מהייצוג הפחות בזבזני לכאורה הזה. לכן זו שאלה של יעילות המימוש. אם יש מימוש יותר יעיל עם בסיס 3 או בסיס 10: נהדר. כיום אין. „בסיס״ אונרי הוא משהו גרוע בהרבה. בשביל לעשות פעולה הכי פשוטה על ייצוג של המספר מיליארד, תזדקק כנראה למיליארד פעולות. במעבדים סבירים אנחנו מצליחים לבצע פעולות כאלו במספר קטן וסופי של פעולות בסיסיות (וזה מוגדר למתכנת האנושי כפעולת מעבד אחת). Tzafrir - שיחה 01:18, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

קוד אונארי הוא שימוש בספרה 1 לפי מספר הפעמים, למשל 1111=4 11111=5 במכונות טיורינג אם תרצה לחסוך במספר הסימנים ולהשתמש בסימן אחד בלבד זה בעצם אומר שצריך לספור כמה פעמים הכנסת את הספרה 1. זה בעצם קידוד של נתינת מספר טבעי לכל נתון, וחזרנו לנקודת המוצא כאשר רוצים להגדיר פעולה של מכונה, אנחנו צריכים סט של תווים לייצוג כל מספר, אפשר שסט התווים יהיה קבוצת המספרים הטבעיים, אבל קשה מאוד לעבוד עם זה. אגב יש שימוש בבסיס אונארי בUTF-8 כדי לספור את מספר הבתים הנדרשים לכל תו. יהודה 0 - שיחה 10:25, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

זה לא אפשרי שאלפבית העבודה של מכונה יהיה קבוצת המספרים הטבעיים, כי הוא חייב להיות קבוצה סופית, אחרת האוטומט יצטרך להיות אינסופי. נהוג שהאלפבית הוא בינארי, ושיש גם "ריק" באלפבית המכונה. ניתן גם שאלפבית העבודה יכיל רק סימן אחד. ניתן גם להוכיח די בקלות שקילות - פשוט קוראים וכותבים שני תווים לשני תאים צמודים בכל פעם, ומקודדים צירופים, כך שיהיה ייצוג ל-0, 1 ו"ריק". נשארים כמובן עם ייצוג אחד חסר משמעות, שיוגדר לא חוקי. (¯`gal´¯) - שיחה 17:36, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

אז אם כך חוזרת השאלה, למה האלפבית הוא בינארי, האלפבית יכול להיות אונארי, והסימן "ריק" הוא השני. לפי איך שהבנתי כן עושים כך במכונת טיורינג אוניברסלית.--יהודה 0 - שיחה 10:20, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

אתה בהחלט יכול להשתמש רק ב-1 וב"ריק", אבל זה לא מומלץ. ליצור רווחים בתוכן הסרט עלול לגרום לך לבעיות, כי "ריק" גם מסמן את תחילת החלקים בהם לא הוזן תוכן. ממה שאני יודע קידוד מכונה מורכב משני תווים, לא ניתן לקודד אחרת. למדתי על שימוש ב-C ו-I, ראיתי שיש גם קידוד של 0 ו-1. (¯`gal´¯) - שיחה 10:58, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

רק תשים לב שקלט מהמשתמש לא יכול להכיל רווחים (תווי "ריק"). זה כבר הופך את זה לבעיה. (¯`gal´¯) - שיחה 18:34, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

צורות שונות לאפסילון

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב אני מבין שיש שלוש צורות לאפסילון:

אפסילון גדולה: $\!\,\mathrm {E}$

אפסילון קטנה: $\varepsilon$

וצורה בלתי מזוהה: $\epsilon$

מהי הצורה השלישית? בר 👻 שיחה 20:31, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

לצורה הזאת קוראים "אפסילון ירחי"( lunate form) וזו רק דוגמה לצורת כתיב אחרת. נפוצה במה שנקרא Uncial script. זאת גרסה עתיקה יותר של אפסילון, אין לזה משמעות מיוחדת. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:40, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

הכוונה לזה ϵ? ראה.--יהודה 0 - שיחה 13:03, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

תעודת זהות ביומטרית

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב בעקבות ויכוח שהתנהל הערב: לשם מה דרוש שטביעת האצבעות תהיה מקודדת בתעודה, אם ניתן להסתפק באצבע בלבד על מנת לזהות אדם? כלומר, מדוע לא להמשיך ולנפק תעודות זהות רגילות (עם תמונה בלבד), אם מוסדות שיכולים לזהות לפי טביעת אצבע לא זקוקים לתעודה בכלל ויכולים להסתפק באגודל בלבד?

אגב, מפליא שאין בערך תעודת זהות (ישראל) הרחבה ופירוט על התעודות הביומטריות והשימוש בהן. Gil mo - שיחה 01:28, 8 באוגוסט 2020 (IDT)

ואו, יממה עברה ללא מענה... לא אופייני לכם. מישהו משהו? Gil mo - שיחה 08:21, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

אני חושב שיש מידע שמקודד בכרטיס החכם (כנראה יש אמצעים מזהים פרט לטביעת אצבע, או שזה אמור להקל על טעינת מידע מהמחשב, מבלי להזין מספר זהות, שעלול לגרור טעויות, כמו בכרטיס קופ"ח, אך לזה מספיק פס מגנטי). גם אפשר להשתמש בו כדי לקבל שירותים מרחוק, דרך אתרי הממשלה, שבד"כ לא ניתן לקבל ללא זיהוי, כלומר מגבילים אותך לקבל את השירות במשרדים שונים, במקום דרך gov.il. הרבה מדינות ויתרו על הטעמת טביעת אצבע מטעמי פרטיות, אך הרבה מספקות שירותים מקוונים (e-Gov). בדרכון ביומטרי מוטמעת רק תמונה, ויש בהם רכיב לזיהוי אלקטרוני. (¯`gal´¯) - שיחה 14:36, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

לא הבנתי: איך אפשר בעזרתו לקבל שירותים מרחוק? מהתשובה גם לא ברור למה מוסד/עסק שיש לו אמצעי זיהוי ביומטרי יזדקק לתעודה ולא יסתפק בביומטריה של האדם העומד מולו. Gil mo - שיחה 15:11, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

אפשר לחבר את הכרטיס עם קורא כרטיסים למחשב ולקבל באמצעותו שירותים שונים שלא נגישים למי שאין ברשותו תעודה ביומטרית. אני מניח שזו אחת הסיבות, גם התעודה מכילה פרטים נוספים על האזרח - כנראה מעוניינים שזה יהיה חשוף אליו, גם אני לא בטוח שהטביעה עצמה יכולה לשמש כזיהוי - קודם כל הדגימה לא תמיד מדוייקת, נדרש להצפין אותה כדי שלא יעשה שימוש לרעה במאגר, אלא רק לאמת. גם פה היה איזה סיפור, שקלו להכניס את הטביעות לחלוקה מסוימת, כך שגם המדינה לא תדע של מי הטביעות, בכלל היה סיפור עם נגישות של המידע לגורמי אכיפה. רצו שכל 100 ישוייכו לאותו מאגר, ואז אם יזהו מישהו לפי זה, יקראו לכל המאה. לא יודע מה בסוף הוחלט בנושא. (¯`gal´¯) - שיחה 16:34, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

״אפשר לחבר ולקבל שירותים שלא נגישים אחרת״ - אני מניח שהתכוונת לחבר את הכרטיס *וגם* להניח את האצבע (לצורך העניין). אם לא צריך גם להזדהות באמצעות הגוף, אז כל אחד יכול לגנוב את הכרטיס ולחבר אותו דרך קורא כרטיסים. ואם כן צריך להזדהות ביומטרית, אז לשם מה הכרטיס מלכתחילה? אני מבין גל שמה שאתה מציע כאן זה בבחינת ספקולציות בלבד. הייתי שמח להפניות של מישהו שמבין עד הסוף איך העסק אמור לעבוד. Gil mo - שיחה 17:10, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

לא יודע להגיד לך, כי לא חייבים לתת טביעת אצבע, גם אם מנפקים לך תעודה ביומטרית. אישית, לא עשיתי שימוש בזה, למרות שיש לי תעודה ביומטרית. בכל מקרה, צריך להיות אחראי לכרטיס הזה, ואני חושב שמגיעה איתו גם סיסמא. יש לי מלא ניירת שקיבלתי עם הכרטיס הזה, יש שם גם איזה קוד. אתה מעוניין לקבל מידע על זה מהמדינה או ממשרד הפנים, או ממישהו שעסק בפרוייקט הזה? תנסה אולי דרך התנועה לחופש המידע. אולי פרסמו מידע בנושא. תנסה למצוא את הכתבה שציינתי פה, על איך שומרים את המידע - זה פורסם בבלוג של אדם שעסק בפרויקט הזה. (¯`gal´¯) - שיחה 18:22, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

איך להגיש דו"ח מס הכנסה שנתי לבד?

אם אני מבצע הנהלת חשבונות לבד ורוצה לחסוך גם את עלויות ההכנה וההגשה של דו"ח מס הכנסה שנתי דרך יועץ מס ולעשות גם את זה לבד, האם זה אפשרי במדינת ישראל?

תודה רבה על עזרה שאולי תחסוך לכמה אחרים כאן ולי כסף (אם יש ערך העונה על השאלה גם הפנייה לערך בלבד תסייע). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ודאי שאפשר. קח דוח משנה קודמת (אם יש לך כזה) ומלא את הפרטים עם השינויים המתחייבים. שידור הדוח נעשה באופן מקוון. עשיתי זאת במשך שנים, וכעת אני מצטער על כך - רואה חשבון ימלא את הדוח בצורה המיטבית על מנת לקבל החזרי מס העולים על שכר הטירחה שלו. Gil mo - שיחה 08:51, 8 באוגוסט 2020 (IDT)

תודה רבה לך על התשובה ! תשובתך עשתני תוהה אם בכל מצב ההנחה שרואה חשבון (או יועץ מס לצורך העניין) ימלא את הדוח בצורה המיטבית על מנת לקבל החזרי מס העולים על שכר הטרחה שלו, נכונה.

אולי במקרים של עוסק פטור למשל, ההנחה איננה נכונה? אשמח לדעתך בעניין... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ההנחה לא תמיד נכונה, וזה תלוי ברמה ובסוג הפעילות הפיננסית. הצעתי: התייעץ עם רו״ח שאתה סומך עליו (נניח מכר של חבר) ושאל אותו בדיוק את זה. אגב, מילוי עצמאי יכול לגרור סיכון שמילאת משהו לא כדין ובביקורת מס הכנסה כעבור כמה שנים יעלו על זה. מכל מקום, יש (לפחות היו) הדרכות מדוקדקות של מילוי הטופס. Gil mo - שיחה 17:48, 8 באוגוסט 2020 (IDT)

אני חושב שתמיד יש את הסיכוי לטעות (גם למומחה) ושעלייה באוטומציה לצד למידה יסודית של הנושא נדרשת כיום לכלל אזרחי מדינה גם אם אינם מומחים בנושא (כצורה נוספת של ידע כמוצר ציבורי ועצמאות פיננסית אשר לדעתי מיטיבות עם כל משק); אני מסכים ששווה להיוועץ עם מומחים בנושא אך הבעיה היא שלפעמים עלויותיהם גבוהות בצורה קיצונית (נניח, למעלה מ-500 ש"ח לפגישה בשביל כמה שאלות נקודתיות). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה מוזמן לקרוא את סעיף 47 לפקודת מס הכנסה ולספר כמה זמן השקעת עד שהרגשת שהבנת אותו או שנואשת מלהבין אותו. זהו רק אחד מהסעיפים שיש להבין לשם מיצוי הקלות המס. דוד שי - שיחה 07:49, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

קראתי את כלל הסעיף והבנתי מה שהבנתי - זו אולי התשובה הטובה ביותר שאני מכיר להזמנה כזו; מעבר לכך אביע דעתי שכאחד ששואף למינימליזם חשבונאי, סבורני שהמשק הישראלי נפגע בדיוק מתסבוכות כאלה ושאנשים מפגינים עכשיו בכל רחבי ישראל בדיוק בגלל תסבוכות כאלה ואני מתנחם בדברי משתמש:יואלפ להלן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מס הכנסה מפעיל שירות עזרה למילוי הדוח השנתי. מנסיוני הם די יעילים ולרוב יודעים מה לעשות. אם לא היתה לך פעילות מורכבת, זה פתרון פשוט. יואלפ - שיחה 08:22, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

למה התפוז המכאני כל כך ילדותי?

אחד מהדברים הבולטים בסיפור הוא עד כמה שהוא לא בוגר: אלימות ללא מטרה היא רק דוגמה אחת. דוגמה יותר בולטת היא הקטע בו ההורים של אלכס מחליפים אותו ב"ילד יותר טוב". זה פחד ילדות מובהק: אם לא תתנהג יפה, נמצא ילד חדש.

למה זה ככה? מה המסר שמנסים להעביר כאן? 213.55.221.20 00:33, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

הסופר כתב את הספר תחת טראומה: אשתו ההרה נאנסה ונרצחה. אני לא חושב ש"העברת מסר" עמדה בראש מעייניו בעת הכתיבה, או בכלל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:00, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

נאנסה, לא נרצחה. היא נפטרה שנים רבות אחר כך ממחלה. Gil mo - שיחה 10:43, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

משמעות הגובה בקרבות בעולם העתיק

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב האם לאדם גבוה יותר יש יתרון משמעותי בשיטות הלחימה של העולם העתיק?

האם עם שגבוה יותר [בממוצע, כמובן] מעם אחר נהנה מיתרון משמעותי? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

פחות. אמנם בתקופה העתיקה היו יתרונות לעליונות פיזית (גובה, חוזק). וגם לחוסן כלכלי. אך באופן טבעי, היתרונות שהכריעו מלחמות בעת העתיקה היו בתחום של תורת הלוחמה: יכולת אסטרטגית, תכנון וביצוע מהלכי לחימה שונים, מוטיבציית הלחימה, היכולת הטכנית והאסטרטגית לאספקת ציוד צבאי וכלכלה ללוחמים הנמצאים במרחק (לעתים במרחק רב מאוד מהבית, כאשר הדרך אליהם חשופה ופגיעה). צבא של אנשים גבוהים ושריריים, שהוא צבא עייף ותשוש, ללא כלכלה, או ללא ציוד לוחמה, עם הרוגים ופצועים רבים וללא מוטיבציה, עשוי להפסיד לצבא של אנשים נמוכים שיודעים מה הם עושים ויש להם ידע בתורת הלחימה, אנשים, אספקת ציוד, ויכולת תכנון אסטרטגית. נזכיר כאן, שהרומאים היו עם ים תיכוני שנראה לא שונה מאוד מאיתנו: הם כנראה לא היו גבוהים או חזקים יותר מאויביהם. (ובנוגע לגותים ולפראנקים - אולי אף פחות מאויביהם). אבל הייתה להם תורת לוחמה. הם ידעו מה הם עושים, ועשו את זה טוב. בברכה, דני Danny-w - שיחה 11:50, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

מסכים לגמרי, גובה היה נותן יתרון בקרב של אחד על אחד אבל לא יתרון מכריע. וגם אז אם זכרוני אינו מטעני הרומאים נחשבו לנמוכים יחסית ועדיין הצבא שלהם היה מאוד מוצלח. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 11:55, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

לכח פיזי ולנתונים פיזיים אחרים יש משמעות קטנה מאוד במערך טקטי סדור. לא חשוב באיזו תקופה מדובר. להבדל בגודל פיזי יכולה להיות משמעות בדו קרב או בקרב אחר עם מספר משתתפים מועט ואפילו אז היתרון הזה איננו מכריע. גילגמש • שיחה 12:15, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

כתבת "מערך טקטי סדור", מה לגבי קרב בין צבאות עממיים ולא מקצועיים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המערך הטקטי מבטל כמעט לחלוטין יתרון בכוח פיזי. אם לעומת זאת הקרב מתפצל להמון קרבות קטנים בין קבוצות קטנות של אנשים (או אפילו סדרה של עימותים אחד על אחד) תהיה השפעה לכוח פיזי ומאפיינים אישיים נוספים כמו גובה. היות שמערך טקטי זקוק לשדרת פיקוד ובצבאות "עממיים" אין שדרת פיקוד אז כמובן קשה לדבר על מערך טקטי. סביר שבמקרה כזה יהיה לאחד הצדדים יתרון. אם בכל זאת אחד האנשים בחבורה יצליח להשליט את מרותו על היתר, יתכן שיצליחו להעמיד מערך טקטי כלשהו ויבטלו לפחות חלק מהיתרון של הצד השני (או יצליחו להגביר את יתרונם). עם זאת, יש פרמטרים נוספים. למשל - אימון, נסיון, יתרון טופוגרפי (למשל עמידה בנקודה גבוהה או מבוצרת) ועוד. גובה וכוח פיזי בדרך כלל לא באים לידי ביטוי מכריע בקרבות. גילגמש • שיחה 19:27, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

גובה נתן יתרון (אבל לא הבטיח ניצחון) בקרבות ביניים, כגון בסיפור דוד וגולית. לא לחינם מודגש בסיפור גבהו של גולית. קרבות ביניים אמנם היו מוסד מלחמתי ידוע ומקובל ועל כן הכריעו חלק מהקרבות, אבל אין לי ספק שמצביא נחוש היה מתכחש לתוצאת קרב הביניים ופוצח בקרב בקנה מידה מלא. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:35, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

הגובה הוא חסרון אפשרי בלחימה פנים מול פנים, כי יש יותר מקום או שטח לפגוע חס וחלילה באדם גבוה. טבעת-זרם - שיחה 13:10, 11 באוגוסט 2020 (IDT)

מה הופך מידע למיוצג אנלוגית או למיוצג דיגיטלית?

עד לא מזמן הייתי בטוח שההבדל הוא באם לא משתמשים בחשמל לייצוג המידע ("אנלוגי") או באם כן משתמשים בחשמל לייצוג המידע ("דיגיטלי") אך מתכנת מנוסה ומומחה למחשוב מיושן (retrocomputing) אמר לי שאין קשר הכרחי לחשמל.

אם זה לא היעדר שימוש בחשמל או הימצאות קיום בחשמל, אולי זה:

• היעדר השימוש במסך מחשב או המצאותו
• אות אחת או מערכת אותות מוגדרת היטב אחת בתרחיש בודד לעומת שניים או יותר אותות שונים בתרחיש בודד?

אולי זה משהו אחר? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לתשובה מלאה ראה ערך דיגיטלי/אנלוגי. אות הוא צורה להעברת מידע וההבדל בעיקרו בין דיגיטלי ואנלוגי נובע מהדרך בה מייצגים את האות. אות אנלוגי מיצג מידע רציף, לדוגמה קול אנושי או הטמפרטורה שאנחנו מרגישים בחדר, ולעומתו אות דיגיטלי הוא אות בדיד, כלומר מידע אשר דגמנו (עם זמן בין דגימה לדגימה) מו האות האנלוגי או יצרנו ממקור מידע אחר, לדוגמה הטמפ' בכל דקה או צליל שמדדנו בכל אלפית שניה. לפעמים באות דיגיטלי יהיה שימוש בתהליך של קידוד לאות על מנת להעביר אותו בצורה נוחה או בטוחה יותר, לדוגמה תווי מוזיקה או קובץ MP3.

כבר ממשפט הפתיחה של פרק הפתיח של הערך חששתי שלא אקבל תשובה ברורה ולכן שאלתי כאן; ההגדרה שנתת פה לדעתי יפה והלוואי והייתה משוכתבת לתוך פרק הפתיח של הערך (תוך עריכה כללית) ; מתוך עיקרון אני מזמין ויקיפדים נוספים לענות על השאלה בהתבסס על הבנתם האישית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הגדרה יפה, אך לא נכונה. אות אנלוגי הוא אות אשר יכול לקבל מספר אינסופי של ערכים (למשל, כל אחד הערכים בין 0 ו 1). אות דיגיטלי הוא אות אשר יכול לקבל מספר סופי של ערכים. גם אות דיגיטלי וגם אות אנלוגי יכולים להיות בדידים או רציפים - כאשר מעבר מאות רציף לאות בדיד מכונה בשם "דגימה" ומעבר מאות אנלוגי לספרתי מכונה בשם "קוונטיזציה". אסף השני - שיחה 22:07, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

לא הבנתי למה התכוונת. איך אות דיגיטלי יכול להיות רציף? יש אפשרות לשמור רצף של דגימות (לדוגמה: הייצוג הפשוט של גל קול כרצף של עוצמות רגעיות בנקודות דגימה שונות). אולי צריך ערך נפרד לדיגיטלי שיגדיר אותו מתוך הנגדה לאנלוגי? נראה לי שזה יכול ליצור פתיח מובן יותר. Tzafrir - שיחה 10:00, 11 באוגוסט 2020 (IDT)

הכוונה ב"אות רציף" היא לאות אשר יש לו ערך בכל נקודת זמן. למשל, השעון הדיגיטילי שלך מראה את השעה כל הזמן, אך הוא מראה רק שעה מקורבת - שעה מתוך סט סופי של ערכים שהו יכול להציג. במובן זה הוא רציף, אך ספרתי (=דיגיטלי). גרף המראה מדידות של הטמפרטורה בשעה 12 בצהריים כל יום הוא לא רציף אלא בדיד. גובהו של מד מים הוא רציף ואנלוגי (=תקבילי). אם נצלם אותו כל יום בשעה 12 נבצע דגימה והערך שנקבל יהיה בדיד אך אנלוגי. עם נמדוד אותו עם סרגל המודד ברזולוציה של סנטימטרים, נבצע קוונטיזציה והערך יהפוך לספרתי. אם נציג את הערך שמדדנו בסרגל כל הזמן על מסך ונעדכן אותו בכל מדידה, הערך יהיה רציף אך ספרתי. אם נרשום אותו בטבלה, או נציג אותו בגרף קווים, הוא יהיה בדיד וספרתי, ולא תהיה משמעות לשאלה מה ערכו בין שורות הטבלה או בין קווי הגרף. אני מתעלם כאן מהשאלה החשובה של מעבר בין ערכים בשעון הדיגיטלי - פרק הזמן הקצר שבו הוא משנה את תצוגתו (17:45 --> 17:46) ובו תצוגת השעון אינה תקפה (=וולידית) אסף השני - שיחה 12:54, 11 באוגוסט 2020 (IDT)

אם תהיה המרה המונית של משרדים לדירות בישראל, האם תהיה בעיית לחץ מים ואם כן איך יפתרו אותה?

בעקבות:

• עלייה בבגישת עשה זאת בעצמך בכלל ועצמאות כלכלית בפרט
• עלייה באוטומציה בכלל ובאוטומציית מכירות בפרט
• עלייה בעבודה מהבית בכלל ושירות לקוחות מרחוק בפרט

מתפתח שיח של המרת מבני עבודה למבני מגורים (מבני קניונים, מבני משרדים ועוד);
בהתאם למחירי הדיור הגבוהים בישראל אני הולך ונתקל בכתבות בנושא בשנתיים האחרונות בעיתונות הישראלית.

בהנחה שזה ייצא לפועל תמהני איך יבטיחו חדר שירותים ואמבטיה לכל דירה שהרי פיצול צנרת ראשית (בטח כזו שמותאמת לבניין משרדים) תגרום לזרמי מים חלשים משמעותית מאלה בכל בית (ואז אולי יהיה בעייתי להתקלח בכל דירה נפרד), אחרת יצטרכו חדר שירותים ואמבטיה אחד או שניים לכל קומה שזו תופעה שנפוצה במבני דירות קהילתיות \ קומונות והוסטלים במדינות שונות כגון גרמניה אך בפירוש לא בישראל.

אם תהיה המרה המונית של משרדים לדירות בישראל, האם תהיה בעיית לחץ מים ואם כן איך יפתרו אותה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם יהיה צורך : משאבות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:27, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

אני חושב שבכל הבניינים מעל גובה מסויים כבר קיימת חובה שיהיו משאבות.--Eitan110 - שיחה 21:51, 11 באוגוסט 2020 (IDT)

בכל מקרה, הסבת משרדים לדירות דורשת התאמות רבות ושיפוץ משמעותי. המתכננים והמהנדסים בכל בנין כזה יתייחסו לכל הבעיות וינסו לפתור אותן. --א 158 - שיחה 10:15, 13 באוגוסט 2020 (IDT)

זה שיינסו לפתור בעיות זה ברור לי אך אני בספק שלבעיות מסוימות יתייחסו ברצינות (כגון לחץ מים או זיהום רעש). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מהי האנומליה הגאומגנטית בלבנט?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב במספר מאמרים מוזכרת אנומליה גאומגנטית בלבנט בתקופת הברזל (Levantine Iron Age Geomagnetic Anomaly) - מה משמעות המונח? מהי אנומליה גאומגנטית? כיצד היא משפיעה על ההיסטוריה האנושית? (שי • מנשמע?) מה, אין? 16:37, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

שי, בשדה המגנטי של כדור הארץ יש הבדלים בין מיקומים שונים על פניו ובנוסף הוא משתנה במהלך השנים. אנומליה הינה התנהגות ששונה מהמצופה או מרוב המקרים. במקרה הזה, המונח מתכוון לשינויים קיצוניים בשדה המגנטי של כדור הארץ (בכיוונו וגודלו) שהתרחשו באיזור הלבנט בתקופה קצרה (באופן יחסי ומכאן האנומליה). מקווה שביהר את המונח. --Adif123 - שיחה 21:08, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

וראה פלאומגנטיזם. Reuveny - שיחה 22:15, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

תרגום ערכים

איזה ערך כדאי לי לתרגם שלא יימחק?

יש את רשימת הערכים לטיפול דחוף. אלו שבאדום אינם קיימים עדיין. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:25, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

ספירות גבריות ונשיות

לפי הערך ספירה (קבלה), הספירות בינה וגבורה הן נשיות והספרות חכמה וחסד הן גבריות. איך זה? מבחינת ההגיון (הדעות הקדומות. לא נכנס): אינטליגנציה (בינה) נחשבת לתכונה גברית. כנ"ל גבורה - תכונה מיוחסת לגבר. מצד שני חכמה היא נשמעת לי יותר נשית. והחסד הוא בפירוש תכונה נשית (אישה חסודה). איך הדבר מסתדר? מישהו פה מבין מילה או שתיים בקבלה? שואל השאלות - שיחה 19:23, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

אני לא יודע הרבה, אבל מהמעט שאני מבין: לפי תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף מ"ה, עמוד ב' "נתן הקב"ה בינה יתירה באשה יותר מבאיש", ולכן בת מצווה היא שנה לפני בר מצווה. כמן כן, את ה"גבורה" ניתן להבין ככוח־סבל פסיבי (למשל, משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה א' ותלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ז', הלכה ג'). בכל מקרה, הספירות ה"זכריות" וה"נקביות" אינן מווכנים בהכרח לתכונות גבריות ונשיות; בקבלה, כל משפיע ונותן נקרא "זכר" וכל מושפע ומקבל נקרא "נקבה". בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 00:02, יום שלישי בשבת, כ"א באב ה'תש"ף (IDT).

בקבלה, חכמה מייצגת את את הידע הגולמי, ובינה את העיבוד והביטוי שלו "דבר מתוך דבר". זכר מעניק את הזרע, נקבה מפתחת ויולדת אותו (דבר מתוך דבר). לכן "כי אם לבינה תקרא". דג ירוק צודק שאין הקבלה מלאה בין זכר ונקבה לאיש ואשה, אבל בבסיס זו השוואה נכונה משום שבקבלה האיש הוא המשפיע והאישה היא המקבלת (אבל לא סתם מקבלת אלא יוצרת ומפתחת את מה שקיבלה. בינה נחשבת עדיפה מחכמה). חסד הוא השאיפה להשפיע חכמה ולכן הוא מיוחס לאיש. כשהוא חסר גבולות זה מתחיל להיות בעיה (עיינו ויקרא כ, יז). ככלל לאישה מעמד נכבד בקבלה מעל ומעבר לרבדים האחרים ביהדות. פנטין - שיחה 09:29, 11 באוגוסט 2020 (IDT)

כוונתי הייתה שמושגים קבליים כמו "דוכרא ונוקבא" או "אמא ואבא" אינם בהכרח מייצגים גברים ונשים (או תכונות שהן בהכרח גבריות או נשיות) אלא כוחות מופשטים יותר של נתינה וקבלה. כמובן שהפוך זה כן עובד - גברים מושפעים מהספירות ה"זכריות" ונשים מושפעות מהספירות ה"נקביות"; לא סתם אלו השמות שניתנו למושגים אלו. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 09:55, יום שלישי בשבת, כ"א באב ה'תש"ף (IDT).

המושגים האלה עוסקים ביחסים שבין המשפיע והמקבל, הזכר והנקבה, וכשהם מגיעים לאיש ולאישה הם אינם אבסולוטיים כי ייתכן איש מקבל ואשה משפיעה, למעט מקרה אחד שבו על פי הקבלה ישנו יחס קבוע: אב (משפיע) ובתו (מקבלת). לכן ההנחה בסוף דבריך אינה מדוייקת, אבל אין ויכוח על הבסיס. פנטין - שיחה 10:38, 11 באוגוסט 2020 (IDT)

מה דין מיסים לחשבונות בנק בחו"ל?

נגיד אזרח ישראלי מתגורר בחו"ל וברשותו חשבון בנק, שאליו הוא מעבר כספים שהוא מרוויח כדת וכדין בחו"ל. לאחר עזיבתו של ארץ ניכר, הישראלי מעביר את כספו(שהרוויח כעובד שכיר הגון וישר) לחשבון בנק ישראלי בהעברה בנקאית ישירה.

האם במקרה המדובר, רשויות המסים תדרוש ממנו לשלם מס נוסף על הסכום המועבר? האם גובה המס יהיה כגובה מס הכנסה? כלומר, אם הוא מעביר חסכונות של 10 שנים בתשלום אחר, רשויות המס יתייחסו לזה כשכר חודשי אחד ויורידו כמחצית מהסכום? שואל השאלות - שיחה 19:44, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

עד כמה שידוע לי, אזרח ישראלי שמרכז חייו אינו בישראל לא חייב בתשלום מיסים בארץ. במצב שתיארת הוא לא יתבקש לשלם מיסים. אולי הוא יצטרך להוכיח לבנק מאין הכסף, כדי למנוע הלבנת הון. יואלפ - שיחה 08:02, 11 באוגוסט 2020 (IDT)

במקרה אני בדיוק מתעסק בנושא הזה עכשיו, ולמרות שאני לא עורך דין ולא יועץ מס (NotLegalAdvice#) אנסה להסביר את הנושא למיטב הבנתי.

בגדול זאת פונקציה של תושבות. אם אתה גר כמה שנים בחול אבל לא מוכר כתושב חוץ אתה חייב במס הכנסה. עם זאת יש הסכמים בין ישראל למדינות מסוימות שמכירים בתשלומי מסים במדינה המדוברת. ז"א, אם שילמת את המסים במדינה ששכנת בה ויש לה הסכם ישים עם מדינת ישראל, אז זה יחשב למס ההכנסה. במס הכנסה יעשו חישוב ויתאימו את התשלום מסים יחסית ליחס במדינה ששכנת בה. כלומר אם אתה משלם פחות מסים במדינה שאתה שכנת בה, יחסית למדרגת המס בישראל, תצטרך להשלים את ההפרש. ההפיך אמור להיות נכון גם. כלומר אם אתה משלם יותר מסים במדינה שאתה שוכן בה יחסית לישראל, ישראל אמורה להחזיר לך את ההפרש. כמובן שרשויות המס יעשו הכל בשביל לא לשלם לך כסף ובגלל זה צריך יועץ מס, במיוחד כזה שיש לו ניסיון בדבר. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 08:55, 11 באוגוסט 2020 (IDT)

המשפט "ההפיך אמור להיות נכון גם. כלומר אם אתה משלם יותר מסים במדינה שאתה שוכן בה יחסית לישראל, ישראל אמורה להחזיר לך את ההפרש" ממש לא נכון. ראו אמנה למניעת כפל מס. דוד שי - שיחה 09:04, 11 באוגוסט 2020 (IDT)

כאן כותבים שזה "למעט מקרים מיוחדים, מחויבים הבנקים על פי פקודת מס הכנסה לנכות מס במקור בשיעור של 25% בכל מקרה שבו מתבצע תשלום לתושב חוץ באמצעותו". שואל השאלות - שיחה 14:36, 11 באוגוסט 2020 (IDT)

זיוף קל של זהות בת״ז ביומטרית

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב לפי אתר רשות האוכלוסין, בעת הנפקת ת״ז רשאי אדם לבחור אם הוא מעוניין שטביעות האצבע ישמרו במאגר הביומטרי או לא. אם כך, עבור אדם שאינו מסכים שהטביעות ישמרו במאגר, כדי לזייף את זהותו מספיק ״לתקוף״ את החוליה החלשה בתעודה, ולשנות את השם המופיע. כלומר, המתחזה ימחוק את שמו מהתעודה שלו עצמו ויכתוב את שמי. הקורא הביומטרי ימצא התאמה מלאה בין טביעת האצבע של המתחזה לשבב, וכך יוכל להתחזות אלי ולבצע פעולות בשמי. מה מבטיח מניעת התחזות כזו? Gil mo - שיחה 14:06, 11 באוגוסט 2020 (IDT)

אני מניח שגם השם שמור בצורה דיגיטלית - "הקורא הביומטרי" גם יציג את השם המקורי. שמוליק - שיחה 14:33, 11 באוגוסט 2020 (IDT)

@Gil mo, מתי בפעם האחרונה נתבקשת לאמת את זהותך באמצעות טביעת אצבעות בגוף ישראלי שמקושר למאגר משרד הפנים (או מתי בפעם האחרונה נשאלת אם אפשר לאמת את זהותך באמצעות טביעת אצבעות בגוף ישראלי שמקושר למאגר משרד הפנים)? והביומטריה בתעודת זהות כזו זה לא רק טביעת אצבעות. חזרתי • ∞ • שיחה 22:00, 11 באוגוסט 2020 (IDT)

לא נתבקשתי, אבל אני מניח שלשם אנחנו הולכים, לא? ותשובתו של שמוליק עושה שכל. Gil mo - שיחה 01:04, 12 באוגוסט 2020 (IDT)

דווקא ראיתי שהולכים לכיוון של זיהוי על ידי שתל שבבי תת-עורי. יש מקומות עבודה שבהם זה נדרש ומשמש גם לרכישה בקפיטריה. (¯`gal´¯) - שיחה 14:41, 12 באוגוסט 2020 (IDT)

אתה מדבר על עתיד מאוד רחוק. אז לא תצטרך ללכת לקפיטריה, הומנואיד ילך במקומך וישתה קפה עבורך. Gil mo - שיחה 14:44, 12 באוגוסט 2020 (IDT)

זה לא עתיד רחוק. זה כבר קיים ועובד. ראיתי כתבת וידאו שעובד מדגים זאת, כדי לפתוח דלת של מקרר שקוף (כמו של קונדיטוריות) כדי לקחת מוצרים במקום העבודה שלו, הוא נדרש להעביר את היד עם השתל מול מכשיר שמזהה אותו. לא זוכר בדיוק איפה זה היה, יכול להיות שבכתבה של "כאן חדשות". (¯`gal´¯) - שיחה 15:19, 12 באוגוסט 2020 (IDT)

באמת? שתל תת עורי? אם כבר היום ארגוני זכויות הפרט משתוללים, מה יקרה כשיכניסו את השתל לקדמת הבמה?Gil mo - שיחה 15:53, 12 באוגוסט 2020 (IDT)

יש דווקא הרבה כתבות על הנושא הזה והנושא האתי בעקבות זה. לצערי לא מצאתי את הכתבה אותה הזכרתי, אך מצאתי כתבה אודות החברה שנותנת את השירות הזה, לשלם במכונות וונדינג בעזרת שתל. כרגע אף אחד לא כופה עליך שימוש בשתלים. גם יש דרכים אחרות, פחות פולשניות, כמו קעקועים חכמים. (¯`gal´¯) - שיחה 18:42, 12 באוגוסט 2020 (IDT)

בהרבה מקומות עבודה החתמת שעון היא עם טביעת אצבע, כל טלפון יודע לסרוק רשתית. למה צריך להשתיל משהו שאפשר לגנוב? שמוליק - שיחה 22:47, 12 באוגוסט 2020 (IDT)

ציינתי עובדה. לא נכנסתי ללמה זה נעשה. איפה נעשה שימוש בטביעת אצבע? האמת נזכרתי שיש שעוני נוכחות כאלה, השתמשתי בזה, ותמיד הייתי צריך להעביר המון פעמים עד שזה היה נקלט. וסריקת רשתית בטלפון? על זה לא שמעתי. אני יודע שיש זיהוי פנים והוא אף פעם לא עובד. גם זיהוי טביעת אצבע בטלפון לא תמיד עובד. אפשר גם זיהוי קול, לא? אולי הסיבה זה כי זה לא עובד כמו שצריך, וחשש מגניבת טביעת אצבע. לא ניתן לגנוב שתל. זה בתוך הגוף שלך, לא יודע אם יש בכלל אפשרות להוציא את זה, בלי לגרום נזק. אפשר גם לעבוד על הסורק, לא? עם לקיחת טביעת אצבע בסלוטייפ? (¯`gal´¯) - שיחה 00:27, 13 באוגוסט 2020 (IDT)

כל הזיהויים הנ"ל כולל טביעת אצבע – הם לא מול המאגר הביומטרי של רשות האוכלוסין וההגירה. חזרתי • ∞ • שיחה 00:48, 13 באוגוסט 2020 (IDT)

ניתן היה לטפל ב"מוות השחור" באמצעות אנטיביוטיקה?

אם בימי הדבר השחור הייתה לאנושות את הכלים העומדים לרשותה היום, האם ניתן היה לטפל בחולי ה"דבר השחור"? נניח באמצעות אנטיביוטיקה? 94.159.193.43 03:40, 12 באוגוסט 2020 (IDT)

שאלה טובה, אבל אני מניח שכמו שבמגפה הנוכחית מדברים שיכול להיות מחסור במכונות הנשמה יכול להיות שזה היה קורה גם שם, לא הייתה מספיק אנטיובטיקה בשביל כולם, חצי מאירופה של אותה תקופה מתה. Omer abcd - שיחה 03:44, 12 באוגוסט 2020 (IDT)

הרבה יותר קל וזול לייצר אנטיביוטיקה מאשר מכונות הנשמה. כמובן, יתכן שהיה נמצא חיסון. עדיין אנשים במצב סיכון עם מחלות רקע היו מתים, אבל רוב הנדבקים היו נותרים בחיים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:22, 12 באוגוסט 2020 (IDT)

המוות השחור היה התפרצות של חיידקי Yersinia pestis. הטיפול המודרני במחלה הוא אכן טיפול אנטיביוטי. אם מעבדות הרפואה המודרניות היו פעילות במאה ה-14, אז דמוגרפית המחלה היתה שונה מהותית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:42, 12 באוגוסט 2020 (IDT)

יש להבדיל בין וירוסים לחיידקים. אנטיביוטיקה יעילה מאוד נגד חיידקים וכפי שציין קורבוס מגפת המוות השחור הייתה חיידקית וכמובן שאנטיביוטיקה הייתה עוזרת מאוד. המגפה הנוכחית מועברת על ידי וירוסים ולכן אנטיביוטיקה לא יכולה לעזור נגדה באופן ישיר. יש תרופות גם למחלות ויראליות. איידס למשל גם כן מועבר על ידי וירוס ויש את ה"קוקטייל" המפורסם שכולל מספר תרופות אנטי-ויראליות שמתמודדות איתו בהצלחה לא מבוטלת. גילגמש • שיחה 04:47, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

מה המדינה עושה עם דברים שהיא החרימה?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב התפרסמה היום הודעה שהרשויות החרימו משלוח של מאות אלפי בלוני הליום שהיה בדרך לעזה. מה המדינה עושה עם הבלונים הללו? האם מי שיצא את זה יכול לתבוע את זה בחזרה - או מישהו אחר בשרשרת העברת המשלוח? לא סביר לי שהמדינה יחלקו בלון לכל בית אב - האם המדינה עושה על זה מכרז (כמו דברי דואר שלא נאספים)? האם מישהו זכאי לפיצוי כספי מהמדינה על ההחרמה? האם ישנו חוק בינלאומי, או שכל מדינה עושה משהו אחר? אם עושות משהו אחר, מה מקובל במדינות אחרות? בקיצור, אשמח לשמוע תשובה מפורטת... תודה!

מוכרים את זה. גילגמש • שיחה 04:44, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

לגבי מדינות אחרות, לא מכיר הרבה, אבל יש אירוע החרמה אחד שהתפרסם מאוד לאחרונה בנסיבות טרגיות, ראה כאן - הפיצוץ בנמל ביירות, כך שהשלכות של השאלה הזו עלולות להיות מרחיקות לכת. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה עוד יותר מעצים את השאלה - למה הם לא עשו שום דבר עם מה שהם החרימו? הרי יש גם עלות לאחסון (בלי קשר לאפשרות של פיצוץ)...

כי ממשלת לבנון היא מיסודה מושחתת ובעצם מהווה ממשלת בובות בחסות חיזבאללה. אני גם לא מצפה מהממשלה החדשה להיות שונה מקודמה, בהתחשב בכך שהחיזבאללה עדיין שולט בפועל. ‏HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 17:40, 18 באוגוסט 2020 (IDT)

דרך אגב, לגבי ההליום - שמעתי מבני, פרופסור לכימיה, שההליום הוא מצרך יקר-מציאות, שנחוץ לשימושים רפואיים חשובים, וכאשר יכלה המלאי הקיים על כדור הארץ, לא תהיה כל אפשרות לייצר אותו מחדש. אני חושבת, שיש לששים קץ לשימוש חסר האחריות בבלוני הליום, גם לצריכה תמימה למסיבות וכו'. אולי טוב תעשה המדינה, אם תוציא את ההליום ממאות אלפי הבלונים שהחרימה ותשמור אותו במיכלים סגורים ומוגנים, לזמן שנזדקק לו ויחסר לנו.שלומית קדם - שיחה 19:45, 20 באוגוסט 2020 (IDT)

זיהוי סצנה מסרט- למומחי הקולנוע שביניכם

מאיזה סרט לקוח הקליפ שהלבישו את בלדת הרוק הנפלאה הזאת? https://www.youtube.com/watch?v=pc2b2sMRRm8

חופשה רבע שנתית

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב יוסי גמזו השתמש בשיר ״חופשה רבע שנתית״ בהרבה מאוד ביטויים צה״ליים, שרובם עברו מן העולם:

״לנסוע שעות בין שדות ובין ים, לתת לקונדקטור חיוך מסוים. לשתות בקיוסק הראשון כוס תסס, ולא לאבד בטעות את הפס.

לראות איך שאמא יוצאת מגדרה, לשכוח כליל את קולות הסדרה. לזלול לא במסטינג עוגה משפחתית, זה מה שנקרא אצלי רבע שנתית.״

״קונדוקטור״ הוא כרטיסן, ״תסס״ הוא גזוז, ״פס״ הא אישור יציאה, ו״מסטינג״ ערכת אוכל צבאית - אבל מהי בכלל אותה ״חופשה רבע שנתית״? תודה, Eyalweyalw - שיחה 15:54, 13 באוגוסט 2020 (IDT)

למיטב ידיעתי, מה שאחר כך נקרא "חופשה רגילה" - חופשה בת כשבוע שחייל קיבל פעם בכמה חודשים. אמיר מלכי-אור - שיחה 17:29, 13 באוגוסט 2020 (IDT)

ככל הזכור לי, רגילה הייתה בת 4 ימים, פעם בשלושה חודשים. אפשר היה לצבור עד שתי רגילות ולקחת אותן בבת אחת. פעם צירפתי כך שתי רגילות יחד עם שבתות וחג ראשון ואחרון של סוכות, ונפשתי כמעט שבועיים מן הצבא, למורת רוחו של המפקד... האם היום זה שונה?שלומית קדם - שיחה 19:39, 20 באוגוסט 2020 (IDT)

כליאה בארצות הברית

לפי המקור הזה, הזה ועוד רבים, ארצות הברית מוצפת באסירים. מה הסיבה לכך? האם הדבר קשור לעבודה שניתן לרכוש כלי ירייה בצורה קלה? כי קלות ולגיטימציה של החזקת כלי נשק מגבירים את הסיכוי לכך שאדם נורמטיבי ישתמש בכלי זה. האם הסיבה עקיפת יתר (כלומר קל יותר להיכלא בארה"ב), או שיעורי פשיעה גבוהים ביחס מדינות אחרות? Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:24, 13 באוגוסט 2020 (IDT)

התשובה שאני מכיר היא שזו חלופה לעבדות – אנשים שנכלאים הם כוח עבודה זול. כדאי לראות את הסרט "13th" (התיקון ה-13) בנטפליקס שמדבר על מנגנון התמריצים ועל ההיסטוריה של המדיניות הזו מאז מלחמת האזרחים. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 18:24, 13 באוגוסט 2020 (IDT)

הזוי אם זה נכון! האם אותם שני מיליון כלואים מחויבים בעבודות כפיה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:02, 13 באוגוסט 2020 (IDT)

כן, רבים מהם עובדים בכלא. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 19:57, 13 באוגוסט 2020 (IDT)

אחת מהסיבות היא הפרטת בתי הכלא. החברות המנהלות מרוויחות כסף על כל אסיר, ויש להן אינטרס להשאיר את הכלואים זמן נוסף על ידי אישום בעברות. בנוסף נחשפה לפחות פרשה אחת בה חברת ניהול שיחדה שוטר בכיר או בכיר בתביעה המחוזית על מנת שידחוף כמה שיותר אנשים לכלא. יש סיבות נוספות. ארצות הברית היא מדינה חולה מאד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:47, 13 באוגוסט 2020 (IDT)

זה פשוט מחליא אם באמת מדובר ב"תעשייה". מזכיר מתכני כליאה שהיו בברית המועצות בתקופתו של סטלין. המדינה היתה זקוקה לידיים עובדות כמה שיותר בזול, אז בתי המשפט נרתמו למשימה. ההבדל הוא שברה"מ של אותם זמנים לא חשבו על הרעיון המהפכני להשאיר את הכלואים בחיים... Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:06, 13 באוגוסט 2020 (IDT)

יש הרבה דברים מחליאים בארצות הברית. ירי בבתי ספר, שהפך למאורע תדיר. מערכת בריאות נצלנית שגובה הון עתק על כל דבר, מקטן ועד גדול (בדוק את מחיר האינסולין למשל). אלימות משטרתית בקנה מידה גדול מאד. תנועות הSJW ואנטיפא אלימות שמנסות להשתיק בכוח כל מה שלא נעים להן כולל אמיתות בסיסיות ופשוטות (כמו שגברים גבוהים בממוצע מנשים). אפליה גלויה וברורה לטובת האלפיון העליון. תקציב ביטחון שגדול משל 7 המדינות הבאות אחריו. כמות אדירה של הומלסים במדינה העשירה בתבל. אפשר להמשיך עוד ועוד. אמריקה חולה, חולה מאד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:19, 13 באוגוסט 2020 (IDT)

יכול להוסיף לגבי עניין ה-PC מניסיון קצת אישי. בשביל להגיש מועמדות לאיש סגל באוניברסיטאות בארה"ב עליך לא סתם לחתום על הצהרה שאתה מתנגד לאפליה ולקיפוח אוכלוסיות מוחלשות, אלא לכתוב מכתב בן עמוד שבו אתה מספר על הדעות הפוליטיות שלך בנושא מיגור פערים דמוגרפיים באקדמיה. המכתב עובר הערכה על ידי מומחים שקובעים ציון של הדעות שלך, של הניסיון שלך במלחמה באפליה ושל התוכניות שלך לשילוב מיעוטים. ראה כאן או כאן. אם תכתוב לדגומה שלדעתך קבוצת זיקה של שחורים יוצרות הבדלה ומונעות שילוב - ציונך ירד. זאת לא הדעה שהם מחפשים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:04, 14 באוגוסט 2020 (IDT)

אילן, עוד דבר שלדעתי חשוב מאד לציין זה הסרקזם כמעט בכל פסקה בכל שיחה; כמעט כל אמריקני שנתקלתי בו משתמש בסרקזם בצורה שהיא לדעתי כמובן מוגזמת אם לא חולנית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חלק ניכר מהאסירים הם שחורים שכלואים על עבירות סמים, גם קלים וגם "קשים". המגמה הזו התגברה מאוד מאז קמפיין המלחמה בסמים של שלטון רייגן. 87.70.87.206 22:05, 13 באוגוסט 2020 (IDT)

וגם: פערים כלכליים גדולים מאוד, אוכלוסיה ענייה גדולה, שירותי רווחה מינימליים, ונטייה להגיב לכל בעייה חברתית ביותר כוח.יואלפ - שיחה 08:40, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

למה בפיזיקה מסמנים דרך ב-S?

יש סיבה חוץ מזה שזה הסכום של השטח מתחת לגרף את המהירות?

בא מ-Strecke בגרמנית. יכול לשמש גם כ-Segment באנגלית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:39, 14 באוגוסט 2020 (IDT)

קצרנות

מאז שעלה הסרטון ש"כאן" העלו בנושא, זה העלה בי עניין, ובמיוחד למה זה לא נלמד ומשמש ביומיום. זה הרבה יותר יעיל, זה כמו כתיבה בכתב דפוס ובקליגרפיה לעומת כתיבה בכתב יד, בטח כשבתי הספר מכתיבים עדיין למחברות (כיום הופחת השימוש בהכתבות, וטוב שכך). איפה ניתן ללמוד את זה בחינם? הספרים שהופיעו בסרטון הגיעו מהספרייה הלאומית. האם הם גם סורקים ספרים, האם אפשר לבקש מהם? מה הסיכוי שהגישה תיפתח לציבור לסריקות של הספרים האלה? האם יש מקורות מקוונים ללמוד? והאם גם לשיטות שפותחו גם לעברית? מידע שמצאתי ללימוד נוגע בעיקר לחלופות טכנולוגיות לשיטה. חבל שאין גם ספר פתוח, נגיד מהקהילה פה, עבור ויקיספר בשיתוף פעולה עם "כאן", הספרייה הלאומית או הכנסת (שהזמינו את הסרטון יחד עם עוד סרטונים). אגב, האם השיטה נחשבת ככתב אלפביתי? האם יש בה אפשרות לכתיבה עם סימני פיסוק, תיעוד של אלמנטים ווקליים (מכיוון שזה נועד לתמלול, זה הגיוני. דוגמאות לכך, איפה הדגש במילה, עלייה בטון הדיבור, משיכה בדיבור של מילים, עצירה ממושכת ועוד), האם ניתן לשלב שפות שונות, באופן שיהיה ברור לקורא, והאם מי שמנוסה בזה מסוגל לקרוא את זה בקלות, כפי שהיה קורא טקסט אחר. (¯`gal´¯) - שיחה 23:59, 15 באוגוסט 2020 (IDT)

כתיבה בקצרנות דורשת סט יכולות שקיים רק במיעוט מהאוכלוסיה. שינוי קטן בזווית הסימן או באורכו פירושו אות שונה, ורק אדם המסוגל בכתיבה מהירה לדייק יכול להשתמש קצרנות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:04, 17 באוגוסט 2020 (IDT)

קצרנות הייתה מיומנות שכל בוגרי (לרוב בוגרות) בי"ס לפקידות או למסחר צוידו בה, כמו הקלדה בשיטה עיוורת במכונת כתיבה, מבלי שנדרשו ליכולות מיוחדות. זכורני שאימי שלמדה בשנות השלושים בבי"ס למסחר בתל אביב סיפרה לי שלמדה קצרנות. שנילי - שיחה 10:12, 17 באוגוסט 2020 (IDT)

איך זה מסתדר? אני מסתכל על "א.ב. קצרנות" ויש שם אותיות שמאד דומות אחת לשנייה. פיקשוש קטן עם העט וקיבלת שגיעת כתיב. כמה פיקשושים כאלה והטקסט לא מובן בכלל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:55, 18 באוגוסט 2020 (IDT)

מיומנות? יש שפות בהן הבדלים דקים בהגייה ובכתב עלולים לשנות את המשמעות, זה הופך את השפה לאיזוטרית שרק מעטים יכולים לרכוש ולתקשר בעזרתה? גם ללמוד לכתוב בשפה חדשה ובשפת האם זה לא פשוט בהתחלה. (¯`gal´¯) - שיחה 23:28, 18 באוגוסט 2020 (IDT)

אם תביט באלפבית קצרנות, (אשתדל למצוא דוגמה) תמצא שבחלק מהאותיות ההבדלים דקים מאד, בכתיבה מהירה אין סיכוי שאני, למשל, אצליח להגיע למצב בו אותיות אלו לא יתערבבו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:24, 19 באוגוסט 2020 (IDT)

הבט בתמונה המצורפת. שים לב לדמיון בין א' ל ע', ובין ש' ו ס'. בכתיבה מהירה לי אין סיכוי, ללא תלות באימון, שהתוצאה תהיה קריאה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:28, 19 באוגוסט 2020 (IDT)

לא יודע, גם בהקלדה מהירה עושים טעויות עד שמתרגלים. לא יודע איך אני באופן אישי אתמודד עם זה. השיטה שהצגת מיועדת ליידיש. לגבי ההבדלים הדקים, זה כנראה קשור לזה שיש חלוקה לשורות, כמו בתווים. ומה לגבי ללמוד כתיבה של שפות בעלי אלפבית מורכב כמו סינית? גם שם נדרש דיוק. לומדים שם קליגרפיה. וגם בהגייה יש הבדלים בטון שמשפיעים על משמעות המילה. (¯`gal´¯) - שיחה 17:57, 19 באוגוסט 2020 (IDT)

היידיש היא רק דוגמה. אלפביתים נוספים שמצאתי בחיפוש היו בעייתיים באופן דומה.
אני לא ממש מבין איך הסינית קשורה. אינני יודע עד כמה דמיון יש (או אין) בין שתי סימניות. נראה לי שזה יותר עניין תרבותי של "כתב יפה" משאלה של קריאוּת. גם בעברית יש כתב יד יפה ומכוער, ללא קשר למידת הקריאוּת של הטקסט- ביסודי היו לנו שיעורי "כתיבה תמה" שעניינם היה כתיבה יפה.
נושא ההגייה אינו שייך לכאן - מדובר בחלקים שונים לגמרי במוח ששולטים על דיבור.
אני יכול להסיק בקלות שכתיבת קצרנות לא תעלה בידי ללא קשר למידת האימון. כשאני כותב מהר הכתב מכוער הרבה יותר, מדויק הרבה פחות. בקצרנות מידה זו של עיוותים תחריב לגמרי את האפשרות לקרוא את שכתבתי. אולי מדובר בלקונה ספציפית שלי, אבל אני מפקפק בכך. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:46, 19 באוגוסט 2020 (IDT)

מבלי להיות מומחה לקצרנות, שים לב שהדמיון הוא בין אותיות דומות באופן בו הן נשמעות. בנוסף, בשורה התחתונה כתיבה בכתב יד נאה היא עניין של תרגול, בכל מערכת פונטית (ולמען הסר ספק, כתב היד שלי אינו קריא בעליל). תשווה לכתיבה בכתב מחובר באנגלית - יש צורך בדקויות רבות, אחרת תתקשה להבדיל בין אותיות דומות בכתיבתן, וגם היכרות עם השפה עוזרת כמובן.
בסוף זו מיומנות שצריך לאמן, ולמשימות ספציפיות דרושה רמת כישרון שונה (דיון בית משפט סוער מצריך יכולת גבוהה יותר מנאום רגוע של מנהיג). Eyalweyalw - שיחה 22:26, 19 באוגוסט 2020 (IDT)

אני יודע שיש עותק של הספר של יעקב מימון בבית אריאלה בתל אביב (ויש לי סריקה מלאה שלו). השיטה אינה מורכבת אבל דורשת דיוק רב ומיומנות כיוון ששינוי בזווית או אורך של קו או קימור תשנה את המילה. --Adif123 - שיחה 14:39, 19 באוגוסט 2020 (IDT)

הגשם האחרון

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב האם הגשמים האחרונים שירדו בשבוע שעבר נחשבים יורה או מלקוש?. אני חושב שזה יורה בגלל שעונת הגשמים הסתיימה ב31 במאי. אני צודק?. Diamond Magazine • מגזין יהלום • שיחה 00:05, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

ועונת הגשמים הבאה עוד לא התחילה - אז לא יורה ולא מלקוש. פופ - שיחה 00:17, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

פופ יש לזה שם?. Diamond Magazine • מגזין יהלום • שיחה 11:44, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

גשם. חזרתי • ∞ • שיחה 12:08, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

איך יתמודדו עם פרדוקס התאומים של ספינות החלל?

נפוץ להניח שמתישהו ההרס המצטבר של כדור הארץ, סביבתי וטבעי (בשל התקרבות איטית לשמש) לא יתאים יותר לחיי אדם ובע"ח אחרים ותהיה נדידה החוצה של בני ואדם (שאולי ייקחו עימם חיות).
בגלל שכמו לפלנטה גם למערכת שמש יש מחזור חיים, סביר להניח שבני האדם יצטרכו ליסוע למערכות שמש שונות למצוא בהן פלנטה להתיישבות באם לא יוכלו לגור רק בספינות חלל.

אם יהיו שתיים או יותר ספינות חלל שיסעו ישירות (לא דרך חור תולעת) למערכות שמש שונות במהירויות שונות, יווצר פרדוקס הדומה לפרדוקס התאומים אך מורכב יותר; לוחות השנה (האולי דיגיטליים) בהם משתמשים בכל ספינה יהיו שונים מאד זה מזה.

איך יתמודדו עם פרדוקס התאומים של ספינות החלל? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דבר ראשון - "פרדוקס התאומים" לא קיים. אמנם על פי תורת היחסות הפרטית זה לא פתיר, אבל תורת היחסות הפרטית מלכתחילה מניחה שאין פעולה של כוחות - מה שאומר שמסלול החוצה ובחזרה לא נכלל בתוכה (יש להפעיל כוח על מנת להפוך את הכיוון). ביחסות כללית לעומת זאת כוחות נכנסים לחישוב, וה"פרדוקס" נעלם.
אין ספק שלוחות השנה במערכות השונות לא יהיו תואמים. עם זאת, ניתן יהיה לחשב בקלות מה המועד במערכת אחרת, ואפשר יהיה להחליט עם לוח כללי שחישוב קל יתאם בין הלוח המקומי ללוח הכללי - קצת דומה, ורק טיפונת יותר מסובך, מזמני UTF.
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:02, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

תודה אילן, לא הבנתי את "שאין פעולה של כוחות". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

על מנת לשנות מהירות (כלומר תאוצה אות תאוטה, שזה תאוצה שלילית), יש להפעיל כוח. גוף שלא פועלים עליו כוחות ממשיך באותה מהירות ובאותו כיוון. יחסות פרטית מטפלת רק במקרים כאלה - תאוצה 0. שינוי הכיוון של החללית בפרדוקס התאומים מחייב תאוצה, ולכן תורת היחסות הפרטית אינה ישימה לפרדוקס התאומים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:56, 17 באוגוסט 2020 (IDT)

עור בהיר

אם אני השתזפתי קיצונית מהשמש והקרם הגנה לא עזר מה צריך לעשות בשביל להוריד את השיזוף האדום?. האם הקרם הגנה יכול לעזור גם אחרי השיזוף?. Diamond Magazine • מגזין יהלום • שיחה 12:00, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

קרם הגנה לא יועיל. לעומתו, קרם אלוורה למשל, יועיל מאד. השוחט - שיחה 12:11, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

תודה רבה השוחט Diamond Magazine • מגזין יהלום • שיחה 14:09, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

מצאת לך ממי לקבל עזרה רפואית מצילת חיים . חזרתי • ∞ • שיחה 15:07, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

להבא היזהר יותר, מי שנכווה מהשמש מכפיל את סיכויו לפתח סרטן העור מסוג מלנומה בגיל מבוגר. דרדק • שיחה • כ"ו באב ה'תש"ף • 15:10, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

דרדק חזרתי מה עלי לעשות בשביל למנוע את זה בפעמים אחרות שאני חשוף הרבה לשמש?. Diamond Magazine • מגזין יהלום • שיחה 15:20, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

SPF גבוה יותר או לבוש חשוף פחות. שמש מרפא - שיחה 17:49, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

תודה שמש מרפא Diamond Magazine • מגזין יהלום • שיחה 18:51, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

אוסיף שעדיף להחשף לשמש עד עשר בבוקר ומארבע אחר הצהריים, שהקרינה נמוכה יותר, בנוסף צריך לומר שהקרינה מזיקה גם כשלא נשרפים, כל חשיפה מזיקה. דרדק • שיחה • כ"ז באב ה'תש"ף • 18:56, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

דרדק אני הייתי עכשיו בחופשה, והייתי חשוף לשמש הרבה מעבר לשעות שכתבת. Diamond Magazine • מגזין יהלום • שיחה 18:59, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

סוללה חכמה?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב איך הסוללה במכשירים חשמליים שונים (נניח בטלפון שלי) יודעת כמה אחוזים יש לה ומתי היא עומדת להיגמר? יונת זהב - שיחה 20:54, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

יש שיטה בה "מונה מטען" פשוט סופר כמה מטען נפרק מאז הטעינה האחרונה. המונה מאופס בכל פעם שמטען קובע שהסוללה טעונה ב 100%. אני מניח שיש שיטות נוספות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:56, 17 באוגוסט 2020 (IDT)

אפשר גם לחשב בערך כמה "מיץ" נשאר בסוללה עם בדיקת מתח - ברוב סוללות הליתיום הסטנדרטיות בטלפונים המתח לסוללה טעונה במלואה הוא 4.2 וולט לערך. ככל שהמתח יורד ככה גם הכוח של הסוללה קטן. ‏HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 17:36, 18 באוגוסט 2020 (IDT)

הערך בויקינגליש מכסה את זה די טוב. משתמשים בשתי השיטות ביחד, אבל לשתיהן יש פגמים גדולים ובסופו של דבר אין קשר בין הדיווח על כמות המטען הנותר לכמות המטען בפועל. בדיקת המתח רגישה לתופעת התאוששות הסוללה (המתח מטפס חזרה אחרי פרק זמן של אי-שימוש) ולשינויי טמפרטורה. ספירת המטען לא יכולה לקחת בחשבון שתכולת המטען האפשרית יורדת עם הזמן. התוצאה היא שסוללה לקראת סיום חייה כביכול טעונה ב 100% (זה באמת 100% ממה שהיא יכולה, אבל, למשל, רק 20% ממה שהיתה מסוגלת בעבר), הסוללה נפרקת באופן צפוי - ואז, תוך דקות, מתרוקנת לגמרי. על כל פנים למשך חיי הסוללה הסבירים, הבעייה הזו תוריד את המטען הכולל ב 20%. חבל מאד שאין איזו התראה מתוכנתת שהסוללה עברה יותר מדי מחזורי טעינה/פריקה ומתקרבת לסוף הדרך. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:06, 19 באוגוסט 2020 (IDT)

כמה מרוויח עמית מחקר וכמה מרוויח פרופסור?

ניקח את מכון ויצמן לדגומה. מה השכר ההגיוני לעמית מחקר ומה השכר ההגיוני לפרופסור, שניהם בראשית דרכם (כלומר משרה קבועה ראשונה)? אני יודע שהמספר המדויק תלוי בגורמים וכדומה. הערכת סדר גודל סבירה תספיק. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:32, 17 באוגוסט 2020 (IDT)

מה זה "שכר הגיוני"? עוזי ו. - שיחה 17:35, 17 באוגוסט 2020 (IDT)

מספר שלא ישמע מפתיע במיוחד. הנמצא במרחק של פחות מסטיית תקן אחת מהתוחלת לקבוצת משכורות המדוברת. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:49, 17 באוגוסט 2020 (IDT)

לפי טבלאות השכר של ות"ת, פרופ' חבר בראשית דרכו משתכר ברוטו 20,000 ש"ח (מלבד תוספות הכרוכות במילוי קריטריונים שונים). השכר כאן הוא בעל סטיית תקן אפס. לגבי עמית מחקר השונות גדולה יותר, ואני מניח שאפשר לתת לזה את הכותרת "תלוי". עוזי ו. - שיחה 22:55, 17 באוגוסט 2020 (IDT)

אני לא ממש יודע מה זה עמית מחקר. מבחינת השכר של פרופסור בתחילת דרכו, ראשית מקובל בארץ לכנות את המינוי הראשון במסלול קביעות בתור מרצה בכיר, שזה מקביל בארה"ב לאסיסטנט-פרופסור. השכר מורכב מכמה רכיבים, שחלקם אמנם נחשבים לתוספות, אבל הם די סטנדרטיים. בפועל מדובר על משהו באזור ה 20-25 אלף. בנוסף יש תנאים סוציאליים, ובתוכם הפרשות לקרן השתלמות, שזה כסף. במידה והפרופסור מצליח להשיג מענקי מחקר הוא מקבל תוספת לשכרו. אצל מרצים צעירים רבים מדובר על תוספת ניכרת. משה פרידמן - שיחה 23:12, 17 באוגוסט 2020 (IDT)

איך סוסים מרשים שירכבו עליהם?

האם לסוס המבוית אין כוח רצון כלל או יכולת קוגניטיבית שמספיקה לשפוט יחס כוחות בין איש קטן לסוס גדול? הרי לנו זה ברור שסוס חזק יותר, והוא בקלות יכול להפיל את הרוכב לרצפה ולהורג אותו במאמץ אפסי. סביר להניח שהביות נתן לנו את הסוסים הכי רגועים (אם סיכוי נמוך לתקוף אדם) והכי טיפשים מבחינה גנטית. אבל עדיין, איך זה יתכן שסוס מקבל כמובן מאילו שבעל חיים כבד יושב לו על הגב? ולא סתם יושב, אלא פשוט מצווה עליו מה לעשות בכל רגע: תרוץ מהר, פנה שמאלה, עצור. לסוס אין שום מחשבה בנושא. הוא פשוט מציית כמו רובוט.

האם זה פחד מעונש או שיטה לקבל מתנה (הסוס למד שאם הוא עושה פעולה שמרצה את האדם, הוא מקבל אוכל. אחרת שוקר/הצלפה)? או שהסוס בשלב מסוים של למידה מאבד את מעט הכוחות הנפשיים שיש לו והופך לצייתן?

יש לי היפותזה, לא יודע אם נכונה: סוסים חיים בלהקות והם רגילים לציית למנהיג ולכן גנטית הם מורגלים לתעדף ביצוע פקודה על פני קבלת החלטה. אדם רק מנצל את החולשה הזאת, כך שהלמידה היא למעשה הסבר קשוח "מי הבוס" ולמימוד שיטות תקשורת בעזרת פקודות. שואל השאלות - שיחה 18:48, 17 באוגוסט 2020 (IDT)

גם חיות טרף ניתן לאלף והן מצייתות לבעלים שלהם, חלק מזה כי גדלו עם טיפוח קשר עם בני אדם. באותה מידה בעלי חיים קטנים אמורים לברוח מבני אדם, אך כאלו שגדלו עם בני אדם לא נרתעים מאיתנו. (¯`gal´¯) - שיחה 22:40, 17 באוגוסט 2020 (IDT)

המקל והגזר. Ronam20 - שיחה 22:47, 17 באוגוסט 2020 (IDT)

זה הרבה יותר עמוק מ"מקל וגזר". זה מוּבנה לתוך מוח של יונקים, ואולי גם של ציפורים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:05, 17 באוגוסט 2020 (IDT)

יחסי כוחות בין בע"ח (כולל בני אדם) לא תלויים רק בכוח פיזי של אחד מול אחד, אלא גם בדברים אחרים כמו מחשבה, תיכנון, שיתוף פעולה של צוותים וכו'. לפי המחקר גם בני אדם מעדיפים לקבל הוראות ולציית מאשר להחליט באופן עצמאי לגמרי ולהתמודד עם האחריות, כי זה הרבה יותר קל לצריכת האנרגיה של המוח. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

סוס רכיבה זקוק לתרגול יום-יומי, ולאחר אילוף הוא לומד, שהדרך היחידה בשבילו לצאת לטיול ממושך היא כשאדם יושב על האוכף ומוביל אותו. סוסי-פרא דוהרים כאוות נפשם בערבות, ושום אדם לא יוכל ללכוד אחד מהם ותיכף ומיד לעלות על גבו ולרכוב עליו. אפשר להיווכח בכך במופעי רודיאו, שנועדו לבחון את יכולת הרוכב להחזיק מעמד על סוס משתולל, עד שהוא נזרק מעליו. בין סוס לאדם יכולה להיווצר גם מערכת קשרים של חיבה ואמון, ואין שום סיבה לחשוב שסוס יפיל מעליו את רוכבו וירמוס אותו למוות רק משום שהוא גדול ממנו, כשם שכלב בית נאמן לבעליו לא יתנפל עליהם בנשיכות וכלב רועים לא יטרוף את הכבשים. סוסי עבודה מתרגלים למשוך עגלות או מחרשות, ואת גמולם הם מקבלים במזון מספיק ובאורווה נוחה ונקייה. לגבי סוסי מירוץ, כאן האדם מנצל את נטייתו הטבעית של הסוס לדהור ולהתחרות עם סוסים אחרים, לעתים עד מוות. זה ספורט אכזרי ונצלני, אבל לא יותר מאיגרוף או קרבות-כלוב בין בני אדם. בשום אופן לא הייתי מגדירה את הקשר בין אדם לסוס כניצול טיפשותו או כניעותו של הסוס. אבוי לבעלי סוס ששובר את רוחו כדי להכניע אותו, ממש כמו מורה ששובר את רוח תלמידיו.שלומית קדם - שיחה 19:28, 20 באוגוסט 2020 (IDT)

תוך כמה זמן גבינה צהובה מתקלקלת בלי מקרר?

גבינה צהובה בעטיפה אטומה - האם יכולה להתקלקל תוך לילה (10 שעות) ללא קירור? Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:15, 18 באוגוסט 2020 (IDT)

בעיקרון לא, בהנחה שהיא לא עמדה בשמש. וכן, ככל שאחוזי השומן גבוהים יותר הסיכוי לקלקול קטן יותר. Gil mo - שיחה 16:21, 18 באוגוסט 2020 (IDT)

בטיולים אכלתי דרך קבע גבנץ בת חמישה ואף שישה ימים ללא תוצאות שליליות. היא קצת מותכת בגלל החום, אבל הטעם והריח בסדר גמור ולא נרשמו כל תוצאות שליליות.
הפרשים המונגולים לקחו איתם גבינה למסעות של חודשים. אני לא בטוח שזה לא קיצר להם את החיים, אבל זה לא קטל אותם מני ובי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:01, 18 באוגוסט 2020 (IDT)

גבינה צהובה (גבינה קשה) עלולה להעלות עובש שאינו אכיל (בניגוד לגבינות עובש ידועות), אולי לא עד סכנת הרעלת מזון אבל טעמה עלול להתקלקל. שום גבינה לא תתקלקל בתוך 10 שעות. לגבי המונגולים, אם נלמד מרועי היאקים נדמה לי שמדובר בגבינות קשות מסוג אחר (צ'ורפי), המתקשות כאבן וניתן לאוכלן רק אחרי ריכוך ברוק בפה. שנילי - שיחה 12:52, 19 באוגוסט 2020 (IDT)

תלוי מה זה "מתקלקלת", מה החום בסביבה, ומה רמת הרגישות של האדם שאוכל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בעקרון גבינה היא צורת משמורת לחלב ללא קירור. היה שימוש בגבינה עוד בעת העתיקה ובוודאי שלא היה קירור בזמנו. אני לא יודע אם גבינה מודרנית סטנדרטית תשמור על עצמה כי יתכן שטכניקת הייצור שלה שונה. גבינה עתיקה אמורה להחזיק מעמד בתנאים סבירים (אזור מוצל וקריר בבית וכו) גם ללא מקרר. גילגמש • שיחה 19:13, 20 באוגוסט 2020 (IDT)

מדוע שמות מקומות רבים בארץ ישראל מסתיימים ב-וֹן?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב שלום וברכה,

איילון, חברון, חרמון, יראון, קישון, שומרון ועוד מקומות רבים בארץ ישראל ובסביבותיה (ארנון, גיחון, חשבון, לבנון, פישון, צידון) מסתיימים ב-וֹן. מאיזו שפה מגיעה הסיומת הזו ומה פשרה? בתודה, ליאור पॣ • כ"ט באב ה'תש"ף • 17:01, 18 באוגוסט 2020 (IDT)

זה לא פשוט תצורת השם הקלסית בשפה העברית? כמו "מלון", "חרדון","ילדון", "אדון", "חלבון"? יש אינספור מילים עבריות המסתיימות ב"ון". Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:33, 18 באוגוסט 2020 (IDT)

כמדומה לי שהצדק עמך. ליאור पॣ • א' באלול ה'תש"ף • 22:27, 20 באוגוסט 2020 (IDT)

האם כימותרפיה של איבר אחד יכולה לרפא איבר אחר?

אם אדם מקבל טיפול כימותרפי נגד סרטן ריאות, האם חומר הכימי יכול כ"תופעת לוואי" להרוג תאים סרטניים אחרים בגרורות או באיברים אחרים נגועים בסוג סרטן אחר? שואל השאלות - שיחה 17:20, 20 באוגוסט 2020 (IDT)