פסטר לויד – הבדלי גרסאות

פסטר לויד
Pester Lloyd
תאריכי הופעה	1854 – 14 באפריל 1945 (כ־91 שנים)
שפה	גרמנית
מדינה	הונגריה
ISSN	1217-9663
	www.pesterlloyd.net

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־22:19, 24 באוגוסט 2020

פסטר לויד (Pester Lloyd), כלומר הלויד של פשט, היה כתב-עת עצמאי שהופיע בהונגריה בשפה הגרמנית בשתי תקופות. הראשונה: יצא לאור בין השנים 1854 לבין 1945; והשנייה: התחיל להופיע בשנת 1994, ומשנת 2009 רק במהדורה אינטרנטית. חשיבות העיתון המקורי הייתה גדולה בשל העובדה שהוא פנה לקהל קוראים דובר גרמנית (בנוסף להונגרית), שהורכב בעיקר מיהודים במעמד הביניים ומהאינטליגנציה ההונגרית והיהודית, שדיברו אז בשתי השפות בהונגריה ברמת שפת אם. לפחות מחצית מהעורכים הראשיים של העיתון במשך תשעים שנות הופעתו היו יהודים.

כתב העת המקורי

פסטר לויד שהושק ב-1 בינואר 1854 נקרא בעיקר על ידי הבורגנות של פשט שקראה גם גרמנית. העורך הראשון שלה היה יאנוש וייס. הוא ייצג את האינטרסים של חוגי התעשייה והמלאכה (הסקטור היצרני) של החברה ההונגרית, הפיץ רעיונות של ליברליזם והעביר את הממלכתיות והתרבות ההונגרית באזור דובר הגרמנית לאותם הקוראים שידיעותיהם על הונגריה נמסרו על ידי עיתונים אוסטריים וגרמניים, הלא תמיד חסרי משוא פנים, ולעיתים קרובות אנטי-הונגרים במובהק. לאחר הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867, מיקשה פלק הפך לעורך הראשי של העיתון. העורך הכלכלי היה אנטל דויטש (יהודי גם הוא). גם מקס נורדאו היה בין כתבי העיתון במשך כעשר שנים. בשנת 1872 הצטרף לפסטר לויד כסגן העורך הראשי לאו פייגלסברג. לפני מלחמת העולם הראשונה פורסמו בו מאמרים מאת ברטה פון זוטנר, זוכת פרס נובל לשלום האוסטרית ומאת בנימין זאב הרצל והבנקאי היהודי-הונגרי, מעשירי המדינה, לאו לאנצי היה מכותבי המאמרים הכלכליים הקבוע. בין שתי מלחמות העולם היה יוז'ף טורוצ'י-טרוסטלר היהודי מכתביו החשובים. בשנות ה-30 של המאה ה-20 כתבו בעיתון תומאס מאן, דז'ה קוסטולאני, פרנץ מולנר, שטפן צווייג, יוזף רוט, אגון ארווין קיש היהודי-צ'כי, אלפרד פולגאר (פולאק), פרנץ ורפל ופליקס זאלטן. באפריל 1945 הפסיק העיתון את פעילותו. מערכת העיתון שכנה בארמון לויד, שבו שכנו (בקומת הקרקע) בורסת התבואה ומועדון החברים פסטר לויד, שהיה מרכז אינטלקטואלי חשוב. הארמון נהרס במלחמת העולם השנייה ולא שוקם.

כתב העת השני

ב-7 בספטמבר 1994 הושק שוב כעיתון שבועי עצמאי בשפה הגרמנית עם המספר הגבוה ביותר של עותקים בשפה זרה בהונגריה. מאז יוני 2009 הוא מפורסם באופן בלעדי באינטרנט. כיוונו הוא ביקורתי כלפי ממשלת אורבן, ששולטת ומנהלת את הונגריה מאז 2010.

חברי מערכת ידועים מאז 1854

ברנאט אלכסנדר
אדולף דוקס
מיקשה פלק
ג'רג' האמוש
לאיוש הבשי
קאלאי ארנה
ג'רג' קונרד
לאו לאנצי
גזה שופקה
ארנה לורשי
אדולף אולמן
לאו פייגלסברג
יוז'ף וסי
פרנץ ויראגהלמי
גוסטב גרץ
ז'יגמונד מוץ'
Alexander Bernát
Dux Adolf
Falk Miksa
Hámos György
Hevesi Lajos
Kállai Ernő
Konrád György
Lánczy Leó
Supka Géza
Lorsy Ernő
Ullmann Adolf
Veigelsberg Leó
Vészi József
Virághalmi Ferenc
Gratz Gusztáv
Mócs Zsigmond

מתוך רשימת 16 עורכים ראשיים/עמיתי מערכת בכירים, 10 היו יהודים וגם רבים מכתביו כמו יוז'ף טורוצי-טרוסטלר ואחרים.

מידע נוסף

כתבי עת הונגריים במאה ה -19

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של פסטר לויד
ÖNB / ANNO-הספריה הלאומית האוסטרית. עיתון אוסטרי מקוון - פסטר לויד
עמוד הבית של הפסטר לויד היום
הדוויג אויווארי: יומני מסעות בפסטר לויד של מקס נורדאו (1/9) (1. פסטר לויד)
הספד - אודות פסטר לויד

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 == כתב העת המקורי ==
-פסטר לויד שהושק ב-[[1 בינואר]] [[1854]] נקרא בעיקר על ידי הבורגנות של פשט שקראה גם גרמנית. העורך הראשון שלה היה יאנוש וייס. הוא ייצג את האינטרסים של חוגי התעשייה והמלאכה (הסקטור היצרני) של החברה ההונגרית, הפיץ רעיונות של [[ליברליזם]] והעביר את הממלכתיות והתרבות ההונגרית באזור דובר הגרמנית לאותם הקוראים שידיעותיהם על הונגריה נמסרו על ידי עיתונים אוסטריים וגרמניים, הלא תמיד חסרי משוא פנים, ולעיתים קרובות אנטי-הונגרים במובהק. לאחר [[הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867]], [[מיקשה פלק]] הפך לעורך הראשי של העיתון. העורך הכלכלי היה אנטל דויטש (יהודי גם הוא). גם [[מקס נורדאו]] היה בין כתבי העיתון במשך כעשר שנים. בשנת [[1872]] הצטרף לפסטר לויד כסגן העורך הראשי [[לאו פייגלסברג]]. לפני מלחמת העולם הראשונה פורסמו בו מאמרים מאת [[ברטה פון זוטנר]], זוכת [[פרס נובל לשלום]] האוסטרית ומאת [[בנימין זאב הרצל]] והבנקאי היהודי-הונגרי, מעשירי המדינה, [[לאו לאנצי]] היה מכותבי המאמרים הכלכליים הקבוע. בין שתי מלחמות העולם היה [[יוז'ף טורוצי-טרוסטלר|יוז'ף טורוצ'י-טרוסטלר]] היהודי מכתביו החשובים. ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]] כתבו בעיתון [[תומאס מאן]], [[דז'ה קוסטולאני]], [[פרנץ מולנר]], [[שטפן צווייג]], יוזף רוט, [[אגון קיש|אגון ארווין קיש]] היהודי-צ'כי, אלפרד פולגאר (פולאק), [[פרנץ ורפל]] ו[[פליקס זאלטן]]. באפריל 1945 הפסיק העיתון את פעילותו.
+פסטר לויד שהושק ב-[[1 בינואר]] [[1854]] נקרא בעיקר על ידי הבורגנות של פשט שקראה גם גרמנית. העורך הראשון שלה היה יאנוש וייס. הוא ייצג את האינטרסים של חוגי התעשייה והמלאכה (הסקטור היצרני) של החברה ההונגרית, הפיץ רעיונות של [[ליברליזם]] והעביר את הממלכתיות והתרבות ההונגרית באזור דובר הגרמנית לאותם הקוראים שידיעותיהם על הונגריה נמסרו על ידי עיתונים אוסטריים וגרמניים, הלא תמיד חסרי משוא פנים, ולעיתים קרובות אנטי-הונגרים במובהק. לאחר [[הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867]], [[מיקשה פלק]] הפך לעורך הראשי של העיתון. העורך הכלכלי היה אנטל דויטש (יהודי גם הוא). גם [[מקס נורדאו]] היה בין כתבי העיתון במשך כעשר שנים. בשנת [[1872]] הצטרף לפסטר לויד כסגן העורך הראשי [[לאו פייגלסברג]]. לפני מלחמת העולם הראשונה פורסמו בו מאמרים מאת [[ברטה פון זוטנר]], זוכת [[פרס נובל לשלום]] האוסטרית ומאת [[בנימין זאב הרצל]] והבנקאי היהודי-הונגרי, מעשירי המדינה, [[לאו לאנצי]] היה מכותבי המאמרים הכלכליים הקבוע. בין שתי מלחמות העולם היה [[יוז'ף טורוצי-טרוסטלר|יוז'ף טורוצ'י-טרוסטלר]] היהודי מכתביו החשובים. ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]] כתבו בעיתון [[תומאס מאן]], [[דז'ה קוסטולאני]], [[פרנץ מולנר]], [[שטפן צווייג]], יוזף רוט, [[אגון קיש|אגון ארווין קיש]] היהודי-צ'כי, אלפרד פולגאר (פולאק), [[פרנץ ורפל]] ו[[פליקס זאלטן]]. באפריל 1945 הפסיק העיתון את פעילותו. מערכת העיתון שכנה בארמון לויד, שבו שכנו (בקומת הקרקע) בורסת התבואה ומועדון החברים פסטר לויד, שהיה מרכז אינטלקטואלי חשוב. הארמון נהרס ב[[מלחמת העולם השנייה]] ולא שוקם.
 == כתב העת השני ==