חטיבת גבעתי – הבדלי גרסאות
הוספת מפקד הפלסר העדכני תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
בברכה, אודי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 398: | שורה 398: | ||
| אסף דמארי || 2019 - 2020 || |
| אסף דמארי || 2019 - 2020 || |
||
|- |
|- |
||
| מנחם מעוז || 2020 - || |
| מנחם מעוז{{מקור}} || 2020 - || |
||
} |
|} |
||
=== פלחה"ן גבעתי === |
=== פלחה"ן גבעתי === |
||
שורה 532: | שורה 532: | ||
בשל הראשוניות של הפלוגה והעניין הרב בגיוס חרדים בעקבות התיקון ל[[חוק שירות ביטחון]] שעסק ב[[גיוס בני ישיבות]] לצה"ל{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il//19/law/19_lsr_301592.pdf חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19), התשע"ד-2014], ס"ח 2442 מ-19 במרץ 2014}} זכתה הפלוגה לעניין ציבורי רב ולסיקור תקשורתי נרחב, ואף שימשה השראה לסדרת הטלוויזיה "[[כיפת ברזל (סדרת טלוויזיה)|כיפת ברזל]]". |
בשל הראשוניות של הפלוגה והעניין הרב בגיוס חרדים בעקבות התיקון ל[[חוק שירות ביטחון]] שעסק ב[[גיוס בני ישיבות]] לצה"ל{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il//19/law/19_lsr_301592.pdf חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19), התשע"ד-2014], ס"ח 2442 מ-19 במרץ 2014}} זכתה הפלוגה לעניין ציבורי רב ולסיקור תקשורתי נרחב, ואף שימשה השראה לסדרת הטלוויזיה "[[כיפת ברזל (סדרת טלוויזיה)|כיפת ברזל]]". |
||
'''מפקדי הפלוגה:''' גיא מדר, מתן אלגרבלי, רוני נבון, מנחם מעוז, אור מעטוק |
'''מפקדי הפלוגה:''' גיא מדר, מתן אלגרבלי, רוני נבון, מנחם מעוז, אור מעטוק, חי אסולין{{מקור}}. |
||
=== בא"ח גבעתי === |
=== בא"ח גבעתי === |
גרסה מ־04:13, 16 בספטמבר 2020
תג החטיבה, דגל החטיבה | |
"יחידת סגולה" "העוז להוביל, הענווה ללמוד" | |
פרטים | |
---|---|
מדינה | ישראל |
שיוך | צה"ל |
סוג | חטיבת חי"ר סדירה |
בסיס האם | שדה תימן |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | ראו בערך |
מקים היחידה | ראו בערך |
מלחמות |
האינתיפאדה הראשונה האינתיפאדה השנייה מלחמת לבנון השנייה מבצע עופרת יצוקה מבצע צוק איתן |
נתוני היחידה | |
ציוד עיקרי | נשק אישי מיקרו-תבור, נשק קל נוסף: M16 קצר, מאג, נגב, M2 בראונינג, רקטת M-72 לאו, רובי צלפים M24 SWS וברק, נגמ"שי אכזרית ונמ"ר. |
פיקוד | |
יחידת אם | עוצבת הפלדה |
דרגת המפקד | אלוף-משנה |
מפקד נוכחי | אל"ם איציק כהן |
מפקדים | ראו בהמשך |
עיטורים | |
עיטור המופת (גדס"ר) צל"ש אלוף |
חטיבת גבעתי (חטיבה 84) היא חטיבת חיל רגלים סדירה בצה"ל, הנמצאת תחת עוצבת הפלדה. החטיבה הוקמה בשנת 1983 ונקראה על שם חטיבת גבעתי שפעלה במלחמת העצמאות.
חיילי חטיבת גבעתי חובשים כומתה בצבע סגול עם סמל חיל רגלים ונועלים נעליים שחורות. סמלה של החטיבה משלב בתוכו את סמלי חטיבת גבעתי שלחמה בתש"ח וסיירת שקד.
היסטוריה
"חטיבת גבעתי" הייתה חטיבת חיל רגלים של צה"ל שפעלה במלחמת העצמאות בתש"ח (1947-1948). בשנת 1956 פורקה החטיבה ומיד הוקמה מחדש כחטיבת מילואים. נקראת גבעתי תש"ח וגם גבעתי במילואים (חטיבה 5, חטיבה 17).
גבעתי תש"ח (1947 - 1948)
- ערך מורחב – חטיבת גבעתי (תש"ח)
חטיבה מספר 5, שנקראה גם חטיבת "גבעתי", הוקמה בצה"ל כאחת משש החטיבות הראשונות בתקופה שקדמה למלחמת העצמאות. החטיבה הוקמה על בסיס יחידות חי"ש שלחמו במרחב תל אביב והדרום, כוחות מח"ל וכן גדוד אצ"ל.
מיד לאחר עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר, כאשר הותקף היישוב היהודי, הטיל המטה הארצי של ההגנה את משימת הקמתה של החטיבה על שמעון אבידן - שהיה מפקד ותיק בהגנה ובפלמ"ח. השם "גבעתי" היה שמו המחתרתי של שמעון אבידן בתקופה שקדמה לקום המדינה.
במלחמת העצמאות הגנה החטיבה על מרחב תל אביב ונטלה חלק בליווי שיירות לירושלים. במבצעים להבקעת הדרך לירושלים דוגמת מבצע נחשון. ערב ההפוגה השנייה כבשו לוחמי החטיבה את משלט עיבדיס והגנו עליו מהתקפות האויב. לאחר מכן כבשו את גבעה 105 ומנעו את ניתוקה של נגבה, שעמדה בגבורה מול התקפות כבדות הן מן האוויר והן מהיבשה. פעולה זו נעשתה על ידי יחידת הג'יפים של החטיבה אשר לה הוענק השם "שועלי שמשון". בשל היותו של שמשון סמל לכוח, בחר בו אבא קובנר, ששירת כקצין חינוך בחטיבת גבעתי בתש"ח, והעניק את שמו ליחידה. נקמת שמשון בפלשתים באמצעות 300 שועלים, העניקה לחטיבת גבעתי ולפיקוד הדרום את סמלם - השועל.
ב-13 בספטמבר 1948 נערך ברחובות מסדר החגיגי של חטיבת גבעתי, ובו השתתפו אלפי חיילים על נשקם וכלי רכבם. על כתף שמאל של כל חייל התנוסס, לראשונה, תג היחידה של גבעתי, חרב ומשני צדיה עלי צבר.
גבעתי במילואים (1956 - עד היום)
- ערך מורחב – חטיבה 5
בדומה ליחידות אחרות בצה"ל, גם "גבעתי" פשטה ולבשה צורה. בקיץ 1956 הוחלט על פירוק החטיבה ולאחר שלושה חודשים היא הוקמה שנית תחת השם "חטיבה 17". חטיבה 17 המשיכה לשאת את השם "גבעתי" ומאוחר יותר הוחזר שמה לחטיבה 5. כחטיבת מילואים השתתפה חטיבה 5 במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים, במהלכה הוסבה לחטיבת חי"ר משוריין (חרמ"ש). החטיבה השתתפה גם במלחמת שלום הגליל ובאפריל 1989 הוחלט על הסבתה של החטיבה לחטיבת חי"ר מעולה (חיר"ם). על אף הקשר הישיר בין חטיבה 5 לחטיבת גבעתי תש"ח, אין כיום קשר ישיר בין חטיבה 5 לחטיבת גבעתי הצעירה.
גבעתי המחודשת (1983 - עד היום)
לאור אירועי מלחמת לבנון הראשונה, בנובמבר 1982, הטיל הרמטכ"ל רפאל איתן על דובדבני את משימת הקמת חטיבת גבעתי החדשה כחטיבת חיל רגלים סדירה. חטיבה זו נקראה "גבעתי" - כשמה של חטיבת גבעתי תש"ח שלחמה במלחמת העצמאות. סמלה של החטיבה משלב בתוכו את סמלי חטיבת גבעתי תש"ח וסמלי סיירת שקד. עד תחילת שנות התשעים היה לחטיבת גבעתי יעוד נוסף - יכולת החפה (נחיתה על החוף מכלי שיט). בסוף מסלול בוצע תרגיל החפה שאחריו הלוחמים היו מקבלים סיכת החפה (תנין), אשר עם הזמן הפכה לסיכת לוחם לכל דבר, עד שהוחלפה בסיכת הלוחם הנוכחית [1]. מפקדה הראשון של גבעתי היה אלוף-משנה יהודה דובדבני. החטיבה המתחדשת הוקמה על בסיס גדוד "שקד" - נצר לסיירת שקד, שאליו הצטרפו גדוד "צבר", גדוד "רותם"; וכן פלוגת הסיור (פלס"ר), פלוגת הנ"ט (פלנ"ט), פלוגת ההנדסה (פלחה"ן), ופלוגת הקשר (פלחי"ק).
גבעתי הצעירה נלחמה לסירוגין ברצועת הביטחון בלבנון וברצועת עזה. בעקבות הנסיגה מלבנון בשנת 2000 עברה החטיבה לפיקוד הדרום והוצבה בגזרת רצועת עזה, שם הובילה שורה של מבצעים כנגד הטרור בהם נהרגו מאות מחבלים. היחידה שרתה ברצועה עד לביצוע תוכנית ההתנתקות באוגוסט 2005 ואחריו הוצבה בגזרת עוטף עזה. על פעילותה ללוחמה בטרור ברצועת עזה בזמן האינתיפאדה השנייה והלחימה ברצועת עזה מההתנתקות עד מבצע עופרת יצוקה (2000–2009) זכתה החטיבה להערכה רבה ואף למספר פרסים וצל"שים, כולל פרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות לשנת 2002 ולשנת 2004.
בינואר 2016 הוכפפה החטיבה לעוצבת הפלדה (אוגדה 162) במסגרת מעבר עוצבה זו לפיקוד דרום וארגון האוגדות והחטיבות הסדירות במסגרת תוכנית רב-שנתית "גדעון"[2].
בעשור השני של המאה ה-21 שמה חטיבת גבעתי דגש על תחום הצליפה. ההשקעה נשאה פרי ובשנים האחרונות צלפי גבעתי מתברגים בצמרת צה"ל כולל זכייה באליפויות הצליפה של צה"ל הנערכות מידי לשנה.
פרשות בתקופת האינתיפאדה הראשונה
משפט גבעתי א
בשנת 1988 נכנסו חיילי החטיבה לבית בעזה על-מנת לעצור מבוקש לחקירה. כאשר נתקלו בהתנגדות מצד אביו הכו בו למוות[3]. בית הדין הצבאי קבע שפקודה להפעיל אלימות כאמצעי ענישה היא בלתי חוקית בעליל.
משפט גבעתי ב
מג"ד רותם ושלושה מפקודיו נאשמו שהורו לחייליהם לשבור ידיים ורגליים של פלסטינים. להגנתם טענו שהפקודה ירדה מהמח"ט אפי איתם ומאלוף הפיקוד יצחק מרדכי[4]. במשפט שהתנהל ב-1990 הכחישו שני הקצינים הבכירים את הטענות וכל הנאשמים הורשעו.
האינתיפאדה השנייה
בשנות האינתיפאדה השנייה חטיבת גבעתי הייתה חטיבת החי"ר העיקרית שמוצבת ברצועת עזה ואחראית על המלחמה בטרור שם, ביחד עם גדוד שמשון, כוחות שריון, גדוד להב של חיל ההנדסה הקרבית וחיל האוויר. במהלך פעילותה בחטיבה חיסלו כוחות גבעתי מאות מחבלים, אך הפשיטות בעומק מחנות הפליטים הצפופים של עזה והפעילות השוחקת והיומיומית תחת אש בציר פילדלפי גרמו להם גם לאבדות.
ב-22 בפברואר 2003, התקבל מידע על שני מחבלים אשר מתקרבים לעבר עמדה צה"לית. מפקד פלוגת החוד של גדוד "צבר", סרן חגי ביבי, וסגנו, סגן לאונרדו וייסמן יצאו עם חוליית הפיקוד לכיוונם. בהתקלות עם המחבלים, נהרגו שני המפקדים כתוצאה מחילופי הירי.
ב-11 במאי 2004 התפוצץ נגמ"ש M-113 בשכונת זייתון בעזה ו-6 אנשי צוותו, מהפלחה"ן, נהרגו בפיצוץ. למחרת, ב-12 במאי, פוצץ נגמ"ש M-113 נוסף בציר פילדלפי ו-5 אנשי צוות המנהרות שבו, נהרגו. אירועים אלה כונו אסון הנגמ"שים. צה"ל ערך שני מבצעים גדולים להחזרת הגופות, בהם נהרגו עשרות מחבלים ונהרסו עשרות בניינים בשכונת זייתון וברפיח. בגלל איומו של צה"ל להמשיך לסרוק עד שכל הגופות יוחזרו, וההרס הרב שגרמו הדחפורים המשוריינים נכנעו המחבלים והעבירו את שרידי הגופות לצלב האדום.
חטיבת גבעתי נטלה חלק מרכזי במבצע קשת בענן ברפיח וכן במבצע ימי תשובה בצפון רצועת עזה שמטרתו היה למנוע ירי רקטות קסאם על שדרות.
בחודש ינואר 2005 הוענק לגדוד הסיור של גבעתי עיטור המופת מידי הרמטכ"ל כהוקרה על פעילותו ברצועת עזה בזמן האינתיפאדה השנייה.
אחרי ביצוע תוכנית ההתנתקות יצאה חטיבת גבעתי מרצועת עזה והחלה להחליף קווים בדומה לשאר חטיבות החי"ר.
מבצעים ברצועת עזה עד מבצע צוק איתן
בחודשים יולי ואוגוסט 2006 נטלה החטיבה, חלק מרכזי במבצע גשמי קיץ, במהלכו נהרגו למעלה מ-200 מחבלים.
בתחילת מרץ 2008 הובילה החטיבה (יחד עם חטיבה 188 וכוחות נוספים) את מבצע "חורף חם" במחנה הפליטים ג'באליה ובשכונת סג'עיה. שניים מלוחמי החטיבה (סמ"ר דורון אסולין מגדוד הסיור וסמ"ר ערן דן-גור מגדוד שקד) נהרגו בפעילות זו, שבה נהרגו יותר מ-120 פלסטינים.
במבצע עופרת יצוקה (סוף 2008-ינואר 2009) פעלה החטיבה בשכונותיה הדרומיות של עזה, זייתון ותל אל-הווא[5].
מבצע צוק איתן
במבצע צוק איתן לחמה החטיבה בדרום רצועת עזה[6] תחת פיקודו של אלוף-משנה עופר וינטר. במהלך המבצע פגעה החטיבה במחבלים רבים[7] והשמידה מנהרות לחימה ותשתיות אשר שימשו את ארגון החמאס[8]. החטיבה זכתה להערכה רבה על לחימתה: יחידת רימון קיבלה את צל"ש אלוף פיקוד הדרום, לוחם סיירת גבעתי קיבל את עיטור המופת, ותשעה מלוחמי החטיבה קיבלו צל"ש על לחימתם[9]. חמישה מלוחמי החטיבה נהרגו בקרבות[10].
צק"ח גבעתי
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
יממה לאחר שנמצאו גופות שלושת הנערים, ב-1 ביולי הוקם צוות קרב חטיבתי המבוסס על חטיבת גבעתי. הצק"ח כלל את גדוד צבר, גדס"ר גבעתי ויחידת רימון, גדוד 101 מחטיבת הצנחנים, גדוד 52 מחטיבה 401 וגדוד 603 מחיל ההנדסה הקרבית. התוכנית האופרטיבית של הצק"ח כללה איגוף שקט של כוחות החמאס ותקיפתם מהעורף.
לאחר שבבוקר ה-17 ביולי ניסתה חוליית מחבלים לחדור לישראל באזור קיבוץ סופה, החל שלב התמרון הקרקעי. בלילה שבין ה-17 ל-18 ביולי פשטו יחידת רימון וגדוד צבר על שדה התעופה בדהניה, ועד הבוקר כותר המתחם על ידי גדוד צבר וטוהר על ידי יחידת רימון. במקביל, תקפו כוחות גדוד 101 וגדוד 52, בסיוע פלוגה מגדוד 603, את שכונת מעמר שבפרברי רפיח. ארגון החמאס הקים בשכונה מתחם מבוצר וניהל אש צלפים ומרגמות כנגד הכוח המתקדם לעבר השכונה. במהלך הלילה הצליח הכוח להתקדם פחות מ-3 קילומטר אל תוך רצועת עזה, בתנועה שארכה כ-8 שעות.
ב-18 ביולי החלו לוחמי מגדוד 603 ומיחידת רימון לאתר את פירי המנהרות במתחם שדה התעופה בדהניה. עד הצהריים אותרו במרחב שלושה פירי מנהרות. במהלך היום העמיק גדוד צבר את אחיזתו בפאתי רפיח. במקביל, ניסה החמאס לפגוע בכוחות גדוד צבר, בין השאר באמצעות חמור תופת ואופנוע תופת. גדוד 603 איתר במהלך היום ארבעה פירי מנהרות ופעל לנטרול כל פירי המנהרות שנמצאו. גדוד 101 איתר במהלך היום 5 פירי מנהרות, והמשיך להתקדם אל תוך שכונת מעמר בשני מאמצים: פלוגת החרמ"ש של גדוד 52 מדרום ופלוגת החוד של גדוד פתן מצפון, יחד עם הפלוגה המסייעת.
ב-19 ביולי נשלח גדוד הסיור החטיבתי לאתר ולהשמיד מנהרת תקיפה נוספת באזור רפיח. הגדס"ר לא נתקל בכוחות אויב ולא איתר את פיר המנהרה, ולאחר יממה שונתה משימת הגדס"ר והוא יצא מהמרחב. גדוד 52 נערך ממגנן, אך מחבל שיצא מפיר מנהרה הצליח לירות פגז RPG על אחד הטנקים, פצע את קצין המבצעים של הגדוד והשבית את טנק המג"ד. גדוד 101 ספג את ההרוג הראשון שלו, כאשר בשעות הערב נשלחה מחלקת התצפית של הפלוגה המסייעת להתמקם במבנה שולט. בדרכם למבנה זיהה מפקד הכוח סככת פח חשודה, ולאחר שהסככה נסרקה נפתחה אש מתוכה, ממנה נהרג סמל בניה רובל.
ב-20 ביולי נמשכה הלחימה, כאשר לוחמי גדוד 101 זיהו שני פירי מנהרות נוספים. במקביל, פעלו לוחמי גדוד 603 להשמדת פירי המנהרות שזוהו. במהלך פעולתם, זיהו לוחמי הגדוד חוליית מחבלים מתקרבת לעברם, והקפיצו מסוק קרב שהשמיד את החוליה.
יחידות חטיבת גבעתי
גדוד שקד (424)
גדוד שקד (424), הוקם מחדש בשנת 1978, והיה גדוד עצמאי בפיקוד דרום. הוקם מגדוד חרמ"ש 519, עורב שריון ו-2 פלוגות נח"ל מתחלפות שהיו מגיעות אליו. בשנת 1983 היה לגדוד הראשון של חטיבת גבעתי וממשיך דרכה של סיירת שקד. הגדוד מורכב מחמש פלוגות: מפקדה, פלוגת מסלול, רובאית (פלוגת החוד), מסייעת ומבצעית.
סמל הגדוד הוא כנפיים, המסמלות את סיירת שקד, ארץ ישראל, המסמלת את הגנת הגדוד על ארץ ישראל במשימותיו השונות, וחרב, המסמלת גדוד חי"ר לוחם ומובחר. הגדוד נלחם בלבנון שנים רבות אך את עיקר תהילתו קצר ברצועת עזה, שם הוצב ברציפות מאפריל 2001 ועד ביצוע תוכנית ההתנתקות.
בשנת 2018 היה לגדוד הראשון בחטיבה הקולט את הנמ"ר[11].
מפקדי גדוד שקד
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
יובל דביר | 1978–1980 | שימש מפקד גדוד חרמ"ש 519 שהיווה את ראשיתו של גדוד שקד |
יצחק גורן | 1980–1981 | שימש המפקד הראשון של גדוד שקד (424) - גדוד בט"ש פיקודי |
שריה עופר | 1981–1982 | שימש בהמשך כסמח"ט גבעתי, נרצח על ידי מחבלים בבקעה |
משה מרקובסקי | 1982–1983 | שימש המפקד האחרון של גדוד שקד כגדוד בט"ש פיקודי |
יוסי אלעד | 1983–1984 | |
ציון גזית | 1984–1986 | לימים מפקד עוצבת ברעם |
שלמה אורן | 1986–1987 | לימים מפקד אוגדת איו"ש |
מאיר מינץ | 1987–1988 | לימים קצין המבצעים המיוחדים באוגדת עזה שם נהרג ב 24/12/93 |
איתן מטמון | 1988–1990 | לימים רמ"ח כושר קרבי בצה"ל |
אייל שליין | 1990–1992 | לימים מפקד עוצבת עידן |
אסף שביט | 1992–1993 | לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה ומפקד חטיבת יהודה |
איל איזנברג | 1993–1995 | לימים מפקד פיקוד העורף |
אבי בורשטיין | 1995–1997 | |
יואל סטריק | 1997–1999 | לימים מפקד זרוע היבשה |
אלדד פלד | 1999–2001 | לימים סגן מפקד החטיבה ומפקד מערך מגל |
ארז כץ | 2001–2002 | |
משה אור | 2002–2004 | |
עופר לוי | 2004–2006 | לימים ראש מטה של פיקוד הדרום |
טל כרמל | 2006–2008 | לימים ראש תו"ל בזרוע היבשה |
דדו בר כליפא | 2008–2010 | לימים מפקד עוצבת סיני |
אבי רחמים | 2010–2012 | לימים סגן מפקד עוצבת הפלדה |
יהודה ואך[12] | 2012–2014 | לימים מפקד עוצבת חירם |
אייל שוימר[13] | 2014–2016 | לימים מפקד חטיבת הנגב |
יהודה לב | 2016–2017 | לימים סגן מפקד חטיבת עוז ומפקד גדוד גפן |
חיים כהן | 2019−2017 | לימים קצין אג"ם של עוצבת הפלדה |
בר בשן | יולי 2019− | מפקד הגדוד הנוכחי |
גדוד צבר (432)
גדוד צבר (432), הוקם בשנת 1983 כחלק מחטיבת גבעתי המתחדשת. מפרוץ האינתיפאדה השנייה נמצא הגדוד בלחימה מתמדת בגזרת עזה.
סמל הגדוד הוא צבר, על שם שיחי הצבר בהם השתמשו התושבים הערביים בארץ כ"גדר תייל" שבהם לחמו לוחמי גבעתי במקור, וכן רמז למושג "צבר" - ישראלי יליד הארץ. הגדוד מורכב מחמש פלוגות: מפקדה, רובאית (פלוגת החוד), מסייעת, מבצעית ומסלול. הגדוד קיבל תעודת הערכה על פעילותו ההתקפית במבצע צוק איתן ותעודת הערכה נוספת על פעילותו המבצעית בגזרת חברון במהלך "אינתיפאדת הסכינים". בדצמבר 2014 הדיח הרמטכ"ל את מפקד הגדוד לירן חג'בי לאחר שנחשד בהטרדה מינית ושיבוש הליכי חקירה.
מפקדי גדוד צבר
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
מוני חורב | לימים מפקד עוצבת עמוד האש | |
יצחק ספורטה | ||
אהרון סבג | ||
שמואל אדיב | 1988 | נהרג בקרב מול מחבלי חזבאללה |
שמואל אפל | ||
ניצן פלג | ||
דוד אוחנה | ||
שלמה דגן | לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה | |
דוד מנחם | 1996–1998 | לימים ראש המנהל האזרחי |
מני מוזס | 1998–1999 | |
דני טוויזר | 1999–2001 | לימים ראש מטה אוגדת איו"ש |
טל חרמוני | 2001–2003 | לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה |
רונן מרלי | 2003–2005 | לימים מפקד חטיבת ביסלמ"ח וקצין אג"ם של פיקוד הדרום |
יוסי דרורי | 2005–2007 | לימים מפקד בא"ח גבעתי |
אורן זיני | 2007–2009 | לימים מדריך יבשה בפו"ם |
איציק כהן | 2009–2011 | לימים מפקד החטיבה |
עידן כץ | 2011–2013 | לימים מפקד חטיבת אפרים ומפקד המרכז לאימונים באש במל"י |
לירן חג'בי[14] | 2013–2014 | הודח מתפקידו[15] |
חזי נחמה | 2014 | שימש ממלא מקום במקביל לתפקידו כסגן מפקד חטיבת גבעתי |
קובי בראל[16] | 2014–2016 | לימים קצין המבצעים של פיקוד המרכז |
אסף חממי | 2018−2016 | לימים מפקד חטיבת הנגב |
אלי טולדנו | 2018–2020 | היה סגן מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה, לימים רע"ן גדס"ר במל"י |
דביר עלמי | יולי 2020– | מפקד הגדוד הנוכחי |
גדוד רותם (435)
גדוד רותם (435), הוא הגדוד הצעיר מבין שלושת הגדודים של החטיבה. הגדוד הוקם בשנת 1984, בעוד השאר הוקמו קודם לכן. הגדוד מורכב מחמש פלוגות: מסייעת, מבצעית, רובאית (פלוגת חוד), פלוגת תומר, ופלוגת המפקדה (פלס"ם). סמל הגדוד הוא רותם, על שם שיח הרותם שגדל במדבר ונאחז בחוזקה באדמת ארץ ישראל בשורשיו העמוקים.
גדוד רותם היה הגדוד היחיד בחטיבה שנכנס לעומק לבנון במלחמת לבנון השנייה. בשנת 2017 זכה במקום הראשון באליפות צה"ל בצליפה, הן בבית גדודי החי"ר והן בסיכום הכולל[17].
מפקדי גדוד רותם
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
רובי גולדשטיין | 1985−1984 | |
יצחק גבאי | 1986−1985 | |
יואש רובין | 1987−1986 | |
יצחק לויט | 1987–1988 | |
אריה קופרברג | 1990−1988 | |
צביקה אמדור | 1991−1990 | לימים מפקד חטמ"ר אפרים ומפקד מערך מג"ל |
טל רוסו | 1991–1992 | לימים מפקד מפקדת העומק |
עימאד פארס | 1992–1994 | לימים מפקד עוצבת הגליל |
אילן נוי | 1994–1996 | |
אבי לוי | 1996–1998 | לימים מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה |
מוני כץ | 1998–2000 | לימים מפקד החטיבה, כיום מפקד מפקדת העומק |
אילן מלכא | 2000–2002 | לימים מפקד החטיבה וראש מטה פיקוד המרכז |
אדם זוסמן | 2002–2004 | לימים נספח צה"ל בקנדה |
אילן עזרן | 2004–2006 | לימים מפקד חטיבת ירושלים ומפקד בא"פ לכיש |
בסאם עליאן[18] | 2006–2008 | |
יהודה הכהן | 2008–2010 | לימים מפקד חטיבת אלון |
דולב קידר[19] | 2010–2012 | נהרג במבצע צוק איתן, מעוטר צל"ש אלוף, באתר הגבורה |
דני אוקן[20] | 2012–2014 | לשעבר רע"ן חי"ר במל"י, לימים קצין אג"ם של מפקדת קחצ"ר |
לירון בטיטו[13] | 2014–2016 | לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה |
טל אשור | 2016–2018 | מפקד יחידת רימון במבצע צוק איתן, לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה |
עמרי רוזנקרנץ | 2020−2018 | |
יוסי אליאס | יוני 2020− | מפקד הגדוד הנוכחי. קודם לכן היה ראש ענף חי"ר במא"ש במל"י |
גדס"ר גבעתי (שועלי שמשון)
גדוד הסיור (846) של חטיבת גבעתי (כונה גם גדס"ר גבעתי), נקרא על שם סיירת שועלי שמשון שפעלה במלחמת העצמאות. הגדוד הוקם בשנת 2001, והיה לגדוד הסיור החטיבתי הראשון, שבו אוחדו ארבע הפלוגות החטיבתיות הייעודיות לגדוד אחד, במסגרת ארגון מחדש של חטיבות החי"ר. התקיים במתכונת זו עד שנת 2019, אז שונה שמו לסיירת גבעתי. פלוגות הגדוד היו:
- פלוגת סיור (פלס"ר) - מכונה גם סיירת גבעתי
- פלוגה נגד טנקים (פלנ"ט) - מכונה "דקלה"
- פלוגת חבלה והנדסה (פלחה"ן) - מכונה גם דול"ב
- פלוגת קשר (פלחי"ק) - מכונה גם מאור
מפקדי גדוד הסיור
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
רון אשרוב | 2001–2003 | מפקד הגדוד הראשון |
עופר וינטר | 2003–2005 | מעוטר צל"ש אלוף, לשעבר מפקד החטיבה, לימים המזכיר הצבאי של שר הביטחון |
גיא ביטון | 2005–2007 | לימים מפקד חטיבת שגיא וסגן מפקד אוגדת עזה |
גור שרייבמן[21] | 2007–2009 | לימים מפקד עוצבת אדום |
חזי נחמה | 2009–2011 | מעוטר צל"ש אלוף, לימים מפקד חטיבת אלכסנדרוני |
אליעד מאור[22] | 2011–2013 | לימים מפקד עוצבת ברעם |
אלי ג'ינו[23] | 2013–2015 | לשעבר מפק"ץ במכללה לפיקוד טקטי וסגן מפקד החטיבה, לימים סגן מפקד עוצבת אדום |
ניר בן חמו[24] | 2015–2017 | לשעבר מפק"ץ במכללה לפיקוד טקטי, לימים סגן מפקד החטיבה |
סיירת גבעתי
בשנת 2019, ביצע צה"ל שינוי דרסטי בגדוד הסיור של החטיבה ובפלוגותיו. שם הגדוד שונה מ"גדס"ר גבעתי" ל"סיירת גבעתי" וכעת הוא מוגדר כסיירת. הפלוגות הייעודיות מגדוד הסיור הוסבו ל-4 פלגות המתמחות בפשיטה, סיור, חבלה, לוחמה בשטח בנוי, לחימה בתוואי תת-קרקע, צלפים והפעלת טילים נגד טנקים.
מפקדי סיירת גבעתי
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
עברי אלבז | 2019−2017 | תחת פיקודו הגדוד הוסב ממתכונת גדס"ר לסיירת. לימים מפקד גדוד הדס ומפקד בא"ח גבעתי |
נתנאל שמכה | אוגוסט 2019− | מעוטר צל"ש מפקד אוגדה. קודם לכן היה רע"ן גדס"ר במל"י |
הגדוד עוטר בשנת 2005 בעיטור המופת על רצף פעילויות מוצלחות ברצועת עזה[25].
פלס"ר גבעתי
פלס"ר (פלוגת הסיור) גבעתי הוקמה בשנת 1983, וחדלה לתפקד כיחידה עצמאית בחטיבה, לאחר ארגון מחדש של חטיבות החי"ר ויצירת גדוד סיור חטיבתי בשנת 2001. בסיס היחידה היה מחנה 'עמוס ירקוני' או בשמו העממי 'משמר הנגב' על שם הקיבוץ הסמוך. מסלול האימונים ארך כשנה וחודשיים והוא כלל בין השאר אימוני חי"ר מתקדמים, לוחמה בטרור, ניווטים וסיור. בנוסף לכך צורף לפלוגה צוות הצלפים של היחידה המכונה "נץ". בוגרי היחידה במילואים מאיישים את פלוגת התצפית של חטיבת גבעתי, פלוגת הסיור של חטיבת ביסלמ"ח, חטיבת בה"ד 1 וחטיבת הנגב. הפלס"ר התקיים במתכונת זו עד שנת 2019.
מפקדי הפלס"ר
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
אילן סופר | ||
אייל שליין[26] | לימים מפקד עוצבת עידן | |
עמית ווינר | ||
דן שוורצפוקס | ||
עמוס גולדמן | ||
אסף שביט[27] | לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה וחטיבת יהודה | |
איל איזנברג | 1990 - 1992 | לימים מפקד פיקוד העורף |
רז שגיא[28] | 1992 - 1993 | |
בועז זלמנוביץ | 1993 - 1994 | |
מוני כץ | 1994 - 1996 | |
מני מוזס | 1996 - 1998 | |
אלדד פלד | לימים מפקד מערך מגל | |
טל חרמוני | 1998 - 2000 | לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה |
עופר וינטר | 2000 - 2002 | לימים המזכיר הצבאי של שר הביטחון |
חזי נחמה | 2002 - 2004 | לימים מפקד חטיבת אלכסנדרוני |
גור שרייבמן | 2004 - 2005 | לימים מפקד עוצבת אדום |
עידן כץ | 2005 - 2006 | לימים מפקד יחידת שלדג ומפקד חטיבת אפרים |
לירון ארוך | לימים מפקד בא"פ דרום וסגן מפקד חטיבת יהודה | |
אמיר זיגדון | ||
ירון סימסולו | לימים סגן מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה ומפקד גדוד 906 | |
חנן בוחבוט | ||
מוטי חיים | לימים מפקד גדוד 450 | |
נדב דנינו | - 2014 | |
בניה שראל | 2014 | (נהרג במבצע צוק איתן[29], קרב רפיח (2014)) |
רועי גנוניאן | 2014 - 2015 | |
ערן ארזי | 2015 - 2016 | |
יהונתן צור-ברנשטיין (ברנש) | 2016 - 2017 | |
דניאל לוריא | 2017 - 2018 | |
עמית לוי | 2018 - 2019 | בתקופתו הוסב הפלס"ר לפלגה בסיירת |
אסף דמארי | 2019 - 2020 | |
מנחם מעוז[דרוש מקור] | 2020 - |
פלחה"ן גבעתי
הפלחה"ן (פלוגת החבלה וההנדסה) הוקמה בשנת 1984 כחלק מהקמת חטיבת גבעתי המחודשת, ייעוד פלוגת ההנדסה החטיבתית היה לפרוץ את הדרך לכוחות הלוחמים ולהובילם לעבר היעד, מאז הקמתה השתתפה הפלוגה במארבים ובמבצעים מיוחדים רבים במסגרת פעילות הבט"ש, בגזרת גבול לבנון, רצועת עזה, ואזור יהודה ושומרון. חיילי הפלוגה זכו לצל"ש מפקד פיקוד הדרום, על פעילותם המצטיינת בצומת נצרים בספטמבר 2000 בפרוץ האינתיפאדה השנייה. בשנת 2001 הפלוגה שולבה במסגרת גדס"ר גבעתי שהוקם אז, והתקיימה במתכונת זו עד שנת 2019.
מפקדי הפלחה"ן
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
אריה איטח | לימים סגן מפקד בה"ד 1 | |
ניר מוקוטוב | ||
איתן מגל | ||
אבי בורשטיין | ||
יובל וינשטיין | נהרג בואדי צברין בשנת 1990 | |
שגיא תלמי | ||
טל סיני | ||
אלדד פלד | לימים מפקד מערך מגל | |
יגאל נחום | ||
רון אשרוב | לימים מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה, מפקד המרכז לאימונים טקטיים | |
רונן מרלי | לימים מפקד חטיבת ביסלמ"ח ועוצבת ברעם | |
בוני מזר | ||
גל תמיר | ||
דולב קידר | נהרג במבצע צוק איתן בעת ששימש מפקד גדוד גפן | |
איציק כהן | לימים מפקד חטיבת יהודה | |
טל חפץ | ||
אלי ג'ינו | לימים סגן מפקד עוצבת אדום | |
עפר קעה | ||
קובי בראל | לימים קצין המבצעים של פיקוד המרכז | |
בני מאיר | לימים מפקד גדוד שחר | |
נתי בן חורין | ||
קובי אוחיון | ||
אלי טולדנו | לימים מפקד גדוד צבר | |
יונתן הלוי | לימים מפקד יחידת רימון | |
ליאור ליברמן | ||
שמואל ביטרן | לימים ממ"ח בבא"ח גבעתי | |
זיו בואניש | ||
אבירן אלפסי | ||
טל כהן (טלכו) | 2018 - 2019 | בתקופתו הוסב הפלחה"ן לפלגה בסיירת |
אלי סגל | 2019 - |
פלנ"ט גבעתי
הפלנ"ט (פלוגת נ"ט) הייתה פלוגה נגד טנקים (נ"ט) המכונה "עורב" (על שם הטיל שבעבר השתמשו בו). ייעודה של הפלוגה היה לפגוע בשריון אויב, בחי"ר ובמטרות איכות, ולהוות כוח חי"ר איכותי. בנוסף תפקיד הפלוגה היה להכניס את החטיבה ללחימה בעזרת יכולות האש והתצפית המגוונות שלה, דבר שבעבר עשתה פלוגת הסיור[דרוש מקור]. מאז הקמתה השתתפה הפלוגה במארבים ובמבצעים מיוחדים רבים, בפעילות הבט"ש, בגזרת גבול לבנון, רצועת עזה, ואזור יהודה ושומרון, וזכתה פעמים רבות בפלוגה המצטיינת של החטיבה. הפלוגה התקיימה במתכונת זו עד שנת 2019.
מפקדי הפלנ"ט
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
יואל סטריק | לימים מפקד זרוע היבשה | |
צביקה דן | 1993 - | |
אדם זוסמן | לימים מפקד חטיבת הנגב | |
עופר לוי | לימים ראש מטה פיקוד הדרום | |
דוד כהן-דביר | ||
יהודה הכהן | לימים מפקד חטיבת אלון | |
טל כרמל | לימים מפקד חטיבת הערבה | |
קובי פרחי | ||
ניר בן חמו | לימים סגן מפקד החטיבה | |
שי שרף | ||
אליק סרור | ||
חנן שוורץ | ||
אלישי גואטה | ||
דוד רון | לימים מפקד יחידת רימון | |
אלון פייזר | 2014 - 2015 | |
אייל גול | ||
שמואל בטיט | ||
איתי משאט | אוגוסט 2018 - | בתקופתו הוסב הפלנ"ט לפלגה בסיירת |
רואד בלעוס[30] |
פלוגת תומר
מחזור הגיוס הראשון של הפלוגה, המיועדת לציבור החרדי, היה באוגוסט 2014, ביוזמתו ובעידודו של מפקד החטיבה, עופר וינטר. בתחילה הכוונה הייתה להקים גדוד נפרד (ולכן נקרא בהתחלה בשם "גדוד תומר") אך משיקולים שונים הוחלט לבסוף להקים פלוגה ולא גדוד[31]. הפלוגה מתייחדת בכך שהיא מאפשרת אווירה חרדית לחלוטין, ומקבלת לתוכה בוגרי מוסדות חרדיים בלבד, ובתנאי שהם מקיימים אורח חיים דתי, בניגוד לגדוד נצח יהודה שמקבל אליו גם דתיים-לאומיים. ההכשרה כולה מתבצעת בבסיס הר קרן במתחם פלוגתי נפרד. מפקדי וקציני הפלוגה - דתיים. בנוסף, במהלך פרק ההכשרה, נוסף על זמני התפילות אותם מקבל כל חייל דתי, ישנה שעה של לימוד תורה בה רב מארגון שח"ר מעביר שיעור לחיילים.
פלוגת תומר נוספה כפלוגה חמישית לגדוד רותם (בשל כך קיבל הגדוד משימות נוספות באימונים ובתעסוקות המבצעיות) אך במהלך שנת 2018 צפויה פלוגת המסלול להיסגר בדומה לחטיבת גולני ופלוגת תומר תחליף אותה [דרוש מקור], כך שהגדוד יחזור לתצורה רגילה של ארבע פלוגות. הפלוגה החלה בפעילות מבצעית במרץ 2015 בגבול הצפון, והמשיכה לתעסוקות מבצעיות מוצלחות באלון מורה, קו עזה והר דוב.
לפלוגת תומר מתגייסים חיילים בכל מחזורי הגיוס בחי"ר, ובשל כך מדובר בפלוגה הסדירה הגדולה ביותר בחטיבה - בשל היותה מוזנת שלוש פעמים בשנה ולא פעמיים כשאר הפלוגות.
עקב ההצלחה של הפלוגה נפתחה פלוגת דומה בגדוד 202 בחטיבת הצנחנים, פלוגת ח"ץ. פלוגות אלו מלוות רוחנית על ידי ארגון שח"ר.
בשל הראשוניות של הפלוגה והעניין הרב בגיוס חרדים בעקבות התיקון לחוק שירות ביטחון שעסק בגיוס בני ישיבות לצה"ל[32] זכתה הפלוגה לעניין ציבורי רב ולסיקור תקשורתי נרחב, ואף שימשה השראה לסדרת הטלוויזיה "כיפת ברזל".
מפקדי הפלוגה: גיא מדר, מתן אלגרבלי, רוני נבון, מנחם מעוז, אור מעטוק, חי אסולין[דרוש מקור].
בא"ח גבעתי
בא"ח (בסיס אימון חטיבתי) גבעתי, הוא בית הספר ללוחמת חי"ר, בו מתקיימים ההכשרה, ההדרכה והאימונים של חטיבת גבעתי. הבסיס הוקם על ידי אל"ם (מיל') יעקב עמר ששימש קודם לכן, מפקד גדוד 51 בגולני, כחלק מהקמת חטיבת גבעתי המחודשת, הוא שוכן בבסיס קציעות שבנגב על כביש באר שבע-ניצנה סמוך לגבול ישראל-מצרים, ונועד להכשרת טירונים.
בעבר התבצעה הטירונות בשטח הבא"ח והאימון המתקדם במחנה הר קרן, אך בשנת 2015 הוחלט שכל מחזור גיוס ישלים הכשרה מלאה בסיס אחד, על מנת לחסוך זמן אימון יקר שמתבזבז על ההעברה. בשל העובדה שהצבא מקדיש יותר כסף לבסיסי טירונים, שופץ בסיס הר קרן בצורה נרחבת, וחלק ממטה הבא"ח הועבר אליו. כמו כן בשנה זו הושלמה בנייתם של מגורי הקבע בבסיס על חשבון האוהלים.
מפקדי הבא"ח
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
משה בכר | 1983 - 1984 | מפקד הבא"ח בזמן הקמת החטיבה |
יעקב עמר | 1984 - | הקים את בסיס קציעות |
מנשה עמית | ||
חיים אביטל | ||
נביה מרעי | נהרג במהומות מנהרת הכותל כשכיהן כסגן מפקד אוגדת עזה | |
יעקב בכר | ||
דוד אוחנה | ||
שלמה דגן | לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה | |
ארז כץ | 1998 - 2001 | לימים רמ"ח תורת לחימה באגף המבצעים |
אלדד פלד | 2001 - 2002 | |
אילן מלכא | 2002 - 2004 | לימים ראש מטה של פיקוד המרכז |
משה אור | 2004 - 2006 | לימים ראש תורת חי"ר וצנחנים במפקדת קחצ"ר |
עופר לוי | 2006 - 2008 | לימים מפקד החטיבה וראש מטה פיקוד הדרום |
יוסי דרורי | 2008 - 2010 | |
דדו בר כליפא | 2010 - 2012 | לימים מפקד עוצבת סיני |
איציק כהן | 2012 - 2014 | לימים מפקד החטיבה |
דודו כהן | 2014 - 2016 | לימים סגן מפקד עוצבת אדום |
לירון בטיטו | 2016 - 2018 | לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה |
טל אשור | 2018 - 2020 | לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה |
עברי אלבז | מאי 2020 - | מפקד הבא"ח הנוכחי |
גדוד הנדסה 8170
גדחה"ן 8170 הוא גדוד הנדסה קרבית במילואים. במרץ 2014 עבר הגדוד מחטיבה 27 שנסגרה, והוכפף לחטיבת גבעתי[33]. הגדוד השתתף תחת פיקוד החטיבה במבצע צוק איתן[34]. ב-2018 זכה הגדוד בפרס הרמטכ"ל ליחידות מילואים מצטיינות[35].
מפקדי הגדוד: אודי אלבז, מני בראונשטיין.
מפקדי החטיבה
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
יהודה דובדבני | 1983 - 1985 | מפקד החטיבה הראשון |
זאב דרורי | 1985 - 1986 | |
אריק מורן | 1986 - 1987 | |
אפי איתם | 1987 - 1988 | מפקד החטיבה בתחילת האינתיפאדה הראשונה. לימים מפקד עוצבת הגליל |
יום טוב סמיה | 1988 - 1990 | לימים מפקד פיקוד הדרום |
גיורא ענבר | 1990 - 1992 | לימים מפקד יק"ל |
גיורא איילנד | 1992 - 1993 | לימים ראש אגף התכנון |
מוני חורב | 1993 - 1995 | |
מאיר כליפי | 1995 - 1997 | לימים המזכיר הצבאי של ראש הממשלה |
אייל שליין | 1997 - 1999 | לימים מפקד עוצבת עידן |
ליאור שליו | 1999 - 2001 | |
עימאד פארס | 2001 - 2003 | מפקד החטיבה הראשון שצמח בחטיבה. לימים מפקד עוצבת הגליל |
איל איזנברג | 2003 - 2005 | לימים מפקד פיקוד העורף |
יואל סטריק | 2005 - 2007 | מפקד החטיבה במלחמת לבנון השנייה. לימים מפקד פיקוד הצפון ומפקד זרוע היבשה |
אילן מלכא | 2007 - 2009 | המח"ט במבצע עופרת יצוקה. צמח בחטיבה מגיוסו ועד להיותו מפקד החטיבה |
מוני כץ | 2009 - 2011 | לימים מפקד מפקדת העומק |
עופר לוי | יוני 2011 - אוגוסט 2013 | לימים ראש מטה פיקוד הדרום |
עופר וינטר | אוגוסט 2013 - יוני 2015 | מפקד החטיבה במבצע צוק איתן. לימים המזכיר הצבאי של שר הביטחון |
ירון פינקלמן | יוני 2015 - יולי 2017 | לימים מפקד עוצבת האש |
דדו בר כליפא | יולי 2017 - יולי 2019 | לימים מפקד עוצבת סיני |
איציק כהן | יולי 2019 - | מפקד החטיבה הנוכחי |
נשק ואמצעים
כיום חיילי חטיבת גבעתי חמושים ברובה סער חדשני (מתוצרת ישראל) מדגמי מיקרו-תבור (גרסה מקוצרת יותר של התבור) ותבור X-95 פלאט-טופ (גרסה משופרת של המיקרו-תבור), ובעבר השתמשו ברובי גליל, M16, CAR-15 וקרבין M4A1 ותבור קומנדו CTAR-21. נשקם זהה לשאר כלי הנשק של גדודי החי"ר בצה"ל וכולל גם מטול רימונים מדגם M-203, רובי צלפים מדגמים רמינגטון M-24, מאוזר 86SR, SR-25 Mk 11 וברק 338, מטולי רקטות נגד טנקים ומבנים מדגמי לאו M-72 ומטאדור "מפצח אגוזים", מקלע בינוני מאג, מקלע קל נגב, מקלע כבד מדגם M2 בראונינג ומקלעי רימונים מקל"ר סאקו דיפנס Mk-19 ומקל"רון MK47 בקליבר 40 מ"מ. בסוף שנת 2018 החלה החטיבה להצטייד ברובי מיקרו-תבור משופרים בעלי קנה ארוך יותר מדגם תבור X-95 פלאט-טופ.
בעקבות הצטיינותה של החטיבה במבצעים שונים, המתגייסים החדשים לגבעתי בגיוס נובמבר 2006 זכו להיות הראשונים שמשתמשים באופן מלא ושוטף בנשק החדש "תבור" אשר כולל גם כוונת השלכה בשם "מארס"[דרוש מקור].
עד לאמצע העשור הראשון במאה העשרים ואחת, הייתה החטיבה מצוידת בנגמ"שי M-113 בלבד, הנחשבים למיושנים ופגיעים, בעלי מיגון לא מספק. בעקבות אסון הנגמ"שים ואיום הנ"ט הגובר ברצועת עזה, הוחלט לתגבר את החטיבה בנגמ"שי האכזרית הכבדים, הנחשבים לאחד הכלים הממוגנים בצה"ל. כמו כן, הועברו נגמחונים ונקפדונים לשירות החטיבה.
בשנים 2005 ו-2008 נמסרו מספר נגמ"שי מרכבה (נמ"ר) לשורות החטיבה, לצורכי הערכה ובדיקתם בשטח לפני שייוצרו באופן מסיבי לכלל הכוחות. מאוחר יותר הוחלט שחטיבת גולני היא שתצטייד בנמ"ר ואילו נגמ"שי האכזרית של גולני יועברו לשימוש גבעתי. בשנת 2019 החלה החטיבה בהצטיידות בנמ"ר המצויד ב"מעיל רוח"[36][11].
-
מק"כ M2 בראונינג
ציונים לשבח
הצל"שים מוצגים בסדר הענקתם.
- צל"ש אלוף - מאת מפקד פיקוד הדרום, דורון אלמוג, הוענק לחטיבת גבעתי באוקטובר 2002, על נשיאה במרבית עול הלחימה ברצועת עזה[37].
- צל"ש אלוף - מאת מפקד פיקוד הדרום, דורון אלמוג, הוענק לסג"ם ליעד גולן מגדוד שקד באוקטובר 2002, על כך שהרג מחבל בקרב פנים אל-פנים באמצעות קסדה, לאחר שאזלה התחמושת מנשקו[38].
- צל"ש אלוף - מאת מפקד פיקוד הדרום, דן הראל, הוענק לסרן חגי ביבי וסגן לאונרדו וייסמן באפריל 2004, על אומץ לבם, חתירה למגע ולקיחת אחריות פיקודית בגזרה שאינה באחריותם.
- עיטור המופת - הוענק לגדס"ר גבעתי ב-14 באפריל 2005, על פעילותו המבצעית הרצופה והמתמשכת במהלך שנת 2004 באזור חבל עזה[39].
- צל"ש אלוף - מאת מפקד פיקוד הדרום, דן הראל, הוענק לסא"ל עופר וינטר באפריל 2004, על הובלת גדוד הסיור החטיבתי בפעילות רציפה ומתמשכת ברצועת עזה.
- צל"ש אלוף - מאת מפקד פיקוד הדרום, דן הראל, הוענק לסרן חזי נחמה באפריל 2004, על פועלו.
- צל"ש אלוף - מאת אלוף פיקוד הדרום, יואב גלנט, הוענק לסרן אליק סרור בספטמבר 2008, על שהוביל כוחות תחת אש באזור רווי מחבלים, בעת שהיה מפקד פלוגה מסייעת בגדוד שקד[40].
- צל"ש מפקד חטיבה - מאת מפקד החטיבה, אל"ם אילן מלכא, הוענק לסרן בני מאיר בספטמבר 2008, על פועלו.
- עיטור המופת - הוענק לסגן איתן פונד בינואר 2015, על גבורתו במהלך קרב רפיח, במבצע צוק איתן.
- צל"ש אלוף - מאת מפקד פיקוד הדרום, סמי תורג'מן, הוענק ליחידת רימון בינואר 2015, על פעילות היחידה במבצע צוק איתן.
- צל"ש הרמטכ"ל - מאת הרמטכ"ל, בני גנץ, הוענק ללוחם ביחידת רימון בינואר 2015, על תפקודו במבצע צוק איתן, והריגתם של 4 מחבלים בהתקלות.
סמלי החטיבה
צבע הכומתה הוא סגול. הראשונות שבחרו צבע זה היו בנותיו של המח"ט הראשון (לאחר הקמת החטיבה מחדש ב-1983), יהודה דובדבני, שרצה שלחטיבה המחודשת בפיקודו יהיו צבע וזיהוי ייחודי משלה. הוא הגיע לביתו עם שקיות מלאות בדוגמאות של כומתות בצבעים שונים, וביקש מבנותיו לבחור את הצבע האהוב עליהן. הן בחרו בסגול. הבחירה עברה מבחן נוסף, אצל שתי פלוגות טירונים של החטיבה, אשר להפתעת דובדבני בחרו גם חייליהן בסגול. כאשר הרמטכ"ל אז, משה לוי, ביקר בבסיס הטירונים החטיבתי, ביקש ממנו אחד החיילים שלחטיבה תהיה כומתה ייחודית משלה, והרמטכ"ל קיבל את הבקשה[41].
תג החטיבה: החרב מסמלת את היותה של החטיבה חטיבה לוחמת. השועל מסמל את יחידת שועלי שמשון שהייתה הסיירת של חטיבת גבעתי הוותיקה; הצבע הכחול מסמל את הים (ייעודה המקורי של החטיבה הוא נחיתה מן הים באמצעות נגמ"שים אמפיביים - "תמסחים"); הצבע הצהוב מסמל את צבע האדמה המדברית של דרום הארץ, גזרתה הייעודית של החטיבה. רגליו של השועל נעוצות בקרקע - נחיתה מהים, זנבו מורם לאוויר לאות גאוות יחידה. צבר - מסמל את ארץ ישראל וכמו כן את גדוד צבר. על פי מורשת הקרב של החטיבה מקור סמל הצבר הוא בקרבות תש"ח. הערבים, שפחדו מפשיטות הקומנדו של שועלי שומשון, הקיפו את ישובייהם בצברים על מנת שיהוו מכשול ללוחמים.
המנון החטיבה הוא "מי שחלם גבעתי". ב-2015 נוספו בתים נוספים להמנון בעקבות מבצע צוק איתן.
סיכות יחידות חטיבת גבעתי
-
סיכת לוחם סיירת גבעתי
-
סיכת לוחם פלחה"ן דול"ב
-
סיכת לוחם פלנ"ט דקלה
-
סיכת לוחם פלחי"ק מאור
-
סיכת לוחם גדוד שקד
-
סיכת לוחם גדוד רותם
-
סיכת לוחם גדוד צבר
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של חטיבת גבעתי
- תמונות מתרח"ט גבעתי, פורום צבא וביטחון בפרש
- אמיר בוחבוט, עזה - הבית השני של סיירת גבעתי, באתר nrg, 24 במאי 2007
- יואב לימור ואלון בן דוד, מקום שביעי: סיירת גבעתי, באתר ynet, 22 בינואר 2008
- אהרל'ה ויסברג, סגול גאה, באתר ישראל היום, 24 באפריל 2011
- גבעתי ציינה שלושים שנה להקמתה: ”ראשונה להתייצב לעת פקודה“, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 25 באפריל 2013.
- נעם ויטמן, 30 שנה לחטיבה הסגולה: 30 עובדות שלא ידעתם על ”גבעתי“, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 25 באפריל 2013.
- מיכל קליין ונעמי נידם, 25 שנה לגבעתי לחטיבה הסגולה, במחנה, 18.08.2008, כפי שהועלה באתר "שב"וז חיילים".
- רון בן ישי, עופרת יצוקה - תיעוד מיוחד: יום עם חיילי צה"ל הלוחמים ברצועת עזה, באתר הארץ, 8 בינואר 2009.
- תצלומים של מצעד חטיבת גבעתי במושבה רחובות
- תמונות מאוסף חזי אשל - חטיבת גבעתי מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
- תרגיל נחיתה של חיילי חטיבת גבעתי, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- סגול עמוק, סרט בערוץ YouTube של דובר צה"ל, נובמבר 2014
- אמיר בוחבוט, לכל פגז יש כתובת: המג"דים של גבעתי פותחים הכול, באתר וואלה!, 9 באפריל 2015
- טקס הענקת אות מלחמת ששת הימים למשפחות הנופלים, יומני כרמל, דצמבר 1967 (התחלה 0:19)
- בול פגיעה: כך הפכה חטיבת גבעתי לאלופת הצליפה של צה"ל, אתר צה"ל, 30 בנובמבר 2017
- אייל לוי, "המחבלים לא רוצים להיתקל בנו": כך חיילי גבעתי נערכים לאיום המנהרות, באתר מעריב אונליין, 19 באפריל 2018
- עוז רוזנברג, "נלחמים להיות טובים. נקודה": גבעתי חוגגת 70 שנה להיווסדה, באתר מעריב אונליין, 28 במאי 2018
- יואב זיתון, גבעתי נגד חיזבאללה: "הפעם זו תהיה לוחמה פנים מול פנים", באתר ynet, 5 בינואר 2019
- יואב זיתון, חמש שנים לצוק איתן: היחידה של הדר גולדין נערכת לחזור לעזה, באתר ynet, 7 ביולי 2019
הערות שוליים
- ^ נחיתה מהים, החפה. במחנה 1989
- ^ אביה שקלאר וגילי קופר, אוגדה 162 מצטרפת לפיקוד הדרום, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 26 בינואר 2016.
- ^ מינהל חברה ונוער - נושא: 12.084, באתר סנונית
- ^ יעקב לזר, משרד הביטחון דחה את בקשתם של הורים שכולים לרשום על מצבת בנם: "נפל במלחמת שלום ההתנחלויות", באתר nrg, 27 בפברואר 2002
- ^ חנן גרינברג, מח"ט גבעתי: אש צה"ל בעזה לא הייתה מוגזמת, באתר ynet, 19 בינואר 2009
- ^ לילך שובל, "אנחנו מנצחים", באתר ישראל היום, 27 ביולי 2014.
- ^ מיוחד: המח"טים שיתמודדו בעתיד על מושב במטה הכללי, באתר וואלה!, 24 בספטמבר 2014.
- ^ אמיר בוחבוט, "קודקוד, מצאנו פיר": האזינו לכוח מדווח על חשיפת מנהרה, באתר וואלה!, 18 ביולי 2014.
אלון בן דוד, מבור למנהרה, עם לוחמי גבעתי בעזה: "יש לנו עוד עבודה לעשות. זאת מלחמה", באתר nana10, 26 ביולי 2014.
עמוס הראל, הקרבות בעזה דועכים, המלחמה על הנרטיב נפתחת, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2014. - ^ צל"שים על מערכת צוק איתן, אתר דובר צה"ל.
- ^ שחר רופין, אתר צה"ל, הרמטכ"ל: "לוחמי גבעתי התייצבו בחוד החנית מול ארגוני הטרור ברצועת עזה", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 10 בספטמבר 2014.
- ^ 1 2 ליאור נוישטיין, מערכת אתר צה"ל, כך נראה מקרוב תרח"ט הנמרים הראשון של גבעתי, באתר צה"ל, 10 בפברואר 2019.
- ^ יואב זיתון, המרד בגבעתי מתרחב: 17 לוחמים בכלא, באתר ynet, 7 במרץ 2013
- ^ 1 2 אמיר בוחבוט, לכל פגז יש כתובת: המג"דים של גבעתי פותחים הכול, באתר וואלה!, 9 באפריל 2015
- ^ אמיר בוחבוט, "שימו לב, הגג שלכם בוער": לילה עם הכוחות במעוז החמאס, באתר וואלה!, 20 ביוני 2014
- ^ יואב זיתון, גנץ הדיח את המג"ד שחשוד בהטרדות מיניות, באתר ynet, 25 בדצמבר 2014
- ^ אמיר בוחבוט, פרשת גבעתי: מג"ד חדש מונה לגדוד צבר במקום לירון חג'בי, באתר וואלה!, 30 בדצמבר 2014
- ^ בול פגיעה: כך הפכה חטיבת גבעתי לאלופת הצליפה של צה"ל, אתר צה"ל, 30 בנובמבר 2017
- ^ מג"ד רותם היוצא: "בשבילי רק עזה" במחנה, כפי שהועלה באתר "פרש"
- ^ אמיר בוחבוט, ההרוג הבכיר עד כה: המג"ד קידר נהרג מירי נ"ט, באתר וואלה!, 21 ביולי 2014
- ^ יואב זיתון, ליד רמאללה: מנהרה להחזקת חטוף ישראלי, באתר ynet, 27 בדצמבר 2013
- ^ מיכל קליין ונעמי נידם, 25 שנה לגבעתי לחטיבה הסגולה, במחנה, 18.08.2008, כפי שהועלה באתר "שב"וז חיילים".
- ^ עשור לגדס"ר גבעתי: חוד החנית של החטיבה הסגולה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 16 ביולי 2012
- ^ יואב זיתון, בלי תדרוך, בלי ציוד, בלי קצין. סרן טל נחמן נהרג מאש צה"ל ליד עזה - שרשרת המחדלים, באתר ynet, 20 במרץ 2014
- ^ אור הלר, בקצה המנהרה בלייזר, גיליון ספטמבר 2015, עמודים 52–58, כפי שהועלה באתר "פרש"
- ^ צל"ש יחידתי - גדס"ר גבעתי, באתר הגבורה
- ^ אביחי בקר, עולים ללבנון, הארץ, 10.02.1998, כפי שהועלה באתר פרש.
- ^ איל דורון, הדס ועופר רגב, "בהשקט ובבטחה - מורשתיחידת מגלן", פורת הוצאה לאור, מאי 2012, עמוד 54
- ^ רז שגיא, "להיות מג"ד", מודן, 2013, עמוד 16
- ^ יואב זיתון, נועם (דבול) דביר, שחר חי ועומרי אפרים, "עוד לא התחלנו, אנחנו רעננים". התיעוד האחרון ב-ynet של מפקד פלס"ר גבעתי, באתר ynet, 1 באוגוסט 2014.
- ^ ערוץ 7, "הדר ובניה, זו גאווה להמשיך בדרככם", באתר ערוץ 7, 8 ביולי 2020
- ^ "בחזית ההר | ישראל היום". ישראל היום. נבדק ב-2017-11-22.
- ^ חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19), התשע"ד-2014, ס"ח 2442 מ-19 במרץ 2014
- ^ לילך שובל, פורצי דרך: חטיבת גבעתי קלטה גדוד הנדסה במילואים, באתר ישראל היום, 11 באפריל 2014.
- ^ סא"ל אודי אלבז, נאומו של מג"ד 8170 לכבוד סיום תפקידו, אתר צה"ל, 7 בנובמבר 2017.
- ^ היחידות המצטיינות במערך המילואים, באתר צה"ל, 25 ביוני 2018.
- ^ מערכת אתר צה"ל, ״גבעתי״ בדימוי לחימה בלבנון, בתוואי הררי ובמזג אוויר סוער, באתר צה"ל, 8 בפברואר 2019.
- ^ צל"ש יחידתי חטיבת גבעתי, ב"אתר הגבורה"
- ^ סג"מ ליעד גולן, באתר www.gvura.org
- ^ צל"ש יחידתי - גדס"ר גבעתי, ב"אתר הגבורה"
- ^ אילנה קוריאל, קצין שזכה לצל"ש: הצל"ש הוא החיילים שניצלו, באתר ynet, 28 בספטמבר 2008.
- ^ תופסים צבע / מאת משה דוד. מוסף "המגזין", של מעריב 11/07/2011 עמ' 4-5.
חטיבות חיל רגלים סדירות בצה"ל | |
---|---|
|