נתן אקסלרוד – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏קורות חיים: עיצוב, תיקון קישור
מ פרטים
שורה 15: שורה 15:


בשנת 1984 זכה בתואר עמית כבוד של המחלקה לקולנוע ב[[בית צבי]]. היה אח ב[[אחים נאמנים]] וב[[הבונים החופשיים|בונים החופשיים]].
בשנת 1984 זכה בתואר עמית כבוד של המחלקה לקולנוע ב[[בית צבי]]. היה אח ב[[אחים נאמנים]] וב[[הבונים החופשיים|בונים החופשיים]].
אקסלרוד היה נשוי לעורכת הסרטים ילידת ברזיל, לאה (1913-2011). לשניים נולדו שלושה בנים.
לאה שימשה כעורכת הראשית ב[[אולפני הרצליה]]. במסגרת פסטיבל [[דוקאביב]] הוקרן סרטו התיעודי של [[אבי וייסבלאדט]], "האישה עם מצלמת הקולנוע", העוסק בלאה אקסלרוד.


נתן אקסלרוד נפטר בשנת [[1987]].
נתן אקסלרוד נפטר בשנת [[1987]].

גרסה מ־13:28, 24 באוגוסט 2020

נתן אקסלרוד
לידה 7 באפריל 1905
דוברובנה, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 באוקטובר 1987 (בגיל 82)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נחלת יצחק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1924 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נתן אקסלרוד (7 באפריל 19056 באוקטובר 1987) היה מאבות תעשיית הקולנוע בארץ ישראל.

קורות חיים

בצילומי הסרט "חתונה תימנית" (1926–1927). בשורה השנייה משמאל: בת שבע כץ, יצחק חזין, ירושלים סגל, ברוך אגדתי, נתן אקסלרוד, יצחק כץ. תצלום מעזבון בת שבע ויצחק כץ, מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים

נתן אקסלרוד נולד בשנת 1905 בעיירה דוברובנה שברוסיה הלבנה, אז בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית וכיום בבלארוס, למשפחת מהפכנים יהודים. בפרוץ הפוגרומים ברחה המשפחה לפולטבה שבאוקראינה[1]. ברוסיה היה פעיל ציוני ואסיר ציון. עלה לארץ ישראל בשנת 1926. החל להפיק סרטים עבור שלטונות המנדט וכן עבור הסוכנות היהודית. בסוף שנות העשרים עבד בחברת סרטים בשם "סרטי מולדת" של ירושלים סגל. החברה הפיקה כותרות בעברית לסרטים אילמים, פרסומת ותיעוד על אירועים חשובים בחיי היישוב. במסגרת זו ניסה אקסלרוד ליצור סרט עלילתי ("החלוץ", במאי: אלכסנדר פן, מפיק: ירושלים סגל, צלם: נתן אקסלרוד) ונכשל. כנגד זה יש חשיבות לסרטי הפרסומת שכמה מהם היו בעלי סיפור, גיבור ועלילה (כנראה שביים אותם ירושלים סגל).

בשנת 1932 צילם אקסלרוד את הסרט "ויהי בימי" – קומדיה קצרה על רקע חגיגות העדלאידע, בבימויו והפקתו של חיים הלחמי ובעיצובו האמנותי של צבי גולדין. זה היה הסרט העלילתי הקצר הראשון שהופק בארץ ישראל, במימון פרטי ובכוח אדם מקומי, לקהל של קוני כרטיסים. בשנת 1933 צילם את הסרט "עודד הנודד", גם הוא בבימויו והפקתו של הלחמי ועיצובו האמנותי של גולדין, שהיה הסרט העלילתי הראשון באורך מלא בארץ ישראל. הסרט זכה להצלחה קופתית.

בשנת 1935 יסד אקסלרוד חברה בשם "סרטי כרמל" שהפיקה את יומן כרמל, שהיה יומן חדשות שבועי אילם. בשנת 1936 הפך היומן למדבר. היומן תיעד את כל המתרחש ביישוב וצילומיו מהווים מקור רב ערך לתולדות היישוב. בשנת 1936 הפיק וצילם את הסרט "מעל החורבות".

אקסלרוד היה היחיד שצילם במצלמת קולנוע את טקס הכרזת העצמאות של מדינת ישראל ביום 14 במאי 1948.

בתקופה שלאחר קום המדינה המשיך אקסלרוד בהפקת היומן וכן הפיק סרטי קולנוע שלא זכו להצלחה גדולה, כדוגמת הסרט "דן וסעדיה". כן הפיק את הסרט "הבו בנות לאילת" (1964). הפקת יומן כרמל נפסקה שנים אחדות לאחר קום המדינה, לאחר שלא יכול היה לעמוד בתחרות עם יומני גבע שנוסדו באותה עת.

בשנת 1984 זכה בתואר עמית כבוד של המחלקה לקולנוע בבית צבי. היה אח באחים נאמנים ובבונים החופשיים. אקסלרוד היה נשוי לעורכת הסרטים ילידת ברזיל, לאה (1913-2011). לשניים נולדו שלושה בנים. לאה שימשה כעורכת הראשית באולפני הרצליה. במסגרת פסטיבל דוקאביב הוקרן סרטו התיעודי של אבי וייסבלאדט, "האישה עם מצלמת הקולנוע", העוסק בלאה אקסלרוד.

נתן אקסלרוד נפטר בשנת 1987.

על שמו רחוב בעיר תל אביב.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

תבנית:פרופילי קולנוענים

הערות שוליים

  1. ^ נתן אקסלרוד (1905-1987), מתוך: נתן ויעקב גרוס, הסרט העברי - פרקים בתולדות הראינוע והקולנוע בישראל, באתר "סינמטק".