ויקיפדיה:הידעת?/המערכת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־10:58, 14 בספטמבר 2020

חברי המערכת: עורך המיזם: משתמש:חמויישה (שיחה). מייסד המיזם ועורכו בדימוס: חגי אדלר.
נשמח לשמוע רעיונות לשיפורים. כל תגובה בדף השיחה תבדק.

המערכת

חברי המערכת הם אלו אשר מתפעלים את המיזם. חשוב: לא צריך להיות חבר מערכת בשביל לתרום למיזם, אבל חברי מערכת מתעסקים בכל הצדדים הטכנים - ניהול הדיונים וארכובם, העלאת הגרסאות המוכנות לתבניות עצמן וכן הלאה.

מטלות שוטפות שעל חברי המערכת לבצע:

להגיב ולהחיות דיונים
ארכובים לארכיונים.
לסגור דיונים שהגיע הזמן לסגור אותם ולהעתיק את הדיונים לדפי השיחה של התבניות.
לשפר תבניות לפי דיונים שהגיעו לסיומם, תוך מתן קרדיט מלא.
לענות למכתבים למערכת
לנדנד, לנג'ס, להיות קרציה, להיות נודניק ולא לשכוח לתת גם מילה טובה פה ושם.

קטעים שאושרו - לקראת העלאה לתבנית

כאן יופיעו קטעים שאושרו בדף הדיונים וישהו כאן עד העלאתם לתבנית המתאימה. אם יש לכם הערות או שיפורים אחרונים - זה הזמן והמקום! תודה.

פחד ממספרים

פחד מהספרה ארבע, הידוע גם כטטראפוביה, הוא אמונה טפלה נפוצה במדינות מזרח אסיה כדוגמת סין, יפן, קוריאה וטאיוואן. המילה בסינית עבור המספר "ארבע" היא 四 (בפין-יין: sì), והיא נשמעת דומה מאוד למילה "מוות" (死 בפין יין sǐ) בדיאלקטים רבים של סינית מדוברת. באופן דומה, המילה ביפנית למספר 4 (שי) ובקוריאנית (사, סא) נשמעות דומות למילה "מוות" בכל אחת מהשפות. במדינות אלו נעשה מאמץ מיוחד להימנע מהופעה או מאזכור של הספרה 4. באופן דומה נמנעים במקומות אלו משימוש במספרים 14, 24, וכו' בשל הספרה 4 המופיעה בהם. כך למשל, מדלגים על מספרים אלו במספרי הקומות, החל מבתי מלון ומשרדים ועד דירות מגורים ובתי חולים. בתרבות המערבית ישנה אמונה טפלה דומה לגבי המספר 13, הידועה בכינוי "טריסקאידקפוביה". מקרה פרטי של אמונה טפלה זו הוא יום שישי ה-13.

לשבץ בתבנית:הידעת? 13 בנובמבר 2020 שובץ בתבנית:הידעת? 152

עלוקות בשירות הרפואה

רוב מיני העלוקות נצמדים ונדבקים לבעלי חיים שונים, כגון יונקים, עופות ודגים, ומוצצים את דמם. הם מוגדרים כטפילים, משום שהם נתפשים כמי שעושה רק נזק למי שממנו הם מתפרנסים. אולם, במשך שנים רבות שימשה העלוקה הרפואית (Hirudo medicinalis) במספר הליכים רפואיים. עלוקה זו מסוגלת למצוץ פי חמישה דם ממשקל גופה, ומפרישה לפצע חומר נוגד קרישה, המותיר את הפצע מדמם עד כעשר שעות. לבד מלהקזת דם, הדבר יעיל לחיבור רקמות, כמו למשל אצבע גדומה. זאת עקב אי-יכולת המנתחים לחבר מחדש את הוורידים (הם מחברים אך את העורקים הראשיים, שמים מסמר פלטינה, שסביבו מתאחה העצם ותופרים את העור). טיפול באמצעות עלוקה רפואית נותן זמן לוורידים להישאר פתוחים, ומאפשר לגוף לאחות אותם מחדש

שובץ בתבנית:הידעת? 157

מוזס וילהלם שפירא

מוזס וילהלם שפירא היה אספן וסוחר עתיקות שחי ופעל בירושלים העות'מאנית במחצית השנייה של המאה ה-19. ב-1873 הסתבך בפרשת זיוף, כשמכר למוזיאון בברלין אלפי חרסים, מואביים כביכול, שהתבררו כעבודת זיוף של קדרים בני התקופה. כעשר שנים לאחר מכן, בשנת 1883, הודיע כי רכש אוסף של מגילות מתקופת הבית השני שהתגלו במערות באזור ים המלח. הגילוי הרעיש את עולם הארכאולוגיה, ומשך עניין מצד מספר מוזיאונים, בהם המוזיאון הבריטי, שאף הציג שתיים מהמגילות בתערוכה שאליה נהרו אלפי מבקרים, ובהם ראש ממשלת בריטניה ויליאם גלאדסטון. שפירא כמעט שמכר את המגילות למוזיאון הבריטי עבור סכום עתק של מיליון לירות שטרלינג, אך ארכאולוגים שבדקו את המגילות, בראשם שארל קלרמון-גנו, טירפדו את העִסקה, וטענו כי המגילות מזויפות. שפירא עזב את לונדון בבושת פנים, כשהוא ממורמר ומושפל. במהלך החודשים הבאים נדד ללא מטרה בערי אירופה, כשהוא הולך ומאבד את צלילות דעתו. ב-11 במרץ 1884 שם קץ לחייו, ביריית אקדח, בחדרו במלון קטן ברוטרדם. המגילות נמכרו בסכום זעום לאספן פרטי, ובהמשך התגלגלו ואבדו עקבותיהן. בשנות הארבעים של המאה ה-20 נתגלו מגילות ים המלח במערות בקומראן, וערערו את אחת מההנחות המרכזיות של מלומדי המאה התשע-עשרה ביחס למגילות שפירא – ההנחה שלא ייתכן שמגילות קלף ישתמרו משך אלפי שנים במערה טחובה. משמעות גילוי זה היא שיתכן שמגילות שפירא אינן מזוייפות והן החמצה ארכיאולוגית אדירה

"הידעת?" בימי קורונה, או איך אומרים הסגר באיטלקית

ההסגר הוא כלי שכיח להתמודדות עם התפרצות מגפות. בעשורים האחרונים, נעשה בו שימוש נרחב במסגרת מגפת הסארס (שנת 2002–2003) וכן במאבק בפנדמיית הקורונה (2019–2020). ואולם, ההסגר שימש עוד מימים ימימה ככלי לצמצום ההדבקה במחלות, מאות שנים לפני גילוי החיידקים והנגיפים. למשל, עוד במאה ה-14, עם פרוץ המגפה השחורה, נקבע על ידי הרשויות בונציה הסגר על מלחים. כל צוות מלחים חויב בהסגר על ספינתו לתקופה של ארבעים ימים, בטרם יוכל לרדת לחוף. למעשה, המקור האטימולוגי של המילה "הסגר" באנגלית – quarantine – הוא במילה האיטלקית quarantino, שפירושה ארבעים

שובץ בתבנית:הידעת? 158

קטעים שהוחלט להסיר

לא לשכוח להסיר מדף השיחה של הערך המרכזי את תבנית {{קיים הידעת}}.

קטעים ללא הפניה

@@ שורה 41: / שורה 41: @@
 [[קובץ:ICS Lima.svg|שמאל|לא ממוסגר|100px|דגל הקרנטינה המונף על כלי שיט שנמצאים בקרנטינה]]
 ה'''[[הסגר (בריאות)|הסגר]]''' הוא כלי שכיח להתמודדות עם התפרצות [[מגפה|מגפות]]. בעשורים האחרונים, נעשה בו שימוש נרחב במסגרת מגפת ה[[סארס]] (שנת [[2002]]–[[2003]]) וכן במאבק ב[[מחלה מדבקת|פנדמיית]] ה[[מגפת הקורונה (2019–2020)|קורונה]] ([[2019]]–[[2020]]). ואולם, ההסגר שימש עוד מימים ימימה ככלי לצמצום ההדבקה במחלות, [[מאה (זמן)|מאות שנים]] לפני גילוי ה[[חיידק]]ים וה[[נגיף|נגיפים]]. למשל, עוד ב{{ה|מאה ה-14}}, עם פרוץ [[המגפה השחורה]], נקבע על ידי הרשויות ב[[ונציה]] הסגר על [[ספן|מלחים]]. כל צוות מלחים חויב בהסגר על [[ספינה|ספינתו]] לתקופה של ארבעים [[יממה|ימים]], בטרם יוכל לרדת ל[[חוף]]. למעשה, המקור ה[[אטימולוגיה|אטימולוגי]] של ה[[מילה (בלשנות)|מילה]] "הסגר" ב[[אנגלית]] – quarantine – הוא במילה ה[[איטלקית]] quarantino, שפירושה [[40 (מספר)|ארבעים]]
+שובץ ב[[תבנית:הידעת? 158]]
 ==קטעים שהוחלט להסיר==