אבטחה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
המושג '''אבטחה''' משמש את התחום ה[[צבא]]י, החל מאבטחת [[בסיס צבאי|מחנות קבע]] ומידע צבאי, וכלה באבטחת כוחות מתמרנים, לרבות קווי [[לוגיסטיקה]], במבצעים צבאיים{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|הערה פיקודית למח"ט בעקבות ירי הנ"ט מעזה לאוטובוס החיילים|5427557|17 בדצמבר 2018}}}} והן את התחום האזרחי.
המושג '''אבטחה''' משמש את התחום ה[[צבא]]י, החל מאבטחת [[בסיס צבאי|מחנות קבע]] ומידע צבאי, וכלה באבטחת כוחות מתמרנים, לרבות קווי [[לוגיסטיקה]], במבצעים צבאיים{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|הערה פיקודית למח"ט בעקבות ירי הנ"ט מעזה לאוטובוס החיילים|5427557|17 בדצמבר 2018}}}} והן את התחום האזרחי.


מטרת האבטחה בהגדרתה לשרת את מפעיליה בכך שתסייע להם להגשים את מטרותיהם. על מנת להבין את מטרת האבטחה (בתחומים האזרחיים שלה) חשוב להבחין בין שני מושגים: '''ארגון ביטחוני''' ו'''ארגון מאובטח.''' בעוד הראשון מתייחס לארגונים שתכליתם וייעודם היא ייצור ביטחון ואבטחה ([[צבא]], [[משטרה]], [[שירות הביטחון הכללי|שירותי ביטחון]] וכו') כשהביטחון או האבטחה, הם עיסוקם. השני- מתייחס לארגונים שייעודם הוא מתן שרות או ייצור מוצרים לשימושים אזרחיים ומשיקולים שונים מקיימים אצלם מערכי אבטחה כדי לאפשר תפקוד תקין והמשכיות (לרבות עסקית) של ארגון וחופש תנועה וביטחונו של אדם, גם במציאות וסביבה של איומים שונים. בארגונים אלו מערך האבטחה נתפס לא אחת כ"כורח הכרחי".
מטרת האבטחה בהגדרתה לשרת את מפעיליה בכך שתסייע להם להגשים את מטרותיהם. על מנת להבין את מטרת האבטחה (בתחומים האזרחיים שלה) חשוב להבחין בין שני מושגים: '''ארגון ביטחוני''' ו'''ארגון מאובטח.''' בעוד הראשון מתייחס לארגונים שתכליתם וייעודם היא ייצור ביטחון ואבטחה ([[צבא]], [[משטרה]], [[שירות הביטחון הכללי|שירותי ביטחון]] וכו') כשהביטחון או האבטחה, הם עיסוקם. השני - מתייחס לארגונים שייעודם הוא מתן שרות או ייצור מוצרים לשימושים אזרחיים ומשיקולים שונים מקיימים אצלם מערכי אבטחה כדי לאפשר תפקוד תקין והמשכיות (לרבות עסקית) של ארגון וחופש תנועה וביטחונו של אדם, גם במציאות וסביבה של איומים שונים. בארגונים אלו מערך האבטחה נתפס לא אחת כ"כורח הכרחי".


שתי הנחות יסוד עיקריות מונחות בבסיס הקמתו והפעלתו של מערך אבטחה: האחת- יתרון היוזמה נמצא בידי התוקף אשר מחליט על: המקום, הזמן, השיטה ועוצמת התקיפה. השנייה- היעדר [[מודיעין צבאי|מודיעין]] מוקדם להתרחשות הפיגוע או הפגיעה. היעדר מודיעין על כוונות לפגוע באדם או ישות ארגונית כלשהי, אין משמעותה שאין כוונה, אלא שלא ידוע על כך לגורם העוסק באיסוף המודיעין. מאחר שלא ניתן להבטיח כי מידע מודיעיני יהא זמין בכל זמן, שומה על מערך האבטחה להיות מוכן לתת מענה לכל תרחיש בכל עת. ברור הוא שהדבר אינו אפשרי מהיבטים רבים ובכלל זה היבטים תפעוליים ותפקודיים של הגורם המאובטח, היבטים תקציביים ושחיקה מתמשכת של האנשים העוסקים בכך. לכן, נדרש כלי שיאפשר קביעת סדרי הקדימויות וניהול סיכונים וגידורם לצורך הקביעה על מה להגן. זהו כלי "ניהול הסיכונים"
שתי הנחות יסוד עיקריות מונחות בבסיס הקמתו והפעלתו של מערך אבטחה: האחת- יתרון היוזמה נמצא בידי התוקף אשר מחליט על: המקום, הזמן, השיטה ועוצמת התקיפה. השנייה- היעדר [[מודיעין צבאי|מודיעין]] מוקדם להתרחשות הפיגוע או הפגיעה. היעדר מודיעין על כוונות לפגוע באדם או ישות ארגונית כלשהי, אין משמעותה שאין כוונה, אלא שלא ידוע על כך לגורם העוסק באיסוף המודיעין. מאחר שלא ניתן להבטיח כי מידע מודיעיני יהא זמין בכל זמן, שומה על מערך האבטחה להיות מוכן לתת מענה לכל תרחיש בכל עת. ברור הוא שהדבר אינו אפשרי מהיבטים רבים ובכלל זה היבטים תפעוליים ותפקודיים של הגורם המאובטח, היבטים תקציביים ושחיקה מתמשכת של האנשים העוסקים בכך. לכן, נדרש כלי שיאפשר קביעת סדרי הקדימויות וניהול סיכונים וגידורם לצורך הקביעה על מה להגן. זהו כלי "ניהול הסיכונים"

גרסה מ־15:22, 4 בספטמבר 2020

אַבְטָחָה היא סך הפעולות והאמצעים המושקעים על מנת להגן על קיומו של אדם או ארגון ועל נכסיו ובכלל זה: חיי אדם רכוש, מוניטין ומידע, כנגד פעולות זדון מכוונות המבוצעות על ידי אדם או ארגון עוין.

המושג אבטחה משמש את התחום הצבאי, החל מאבטחת מחנות קבע ומידע צבאי, וכלה באבטחת כוחות מתמרנים, לרבות קווי לוגיסטיקה, במבצעים צבאיים[1] והן את התחום האזרחי.

מטרת האבטחה בהגדרתה לשרת את מפעיליה בכך שתסייע להם להגשים את מטרותיהם. על מנת להבין את מטרת האבטחה (בתחומים האזרחיים שלה) חשוב להבחין בין שני מושגים: ארגון ביטחוני וארגון מאובטח. בעוד הראשון מתייחס לארגונים שתכליתם וייעודם היא ייצור ביטחון ואבטחה (צבא, משטרה, שירותי ביטחון וכו') כשהביטחון או האבטחה, הם עיסוקם. השני - מתייחס לארגונים שייעודם הוא מתן שרות או ייצור מוצרים לשימושים אזרחיים ומשיקולים שונים מקיימים אצלם מערכי אבטחה כדי לאפשר תפקוד תקין והמשכיות (לרבות עסקית) של ארגון וחופש תנועה וביטחונו של אדם, גם במציאות וסביבה של איומים שונים. בארגונים אלו מערך האבטחה נתפס לא אחת כ"כורח הכרחי".

שתי הנחות יסוד עיקריות מונחות בבסיס הקמתו והפעלתו של מערך אבטחה: האחת- יתרון היוזמה נמצא בידי התוקף אשר מחליט על: המקום, הזמן, השיטה ועוצמת התקיפה. השנייה- היעדר מודיעין מוקדם להתרחשות הפיגוע או הפגיעה. היעדר מודיעין על כוונות לפגוע באדם או ישות ארגונית כלשהי, אין משמעותה שאין כוונה, אלא שלא ידוע על כך לגורם העוסק באיסוף המודיעין. מאחר שלא ניתן להבטיח כי מידע מודיעיני יהא זמין בכל זמן, שומה על מערך האבטחה להיות מוכן לתת מענה לכל תרחיש בכל עת. ברור הוא שהדבר אינו אפשרי מהיבטים רבים ובכלל זה היבטים תפעוליים ותפקודיים של הגורם המאובטח, היבטים תקציביים ושחיקה מתמשכת של האנשים העוסקים בכך. לכן, נדרש כלי שיאפשר קביעת סדרי הקדימויות וניהול סיכונים וגידורם לצורך הקביעה על מה להגן. זהו כלי "ניהול הסיכונים"

קיימים תחומים שונים של "אבטחה" ובכל אחד מהם, התשומות המושקעות והשיטות הנהוגות, שונות מתחום לתחום. עם זאת, בכל תחומי האבטחה השונים קיים הכלי הבסיסי של ניהול סיכונים (Risk Management) המורכב משני תהליכים: הראשון- זיהוי האיומים הרלוונטיים ומכונה: "ניתוח הסיכונים"(Risk Analysis), והשני- "דירוג הסיכונים" (Risk Prioritization) או ניתוח סיכון-תועלת לפי רמות חומרת הנזק הצפוי וסבירות התרחשות הסיכון.

ניתוח סיכונים מבוצע לגבי איומים ספציפיים מול יעד מוגדר (מדינה, ארגון, מתקן, אדם, תהליכי עבודה, רכוש ועוד). הנוסחה לחישוב סיכון היא: [Risk =ƒ [Likelihood X Consequence, סיכון = [סבירות X נזק]. זיהוי, הגדרת האיומים ודירוגם מתבססים על מודיעין או הערכת קיומו של איום על בסיס ניסיון העבר או "החלטת מנהל" - בתהליך המכונה לא אחת "הערכת מצב".

לאחר ביצוע תהליך ניהול הסיכונים מתקבל גידור של הסיכונים מכל תרחיש ותרחיש איום. לכל איום/סיכון שזוהה יגובש מענה מבצעי/מקצועי הכולל גם הקצאת המשאבים, בהתאם לדירוג האיום. החלטה מוסמכת שלא להתייחס לאיום שזוהה, מהווה אף היא מענה לאיום.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים