ויקיפדיה:הכה את המומחה

לפני העלאת שאלה אנא בדקו האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.

ארכיונים של הכה את המומחה

רשימת הארכיונים  דפי ארכיון של הכה את המומחה ארכיון כללי 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161 162 163 164 165 166 167 168 169 170 171 172 173 174 175 176 177 178 179 180 181 182 183 184 185 186 187 188 189 190 191 192 193 194 195 196 197 198 199 200 201 202 203 204 205 206 207 208 209 210 211 212 213 214 215 216 217 218 219 220 221 222 223 224 225 226 227 228 229 230 231 232 233 234 235 236 237 238 239 240 241 242 243 244 245 246 247 248 249 250 251 252 253 254 255 256 257 258 259 260 261 262 263 264 265 266 267 268 269 270 271 272 273 274 275 276 277 278 279 280 281 282 283 284 285 286 287 288 289 290 291 292 293 294 295 296 297 298 299 300 301 302 303 304 305 306 307 308 309 310 311 312 313 314 315 316 317 318 319 320 321 322 323 324 325 326 327 328 329 330 ארכיון מתמטיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פיזיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון ביולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פסיכולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 (תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)

אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

• נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
• השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
• חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
• שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
• בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
• שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
• שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

הוספת שאלה בנושאים כלליים הוספת שאלה במדעים מדויקים שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:

תיעוד תבנית מצב הטיפול

אופן השימוש {{מצב|טופל|חיים 7|חיים}} ← מצב טיפול: טופל מטפל: חיים התבנית מקבלת שלושה פרמטרים. מצב טיפול אחד מהבאים: חדש מצב טיפול: חדש בטיפול בעבודה הוכלל בדף השיחה בדף השיחה במעקב דיון פתוח בדיון מצב טיפול: בטיפול טופל תוקן {{תוקן}} נפתר בוצע {{בוצע}}הועבר נענה מצב טיפול: טופל דיווח שגוי שגוי לא טעות לא שגיאה לא תקלה לא בוצע {{לא בוצע}} שם שגוי מגבלה טכנית לא יבוצע לא ערך פרסום פרסומי פרסומת לא יקרה לא הועבר נמחק לא יועבר מצב טיפול: דיווח שגוי הצעה הצעות הצעה לשיפור הצעות לשיפור הצעת שיפור הצעות שיפור מצב טיפול: הצעה לשיפור כבר דווח כבר נענה בקשה חוזרת כפילות כפלישן לא נענה לא טופל ישן, לא נענה ישן, לא טופל דיווח חוזר מצב טיפול: כבר דווח לא ניתן לטפל ללא תוכן ללא מענה בלי תוכן דרוש מקור {{מקור}} אין מקור לא ברור {{הבהרה}} לא בשל לא מוכן חסר מידע מצב טיפול: ללא תוכן אחר דיון סגור דיון להעברה להעברה מצב טיפול: אחר שם המטפל - אופציונלי שם תצוגה - אופציונלי ראו גם קידוד צבעים: {{מצב/צבע}} קטגוריות על פי קבוצות: {{מצב/צבע/קבוצות}} {{מצב/שאלה חדשה}} {{מצב/בקשה חדשה}} {{מצב/דיווח חדש}} דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית ויקיפדיה:דיווח על טעויות |Gadget-wikibugs ויקיפדיה:דלפק ייעוץ ו{שאלה חדשה ויקיפדיה:הכה את המומחה {שאלה חדשה ויקיפדיה:סדנה לגרפיקה {בקשה חדשה ויקיפדיה:חממה /בקשה חדשה/בקשה וק:הדט ויקיפדיה:חממה/בקשה חדשה

---

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף

איך כותבים ספר?

נגיד יש לי רעיון לעולם פנטסטי בעל כוח על טבעי מסתורי כלשהו. הדמות הראשית היא נבל סטייל סאורון, שהוא חסר גוף ולא נמצא בקדמת הבמה, אבל משפיע חזק על הדמויות. יש לי רעיון למספר דמויות מרכזיות שיהיו בתחילת הסיפור דמויות חיוביות כולן, אבל חלקן יתפתו לכוח ויהיו לנבלים. חשבתי על פתיח וחשבתי על הסיום: הנבלים נהרגים במהלך המאבק והכוח המסתורי נקבר והאנשות מאבדת את האפשרות ליצור איתו קשר.

השאלה היא איך לכתוב את הסיפור? אני מדבר טכנית: כנראה שאכתוב בעברית, למרות הזלזול (לישראלים יש נטייה מאוד גדולה לזלזל במד"ב ופנטזיה תוצרת כחול לבן). האם צריך לכתוב אותו מתחילתו ועד סופו ואז לשלוח להוצאה לאור? כי בטוח צריך עריכה והגהה וכדומה. או שאולי הפוך, צריך קודם להסביר להוצאה לאור את הרעיון ולכתוב "תסריט" ואז הם יממנו את כתיבה? 130.60.94.208 19:12, 31 ביולי 2020 (IDT)

כל הכבוד על הרעיון. Diamond Magazine • מגזין יהלום • שיחה 19:14, 31 ביולי 2020 (IDT)

לדעתי, כל הוצאה לאור שתפנה אליה תרצה קודם כל לבחון את כתב-היד המלא ולפי זה תחליט אם להתקדם איתך. Reuveny - שיחה 20:22, 31 ביולי 2020 (IDT)

יש לך ניסיון בכתיבה? כתבת אי פעם סיפור קצר? אם לא ממליץ לך להתאמן לפני שאתה משקיע בכתיבת ספר שלם. תצטרף לסדנה או תפרסם סיפורים באיזה פורום ותקבל ביקורת בונה. אחרי שיהיה לך מספיק ניסיון ובטחון תצטרך לכתוב טיוטא מלאה. קשה לי להאמין שהוצאה לאור תסכים לממן כתיבה של ספר עם סופר לא מוכר.--Eitan110 - שיחה 21:50, 1 באוגוסט 2020 (IDT)

איש לא ייתן מלגת סופרים לאדם שמעולם לא כתב שום רב מכר. 77.126.107.29 19:34, 20 באוגוסט 2020 (IDT)

האם ישנה בעיה לאזרח מדינה XYZ לחלוק עם אנשים אחרים שם רשמי שלו, שם מדינת אזרחותו ומספר\י זהות שלו?

ריצ'רד סטולמן, פעיל התוכנה החופשית הידוע הוסיף לכל פוטר של דף אינטרנט באתר שלו מבנה טקסטואלי זהה או דומה לזה שלהלן:

Copyright (c) YEARS Richard Stallman
Verbatim copying and redistribution of this entire page are permitted provided this notice is preserved.

כלומר, הוא מתיר לכל אדם להעתיק דפים מאתרו בשלמותם בתנאי שבסופם תסופק גם ההערה הזו שנמצאת בפוטר של אותו דף ובכך כביכול (ואני מדגיש כביכול) יינתן לו קרדיט;
קרדיט מאותו סוג שאמור להינתן לויקיפדיה על ערכים ופסקאות או אפילו משפטים בודדים שהועתקו ממנה למקלים ולמחמירים בהתאמה.

אני מוצא בכך בעיה:

אין בהכרח ריצ'רד סטולמן אחד בעולם ולפחות תאורטית אם ריצ'רד סטולמן אחר היה מתיר העתקה, לא בהכרח היה ניתן להבחין ביניהם.

הפתרון היחיד שאני מזהה לבעיה זו הוא הצהרה גם על שם רשמי, על מדינה בה האדם אזרח ועל מספר זהות שלו במדינה זו (מספר תעודת זהות, מספר דרכון באם אין תעודת זהות או אם יש את שניהם אז אולי אפילו שניהם).

ועם זאת, זה כשלעצמו יכול להיות בעיה מבחינת גניבת זהות ולכן אני שואל:

האם ישנה בעיה לאזרח מדינה XYZ לחלוק עם אנשים אחרים שם רשמי שלו, שם מדינת אזרחותו ומספר\י זהות שלו?

בתודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אדם גם יכול להפיץ יצירה תחת שם בדוי או שם עט. לדוגמא, סטושי נקומוטו, יוצר ביטקוין, גם תחת רישיון קוד פתוח. יש גם סופרים רבים שמפרסמים בשם עט. יש גם סופרת שלא ידועה זהותה, שפרסמה ספר מפורסם לאחרונה, לא זוכר כ"כ מי. אם רוצים להגן בצורה מיטבית, אפשר גם לבצע רישום של זכויות היוצרים, אם כי לא חייבים. אם ידועה הזהות של היוצר, או מי שעומד מאחורי ההפצה, אז למה יש בעיה עם השם? ולא הבנתי את הדרישה, אם אדם מצהיר על שמו, ומספר הזהות כולל המדינה, אז איך יחלוק אדם מספר זהות באותה מדינה, אלא אם נגנבה זהותו? אם רוצים להגן על הזהות, אפשר אולי להקים בסיס נתונים לכל רישיון, שבו יחזיק מזהה ייחודי לכל יצירה, כמו ISBN שיש לספרים, והם יחזיקו את המידע הזה, אולי אפילו בצורה מוצפנת, כך שיהיה אפשר רק לעשות ולידציה, כי חלק מהרישיונות אינם ברמת המדינה. (¯`gal´¯) - שיחה 21:53, 1 באוגוסט 2020 (IDT)

משהו פשוט יותר הוא לתת מזהה אחר. לדוגמה: כתובת דואר או אתר אינטרנט. נראה לי מוזר שאדם כמו סטולמן, שמכיר היטב את ענייני זכויות היוצרים ויש לא מעט עורכי דין מהתחום מבין מכריו, לא מצרף משהו כזה. אני לא לגמרי אתפלא אם יש לו סיבה טובה. Tzafrir - שיחה 00:18, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

אימייל יכול להתחלף ולהינטש ואינו מוכר בד"כ כזהות ע"י המדינה, לעומת מספר טלפון או חשבונות ברשתות חברתיות שהחלו לקבל מעמד חוקי; אתר אינטרנט והדומיין גם יכולים להינטש, ורישום הדומיין דווקא מכיל המון מידע אישי. מייסד גנו הוא אדם מוכר, למה היה נזקק להגנה שכזו ועוד על פרויקט קוד פתוח? גם עומדת מאחוריו עמותה. (¯`gal´¯) - שיחה 01:02, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

מה שצריכים זה מזהה יחודי מספיק ונוח לשימוש. לגבי מה שנמצא בשימוש בפועל: דוגמה לחיפוש במאגר קוד מקור גדול למדי. Tzafrir, ואפילו מעבר לכך: בשנת 2004, בעקבות טענות השווא שהועלו על ידי מנהלי SCO, הבינו במיזם ליבת לינוקס שהוא מיזם שבו (במידת מה בדומה לוויקיפדיה) היצירה מאוד מבולגנת וחלוקת זכויות היוצרים לא ברורה, אבל בניגוד לוויקיפדיה אין שרת אחד מרכזי שיכול לספק פתרון טכני לבעיית ההזדהות. הפתרון הטכני–משפטי שנמצא לבעיה הוא מסמך משפטי שנועד להסדיר רק את עניין זכויות היוצרים בלי קשר ישיר לשאלת רישיון השימוש. אני עצמי לא עורך דין, אבל לא מעט עורכי דין מחברות שונות נתנו את אישורם למסמך הזה ולא ידוע לי על מישהו שערער על תקפותו בבית משפט (כן, זה ניסוח מתחמק). השימוש בו מאוד פשוט: מוסיפים להודעת ה־commit (עברית?) בgit את השורה הבאה: Signed-Off-By: My Name <My Identifier>‎, כאשר המזהה שבפועל בשימוש (לפחות במיזם של לינוקס) הוא כתובת דואר. אז כן, כתובת דואר משמשת במקרים רבים כמזהה עבור זכויות יוצרים, ועורכי דין של חברות גדולות מאשרים את השימוש הזה. Tzafrir - שיחה 11:11, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

אני חושב שהתורמים מוותרים על זכויות היוצרים לטובת העמותה. לא בדקתי איך זה בפרויקט גנו ולינוקס. לפחות בהשוואה לוויקיפדיה, זה המצב פה. אבל כמובן שיש רשיונות שונים. ויקימדיה משתמשת ב creative commons וגנו ברישיון הפרטי שהנפיקו לעצמם, במקרה של התוכנה, GPL. (¯`gal´¯) - שיחה 16:21, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

זה קיים במיזמים שונים (מיזמי קרן התוכנה החופשית, קרן התוכנה אפאצ'י ואחרים). זה לא נכון באופן כללי במקרה של ויקיפדיה ושאר מיזמי קרן ויקימדיה, בליבת לינוקס (שגם שם עיקר הקוד הוא ברישיון GPL) ובהרבה מקרים אחרים. אין שום מניעה שלא יהיה גוף מרכזי אחד שיחזיק את כל זכויות היוצרים (יש כל מיני שיקולים לכאן ולכאן, אבל הם לא רלוונטיים לדיון שלנו). צריך להפריד בין הבעלות לבין רישיון השימוש. Tzafrir - שיחה 16:42, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

לא הבנתי, אז אצל מי זכויות היוצרים על תוכן במקרים האלו? זכויות היוצרים לא של העמותה? ומה זה עוזר לי אם יש לי בעלות על התוכן, אבל ההפצה היא חופשית. איזה רווח יש מכך שאהיה רשום כיוצר? קרדיט לרזומה? את זה אפשר לקבל גם אם מוכרים את הזכויות, כמו במקרה שחברת סטארטאפ עושה אקזיט ומעבירה את הבעלות על כל הקניין הרוחני, כולל שמות וסימנים מסחריים, לקונה. (¯`gal´¯) - שיחה 21:40, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

גל, מייסד GNU מלפניו עמותה אבל אם נחליף את ריצ'רד סטולמן באדם אחר הבעיה הכללית נשארת... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני יודע שהתכוונת למקרה כללי, אך התייחסתי לתהייה של Tzafrir לגבי התנהגותו של סטולמן. (¯`gal´¯) - שיחה 16:21, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

מהי מהתלה?

בערכים אחדים יש קישור למהתלה כסוגה בתיאטרון. האם זו סוגה עצמאית, שראויה לערך משלה, או שיש להפנות לקומדיה? דוד שי - שיחה 18:30, 1 באוגוסט 2020 (IDT)

זיהוי פונט בעברית

אשמח לעזרה בזיהוי הפונט הזה. תודה, ראובן מ. - שיחה 00:00, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

נראה לי כמו Guttman-Miryam אולי Ronam20 - שיחה 00:10, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

השוותי ל-Word, חוץ מהזווית של הפסיק – אכן תואם לגוטמן-מרים. חזרתי • ∞ • שיחה 00:20, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

נכון. לפי הזווית של הפסיק זה אולי Guttman-CourMir (ובכל אופן משהו מהמשפחה). Ronam20 - שיחה 00:26, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

תודה רבה לשניכם, אני רואה שזה באמת מתאים (אני לא מתמצא בפונטים כפי שאתם יכולים להבין...). ראובן מ. - שיחה 00:32, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

אני גם לא מתמצא בפונטים אבל נראה לי שבדרך כלל אפשר לבדוק לפי הפונטים בתיקיה C:\Windows\Fonts

--213.8.158.239 13:48, 6 באוגוסט 2020 (IDT)

מיהו משיח אמת?

ידוע לכל כי שבתי צבי היה משיח שקר. מצד שני, הרבי מליובאוויטש הוכרז כמשיח בידי חסידיו. שאלתי: מה הקריטריונים לפיהם הופך אדם להיות משיח אמת? האם יתכן שהרבי הוא משיח שקר? Gil mo - שיחה 09:10, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

בעיקר מאז שהוא התאסלם, אז הבינו מרבית היהודים שמשיח הוא לא. ויש גם את ההבדל הבסיסי, שלא ברור עד כמה הכרזה הגיע מצידו של הרבי מחב"ד. ולגוף השאלה, הרמב"ם קובע שלצורך הזיהוי הסופי צריך קיבוץ גלויות ובניין בית המקדש. שמש מרפא - שיחה 12:37, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

והנ הרמב"ם. פרק יא מהלכות מלכים הלכה ד'. שמש מרפא - שיחה 12:44, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

שאלה טובה. יותר מ-2.3 מיליארד אנשים בעולם, מאמינים שישו הוא משיח אמת. אין דרך מדעית לאשר או לשלול זאת, אבל הרוב די סבור כך. כך שבוויקיפדיה כנראה לא תמצא תשובה. :-) Danny-w - שיחה 14:57, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

תודה על המובאות, שמש מרפא. ובינתיים, היות ולא התקיימו התנאים הללו בימי חייו של הליובאוויטשער, צריך להכריז עליו כעל משיח שקר, לא? Gil mo - שיחה 15:29, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

האם התבדות התחזיות הפריעה לתומכי שבתאי צבי האדוקים? אם אתה חושב שלשבתאי צבי היה מה שמוכנה (לעתים לגנאי) בימינו „קו ישירם״, אתה יכול להבין שהוא יכול לכופף את החוקים ושסמכותו גוברת על הכרזות קודמות של הרמב״ם. במיוחד אם מוצאים דרכים יצירתיות לכופף את ההכרזות ולא לסתור אותן לחלוטין: אז הוויכוח שלך לכאורה אינו עם הרמב״ם אלא עם פרשניו המודרניים, שהם פחות מקודשים. Tzafrir - שיחה 16:46, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

גיל, אם תשאל אותי התשובה חיובית. אבל צריך להדגיש שוב את העובדה שהוא מעולם לא הכריז על עצמו כעל משיח. צפריר, זה בדיוק העניין, שנטל הראיה על ש"צ. שמש מרפא - שיחה 17:08, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

תנאי הכרחי כדי להפוך למשיח שקר הוא הכרזה עצמית כמשיח (בלי זה אין כאן שקר). אם אתה לא משיח אמת, זה לא אומר שאתה משיח שקר, אולי אתה סתם בנאדם. Ronam20 - שיחה 17:14, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

הייתי מוסיף: הכרזה עצמית או אי-הכחשה. Gil mo - שיחה 17:32, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

אם עדיין לא ראית יש על זה ערך: פולמוס המשיחיות בחב"ד. מס' 2 במלחמות עריכה בויקי. שמש מרפא - שיחה 17:39, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

נפלא!Gil mo - שיחה 00:00, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

ומה המקום הראשון? יש רשימה כלשהי בבקשה? Ori115511 - שיחה 21:47, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

"אצלנו בוויקיפדיה העברית הערך “חסידות חב”ד” שוחזר 78,336 פעמים, הערך “פולמוס המשיחיות בחב”ד” שוחזר 65,576 פעמים והערך “מלחמת לבנון השנייה” - 60,125. לא פחות מפתיע הוא המשך הרשימה הישראלית. מילא לשחזר את הערך “היישוב היהודי בחברון” 31,680 פעמים, אבל מי - ובעיקר למה - שיחזר 1,736 פעמים את הערך “הארי פוטר - דמויות המשנה”?" מתוך כתבה בהארץ. אמנם זה מ-2013 אבל אם לשפוט לפי 17 ארכיוני שיחה, לא נראה שהמאזן מאד השתנה מאז.ועוד כתבה בעניין. שמש מרפא - שיחה 00:47, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

תודהOri115511 - שיחה 00:50, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

לתשומת לב - חסידי חב"ד שמאמינים שרבם הוא המשיח, הרי הם בוודאי מאמינים שהוא (כעת עכ"פ) בבחינת - בחזקת משיח (שכזה ישנו בכל דור), ולזה הוא בחלט היה ראוי (ואפשרי שעדיין הוא בפוטנציאל למשיח וודאי, זאת בגלל שההוכחה על אדם שאינו המשיח הגואל (זה שעתיד להיות "ודאי") היא - "...או אם נהרג"(רמב"ם). "נהרג" ולא "נפטר").

בנוסף יש לציין שהרבי מלובביץ אף פעם לא אמר בפירוש שהוא המשיח, ואף התנגד לפרסומו כמשיח (פרסום שמבטיח שהוא הולך להושיע את ישראל). לפיכך הגדרת "משיח שקר" איננה יכולה לחול עליו. כל זאת בניגוד למשיח השקר שבתאי צבי שהוא הכריז שהוא הוא המושיע של ישראל.

משפחת המלוכה הדנית מגוונת בשמות

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב שמתי לב שכל הגברים שהיו מלכי דנמרק, שמם הם כריסטיאן ופרדריק. האם זה בכוונה? ניב - שיחה 19:49, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

כן, זאת מסורת ארוכת שנים. לפי הערך האנגלי המלכה הנוכחית מרגרטה השנייה, מלכת דנמרק היא האישה הראשונה בתפקיד מזה מאות שנים והיא תופסת את מקומו של כריסטיאן וקראה לבנה יורש העצר פרדריק. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 20:01, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

מעניין לציין כאן שזה נכון למדינות נוספות. בשוודיה, כמעט כל המלכים מאז הפרידה מדנמרק במאה ה-16 נקראו "גוסטב" או "קרל" (אפילו מאז שמלוכה נמסרה לבית ברנדוט שבכלל לא שוודים). הסיבה היתה רצון "להיות קרובים" ל"אב האומה" גוסטב ואסה. ברומא העתיקה, כמעט כל הקיסרים נקראו (בשמם המלא) "קיסר אוגוסטוס", על שמם של יוליוס קיסר ואוגוסטוס קיסר. בתקופת המקרא, רבים ממלכי יהודה ונביאיה נקראו בתחילית או סיומת "X...יהו" (יהושע, חזקיהו), כנראה מתוך רצון להיות כמו האל. יש דבר מה בשמות כאלה, "מלכותיים", בתרבויות רבות במקומות שונים בכל העולם. נילס אנדרסן - שיחה 03:41, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

התצפיתנית והאחרים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב אני תוהה מדוע התצפיתנית הגיבורה (על אמת!) זכתה לציון מיוחד לשבח ולראיונות מפרגנים בתקשורת, כאשר במבצע המדובר יש שרשרת שלמה של בעלי תפקיד, שללא כל אחד מהם המבצע היה נכשל. למשל, לא שמעתי ציון לשבח שניתן באותן עוצמות למפקד החוליה שניסתה ליירט את המחבלים. הצעות? Gil mo - שיחה 00:04, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

1. אדם נשך כלב (כביכול - אשה שמשתתפת באירוע לחימה אלו חדשות, ואילו לוחמים שמשתתפים באירוע לחימה אינם חדשות); 2. אג'נדה תקשורתית (יש לפאר ולהאדיר נשים בתפקידים מועילים בצבא); 3. הצבא מחליט את מי להבליט (למשל כדי להקל על גיוס תצפיתניות); 4. הצבא מחליט את מי להצניע (אולי ההישג שבנסיון היירוט לא היה ראוי לציון). עוזי ו. - שיחה 13:35, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

התצפיתניות עושות עבודה שוחקת ומתישה. בצבא מקצועי זאת משרה יקרה ועם תחלופה גבוהה. צריך לשבח את התצפיתניות כל השנה ולא רק כשמגיע הישג. סופרוומן - שיחה 13:42, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

למה יש

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב תמונות שמוסתרות ממנועי חיפוש?

כמו מה? כנראה שמנוע חיפוש לא מסוגל להגיע לשם (כי זה ב deep web, כלומר אין מה שמקשר לזה, או כי זה פרטי ונגיש רק לאנשים מסוימים), או כי נתבקש שלא לאנדקס את זה (robots.txt). (¯`gal´¯) - שיחה 15:08, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

האם להכן על הפגנות מפני שוטרים היא עבריינות?

שמעתי שיש ארגון של "אימהות" שהמטרה שלהם היא להיות חיץ בין השוטרים לבין המפגינים. כלומר למנוע מלפגוע פיזית במפגינים. האם למנוע אלימות משטרתית זאת עבריינות? 213.55.220.196 11:19, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

בפשטות זו הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. ממהות הריבונות היא שלמדינה מותר להפעיל אלימות ולאזרחים אסור. משה פרידמן - שיחה 18:07, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

נשיכה על ידי אדם

מה יותר מסוכן, להינשך (עד דם) על ידי אדם או על ידי כלב? שואל השאלות - שיחה 13:24, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

שניהם מסוכנים, בעיקר בגלל מחלות (שונות) מסכנות חיים. ככלל, בני אדם נפגעים יותר ממחלות של בני אדם.

כלב חולה בכלבת יכול להדביק את הננשך בעיקר בכלבת, שהיא אכן מחלה מסוכנת מאוד. (יש טיפול, אבל הוא גורם לייסורים). אין עוד הרבה מחלות שכלב יכול להעביר לבני אדם.

אדם, לעומת זאת, יכול להיות חולה או נשא של הרבה יותר מחלות, שחלקן מסכנות חיים, או מחייבות טיפול לכל החיים, ולהעבירן בנשיכה עד זוב דם. לדוגמה: איידס, סרקומת קפושי, שחפת, מחלת הקורונה, חצבת, חזרת (מחלה), CMV, אבעבועות רוח אבעבועות שחורות, אבולה, ועוד. לחלקם אנחנו מחוסנים, לחלקם לא. וחלקם מחייבים טיפול ארוך או כרוני ומשפיעות על איכות החיים. אז אם אתה שואל מה יותר מסוכן - אז סטטיסטית נשיכה על ידי אדם. אבל זאת רק סטטיסטיקה. אם האדם הנושך אינו חולה - הוא כמובן לא יכול להדביק. מומלץ לוודא זאת לפני הנשיכה אם אפשר. בקיצור, רק בריאות. דני Danny-w - שיחה 15:37, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

אין טיפול לכלבת אלא חיסון. שמש מרפא - שיחה 16:18, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

אבל אפשר לתת אותו לאחר הנשיכה. לכן הוא שונה מחיסון רגיל. מעבר לכך, נראה לי שנשיכות (אבל לא נשיכה אחת) של כלב יכולות להיות מסוכנות כשלעצמן. אני חושב שנשיכה של אדם הרבה פחות מסוכנת, אם בכלל. אני מניח שנשיכה יכולה לקטוע אצבע ולגרום לפצעים שונים, אבל לא נראה לי שהיא יכולה להיות דרך תקיפה יעילה אצל אנשים. Tzafrir - שיחה 17:12, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

לנשיכה שקוטעת אצבע יכולות להיות השלכות גדולות מאוד, בפרט אם אתה נמצא בהר הגזירה ועל אצבעך הטבעת האחת. משה פרידמן - שיחה 18:05, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

אני משער שעוצמת הנשיכה של כלב חזקה יותר. ולכן התשובה פשוטה. F12f16 - שיחה 16:40, 12 באוגוסט 2020 (IDT)

זיהוי מקור ניגון

https://jewishmusic.fm/album/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%96%D7%99%D7%A5-%D7%97%D7%99-1-%D7%97%D7%92%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%96%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9D/ שם הניגון "ריקוד הקוזק" מיוחס למודזיץ, אותו ניגון מוכר לי גם בתור ניגון של ברסלב, ושל ויזניץ. של מי באמת הניגון הזה--213.8.112.230 10:14, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

סלידה מחלוקת שפות פיתוח ווב "בצד שרת" ו"בצד קליינט"

בקרב מתכנתים רבים ישנה חלוקה בין שפות המשמשות לפיתוח ווב "בצד שרת" לבין "בצד קליינט" כאשר הדוגמה הטובה ביותר מניסיוני זה PHP לעומת JavaScript בהתאמה.

עם זאת, נתקלתי גם בהמון סלידה מהחלוקה הזאת ואני חושב שהסלידה נובעת לפחות מסיבות אלה:

• פיתוח JavaScript ונילי (כלומר שלא בניב מסוים) יכול להיעשות דו-צדדית; גם בצד הקליינט תחילה (כמו בקידוד ובדיקה של סקריפטיי JavaScript דרך הקונסולה בדפדפן) ולאחר מכן גם בצד שרת על ידי שמירה של סקריפט כזה בתוך קובץ ב"סביבת שרת הווב" (שבהגדרה נרחבת אולי תכלול גם עץ קבצים של תוכנת ווב)
• ישנו ניב ספציפי של JavaScript הנקרא Node.JS שמיועד לפיתוח "בצד שרת" בלבד ולמיטב ידיעתי, בניגוד ל JavaScript ונילי, כלל לא ניתן להריץ קודים הכתובים בו דרך הקונסולה בדפדפן (כמו שגם קוד PHP לא ניתן להריץ בה)

לכן אני שואל:

מה יהיה מינוח טוב יותר בכדי למיין את שפות פיתוח הווב השונות?

בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מניח שמתייחסים ל JS כצד לקוח ול NodeJS כצד שרת, אם כי זה בסה"כ מימוש אחר של השפה, מנוע אחר ויש לו גם מנהל חבילות, בשונה מזה שמוטמע בדפדפן. להכיל קובץ JS בשרת לא נחשב, זה בסה"כ קובץ טקסט מבחינתו, אם השרת לא מריץ NodeJS, כמו לשים קוד HTML ב PHP. הוא פשוט לא מתייחס לזה ומכניס את הטקסט כמו שהוא. יצרו את NodeJS כי זה אמור להקל על מפתחי full stack, שממילא מתכנתים בשפה הזו ולהחיל את זה גם בשרת, ומסתבר שזמן העיבוד גם מהיר יותר, אך רוב האחריות על זה היא במנוע V8, שפועל בצורה די חכמה. מצד השני, יש מתכנתים שלא סובלים את השפה הזו גם בצד הלקוח ואת זה שהיא מונופול בפיתוח front end ב web, בעיקר בגלל ההתנהגות המוזרה שלה ואיך שהיא מבינה קוד אחרת משפות אחרות, ומאיך שמתכנתים בד"כ חושבים. (¯`gal´¯) - שיחה 17:00, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

האם יש מורים ללא בגרות מלאה?

האם תעודת בגרות מלאה היא דרישת חובה בשביל להפוך להיות מורה בבית ספר בישראל? אני יודע שיש דרישה כביכול לתעודת הוראה (שדורשת תעודת בגרות ופסיכו'), אבל מצד שני הדרישה לתעודת הוראה לא מיושמת בפועל כידוע לי. שואל השאלות - שיחה 20:53, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

הדרישה כיום כדי להתקבל לחינוך הפורמלי היא תואר אקדמי. עם זאת, תעודת בגרות היא דרישה מינימלית כאשר אין תואר כזה, אולם הסיכוי להתקבל נמוך מאד. בעבר, לא הייתה אפשרות להתקבל ללימודים אקדמיים ללא תעודת בגרות, אבל גם לכך כבר יש פתרונות, וגם מי שאין לו תעודת בגרות יכול להשיג תואר אקדמי ולהתקבל להוראה. מעבר לכך עולה שאלת הדרישות שמעסיק מסוים רשאי להעלות. מקובל לדרוש תעודת הוראה שמצביעה על כך שהמחזיק בה רכש ידע המקנה לו יכולת להיות מורה, לצד השכלה בתחום ידע נדרש. בשל מצוקת מורים (ביקוש העולה על ההיצע) לא תמיד תהיה דרישה כזו, תלוי בהשכלה אחרת ובמומחיות מקצועית נדרשת (למשל, בעלי השכלה וידע במדעים מדויקים). על הרקע הזה, קיימים מסלולים אקדמיים להסבת אקדמאים להוראה. כלומר, הם מביאים איתם את הידע האקדמי הפורמלי הרלוונטי, והמוסד האקדמי רק מעניק להם הכשרה בהוראה. לצד זאת יש אפשרות היום להשיג תעודת הוראה כחלק מלימודי תואר אקדמי בהוראה, בחינוך או בקידום נוער. רמת הדרישות ממועמדים להוראה עלתה ככל שהידע והצרכים התפתחו והתקדמו, והיום כמעט בלתי אפשרי להתקבל להוראה ללא תואר אקדמי.--נדב - שיחה 17:00, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

איך חברות הביטוח מתמודדת עם אסונות בלתי צפויים?

שאלה שעלתה לי בעקבות האירוע בלבנון. לרוב שיש אסונות בסדר גודל דומה כמו רעידות אדמה והוריקנים חברות הביטוח יכולות להעריך שהסיכון גבוה במקרה שהבית נמצא באיזור מסוכן ולסרב לבטח מפני האסון או לדרוש פרמיה מאוד גבוהה. במקרה בלבנון לא היתה לחברות יכולת לחזות את האירוע ואני לא רואה סיבה שהם יחזיקו בצד כמות כסף מספיק גדולה כדי לפצות את כל הנפגעים. איך חברות הביטוח בלבנון יהיו מסוגלות לשלם על הנזקים שהיו באירוע?--Eitan110 - שיחה 23:07, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

ביטוח משנה.שנילי - שיחה 00:00, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

יש תאגידי ביטוח בינלאומיים שמוכרים לחברות הביטוח ביטוח משנה, המשלם חלק מהנזק אם הוא עולה על "השתתפות עצמית" של המבטח. עוזי ו. - שיחה 00:02, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

אבל איך האקטואר יודע להכניס לתחשיב שלו אסונות בלתי צפויים? על תוחלת חיים, שריפות, פריצות וכדומה יש סטטיסטיקה שעליה האקטואר יכול להתבסס, אבל איך הוא מביא בחשבון אסון כמו זה בביירות, שאין מספיק נתונים על הסתברות התרחשותו? דוד שי - שיחה 08:14, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

הוא לא. אמנם הוא לוקח שולי ביטחון מסוימים, אבל היו מקרים שחברות ביטוח פשטו רגל עקב אסון "גדול מדי". דוגמה !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:12, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

פטריה אדומה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב ראיתם את החדשות על הפיצוץ בלבנון? לפני הפיצוץ היו פיצוצי זיקוקים [1].

1. מיד לפני הפיצוץ הגדול קפצה פטריה אדומה-חומה [2]. איזה חומר יכול לעשות אפקט כזה?
2. אם מדובר בשני מקורות פיצוץ נפרדים, מה יכול להיות מקור הפיצוץ הגדול? Meir138, יורם שורק, Orielno, Polskivinnik, Squaredevil, אלון סול ‏בעלי הידע בכימיה, Infidel, ALPR, hagay1000, Tshuva, אכן,‏ MathKnight ‏ בעלי הידע בטכנולוגיה צבאית, אילן שמעוני, Meir138, פשוט, רמי, Tshuva, Polskivinnik, Squaredevil, HanochP,Le Comte ‏בעלי הידע במדעים ‏Hummingbird‏ ° כולי אוזן ° ^{יש לך הודעה} 23:07, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

זווית נוספת [3] ‏Hummingbird‏ ° כולי אוזן ° ^{יש לך הודעה} 23:11, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

לפי הפרסומים הפיצוץ הראשון היה במחסן שהכיל זיקוקים (יש סיכוי שזו מילה מכובסת לטילים) ואחר כך האש התפשטה למחסן שהכיל חנקה (Nitrate) או אמוניום חנקתי מה שהוביל לפיצוץ השני. --Eitan110 - שיחה 23:51, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

נראה שהצבע החום-אדום נגרם מתחמוצות חנקן, ובפרט מדו-תחמוצת החנקן (${\ce {_NO_2}}$). מדובר בגז רעיל, שנפלט גם בתהליכי שריפה פנימית ואחראי על צבעו החום של הערפיח ועל יופיין של השקיעות.Le Comte - שיחה 21:50, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

מה זה העשן הלבן שנעלם תוך שניה בפיצוץ הנמל בביירות?

מצב טיפול: נענה

קישור לסרטון. ולמה הוא נעלם תוך שניה ולא נשאר באוויר? יאצקין52 - שיחה 02:22, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

ה"עשן הלבן" זה לא עשן אלא התעבות של לחות באוויר שנוצרת בעקבות ירידת לחץ האוויר מיד אחרי גל ההלם של הפיצוץ. ירידת הלחץ מקטינה את היכולת של האוויר להכיל את הלחות ולכן היא מתעבה כמו בענן, אבל בגלל שהשינוי בלחץ הוא רגעי, כך גם ההתעבות והיא "נספגת" חזרה באוויר אחרי שהלחץ שלו מתייצב. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 07:32, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

תודה על התשובה. נראה לי שמצאתי ערך באנגלית על זה: Condensation cloud אולי כדאי לתרגם. יאצקין52 - שיחה 16:26, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

אם מסקרן אותך, מוזמן לקרוא את התעבות סביב כלי טיס, אודות תופעה דומה בעקבות ירידה בלחץ.ALPR - שיחה 23:10, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

נראה שהסבר מדויק יותר הוא שירידת הלחץ גורמת לירידת טמפרטורה, והיא המעבה את המים. Le Comte - שיחה 20:23, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

בדיקת דף בדפדפן כרום

כשלוחצים על F12 מקבלים חלון צדדי ששם אפשר לבדוק את הדף, וגם לשנות סגנונות ולראות איך זה נראה. אפשר לבדוק לדוגמא data:;,H (סימון קוד זה ומעבר אליו יציג את האות H על המסך) ואז ללחוץ על F12 ויש אופציה לשנות את סוג הגופן או גודל וצבע ועוד. אני עשיתי גופן בגודל ס"מ (בוחרים יחידה cm) ואחר כך בדקתי איך זה נראה במכשיר נייד, (על ידי לחיצה על הסימון בחלון למעלה) משום מה אם המסך קטן זה מקטין גם את הגופן, למרות שהייתי מצפה שהוא יישאר בגודל ס"מ בכל מקרה. למה זה?--213.8.112.230 10:33, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

זו השערה, כאשר גודל המסך קטן יותר, זה כנראה משפיע על הרזולוציה שלו (אולי ניתן לבחור גם את זה ב-developer mode), ובהתאם על כמות הפיקסלים שמקצה להצגת גליף. יש גם שיטות יחסיות לבחירת גודל (נראה לי dpi), כך שזה אינו מקובע. בחירת גודל פונט איננה לפי פיקסלים? איך אפשר לבחור לפי השיטה המטרית? (¯`gal´¯) - שיחה 21:15, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

בfont-size אפשר לבחור או px או cm או mm או em (מה זה?) או %. תראה לדוגמא את הקוד הזה:

<!DOCTYPE html>
<html>
<head>
<style>
div.a {
  font-size: 20mm;
}

div.b {
  font-size: 10px;
}

div.c {
  font-size: 200%;
}
</style>
</head>
<body>
<h1>The font-size Property</h1>

<div class="a">This is some text.</div>

<div class="b">This is some text.</div>

<div class="c">This is some text.</div>

</body>
</html>

en:Em (typography) (¯`gal´¯) - שיחה 18:24, 6 באוגוסט 2020 (IDT)

לא כזה מבין ב-CSS. זה נראה שהוא מציג לך מסך שלם, לפי גדלים שונים שקיימים לבחירה, ודוחס את זה לתצוגה, כך שיוצג על גבי המסך במלואו, כך שיש הקטנה של התצוגה, אז יש פה משחק עם הרזולוציה של המסך הוירטואלי לעומת המסך הפיזי, אבל זה עדיין לא נראה לי הגיוני, כי על מסך טלפון זה אמור להיראות גדול יותר, כי הוא צריך להגדיל את התצוגה, כי מסך מחשב הוא גדול יותר והוא מותח את זה לגבולות של החלון. אולי זה לא מרנדר את זה טוב. (¯`gal´¯) - שיחה 00:30, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

על תנועת עצמים ומהירות האור

מהבחינה התיאורטית, האם ייתכן שגוף שנמצא בתנועה יגיע למהירות מסוימת שבה העין האנושית לא יכולה לראות אותו כלל, כאילו הוא לא קיים? מתייג את נדב ס, Tshuva, hagay1000, רמי (ידע בסיסי), eman, Eyalweyalw, משה פרידמן, בנצי, E L Yekutiel, saroad, שלום אורי‏בעלי הידע בפיזיקה--נדב - שיחה 16:37, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

למה זה תלוי במהירות? אנחנו רואים אור, והוא נע במהירות האור... Tshuva - שיחה 16:48, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

Tshuva אנסח שנית: האם קיימת מהירות מסוימת שמעבר לה העין האנושית לא תוכל לראות את הגוף הנע?--נדב - שיחה 17:06, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

אבל המהירות בה הוא נע לא משפיעה על המהיריות שבה האור ממנו מגיע אל העין, רק המרחק. (¯`gal´¯) - שיחה 17:17, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

כן. וזה לא קשור למהירות האור, זה מתרחש במהירות הרבה-הרבה יותר נמוכות. העין האנושית מקבלת מידע ברזולוציית זמן של כ1/220 של שניה. אם בתקופת זמן מעט קצרה מזו המדוברת, גוף כלשהו חלף על פני שדה הראיה שלנו- לא נקבל שום מידע על ההימצאות שלו. לתת מהירות מדויקת זה בלתי אפשרי, מכיוון ששדה הראיה שלנו מתרחב עם המרחק. אבל סתם לצורך המחשה, אם חפץ חולף ממש ממש מול העף שלנו במהירות של מטר אחד ל1/500 שניות לא נראה אותו. וזה רחוק מאוד ממהירות של האור. כאן עשו חישוב והגיעו לכך שעל מנת שלא נראה כדור ממרחק של 70 מטר, עליו לנוע במהירות של 38,000 קמ"ש בלבד. לצורך המחשה, מהירות האור היא 1,080,000,000 קמ"ש. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:20, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

יש לציין שהמהירות עליה מדובר בדברי Corvus היא (אמורה להיות) מהירות זוויתית לדוגמא אם נע ממש לכווננו כן נראה אותו. הוא צריך לחלוף לרוחב שדה הראייה שלנו מצד אל צד במהירות זוויתית גבוהה מספיק. Tshuva - שיחה 17:48, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

שאלה ממרחק המון שנים מלימודי ωSVT: האם לגודל החפץ שנע מולנו או חולף על פנינו אין השפעה על היכולת להבחין בו? חזרתי • ∞ • שיחה 19:20, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

לגודל החפץ יש השפעה על הזווית המרחבית בשדה הראיה. אבל בהנחה שהחפץ נע מהר מספיק, עדיין לא נספיק לקלוט אותו. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:02, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

כמו שכבר כתבו המהירות הזוויתית והגודל הזוותי של עצם ישפיעו על האם העין האנושית תוכל לראות אותו ולא המהירות של הגוף עצמו. באופן עקרוני ניתן לראות גם משהו שנע מהר יותר ממהירות האור. לדוגמה אם אדם ישתמש בליזר עוצמתי במיוחד, יפנה אותו לירח ויעביר אותו בין קטבי הירח במאית שנייה כתם האור יזוז על פני הירח מהר יותר ממהירות האור ועדיין יהיה ניתן לראות אותו מכדור הארץ.--Eitan110 - שיחה 00:42, 6 באוגוסט 2020 (IDT)

זה לא מדויק כל כך, כיוון ששום מידע לא באמת נע. מייקל סטיבנס דיבר על זה בסרטון "What Is The Speed of Dark?". ‏HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 01:25, 6 באוגוסט 2020 (IDT)

זו טעות נפוצה. הטענה אינה "שום דבר לא נע מהר ממהירות האור בריק", אלא "חומר, אנרגיה ומידע אינם יכולים לנוע דרך המרחב במהירות העולה על מהירות האור בריק.
האבחנה חשובה. כשמדובר על התמתחות המרחב, מהירות האור אינה מגבלה. גלקסיות רחוקות מתרחקות מאיתנו מהר ממהירות האור. תבניות החזרה יכולות לנוע מהר ממהירות האור. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:38, 6 באוגוסט 2020 (IDT)

גוף שיתקרב אלינו במהירות האור לא נראה אותו כי האור שמוחזר ממנו לא יצליח להתרחק ממנו לפני שהגוף עצמו מגיע אלינו. גוף שמתרחק במהירות האור כן נראה אותו כאשר האור שמוחזר ממנו יגיע אלינו אבל זה יהיה כשהגוף עצמו במקום אחר. גוף שזז בניצב אלינו תלוי במהירות הזויתית שלו.--81.5.20.53 12:42, 6 באוגוסט 2020 (IDT)

כשל לוגי

היי, מישהו יודע איך קוראים לכשל הלוגי שמדובר בדוגמא הבאה למשל:

"איש אחד: x

איש אחר: גם היטלר/הנאצים אמרו x"

זה סוג של כשל שרואים אותו די הרבה אצל טוקבקיסטים, במקום לענות לגופה של טענה הם משתמשים בהשוואה לנאצים או לכל דמות שפלה אחרת. יש לו שם בכלל?

אד הומינם? תקיפה של טיעון על סמך מי שאמר אותו והרקע שלו, במקום להתייחס לטיעון עצמו. (¯`gal´¯) - שיחה 19:54, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

חשבתי על זה בהתחלה אבל זה לא נשמע לי ממש מתאים.. אד הומינם יותר מאפיין טיעונים בסגנון "אתה מטומטם ולכן הטענה שלך שגויה". או "אתה טייקון אז מי אתה שתדבר על סוציאליזם" וכד'. לא מצאתי בערך משהו שמתאים לדוגמא שלי למשל להשוואה לנאצים או לגרמניה הנאצית, שהרי היא עברה מן העולם ולא סביר שבאמת תיתקל בישראלי עם רקע נאצי, ככה שכנראה זה כשל אחר.

כן, אתה פוסל את הטענה כי נתמכה ע"י הנאצים, ולא מתייחס באובייקטיביות לטענה עצמה. למה עצם זה שהם אינם יותר משנה? חוץ מזה, שזה לא נכון לחלוטין, עדיין יש מי שתומך בנאציזם. (¯`gal´¯) - שיחה 20:53, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

רדוקטיו אד היטלרום. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 21:04, יום רביעי בשבת, ט"ו באב ה'תש"ף (IDT).

רציני? אבל מה ההכללה של זה? (¯`gal´¯) - שיחה 21:10, 5 באוגוסט 2020 (IDT)

דחיית טיעון X בטענה שהוא דיעה של Y שדיעותיו לא מקובלות עלינו (בלי להתייחס לגוף הטיעון).--81.5.20.53 12:37, 6 באוגוסט 2020 (IDT)

אין לזה שם? במה זה שונה מדחיית האישיות שאומרת את הטענה? הרי אפשר באותה מידה לדחות דעות של פילוסוף על סמך היכרות עם קומץ מהן. למה זה לא דחייה על פי האישיות שבעלת הדעה והרקע שלה? גם פועלו היא חלק מהרקע שלה. (¯`gal´¯) - שיחה 18:20, 6 באוגוסט 2020 (IDT)

לא הבנתי את השאלה. השם של הכשל הוא רדוקטיו אד היטלרום. אם יש פילוסוף שדעותיו נדחו ולכן לא מקבלים שום דעה שלו זה בדיוק אותו דבר. למשל מי שיאמר שהטיעון שהארץ שטוחה לא נכון כי עובדי האלילים סברו כך, זה אותו כשל. (הטיעון לא נכון כי הוכח למעלה מכל ספק אצל מי שלא מתעקש).--213.8.158.239 11:25, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

רדוקטיו אד היטלרום מתייחס רק להיטלר, לא לאידאולוגיות אחרות, לא לפילוסופים והוגי דעות אחרים, רק לנאציזם. (¯`gal´¯) - שיחה 19:10, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

אשמה בגלל קרבה (en:Association fallacy). Veritas94 - שיחה 01:16, 31 באוגוסט 2020 (IDT)

אני לא כל כך מבין למה זה צריך להיות כשל בשם שונה. הטיעון הוא מסוג מדרון חלקלק כלומר "גם הנאצים טענו X ותראה לאן הגיעו". אם המדרון החלקלק שגוי זה כשל. אם הוא מוצדק זה לא כשל. --יהודה 0 - שיחה 12:57, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

כי זו ההגדרה של המושג. מן הסתם שעדיף מושג מכליל, וזה מה ששאלתי. (¯`gal´¯) - שיחה 17:51, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

גם חוק גודווין (כי אף אחד כאן לא הזכיר אותו) מדבר על הנושא הזה, אף שהוא תוקף אותו מבחינה חברתית-תרבותית ולאו דווקא כהגדרה מתמטית. נילס אנדרסן - שיחה 03:17, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

מה ההבדל בין סיד לאבקת גיר?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב קראתי כרגע כמה ערכים בעברית (ואת אלה שחסר) באנגלית וקצת יצאתי מבולבל. מה ההבדל בין גיר (אנ', אני מקווה שאני מכנה את זה נכון בעברית) לסיד? שניהם נראים כאבקה לבנה, שניהם מופקים מאבנים, ועד עכשיו חשבתי שאם טוחנים את הגיר (במחצב הטבעי) מקבלים את הסיד, כעת אני כבר יודע שסיד מקבלים באמצעות ריאקציה שריפתית. בכל אופן השאלה היא האם לשתי האבקות יש יכולת דומה ומה השימושים של האבקת הגיר שלא נשרפת ולא עברה ריאקציה בשריפה? --ThePupil - שיחה 07:59, 6 באוגוסט 2020 (IDT)

יש לנו מעט מאוד כימאים או גיאולוגים בציבור הפעיל. אתייג את משתמשת:דקי. אם היא לא תתפנה אנסה להרים את הכפפה. בכל מקרה הן למילה lime באנגלית והן למילה גיר בעברית יש כמה משמעויות והם לא חופפות בין שתי השפות. מה שקובע הוא שמו המקובל של ההרכב הכימי. שנילי - שיחה 08:37, 6 באוגוסט 2020 (IDT)

אני חושב שדקי לא פעילה עוד. אתייג את משתמש:אביהו. גילגמש • שיחה 19:01, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

אני לא מתיימר להבין בנושא, אבל מעיון קל מהערך en:Lime (material), ברור שהחומר עליו מדובר בערך הוא תוצר של כתישה של אבן גיר או קירטון. ממנו אפשר להפיק, בין השאר סיד (CaO) באמצעות שריפה. כאמור למונח גיר בעברית יש משמעויות שונות, כשהמקובלת (גיר ללוח) היא בכלל סידן גופרתי (CaSO₄). אביהו - שיחה 19:29, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

האם נכון להגיד שספר פדיון יומי הוא הצורה המינימלית ביותר של ספר חשבונות?

מקריאה בנושא הגעתי למסקנה שספר פדיון יומי הוא הצורה המינימלית ביותר של ספר חשבונות בכך שהוא כולל תיעוד של מתי, כמה (ואולי גם למה) נכנס כסף ביום נתון כך שנרשמת תנועה עסקית מסוג אחד בלבד (הכנסה כספית) וזהו וקשה לי לדמיין איך אפשר להיות יותר מינימלי מזה (אלא אם נשארים רק עם מתי וכמה בלי הלמה).

האם נכון להגיד שספר פדיון יומי הוא הצורה המינימלית ביותר של ספר חשבונות? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נכון להגיד - מה שעניתי לך בשאלה אחרת. אם אתה כל כך מתעניין בנושא - קרא כל ספר בסיסי בהנהלת חשבונות. שם תוכל למצוא תשובה לכל שאלותיך בהרחבה. Shannen - שיחה 20:26, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

אילו מסים משלם פנסיונר?

אילו מסים משלם פנסיונר במובן המלא של המונח, כלומר אדם שרשמית לא עובד כלל וכל הכנסתו הבסיסית מגיעה רק מקצבת אזרח ותיק ו\או קרן פנסיה ארגונית?

אני מניח שהוא משלם מע"מ ואולי גם מס הכנסה; גם מים וחשמל הם דוגמאות אבל משום מה זה פחות אינטואיטיבי לי; אולי יש משהו נוסף?

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מס בריאות מנוכה גם מקצבת אזרח ותיק. מקרן פנסיה מנוכים מס הכנסה וביטוח לאומי מעבר לפטור מסוים שנקבע לכל גימלאי באופן אישי על בסיס פטורים ופעולות שביצע בקרן הפנסיה ופיצויים שקיבל בעבר. כמו כן הוא משלם מס רווח הון וכמובן כל שאר המסים שאינם אישיים כגון מע"מ וארנונה. שנילי - שיחה 10:25, 6 באוגוסט 2020 (IDT)

תודה; אני לא מכיר מדינה בה משלמים ארנונה מלבד ישראל אז אולי תרצה להוסיף לראש תשובתך "בישראל". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ניסיתי לשפר את פתיח הערך מס רווח הון בעריכות אלה; מוזמנים לסקורן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

באנגליה יש ארנונה. זה פשוט נקרא בשם אחר. אני מאמין שבעוד מדינות. Shannen - שיחה 12:29, 6 באוגוסט 2020 (IDT)

אם השאלה כאן היא - האם משלמים מס הכנסה על הפנסיה שמקבלים ממקום העבודה, אז כן. משלמים. אבל לא משלמים מס על קצבת הזקנה מהביטוח הלאומי. וכמו שהוזכר מעלי, יש הנחות מסוימות בארנונה ובתשלומים שונים. למעוניינים - יש פורטל באתר "כל זכות" בנוגע לזיקנה. בקישור כאן. מומלץ לעיין למי שזה רלוונטי. בברכה, Danny-w - שיחה 12:43, 6 באוגוסט 2020 (IDT)

פנסיונר שהגיע לגיל פרישה פטור מדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות על הפנסיה.

פנסיה חייבת במס הכנסה, אבל מי שלא ניצל פטור ממס לפיצויי פרישה והגיע לגיל פרישה זכאי לפטור ממס הכנסה בסך 4,500 ש"ח בערך על הפנסיה, כך שסף המס לתושב ישראל על הפנסיה הוא כ-9,000 ש"ח, מה שגורם לכך שבפועל מרבית הפנסיונרים אינם משלמים ממס הכנסה. דוד שי - שיחה 18:56, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

תנועה בלתי נראית

באיזו מהירות על גוף לנוע כדי שנראה אותו כאילו הוא עומד. למשל מחוג הדקות של השעון נראה לנו כאילו הוא עומד, (אם לא מסתכלים עליו שתי פעמים ואז רואים שהוא במקום אחר בפעם השניה). מה המהירות המקסימלית שבה גוף ייראה כאילו הוא עומד. --81.5.20.53 12:45, 6 באוגוסט 2020 (IDT)

לא רק שזה משתנה מאדם לאדם, זה משתנה מרגע לרגע. ככל שאדם מתוח או מרוכז יותר, השעון הפנימי פועם מהר יותר. אנשים רבים שמביטים על מחוג השניות בשעון אנלוגי על מנת לוודא שהוא עובד חווים סובייקטיבית פרק זמן ארוך עד שמחוג השניות מואיל בטובו להתקדם. מחקר שנעשה עם טייסים מחיל האוויר האמריקאי העלה שבמצב ריכוז מקסימלי השעון הפנימי שלהם פועם מדי חצי מאית של שניה. אין לי מושג מה "הקצה השני", אבל אני מנחש שגם זה יהיה סובייקטיבי מאד, עם שונות גדולה עבור אותו אדם עצמו ובין אדם לאדם. לסיכום, הניחוש שלי הוא שלא תמצא אף מספר שיהיה רלבנטי למציאות, מפני שהתוצאות תהיינה מפוזרות על טווח רחב מאד, ועקומת ההתפלגות תהיה שטוחה מאד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:43, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

לגבי המחקר שהוזכר על השעון הפנימי של הטייסים - איך בודקים דבר כזה בכלל? יונת זהב - שיחה 21:37, 8 באוגוסט 2020 (IDT)

לי נראה שכן יש גודל סטנדרטי, קראתי שעשו פעם מחקר על בני אדם בזמן שלחץ שאז מרגישים את הזמן כאילו הוא נע לאט יותר, וראו שגם אז הם לא יכלו לראות את הספרות הרצות של סטופר. למעשה לא יודע לי על מצב שאדם יראה את מחוג השניות כאילו הוא עומד, (ולא רק זז לאט מאוד) או את מחוג הדקות כאילו הוא זז, (ולא רק שמבחינים שהוא במקום אחר אחרי קצת זמן) נראה לי שזה קשור לרזולוציה של תחושת הזמן, כלומר מהו הזמן הקצר ביותר שהאדם מרגיש שדבר שהיה בתחילתו ודבר אחר שהיה בסופו היו בשני זמנים ולא בו זמנית. אם המחקר לגבי טייסים במצב ריכוז מקסימלי נכון, זה כמו התייחסות למשקל שאדם יכול להרים על פי ספורטאי שהגיע לשיא.--יהודה 0 - שיחה 10:11, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

הערות שוליים

ראו כאן. ישראל קלר • שיחה • י"ז באב ה'תש"ף • 18:48, 6 באוגוסט 2020 (IDT) ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב

הכלי הזה אמור לעשות את העבודה. ראה הנחיות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:54, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

האם הקבלה טוענת להיות שיטת קסם?

האם הקבלה טענת ליכולות על-טבעיות? כלומר, האם המקובלים מתייחסים לכל עולם המיסטיקה ככלי הנותן אפשרות לשינויים בעולם הפיזי? כלומר, לעשות קסמים? שואל השאלות - שיחה 20:34, 6 באוגוסט 2020 (IDT)

אני חושב שכן. אני זוכר שיצא לי לקרוא על כך שבניגוד לאיסור על עיסוק בזה, דווקא הקבלה עוסקת בנושאים הללו. גם הסנהדרין עסק בזה, הטיעון היה כדי שיהיה אפשר לשפוט בנושאים האלה. גם מקובלים עוסקים בקמעות וביכולות על טבעיות גם כיום, לא? נראה לי שכל תפיסה פילוסופית שעוסקת ברוחניות עושה זאת במידה מסויימת, גם היוגה קשורה במידה מסוימת למאגיה. (¯`gal´¯) - שיחה 22:23, 6 באוגוסט 2020 (IDT)

על פי הקבלה, כוחות על-טבעיים יכולים לבוא מצד הקדושה או מ"סטרא אחרא" (הצד האחר): את הכוח הקדושה שבעולם ניתן להפעיל באמצעות הזכרת שם משמות הקודש של אלהים (בעל-פה או בכתב), באמצעות אמירת "ייחודים" ותפילות מיוחדות, או עשיית מצוות בכוונות מסוימות; אמנם, האדם המשתמש בכלים אלו חייב להיות בדרגה גבוהה של צדקות וטהרה. כוח ה"סטרא אחרא" מנוצל על ידי השבעת שדים ועשיית כשפים, האסורים על פי התורה (למושג "קסמים", אם כן, קונוטציה שלילית ביהדות); ניתן להגביר כוח זה על ידי טומאה ועשיית עבירות. הצדדים הם שווים בכוחם על פי עיקרון הבחירה החופשית. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 09:29, יום שישי בשבת, י"ז באב ה'תש"ף (IDT).

איך שרים צליל בודד?

יש מבחן כזה לא יודע איך קוראים לו. שבו מקישים תו על פסנתר ומבקשים מהנבדק לשיר בדיוק את הצליל הזה. איך אנשים עם שמיעה עושים את זה? כלומר, איך הם יודעים לשנות את תדר הקול שלהם בהתאם לצליל אותו שומעים? הקול שלי לדוגמה הוא קבוע: כל תו שמקישים ואני מנסה לחזור עליו יוצא בדיוק אותו דבר. אם אני מנסה להוריד או להעלות את התדר אז יוצא שאני נשמע כמו דלת חורקת. מה הסוד שלכם? 213.55.225.66 22:55, 6 באוגוסט 2020 (IDT)

למד פיתוח קול. אין דרך ללמוד את זה שלא פרונטלית עם מורה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:33, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

התשובה שלך מוזרה. המבחן הזה מועבר לרוב **לפני** שמישהו מתחיל ללמוד פיתוח קול והוא נועד לבחון אם יש טעם ללמוד פיתוח קול. 213.55.221.20 22:16, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

שום דבר מוזר. אין דבר כזה "מבחן לפני פיתוח קול" משום שכל אחד יכול לפנות למורה לפיתוח קול ולהתחיל בלימודים. אין שום דמיון בין היכולות הווקאליות לפני ואחרי הלימודים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:00, 8 באוגוסט 2020 (IDT)

ראה פיתוח שמיעה וסולפג'. לא מכיר שם למבחן שבודק זאת אך היכולת מורכבת משני חלקים, זיהוי התו ושירת התו. לחלק מן האנשים מדובר ביכולת מולדת ולחלק לא. שליטה בתדר הקול היא יכולת שיש לכל האנשים ברמה מסויימת ואפשר לשפר אותה ודיוקה באמצעות תרגול שירה או לימוד פיתוח קול. הייתי מנסה לשרוק את הצלילים כדי להבין האם הבעיה היא בשמיעה וזיהוי הצליל או בהפקה שלו. בהצלחה. --Adif123 - שיחה 02:02, 8 באוגוסט 2020 (IDT)

Practice makes perfect. בניגוד לאגדות, שמיעה מוזיקלית ניתן לפתח. כשהתאמנתי לפני 35 שנים הגעתי למצב של זיהוי תווים מושלם כמעט. היכולת הווקאלית משתפרת ללא הכר עם תרגילי פיתוח קול. בדומה לחזרה פעם אחר פעם על קאטות באומניות לחימה, מלמדים את הגוף באימונים ממושכים. לא היה שום דמיון בין היכולות הווקאליות לפני ואחרי. אני לא כל כך מבין למה השואל התכוון בשאלה. כרגע היכולות הווקאליות שלו, על פי עדותו, גרועות מאד. אבל הוא מעולם לא למד כיצד לשפר אותן. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:56, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

איש הי-טק ישראלי אמריקני שאתמול נתקלתי בראיון עימו

אתמול נתקלתי בראיון עם איש הי-טק ישראלי אמריקני שלא הפנמתי את שמו ודיבר על כך שמצב ההי-טק הישראלי בסדר גמור ושההי-טק הישראלי כלל לא נפגע בצורה משמעותית ממשבר הקורונה ושלמעשה להפך, יש יותר פיתוח בתחום דיגיטציה בגלל המשבר והסטארטאפים הישראליים שנפגעים לא נפגעים בגלל המשבר אלא בגלל שזה ענף ריסקי בכל מקרה.

הוא דיבר בעברית רהוטה עם מבטא אמריקני משמעותי ובאופטימיות שאני לא זוכר מתי נתקלתי בה לגבי המשק הישראלי.

אשמח לקבל את שמו בכדי לעקוב אחר עוד ראיונות עימו. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אנא שלח את הלינק לריאיון. Gil mo - שיחה 17:50, 8 באוגוסט 2020 (IDT)

אין לי וגם אין לי בהיסטוריית הדפדפן --- אם היה לי הייתי בודק שם אבל אני מעריך את הרצון לעזור. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זכור לך איזשהו פרט שיכול לעזור במציאת הכתבה, באיזה אתר או ערוץ, מתי הועלה, שם הכתב שפרסם, משהו מן כותרת הכתבה? (¯`gal´¯) - שיחה 17:49, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

לא הפנמתי את שם האתר; הגעתי לזה תוך פתיחת מספר לינקים באותו טאב דפדפן; לא זכורה לי במדויק הכותרת (שאא"ט עסקה באבטלה או בכלכלה) ולא עניין אותי שם הכתב וגם אם אינני טועה מיהרתי לצאת מהבית ולהספיק ללמוד מכל התכנים האחרים ולכן הכל היה במהירות. לא קריטי לי אבל בכוונתי להמשיך לעקוב אחר הדיון לבדוק אם למישהו יש הצעה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

"משחקי הכיס" של כאן, שמוליק - שיחה 14:42, 14 באוגוסט 2020 (IDT)

האם מייצרים בישראל או בשכנותיה הישירות צמחים ליצירת חוטים מהצומח כגון כותנה, פשתן, קנבוס, סרפד, גומא וכדומה כמו גם את החוטים עצמם?

ברור לי שמייצרים בישראל טקסטיל וביגוד מתוך חוטים מהצומח אך לא ברור לי האם מייצרים בישראל או בשכנותיה הישירות צמחים ליצירת חוטים מהצומח כגון כותנה, פשתן, קנבוס, סרפד, גומא וכדומה כמו גם את החוטים עצמם (בייצור המוני לפחות). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זכורים לי, מלפני כ20 שנה, שדות כותנה בישראל. אני לא בטוח שעדיין מגדלים כותנה בארץ. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ישנם שדות כותנה בישראל. כזה ראיתי לאחרונה באיזור גדרה. שמש מרפא - שיחה 14:08, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

מגדלים כותנה בא"י לפחות מימי הביניים. יש גידול כותנה גם במצרים. גילגמש • שיחה 18:07, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

והיו בארץ מנפטות. אחת מהן – "מנפט כותנה גלילי בע"מ" שכנה בצפון־מערב רמת השרון, בשטח שגובל בהרצליה. היא הופעלה על ידי "האחים בנימיני חברה לחקלאות בע"מ" מוותיקי המושבה (ראו אליהו בנימיני#ביוגרפיה). חזרתי • ∞ • שיחה 00:05, 8 באוגוסט 2020 (IDT)

הצעה מהפכנית לשינוי שיטת הספירה בשפת הדיבור, האם יש סיכוי שיעבור?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב כידוע מסיבות היסטוריות ברב השפות השיטה היא עשרונית. כך גם הספרות וגם שמות המספרים. אני רוצה להציע לעבור לשיטה ההקסדצימלית, בשיטה זו קל להמיר לבינארי ולהיפך. וזה יקל על עשיית חישובים כמו גם תיאום שפת הדיבור עם שפות תיכנות. ההצעה היא ליצור שמות למספרים כך: אחת, שתיים, שלוש ... איי (בצירה), בי סי די אי אף, הקס (=10), אחת הקסה, (על משקל "עשרה") שתים הקסה, וכו, הקסים (=20), שלושים, ארבעים, ... איים ביאים סיאים דיאים איים (בחיריק) אפים, בית (=100) בתיים (=200) שלוש בתים ארבע בתים ... הקס בתים (00 10) וכו' עד וורד (=00 00 1) וכן הלאה, לפי השמות שכבר הוזכרו. כלומר ימשיכו בחזקות 16 הקס וורד, בית וורד, דבל וורד, הקס דבל וורד, בית דבל וורד, הקס בית דבל וורד, וורד דבל וורד... אפשר גם להשתמש מ כאן והלאה במיליון ביליון טריליון וכו'. לספירה באמצעות האצבעות אפשר להשתמש בכל יד לספרה הקסדצימלית אחת כאשר הספירה עצמה היא בשיטה בינארית. על פי שיטה זו ביממה יש שמונה הקסה שעות, בשעה שלושים וסי דקות, בשנה בית ששים ודי ימים.

כמובן אם נרצה לעשות שינוי גורף כזה יצטרכו לעדכן גם את הסימונים ב-SI כאשר קילו יהיה מספר אחר ולא 1000.--213.8.158.239 11:41, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

על יד אנושית אפשר לספור בינארית מ-0 עד 31 ולא רק עד 15. על שתי ידיים אפשר לספור מ-0 עד 1023. שמתי לב שבייצוג בינארי, כמה מספרים טיפולוגיים השכיחים בנוסח התפילה מיוצגים על ידי שלוש אצבעות מונפות - שבע (00111), אחד עשר סממני קטורת הסמים (01011), י"ג מידות (01101), עשרים ואחת שורות לאשרי יושבי ביתך (10101) ועוד כהנה וכהנה. שיטת הכפל המצרית מתיישבת עם ההשערה שבימי קדם נעזרו באצבעות לספירה בינארית ולא רק לספירה עשרונית. עם זאת, איני מכיר מחקר שבחן בצורה מסודרת אם קיימים מוטיבים בינאריים בתפילה היהודית או שמדובר בצירוף מקרים. ליאור पॣ • י"ז באב ה'תש"ף • 12:52, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

לגבי השאלה שבכותרת: "האם יש סיכוי שיעבור?" התשובה היא: לא. Ronam20 - שיחה 13:39, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

בעולם התוכנה, כשזה מועיל משתמשים בבסיס 16, למה להחיל את זה על כולם, בטח לתחומים בהם זה לא עוזר? והמתמטיקה עובדת לא משנה איזה בסיס תבחר, למה לא לעבור לבסיס 40 כמו המאיה, בסיס 12 היה נפוץ גם, בסיס 64 גם משמש לפעמים לקידוד מידע, בסיס 256 (ASCII). הבחירה היא שרירותית. למה להעדיף דווקא בסיס 16? אם הקטע הוא למעבר פשוט לבסיס בינארי, כל בסיס שהוא חזקה של 2 קביל. היתרון היחיד שיש לבחירת בסיס גדול יותר הוא שזה מפחית את מספר התווים שנדרש לייצוג מספרים, כלומר מספרים יהיו קצרים יותר, מבחינת אורך המחרוזת. (¯`gal´¯) - שיחה 19:07, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

נראה שאורך בסיס הספירה צריך להיות משהו מסדר הגודל של 10. לדוגמה, הבבלים הקדמונים עבדו עם ספרות בבליות – לכאורה בסיס 60, אבל בפועל בסיס 10 ובסיס 6 לסירוגין. לך תזכור את לוח הכפל המלא של 60×60. אבל אם כבר מזכירים אריתמטיקה, בבסיס 16, המחלקים היחידים של 10 (כלומר: 16 עשרוני) הם החזקות של 2: 2, 4 ו־8. זה אומר שלא נוח במיוחד לחשב איתו. מהבחינה הזו, הבסיסים האידאליים הם 6 ו־12 עם שפע מחלקים (או לפחות מספרים לא זרים). וקצת הרחבה על התשובה הקצרה והממצה של רונאם: שינוי כמו שאתה מציע דורש שינוי גדול מאוד ולכן צריכה להיות לו תועלת ברורה מאוד, כי הוא יעלה המון, במובנים שונים. לדוגמה, למרות כל הסיבות הטובות, ארצות הברית עדיין משתמשת במידות אימפריאליות (כן, למרות שכל העולם כבר עבר מזמן להשתמש בשיטה של הרפובליקה). יש למעבר הזה תועלת ברורה, אבל גם מחיר. ובינתיים השלטונות שם לא רוצים לשלם את מחיר המעבר. Tzafrir - שיחה 09:38, 8 באוגוסט 2020 (IDT)

לגבי ההערה על התפילה, בהתחשב בכך ש10 מתוך המספרים 1-31 מיוצגים ע"י שלוש אצבעות [אם לא טעיתי בחישוב], איני רואה תופעה מיוחדת בכך שיש כמה מספרים כאלה בתפילה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שמעתי בעבר את הטיעון הזה לכמות המחלקים בבסיס - איזה תועלת זה נותן? גם לבסיס 10 יש רק שני מחלקים. הבנתי שהסיבה לבסיס הזה אולי קשורה לכמות המפרקים ביד. (¯`gal´¯) - שיחה 00:17, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

(¯`gal´¯) בבסיס 16 קל לעבור לבסיס בינארי וגם הוא תופס פחות מקום מבסיס עשרוני, בנוסף שינון לוח הכפל שלו, לא יהיה קשה כל כך אם רק יתנו שמות קליטים למספרים. ובכל מקרה אם שוכחים, קל לעשות חישוב עם האצבעות של כפל בינארי יותר מאשר של כפל עשרוני. בסיס הספירה של הבבלים או המאיה, יצריך המצאת שמות לכל המספרים, ואני לא רואה באיזו דרך אפשר לזכור לוח כפל גדול כזה אם לא על ידי שימוש בבסיס עשרוני כשלב ביניים. עם זאת אני מבין שכנראה אין סיכוי להשפיע על כל העולם לשנות את בסיס הספירה, ומי שרוצה להשתמש בבסיס אחר ייאלץ לשמור את רעיונותיו לעצמו.--יהודה 0 - שיחה 10:17, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

אציין עוד שבבסיס 16 יש סימן התחלקות קל יחסית לכפולות 7, מכפילים את הספרות עד האחרונה ב-2 ואז מוסיפים את ספרת האחדות, זה אמור להתחלק ב-7. בבסיס 10 צריך להכפיל ב-3. סימן ההתחלקות ב-5 דומה בבסיס 16 לסימן ההתחלקות ב-3. כלומר סכום הספרות מתחלק ב-5. הראשוניים הם: ‎ 2,3,5,7,B,D,11,13,17,1B...‎ לא 19 שמתחלק ב-5. 31 שהוא 7 בריבוע, מתחלק ב-7 על פי סימן ההתחלקות 6+1=7--יהודה 0 - שיחה 13:27, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

לא אגיב על כל הדיון, רק אציין שסימן ההתחלקות שלך לא ברור. בבסיס 10 אם רוצים לבחון אם מס' מתחלק ב-7 - אזי מכפילים את ספרת האחדות ב-2 ומחסירים משאר המספר שיפט ימינה. יש גם קיצור דרך למספרים בעלי יותר משלוש ספרות. בשיטה דומה יש גם ך-13, ל-19 ולכל מס' בעצם. Shannen - שיחה 14:05, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

אני לא מכיר את סימני ההתחלקות בבסיס 16, גם לא ממש הצלחתי לעקוב אחר ההסבר שלך. לא מכיר את סימן ההתחלקות ב-7 גם בעשרוני, אני רק יודע שהוא די מסובך, וכבר עדיף פשוט לחלק. קל לעשות כפל בינארי, אבל גם קל מאוד להתבלבל ולעשות טעויות, מה שמחשב לא עושה. זו גם הסיבה שלא נוח לנו לעבוד עם בסיס כל כך נמוך. גם בסיס גבוה יעשה לנו בעיות. אני עדיין לא רואה סיבה לעבור לשימוש בבסיס 16 בחיי היומיום. גם במחשבים, השימוש בו הוא איזוטרי, ולרוב לא מייחסים לזה חשיבות. עדיין אשמח להסבר למה מספר מחלקים גדול לבסיס הופך אותו ליותר קל לביצוע חישובים. אגב, בסיס לא חייב להיות מספר שלם ואין לי מושג אילו שימושים יש לבסיסים כאלה. (¯`gal´¯) - שיחה 17:45, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

לא התכוונתי להסביר למה מספר מחלקים גדול עושה בסיס ליותר טוב. כתבתי רק שסימן התחלקות עוזר למצוא ראשוניים יותר בקלות. מספר מחלקים עוזר בשביל שברים בבסיס נתון. כאשר בבסיס 60 שליש הוא 20' ואילו בבסיס עשרוני הוא מספר מחזורי. בבסיס 16 גם חמישית הוא שבר מחזורי.--יהודה 0 - שיחה 09:55, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

(¯`gal´¯), כשאתה רוצה לבחון אם 4655 מתחלק ב-7, אזי נדמה לי ששני חיסורים של ספרה אחת, יותר מהיר מאשר "פשוט לחלק". Shannen - שיחה 20:23, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

מה בדיוק החוקיות? אמרתי שאני לא מכיר. למדתי על זה, כולל על מספרים שלא מלמדים בד"כ בבי"ס (4 ו-8), על 7 היה משהו מוזר, נראה לי פשוט לחסר 7 עד שנשארים עם אפס, שזה פשוט חלוקה. ראיתי שיש פה משהו יותר פשוט. אגב, לגבי קידומות ליחידות SI שהשואל הזכיר, יש גרסאות שלהן לבינארי. (¯`gal´¯) - שיחה 01:52, 11 באוגוסט 2020 (IDT)

אם כבר, 4655 פחות 4200 שווה 455, פחות 420 שווה 35 המתחלק ב-7. זה לא יותר קשה מ 92 ועוד 55 שווה 147. (ו-2 ועוד 47 שווה 49). אבל במספרים של 2 ספרות אין לך סימן התחלקות. (יש להכפיל ב-3 במקום ב-2, אבל כבר עדיף לזכור את לוח הכפל) בניגוד לבסיס 16 ששם מכפילים את הספרה הראשונה ב-2. אפשר גם למצוא קיצור דרך נוסף למספרים בעלי יותר מ-3 ספרות כאשר פשוט מחברים את כל הספרות הראשונות ל-3 הספרות האחרונות עד שנשאר מספר בעל 3 ספרות.--יהודה 0 - שיחה 10:30, 11 באוגוסט 2020 (IDT)

יהודה 0, אתה טועה ומטעה. מס' כמו 4655 בודקים ע"י חלוקה למספרים בני 3 ספרות. לכן בעצם צריך לבדוק 655-4=651. מס' כמו 651 צריך לבדוק ע"י הכפלת ספרת האחדות ב-2 והפחתה משאר המס'. כלומר 65-2=63, שהוא כידוע מתחלק ל-7. לא צריך להמציא שום שיטה. הכל (כמעט) רשום במבחני התחלקות. זה עניין קונגרואנציה שלומדים בחט' הביניים (לפחות אני למדתי את זה שם). Shannen - שיחה 09:08, 12 באוגוסט 2020 (IDT)

למה קוד מכונה טיפוסי הוא בינארי ולא אונארי?

למיטב ידיעתי קוד מכונה "טיפוסי" הוא בינארי כאשר התווים היחידים ב"תחביר" שלו הם 0 או 1 אשר כל אחד מהם מייצג ביט.

ובכן, קוד מכונה יכול להיות גם אונארי (מורכב מתו אחד בלבד) כמו שהוא יכול להיות טרנארי (מורכב משלושה תווים שונים) או הקסה-דצימאלי וכן הלאה.

אבל ברצוני לשאול למה קוד מכונה טיפוסי הוא בינארי ולא אונארי? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תוכל להסביר איך קוד מכונה יורכב מתו אחד בלבד? להבנתי ההבדל היחיד בין תוכניות יהיה באורך הקוד, ואני מתקשה לראות מכונה שתביא תועלת עם קוד כזה. קוד בינארי קל למימוש מבחינה חשמלית יותר מכל קוד שבו יש יותר מצבים (טרנרי, הקסה-דצימלי וכדומה) ולכן ברור מדוע המהנדסים מעדיפים אותו. דוד שי - שיחה 18:49, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

ואיך תייצג מידע? איך תדע שמשהו נגמר? או בתא בזיכרון כמה מתוכו מכיל מידע והשאר מיותר, בכל מקרה צריך תו אחד נוסף. גם במכונות טיורינג צריך לפחות שני תווים (ריק ולפחות עוד אחד), כדי להבדיל בין הסרט שאינו מכיל מידע למידע שנמצא על הסרט. ובהתחלה, כשמחשבים היו אנלוגיים, הם היו בבסיס דצימלי וזה לא עבד כל כך טוב. במחשב דיגיטלי יש הפרדה בין 2 רמות מתח, והתוצאה יותר מדויקת. רואים את זה גם בשידור של מידע, גם בהבדלים בטכנולוגיות של הטלוויזיה בין התקופה שבה הכל היה אנלוגי לעכשיו. יש הרבה פחות גליצ'ים וטעויות. (¯`gal´¯) - שיחה 18:58, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

ואגב, אם מעניין אותך קוד מכונה בבסיס 3, יש שפה איזוטרית בשם malebolge, שעושה זאת. זו כמובן מכונה וירטואלית. (¯`gal´¯) - שיחה 19:13, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

לדוד; אינני יודע להסביר זאת אך אני הבנתי שלפחות תאורטית זה אפשרי - אולי טעיתי; מה שאמרת לגבי קלות למימוש חשמלי מסתדר לי.

לגל: אין לי ידע רקע לענות על השאלות שהצגת אך מה שדוד כתב ומה שכתבת מסביר כמובן למה פרקטית (לא יודע לגבי תאורטית) קוד בינארי אמור להיות קוד המכונה הטיפוסי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תיאורטית, ניתן להבדיל בכתיבה שהיא מתמטית לפי האורך והפרדות שתעשה בין מידע (שזה כבר שימוש בשני תווים, בין אם זה רווח, פסיק, או אפס), אבל במחשב אין מצב שאין ערך בתא זיכרון (כשהמחשב מופעל, תאי הזיכרון מאופסים לערך מסויים, נראה לי לאפס, תראה איך דלגלג עובד), והגודל הוא קבוע (גודל המילה), אז איך תוכל לקבוע מה הערך, אם אין שני תווים שונים? נניח יש לך תא בגודל בית (8 ביט), אז יש לך $2^{8}$ אפשרויות למספרים שונים לייצוג, כי בכל סיבית יכולים להיות שני ערכים, אז זה מחולק או מאפס עד ל-$2^{8}-1$ או אם אלה מספרים מסומנים, הסיבית הראשונה משמשת לסימן ואז זה טיפה יותר מסובך, זה גם עובד בצורה מעגלית, כדי שיהיה אפשר לחבר מספרים ולקבל תוצאה נכונה, עם נשא שנזרק. אם יש לך רק ערך אחד, אז איך תייצג שסיבית אינה בשימוש, כי האורך משפיע על הערך? (¯`gal´¯) - שיחה 21:30, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

1. לא הבנתי את המשפט הראשון - אם בכל שורה יכול להיות מידע גם בלי רווח או פסיק, אז למה לא לדבר על כתיבה בשורות כאשר בכל שורה יש רק תו אחד ב n חזרות?
2. מצאתי את פתיח הערך דלגלג (הן בעברית והן באנגלית) כלא ברור אך ממקורות שונים אני מבין שיש מערכות צירופיות שהפלט שלהן תלוי קלט מיידי ומערכות סידרתיות שהפלט שלהן תלוי קלט זכור (בהתקן זיכרון) ובקלט מיידי יחדיו והדלגלג הבסיסי ביותר הוא מסוג SR שיכול לשמור סיבית אחת בלבד וכל עוד יש מתח חשמלי, זכרון שהיה בו (אחרי שתוכנת) זמין ונשמר; דלגלג גם יכול להיות מבוקר כך שרק בזמני מתח מסוימים מצבו ישתנה ובנוסף הוא יכול להיות גם נעול למצב מתח מסוים; לא מצאתי מידע לאיזה ערך כל דלגלג מאופס אם כי אטימולוגית אני מניח שזה ל-0 ; מעבר להכרות הזו לא המשכתי ללמוד על הנושא כי אני מבין שזה נושא בהנדסת חומרה בה אינני עוסק.
3. אז איך תוכל לקבוע מה הערך, אם אין שני תווים שונים? מכיוון שלא למדתי הנדסת חומרה אני בספק שהבנתי את השאלה ואני בבטחון שאני לא הסמכות לענות עליה אבל אם אני מבין נכון היא למעשה טיעון לפיו ערך יכול להיקבע רק בינארית (שני תווים) ולא אונארית (תו אחד)
4. אינני יודע למה התכוונת ב"נשא שנזרק" בהקשר זה; אתה מוזמן לנסות להסביר.
5. "אם יש לך רק ערך אחד, אז איך תייצג שסיבית אינה בשימוש, כי האורך משפיע על הערך?" שוב שאלה שמאותו הגיון שהצגתי לעיל אינני הסמכות לענות עליה; אני מציע בחביבות עילאית לא לשאול אותי שאלות בנושא ; אך רק אגיד שבבסיס אונארי לא התכוונתי לטעון שיש רק ערך אחד אלא יכולת להשתמש רק בתו אחד להרכבת "מילים" בשפת מכונה.

―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה מעלה את אותה בעיה. מה זו שורה? אין שורות בזיכרון, הכל רציף, מחולק לכתובות, שבכל כתובת יושבת מילה, בגודל קבוע, לא ניתן למלא רק חלק ממנה, כי ביט חייב להכיל ערך. אם תבחר ייצוג שבו ניתן למלא רק חלק ממנה, אז הרי שיש לך שני תווים ובזבוז של משאבים. דלגלג מייצר זיכרון - יש מעגלים לוגיים שמקבלים קלט ונותנים פלט מיידי, ויש כאלה שמסוגלים להחזיק מידע לזמן ממושך, אלה הם הדלגלגים, ולא נדרש ללמוד הנדסת מחשבים או אלקטרוניקה כדי להכיר את זה. זה נלמד גם בתארים בתחום התוכנה. יש כמה דגלים שנדלקים בעת חישוב, אני זוכר שיש 2 שקשורים לאריתמטיקה, גם לגלישה וגם לנשא. נשא זה משהו שרואים הרבה באריתמטיקה - כשמחברים מספרים, יש חיבורים שמעבירים אחד הלאה, למשקל הבא, אם אחרי המשקל הכי גבוה מועבר אחד, הוא יוצא מחוץ לתחום שהזיכרון יכול לשמור, ואז הוא נזרק, ומדליק דגל באוגר הדגלים. אם מחברים כמה מחברים מלאים, ניתן לקבל את הנשא הזה ולמעשה להרכיב יחידה שמעבדת מספרים באורך סיביות גדול יותר. מן הסתם שהשאלות הללו הן רטוריות, אין אפשרות לייצג שסיבית אינה בשימוש. למערכת ההפעלה יש אפשרות לנהל את הזיכרון ואילו כתובות תפוסות ועל ידי מי, אבל לא ברמת הכתובת, וזה לא יעבוד כמערכת ההפעלה עצמה צריכה לפעול על בסיס דבר שכזה. לגבי איך תוכנית בנויה, יש גודל קבוע לפקודות מעבד, שמחולקת ל opcode ולאופרנדים. יש כמה גדלים שונים שניתן לקבל, נראה לי שעד 3, אבל בכל מקרה זה קבוע, ובכל מקרה לא ניתן לרדת לרמת הסיביות, ולחלק מלאכותית את הזיכרון, דבר שידרוש בכל מקרה איזושהי חלוקה פנימית, שדורשת לבסוף תו נוסף. (¯`gal´¯) - שיחה 04:22, 8 באוגוסט 2020 (IDT)

גל, תודה על ההבהרה שאין שורות בזיכרון והכל רציף; אם אני לא טועה יש סתירה פנימית בדבריך כי במקום אחד טענת שאי אפשר למלא רק חלק ממילה ובמקום אחר אמרת "אם תבחר ייצוג שבו ניתן למלא רק חלק ממנה".

לגבי "זה נלמד גם בתארים בתחום התוכנה"; אני מניח שהתכוונת לתואר במדעי המחשב או ללימודי תעודה בתחום תכנות אימבדד כי אני למשל למדתי קצת תכנות ב Bash וב JavaScript ובאף קורס לא זכור לי שנתקלתי במונח Flip-flop; גם לא הצלחתי למצוא דוגמאות קוד למצב המדמה Flip flop בשפות אלה בחיפוש מהיר בגוגל; מצאת משחק שכתוב ב jQuery בשם זה ואינני יודע אם יש קשר משמעותי לנושא.

לגבי "איך תוכנית בנויה" - כפי שהבנתי מדבריך ברמת המידע בזיכרון ובמעבד; זה נרחב הרבה מעבר לידע המועט שלי בתכנות מופשט מאד ולא הבנתי איך זה עונה על השאלה המקורית. בנועם, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה זה סותר, "אם תבחר ייצוג", זה היה בהנחה שזה אפשרי. לומדים את זה בקורס "ארכיטקטורת מחשבים" (1 ו-2, לפעמים "מערכות ספרתיות"), גם בי"ג. איפה למדת? ומה? אני מניח שאלה קורסים בודדים ולא תואר. לא מדמים את זה לקוד, אם כי יש סימולטורים. לגבי מבנה של תוכנית, זה נלמד באסמבלי, רציתי לתת הסבר לייצוג של תוכנית, אם כי זה לא סוג המידע היחיד שנדרש לייצג בזיכרון המחשב, כדי להמחיש איך הזיכרון בנוי. (¯`gal´¯) - שיחה 21:03, 8 באוגוסט 2020 (IDT)

כי מצד אחד הצגת כאילו זה לא אפשרי ואח"כ הצגת שזה אולי אפשרי (ואם אני מבין נכון כעת אחרי תגובתו של צפריר דעתך שזה אפשרי); בהקשר תכנות למדתי Bash ו JavaScript בין היתר במכללות שונות ולא מדובר בתואר במדעי המחשב או הנדסת חומרה; מעולם לא עסקתי באסמבלי או ארכיטקטורת חומרה (או firmware). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני עדיין חושב שזה לא אפשרי, והתייחסתי עד כה רק ליכולת לממש את זה ולא ליעילות שבשימוש בזה, כפי שצפריר התייחס. אני עדיין חושב שזה לא אפשרי כאשר התאים הם בגודל קבוע לעשות שימוש בתו אחד בלבד. בכל מקרה, יידרש תו נוסף, להבחנה בין הערכים ששמורים בתאי הזיכרון. (¯`gal´¯) - שיחה 17:30, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

קוד אונארי הוא ייצוג מאוד בזבזני ולא מעשי: מייצגים את המספר 1 ע״י קו אחד, את המספר עשר ע״י עשרה קווים, ואת המספר 1578413 ע״י הרבה מאוד קווים. הייצוג הזה יכול להיות שימושי בכל מיני הוכחות תאורטיות במדעי המחשב, ויכול להיות שיש לו איפשהו גם כמה שימושים מעשיים איזוטריים, אבל באופן כללי לא עובדים איתו. Tzafrir - שיחה 09:52, 8 באוגוסט 2020 (IDT)

גם בינארי הוא בזבזני, אבל הוא מוריד את כמות התווים ל-$\left\lfloor {\log _{2}n}\right\rfloor +1$. (¯`gal´¯) - שיחה 21:11, 8 באוגוסט 2020 (IDT)

ככל שבסיס הספירה יותר קטן, נדרשים יותר תאי זכרון לייצוג אותה כמות נתונים. אבל יכול להיות שאפשר לייצג את אותה כמות הנתונים באותה יעילות. אפשר לקבל אינטואיציה לכך מהשוואת בסיס 2 לבסיס 16: אפשר להשתמש ברביעיית תאים בבסיס 2 לדמות תא בבסיס 16. אם אין ייצוג יעיל יותר של תא בסיס 16 מאשר כארבעה תאים בבסיס 2, לא מרוויחים כלום מהייצוג הפחות בזבזני לכאורה הזה. לכן זו שאלה של יעילות המימוש. אם יש מימוש יותר יעיל עם בסיס 3 או בסיס 10: נהדר. כיום אין. „בסיס״ אונרי הוא משהו גרוע בהרבה. בשביל לעשות פעולה הכי פשוטה על ייצוג של המספר מיליארד, תזדקק כנראה למיליארד פעולות. במעבדים סבירים אנחנו מצליחים לבצע פעולות כאלו במספר קטן וסופי של פעולות בסיסיות (וזה מוגדר למתכנת האנושי כפעולת מעבד אחת). Tzafrir - שיחה 01:18, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

קוד אונארי הוא שימוש בספרה 1 לפי מספר הפעמים, למשל 1111=4 11111=5 במכונות טיורינג אם תרצה לחסוך במספר הסימנים ולהשתמש בסימן אחד בלבד זה בעצם אומר שצריך לספור כמה פעמים הכנסת את הספרה 1. זה בעצם קידוד של נתינת מספר טבעי לכל נתון, וחזרנו לנקודת המוצא כאשר רוצים להגדיר פעולה של מכונה, אנחנו צריכים סט של תווים לייצוג כל מספר, אפשר שסט התווים יהיה קבוצת המספרים הטבעיים, אבל קשה מאוד לעבוד עם זה. אגב יש שימוש בבסיס אונארי בUTF-8 כדי לספור את מספר הבתים הנדרשים לכל תו. יהודה 0 - שיחה 10:25, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

זה לא אפשרי שאלפבית העבודה של מכונה יהיה קבוצת המספרים הטבעיים, כי הוא חייב להיות קבוצה סופית, אחרת האוטומט יצטרך להיות אינסופי. נהוג שהאלפבית הוא בינארי, ושיש גם "ריק" באלפבית המכונה. ניתן גם שאלפבית העבודה יכיל רק סימן אחד. ניתן גם להוכיח די בקלות שקילות - פשוט קוראים וכותבים שני תווים לשני תאים צמודים בכל פעם, ומקודדים צירופים, כך שיהיה ייצוג ל-0, 1 ו"ריק". נשארים כמובן עם ייצוג אחד חסר משמעות, שיוגדר לא חוקי. (¯`gal´¯) - שיחה 17:36, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

אז אם כך חוזרת השאלה, למה האלפבית הוא בינארי, האלפבית יכול להיות אונארי, והסימן "ריק" הוא השני. לפי איך שהבנתי כן עושים כך במכונת טיורינג אוניברסלית.--יהודה 0 - שיחה 10:20, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

אתה בהחלט יכול להשתמש רק ב-1 וב"ריק", אבל זה לא מומלץ. ליצור רווחים בתוכן הסרט עלול לגרום לך לבעיות, כי "ריק" גם מסמן את תחילת החלקים בהם לא הוזן תוכן. ממה שאני יודע קידוד מכונה מורכב משני תווים, לא ניתן לקודד אחרת. למדתי על שימוש ב-C ו-I, ראיתי שיש גם קידוד של 0 ו-1. (¯`gal´¯) - שיחה 10:58, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

רק תשים לב שקלט מהמשתמש לא יכול להכיל רווחים (תווי "ריק"). זה כבר הופך את זה לבעיה. (¯`gal´¯) - שיחה 18:34, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

צורות שונות לאפסילון

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב אני מבין שיש שלוש צורות לאפסילון:

אפסילון גדולה: $\!\,\mathrm {E}$

אפסילון קטנה: $\varepsilon$

וצורה בלתי מזוהה: $\epsilon$

מהי הצורה השלישית? בר 👻 שיחה 20:31, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

לצורה הזאת קוראים "אפסילון ירחי"( lunate form) וזו רק דוגמה לצורת כתיב אחרת. נפוצה במה שנקרא Uncial script. זאת גרסה עתיקה יותר של אפסילון, אין לזה משמעות מיוחדת. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:40, 7 באוגוסט 2020 (IDT)

הכוונה לזה ϵ? ראה.--יהודה 0 - שיחה 13:03, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

תעודת זהות ביומטרית

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב בעקבות ויכוח שהתנהל הערב: לשם מה דרוש שטביעת האצבעות תהיה מקודדת בתעודה, אם ניתן להסתפק באצבע בלבד על מנת לזהות אדם? כלומר, מדוע לא להמשיך ולנפק תעודות זהות רגילות (עם תמונה בלבד), אם מוסדות שיכולים לזהות לפי טביעת אצבע לא זקוקים לתעודה בכלל ויכולים להסתפק באגודל בלבד?

אגב, מפליא שאין בערך תעודת זהות (ישראל) הרחבה ופירוט על התעודות הביומטריות והשימוש בהן. Gil mo - שיחה 01:28, 8 באוגוסט 2020 (IDT)

ואו, יממה עברה ללא מענה... לא אופייני לכם. מישהו משהו? Gil mo - שיחה 08:21, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

אני חושב שיש מידע שמקודד בכרטיס החכם (כנראה יש אמצעים מזהים פרט לטביעת אצבע, או שזה אמור להקל על טעינת מידע מהמחשב, מבלי להזין מספר זהות, שעלול לגרור טעויות, כמו בכרטיס קופ"ח, אך לזה מספיק פס מגנטי). גם אפשר להשתמש בו כדי לקבל שירותים מרחוק, דרך אתרי הממשלה, שבד"כ לא ניתן לקבל ללא זיהוי, כלומר מגבילים אותך לקבל את השירות במשרדים שונים, במקום דרך gov.il. הרבה מדינות ויתרו על הטעמת טביעת אצבע מטעמי פרטיות, אך הרבה מספקות שירותים מקוונים (e-Gov). בדרכון ביומטרי מוטמעת רק תמונה, ויש בהם רכיב לזיהוי אלקטרוני. (¯`gal´¯) - שיחה 14:36, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

לא הבנתי: איך אפשר בעזרתו לקבל שירותים מרחוק? מהתשובה גם לא ברור למה מוסד/עסק שיש לו אמצעי זיהוי ביומטרי יזדקק לתעודה ולא יסתפק בביומטריה של האדם העומד מולו. Gil mo - שיחה 15:11, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

אפשר לחבר את הכרטיס עם קורא כרטיסים למחשב ולקבל באמצעותו שירותים שונים שלא נגישים למי שאין ברשותו תעודה ביומטרית. אני מניח שזו אחת הסיבות, גם התעודה מכילה פרטים נוספים על האזרח - כנראה מעוניינים שזה יהיה חשוף אליו, גם אני לא בטוח שהטביעה עצמה יכולה לשמש כזיהוי - קודם כל הדגימה לא תמיד מדוייקת, נדרש להצפין אותה כדי שלא יעשה שימוש לרעה במאגר, אלא רק לאמת. גם פה היה איזה סיפור, שקלו להכניס את הטביעות לחלוקה מסוימת, כך שגם המדינה לא תדע של מי הטביעות, בכלל היה סיפור עם נגישות של המידע לגורמי אכיפה. רצו שכל 100 ישוייכו לאותו מאגר, ואז אם יזהו מישהו לפי זה, יקראו לכל המאה. לא יודע מה בסוף הוחלט בנושא. (¯`gal´¯) - שיחה 16:34, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

״אפשר לחבר ולקבל שירותים שלא נגישים אחרת״ - אני מניח שהתכוונת לחבר את הכרטיס *וגם* להניח את האצבע (לצורך העניין). אם לא צריך גם להזדהות באמצעות הגוף, אז כל אחד יכול לגנוב את הכרטיס ולחבר אותו דרך קורא כרטיסים. ואם כן צריך להזדהות ביומטרית, אז לשם מה הכרטיס מלכתחילה? אני מבין גל שמה שאתה מציע כאן זה בבחינת ספקולציות בלבד. הייתי שמח להפניות של מישהו שמבין עד הסוף איך העסק אמור לעבוד. Gil mo - שיחה 17:10, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

לא יודע להגיד לך, כי לא חייבים לתת טביעת אצבע, גם אם מנפקים לך תעודה ביומטרית. אישית, לא עשיתי שימוש בזה, למרות שיש לי תעודה ביומטרית. בכל מקרה, צריך להיות אחראי לכרטיס הזה, ואני חושב שמגיעה איתו גם סיסמא. יש לי מלא ניירת שקיבלתי עם הכרטיס הזה, יש שם גם איזה קוד. אתה מעוניין לקבל מידע על זה מהמדינה או ממשרד הפנים, או ממישהו שעסק בפרוייקט הזה? תנסה אולי דרך התנועה לחופש המידע. אולי פרסמו מידע בנושא. תנסה למצוא את הכתבה שציינתי פה, על איך שומרים את המידע - זה פורסם בבלוג של אדם שעסק בפרויקט הזה. (¯`gal´¯) - שיחה 18:22, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

איך להגיש דו"ח מס הכנסה שנתי לבד?

אם אני מבצע הנהלת חשבונות לבד ורוצה לחסוך גם את עלויות ההכנה וההגשה של דו"ח מס הכנסה שנתי דרך יועץ מס ולעשות גם את זה לבד, האם זה אפשרי במדינת ישראל?

תודה רבה על עזרה שאולי תחסוך לכמה אחרים כאן ולי כסף (אם יש ערך העונה על השאלה גם הפנייה לערך בלבד תסייע). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ודאי שאפשר. קח דוח משנה קודמת (אם יש לך כזה) ומלא את הפרטים עם השינויים המתחייבים. שידור הדוח נעשה באופן מקוון. עשיתי זאת במשך שנים, וכעת אני מצטער על כך - רואה חשבון ימלא את הדוח בצורה המיטבית על מנת לקבל החזרי מס העולים על שכר הטירחה שלו. Gil mo - שיחה 08:51, 8 באוגוסט 2020 (IDT)

תודה רבה לך על התשובה ! תשובתך עשתני תוהה אם בכל מצב ההנחה שרואה חשבון (או יועץ מס לצורך העניין) ימלא את הדוח בצורה המיטבית על מנת לקבל החזרי מס העולים על שכר הטרחה שלו, נכונה.

אולי במקרים של עוסק פטור למשל, ההנחה איננה נכונה? אשמח לדעתך בעניין... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ההנחה לא תמיד נכונה, וזה תלוי ברמה ובסוג הפעילות הפיננסית. הצעתי: התייעץ עם רו״ח שאתה סומך עליו (נניח מכר של חבר) ושאל אותו בדיוק את זה. אגב, מילוי עצמאי יכול לגרור סיכון שמילאת משהו לא כדין ובביקורת מס הכנסה כעבור כמה שנים יעלו על זה. מכל מקום, יש (לפחות היו) הדרכות מדוקדקות של מילוי הטופס. Gil mo - שיחה 17:48, 8 באוגוסט 2020 (IDT)

אני חושב שתמיד יש את הסיכוי לטעות (גם למומחה) ושעלייה באוטומציה לצד למידה יסודית של הנושא נדרשת כיום לכלל אזרחי מדינה גם אם אינם מומחים בנושא (כצורה נוספת של ידע כמוצר ציבורי ועצמאות פיננסית אשר לדעתי מיטיבות עם כל משק); אני מסכים ששווה להיוועץ עם מומחים בנושא אך הבעיה היא שלפעמים עלויותיהם גבוהות בצורה קיצונית (נניח, למעלה מ-500 ש"ח לפגישה בשביל כמה שאלות נקודתיות). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה מוזמן לקרוא את סעיף 47 לפקודת מס הכנסה ולספר כמה זמן השקעת עד שהרגשת שהבנת אותו או שנואשת מלהבין אותו. זהו רק אחד מהסעיפים שיש להבין לשם מיצוי הקלות המס. דוד שי - שיחה 07:49, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

קראתי את כלל הסעיף והבנתי מה שהבנתי - זו אולי התשובה הטובה ביותר שאני מכיר להזמנה כזו; מעבר לכך אביע דעתי שכאחד ששואף למינימליזם חשבונאי, סבורני שהמשק הישראלי נפגע בדיוק מתסבוכות כאלה ושאנשים מפגינים עכשיו בכל רחבי ישראל בדיוק בגלל תסבוכות כאלה ואני מתנחם בדברי משתמש:יואלפ להלן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מס הכנסה מפעיל שירות עזרה למילוי הדוח השנתי. מנסיוני הם די יעילים ולרוב יודעים מה לעשות. אם לא היתה לך פעילות מורכבת, זה פתרון פשוט. יואלפ - שיחה 08:22, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

למה התפוז המכאני כל כך ילדותי?

אחד מהדברים הבולטים בסיפור הוא עד כמה שהוא לא בוגר: אלימות ללא מטרה היא רק דוגמה אחת. דוגמה יותר בולטת היא הקטע בו ההורים של אלכס מחליפים אותו ב"ילד יותר טוב". זה פחד ילדות מובהק: אם לא תתנהג יפה, נמצא ילד חדש.

למה זה ככה? מה המסר שמנסים להעביר כאן? 213.55.221.20 00:33, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

הסופר כתב את הספר תחת טראומה: אשתו ההרה נאנסה ונרצחה. אני לא חושב ש"העברת מסר" עמדה בראש מעייניו בעת הכתיבה, או בכלל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:00, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

נאנסה, לא נרצחה. היא נפטרה שנים רבות אחר כך ממחלה. Gil mo - שיחה 10:43, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

משמעות הגובה בקרבות בעולם העתיק

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב האם לאדם גבוה יותר יש יתרון משמעותי בשיטות הלחימה של העולם העתיק?

האם עם שגבוה יותר [בממוצע, כמובן] מעם אחר נהנה מיתרון משמעותי? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

פחות. אמנם בתקופה העתיקה היו יתרונות לעליונות פיזית (גובה, חוזק). וגם לחוסן כלכלי. אך באופן טבעי, היתרונות שהכריעו מלחמות בעת העתיקה היו בתחום של תורת הלוחמה: יכולת אסטרטגית, תכנון וביצוע מהלכי לחימה שונים, מוטיבציית הלחימה, היכולת הטכנית והאסטרטגית לאספקת ציוד צבאי וכלכלה ללוחמים הנמצאים במרחק (לעתים במרחק רב מאוד מהבית, כאשר הדרך אליהם חשופה ופגיעה). צבא של אנשים גבוהים ושריריים, שהוא צבא עייף ותשוש, ללא כלכלה, או ללא ציוד לוחמה, עם הרוגים ופצועים רבים וללא מוטיבציה, עשוי להפסיד לצבא של אנשים נמוכים שיודעים מה הם עושים ויש להם ידע בתורת הלחימה, אנשים, אספקת ציוד, ויכולת תכנון אסטרטגית. נזכיר כאן, שהרומאים היו עם ים תיכוני שנראה לא שונה מאוד מאיתנו: הם כנראה לא היו גבוהים או חזקים יותר מאויביהם. (ובנוגע לגותים ולפראנקים - אולי אף פחות מאויביהם). אבל הייתה להם תורת לוחמה. הם ידעו מה הם עושים, ועשו את זה טוב. בברכה, דני Danny-w - שיחה 11:50, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

מסכים לגמרי, גובה היה נותן יתרון בקרב של אחד על אחד אבל לא יתרון מכריע. וגם אז אם זכרוני אינו מטעני הרומאים נחשבו לנמוכים יחסית ועדיין הצבא שלהם היה מאוד מוצלח. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 11:55, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

לכח פיזי ולנתונים פיזיים אחרים יש משמעות קטנה מאוד במערך טקטי סדור. לא חשוב באיזו תקופה מדובר. להבדל בגודל פיזי יכולה להיות משמעות בדו קרב או בקרב אחר עם מספר משתתפים מועט ואפילו אז היתרון הזה איננו מכריע. גילגמש • שיחה 12:15, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

כתבת "מערך טקטי סדור", מה לגבי קרב בין צבאות עממיים ולא מקצועיים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המערך הטקטי מבטל כמעט לחלוטין יתרון בכוח פיזי. אם לעומת זאת הקרב מתפצל להמון קרבות קטנים בין קבוצות קטנות של אנשים (או אפילו סדרה של עימותים אחד על אחד) תהיה השפעה לכוח פיזי ומאפיינים אישיים נוספים כמו גובה. היות שמערך טקטי זקוק לשדרת פיקוד ובצבאות "עממיים" אין שדרת פיקוד אז כמובן קשה לדבר על מערך טקטי. סביר שבמקרה כזה יהיה לאחד הצדדים יתרון. אם בכל זאת אחד האנשים בחבורה יצליח להשליט את מרותו על היתר, יתכן שיצליחו להעמיד מערך טקטי כלשהו ויבטלו לפחות חלק מהיתרון של הצד השני (או יצליחו להגביר את יתרונם). עם זאת, יש פרמטרים נוספים. למשל - אימון, נסיון, יתרון טופוגרפי (למשל עמידה בנקודה גבוהה או מבוצרת) ועוד. גובה וכוח פיזי בדרך כלל לא באים לידי ביטוי מכריע בקרבות. גילגמש • שיחה 19:27, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

גובה נתן יתרון (אבל לא הבטיח ניצחון) בקרבות ביניים, כגון בסיפור דוד וגולית. לא לחינם מודגש בסיפור גבהו של גולית. קרבות ביניים אמנם היו מוסד מלחמתי ידוע ומקובל ועל כן הכריעו חלק מהקרבות, אבל אין לי ספק שמצביא נחוש היה מתכחש לתוצאת קרב הביניים ופוצח בקרב בקנה מידה מלא. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:35, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

הגובה הוא חסרון אפשרי בלחימה פנים מול פנים, כי יש יותר מקום או שטח לפגוע חס וחלילה באדם גבוה. טבעת-זרם - שיחה 13:10, 11 באוגוסט 2020 (IDT)

טבעת-זרם, אמנם זה נכון, אבל גובה רב יותר גורם גם לכך שהידיים הן ארוכות יותר כך שהלוחם הגבוה יכול לשמור את הלוחם הנמוך במרחק בטוח מגופו בתנאי ששניהם משתמשים בכלי נשק באורך דומה. בנוסף, ללוחם גבוה יותר יש מנוף ארוך יותר ולכן הוא יכול להעביר אנרגיה רבה יותר במכה. כמובן שהיד הארוכה גורמת לכך שגם ציר הסיבוב יהיה ארוך יותר אז אם הלוחם הגבוה יניף את ידו יש לו אפשרות לתת מכה חזקה יותר. הגודל באמת יכול להוות חסרון אם שני הלוחמים עומדים במרחק זה מזה ומנסים לפגוע האחד בשני בנשק שיורה למרחק מה (נניח חץ וקשת בעת העתיקה) גילגמש • שיחה 08:43, 21 באוגוסט 2020 (IDT)

מה הופך מידע למיוצג אנלוגית או למיוצג דיגיטלית?

עד לא מזמן הייתי בטוח שההבדל הוא באם לא משתמשים בחשמל לייצוג המידע ("אנלוגי") או באם כן משתמשים בחשמל לייצוג המידע ("דיגיטלי") אך מתכנת מנוסה ומומחה למחשוב מיושן (retrocomputing) אמר לי שאין קשר הכרחי לחשמל.

אם זה לא היעדר שימוש בחשמל או הימצאות קיום בחשמל, אולי זה:

• היעדר השימוש במסך מחשב או המצאותו
• אות אחת או מערכת אותות מוגדרת היטב אחת בתרחיש בודד לעומת שניים או יותר אותות שונים בתרחיש בודד?

אולי זה משהו אחר? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לתשובה מלאה ראה ערך דיגיטלי ואנלוגי. אות הוא צורה להעברת מידע וההבדל בעיקרו בין דיגיטלי ואנלוגי נובע מהדרך בה מייצגים את האות. אות אנלוגי מיצג מידע רציף, לדוגמה קול אנושי או הטמפרטורה שאנחנו מרגישים בחדר, ולעומתו אות דיגיטלי הוא אות בדיד, כלומר מידע אשר דגמנו (עם זמן בין דגימה לדגימה) מו האות האנלוגי או יצרנו ממקור מידע אחר, לדוגמה הטמפ' בכל דקה או צליל שמדדנו בכל אלפית שניה. לפעמים באות דיגיטלי יהיה שימוש בתהליך של קידוד לאות על מנת להעביר אותו בצורה נוחה או בטוחה יותר, לדוגמה תווי מוזיקה או קובץ MP3.

כבר ממשפט הפתיחה של פרק הפתיח של הערך חששתי שלא אקבל תשובה ברורה ולכן שאלתי כאן; ההגדרה שנתת פה לדעתי יפה והלוואי והייתה משוכתבת לתוך פרק הפתיח של הערך (תוך עריכה כללית) ; מתוך עיקרון אני מזמין ויקיפדים נוספים לענות על השאלה בהתבסס על הבנתם האישית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הגדרה יפה, אך לא נכונה. אות אנלוגי הוא אות אשר יכול לקבל מספר אינסופי של ערכים (למשל, כל אחד הערכים בין 0 ו 1). אות דיגיטלי הוא אות אשר יכול לקבל מספר סופי של ערכים. גם אות דיגיטלי וגם אות אנלוגי יכולים להיות בדידים או רציפים - כאשר מעבר מאות רציף לאות בדיד מכונה בשם "דגימה" ומעבר מאות אנלוגי לספרתי מכונה בשם "קוונטיזציה". אסף השני - שיחה 22:07, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

לא הבנתי למה התכוונת. איך אות דיגיטלי יכול להיות רציף? יש אפשרות לשמור רצף של דגימות (לדוגמה: הייצוג הפשוט של גל קול כרצף של עוצמות רגעיות בנקודות דגימה שונות). אולי צריך ערך נפרד לדיגיטלי שיגדיר אותו מתוך הנגדה לאנלוגי? נראה לי שזה יכול ליצור פתיח מובן יותר. Tzafrir - שיחה 10:00, 11 באוגוסט 2020 (IDT)

הכוונה ב"אות רציף" היא לאות אשר יש לו ערך בכל נקודת זמן. למשל, השעון הדיגיטילי שלך מראה את השעה כל הזמן, אך הוא מראה רק שעה מקורבת - שעה מתוך סט סופי של ערכים שהו יכול להציג. במובן זה הוא רציף, אך ספרתי (=דיגיטלי). גרף המראה מדידות של הטמפרטורה בשעה 12 בצהריים כל יום הוא לא רציף אלא בדיד. גובהו של מד מים הוא רציף ואנלוגי (=תקבילי). אם נצלם אותו כל יום בשעה 12 נבצע דגימה והערך שנקבל יהיה בדיד אך אנלוגי. עם נמדוד אותו עם סרגל המודד ברזולוציה של סנטימטרים, נבצע קוונטיזציה והערך יהפוך לספרתי. אם נציג את הערך שמדדנו בסרגל כל הזמן על מסך ונעדכן אותו בכל מדידה, הערך יהיה רציף אך ספרתי. אם נרשום אותו בטבלה, או נציג אותו בגרף קווים, הוא יהיה בדיד וספרתי, ולא תהיה משמעות לשאלה מה ערכו בין שורות הטבלה או בין קווי הגרף. אני מתעלם כאן מהשאלה החשובה של מעבר בין ערכים בשעון הדיגיטלי - פרק הזמן הקצר שבו הוא משנה את תצוגתו (17:45 --> 17:46) ובו תצוגת השעון אינה תקפה (=וולידית) אסף השני - שיחה 12:54, 11 באוגוסט 2020 (IDT)

אם תהיה המרה המונית של משרדים לדירות בישראל, האם תהיה בעיית לחץ מים ואם כן איך יפתרו אותה?

בעקבות:

• עלייה בבגישת עשה זאת בעצמך בכלל ועצמאות כלכלית בפרט
• עלייה באוטומציה בכלל ובאוטומציית מכירות בפרט
• עלייה בעבודה מהבית בכלל ושירות לקוחות מרחוק בפרט

מתפתח שיח של המרת מבני עבודה למבני מגורים (מבני קניונים, מבני משרדים ועוד);
בהתאם למחירי הדיור הגבוהים בישראל אני הולך ונתקל בכתבות בנושא בשנתיים האחרונות בעיתונות הישראלית.

בהנחה שזה ייצא לפועל תמהני איך יבטיחו חדר שירותים ואמבטיה לכל דירה שהרי פיצול צנרת ראשית (בטח כזו שמותאמת לבניין משרדים) תגרום לזרמי מים חלשים משמעותית מאלה בכל בית (ואז אולי יהיה בעייתי להתקלח בכל דירה נפרד), אחרת יצטרכו חדר שירותים ואמבטיה אחד או שניים לכל קומה שזו תופעה שנפוצה במבני דירות קהילתיות \ קומונות והוסטלים במדינות שונות כגון גרמניה אך בפירוש לא בישראל.

אם תהיה המרה המונית של משרדים לדירות בישראל, האם תהיה בעיית לחץ מים ואם כן איך יפתרו אותה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם יהיה צורך : משאבות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:27, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

אני חושב שבכל הבניינים מעל גובה מסויים כבר קיימת חובה שיהיו משאבות.--Eitan110 - שיחה 21:51, 11 באוגוסט 2020 (IDT)

בכל מקרה, הסבת משרדים לדירות דורשת התאמות רבות ושיפוץ משמעותי. המתכננים והמהנדסים בכל בנין כזה יתייחסו לכל הבעיות וינסו לפתור אותן. --א 158 - שיחה 10:15, 13 באוגוסט 2020 (IDT)

זה שיינסו לפתור בעיות זה ברור לי אך אני בספק שלבעיות מסוימות יתייחסו ברצינות (כגון לחץ מים או זיהום רעש). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מהי האנומליה הגאומגנטית בלבנט?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב במספר מאמרים מוזכרת אנומליה גאומגנטית בלבנט בתקופת הברזל (Levantine Iron Age Geomagnetic Anomaly) - מה משמעות המונח? מהי אנומליה גאומגנטית? כיצד היא משפיעה על ההיסטוריה האנושית? (שי • מנשמע?) מה, אין? 16:37, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

שי, בשדה המגנטי של כדור הארץ יש הבדלים בין מיקומים שונים על פניו ובנוסף הוא משתנה במהלך השנים. אנומליה הינה התנהגות ששונה מהמצופה או מרוב המקרים. במקרה הזה, המונח מתכוון לשינויים קיצוניים בשדה המגנטי של כדור הארץ (בכיוונו וגודלו) שהתרחשו באיזור הלבנט בתקופה קצרה (באופן יחסי ומכאן האנומליה). מקווה שביהר את המונח. --Adif123 - שיחה 21:08, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

וראה פלאומגנטיזם. Reuveny - שיחה 22:15, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

תרגום ערכים

איזה ערך כדאי לי לתרגם שלא יימחק?

יש את רשימת הערכים לטיפול דחוף. אלו שבאדום אינם קיימים עדיין. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:25, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

כדאי קודם לדעת איזה תחום מעניין אותך, לראות שיש לגביו מקורות אמינים, ושהוא בעל חשיבות ויקיפדית מינימלית (מאוד תלוי בתחום - עיר קטנה ועתיקה בדרום-מזרח סין יכולה לעיתים להיות בעלת חשיבות ויקיפדית רבה יותר מאישיות שחיה בה, למשל). את/ה (או כל מתרגם חובב אחר) מוזמן לפנות אלי בדף השיחה שלי להתייעצות על ערך מסויים, ולעזרה בתרגומו. נילס אנדרסן - שיחה 03:09, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

ספירות גבריות ונשיות

לפי הערך ספירה (קבלה), הספירות בינה וגבורה הן נשיות והספרות חכמה וחסד הן גבריות. איך זה? מבחינת ההגיון (הדעות הקדומות. לא נכנס): אינטליגנציה (בינה) נחשבת לתכונה גברית. כנ"ל גבורה - תכונה מיוחסת לגבר. מצד שני חכמה היא נשמעת לי יותר נשית. והחסד הוא בפירוש תכונה נשית (אישה חסודה). איך הדבר מסתדר? מישהו פה מבין מילה או שתיים בקבלה? שואל השאלות - שיחה 19:23, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

אני לא יודע הרבה, אבל מהמעט שאני מבין: לפי תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף מ"ה, עמוד ב' "נתן הקב"ה בינה יתירה באשה יותר מבאיש", ולכן בת מצווה היא שנה לפני בר מצווה. כמן כן, את ה"גבורה" ניתן להבין ככוח־סבל פסיבי (למשל, משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה א' ותלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ז', הלכה ג'). בכל מקרה, הספירות ה"זכריות" וה"נקביות" אינן מווכנים בהכרח לתכונות גבריות ונשיות; בקבלה, כל משפיע ונותן נקרא "זכר" וכל מושפע ומקבל נקרא "נקבה". בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 00:02, יום שלישי בשבת, כ"א באב ה'תש"ף (IDT).

בקבלה, חכמה מייצגת את את הידע הגולמי, ובינה את העיבוד והביטוי שלו "דבר מתוך דבר". זכר מעניק את הזרע, נקבה מפתחת ויולדת אותו (דבר מתוך דבר). לכן "כי אם לבינה תקרא". דג ירוק צודק שאין הקבלה מלאה בין זכר ונקבה לאיש ואשה, אבל בבסיס זו השוואה נכונה משום שבקבלה האיש הוא המשפיע והאישה היא המקבלת (אבל לא סתם מקבלת אלא יוצרת ומפתחת את מה שקיבלה. בינה נחשבת עדיפה מחכמה). חסד הוא השאיפה להשפיע חכמה ולכן הוא מיוחס לאיש. כשהוא חסר גבולות זה מתחיל להיות בעיה (עיינו ויקרא כ, יז). ככלל לאישה מעמד נכבד בקבלה מעל ומעבר לרבדים האחרים ביהדות. פנטין - שיחה 09:29, 11 באוגוסט 2020 (IDT)

כוונתי הייתה שמושגים קבליים כמו "דוכרא ונוקבא" או "אמא ואבא" אינם בהכרח מייצגים גברים ונשים (או תכונות שהן בהכרח גבריות או נשיות) אלא כוחות מופשטים יותר של נתינה וקבלה. כמובן שהפוך זה כן עובד - גברים מושפעים מהספירות ה"זכריות" ונשים מושפעות מהספירות ה"נקביות"; לא סתם אלו השמות שניתנו למושגים אלו. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 09:55, יום שלישי בשבת, כ"א באב ה'תש"ף (IDT).

המושגים האלה עוסקים ביחסים שבין המשפיע והמקבל, הזכר והנקבה, וכשהם מגיעים לאיש ולאישה הם אינם אבסולוטיים כי ייתכן איש מקבל ואשה משפיעה, למעט מקרה אחד שבו על פי הקבלה ישנו יחס קבוע: אב (משפיע) ובתו (מקבלת). לכן ההנחה בסוף דבריך אינה מדוייקת, אבל אין ויכוח על הבסיס. פנטין - שיחה 10:38, 11 באוגוסט 2020 (IDT)

מה דין מיסים לחשבונות בנק בחו"ל?

נגיד אזרח ישראלי מתגורר בחו"ל וברשותו חשבון בנק, שאליו הוא מעבר כספים שהוא מרוויח כדת וכדין בחו"ל. לאחר עזיבתו של ארץ ניכר, הישראלי מעביר את כספו(שהרוויח כעובד שכיר הגון וישר) לחשבון בנק ישראלי בהעברה בנקאית ישירה.

האם במקרה המדובר, רשויות המסים תדרוש ממנו לשלם מס נוסף על הסכום המועבר? האם גובה המס יהיה כגובה מס הכנסה? כלומר, אם הוא מעביר חסכונות של 10 שנים בתשלום אחר, רשויות המס יתייחסו לזה כשכר חודשי אחד ויורידו כמחצית מהסכום? שואל השאלות - שיחה 19:44, 10 באוגוסט 2020 (IDT)

עד כמה שידוע לי, אזרח ישראלי שמרכז חייו אינו בישראל לא חייב בתשלום מיסים בארץ. במצב שתיארת הוא לא יתבקש לשלם מיסים. אולי הוא יצטרך להוכיח לבנק מאין הכסף, כדי למנוע הלבנת הון. יואלפ - שיחה 08:02, 11 באוגוסט 2020 (IDT)

במקרה אני בדיוק מתעסק בנושא הזה עכשיו, ולמרות שאני לא עורך דין ולא יועץ מס (NotLegalAdvice#) אנסה להסביר את הנושא למיטב הבנתי.

בגדול זאת פונקציה של תושבות. אם אתה גר כמה שנים בחול אבל לא מוכר כתושב חוץ אתה חייב במס הכנסה. עם זאת יש הסכמים בין ישראל למדינות מסוימות שמכירים בתשלומי מסים במדינה המדוברת. ז"א, אם שילמת את המסים במדינה ששכנת בה ויש לה הסכם ישים עם מדינת ישראל, אז זה יחשב למס ההכנסה. במס הכנסה יעשו חישוב ויתאימו את התשלום מסים יחסית ליחס במדינה ששכנת בה. כלומר אם אתה משלם פחות מסים במדינה שאתה שכנת בה, יחסית למדרגת המס בישראל, תצטרך להשלים את ההפרש. ההפיך אמור להיות נכון גם. כלומר אם אתה משלם יותר מסים במדינה שאתה שוכן בה יחסית לישראל, ישראל אמורה להחזיר לך את ההפרש. כמובן שרשויות המס יעשו הכל בשביל לא לשלם לך כסף ובגלל זה צריך יועץ מס, במיוחד כזה שיש לו ניסיון בדבר. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 08:55, 11 באוגוסט 2020 (IDT)

המשפט "ההפיך אמור להיות נכון גם. כלומר אם אתה משלם יותר מסים במדינה שאתה שוכן בה יחסית לישראל, ישראל אמורה להחזיר לך את ההפרש" ממש לא נכון. ראו אמנה למניעת כפל מס. דוד שי - שיחה 09:04, 11 באוגוסט 2020 (IDT)

כאן כותבים שזה "למעט מקרים מיוחדים, מחויבים הבנקים על פי פקודת מס הכנסה לנכות מס במקור בשיעור של 25% בכל מקרה שבו מתבצע תשלום לתושב חוץ באמצעותו". שואל השאלות - שיחה 14:36, 11 באוגוסט 2020 (IDT)

זיוף קל של זהות בת״ז ביומטרית

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב לפי אתר רשות האוכלוסין, בעת הנפקת ת״ז רשאי אדם לבחור אם הוא מעוניין שטביעות האצבע ישמרו במאגר הביומטרי או לא. אם כך, עבור אדם שאינו מסכים שהטביעות ישמרו במאגר, כדי לזייף את זהותו מספיק ״לתקוף״ את החוליה החלשה בתעודה, ולשנות את השם המופיע. כלומר, המתחזה ימחוק את שמו מהתעודה שלו עצמו ויכתוב את שמי. הקורא הביומטרי ימצא התאמה מלאה בין טביעת האצבע של המתחזה לשבב, וכך יוכל להתחזות אלי ולבצע פעולות בשמי. מה מבטיח מניעת התחזות כזו? Gil mo - שיחה 14:06, 11 באוגוסט 2020 (IDT)

אני מניח שגם השם שמור בצורה דיגיטלית - "הקורא הביומטרי" גם יציג את השם המקורי. שמוליק - שיחה 14:33, 11 באוגוסט 2020 (IDT)

@Gil mo, מתי בפעם האחרונה נתבקשת לאמת את זהותך באמצעות טביעת אצבעות בגוף ישראלי שמקושר למאגר משרד הפנים (או מתי בפעם האחרונה נשאלת אם אפשר לאמת את זהותך באמצעות טביעת אצבעות בגוף ישראלי שמקושר למאגר משרד הפנים)? והביומטריה בתעודת זהות כזו זה לא רק טביעת אצבעות. חזרתי • ∞ • שיחה 22:00, 11 באוגוסט 2020 (IDT)

לא נתבקשתי, אבל אני מניח שלשם אנחנו הולכים, לא? ותשובתו של שמוליק עושה שכל. Gil mo - שיחה 01:04, 12 באוגוסט 2020 (IDT)

דווקא ראיתי שהולכים לכיוון של זיהוי על ידי שתל שבבי תת-עורי. יש מקומות עבודה שבהם זה נדרש ומשמש גם לרכישה בקפיטריה. (¯`gal´¯) - שיחה 14:41, 12 באוגוסט 2020 (IDT)

אתה מדבר על עתיד מאוד רחוק. אז לא תצטרך ללכת לקפיטריה, הומנואיד ילך במקומך וישתה קפה עבורך. Gil mo - שיחה 14:44, 12 באוגוסט 2020 (IDT)

זה לא עתיד רחוק. זה כבר קיים ועובד. ראיתי כתבת וידאו שעובד מדגים זאת, כדי לפתוח דלת של מקרר שקוף (כמו של קונדיטוריות) כדי לקחת מוצרים במקום העבודה שלו, הוא נדרש להעביר את היד עם השתל מול מכשיר שמזהה אותו. לא זוכר בדיוק איפה זה היה, יכול להיות שבכתבה של "כאן חדשות". (¯`gal´¯) - שיחה 15:19, 12 באוגוסט 2020 (IDT)

באמת? שתל תת עורי? אם כבר היום ארגוני זכויות הפרט משתוללים, מה יקרה כשיכניסו את השתל לקדמת הבמה?Gil mo - שיחה 15:53, 12 באוגוסט 2020 (IDT)

יש דווקא הרבה כתבות על הנושא הזה והנושא האתי בעקבות זה. לצערי לא מצאתי את הכתבה אותה הזכרתי, אך מצאתי כתבה אודות החברה שנותנת את השירות הזה, לשלם במכונות וונדינג בעזרת שתל. כרגע אף אחד לא כופה עליך שימוש בשתלים. גם יש דרכים אחרות, פחות פולשניות, כמו קעקועים חכמים. (¯`gal´¯) - שיחה 18:42, 12 באוגוסט 2020 (IDT)

בהרבה מקומות עבודה החתמת שעון היא עם טביעת אצבע, כל טלפון יודע לסרוק רשתית. למה צריך להשתיל משהו שאפשר לגנוב? שמוליק - שיחה 22:47, 12 באוגוסט 2020 (IDT)

ציינתי עובדה. לא נכנסתי ללמה זה נעשה. איפה נעשה שימוש בטביעת אצבע? האמת נזכרתי שיש שעוני נוכחות כאלה, השתמשתי בזה, ותמיד הייתי צריך להעביר המון פעמים עד שזה היה נקלט. וסריקת רשתית בטלפון? על זה לא שמעתי. אני יודע שיש זיהוי פנים והוא אף פעם לא עובד. גם זיהוי טביעת אצבע בטלפון לא תמיד עובד. אפשר גם זיהוי קול, לא? אולי הסיבה זה כי זה לא עובד כמו שצריך, וחשש מגניבת טביעת אצבע. לא ניתן לגנוב שתל. זה בתוך הגוף שלך, לא יודע אם יש בכלל אפשרות להוציא את זה, בלי לגרום נזק. אפשר גם לעבוד על הסורק, לא? עם לקיחת טביעת אצבע בסלוטייפ? (¯`gal´¯) - שיחה 00:27, 13 באוגוסט 2020 (IDT)

כל הזיהויים הנ"ל כולל טביעת אצבע – הם לא מול המאגר הביומטרי של רשות האוכלוסין וההגירה. חזרתי • ∞ • שיחה 00:48, 13 באוגוסט 2020 (IDT)

ניתן היה לטפל ב"מוות השחור" באמצעות אנטיביוטיקה?

אם בימי הדבר השחור הייתה לאנושות את הכלים העומדים לרשותה היום, האם ניתן היה לטפל בחולי ה"דבר השחור"? נניח באמצעות אנטיביוטיקה? 94.159.193.43 03:40, 12 באוגוסט 2020 (IDT)

שאלה טובה, אבל אני מניח שכמו שבמגפה הנוכחית מדברים שיכול להיות מחסור במכונות הנשמה יכול להיות שזה היה קורה גם שם, לא הייתה מספיק אנטיובטיקה בשביל כולם, חצי מאירופה של אותה תקופה מתה. Omer abcd - שיחה 03:44, 12 באוגוסט 2020 (IDT)

הרבה יותר קל וזול לייצר אנטיביוטיקה מאשר מכונות הנשמה. כמובן, יתכן שהיה נמצא חיסון. עדיין אנשים במצב סיכון עם מחלות רקע היו מתים, אבל רוב הנדבקים היו נותרים בחיים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:22, 12 באוגוסט 2020 (IDT)

המוות השחור היה התפרצות של חיידקי Yersinia pestis. הטיפול המודרני במחלה הוא אכן טיפול אנטיביוטי. אם מעבדות הרפואה המודרניות היו פעילות במאה ה-14, אז דמוגרפית המחלה היתה שונה מהותית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:42, 12 באוגוסט 2020 (IDT)

יש להבדיל בין וירוסים לחיידקים. אנטיביוטיקה יעילה מאוד נגד חיידקים וכפי שציין קורבוס מגפת המוות השחור הייתה חיידקית וכמובן שאנטיביוטיקה הייתה עוזרת מאוד. המגפה הנוכחית מועברת על ידי וירוסים ולכן אנטיביוטיקה לא יכולה לעזור נגדה באופן ישיר. יש תרופות גם למחלות ויראליות. איידס למשל גם כן מועבר על ידי וירוס ויש את ה"קוקטייל" המפורסם שכולל מספר תרופות אנטי-ויראליות שמתמודדות איתו בהצלחה לא מבוטלת. גילגמש • שיחה 04:47, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

מה המדינה עושה עם דברים שהיא החרימה?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב התפרסמה היום הודעה שהרשויות החרימו משלוח של מאות אלפי בלוני הליום שהיה בדרך לעזה. מה המדינה עושה עם הבלונים הללו? האם מי שיצא את זה יכול לתבוע את זה בחזרה - או מישהו אחר בשרשרת העברת המשלוח? לא סביר לי שהמדינה יחלקו בלון לכל בית אב - האם המדינה עושה על זה מכרז (כמו דברי דואר שלא נאספים)? האם מישהו זכאי לפיצוי כספי מהמדינה על ההחרמה? האם ישנו חוק בינלאומי, או שכל מדינה עושה משהו אחר? אם עושות משהו אחר, מה מקובל במדינות אחרות? בקיצור, אשמח לשמוע תשובה מפורטת... תודה!

מוכרים את זה. גילגמש • שיחה 04:44, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

לגבי מדינות אחרות, לא מכיר הרבה, אבל יש אירוע החרמה אחד שהתפרסם מאוד לאחרונה בנסיבות טרגיות, ראה כאן - הפיצוץ בנמל ביירות, כך שהשלכות של השאלה הזו עלולות להיות מרחיקות לכת. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה עוד יותר מעצים את השאלה - למה הם לא עשו שום דבר עם מה שהם החרימו? הרי יש גם עלות לאחסון (בלי קשר לאפשרות של פיצוץ)...

כי ממשלת לבנון היא מיסודה מושחתת ובעצם מהווה ממשלת בובות בחסות חיזבאללה. אני גם לא מצפה מהממשלה החדשה להיות שונה מקודמה, בהתחשב בכך שהחיזבאללה עדיין שולט בפועל. ‏HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 17:40, 18 באוגוסט 2020 (IDT)

דרך אגב, לגבי ההליום - שמעתי מבני, פרופסור לכימיה, שההליום הוא מצרך יקר-מציאות, שנחוץ לשימושים רפואיים חשובים, וכאשר יכלה המלאי הקיים על כדור הארץ, לא תהיה כל אפשרות לייצר אותו מחדש. אני חושבת, שיש לששים קץ לשימוש חסר האחריות בבלוני הליום, גם לצריכה תמימה למסיבות וכו'. אולי טוב תעשה המדינה, אם תוציא את ההליום ממאות אלפי הבלונים שהחרימה ותשמור אותו במיכלים סגורים ומוגנים, לזמן שנזדקק לו ויחסר לנו.שלומית קדם - שיחה 19:45, 20 באוגוסט 2020 (IDT)

זה מעניין. בואי נתייג את הבן שלך שירחיב משתמש:Okedem מאיפה בעצם לוקחים את ההליום שיש כיום? :) גילגמש • שיחה 08:47, 21 באוגוסט 2020 (IDT)

הערך הליום לא מזכיר את זה, אבל לפי הערך האנגלי, הוא מופק מגז טבעי, שמכיל לא מעט ממנו. מעט למעלה אפשר לראות שהליום חדש נוצר ללא הרף כתוצאה מדעיכה רדיואקטיבית שפולטת, בין השאר, קרינת אלפא. מעניין גם שלפי הערך ההוא, משנעים הליום בעיקר כנוזל. כלומר: קירור מאוד רציני ו/או לחץ מאוד גבוה? Tzafrir - שיחה 10:45, 21 באוגוסט 2020 (IDT)

כאמור, הליום מופק כיום ממצבורי גז טבעי או נפט. המצבורים האלה פשוט אוגרים בהם את ההליום שנוצר מדעיכה רדיואקטיבית בסלעים שסביבם. הבעיה היא שקצב הדעיכה הרדיואקטיבית מאט עם הזמן - יסודות רדיואקטיביים מאוד דועכים לכאלה שפחות, וליסודות יציבים. בעבר הרחוק (מיליארדי שנים), קצב הדעיכה היה מהיר כל כך שתרם מאוד לחום של כדור הארץ. למעשה, התרומה הזו הובילה לשגיאה אדירה בחישוב גיל כדור הארץ (w:en:Age of Earth) - במאה ה-19, ניסו לחשב את גיל כדור הארץ בצורות שונות. לורד קלווין ביסס את החישוב שלו על ההנחה שכדור הארץ נוצר מסלע מותך, ומאז הוא מתקרר בהדרגה. לפי קצב הקירור, הכדור יהיה רק בן 100 מיליון שנה. אם מחשבים לגיל של מיליארדי שנים, כדור הארץ צריך להיות קפוא (לפי החישוב המאוד מוגבל הזה. למעשה קרינה השמש ואפקט החממה הם קריטיים). הבעיה היא שזה לא הותיר מספיק זמן לאבולוציה, וזה היה ויכוח אדיר. גילוי הרדיואקטיביות פתר את הבעיה - הדעיכה פולטת חום. הרבה מאוד חום, שמפצה אותנו על איבוד החום לחלל.

כיום הדעיכה הרדיואקטיבית איטית מאוד יחסית לעבר, ובכל מקרה, גם אם לא, אנחנו מתבססים על הליום שהצטבר במשך מיליוני שנים (בדיוק כמו שלקח לנפט מיליוני שנים להיווצר, אבל אנחנו שורפים אותו מהר). הליום לא מגיב כימית כמעט לעולם, אז לכאורה אפשר לאסוף אותו מהאטמוספירה אחרי שהוא נפלט לשם. אבל ראשית, זה דורש הרבה אנרגיה, כי הריכוז אפסי. לטווח הארוך, בגלל שהוא קל כל כך, אנחנו מאבדים אותו לחלל. חלקיקים אנרגטיים שנפלטים מהשמש (רוח השמש) פוגעים בכדור הארץ, ונותנים מספיק אנרגיה לחלק מהמולקולות להימלט לחלל. יש תחרות בין כוח הכבידה לבין רוח השמש, וככל שהמולקולה קלה יותר, כך קל לה יותר להימלט. התוצאה של התחרות יכולה להוביל לחיסול האטמוספירה עבור גופים קלים יותר - לכן למאדים כמעט אין אטמוספירה (עשירית האחוז מזו של כדה"א).

הליום, כמו כמעט כל גז, מובל בצורה נוזלית. צריך לחץ גבוה כדי לנזל אותו, וגם אז כל הזמן נותנים למעט גז לברוח, כי אחרת יצטבר לחץ גבוה מדי במיכל.

הליום הכרחי לקירור עמוק, כמו עבור מוליכי על במכשירי MRI, והמוני סוגי מחקר מדעי, ככה שחבל מאוד לבזבז אותו. במוסדות מחקר רבים התקינו או מתקינים מערכות למחזור הליום, אבל תמיד יש דליפות ואובדנים שונים בתהליך. עופר קדם - שיחה 16:59, 21 באוגוסט 2020 (IDT)

תודה על ההסבר. וכמה הליום בעצם נשאר בכדור הארץ? יש הערכה? גילגמש • שיחה 22:23, 21 באוגוסט 2020 (IDT)

אני לא יודע מה ההערכה לגבי כל כדור הארץ. לפי הערך האנגלי, מעריכים שכל שנה נוצרים 3,000 טון מדעיכה רדיואקטיבית בכל קליפת כדה"א. כל שנה מפיקים כ-32 אלף טון הליום, ויש מאגרים מוכחים (בשדות גז ידועים) שיספיקו לכ-200-300 שנה בקצב הצריכה הקיים. קצב הצריכה רק עולה, כך שהזמן הנותר קצר יותר, אבל בכל זאת ארוך.

כלומר, יש עוד זמן, אז לא צריך לדאוג מאוד, אבל זה משאב מתכלה עם שימושים קריטיים, וחבל לבזבז אותו. עופר קדם - שיחה 00:31, 22 באוגוסט 2020 (IDT)

זיהוי סצנה מסרט- למומחי הקולנוע שביניכם

מאיזה סרט לקוח הקליפ שהלבישו את בלדת הרוק הנפלאה הזאת? https://www.youtube.com/watch?v=pc2b2sMRRm8

חופשה רבע שנתית

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב יוסי גמזו השתמש בשיר ״חופשה רבע שנתית״ בהרבה מאוד ביטויים צה״ליים, שרובם עברו מן העולם:

״לנסוע שעות בין שדות ובין ים, לתת לקונדקטור חיוך מסוים. לשתות בקיוסק הראשון כוס תסס, ולא לאבד בטעות את הפס.

לראות איך שאמא יוצאת מגדרה, לשכוח כליל את קולות הסדרה. לזלול לא במסטינג עוגה משפחתית, זה מה שנקרא אצלי רבע שנתית.״

״קונדוקטור״ הוא כרטיסן, ״תסס״ הוא גזוז, ״פס״ הא אישור יציאה, ו״מסטינג״ ערכת אוכל צבאית - אבל מהי בכלל אותה ״חופשה רבע שנתית״? תודה, Eyalweyalw - שיחה 15:54, 13 באוגוסט 2020 (IDT)

למיטב ידיעתי, מה שאחר כך נקרא "חופשה רגילה" - חופשה בת כשבוע שחייל קיבל פעם בכמה חודשים. אמיר מלכי-אור - שיחה 17:29, 13 באוגוסט 2020 (IDT)

ככל הזכור לי, רגילה הייתה בת 4 ימים, פעם בשלושה חודשים. אפשר היה לצבור עד שתי רגילות ולקחת אותן בבת אחת. פעם צירפתי כך שתי רגילות יחד עם שבתות וחג ראשון ואחרון של סוכות, ונפשתי כמעט שבועיים מן הצבא, למורת רוחו של המפקד... האם היום זה שונה?שלומית קדם - שיחה 19:39, 20 באוגוסט 2020 (IDT)

כליאה בארצות הברית

לפי המקור הזה, הזה ועוד רבים, ארצות הברית מוצפת באסירים. מה הסיבה לכך? האם הדבר קשור לעבודה שניתן לרכוש כלי ירייה בצורה קלה? כי קלות ולגיטימציה של החזקת כלי נשק מגבירים את הסיכוי לכך שאדם נורמטיבי ישתמש בכלי זה. האם הסיבה עקיפת יתר (כלומר קל יותר להיכלא בארה"ב), או שיעורי פשיעה גבוהים ביחס מדינות אחרות? Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:24, 13 באוגוסט 2020 (IDT)

התשובה שאני מכיר היא שזו חלופה לעבדות – אנשים שנכלאים הם כוח עבודה זול. כדאי לראות את הסרט "13th" (התיקון ה-13) בנטפליקס שמדבר על מנגנון התמריצים ועל ההיסטוריה של המדיניות הזו מאז מלחמת האזרחים. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 18:24, 13 באוגוסט 2020 (IDT)

הזוי אם זה נכון! האם אותם שני מיליון כלואים מחויבים בעבודות כפיה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:02, 13 באוגוסט 2020 (IDT)

כן, רבים מהם עובדים בכלא. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 19:57, 13 באוגוסט 2020 (IDT)

אחת מהסיבות היא הפרטת בתי הכלא. החברות המנהלות מרוויחות כסף על כל אסיר, ויש להן אינטרס להשאיר את הכלואים זמן נוסף על ידי אישום בעברות. בנוסף נחשפה לפחות פרשה אחת בה חברת ניהול שיחדה שוטר בכיר או בכיר בתביעה המחוזית על מנת שידחוף כמה שיותר אנשים לכלא. יש סיבות נוספות. ארצות הברית היא מדינה חולה מאד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:47, 13 באוגוסט 2020 (IDT)

זה פשוט מחליא אם באמת מדובר ב"תעשייה". מזכיר מתכני כליאה שהיו בברית המועצות בתקופתו של סטלין. המדינה היתה זקוקה לידיים עובדות כמה שיותר בזול, אז בתי המשפט נרתמו למשימה. ההבדל הוא שברה"מ של אותם זמנים לא חשבו על הרעיון המהפכני להשאיר את הכלואים בחיים... Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:06, 13 באוגוסט 2020 (IDT)

יש הרבה דברים מחליאים בארצות הברית. ירי בבתי ספר, שהפך למאורע תדיר. מערכת בריאות נצלנית שגובה הון עתק על כל דבר, מקטן ועד גדול (בדוק את מחיר האינסולין למשל). אלימות משטרתית בקנה מידה גדול מאד. תנועות הSJW ואנטיפא אלימות שמנסות להשתיק בכוח כל מה שלא נעים להן כולל אמיתות בסיסיות ופשוטות (כמו שגברים גבוהים בממוצע מנשים). אפליה גלויה וברורה לטובת האלפיון העליון. תקציב ביטחון שגדול משל 7 המדינות הבאות אחריו. כמות אדירה של הומלסים במדינה העשירה בתבל. אפשר להמשיך עוד ועוד. אמריקה חולה, חולה מאד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:19, 13 באוגוסט 2020 (IDT)

יכול להוסיף לגבי עניין ה-PC מניסיון קצת אישי. בשביל להגיש מועמדות לאיש סגל באוניברסיטאות בארה"ב עליך לא סתם לחתום על הצהרה שאתה מתנגד לאפליה ולקיפוח אוכלוסיות מוחלשות, אלא לכתוב מכתב בן עמוד שבו אתה מספר על הדעות הפוליטיות שלך בנושא מיגור פערים דמוגרפיים באקדמיה. המכתב עובר הערכה על ידי מומחים שקובעים ציון של הדעות שלך, של הניסיון שלך במלחמה באפליה ושל התוכניות שלך לשילוב מיעוטים. ראה כאן או כאן. אם תכתוב לדגומה שלדעתך קבוצת זיקה של שחורים יוצרות הבדלה ומונעות שילוב - ציונך ירד. זאת לא הדעה שהם מחפשים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:04, 14 באוגוסט 2020 (IDT)

אילן, עוד דבר שלדעתי חשוב מאד לציין זה הסרקזם כמעט בכל פסקה בכל שיחה; כמעט כל אמריקני שנתקלתי בו משתמש בסרקזם בצורה שהיא לדעתי כמובן מוגזמת אם לא חולנית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חלק ניכר מהאסירים הם שחורים שכלואים על עבירות סמים, גם קלים וגם "קשים". המגמה הזו התגברה מאוד מאז קמפיין המלחמה בסמים של שלטון רייגן. 87.70.87.206 22:05, 13 באוגוסט 2020 (IDT)

וגם: פערים כלכליים גדולים מאוד, אוכלוסיה ענייה גדולה, שירותי רווחה מינימליים, ונטייה להגיב לכל בעייה חברתית ביותר כוח.יואלפ - שיחה 08:40, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

כמה סיבות מרכזיות נוספות:

• בארה"ב כסף קונה כוח. בעוד בכמעט כל דמוקרטיה מתפקדת יש הגבלות חריפות על תרומות לקמפיינים פוליטיים (אאל"ט בישראל אפשר לתרום עד כ-1800 ש"ח) ורוב הקמפיין ממומן ציבורית, בארה"ב המימון הציבורי זניח עד לא קיים, ובמקומו כל אזרח יכול לתרום אלפי דולרים ישירות לקמפיין פוליטי של מועמד, וסכום לא מוגבל לקמפיינים התומכים במועמד אם אינם משתפים עמו פעולה. אפילו תאגידים יכולים לתרום כמה שהם רוצים – כולל בתי כלא פרטיים. (על השפעת כסף בפוליטיקה ראו גם את הרצאת ה-Ted המרתקת של לורנס לסיג בנושא).
• מדינות רבות מגבילות את זכויות ההצבעה של עבריינים מורשעים – לעיתים גם אחרי השחרור מהכלא, וגם בעוון עבירות קלות כמו שימוש בסמים. רוב גדול של האסירים בארה"ב הם מיעוטים, וכיוון שרובם הגדול במילא מצביע למפלגה הדמוקרטית, יש לנבחרי הציבור הרפובליקנים אינטרס מובהק להרשיע כמה שיותר מהם.
• כ-85% משופטי המדינות ("state judges", שמטפלים ברוב הגדול של המקרים) נבחרים בבחירות ישירות בידי העם. הם יכולים (ונוהגים) "לבקש" תרומות מעורכי דין ומתאגידים, צריכים להראות לבוחרים שהם "tough on crime" (סיסמה נפוצה בארה"ב) וחוששים לזכות מואשמים שקמפיין יוכל להציג בפשטנות כאשמים. אכן, שופטים נוטים להרשיע יותר בשנה שלפני בחירות, ונוטים לפסוק לטובת תורמים. ג'ון אוליבר סיכם זאת עם כמה וכמה דוגמאות מעוררות חלחלה.
• שוק תקשורת ריכוזי יחסית, שנתן לרשתות התקשורת הגדולת כוח רב בעיצוב השיח הציבורי. זה נכון במיוחד לגבי המצביעים השמרנים, שכבר מעל לעשור חיים במציאות אחרת עם "עובדות אלטרנטיביות" (תהליך שבהחלט האיץ עם טראמפ, אך ממש לא התחיל בו). בנושא הזה אני לא מכיר הוכחות שכלי תקשורת אכן מנעו עיסוק בכליאה המונית, אך אם ללמוד מהקלטות בפרשת 2000 אצלנו בארץ, כשאייל הון רוצה להשפיע על סיקור תקשורתי הוא יכול לשלם "בונוס" כשהוא מפרסם ברשת אדיבה ולהחרים רשת בעייתית.

יש סיבות עקיפות רבות נוספות, אבל אני חושב שבסוף זה תמיד חוזר לבסיס הדמוקרטי הפגום. ארה"ב היא הדמוקרטיה הוותיקה ביותר שעוד עומדת. יסודותיה נבנו עבור תקופה אחרת, ע"י חלוצים שלא זכו ללמוד מדמוקרטיות אחרות. משום כך, הברכה שהביאה ארה"ב לעולם היא גם קללתה. Veritas94 - שיחה 03:04, 31 באוגוסט 2020 (IDT)

למה בפיזיקה מסמנים דרך ב-S?

יש סיבה חוץ מזה שזה הסכום של השטח מתחת לגרף את המהירות?

בא מ-Strecke בגרמנית. יכול לשמש גם כ-Segment באנגלית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:39, 14 באוגוסט 2020 (IDT)

קצרנות

מאז שעלה הסרטון ש"כאן" העלו בנושא, זה העלה בי עניין, ובמיוחד למה זה לא נלמד ומשמש ביומיום. זה הרבה יותר יעיל, זה כמו כתיבה בכתב דפוס ובקליגרפיה לעומת כתיבה בכתב יד, בטח כשבתי הספר מכתיבים עדיין למחברות (כיום הופחת השימוש בהכתבות, וטוב שכך). איפה ניתן ללמוד את זה בחינם? הספרים שהופיעו בסרטון הגיעו מהספרייה הלאומית. האם הם גם סורקים ספרים, האם אפשר לבקש מהם? מה הסיכוי שהגישה תיפתח לציבור לסריקות של הספרים האלה? האם יש מקורות מקוונים ללמוד? והאם גם לשיטות שפותחו גם לעברית? מידע שמצאתי ללימוד נוגע בעיקר לחלופות טכנולוגיות לשיטה. חבל שאין גם ספר פתוח, נגיד מהקהילה פה, עבור ויקיספר בשיתוף פעולה עם "כאן", הספרייה הלאומית או הכנסת (שהזמינו את הסרטון יחד עם עוד סרטונים). אגב, האם השיטה נחשבת ככתב אלפביתי? האם יש בה אפשרות לכתיבה עם סימני פיסוק, תיעוד של אלמנטים ווקליים (מכיוון שזה נועד לתמלול, זה הגיוני. דוגמאות לכך, איפה הדגש במילה, עלייה בטון הדיבור, משיכה בדיבור של מילים, עצירה ממושכת ועוד), האם ניתן לשלב שפות שונות, באופן שיהיה ברור לקורא, והאם מי שמנוסה בזה מסוגל לקרוא את זה בקלות, כפי שהיה קורא טקסט אחר. (¯`gal´¯) - שיחה 23:59, 15 באוגוסט 2020 (IDT)

כתיבה בקצרנות דורשת סט יכולות שקיים רק במיעוט מהאוכלוסיה. שינוי קטן בזווית הסימן או באורכו פירושו אות שונה, ורק אדם המסוגל בכתיבה מהירה לדייק יכול להשתמש קצרנות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:04, 17 באוגוסט 2020 (IDT)

קצרנות הייתה מיומנות שכל בוגרי (לרוב בוגרות) בי"ס לפקידות או למסחר צוידו בה, כמו הקלדה בשיטה עיוורת במכונת כתיבה, מבלי שנדרשו ליכולות מיוחדות. זכורני שאימי שלמדה בשנות השלושים בבי"ס למסחר בתל אביב סיפרה לי שלמדה קצרנות. שנילי - שיחה 10:12, 17 באוגוסט 2020 (IDT)

איך זה מסתדר? אני מסתכל על "א.ב. קצרנות" ויש שם אותיות שמאד דומות אחת לשנייה. פיקשוש קטן עם העט וקיבלת שגיעת כתיב. כמה פיקשושים כאלה והטקסט לא מובן בכלל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:55, 18 באוגוסט 2020 (IDT)

מיומנות? יש שפות בהן הבדלים דקים בהגייה ובכתב עלולים לשנות את המשמעות, זה הופך את השפה לאיזוטרית שרק מעטים יכולים לרכוש ולתקשר בעזרתה? גם ללמוד לכתוב בשפה חדשה ובשפת האם זה לא פשוט בהתחלה. (¯`gal´¯) - שיחה 23:28, 18 באוגוסט 2020 (IDT)

אם תביט באלפבית קצרנות, (אשתדל למצוא דוגמה) תמצא שבחלק מהאותיות ההבדלים דקים מאד, בכתיבה מהירה אין סיכוי שאני, למשל, אצליח להגיע למצב בו אותיות אלו לא יתערבבו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:24, 19 באוגוסט 2020 (IDT)

הבט בתמונה המצורפת. שים לב לדמיון בין א' ל ע', ובין ש' ו ס'. בכתיבה מהירה לי אין סיכוי, ללא תלות באימון, שהתוצאה תהיה קריאה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:28, 19 באוגוסט 2020 (IDT)

לא יודע, גם בהקלדה מהירה עושים טעויות עד שמתרגלים. לא יודע איך אני באופן אישי אתמודד עם זה. השיטה שהצגת מיועדת ליידיש. לגבי ההבדלים הדקים, זה כנראה קשור לזה שיש חלוקה לשורות, כמו בתווים. ומה לגבי ללמוד כתיבה של שפות בעלי אלפבית מורכב כמו סינית? גם שם נדרש דיוק. לומדים שם קליגרפיה. וגם בהגייה יש הבדלים בטון שמשפיעים על משמעות המילה. (¯`gal´¯) - שיחה 17:57, 19 באוגוסט 2020 (IDT)

היידיש היא רק דוגמה. אלפביתים נוספים שמצאתי בחיפוש היו בעייתיים באופן דומה.
אני לא ממש מבין איך הסינית קשורה. אינני יודע עד כמה דמיון יש (או אין) בין שתי סימניות. נראה לי שזה יותר עניין תרבותי של "כתב יפה" משאלה של קריאוּת. גם בעברית יש כתב יד יפה ומכוער, ללא קשר למידת הקריאוּת של הטקסט- ביסודי היו לנו שיעורי "כתיבה תמה" שעניינם היה כתיבה יפה.
נושא ההגייה אינו שייך לכאן - מדובר בחלקים שונים לגמרי במוח ששולטים על דיבור.
אני יכול להסיק בקלות שכתיבת קצרנות לא תעלה בידי ללא קשר למידת האימון. כשאני כותב מהר הכתב מכוער הרבה יותר, מדויק הרבה פחות. בקצרנות מידה זו של עיוותים תחריב לגמרי את האפשרות לקרוא את שכתבתי. אולי מדובר בלקונה ספציפית שלי, אבל אני מפקפק בכך. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:46, 19 באוגוסט 2020 (IDT)

סימניות מורכבות מהרבה פרטים, ויש סימניות דומות ובעלי אלמנטים דומים. דיברת על הבחנה בין הבדלים דקים, זה רלוונטי ליכולת של המוח להבחין בהבדלים, פחות לעיבוד חושי ספציפי. חוץ מזה, שבהקשר של שפה, המוח עושה את הקישור בין הפונטיקה לביטוי גרפי. גם באנגלית ניתן למצוא הבדלים כאלה, בין אותיות קטנות וגדולות שנראות זהות. עדיין יש הבדל, שמסתכם בהבדלים קטנים במידות. קח לדוגמא את האות K, שנכתבת על שתי שורות בשני המקרים. (¯`gal´¯) - שיחה 00:54, 21 באוגוסט 2020 (IDT)

מבלי להיות מומחה לקצרנות, שים לב שהדמיון הוא בין אותיות דומות באופן בו הן נשמעות. בנוסף, בשורה התחתונה כתיבה בכתב יד נאה היא עניין של תרגול, בכל מערכת פונטית (ולמען הסר ספק, כתב היד שלי אינו קריא בעליל). תשווה לכתיבה בכתב מחובר באנגלית - יש צורך בדקויות רבות, אחרת תתקשה להבדיל בין אותיות דומות בכתיבתן, וגם היכרות עם השפה עוזרת כמובן.
בסוף זו מיומנות שצריך לאמן, ולמשימות ספציפיות דרושה רמת כישרון שונה (דיון בית משפט סוער מצריך יכולת גבוהה יותר מנאום רגוע של מנהיג). Eyalweyalw - שיחה 22:26, 19 באוגוסט 2020 (IDT)

אני יודע שיש עותק של הספר של יעקב מימון בבית אריאלה בתל אביב (ויש לי סריקה מלאה שלו). השיטה אינה מורכבת אבל דורשת דיוק רב ומיומנות כיוון ששינוי בזווית או אורך של קו או קימור תשנה את המילה. --Adif123 - שיחה 14:39, 19 באוגוסט 2020 (IDT)

מבחינה מעשית: אפשר היום להגיע כמעט לאותה מהירות של קצרנות (כתיבה בקצב דיבור) עם הקלדה עיוורת על מקלדת. החיסרון הוא דרישה של חומרה. היתרון הוא שהתוצאה לא דורשת תרגום נוסף לפני שאחרים יוכלו להשתמש בה. ליתר דיוק: קצרנים מקצועיים יעדיפו אולי להשתמש במקלדת שמאפשרת הקלדה מהירה יותר. בוויקי האנגלית מצאתי את w:Stenotype ועוד אתר שבו נתקלתי. אין לי מושג איך זה עובד בעברית. Tzafrir - שיחה 10:26, 21 באוגוסט 2020 (IDT)

זה מוזכר בסרטון של "כאן". מדובר במקלדת מיוחדת, שנדרש ללחוץ על מספר מקשים במקביל. לא יודע איך היא מבדילה בין אנגרמות. זה גם התפקיד של קלדנית בביהמ"ש. (¯`gal´¯) - שיחה 22:35, 21 באוגוסט 2020 (IDT)

הגשם האחרון

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב האם הגשמים האחרונים שירדו בשבוע שעבר נחשבים יורה או מלקוש?. אני חושב שזה יורה בגלל שעונת הגשמים הסתיימה ב31 במאי. אני צודק?. Diamond Magazine • מגזין יהלום • שיחה 00:05, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

ועונת הגשמים הבאה עוד לא התחילה - אז לא יורה ולא מלקוש. פופ - שיחה 00:17, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

פופ יש לזה שם?. Diamond Magazine • מגזין יהלום • שיחה 11:44, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

גשם. חזרתי • ∞ • שיחה 12:08, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

להלן כמה תשובות, שלא עונות על השאלה במלואה:

בעוד שמועד היורה (הגשם הראשון) ידוע, מועד המלקוש (הגשם האחרון) לא ידוע. תמיד יוכל להיות גשם אחריו. כך שלא ניתן להגדיר למעשה מלקוש בזמן אמת. ידוע שגשם מסוים היה מלקוש, רק בדיעבד, לאחר תום כל התקופה.

ישראל (המזרח התיכון הסמוך לים התיכון) היא היוצאת דופן באקלים ים-תיכוני שבה. נכון שזה מה שחז"ל הכירו. ברוב העולם אין הפסקה בגשמים. במדינות אירופה, וברוב מדינות אפריקה ואסיה, ואף אוסטרליה, יש גשם גם בקיץ. בחצי הכדור הצפוני - חודש יולי נחשב בדרך כלל הגשום ביותר בשנה.

ובאותו הקשר, בחשיבה אסוציאטיבית, זכור לי שלפני שנה בדיוק, בחודש אוגוסט 2019, הייתי בויקימניה (כנס העורכים הבינלאומי השנתי) בסטוקהולם. חצי מהזמן היה שם גשם. אבל לא זרזיפים קלים, אלא גשם עוצמתי וחזק, שנמשך שעות רבות, ועם רוח, גשם כזה ששובר מטריות. המקומיים הסבירו לנו, שרק בקיץ יש גשם כזה. (הרי בחורף סטוקהולם לבנה).

ובחזרה למלקוש - גשמי קיץ אמנם נדירים באקלים ים תיכוני, אבל אפשריים. ומשום כך, ניתן לדעת מתי היה המלקוש, רק בתחילת עונת הגשמים הבאה. בברכה, דני Danny-w - שיחה 15:46, 23 באוגוסט 2020 (IDT)

Danny-w תודה רבה! על ההסבר הרחב. Diamond Magazine • מגזין יהלום • שיחה 15:50, 23 באוגוסט 2020 (IDT)

איך יתמודדו עם פרדוקס התאומים של ספינות החלל?

נפוץ להניח שמתישהו ההרס המצטבר של כדור הארץ, סביבתי וטבעי (בשל התקרבות איטית לשמש) לא יתאים יותר לחיי אדם ובע"ח אחרים ותהיה נדידה החוצה של בני ואדם (שאולי ייקחו עימם חיות).
בגלל שכמו לפלנטה גם למערכת שמש יש מחזור חיים, סביר להניח שבני האדם יצטרכו ליסוע למערכות שמש שונות למצוא בהן פלנטה להתיישבות באם לא יוכלו לגור רק בספינות חלל.

אם יהיו שתיים או יותר ספינות חלל שיסעו ישירות (לא דרך חור תולעת) למערכות שמש שונות במהירויות שונות, יווצר פרדוקס הדומה לפרדוקס התאומים אך מורכב יותר; לוחות השנה (האולי דיגיטליים) בהם משתמשים בכל ספינה יהיו שונים מאד זה מזה.

איך יתמודדו עם פרדוקס התאומים של ספינות החלל? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דבר ראשון - "פרדוקס התאומים" לא קיים. אמנם על פי תורת היחסות הפרטית זה לא פתיר, אבל תורת היחסות הפרטית מלכתחילה מניחה שאין פעולה של כוחות - מה שאומר שמסלול החוצה ובחזרה לא נכלל בתוכה (יש להפעיל כוח על מנת להפוך את הכיוון). ביחסות כללית לעומת זאת כוחות נכנסים לחישוב, וה"פרדוקס" נעלם.
אין ספק שלוחות השנה במערכות השונות לא יהיו תואמים. עם זאת, ניתן יהיה לחשב בקלות מה המועד במערכת אחרת, ואפשר יהיה להחליט עם לוח כללי שחישוב קל יתאם בין הלוח המקומי ללוח הכללי - קצת דומה, ורק טיפונת יותר מסובך, מזמני UTF.
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:02, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

תודה אילן, לא הבנתי את "שאין פעולה של כוחות". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

על מנת לשנות מהירות (כלומר תאוצה אות תאוטה, שזה תאוצה שלילית), יש להפעיל כוח. גוף שלא פועלים עליו כוחות ממשיך באותה מהירות ובאותו כיוון. יחסות פרטית מטפלת רק במקרים כאלה - תאוצה 0. שינוי הכיוון של החללית בפרדוקס התאומים מחייב תאוצה, ולכן תורת היחסות הפרטית אינה ישימה לפרדוקס התאומים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:56, 17 באוגוסט 2020 (IDT)

עור בהיר

אם אני השתזפתי קיצונית מהשמש והקרם הגנה לא עזר מה צריך לעשות בשביל להוריד את השיזוף האדום?. האם הקרם הגנה יכול לעזור גם אחרי השיזוף?. Diamond Magazine • מגזין יהלום • שיחה 12:00, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

קרם הגנה לא יועיל. לעומתו, קרם אלוורה למשל, יועיל מאד. השוחט - שיחה 12:11, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

תודה רבה השוחט Diamond Magazine • מגזין יהלום • שיחה 14:09, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

מצאת לך ממי לקבל עזרה רפואית מצילת חיים . חזרתי • ∞ • שיחה 15:07, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

להבא היזהר יותר, מי שנכווה מהשמש מכפיל את סיכויו לפתח סרטן העור מסוג מלנומה בגיל מבוגר. דרדק • שיחה • כ"ו באב ה'תש"ף • 15:10, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

דרדק חזרתי מה עלי לעשות בשביל למנוע את זה בפעמים אחרות שאני חשוף הרבה לשמש?. Diamond Magazine • מגזין יהלום • שיחה 15:20, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

SPF גבוה יותר או לבוש חשוף פחות. שמש מרפא - שיחה 17:49, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

תודה שמש מרפא Diamond Magazine • מגזין יהלום • שיחה 18:51, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

אוסיף שעדיף להחשף לשמש עד עשר בבוקר ומארבע אחר הצהריים, שהקרינה נמוכה יותר, בנוסף צריך לומר שהקרינה מזיקה גם כשלא נשרפים, כל חשיפה מזיקה. דרדק • שיחה • כ"ז באב ה'תש"ף • 18:56, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

דרדק אני הייתי עכשיו בחופשה, והייתי חשוף לשמש הרבה מעבר לשעות שכתבת. Diamond Magazine • מגזין יהלום • שיחה 18:59, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

סוללה חכמה?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב איך הסוללה במכשירים חשמליים שונים (נניח בטלפון שלי) יודעת כמה אחוזים יש לה ומתי היא עומדת להיגמר? יונת זהב - שיחה 20:54, 16 באוגוסט 2020 (IDT)

יש שיטה בה "מונה מטען" פשוט סופר כמה מטען נפרק מאז הטעינה האחרונה. המונה מאופס בכל פעם שמטען קובע שהסוללה טעונה ב 100%. אני מניח שיש שיטות נוספות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:56, 17 באוגוסט 2020 (IDT)

אפשר גם לחשב בערך כמה "מיץ" נשאר בסוללה עם בדיקת מתח - ברוב סוללות הליתיום הסטנדרטיות בטלפונים המתח לסוללה טעונה במלואה הוא 4.2 וולט לערך. ככל שהמתח יורד ככה גם הכוח של הסוללה קטן. ‏HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 17:36, 18 באוגוסט 2020 (IDT)

הערך בויקינגליש מכסה את זה די טוב. משתמשים בשתי השיטות ביחד, אבל לשתיהן יש פגמים גדולים ובסופו של דבר אין קשר בין הדיווח על כמות המטען הנותר לכמות המטען בפועל. בדיקת המתח רגישה לתופעת התאוששות הסוללה (המתח מטפס חזרה אחרי פרק זמן של אי-שימוש) ולשינויי טמפרטורה. ספירת המטען לא יכולה לקחת בחשבון שתכולת המטען האפשרית יורדת עם הזמן. התוצאה היא שסוללה לקראת סיום חייה כביכול טעונה ב 100% (זה באמת 100% ממה שהיא יכולה, אבל, למשל, רק 20% ממה שהיתה מסוגלת בעבר), הסוללה נפרקת באופן צפוי - ואז, תוך דקות, מתרוקנת לגמרי. על כל פנים למשך חיי הסוללה הסבירים, הבעייה הזו תוריד את המטען הכולל ב 20%. חבל מאד שאין איזו התראה מתוכנתת שהסוללה עברה יותר מדי מחזורי טעינה/פריקה ומתקרבת לסוף הדרך. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:06, 19 באוגוסט 2020 (IDT)

כמה מרוויח עמית מחקר וכמה מרוויח פרופסור?

ניקח את מכון ויצמן לדגומה. מה השכר ההגיוני לעמית מחקר ומה השכר ההגיוני לפרופסור, שניהם בראשית דרכם (כלומר משרה קבועה ראשונה)? אני יודע שהמספר המדויק תלוי בגורמים וכדומה. הערכת סדר גודל סבירה תספיק. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:32, 17 באוגוסט 2020 (IDT)

מה זה "שכר הגיוני"? עוזי ו. - שיחה 17:35, 17 באוגוסט 2020 (IDT)

מספר שלא ישמע מפתיע במיוחד. הנמצא במרחק של פחות מסטיית תקן אחת מהתוחלת לקבוצת משכורות המדוברת. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:49, 17 באוגוסט 2020 (IDT)

לפי טבלאות השכר של ות"ת, פרופ' חבר בראשית דרכו משתכר ברוטו 20,000 ש"ח (מלבד תוספות הכרוכות במילוי קריטריונים שונים). השכר כאן הוא בעל סטיית תקן אפס. לגבי עמית מחקר השונות גדולה יותר, ואני מניח שאפשר לתת לזה את הכותרת "תלוי". עוזי ו. - שיחה 22:55, 17 באוגוסט 2020 (IDT)

אני לא ממש יודע מה זה עמית מחקר. מבחינת השכר של פרופסור בתחילת דרכו, ראשית מקובל בארץ לכנות את המינוי הראשון במסלול קביעות בתור מרצה בכיר, שזה מקביל בארה"ב לאסיסטנט-פרופסור. השכר מורכב מכמה רכיבים, שחלקם אמנם נחשבים לתוספות, אבל הם די סטנדרטיים. בפועל מדובר על משהו באזור ה 20-25 אלף. בנוסף יש תנאים סוציאליים, ובתוכם הפרשות לקרן השתלמות, שזה כסף. במידה והפרופסור מצליח להשיג מענקי מחקר הוא מקבל תוספת לשכרו. אצל מרצים צעירים רבים מדובר על תוספת ניכרת. משה פרידמן - שיחה 23:12, 17 באוגוסט 2020 (IDT)

איך סוסים מרשים שירכבו עליהם?

האם לסוס המבוית אין כוח רצון כלל או יכולת קוגניטיבית שמספיקה לשפוט יחס כוחות בין איש קטן לסוס גדול? הרי לנו זה ברור שסוס חזק יותר, והוא בקלות יכול להפיל את הרוכב לרצפה ולהורג אותו במאמץ אפסי. סביר להניח שהביות נתן לנו את הסוסים הכי רגועים (אם סיכוי נמוך לתקוף אדם) והכי טיפשים מבחינה גנטית. אבל עדיין, איך זה יתכן שסוס מקבל כמובן מאילו שבעל חיים כבד יושב לו על הגב? ולא סתם יושב, אלא פשוט מצווה עליו מה לעשות בכל רגע: תרוץ מהר, פנה שמאלה, עצור. לסוס אין שום מחשבה בנושא. הוא פשוט מציית כמו רובוט.

האם זה פחד מעונש או שיטה לקבל מתנה (הסוס למד שאם הוא עושה פעולה שמרצה את האדם, הוא מקבל אוכל. אחרת שוקר/הצלפה)? או שהסוס בשלב מסוים של למידה מאבד את מעט הכוחות הנפשיים שיש לו והופך לצייתן?

יש לי היפותזה, לא יודע אם נכונה: סוסים חיים בלהקות והם רגילים לציית למנהיג ולכן גנטית הם מורגלים לתעדף ביצוע פקודה על פני קבלת החלטה. אדם רק מנצל את החולשה הזאת, כך שהלמידה היא למעשה הסבר קשוח "מי הבוס" ולמימוד שיטות תקשורת בעזרת פקודות. שואל השאלות - שיחה 18:48, 17 באוגוסט 2020 (IDT)

גם חיות טרף ניתן לאלף והן מצייתות לבעלים שלהם, חלק מזה כי גדלו עם טיפוח קשר עם בני אדם. באותה מידה בעלי חיים קטנים אמורים לברוח מבני אדם, אך כאלו שגדלו עם בני אדם לא נרתעים מאיתנו. (¯`gal´¯) - שיחה 22:40, 17 באוגוסט 2020 (IDT)

המקל והגזר. Ronam20 - שיחה 22:47, 17 באוגוסט 2020 (IDT)

זה הרבה יותר עמוק מ"מקל וגזר". זה מוּבנה לתוך מוח של יונקים, ואולי גם של ציפורים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:05, 17 באוגוסט 2020 (IDT)

יחסי כוחות בין בע"ח (כולל בני אדם) לא תלויים רק בכוח פיזי של אחד מול אחד, אלא גם בדברים אחרים כמו מחשבה, תיכנון, שיתוף פעולה של צוותים וכו'. לפי המחקר גם בני אדם מעדיפים לקבל הוראות ולציית מאשר להחליט באופן עצמאי לגמרי ולהתמודד עם האחריות, כי זה הרבה יותר קל לצריכת האנרגיה של המוח. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

סוס רכיבה זקוק לתרגול יום-יומי, ולאחר אילוף הוא לומד, שהדרך היחידה בשבילו לצאת לטיול ממושך היא כשאדם יושב על האוכף ומוביל אותו. סוסי-פרא דוהרים כאוות נפשם בערבות, ושום אדם לא יוכל ללכוד אחד מהם ותיכף ומיד לעלות על גבו ולרכוב עליו. אפשר להיווכח בכך במופעי רודיאו, שנועדו לבחון את יכולת הרוכב להחזיק מעמד על סוס משתולל, עד שהוא נזרק מעליו. בין סוס לאדם יכולה להיווצר גם מערכת קשרים של חיבה ואמון, ואין שום סיבה לחשוב שסוס יפיל מעליו את רוכבו וירמוס אותו למוות רק משום שהוא גדול ממנו, כשם שכלב בית נאמן לבעליו לא יתנפל עליהם בנשיכות וכלב רועים לא יטרוף את הכבשים. סוסי עבודה מתרגלים למשוך עגלות או מחרשות, ואת גמולם הם מקבלים במזון מספיק ובאורווה נוחה ונקייה. לגבי סוסי מירוץ, כאן האדם מנצל את נטייתו הטבעית של הסוס לדהור ולהתחרות עם סוסים אחרים, לעתים עד מוות. זה ספורט אכזרי ונצלני, אבל לא יותר מאיגרוף או קרבות-כלוב בין בני אדם. בשום אופן לא הייתי מגדירה את הקשר בין אדם לסוס כניצול טיפשותו או כניעותו של הסוס. אבוי לבעלי סוס ששובר את רוחו כדי להכניע אותו, ממש כמו מורה ששובר את רוח תלמידיו.שלומית קדם - שיחה 19:28, 20 באוגוסט 2020 (IDT)

לא מדובר רק ב"מקל וגזר". יש בעלי חיים שאינם ניתנים לאילוף, ולא יעזרו לא גזרים ולא מקלות. לדוגמה, הרבה נסיונות נעשו לביית את הזברה. כולם נכשלו. ג'ארד דיימונד כתב על הנושא. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:06, 20 באוגוסט 2020 (IDT)

מעניין מה ההבדל. אני מנחש שהסוס בניגוד לזברה מורגל לחשוב פחות בכוחות עצמו ולציית יותר למשמעת קבוצתית. יתכן שהבדלי אקלים (וחיות טרף) גרמו לכך שלזברה יהיה יתרון בחשיבה עצמית ביחס למוסטנג. 213.55.225.6 01:16, 21 באוגוסט 2020 (IDT)

ללורד רוטשילד הייתה מרכבה רתומה לזברות. זה לא סוג של ביות ואילוף? Shannen - שיחה 11:40, 22 באוגוסט 2020 (IDT)

אילוף איננו ביות. כמעט כל חיה אפשר לאלף לעשות משהו, כמו הזברות של רוטשילד או טיגריס שקופץ מבעד לטבעת אש בקרקס וכו'. האילוף משפיע על אותו פרט וזהו. לעומת זאת, ביות הוא קשר רב-דורי בין האדם לבעל החיים (ברמת האוכלוסייה) שגורם להשתנות האוכלוסייה המבוייתת במרוצת הדורות עקב ברירה מכוונת לתכונות מסוימות, וכנראה גם ברירה נלווית בלתי מכוונת. כפי שצוין פה, מעטים היונקים שניתנים לביות ממש בגלל מגוון של סיבות. סוס הבר בוית כבר לפני כ-6,000 שנה ואין כיום סוסי בר אמיתיים בעולם, כך שקשה לדעת מה היו התכונות שאיפשרו את הביות שלו ולא של קרובת משפחתו האפריקאית (הזברה). Reuveny - שיחה 16:35, 22 באוגוסט 2020 (IDT)

השיטה היא להכאיב לסוס שאינו מציית לפקודות ולהאכיל אותו כשהוא כן. חייבים לשבור את רוחו ולהפוך אותו לכלי עבודה חסר עמוד שדרה, אחרת הוא יפיל את הרוכב ויברח בהזדמנות הראשונה. הסוס חייב ללמוד שכל אי ציות לפקודה או כל ניסיון להפגין רצון חופשי יגרום לכאבים. כך הרוכב משתמש בנעליים עם קוצים חדים שדוקרים את הסוס ברכיבה. אם הסוס מחובר לעגלה, אז מכים אותו בשוט. בפיו של הסוס שמים "מתגים" שמכאיבים לסוס בהתאם לצורך הרוכב. הסוס לומד להיות עבד בדרך הקשה מהינקות. ולכן הוא לא מתמרד. אם לא היה נתון לאותו "אילוף", לא היה נותן לאיש לשבת עליו.

תוך כמה זמן גבינה צהובה מתקלקלת בלי מקרר?

גבינה צהובה בעטיפה אטומה - האם יכולה להתקלקל תוך לילה (10 שעות) ללא קירור? Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:15, 18 באוגוסט 2020 (IDT)

בעיקרון לא, בהנחה שהיא לא עמדה בשמש. וכן, ככל שאחוזי השומן גבוהים יותר הסיכוי לקלקול קטן יותר. Gil mo - שיחה 16:21, 18 באוגוסט 2020 (IDT)

בטיולים אכלתי דרך קבע גבנץ בת חמישה ואף שישה ימים ללא תוצאות שליליות. היא קצת מותכת בגלל החום, אבל הטעם והריח בסדר גמור ולא נרשמו כל תוצאות שליליות.
הפרשים המונגולים לקחו איתם גבינה למסעות של חודשים. אני לא בטוח שזה לא קיצר להם את החיים, אבל זה לא קטל אותם מני ובי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:01, 18 באוגוסט 2020 (IDT)

גבינה צהובה (גבינה קשה) עלולה להעלות עובש שאינו אכיל (בניגוד לגבינות עובש ידועות), אולי לא עד סכנת הרעלת מזון אבל טעמה עלול להתקלקל. שום גבינה לא תתקלקל בתוך 10 שעות. לגבי המונגולים, אם נלמד מרועי היאקים נדמה לי שמדובר בגבינות קשות מסוג אחר (צ'ורפי), המתקשות כאבן וניתן לאוכלן רק אחרי ריכוך ברוק בפה. שנילי - שיחה 12:52, 19 באוגוסט 2020 (IDT)

תלוי מה זה "מתקלקלת", מה החום בסביבה, ומה רמת הרגישות של האדם שאוכל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בעקרון גבינה היא צורת משמורת לחלב ללא קירור. היה שימוש בגבינה עוד בעת העתיקה ובוודאי שלא היה קירור בזמנו. אני לא יודע אם גבינה מודרנית סטנדרטית תשמור על עצמה כי יתכן שטכניקת הייצור שלה שונה. גבינה עתיקה אמורה להחזיק מעמד בתנאים סבירים (אזור מוצל וקריר בבית וכו) גם ללא מקרר. גילגמש • שיחה 19:13, 20 באוגוסט 2020 (IDT)

חייב לציין שאכלתי את הגבינה לאחר החזרתה למקרר כעבור 10 שעות בחוץ. אני חי ואין לי סימפטומים של הרעלה. הגבינה עצמה טעימה למדי ותופעת הלווי היחידה היא שהיא קצת "לחה" מבחוץ, במובן שחלק קטן המים משום מה נפרד ממוצק. אבל מה לא עושים בשביל המדע. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:24, 25 באוגוסט 2020 (IDT)

עכשיו תחזור על הניסוי. פופ - שיחה 16:33, 25 באוגוסט 2020 (IDT)

אם היא באריזה המקורית האטומה, אתה יכול גם להשאיר אותה שבוע מחוץ למקרר. השארתי חבילת "גוש חלב" מחוץ למקרר ב 19 לחודש, והיום אכלתי בהנאה. הדבר היחיד שהיה מעצבן זה שהפרוסות נקרעות לחתיכות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:32, 26 באוגוסט 2020 (IDT)

מדוע שמות מקומות רבים בארץ ישראל מסתיימים ב-וֹן?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב שלום וברכה,

איילון, חברון, חרמון, יראון, קישון, שומרון ועוד מקומות רבים בארץ ישראל ובסביבותיה (ארנון, גיחון, חשבון, לבנון, פישון, צידון) מסתיימים ב-וֹן. מאיזו שפה מגיעה הסיומת הזו ומה פשרה? בתודה, ליאור पॣ • כ"ט באב ה'תש"ף • 17:01, 18 באוגוסט 2020 (IDT)

זה לא פשוט תצורת השם הקלסית בשפה העברית? כמו "מלון", "חרדון","ילדון", "אדון", "חלבון"? יש אינספור מילים עבריות המסתיימות ב"ון". Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:33, 18 באוגוסט 2020 (IDT)

כמדומה לי שהצדק עמך. ליאור पॣ • א' באלול ה'תש"ף • 22:27, 20 באוגוסט 2020 (IDT)

האם כימותרפיה של איבר אחד יכולה לרפא איבר אחר?

אם אדם מקבל טיפול כימותרפי נגד סרטן ריאות, האם חומר הכימי יכול כ"תופעת לוואי" להרוג תאים סרטניים אחרים בגרורות או באיברים אחרים נגועים בסוג סרטן אחר? שואל השאלות - שיחה 17:20, 20 באוגוסט 2020 (IDT)

כימותרפיה היא סוג של רעל. רעל שפוגע בחלקים רבים בגוף ובתקווה שבעיקר יפגע בגידול הסרטני. 17:19, 9 בספטמבר 2020 (IDT)

הקשר בין תואר אקדמאי לבין משכורת

אני מחפש איזושהי השוואה בין כמה מרוויח אקדמאי (בממוצע) לבין ההכשרה שלו. כלומר כמה מרוויח בממוצע בוגר תואר שני בהיסטוריה, בוגר תואר ראשון בהנדסת חשמל, דוקטור לכימיה וכדומה. אני יודע שהשכר תלוי מקצוע ולא תואר, אבל השאלה היא דווקא חלוקה לפי הכשרה אקדמאית. שואל השאלות - שיחה 19:27, 21 באוגוסט 2020 (IDT)

באופן כללי ככל שההשכלה גבוהה יותר, השכר הממוצע גבוה יותר. ספציפית תלוי גם בביקוש, בוגר תואר ראשון במקצוע מבוקש יכול להרוויח יותר מד"ר במקצוע לא מבוקש. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חפש באתר הלמ"ס. לפי נתונים שמצאתי שם לפני עשרים שנה, השכר עולה כשההשכלה עולה, ולאישה החלפת מין שקולה לרכישת תואר. דוד שי - שיחה 11:49, 22 באוגוסט 2020 (IDT)

" השכר עולה כשההשכלה עולה" היא שיטה סטטיסטית מאוד גסה שמבטלת את השאלה המרכזי שאני מנסה לענות עליה: לא מה "גובה ההשכלה", אלא מה "סוג ההשכרה". כלומר למנות ביחד בוגר תואר שני בהנדסת מחשבים עם בוגר תואר שני במדעי היהדות זה מה שאני רוצה להימנע ממנו. שואל השאלות - שיחה 18:41, 22 באוגוסט 2020 (IDT)

אני מזכיר שזה עתה הסתיימה שביתה של העובדים הסוציאליים, שהם אקדמאים, ובכל שנה לקראת ספטמבר יש איום בשביתה על ידי המורים, שהם אקדמאים. משכורתם די נמוכה. כאמור, אני רק מזכיר. דני Danny-w - שיחה 15:32, 23 באוגוסט 2020 (IDT)

האם יש מניעה חוקית או דווקא גושפנקא חוקית לכתוב "ת.ז" במקום "ע.פ"?

למיטב ידיעתי, הנהלת חשבונות של אזרח ישראלי (העובד עם ציבור ישראלי) מצריכה במינימום לכתוב את אחד מהביטויים להלן בכל מסמך עסקי (כגון קבלה); ת.ז: לתיאור מספר תעודת זהות, או ע.פ: לתיאור מספר עוסק פטור, אך מכיוון שלמיטב ידיעתי נכון לשנת 2020 המספרים האלה תמיד זהים לדעתי תמיד עדיף לאדם לכתוב "ת.ז" בלבד בהתחשב במצבים להלן:

1. אזרח ישראלי בגיר שאיננו בעל ישות חשבונאית מסיבה מסוימת (נניח כפויה) נדרש לתעד כל הכנסות כספיות ללא יוצא מן הכלל
2. יש עובדים עצמאים שצריכים לעבוד כדי לשרוד וטרם פתחו ישות חשבונאית מסיבה מסוימת על אף שהם מעוניינים לתעד הכנסות כספיות
3. אזרח ישראל בגיר העובד עצמאית יכול לנוע תכוף בין היותו אזרח ללא ישות חשבונאית המדווח על הכנסות כספיות לבין היותו בעל עוסק פטור מסיבה מסוימת
4. ישות חשבונאית "עוסק פטור" יכולה להיסגר ללא התראה אם לא דווחו דרכה הכנסות כספיות, גם אם באמת לא היו דרכה הכנסות כספיות, אך בשלב מסוים בעל הישות מתחיל להוציא קבלות הקשורות בה בתום לב (בלי לדעת שנסגרה); כך למעשה כתיבת "ע.פ" גורמת להטעיה בפוטנציה

האם יש מניעה חוקית או דווקא גושפנקא חוקית לכתוב "ת.ז" במקום "ע.פ"?

מדליית הוקרה מטעם מח"א

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב לא מזמן נערך פעם השניה טקס הענקת מדליית הוקרה מטעם מח"א. הנה שני לינקים זה וזה. מצד אחד, לפי השם זה גרסה לעיטור הקיים אות הוקרה מטעם האלוף מצד השני הוא מעוצב אחרת לגמרי והוענק גם לאזרח זר. מה יותר נכון, להרחיב את הערך: אות הוקרה מטעם האלוף או לייצור ערך חדש? כשניסיתי להרחיב, העריכה שלי בוטלה. תודה מראש לעונים.McKaby - שיחה 21:52, 22 באוגוסט 2020 (IDT)

תלוי בהיקף המידע שיש לכתוב על הפרס והאם הפרס עומד בפני עצמו. מח"א הוא אחד מאלופי צה"ל והאות דומה אך לא זהה לפי הקישורים שהוספת לאות הוקרה שמעניק אלוף. לפי הקישורים מדובר במדליית הוקרה (מעין הוקרה על מפעל חיים) ולא אות שניתן לענוד על המדים. הייתי מתחיל בפסקה, אולי בערך על מח"א ומפצל אם ייצטבר מספיק לערך עצמאי. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 22:00, 22 באוגוסט 2020 (IDT)

ה׳ היידוע בשם נחל

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב מתי מוסיפים ה׳ לשם נחל, או האם זה שרירותי ולפי מה שהתרגלנו לשמוע? למשל: ״נחל עמל״ לעומת ״נחל הבשור״, והדוגמאות הן רבות. Gil mo - שיחה 00:31, 23 באוגוסט 2020 (IDT)

יש מידה מסוימת של שירותיות. אבל אפשר לומר שלא מוסיפים ה"א הידיעה כשמדובר בשם פרטי "נחל דוד" (ולא "נחל הדוד"), ושלרוב מוסיפים ה"א הידיעה בשמות שבהם נהוג לעיתים קרובות להשמיט את המילה "נחל" (לדוגמה: נחל הירקון-הירקון. הירקון הפכה למילה עצמאית שפירושה נחל הירקון) ופחות בשמות נחלים שבהם לא משמיטים את המילה "נחל" (נחל עמל לא "עמל" בנפרד, נחל ערוגות, לא ערוגות לבד). Ronam20 - שיחה 00:42, 23 באוגוסט 2020 (IDT)

והנה תשובתה של תמר קציר מהאקדמיה ללשון העברית:

יידועם של שמות מקומות ואזורים גאוגרפיים הוא סוגיה סבוכה מאוד. 

כבר במקרא אנו רואים שמות מיודעים כגון הר הגלבוע והר הכרמל בצד שמות לא מיודעים כגון נהר פרת והר חרמון, ונראה שאין כלל של ממש בעניין זה. נראה ששמות הנהרות מיודעים על פי רוב: הירדן, הנילוס, הירקון וכדומה.  אפשר שבמקור היה הבדל בין שמות שכוונו מלכתחילה למקום מסוים בלבד ובין שמות שהיו בתחילה כינוי של תצורה גאוגרפית כלשהי, ולכן התאימו לכמה מקומות. בעניין יידועם ואי-יידועם של שמות מקומות אפשר לקרוא את מאמרו של י"מ מרגלית בקישור: https://hebrew-academy.org.il/2012/10/09/הא-הידיעה-בשמות-מקומות/ הלכה למעשה מומלץ לדבוק בלשון המקורות כאשר יש לכך תיעוד: 'חרמון' או 'הר חרמון' בלי יידוע, 'הירדן', 'הכרמל', 'הר הכרמל' ביידוע. ובמקרים אחרים – לרוב נוצרת בקרב הדוברים העדפה של אחת הדרכים. Gil mo - שיחה 09:49, 25 באוגוסט 2020 (IDT)

האם בחוק הישראלי יש הבדל בין מספר רישוי, מספר רישיון ומספר רישום?

אלה שלושה מונחים שונים שמייצגים את אותה תבנית היגיון אך אני לא יודע איזה מהם אם בכלל מוגדר בחוק, או שכולם מוגדרים בחוק? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ההתבססות הכלכלית של הרייך השלישי

היטלר עלה לשלטון כאשר גרמניה טרם התאוששה ממלחמת העולם הראשונה, וסמוך לאחר השפל הכלכלי הגדול ואינפלציה. בערך גרמניה הנאצית#מדיניות הפנים#המדיניות הכלכלית מתואר איך שגרמניה נקטה במדיניות של הפרטה ופתיחת מפעלים אזרחיים וצבאיים לצמצום האבטלה. אין לי הבנה רבה בתהליכים כלכליים, אשמח אם מישהו יוכל להסביר לי או להפנות אותי למקור איך היטלר מימן את התעשייה הזו כאשר אין כספים זרים שמושקעים והמרק לא שווה הרבה. איך מייצרים את הצבא הנאצי במצב כלכלי גרוע? מה מניע את התעשייה?

לצערי, מדובר בכסף דמים. ושל העם שלנו. בכל המדינות שאליהם פלשה גרמניה הנאצית, הוחרמו והולאמו (על ידי גרמניה) כספי היהודים. מדובר בדירות ובבתים, במפעלים שלמים, לא של עשרות, לא של מאות, לא של אלפים, לא של עשרות אלפים, גם לא של מאות אלפים. יותר. מדובר ברכוש שהיום היה ניתן לכמתו במילארדים. בחלק מהמדינות, בעיקר במרכז אירופה, היו היהודים שכבה אמידה ומבוססת, בעלת הון רב (שניצבר בזיעת אפיהם). הכל נשדד. אך בכל המקומות - היהודים גרו והיה להם רכוש ומעט כסף למחייה, שנלקח מהם. לרוב לא נותר תיעוד מסודר, מאחר ששישה מליון יהודים נרצחו, ולא תמיד היו יורשים, וגם אם היו יורשים, לא תמיד היה תיעוד מסודר של רכוש הנרצחים.
למעשה, ובאופן פורמלי, אותרו רק 1.16 מיליארד דולר שהיה רישום מסודר לגביהם. הסכום המקורי לא ידוע. מתוכם, אגב, רק 50 מיליון הועברו ליורשים. זה נשמע הרבה אבל זה לא.
היו עוד גורמים, אבל נישול היהודים, הלאמת רכושם ורציחתם, תרם לא מעט לכלכלה הגרמנית הנאצית. Danny-w - שיחה 10:36, 24 באוגוסט 2020 (IDT)

עיקר ההתאוששות היתה עוד בשנים שלפני המלחמה ואף האנשלוס. שמש מרפא - שיחה 22:13, 24 באוגוסט 2020 (IDT)

המקור העיקרי להתאוששות היה חריצותו של העם הגרמני. ברגע שהיטלר הפר את הסכם ורסאי וסרב לשלם את המס העצום שהושת על גרמניה, פרי הייצור נשאר בגרמניה גופא. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:30, 24 באוגוסט 2020 (IDT)

ועוד משהו מעניין - ניטרול השפעת הבנקאות העולמית על ארצו על ידי יצירת כסף ממשלתי נטול חוב. יש שם דיון מעניין בתגובות, ואני סבור שהמגיב "אורן" צודק - גרמניה הנאצית פשוט לוותה כסף ומאוחר יותר, עם פרוץ המלחמה, סירבה להחזיר או השתמשה ברכוש המדינות המסופחות \ כבושות. ראו כתבה מעניינת בכלכלכיסט כאן. אסף השני - שיחה 09:25, 26 באוגוסט 2020 (IDT)

כיבוש ובזיזות לא היו הדרכים היחידות שבהן הנאצים התעשרו. דבר ראשון, מדינות כגון שוויץ ושוודיה (כמדינות "נטראליות") המשיכו לסחור עם גרמניה הנאצית גם לאחר שפרצה המלחמה ושכניהן נכבשו (הדוגמה המובהקת ביותר היא תעשיית הברזל שהיתה כה חיונית לייצור הטנקים הגרמנים במלחמה במזרח, שהגיעה מקירונה שבצפון שוודיה, דרך נמל נורוויק שבנורווגיה הכבושה), והן ממש לא היו היחידות: אדווין בלאק טוען בספרו ‏IBM והשואה (באנגלית) כי חברת הענק האמריקנית המשיכה לעשות עסקים עם המפלצת הנאצית לכל אורך המלחמה. לאחרונה קראתי (אם כי לא מצאתי לכך סימוכין כעת) שגם חברות בריטיות המשיכו לסחור עם גרמניה בזמן הקרב על בריטניה. ובנוסף, כל משתפי הפעולה למיניהם בארצות הכבושות, תרמו לכלכלת הרצח (לעיתים בהתנדבות). מצד שני, בספר "למה ניצחו בעלות הברית", טוען ומסביר ההיסטוריון של תקופת השואה ריצ'רד אוברי שבסופו של דבר, כשמסתכלים על התמונה הכוללת רואים שגרמניה הובסה כי לא יכלה לעמוד בקצב הייצור של יריבותיה, במיוחד ארצות הברית וברית המועצות, כך שייתכן שכלכלתה לא היתה טובה במיוחד אחרי הכל.

בנוסף לכל זה חשוב לזכור גם שכלכלת הרייך השלישי היתה צבאית במהותה, וככל שהתמשכה המלחמה במזרח הלכה והתמעטה הכלכלה האזרחית, תהליך שהגיע לשיאו לאחר אותו נאום מפורסם של "מלחמה טוטאלית". קצת קשה להגדיר את מצבה של כלכלת גרמניה כ"טובה" כאשר רואים שהיא נהפכה בזמן המלחמה לתעשיית ייצור טנקים וכדורים (כמעט) באופן בלעדי. נילס אנדרסן - שיחה 00:12, 3 בספטמבר 2020 (IDT)

מה נדרש בשביל פתיחת עסק בישראל ללא יועץ מס?

למיטב ידיעתי כל הנדרש זה לגשת פיזית למשרד מע"מ מסוים בכדי לפתוח ישות חשבונאית מסוימת (עוסק פטור וכן הלאה) ולאחר מכן לגשת פיזית למשרד מס הכנסה מסוים בכדי לפתוח תיק מתאים אצלם ולאחר מכן להצהיר מול המוסד לביטוח לאומי.

יכול להיות שמאז שלמדתי שזה התהליך דברים השתנו וכיום יש אפשרויות לעשות זאת באופן מקוון (או מתוכננות להיות); אני מזמין את מי שמכירים את המערכת לפרט. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איך יודעים מתי כותבים a באנגלית ומתי לא?

משפט:

.I use statistical tools to analyse the objects, in order to study their dependence on a birth environment

האם ה-a המסומנת צריכה להיות או לא? איך יודעים? שואל השאלות - שיחה 13:18, 24 באוגוסט 2020 (IDT)

במקרה הנ"ל כן. לפני מושא לא מיודע. (¯`gal´¯) - שיחה 19:00, 24 באוגוסט 2020 (IDT)

אם מתלווה תואר, אז לפני התואר. (¯`gal´¯) - שיחה 19:01, 24 באוגוסט 2020 (IDT)

דווקא לא. ראשית, כלל לא מדובר פה במושא אלא בלוואי (which dependence). שנית, באנגלית הלוואי הזה צריך indefinite article לפעמים אבל לא תמיד. למשל נכון לומר dependence on a parameter אבל לעומת זאת dependence on weight. במשפט שצוטט פה, כאמור ה-a מיותרת מאוד. 85.250.238.10 20:24, 25 באוגוסט 2020 (IDT)

הכלל מאוד לא ברור. האם אתה מכיר את השם של הכלל מתי שמים a ומתי לא, או יכול להפנות למקור שמסביר? עוד דוגמה:

This work can significantly change our prospective of a tree system formation

צריך a או לא? מה הכלל? שואל השאלות - שיחה 20:34, 25 באוגוסט 2020 (IDT)

המקרים שבהם לא משתמשים בשום article נקראים zero article או zero determiner, אתה יכול לחפש על זה בגוגל ולראות דוגמאות לשימוש. 85.250.238.10 02:46, 26 באוגוסט 2020 (IDT)

נתת דוגמא למשהו שהוא לא בדיד, המקרה של ציון a רלוונטי רק למה שאפשר לספור ובצורת יחיד. לא ניתן לציין כמות למשקל, אלא רק ליחידות של משקל. לא מכיר את המושגים האלה, לא נתקלתי בהם בתחביר עברי ובמעט התחביר שהוזכר בשיעורי אנגלית, טוב לדעת על זה. (¯`gal´¯) - שיחה 18:21, 26 באוגוסט 2020 (IDT)

וצודק, זה לא קשור למשלים בכלל, ניתן לשים a גם על הנושא במשפט. לא חשבתי על זה ככה (ולא ניתחתי את המשפט שהוצג בדוגמא), כנראה כי זה מתקשר למבנה הבסיסי המוכר של SVO. (¯`gal´¯) - שיחה 23:38, 26 באוגוסט 2020 (IDT)

נו באמת, weight הוא כן בדיד ויש לו צורת יחיד ורבים, אבל לא זה העניין פה. אפשר לתת דוגמאות רבות אחרות למשפט הזה, למשל color, size, location שכולם בצורת יחיד וניתנים למנייה, אבל לא זה העיקר אלא המשמעות הסמנטית של המילה. לא תמיד אפשר להעביר דוגמאות כאלה משפה לשפה אבל פה במקרה אפשר, וניתן לראות זאת דרך היידוע. אם אפשר ליידע בעברית, לא תהיה a באנגלית. כך אם מדברים על תלות בפרמטר (ב' בשווא, לא בפתח) אז יהיה a באנגלית. אם מדברים על מקרה עם יידוע - ב' בפתח, כגון תלות בסביבה, בצבע, במשקל, במיקום, לא תהיה a באנגלית כי אפשר היה לומר the (אפילו אם בפועל לא נכתב). אבל ככלל אני לא ממליץ לנסות לתרגם ולראות את היידוע בעברית כי עשויים להיות המון הבדלים בין השפות ולכן במקרים רבים זה יוביל לטעות. 85.250.238.10 23:45, 26 באוגוסט 2020 (IDT)

איך קשורה הדוגמא בעברית? בכל מקרה a שמים רק אם שם עצם לא מיודע. זה לא קשור לעניין שהעלית, לגבי דבר שאינו מיודע ועדיין לא שמים לפניו a. לא אמרתי שאין למילה צורת רבים, אלא ש a יופיע כאשר המילה בצורת יחיד. לפי המילון, weight יכול להיות ספיר או לא ספיר, תלוי במשפט. במשפט שהבאת מדובר בערך, לא בכמות. וגם בדקתי לפי טכנית מתי לא מציבים תווית (article) באנגלית והתוצאה היא שהמקרים היחידים שאינם ברבים קשורים בהאם השם מתאר דבר ספיר. ע"פ en:Zero-marking in English#Zero article, en:Mass noun. (¯`gal´¯) - שיחה 02:05, 28 באוגוסט 2020 (IDT)

הישנה אפשרות שעם התקרבותם לשמש בעוד כמה מאות מיליוני שנים או כמה מיליארדי שנים יהפכו ענקי הגז ב solar system לפלנטות?

אעריך מאד תשובה מלמדת לאחרים ולי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא, משתי סיבות: 1. במערכות שמש אחרות אנחנו מוצאים פלנטות מסוג שאינו קיים אצלנו - "צדק חם". מדובר בענקי גזים המקיפים את הכוכב המרכזי במסלול הדוק, ואף על פי כן לא מאבדים את מעטפת הגזים שלהם. 2. מאד לא סביר שכוכבי הלכת במערכת השמש יתקרבו לשמש, למעשה להפך. השמש מאבדת ברציפות מסה, ולכן מסלולי כוכבי הלכת הולכים ונסחפים כלפי חוץ. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:59, 25 באוגוסט 2020 (IDT)

ענקי הגזים הן פלנטות. כלומר הם לא הולכים "להפוך לפלנטות", כי הן פלנטות גם ככה. אבל אני מניח שאתה מתכוון לכוכב לכת ארצי.

התשובה הקצרה היא "לא". הסיבה המרכזית היא שמערכות פלנטריות בשלב הזה הן יציבות ככה שתהליך נדידת כוכבי לכת אינו מתרחש עוד. הנדידה מתרחשת בשלבים בהם ניתן להחליף בקלות תנע זוויתי עם החומר בדיסקה קדם פלנטרית.

דבר נוסף הוא מה שאילן ציין: צדק חם הוא מצב יציב למדי. כוכב לכת מהסוג הזה "נפוח" יותר מצדק, אבל האטמוספירה שלו לא מתפזרת. למה? כי הכבידה של כוכב לכת "חזקה יותר" מהטמפרטורה, או אם תרצה יותר מדויק: מהירות מילוט גדולה מהמהירות האופיינית של החלקיקים בעקבות אנרגיה תרמית.

מעניין לציין תהליך שנקרא נידוף באור: תהליך בו קרינת הכוכב מעיפה את השכבות העליונות של האטמוספירה. בגרף הבא, ניתן לשים לב שיש "חור" באיזור של ~0.1 מסות צדק ומרחקים קטנים מהכוכב. אחד ההסברים הכך הוא שכאשר לפנטה גדולה כמו צדק קרובה לכוכב שלה, אז היא יכולה לשמור על האטמוספריה, אבל כאשר המסה היא בינונית (כעשירית ממסת צדק), אז הפלנטה תאבד את מרבית האטמוספרה בנידוף ותהפוך לפלנטה קטנה וחמה. התופעה התצפיתית נקראית "sub-Jovian desert "(Neptunian Desert). ‏ Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:15, 25 באוגוסט 2020 (IDT)

נראה לי שכוונת השואל הייתה כשהשמש תהיה קרובה יותר אליהם, כשהיא תתנפח לענק אדום ותשמיד את כוכבי הלכת הסלעיים. הבנתי שענקי גז יכולים להפוך לסופר-ארץ בסביבת חור שחור. (¯`gal´¯) - שיחה 17:38, 25 באוגוסט 2020 (IDT)

חור שחור וענק אדום הם חיות אחרות לגמרי. סביבתו המידית של חור שחור תקרע לגזרים כל דבר, כולל אטומים. כשהשמש תהפוך לענק אדום המעטפת שלה תהיה קלושה מאד וקרה הרבה יותר מעכשיו. זה לא צפוי להשפיע על ענקי הגזים למעט חימום-מה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:40, 25 באוגוסט 2020 (IDT)

לא אמרתי שהם דומים. טענתי שיש מקרה שבו זה אפשרי שענק גז יהפוך לסלעי. הכוונה לא לסביבה הקרובה, אלא לכוכבים שבעבר היו מרוחקים יותר ממרכז הגלקסיה, וכעת יותר קרובים למרכזה. זו פשוט טענה ששמעתי, למען הסר ספק, אם זה לא היה כבר ברור, אין לי ידע באסטרופיזיקה. (¯`gal´¯) - שיחה 01:52, 26 באוגוסט 2020 (IDT)

↑ מעבר לתחילת הדף↑ מעבר לתחילת הדף

התחברות ל moodle דרך אפליקציית הדסקטופ כאשר קיים SSO

אני מעוניין להתחבר לאפליקציה לדסקטופ, אך במכללה קיים SSO (באמצעות NetIQ), ואני לא מצליח להתחבר. ראיתי שקיימת אפשרות לבצע התחברות לאפליקציה דרך הדפדפן, אך אני לא מצליח למצוא איך לעשות זאת. המטרה שלי היא לסנכרן את התוכן למכשיר, האפליקציה מאפשרת לעשות זאת. (¯`gal´¯) - שיחה 20:28, 25 באוגוסט 2020 (IDT)

רקדניות בטן מוסלמיות אדוקות עם כיסוי ראש מלא (כולל כיסוי פנים)

האם היה דבר כזה או שמא תמיד רקדניות בטן בתרבויות האסלאם גררו הפרה של החוק האורתודוקסי לגבי כיסוי ראש לנשים?

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

העיסוק בריקודי בטן, או "מחול מזרחי", זוהה עם המזרח התיכון עוד לפני הופעת האסלאם. ברור שהריקוד הזה סותר את ההלכה האסלאמית, ולכן מוסלמית אדוקה, המקפידה על לבושה בהתאם, לא תעסוק בכך. אין פה עניין של "הפרת חוק" (אלא אם יש מדינות שאוסרות על כך קטגורית) אלא סתירה ביחס לשריעה. התחזקות האסלאם בשני העשורים האחרונים של המאה ה-20 צמצמה את מרחב העיסוק במחול מזרחי, אבל הוא ממשיך להתקיים, ורווח במדינות עם אוכלוסייה חילונית גדולה יחסית (לבנון, טורקיה ומצרים כמשל). היסטורית, מוכר מחול מזרחי כחלק מטקסים דתיים, ובוצע על ידי כוהנות דת. המחול נפוץ כבילוי תרבותי ציבורי עם הגעת אירופאים לאזור.--נדב - שיחה 15:30, 28 באוגוסט 2020 (IDT)

איך הייתכן שלא ניתן להנדס מפתח פרטי מתוך מפתח ציבורי?

מצד אחד, ידוע לי שאדם יכול לאפשר גישה מרוחקת (אינטרנטית) אל מכונת מחשוב בתנאי והניגש משתמש במפתח פרטי התואם מפתח ציבורי שהותקן בה.

מצד שני, ידוע לי שאין כל בעיה לחלוק מפתח ציבורי עם "כל העולם ואחותו" כי אין שום מצב שמישהו יוכל להנדס מן המידע שבו מפתח פרטי --- זאת בניגוד למפתח הפרטי שאמור להיחלק רק עם מי שאמור להתחבר מרחוק אל אותה מכונת מחשוב (גם אם בפועל אין בכלל צורך לחלוק את המפתח הציבורי עם "כל העולם ואחותו").

אם מפתח ציבורי ומפתח פרטי נוצרים על ידי תוכנה כמו Puttygen אחד בהתאם לשני במסגרת אותה אופרציה של "יצירת מפתחות", איך הייתכן שלא ניתן להנדס מפתח פרטי מתוך מפתח ציבורי?

שאלה שאולי תתעורר בעקבות הראשונה היא "איך הייתכן שסוד יכול להיחלק בין כולם ולהישאר סודי (מבלי שמדובר יהיה במשחק מילים על הביטוי 'סוד')?"

בתחינה גדולה תשובה נגישה עם מינימום מתמטיקה המתבססת על סוג המפתח הפרטי הפשטני ביותר שקיים (אם אני לא טועה זה מפתח סימטרי בן 64 בתים).

תודה מראש, הערכה רבה ופרגון על לימוד חסדי כזה לאחרים ולי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אף אחד לא אמר שלא ניתן לחלץ מפתח פרטי מציבורי, רק שזה מאוד קשה חישובית לעשות זאת. ראה אלגוריתם שור, המסוגל לעשות זאת בזמן סביר באמצעות חישוב קוונטי. ניתן גם לעשות משהו אחר, להגריל כמה שיותר מפתחות ולשמור במאגר, ואז לחלץ בזמן O(1) מפתחות, בהנחה שהצלחת לכסות הכל, דבר שאינו סביר, בגלל גודל המספרים הראשוניים שמוגרלים כדי לייצר מפתחות, אבל מתקפה שכזו קיימת. (¯`gal´¯) - שיחה 02:09, 28 באוגוסט 2020 (IDT)

ראה גם את הערך פונקציה חד-כיוונית, היא עוסקת בנושא של קושי להפוך פונקציות, מבחינת כוח וזמן חישוב. (¯`gal´¯) - שיחה 02:14, 28 באוגוסט 2020 (IDT)

שוב תודה, גל.

זכור לי שלפני בערך חמש שנים קראתי טענה כמו "זה בלתי אפשרי" משני אנשים לפחות באיזה דיון ב StackExchange אבל הגישה שהצגת שזה אפשרי אך לא סביר יותר מסתדרת עם איך שאני מבין את העולם הזה.

עד קריאת דבריך לא הכרתי הביטוי הלוגי-פורמלי Big O notation המיוצג כ-O(1) ; גיגלתי הביטוי והבנתי אותו כמתאר כמות זמן קבועה להשגת תוצאה אחת ללא תלות בגורמ\ים, לעומת ביטוי לוגי-פורמלי קרוב (שאינני יודע את שמו) המיוצג כ-O(N) שהבנתי כמתאר כמויות זמן שונות להשגת תוצאה אחת מכמויות עם תלות בגורמ\ים (כל כמות זמן יחסית לכל גורמ\ים).

א. לא שזה *בלתי אפשרי* לשחזר את המפתח הפרטי מן הציבורי, אלא שזה קשה מאד (כלומר לוקח הרבה זמן).

ב. כדי להבין איך זה בונים חידות שקל להרכיב וקשה לפרק, הנה שתי דוגמאות, קרובות ברוחן לסכימות הצפנה נפוצות.

(1) כמה זמן לוקח להכפיל את שני המספרים 42937*64091? וכמה זמן לוקח לפרק לגורמים ראשוניים את המספר N=2751875267?

(2) כמה זמן לוקח לחשב את השארית (מודולו N) של 811973120 בריבוע? וכמה זמן לוקח למצוא מספר שהריבוע שלו נותן שארית 497835398?

בכל צמד, הבעיה הראשונה קלה והשניה קשה. הבעיה הראשונה מקבילה לחישוב המפתח הפומבי מהפרטי, והשניה לכיוון ההפוך. עוזי ו. - שיחה 14:21, 28 באוגוסט 2020 (IDT)

דיון משני שלא עוסק בכללותו בנושא מפתחות

אם מעניין אותך הסימונים האלה, שהם די חשובים בתחום התוכנה, זה נקרא סימון אסימפטוטי. וההגדרה של זה היא מתמטית, מתקשרת לתורת הקבוצות, בד"כ לומדים את זה בקורס אלגוריתמים ומבני נתונים. לא ממש דייקתי בזמן הריצה, כי לא התחשבתי בזמן החיפוש, אלא רק בשליפה של מידע, אם כי ניתן לחפש בעזרת טבלת גיבוב בזמן O(1). (¯`gal´¯) - שיחה 00:03, 29 באוגוסט 2020 (IDT)

ביקרתי בערך סימון אסימפטוטי טרם כתבתי את תגובתי לעיל אך מצאתיו כלא נגיש ולכן הסתפקתי בלרשום רק את המינוח האנגלי Big O notation (שכאן מצאתי לגביו הסברים נהירים); עם זאת, אני חושב שהסימונים האלה מאד חשובים בתחום התוכנה בתת תחום ספציפי שאינני יודע מה הוא כי לא נתקלתי בהם בשום קוד מקור שקראתי אי פעם ב Bash/PHP/JavaScript או שפות מחשב אחרות; אשמח לדעת מהו התחום הזה (אני מניח, תוכנות קריפטוגרפיה). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זהו מושג בסיסי במדמ"ח. זה בדיוק ההבדל בין לדעת לתכנת (programming) בשפות שהזכרת, לבין לתכן (design) ולבנות מע' מעט יותר מורכבות. Shannen - שיחה 18:28, 29 באוגוסט 2020 (IDT)

כמו שצויין, זה לא מושג שמתייחס לקוד (בטח לא בשפה ספציפית), אלא לאלגוריתם (קוד לא בהכרח מממש אלגוריתם, בתכנות backend כנראה יהיה שימוש באלגוריתמים כלשהם, או בסביבות שעושות שימוש בהם). דרך לפתור בעיות מורכבות לעיבוד של נתונים באמצעות חישוב, לעיתים בכלים מתמטיים. יש הרבה אלגוריתמים מוכרים, שעבורם ניתן גם למצוא את זמן הריצה שלהם. אתה יכול למצוא ב geeksforgeeks הרבה מהם, נניח מיונים אלה האלגוריתמים כנראה הראשונים שנתקלים בהם, בתורת הגרפים יש המון. כעיקרון, זו דרך להעריך סדר גודל, ולרוב לא ייעשה שימוש בהגדרה הפורמלית. (¯`gal´¯) - שיחה 00:32, 30 באוגוסט 2020 (IDT)

משתמש:Shannen אני חושב שהתכוונת לתכנון (design) במובן של ארכיטקטורת חומרה ותוכנות יסודיות מאד כגון קושחה ומערכות הפעלה ולא לתוכנות גבוהות יותר כי גם עם Bash/PHP/JavaScript יש תכנון כזה כידוע לך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המשפט לא ברור. תכן עושים למערכות מורכבות. יש שפות גרפיות לתיאור המבנים האלה, כמו UML במקרה של גישת OOP. במקרה של מערכות כמו מערכת הפעלה, יש תיאורים של חלקי המערכת ואופן העברת המידע בין החלקים, ברמה הגבוהה. ארכיטקטורה לעיתים תתייחס לאופן בו התקשורת בין החלקים נעשית ועקרונות מנחים בבנייה של מערכת. (¯`gal´¯) - שיחה 22:33, 30 באוגוסט 2020 (IDT)

אם הכוונה הייתה אלי: התכוונתי להגיד שבאופן כללי בכל תכנות (בכל רמת אבסטרקציה של תכנות) אמור להיות תכנון / design. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עיצוב עוסק בחלוקת מערכת לחלקים קטנים, שפותרים בעיות באספקטים שונים של המערכת השלמה, שמאפשר התמודדות עם המורכבות שלה. איך תכנון יעזור במימוש של פונקציה בסיסית? כאשר אין בינה תקשורת עם חלקים אחרים בתוך המערכת? נדרש פתרון בעיות, לוגיקה, אלגוריתמיקה. פחות תכנון ברמה מערכתית ובמבט על על כלל היבטי המערכת. (¯`gal´¯) - שיחה 11:40, 31 באוגוסט 2020 (IDT)

לפי מה שאני מבין ה"תכנון" אליו התכוונת הוא מודולריות; אני התכוונתי לתכנון במובן של תכנון יציבות ויעילות לטווח ארוך. הצורך בלוגיקה לדעתי מובן מאליו. בהערכה רבה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה מדבר בהקשר של אלגוריתם ולא בהקשר של מערכת. הבנתי זאת, והמינוח שגוי. design מתייחס לתכנון מערכתי ולא לחלק בודד בתוך המערכת, שהפתרון אליו הוא לוגי. ברור שיהיו קיימים מספר פתרונות לאותה בעיה, וברור שיהיו יותר יעילים ופחות, בהתאם להעדפה של זיכרון לעומת זמן ריצה, וסתם פתרונות לא יעילים, שניתן לייעל ללא אובדן של יעילות באספקט אחר. והכי חשוב, כנראה, לבדוק שהאלגוריתם נותן מענה טוב, ללא בעיות ובאגים ונפילות בזמן הריצה והתמודדות עם מצבי הקיצון. הרבה מהאלגוריתמים שתידרש להשתמש, בטח בעיבוד של המון מידע, כבר קיימים. ביג דאטה מספק כלים בתחום של בסיסי נתונים, גרפים, סטטיסטיקה, אני חושב שיש שימוש במכונה לומדת, ועוד, שנותנים מענה לניתוח מידע באמצעים מתמטיים, כדי לחלץ את המידע הדרוש. כמו שכבר הוזכר, מרבית האלגוריתמים עוסקים בתורת הגרפים, ולאלגוריתמים, שמהווים פתרונות בגישה מתמטית, יש הוכחות מתמטיות לנכונותם. היכרות עם האלגוריתמים הקיימים כמובן תעזור למתכנת, ותפטור אותו מלהמציא מחדש דברים שקיימים ושיש להם פתרונות טובים ויעילים. כמובן שאלגוריתם שכותב מתכנת לא בהכרח יישען על תאוריות מתמטיות מורכבות, אך כל המערכות הגדולות שכולם מכירים עושים זו במידה מסויימת, החל ממנוע חיפוש ועד לרשתות חברתיות, וכמובן מערכות הפעלה. (¯`gal´¯) - שיחה 10:58, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

התכוונתי בהקשר של שניהם. לא ברור לי מה שגוי. אני חושב ש"מנוע חיפוש" ו"רשת חברתית" לא מוגדרים היטב ואישית לא הייתי מביא אותם כדוגמה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש אלגוריתמים בתחומים הללו. לרשת חברתית יש הגדרה פורמלית מתמטית, אם כי המושגים מתחום הסוציולוגיה. למנועי חיפוש גם יש, חפש web scrape, איך שזחלני רשת עובדים. התייחסת לתכנון מבחינת רעיון למימוש, ומימוש יעיל, ולא לתכנון מבני. אלא אם כן לא הבנתי אותך. (¯`gal´¯) - שיחה 11:44, 2 בספטמבר 2020 (IDT)

אני חושב שהתייחסתי לשני סוגי התכנון הללו אבל בכל מקרה מטרתי הייתה להראות שהמונח design דורש ניתוח מושגי בכל דיון כדי שיהיה ברור באיזה הקשר הוא נאמר. ברשת חברתית התכוונתי לאתר כמו פייסבוק שהממשק שלו, לפחות עד 2012 אני מניח, היה די פשוט ולא הצריך מתמטיקה מורכבת לפיתוח (אולי אני טועה); מנוע חיפוש לא בהכרח יכלול זחלני רשת; גם מנוע חיפוש תוך-דפדפני פשוט אולי יוגדר כ"מנוע חיפוש" שהרי אין הגדרה ריגורית למונח "מנוע חיפוש" במדעי המחשב וכל מתכנת מגדיר איך ומה ניתן לחפש. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לגבי פייסבוק, אתה מתייחס לפיתוח front-end, קרוב לאפס שימוש באלגוריתמיקה. גם חיפוש מבוסס regex כולל שימוש בכלים מתמטיים, שזה חיפוש רק לפי ביטוי, בלי להיכנס לאיך לאכסן ולקטלג מידע, אחרי איסופו בעזרת זחלן. (¯`gal´¯) - שיחה 12:40, 2 בספטמבר 2020 (IDT)

design מיתרגם כ"ניתוח" או "עיצוב", ולא כתכנון. מבחינתך פתרון בעיות ולוגיקה הם תכנון? לא יודע איזה מושג בדיוק להצמיד לזה. זה חלק מתהליך של פיתוח ותכנות. (¯`gal´¯) - שיחה 12:43, 2 בספטמבר 2020 (IDT)

מניסיוני בהרבה מקרים ניתוח (שכלתני) מתורגם כ analysis ותכנון או עיצוב שניהם כ design; אני לא יודע מה המינוח הנפוץ ברוב ספרות פיתוח התוכנה בעברית כי את המעט שאני יודע על תכנות בשפות אבסטרקטיות (כגון JavaScript) בדרך כלל לא למדתי מספרות עברית. מבחינתי תכנון כולל בדרך כלל לוגיקה ובמקרים רבים יכלול פתרון בעיות תאורטיות לפחות (הפתרון לא בהכרח יהיה טוב בפועל); אני מסכים שבשני התרגומים זה חלק מהתהליך של פיתוח תוכנה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא הכרתי את המושג analysis בהקשר הזה. מה זו שפה אבסטרקטית? הגיוני שלא הסתמכת על מקורות בעברית. למידה פרקטית של שפות לרוב מבוססת על קורסים מקוונים ומקורות חינמיים ברשת, או אם יש קורס מטעם מפתחי השפה ודוקומנטציה טובה, אז גם משם. (¯`gal´¯) - שיחה 13:45, 2 בספטמבר 2020 (IDT)

לגבי analysis התכוונתי באופן כללי לגמרי; בהמון מקרים בהם נתקלתי ב"ניתוח מידע" באנגלית זה נקשר במונח analysis/analyzing data. ב"שפה אבסטרקטית התכוונתי לכל שפה שאיננה שפת מכונה או שפת סף אך מוטב היה שאכתוב "שפה אבסטרקטית מאד" כי עוד יותר להדגיש זאת (כי הרי גם בשפות סף יש מידה מסוימת של אבסטרקציה). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שפה עילית? (¯`gal´¯) - שיחה 14:06, 2 בספטמבר 2020 (IDT)

במידה רבה כן, אם כי אני אישית מסתייג מהמונח הזה בגלל שלמיטב ידיעתי מתכנתים אנושיים מקודדים גם באסמבלי ואף יש תכניות לימוד ייעודיות לעיסוק זה (בעוד שלדעתי ניתן להבין אחרת מפתיח אותו ערך). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה הבעיה? זו לוגיקה אנושית לעומת לוגיקת מכונה. זה די תואם את המציאות. אני יודע שעושים קורס באסמבלי, אבל תוכניות לימוד ייעודיות? אולי להאקינג? ניתוח והנדסה לאחור? יש גם כלים לפיתוח באסמבלי עם שימוש בטכנולוגיות מודרניות, כמו HLA ו TAL. (¯`gal´¯) - שיחה 17:00, 2 בספטמבר 2020 (IDT)

אני מבין ששפות סף באות איפה שהוא בין שפות מכונה לבין שפות על-סף ולכן ניתן לפרש אותן ככל אחת מאלה ואם נרצה להכליל אותן כ"עיליות" או "תחתיות" זה יהיה בסדר בהתאם להקשר ; אני אישית פשוט מכליל אותן כ"אמצעיות". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה בסדר שיש לך פילוסופיה משלך לגבי הדברים ואיך לסווג אותם, אבל אתה צריך לאמץ את הטרמינולוגיה המקובלת אם אתה רוצה שיבינו אותך. (¯`gal´¯) - שיחה 13:34, 3 בספטמבר 2020 (IDT)

בנועם, אני לא מסכים איתך בעניין דעה ספציפית זאת: ראשית ככלל אני תמיד אשמח להסביר למה אני מתכוון עם "אמצעיות" או "בינוניות" וגם אני כלל לא בטוח שאני היחיד שמסווג שפות אלה כך. בהערכה רבה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שפת מכונה היא שקולה לשפת סף. ההמרה היא כמעט של 1 ל-1 (חד-חד ערכית). המרה אחורה היא מעט בעייתית, כי שמות ותוויות נעלמות, כמו בשפות עיליות. גם מבנים גם פרוצדורות. על הערות אין מה לדבר, כמובן. (¯`gal´¯) - שיחה 05:02, 5 בספטמבר 2020 (IDT)

אפילו שלא כתבתי משפט אחד באסמבלי אני לא מאמין שכולם יגדירו אותן שקולות; תוויות בשורת קוד, הגדרת משתנים משוימים, פקודות מובנות בשפה, שגרות=פונקציות=שיטות=פרוצדורות משוימות ואם התכוונת לטעון שאין הערות קוד אז אני אישית הבנתי שיש כולל בני אדם שכותבים תכניות בשפות הללו: דרייברים וכמו שהצעת האקינג והנדסה לאחור; גם אם במובן הרצה כל שפות הסף שקולות לשפת מכונה, להבנתי, במובנים אחרים אינן; לכן אני מגדיר אותן "בינוניות". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שפת אסמבלי היא מותאמת למעבד (או למעבד גרפי), כלומר עבור מעבד X תשתמש בשפת אסמבלי שפותחה עבור מעבד X על ידי היצרן של אותו מעבד. משתנה זה תא בזיכרון. ניתן לתת שמות משתנים, בסוף זה מומר לכתובת והיסט מתחילת הסגמנט. לפקודות, או יותר נכון הוראות, יש opcode שזה מה שיופיע בשפת המכונה ויש mnemonic שזה השם שניתן לה בשפת אסמבלי. לא הבנתי מה ניסית להגיד במשפט האחרון. אמרתי שהשפה שקולה לשפת מכונה, פרט לעניין השמות. יש הערות קוד באסמבלי, אבל הן מוסרות בקומפילציה, כמו בכל שפה אחרת. יש שפות ששומרות מטא-דאטה בתוך הקוד, נניח ג'אווה שומר את שמות המחלקות והמתודות, כנראה במבנה שחיצוני לקוד JVM, גם תיעוד של מתודות (javadoc). במקרה של קמפול לדיבאגינג, בכל שפה, יישמר גם כל הקוד במבנה בתוך מטא-דאטה של היישום, כולל קישוריות בין השורות בקוד לקוד בשפת מכונה. כל המטרה מאחורי שפת אסמבלי זה שהיא תהיה שקולה לשפת מכונה. המטרה היחידה שלה היא להקל על כתיבת קוד בשפת מכונה. מי שכותב בשפת אסמבלי, מטרתו היא לגעת ברמה הכי נמוכה (מערכת הפעלה וחומרה). אפשר הרבה פעמים לעשות זאת גם ב C, ובמקרים קיצוניים להשתמש באסמבלי, כאשר נדרש לייעל מאוד את הקוד. קיימת אפשרות מובנית להטמיע בלוק קוד באסמבלי בשפת C. (¯`gal´¯) - שיחה 13:32, 5 בספטמבר 2020 (IDT)

במשפט האחרון התכוונתי לומר שאני מניח שמבחינת הרצה בכלל ומהירות בפרט אני מבין למה מישהו יגיד "שקולה ל" שפת מכונה אם כי אני אישית מסתייג מכך כי בכל זאת מדובר בקודים שמבחינת רמת אבסטרקציה ודידקטיקה (הוראתיות) הם שונים מאד; לגבי כל שאר הדברים שכתבת באותה תגובה, אני מעריך את הפירוט הרב אך לא הבנתי מדוע כה פירטתת כי למיטב זכרוני לא הכחשתי משהו מדברים אלה; אפילו שלא כתבתי בשפת מכונה או אסמבלי אפילו מילה אני אישית עדיין חושב שנכון להבדיל ביניהן מינוחית ברמת ה"גובה" בדיוק בגלל השוני (הקל מאד אם תרצה) ברמת האבסטרקציה, רוצה לומר ב"אסתטיקה" ובדידקטיקה. מעבר לכך, אם כבר העלית את הנושא, אני מניח שב"משתנה זה תא בזיכרון" התכוונת רק לאסמבלי ולא לשפות עיליות שהרי בהן משתנה אחד אולי יתפרש על שניים או יותר תאים במקום זאת, לא כן? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא, זה נכון לכל השפות. גם באסמבלי, אתה מצהיר על הגודל שאתה מעוניין, כך שייתכן וייפרס על מספר כתובות בזיכרון. ההבדל הוא, שבאסמבלי, אתה צריך להתייחס בקוד לכך שהמשתנה נפרס על גבי מספר כתובות, בעוד שפה עילית תטפל בזה בעצמה, בעזרת מערכת הטיפוסים. עדיין לא ברור לי מה הכוונה "מבחינת הרצה" - אופן הפעולה של מחשב לא משתנה בהתאם לשפה בה נכתב הקוד. חשבתי שיכול להיות ואתה מחשיב זאת כך שקיימת רק שפת מכונה אחת, הנחה הגיונית כאשר מדובר באדם שלא נתקל באסמבלי מעולם. ההמרה היא עדיין של 1 ל-1, בשונה מהקמפול בשפות עיליות שדורש קטלוג, מספר ריצות, ומבנים לוגיים מורכבים שנדרש לעבד ולפרק למרכיבים. כל זה לא ממש קורה באסמבלי. (¯`gal´¯) - שיחה 11:44, 7 בספטמבר 2020 (IDT)

תודה; נתקלתי אך לא כתבתי; לא חשבתי שיש רק שפת מכונה אחת (ידוע לי שיש כמה; כגון בינארית, הקסהדצימאלית וכדומה); אם אני מבין אותך נכון אז מה שאתה מתכוון להגיד זה שמעבד יעבד שפת מכונה תואמת בדיוק כפי שיעבד שפת אסמבלי תואמת (כלומר הוא יריץ את התחביר שלהן ישירות בלי צורך לתרגם כמו שיתרגם שפה עילית לשפת אסמבלי ו\או לשפת מכונה ישירות) ואם אכן אז הותקלתי - אני לא יודע איך זה קורה, כי הרי תחבירתית אסמבלי שונה מאד משפת מכונה. בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בינארי והקסדצימלי זה ייצוג שונה לאותו דבר. דיברתי על רמת המעבד. במחשבי PC לרוב יהיה מעבד של אינטל או תואם x86 לעומת סמארטפון שיהיה בו לדוגמא מעבד של ARM, שיש לו סט פקודות שונה. נדרש תרגום בכל מקרה, כי אסמבלי נכתב בעזרת טקסט, ואין תיאום בין השמות בשפה לייצוג בשפת מכונה. עדיין זה יעבור קמפול באותן שיטות של שפה גבוהה יותר, אבל מבחינת הכובד שמוטל על התרגום, לא נדרש הרבה כדי להמיר את הפקודה לשפת מכונה - התרגום הוא די ישיר. התחביר של שפת מכונה ושל אסמבלי זהה - תחילה שם ההוראה (opcode בשפת המכונה) ולאחריו האופרנדים. ייתכן ומספרם קבוע או משתנה, תלוי במעבד (RISC לעומת CISC). אם אתה יודע אסמבלי, אתה תוכל גם לכתוב את הקוד בשפת מכונה, אם תכיר את הייצוג הבינארי של ההוראות והאוגרים. יש דוגמא לזה בוויקיפדיה האנגלית. (¯`gal´¯) - שיחה 17:36, 7 בספטמבר 2020 (IDT)

תודה לך על הפירוט הנקודתי; עכשיו אני מבין למה לא הבנתי אותך מקודם; אני הגדרתי את הביטוי תחביר בצורה נרחבת הכוללת גם "אותיות" אך כפי שהבנתי מקריאה בערך תחביר כאן ומקריאה בערך Syntax בויקיפדיה האנגלית, הגדרה כזו איננה נפוצה ועל כן הסרתי את הביטוי "אותיות" מההגדרה שלי לתחביר מעתה והלאה וכעת אני לגמרי מבין למה אמרת שהתחביר של שפת מכונה ושל אסמבלי זהה וברור לי מדבריך שמי שמכיר את התחביר של אחת יכיר את זה של השנייה בשל הזהות; ובכן, אני מבין שעדיין יש שוני אסתטי וביצועי (בהקשר מהירות ההרצה) וכאמור השפות שונות כך שבדרך כלל עם תכניות לימוד רלוונטיות ילמדו אסמבלי ולא קוד מכונה, על אף התחביר \ ארגון הקוד הזהה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אילו הבדלים יש במהירות ההרצה? יש הבדל בקוד עצמו, כי הקוד עובר גם לינקר, ובין היתר תהליך של התאמה לפורמט היישומים של מערכת ההפעלה, אני חושב שזה קורה בלינקר. לא לומדים שפת מכונה כי זה לא אנושי ללמוד את זה. פעם היו אנשים שעסקו בזה, לפני שהומצאה שפת אסמבלי הראשונה (8086), שאגב יועדה למיקרופרוססור ולא למחשבי מיינפריים, שהיו קיימים לפני עידן המחשב האישי. לגבי התחביר, זו לא משמעות המילה גם בהקשר של שפה טבעית. במקרה של שפות תכנות, הניתוח שלהן הן כשפות פורמליות, והנושא של "אותיות" נוגע בניתוח לקסיקלי, שמתעסק גם בסוגי התווים שמהן מורכבת מילה, אך גם לאופן סידורן. (¯`gal´¯) - שיחה 19:21, 8 בספטמבר 2020 (IDT)

אם אני לא טועה ניתן לספק הגדרה כללית ל"תחביר" שתכסה גם תחבירים המיועדים ליצורים תבוניים בעלי נפש וגם תחבירים המיועדים למחשבים; אני התרגלתי לקשור הביטויים "אותיות" ו"תחביר" כי לפעמים נתקלתי במורה או מדריך לתכנות בשפה עילית שאמר משהו כמו "כותבים פה סימן XYZ כי בשפה הזו התחביר פשוט טיפה שונה מן השפה שלמדנו קודם" וזה בלבל אותי (יש מצב שהרבה מתכנתים יבלבלו בין תחביר לבין ניתוח לקסיקלי מדי פעם); אני מבין את הטעות ומעדיף הגדרה פורמלית מתחום בלשנות שאני מבין כנטולת ניתוח לקסיקלי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אלה מושגים מתחום הבלשנות. למעשה, חוקרי בלשנות פיתחו את הפורמליזציה המתמטית שלהם, שהיא זו שמשמשת בהקשר של שפות תכנות. חומסקי אולי הכי מוכר. אם תקרא, ראיתי זאת כאן, שתחביר בהקשר של תכנות הוא פשוט יותר מאשר זה של שפה טבעית, רוב המרכיבים שקיימים בשפה טבעית מושמטים. אולי אני מתבלבל עם דקדוק. נראה לי, תחביר הוא חלק מדקדוק, והוא עוסק ביחסים שבין המילים במשפט והמשמעות שהם מקבלים מהסידור שלהם. לא ממש הבנתי את הדוגמא שנתת, יש לך משהו יותר פרקטי? לא חושב שמתכנתים יכלילו את עניין האותיות בתוך התחביר. נניח, לא חושב שמישהו יתייחס לתווים התקינים לשם משתנה כתחביר, לעומת זאת למבנה של הצהרה שבבסיסה מילה שמורה, דווקא כן. (¯`gal´¯) - שיחה 08:46, 9 בספטמבר 2020 (IDT)

לגבי "לא ממש הבנתי את הדוגמא שנתת, יש לך משהו יותר פרקטי?" לא הבנתי למה התכוונת; אם אבין אשמח לנסות להסביר שוב למה אני עצמי התכוונתי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דוגמא להצהרה אמיתית. זה סימן XYZ לא מובן, לפחות לי. (¯`gal´¯) - שיחה 08:51, 10 בספטמבר 2020 (IDT)

אה, ניסוח גרוע מצידי; התכוונתי שהתרגלתי לקשור "אותיות" עם "תחביר" לאחר קריאת מדריכים שונים על שפות שיש בהן ביטוי כמו OR אבל לא XOR או כאלה שיש בהן ביטוי כמו NaN וכאלה שלא.

בתכלס, כשאמרתי "אותיות" למעשה התכוונתי ל"תווים"; אולי כי הסימנים + ו-* שאני מגדיר כ"חיבור יחידני" וכ"חיבור ממושך" מוזגו אצלי בלא מודע עם "תחביר" בשל הדמיון הלשוני ומשם הוכללו לצידם שאר האותיות והתווים המיוחדים כך; עם זאת כאמור הבנתי ממך שתווים וביטויים המורכבים מהם בפרט אינם חלק מתחביר אלא מלקסיקון כאשר התחביר הוא חוקיות העבודה עם הלקסיקון. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חוץ מ NaN שהוא טיפוס, השאר הם אופרטורים, בין אם מיוצגים במילים או בסימן. הם לקסמות, אך מעידות על תחביר של ביטוי אריתמטי. מן הסתם שיש קשר הדוק בין הלקסיקלי לתחבירי. ואין ממש הבדל בין ביצוע חיבור עם שני איברים לבין יותר, ובכלל ביצוע של כמה פעולות שונות באותו ביטוי. מבחינת הקומפילר חיבור של 3 איברים, זה לחבר את השניים הראשונים, לקבל תוצאה, ואז לחבר עם השלישי (אולי הפוך, תלוי איך מגדירים את הכללים). זה כמובן מסתבך עם סדר פעולות. (¯`gal´¯) - שיחה 17:37, 10 בספטמבר 2020 (IDT)

שיניתי את "ואופרטורים המורכבים מהם" ל"וביטויים המורכבים מהם" כי את אופרטורים הבאתי רק כדוגמה; ברור לי שיש קשר הדוק בין לקסיקון לתחביר. לא טענתי שיש הבדל בין ביצוע חיבור עם שני איברים או יותר או שהקומפיילר עובד אחרת אז לא ברור לי למה כתבת זאת; אולי בכדי לתאר מאפיין תחבירי של כלל שפות התכנות?. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

זה כי אתה משתמש בכל מיני הגדרות מומצאות וגורם לאי-הבנות. כבר ציינתי בפנייך את הבעייתיות באי-אימוץ הטרמינולוגיה המקובלת. לא סתם יש ז'רגון מקצועי. השפה והתקשורת בין העוסקים בתחום זהה, ולא משנה איזה תחום, חשובים. "חיבור יחידני" ו"חיבור ממושך" - חשבתי שהתכוונת פה לפעולות אריתמטיות ולוגיות מורכבות תחת ביטוי חישובי, זה יכול להיות אופרטור זהה בין מספר גורמים או שילוב של אופרטורים וסדר פעולות. אפילו ריבוי נתונים המופרדים בפסיקים יכול להיחשב ככזה ברמת התחביר. (¯`gal´¯) - שיחה 20:40, 10 בספטמבר 2020 (IDT)

אני אישית חושב שלא היה נכון עבורך לכתוב את המשפט הראשון; זכותו של כל אדם להצביע על בעיות עם טרמינולוגיה מקובלת ולהציע חלופות; קורה גם שאדם לא מכיר מונח מסוים כמו שלא הכרתי את "לקסיקון" (בהקשר תכנות) טרם השיחה הזו אך למדתי עליו כמו שבשלב מסוימים למדתי על מונחים אחרים בתכנות בחיי; ז'רגונים מקצועיים יכולים להיות שגויים ומטעים ובכל תחום שאני מכיר דווקא אין הסכמה זהה למונחים כמו שתיארת (נתקלתי בהמון דיונים על איך נכון להגדיר "קולבק", "הוק", "ביטוי רגולרי" או "shell glob" שבעצמו עם קצת התפלספות ניתן לזהות כביטוי רגולרי) ולכן לדעתי אין על מה להאשים אותי; אכן ב"חיבור יחידני" ו"חיבור ממושך" התכוונתי לחיבור פשוט לעומת כפל פשוט אם כי אני מבין שאפשר גם לתאר דרך שני המונחים האלה קונקטנציה בתלות בהגדרה שניתנה להם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אילו בעיות יש עם ההגדרות האלה? (¯`gal´¯) - שיחה 11:41, 11 בספטמבר 2020 (IDT)

איך ההגדרות המוזרות שלך לכפל ולחיבור מסתדרות עם משהו? ואיזו סיבה יש להחליף את ההגדרות הקיימות באריתמטיקה, שעליהן אין עוררין? קודם כל, אתה מנסה להגדיר מחדש את המתמטיקה, זה כבר לא קשור לתוכנה או לתחביר, רק לאריתמטיקה. דבר שני, זה לא עובד עם מספרים שאינם טבעיים. כפל מכליל חיבור חוזר, אבל זה כבר לא עובד כשעוברים לגורם מכפיל שהוא אינו טבעי. אותה הבעיה גם עם חזקות. איך שרשור קשור? (¯`gal´¯) - שיחה 11:57, 11 בספטמבר 2020 (IDT)

לא הבנתי מה מוזר בלטעון ש + זה חיבור יחידני במובן של חיבור שניים או יותר גורמים יחידים (מבחינה כמותית) ולא הבנתי מה הבעיה בלטעון שכפל הוא חיבור ממושך של גורם בגורם (למשל ארבע פעמים 2 יניב 8, אזי חיבור ממושך של 2 ארבע פעמים) כי זה לא שגוי;

אני מציע שלא תייחס לי כוונות זדון שגויות כמו "להחליף את ההגדרות הקיימות באריתמטיקה, שעליהן אין עוררין" או "אתה מנסה להגדיר מחדש את המתמטיקה" כי לרגע לא התכוונתי לעשות את זה וכל שעשיתי היה להציג הגדרה מילולית לאופרטורים + ו*; קונקטנציה אולי תיתפש כסוג של "חיבור" מבחינה פסיכולוגית - זה כל מה שהתכוונתי בהקשרה ואני חושב שזו מסקנה סבירה לפחות לאנשים שלא התעמקו במתמטיקה כמוך; לדעתי אין טעם להתייחס לזה יותר מאשר דעה אישית שאין הכרח להסכים איתה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אז הגדרת חיבור בעזרת חיבור... ולגבי מה הבעיה עם ההגדרה שלך לכפל, תנסה להתאים את ההגדרה של כפל כחיבור חוזר לתרגיל כפל כזה: $2.5*-3.2$. ההגדרה של האופרטורים (והסימנים שמייצגים אותם) הוא פשוט כפל וחיבור. ככה זה גם מופיע בדוקומנטציה של השפה. וגם באסמבלי משתמשים באותם שמות. (¯`gal´¯) - שיחה 16:30, 11 בספטמבר 2020 (IDT)

לא טענתי או לכל הפחות לא התכוונתי לטעון לטאוטולוגיה כמו "חיבור הוא חיבור" אלא התכוונתי לתאר חיבור נומרי רגיל (+); אם אדם רוצה להבדיל "חיבור" מ"כפל" כפעולות אריתמטיות פשוטות והמינוח "חיבור יחידני" שגוי לכך ויש מינוח טוב יותר (אולי "חיבור לא חוזרני") אז אני מקבל את זה.

לגבי כפל, אני מבין כעת למה ביקרת את דברי בחריפות, אכן התכוונתי לכפל של מספרים טבעיים שהוא הכי אינטואיטיבי לי ולמה אמרת שכפל מכליל חיבור חוזר (של מספרים טבעיים) אבל זה כבר לא עובד כשעוברים לגורם מכפיל שהוא לא טבעי (מספר לא טבעי אני מניח)

אם אני מבין נכון, מעבר לחיבור כמותי (PLUS) שכמובן מוכלל ב"כפל", יש לפחות שני סוגים אחרים של חיבור שאינם "נומריים" שהם AND וCONCATENATION כאשר האחרון שקול ל-OR.

בברכה 49.230.223.177 19:03, 11 בספטמבר 2020 (IDT)

מבחינת המחשב זה אותו דבר - כפל הוא כפל מבחינתו, לא משנה עם אילו מספרים הוא עובד. לגבי איך זה נעשה, בעזרת חזקות של 2 - ממירים לכפל וחיבור עם חזקות, כלומר זה לא ממומש בעזרת חיבור חוזר. AND ו OR הן פעולות לוגיות. כאשר על מספרים בינאריים (bitwise), AND שקול לכפל ו-OR לחיבור (כאשר כל מיקום הוא אינדיבידואלי ולא משפיע על המיקומים האחרים). שרשור לא ממש קרוב למשהו אחר, זה דורש העתקה של נתונים, אבל אם אתה מתעקש, בשפות מסוימות דורסים את אופרטור + עבור טיפוס מחרוזות לפעולת שרשור. (¯`gal´¯) - שיחה 19:36, 11 בספטמבר 2020 (IDT)

לפי הבנתי כל הפעולות שהצגת הן לוגיות-פורמליות אולי למעט CONCATENATION אם היא לא מוגדרת היטב בתאוריה לוגית פורמלית. בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה אופרטור שמוגדר על שפות פורמליות, מסומן ∘, אפשר להפעיל על מילים וגם על שפות. (¯`gal´¯) - שיחה 03:57, 12 בספטמבר 2020 (IDT)

קח לדוגמה את הבעיה הקלאסית - מיון. ותקרא את הערכים הרלוונטיים, אני בטוח שתתקל באומיקרון, אומגה ותטא. (אחרי זה אתה יכול להמשיך לעץ אדום שחור כדי לקבל רושם על מה מדברים) שמוליק - שיחה 23:32, 31 באוגוסט 2020 (IDT)

"מלחמת העולם השנייה" - ממתי?

מתי מבחינת היסטורית נולדה ההגדרה "מלחמת העולם השנייה"? האם בעקבות תום המלחמה? האם מאוחר יותר, ואם כן, מתי? האם ייתכן שכבר במהלך המלחמה הייתה הבנה שמדובר במלחמה עולמית נוספת, ולכן נקראה כך, עוד לפני שהסתיימה? בסרט "פרל הארבור" משנת 2001, כאשר מתחילה התקפה האווירית היפנית, אומר אחד הטייסים "אני חושב שמלחמת העולם השנייה הגיעה אלינו". האם זה הגיוני או סתם קיטש אמריקאי קולנועי?--נדב - שיחה 06:11, 28 באוגוסט 2020 (IDT)

המושג "מלחמת העולם השנייה" צוין לראשונה על ידי מגזין טיים בספטמבר 1939. מושגים דומים דוגמת "מלחמת עולם מספר 2" צוינו בכתבי עת עוד בשנת 1919. אמנם מלחמת העולם הראשונה כונתה "המלחמה הגדולה" ו"המלחמה שתשים קץ לכל המלחמות", השיח על המלחמה הגדולה ההיפותטית הבאה החל כמעט מיד עם סיום מלחמת העולם הראשונה. בדומה לזה שהשיח על מלחמת העולם השלישית החל מיד עם סיום מלחמת העולם השנייה. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 13:43, 28 באוגוסט 2020 (IDT)

איך להבטיח שווטסאפ לא מקליטים אותי 24/7

יש לי סמארטפון עם אנדרואיד. נניח שלא התקנתי עליו שום אפליקציה.

אני מאד צריך על תקן חייב להתקין וואטסאפ בגלל עבודה. אם לא הייתי חייב לא הייתי מתקין וואטסאפ.

איך להבטיח שאני לא מוקלט 24/7? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ישנן אפליקציות חוסמות מיקרופון (Block Microphone) לרוב. נראה שאף אחת מהן לא עובדת על כל המכשירים, וצריך בניסוי וטעיה למצוא את זו שתעבוד אצלך כראוי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:02, 29 באוגוסט 2020 (IDT)

וואטסאפ שייכת לפייסבוק, חברה אמריקאית מוכרת. אתה באמת חושב שהם עוברים על החוק ומקליטים אותך? תחשוב מה היה קורה למנייה אם יתברר שהתוכנה מקליטה 24/7. שמוליק - שיחה 20:21, 29 באוגוסט 2020 (IDT)

בגרסאות האחרונות של אנדרואיד ניתן לדחות מאפליקציה מסויימת הרשאה של שימוש במיקרופון, אבל תצטרך לאפשר את ההרשאה כל פעם שתרצה להקליט הודעה קולית או להתקשר בווצאפ. ‏HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 21:01, 30 באוגוסט 2020 (IDT)

גם תחשוב איך זה היה משפיע על צריכת סוללה, ביצועי המכשיר ותעבורת הרשת. גם אם עיבוד המידע נעשה בצד השרת, עדיין מופעל עומס רציני על המכשיר, שהאקרים היו מגלים כבר. אנומליה שכזו קל לראות. ותחשוב כמה כוח עיבוד וכמה דאטה נדרש לעבד, טוב, בתחום הזה קצת פחות בעיה, כי החברות הגדולות נתלות בתחום הביג דאטה כדי להתקיים, אך זיהוי הקשרים בתוך טקסט וסאבטקסט עדיין לא אפשריים, גם כשכיום זה תחום שנחקר (NLP) ויש התקדמות בו. מצד שני, ראיתי אתמול שמדברים על מערכת בשם GPT-3 שמתארים שמסוגלת לעשות זאת ברמה טובה, אך זה לא פתוח לציבור, אז אי אפשר לבחון זאת בעצמנו. (¯`gal´¯) - שיחה 22:42, 30 באוגוסט 2020 (IDT)

למי יותר קל לרכב על אופניים: רגליים קצרות או ארוכות?

ברוצה, אנשים עם רגליים ארוכות מובילים בהרבה. אבל כשמדובר באופניים, למי יש יתרון? אשמח לתשובה עם פיזיקה של סיבוב גלגל.

על פניו נראה לי שבעלי רגלים ארוכות, או ליתר דיוק ירכיים ארוכות. יותר מומנט על הברך. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:04, 29 באוגוסט 2020 (IDT)

מצד שני, "אופניים" זה שם רחב למגוון מידות, סוגים וצורות. קצת כמו השרביט בספרי הארי פוטר (או כשקונים בגדים חדשים), לא מתאימים את הרגל לאופניים, אלא את האופניים לרגל. נילס אנדרסן - שיחה 02:14, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

מה זה יותר קל? אם הכוונה מי יותר מהיר, אז התשובה תלויה בסוג הרכיבה. לך תבדוק איך נראים רוכבי עילית בתחומי רכיבה שונים, שטח, כביש, אלופי עליות, ספרינטרים במסלול סגור. ותראה מהם המאפיינים הגופניים שנותנים יתרון בכל תחום. מהיכרותי הצנועה עם התחום, אורך רגליים ממש לא מככב שם בתור מאפיין בולט. 07:57, 9 בספטמבר 2020 (IDT)

מה ההצדקה של החילונים לחיות בארץ ישראל?

אם איש אינו מאמין ואינו שומר מצוות, מה ההצדקה המוסרית שהוא נותן לכך שהוא חי במדינת היהודים? איזה זכות יש לו על הארץ הזאת? 213.55.220.45 20:55, 29 באוגוסט 2020 (IDT)

אינו מאמין במה בדיוק? שמוליק - שיחה 20:55, 29 באוגוסט 2020 (IDT)

היסטורית (קיימים ממצאים ארכאולוגיים שמוכיחים את הקשר של היהודים לארץ), שייכות אתנית לעם היהודי (יהודי זה לא רק דת, גם לאום ומוצא. ניתן לחגוג את החגים כחלק מהמסורת ולא בהכרח ממניע דתי). חוץ מזה, שאת הזכות על הארץ קיבלנו בהכרה בינלאומית, דרך תהליך מדיני, והתיישבות יהודית הייתה פה עוד לפני. (¯`gal´¯) - שיחה 00:38, 30 באוגוסט 2020 (IDT)

"הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית נוֹף־מוֹלַדְתּוֹ" (שאול טשרניחובסקי, חילוני עד כאב). אין קשר לוגי בין מי שנולד במדינת היהודים ומרגיש מחובר אליה, לבין קשר דתי. ישראל אינה הכס הקדוש, אין חובה להיות דתיים בשביל לחוש אליה קשר רגשי. נילס אנדרסן - שיחה 02:18, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

אפשר גם פשוט לחיות את החיים בלי להתעסק 24/7 בפוליטיקה. אנשים חיים בישראל כי הם נולדו בישראל, זה לא דורש הצדקה. בדיוק כמו שאנשים שחיים ביפן, במצרים, בפורטוגל או בברזיל, פשוט חיים שם כי הם נולדו שם, ואף אחד לא שואל את עצמו מה ההצדקה.--185.175.34.213 16:19, 5 בספטמבר 2020 (IDT)

"אדם נשאר אדם, אל תקרא לי עם" אמר שלום חנוך ואמר נכון. ישראל היא אמנם מדינת היהודים אבל בניגוד למדינות בהן הדת הוא מרכיב דומיננטי ("האקסית המיתולוגית" של ישראל - איראן וכן סעודיה וקריית הוותיקן היא נותנת חופש דת (מסוים כמובן, אתה לא יכול לפתוח עסק בשבת) שנותנת לאדם לחיות איך שבא לו ופועלת על הרעיון (עם טיפה הגבלות) של "חיה ותן לחיות". אני אתאיסט אבל אם היו נותנים לי אפשרות של לבחור לגור

או בניס שבצרפת או בבאר שבע שבישראל הייתי בוחר באפשרות השנייה כי אני ארגיש יותר שייך. אמרתי הרבה קלישאות אבל אסיים, קח את הצמרת המדינית שביבי נתניהו ביקש מנותני שירות שונים להגיע למעונו במהלך יום הכיפורים. על פי הפירסום נתניהו פנה לרון דרמר, חובש כיפה, וביקש שיבוא לכתוב לו נאום. דרמר ענה: "אבל ביבי, זה יום כיפור". נתניהו הגיב: "אה, שכחתי" גם כאן ואוכל בגלוי את פירות ים אם כי נתניהו כמו נתניהו מזגזג ואומר זמן קצר קודם שהוא כן מאמין. האם לדעתך ראש ממשלת ישראל - חייל מוערך בסיירת מטכ"ל, שר אוצר לשעבר, ראש ממשלה בהווה לא צריך להיות כאן? אם ככה נתחייס לאנשי החלונות הגבוהים כיצד נתייחס לאדם הפשוט. יש אישים רבים שתרמו למדינת ישראל והם אפילו לא בהכרח יהודים. כמו הקצין המוסלמי הזה וזאת על אף תגובות מעורבות בקהילתם ועבד אלמג'יד ח'דר אלמזאריב. לסיכום בתור אתאיסט אגיד "אין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת" Desertboy • שיחה • הצטרפו למיזם הפוליטי - המשך יום נעים 17:20, 11 בספטמבר 2020 (IDT)

התפלגות הורים קדמונים ועדויות גנטיות

נניח שישנו פרט אנושי, וכי נישואי קרובים והעמדת צאצאים על ידי קרובים ממדרגה ראשונה אינה מתרחשת. מבחינה גנאולוגית, חזקה על אותו פרט שיהיו לו אב ואם וכן שני סבים ושתי סבתות (ראו הנחת היסוד השנייה). מעבר לשלב זה, הכמות המקסימלית של הורים קדמונים לדור תהיה $2^{n}$, והכמות המינימלית היא 4 (מתאפשר באמצעות נישואי בני דודים קבועים). אני מחפש תשובה לשתי שאלות:

1. מה התפלגות סך ההורים הקדמונים לכל דור $n$? ב-$n=3$, קל להניח שהכמות המקסימלית תהיה השכיחה ביותר, אולם ב-$n=10$ סביר להניח שלרוב בני האדם אין 1,024 אבות קדמונים מהלך עשרה דורות אחורה. האם ישנו מחקר שמנתח נתונים שכאלו ומציג סקירה סטטיסטית בנושא?
2. האם למספר ההורים הקדמונים עדות גנטית? האם הגנום של אדם עם 2,000 הורים קדמונים ב-$n=10$ יהיה שונה מגנום של אדם עם 1,000 הורים קדמונים ב-$n=10$?

(שי • מנשמע?) מה, אין? 13:27, 30 באוגוסט 2020 (IDT)

אני לא מומחה לנושא אבל ממה שידוע לי, התשובה לשתי השאלות היא שמבחינה גנאולוגית וגנטית כאחד, יש במציאות הרבה פחות מסך האבות הקדמונים המקסימלי. אם היינו יכולים לתעד את אילן היוחסין שלנו בפירוט עשרה דורות אחורה, היינו כנראה מגלים שכל עורכי ויקיפדיה העברית ממוצא אשכנזי (לפחות) חולקים אבות קדמונים משותפים רבים. Reuveny - שיחה 17:25, 30 באוגוסט 2020 (IDT)

מובן מאליו שקיימים אבות ואמהות משותפות לדורות קודמים, אחרת לפני 500 שנה היו צריכים להיות על פני כדור הארץ 7 מליארד איש. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:48, 30 באוגוסט 2020 (IDT)

צר לי אבל תשובותיכם חסרות ערך. אם אינכם מתכוונים לענות על שאלותיי המדויקות (בין אם בנוגע להתפלגות או בנוגע לגנום) אלא רק להפגין את נוכחותכם - חבל על המקום בשרת. אמתין בסבלנות ואקווה שישנו עורך בקיא בנושא שיוכל להפנות אותי למידע. (שי • מנשמע?) מה, אין? 18:39, 30 באוגוסט 2020 (IDT)

הבנת מהות ההזחות בדפי שיחה - לא עניתי לך, אלא לראובני. נותר לי רק לקוות שעקב גישתך המרנינה לא יתנדב איש לענות לך. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה

השאלה הראשונה היא תלויית תרבות וגאוגרפיה, לפחות כשמסתכלים על מעט דורות אחורה. ביהדות אתיופיה למשל נהגו שלא לחתן קרובי משפחה של פחות מ7 דורות אחורה, לעומת זאת באיי יוון מבודדים שבהם היו קהילות יהודיות קטנות היו מקרים של נישואי בני דודים (מכיר מקרה אישית, לא בטוח כמה הוא מייצג), לא מכיר מחקר כזה, כדי לעשות אותו צריך לדעתי לתחום אותו למקום, תקופה ולתרבות ספציפיים. אבל האמת שאפשר לייצר מודלים יחסית בקלות, קח אוכלוסייה "סגורה" שאינה מתרבה, אינה מתמעטת ואינה משנה התנהגות, תגדיר התנהגות (לדוגמא אדם לא מתחתן עם קרוב משפחה בדרגה ראשונה, יעדיף לא להתחתן עם קרוב בדרגה שנייה, ולא תהייה לו העדפה לקרובים רחוקים יותר) ותריץ סימולציה של מספר דורות על האוכלוסייה ותקבל סימולציה טובה להתנהגות על אי סגור. באיזשהו שלב כל האוכלוסיה שהצליחה להעמיד צאצאים תהיה שייכת להורים הקדמונים...

ולשאלה השנייה, תלוי ממש איך באיזה שלב היו נישואי התערובת. אם היו שתי שושלות מנותקות שנהגו נישואי קרובים כך שבכל אחת מהן ב $n=10$ יש רק 10 הורים קדמונים, ובדור האחרון השושלות התערבבו לא יהיה ניתן לזהות בהבדל מבחינת הגנום בין הבן של שתי השושלות למישהו שבדור $n=10$ יש לו 1024 הורים קדמונים.--Eitan110 - שיחה 00:41, 31 באוגוסט 2020 (IDT)

בתור התחלה, מהערך נישואי קרובים: בגלל מגבלות המרחק שהתקיימו בעבר, מעריכים שנישואים רבים היו נישואי קרובים והיה מי שהעריך ש-80% מכל הנישואים בהיסטוריה היו עם בני דודים שניים או קרובי משפחה קרובים יותר (מתוך Go Ahead, Kiss Your Cousin) ההערכה היא שכיום קצת מעל 10% מהנישואים ברחבי העולם הם בין בני דודים שניים או קרובים יותר (מתוך Shaking Off the Shame). אסף השני - שיחה 09:47, 31 באוגוסט 2020 (IDT)

מעבר בין קובץ וורד לקוד ויקי

יש אפשרות להפוך קובץ וורד מעוצב לקוד ויקי ללא תוכנה? תודה רבה! ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב--ישראל קלר • שיחה • י"א באלול ה'תש"ף • 19:26, 30 באוגוסט 2020 (IDT)

נדמה לי שהצעתי בזמנו את התוסף הזה מבית מיקרוסופט. כדאי לנסות אותו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:35, 30 באוגוסט 2020 (IDT)

אילן שמעוני, ניסיתי להתקין אותו ולא הצלחתי. --ישראל קלר • שיחה • י"א באלול ה'תש"ף • 20:55, 30 באוגוסט 2020 (IDT)

אני מבין. בחיפוש מצאתי עוד שני פתרונות אפשריים, אבל הם לא נוחים. אחד הוא אוסף סקריפטים של וורד. תצטרך לקרוא בקפדנות על מנת להבין איך משתמשים בו, זו לא תוכנת מדף. הפתרון השני לדעתי עדיף, אבל הוא דורש התקנת חבילת תוכנה לא קטנה. תוכנת הקוד-החופשי ליברה אופיס כוללת אפשרות יצוא לקוד ויקי באפליקציית הכתבן שלה. ניסוי קטן מאד שעשיתי נראה בסדר, למעט בעיות עיצוב שקל יחסית לפתור. קח בחשבון שעשיתי ניסוי מוגבל מאד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:43, 30 באוגוסט 2020 (IDT)

iped air של אפל

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב אחרי שמעבירים לשם אפליקציות ממכשיר ישן, איפה הן נמצאות? --ישראל קלר • שיחה • י"א באלול ה'תש"ף • 14:05, 31 באוגוסט 2020 (IDT)

כפוף לתקנון

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב עד לפני 5 שנים ואולי פחות, לא זכור לי מעולם שכל פרסומת הקפידה לציין ״כפוף לתקנון״ או ״כפוף לתנאי המבצע״ כמו היום. מכיוון שמקפידים על כך עד זרא, אני מניח שיש תקנה חדשה יחסית שחלה על המפרסם. מהי התקנה ואיפה אפשר לקרוא עליה? Gil mo - שיחה 15:12, 31 באוגוסט 2020 (IDT)

אני לא יודע לגבי תקנה (חיפוש בגוגל לא הניב תוצאות מלבד מאמרי דעה ופרסומות). בכל מקרה, הסיבה לשימוש ב"בכפוף לתקנון" היא למנוע סיטואציה בה חברה נתבעת לדין בשל פעילות המנוגדת לנאמר בפרסומת. למשל, אם בנק כלשהו מפרסם שהוא יעניק הלוואה בריבית נמוכה, הוא יכול להימנע מלעמוד בכך לבעלי הכנסות נמוכות או בעלי חשבונות בנק לא יציבים אם יכתוב זאת בתקנון המבצע. מצד שני, לא פופולארי להגיד בקול רם משהו בסגנון של "אנחנו נותנים הלוואות בתנאים מעולים רק למי שאנחנו חושבים שיעמוד בהחזר", אז אומרים "בכפוף לתקנון".

מתייג את Lostam, ‏YR on wiki, ‏MoriCher, עלי, משה כוכבי, יחיאל הלוי, נח אמיתי, באלדור, איש עיטי, פעמי-עליוןבעלי הידע במשפטים למקרה שאכן יש תקנה כלשהי. נילס אנדרסן - שיחה 02:28, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

גם אני לא מצאתי בחיפוש באינטרנט, לכן שאלתי כאן. וברור לגמרי מה המשמעות של הביטוי, אבל לא זה מה ששאלתי. השאלה היתה מה קרה שהתחילו יחסית לאחרונה להכניס אותו לכל פרסומת. Gil mo - שיחה 08:50, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

הריבוי בתביעות הייצוגיות הוביל לכך. אחרת כל מה שנאמר בפרסומת מחייב את החברה בלי הגבלות. דרור - שיחה 17:10, 2 בספטמבר 2020 (IDT)

ויקיפדיה העברית בעידן הפוסט-אמת

את השאלה הזו אני מפנה בעיקר לוויקיפדים הוותיקים כאן: האם הבחנתם בשנים האחרונות בשינויים בדפוסי העריכות בוויקיפדיה? האם עריכות נעשו מוטות יותר? יותר תוכן שקרי או פייק ניוז? האם תרבות הדיון השתנתה? כיצד מתמודדת הקהילה? האם לדעתכם חלק מהתמורות הללו חריגות ביחס לתמורות שראיתם בין תקופות אחרות? וכל דבר אחר שעולה בראשכם. תודה, Veritas94 - שיחה 17:58, 31 באוגוסט 2020 (IDT)

אענה בשמי בלבד. הנושא הזה של מניעת "פייק ניוז" בערכים הוא אחד הנושאים החשובים ביותר (אם לא החשוב מכולם) לכל עורכי ויקיפדיה, ודאי שלמנוסים שבנו, ומספר עורכים העוסקים בניטור עריכות משחזרים אותם לעיתים קרובות תוך זמן קצר מאוד, והרוב המוחלט שלהם יגיע מקבוצת העורכים חדשים שבדיוק נרשמו, או מ"אנונימים" (אנשים שעורכים לפי כתובת IP).

הנושא הזה, בגדול, מתחלק לכמה תחומים: חלק קטן מגיע מפרסומות ("אנחנו החברה הכי מוצלחת בשוק!"), ובהם קל יחסית לטפל. בנושאים רגישים יותר, כמו פוליטיקה ודת, ישנו סטטוס קוו מסויים שהתקבע תוך ניסוי ותהייה של שנים, דיונים והחלטות דמוקרטיות של הקהילה (בהצבעה), ונכתבו אינספור נהלים שונים ומשונים במטרה לאפשר מצד אחד אנציקלופדיה פתוחה ונגישה, ומהצד השני כזאת הקובעת גבולות ברורים מאוד לחופש הביטוי. למעשה, אני חושב שהוגן לומר שכמעט כל ערך שנחשב "רגיש" מטופל בידיהם של עורכים המגיעים "משני הצדדים", דבר שגורם באופן טבעי לאיזון הטקסט. הכלל הוא שכל משפט שלא מבוסס על מקור אמין, לא יישאר בויקיפדיה.

לגבי תרבות הדיון, אני חושב שבאופן כללי הדיון בויקיפדיה בין העורכים הוא מכובד ומכבד. ישנם יוצאים מן הכלל (כמו בכל חברה אנושית) אך הם מעטים. במקרים חריגים של ירידה לפסים אישיים (אותי האשים אנונימי/טרול "אתה שוודי", משפט ללא פועל וללא פואנטה, שמיותר לומר שלא היה קשור לדיון) האדם האלים יורחק מויקי, אך זה ממש במקרים של אנשים לא סימפטים. חילוקי דעות לגיטימים, המבוססים על מקורות אמינים, מסתיימים במקרים רבים (יש שיגידו שרבים מדי) בהצבעות.

בשורה התחתונה (ואני אומר את זה להרבה עורכים חדשים שאני עוזר להם בתחילת דרכם), הכלל החשוב ביותר בויקיפדיה העברית הוא מציאת מקור אמין ומוכנות לפשרה, ובשום מקרה לא פלטפורמה חברתית כמו "פייסבוק", "טוויטר" ודומיהן. אם יצאת מדיון סוער על הצעת חוק שממש לא מוצאת חן בעיניך, ואתה חש "חצי מאושר", סימן שהדיון היה ענייני והגיע לסיום טוב. נילס אנדרסן - שיחה 02:55, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

תודה! זה בהחלט מעניין, ואכן לקחתי בחשבון את דבריך כשביצעתי עריכות לאחרונה, אך למען האמת התעניינתי בתופעה גם כתופעה חברתית. אני תוהה האם השחתות ופייקים נעשו נפוצים יותר, האם תרבות הדיון נעשתה מקוטבת יותר (כפי שמדעני המדינה אומרים שקורה בפוליטיקה האמריקאית) וכו'. אשמח לשמוע. תודה, Veritas94 - שיחה 06:19, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

תחום הגדרה של פונקציה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב איך אומרים באנגלית: תחום הגדרה של פונקציה (מתמטיקה)? האם יש בויקיפדיה העברית ערך על זה? או לחלופין בויקיפדיה באנגלית?

תחום הגדרה של פונקציה נקרא באנגלית function domain. אכן קיים ערך באנגלית, ראה כאן. בגדול, "תחום הגדרה" (או "דומיין") זו קבוצת איברים בשדה שבו מוגדרת הפונקציה.

אני עוצר כאן. אם המטרה היתה לקבל את הערך באנגלית, קיבלת :) אם המטרה היתה לשאול על פונקציות, בשפה מתמטית או בשפת העם, אשמח להרחיב. נילס אנדרסן - שיחה 02:09, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

אותיות AA

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב על מפתח רכב מסוג פולסוואגן מופיעות אותיות AH מה הן מסמלות ?

זה לא מה שאתה חושב. Shannen - שיחה 20:52, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

Shannen, זה נשמע מסתורי מאד. מה אתה חושב שהוא חושב? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:57, 11 בספטמבר 2020 (IDT)

אדולף היטלר. הוא טעה בכותרת. תקרא את השאלה עצמה. Shannen - שיחה 17:59, 11 בספטמבר 2020 (IDT)

האם שמשון הוא גיבור על?

האם שמשון יכול להיחשב לגיבור על? יש לו כוחות על טבעיים, הוא פרוטגוניסט מעניין בעל תכונות אופי של דמות חיובית עם מספר פגמים. האם זה מספיק בשביל להיות גיבור על? Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:07, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

על פחות מזה מחשיבים את באטמן לגיבור על. בר 👻 שיחה 18:19, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

יש ימבה קומיקסים (וסרטים, ותוכניות טלווזיה) על גיבורי על פגומים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:56, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

בית ספר נזירות נצרת חיפה

מדוע ערך של בית ספר נזירות נצרת בחיפה לא קיים? קיים רק ערך של בית ספר נזירות כרמילית (כרמיליתים)

אולי כי אף אחד לא כתב אותו? אץ/ה מומנים לכתוב. Shannen - שיחה 20:46, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

מפלצות יהודיות

באילו מפלצות האמינו בני ישראל ויהודים? אני מכיר גולם, שרפים, כרובים, לוויתן ובהמות. אולי גם "תנין", למרות שהוא מזוהה עם הלוויתן. מה עוד יש לנו? יש משהו בסגנון מינוטורוס או רוחות רפאים? מתים מהלכים, או חיות-אדם למיניהם? שואל השאלות - שיחה 18:13, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

אני מניח שהשדים (קרוב מספיק למפלצות?) המפורסמים ביותר הם אשמדאי ולילית. בכל אופן יש לנו קטגוריה שלמה: קטגוריה:שדים ביהדות. בר 👻 שיחה 18:17, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

אני יותר לכיוון של מפלצות ממש, הנראות לעין ולא סתם על-טבעיות. כמו סקילה וכריבדיס. שואל השאלות - שיחה 18:42, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

קטגוריה:יצורים אגדיים במיתולוגיה היהודית (¯`gal´¯) - שיחה 21:15, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

יש גם את הגולם מפראג. 147.161.8.89 21:17, 1 בספטמבר 2020 (IDT)

האם קריפטגורפיה היא הרכיב העיקרי היחיד של אבטחת מידע?

אם לא, איזה עוד רכיבים עיקריים יש (אולי בקרת גישה?) ומה בכלל יהיה ה"משני"?

תקרא על משולש CIA . ‏(¯`gal´¯) - שיחה 12:27, 2 בספטמבר 2020 (IDT)

האם נכון לחלק את הקריפטגורפיה לסימטרית ואסימטרית?

לעתים כשאני קורא על קריפטוגרפיה אני נתקל במונחים שנספח להם המונח "סימטרי" ובמונחים שנספח להם המונח "אסימטרי"; האם ניתן למפות את הקריפטגורפיה כתחום המתאר שיטות אבטחת מידע "סימטריות" ו"אסימטריות" או שמא חלוקה כזו לא באמת תכסה את כל הקריפטוגרפיה ותהווה הטעיה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הצפנה סימטרית היא הצפנה בה משתמשים באותו מפתח להצפנה ופענוח. לאסימטרית, שני מפתחות שונים. זוהי הצפנת מפתח ציבורי. (¯`gal´¯) - שיחה 12:28, 2 בספטמבר 2020 (IDT)

תודה רבה; האם נכון להכליל שהצפנה אסימטרית "נפוצה משמעותית בתעשייה מאשר הצפנה סימטרית" או שהיא "סטנדרט תעשייתי" או "בסט פרקטיס" או משהו "בכיוון הזה"? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני יודע שהיא דווקא יחסית כבדה, אז משמשת רק ליצירת התקשורת, ואז מסכמים על הצפנה סימטרית עבור המשך התקשורת. שימושים שדווקא יש לזה, הם אימות (אני חושב שב PGP עושים זאת), גם באימות של SSL certificate, בבלוקצ'יין - אני לא בטוח אם הזהות של wallet ID בנויה על זה, אך יש שימוש בזה לניהול החשבון. (¯`gal´¯) - שיחה 14:01, 2 בספטמבר 2020 (IDT)

קריפטוגרפיה פשוטה לעומת מורכבת

אני אישית הבנתי שניתן לחלק שיטות קריפטוגרפיות לפשוטות ומורכבות במובן זה שהראשונות לא כוללות נוסחאות מתמטיות והאחרונות כן או לחלופין, שהראשונות מכריחות שיקול דעת אנושי והאחרונות לא מכריחות זאת (אני עצמי מתחבט אילו משתי הגדרות אלו עדיפה):

• דוגמה פשוטה אחת היא אדם שרושם לעצמו מסר שבאופן כללי יכול לעזור לו להיזכר בסיסמה שבבעלותו אם לא יצליח להיזכר בה; ככלל המסר יחשוף את הסיסמה רק בנפשו (באופן כללי לא בנפשו של אף אדם אחר וגם אם כן אז האדם האחר לא בהכרח ידע איפה הסיסמה משמשת); המסר אולי יהיה מחרוזת שכל תו בה מזכיר בצורה כל שהיא כל תו בסיסמה בהתאם ביחס ישר של תו לתו (או של מילה לתו, נניח) אך באופן כללי בלי מקום לבלבול.

• דוגמה פשוטה שנייה מידע חבוי לאימות ("צ'יפ אימות חבוי"): אדם X מכניס מידע חבוי לתוך קובץ ענק שהוא עורך (כגון וידאו); אדם Y שיערוך את הקובץ ויצהיר כי הקובץ בבעלותו יפסיד במשפט לאחר שאדם X יוכיח לשופט שהקובץ כלל מידע שרק הוא עצמו היה יכול להכניס אליו (כזה שכולל למשל פרטי זהות שלו) ; מידע חבוי כזה תמיד יהיו "מיקרוני" ביחס לשאר המידע בקובץ "מידע מאקרוני".

אשמח לדעת האם בכלל קיימת בספרות אבטחת המידע הבחנה בין "קריפטוגרפיה פשוטה" ל"קריפטגורפיה מורכבת" וגם אשמח לדעת מה הם המונחים המקצועיים לכל אחת משתי הדוגמאות ל"קריפטוגרפיה פשוטה" שנתתי. בתודה מראש ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

השני זה סטגנוגרפיה. הראשון נשמע כמו הצפנה ללא מפתח, מזכיר שיטות הצפנה קלאסיות. (¯`gal´¯) - שיחה 12:25, 2 בספטמבר 2020 (IDT)

למיטב ידיעתי הראשונה אינה הצפנה אלא מפתח מנמוני. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:15, 2 בספטמבר 2020 (IDT)

זה יכול להיחשב צופן החלפה פשוט, כמו en:Pigpen cipher. ‏(¯`gal´¯) - שיחה 02:50, 3 בספטמבר 2020 (IDT)

אפילו en:Wingdings יכול להיחשב ככזה. אני זוכר שנתנו לי כתב סתרים בכיתות הנמוכות ביסודי, בשיטה הזו, עם מסר שהיינו צריכים למצוא. (¯`gal´¯) - שיחה 02:53, 3 בספטמבר 2020 (IDT)

נזכרתי גם בכתב רש"י. אפילו יותר דומה למצב שתואר, אז הוא לא ממש הצפנה טובה, גם לא של החלפת אותיות. (¯`gal´¯) - שיחה 03:02, 3 בספטמבר 2020 (IDT)

ואם לקשר לשיחה קודמת, גם קצרנות יכולה לשמש להסתרת מסרים ממי שאינו מכיר את השיטה. זה צויין בסרטון ב"כאן", ונראה שכתוב על כך גם בערך האנגלי. (¯`gal´¯) - שיחה 03:04, 3 בספטמבר 2020 (IDT)

ליברה אופיס

יש אופציה להפעיל באותו מחשב גם את האופיס הרגיש וגם ליברה אופיס? --ישראל קלר • שיחה • י"ג באלול ה'תש"ף • 13:00, 2 בספטמבר 2020 (IDT)

כן, תוכנות שונות מבחינת מערכת ההפעלה. הבעיה היחידה היא התנגשות באינטגרציה עם סוגי הקבצים המשוייכים לתוכנות הללו. (¯`gal´¯) - שיחה 13:09, 2 בספטמבר 2020 (IDT)

דמויות מכונפות על ארון הברית. השפעות מצריות?

ארון הברית היה מעוטר בדמויות (אולי דמויות אדם) מכונפות של כרובים. ניתן לראות דמויות דומות בקבר של תות ענח' אמון (ראו כאן, כאן וכאן). האם יש קשר בין הדמויות?

בנוסף, הצורה של קובייה הנישאת על גבי מוטות מזכירה במדויק את "Anubis Shrine" (ראו כאן וכאן) האם יש קשר בין הדברים? Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:31, 2 בספטמבר 2020 (IDT)

מדובר על כרובים. צריך לזכור שבעוד שבימינו כרוב ושרף הם מילים נרדפות למלאך, הרי שבלשון התנך מלאך הוא פשוט שליח (ובמקרים שונים יש בלבול בין האל למלאכו), כרוב הוא דמות מכונפת וככל הנראה פר מכונף ושרף היא דמות מכונפת אחרת, וככל הנראה נחש מכונף. כרובים מופיעים דווקא במרחב המסופוטמי. Tzafrir - שיחה 17:59, 3 בספטמבר 2020 (IDT)

מהוא ההבדל האיכותני בין Wide Area Network לבין Local Area Network?

ברור לי שיש הבדל כמותני בין רשתות מסוג Wide Area Network לבין רשתות מסוג Local Area Network (אקרא להם בקצרה WAN ו-LAN) במובן זה שב WAN יש הרבה יותר משתמשים ועובר הרבה יותר מידע, אך לא ברור לי מה הוא, אם בכלל, ההבדל האיכותני. הבנתי ש:

1. יש מגמה להגיע למצב שהתשתית לשתי סוגי הרשתות תמיד תהיה Ethernet על אף שבעבר Ethernet שימשה רק ל LAN
2. רשת WAN היא בד"כ untrusted ורשת LAN היא בד"כ trusted אם כי זה משתנה כיום בגלל מגמות אבטחת מידע באפליקציות נייטיב ו HTTPS ב World Wide Web
3. תבניות הפנייה (adressing schemes) שונות לכתובות IP שימשו ב LAN וב WAN; אינני יודע אם יש מגמה לשנות זאת

אני מקווה לדעת המומחה על הנקודות שהעליתי ואולי ללמוד על עוד הבדלים איכותיים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

LAN מחבר מכשירים (שכבת Data Link, כתובות MAC)‏, WAN (שכבת Network, כתובות IP) מחבר רשתות. כעיקרון זה ההבדל במטרה שלהם. לגבי השאר, ברור שיש מורכבויות שנלוות לזה, הרי מוקצית שכבה לנושא הזה ופרוטוקולים לניהול שלהם. (¯`gal´¯) - שיחה 09:40, 3 בספטמבר 2020 (IDT)

האם ניתן לעשות שימוש בתגיות על מנת להציג את המידע בדרך אחרת?

האם ניתן להשתמש בתגיות על מנת לבדר את המידע בצורה אחרת?

תודה, יואב.

האם יש מקצוע שבו צריך לפתור משוואת דיפרנציאליות?

באופן נומרי או אנליטי: האם יש משימות בתעשייה (לא אקדמיה) שבהם העובד נדרש לדעת לפתור מד"ר או מד"ח? שואל השאלות - שיחה 13:28, 3 בספטמבר 2020 (IDT)

התכוונת "לפתור"?

משוואה דיפרנציאלית#שימוש במשוואות דיפרנציאליות (¯`gal´¯) - שיחה 13:39, 3 בספטמבר 2020 (IDT)

כן. יש שם שתי דוגמאות מתמטיות שנראות כמו דוגמאות משיעור ולא מתעשייה. שואל השאלות - שיחה 14:31, 3 בספטמבר 2020 (IDT)

שואל השאלות, מה לא מספק אותך במאמר? ניתן בקלות לחבר את הדוגמאות לעולם המדע והתעשיה. עיין גם במאמר המקביל באנגלית. אני מניח שקראת אותו לפני ששאלת? Gil mo - שיחה 17:38, 3 בספטמבר 2020 (IDT)

הערך נותן שני דוגמאות לתופעות טבע שמתוארות על ידי מיש"דיפ: התרבות חיידקים ותאוצה עם חיכוך. זה לא עונה על השאלה ששאלתי כלל. השאלה היא: באילו מקצועות בתעשייה (לא אקדמיה) העובד נדרש לדעת לפתור משוואת דיפרנציאליות? אילו משימות בתעשייה (לא במדע ולא לצורך לימודים) דורשות פיתרון (נומרי או אנליטי) של משוואות דיפרנציאליות? שואל השאלות - שיחה 17:52, 3 בספטמבר 2020 (IDT)

אווירונואטיקה, פיזור חום בהנדסת מכונות וגרפיקה ממוחשבת הן רק מספר דוגמאות שקפצו לי מיד לראש. אסף השני - שיחה 18:07, 3 בספטמבר 2020 (IDT)

חזאות, תכנון אנטנות ומערכות מפולגות באופו כללי, הנדסת בניין (חוזק), הנדסת כימיה (זרימה).... אסף השני - שיחה 18:16, 3 בספטמבר 2020 (IDT)

מגניב. איך מד"ח משמשות בגרפיקה? שואל השאלות - שיחה 18:23, 3 בספטמבר 2020 (IDT)

למשל ליצירת מראה אמין של שיער או גלים. אסף השני - שיחה 18:32, 3 בספטמבר 2020 (IDT)

ניתוח סיגנלים ממקורות שונים על מנת להגיע לקואורדינטות מרחביות בדיוק נתון. לא הצלחתי למצוא פיתרון אנליטי, וגם לא שני מהנדסים שעבדתי איתם, ולסיום גם לא פרופ' למתמטיקה. השתמשנו בפתרונות נומריים בסופו של דבר וזו הייתה פשרה גרועה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:40, 3 בספטמבר 2020 (IDT)

האם יש בעיה לעשות העברה בנקאית מחוץ לישראל אל חשבון בנק הדואר בישראל?

אני שואל מכיוון שבנק הדואר הישראלי הוא לא "בנק מסחרי" (אני לא בקיא בהגדרה המדויקת וחבל שאין פה ערך). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם לחשבון בבנק הדואר יש מספר זה"ב – אז אין בעיה. לפי שבנק הדואר (09) מוגדר בסימולטור של בנק ישראל – יש לו. חזרתי • ∞ • שיחה 20:48, 3 בספטמבר 2020 (IDT)

מדיה ויקי

מה המדיה ויקי של מיוחד:העדפות? --ישראל קלר • שיחה • י"ד באלול ה'תש"ף • 14:33, 3 בספטמבר 2020 (IDT)

@ישראל קלר: לגאדג'טים יש את מיוחד:גאדג'טים, שמוגדרים במדיה ויקי:Gadgets-definition. חזרתי • ∞ • שיחה 20:59, 3 בספטמבר 2020 (IDT)

חזרתי, נתקלתי באתר שאין במיוחד:העדפות שם גרדג'אטים ואני מפעיל מערכת שם ולא הצלחתי להוסיף. --ישראל קלר • שיחה • י"ז באלול ה'תש"ף • 16:21, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

@ישראל קלר: גדול עלי בשבע מידות. אם אתה רוצה – תייג את {{עורכי ממשק}}. חזרתי • ∞ • שיחה 16:50, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

מתייג:עורכי ממשקמשתמש:Daryagמשתמש:IKhitronמשתמש:Kotzמשתמש:Mikey641משתמש:Uziel302משתמש:חיים 7משתמש:יונה בנדלאקמשתמש:מיכי י-םמשתמש:עלימשתמש:ערןמשתמש:קיפודנחשמשתמש:שמוליק--ישראל קלר • שיחה • י"ז באלול ה'תש"ף • 16:58, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

אנא ראה את mw:Extension:Gadgets. ערן - שיחה 17:54, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

לא בטוח שהבנתי, אתה מתכוון למכלול? • חיים 7 • שיחה • 19:23, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

חיים 7, לא, אני מתכוון לאקו-ויקי.--ישראל קלר • שיחה • י"ח באלול ה'תש"ף • 20:53, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

צריך להתקין את זה בשרת, גאדג'טים זה הרחבה של מדיה ויקי, לא חלק מברירת המחדל. Uziel302 - שיחה 23:06, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

Uziel302, וכל מפעיל מערכת יכול להתקין את זה? --ישראל קלר • שיחה • י"ח באלול ה'תש"ף • 23:19, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

חייבים גישה למערכת הקבצים של השרת+ריסטרט לשרת. Uziel302 - שיחה 23:22, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

Uziel302, שאת זה יש לבירוקרטים או משהו כזה אפשרות לתת?--ישראל קלר • שיחה • י"ח באלול ה'תש"ף • 23:25, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

למי שיש גישה לשרת יש אפשרות לתת אותה, שזה אומר מי שהתקין את המדיה ויקי מלכתחילה בשרת ומי שהועברו לו פרטי הגישה, אין לזה קשר למערכת ההרשאות בתוך האתר, גם אדם בלי משתמש רשום יכול לגשת לקבצים אם יש לו את הסיסמה. Uziel302 - שיחה 00:13, 7 בספטמבר 2020 (IDT)

האם transferwise הוא חוקי?

יש אתר/אפליקציה בשם transferwise שמעביר כספים בין מט"ח שונים בשיטה חדשה שחוסכת עשרות אחוזים ביחס להעברה בנקאית ישירה+המרת מט"ח. השאלה היא האם מבחינת רשויות המסים בישראל מדובר ביישום חוקי, או שיתכן והם יראו בהעברה כזו הלבנת הון? שואל השאלות - שיחה 17:56, 3 בספטמבר 2020 (IDT)

@שואל השאלות: לא כל העברה שאינה דרך המערכת הבנקאית היא הלבנת הון. ראה את הפסקה הראשונה של הפתיח בערך הלבנת הון. רשויות המיסים אינן עוסקות בחוקיות של אתרים או יישומונים. לא התעמקתי באתר שלהם – אך זה לא משהו כמו PayPal? איך הכסף מגיע ממך אליהם? שים לב שבניגוד למערכות אחרות (בנקאיות ולא בנקאיות) – הם מעבירים את הכספים תוך ארבעה ימים. תבין לבד למה. חזרתי • ∞ • שיחה 21:13, 3 בספטמבר 2020 (IDT)

השיטה של transferwise היא שהם מעבירים בין חשבונות בתוך כל מדינה בנפרד ובכך "מדמים" העברה לחו"ל והמרת מט"ח. זה חוסך את עלות של המרת מט"ח וחלק מעמלות של העברה בין מדינות. כלומר אמריקאי מעביר להם 100 דולר, והם שולחים 350 שקל לאדם המקבל בישראל. יש להם חשבון אחד בבנק ישראלי ואחד באמריקאי והם רק עושים חישוב ומעבירים בהתאם. וגובים על השירות תשלום. השאלה היא האם שיטה הזאת (שלמעשה עוקפת את הבנקים וחוסכת אלפי שקלים לאזרחים) היא חוקית. כי רשויות המס יראו למעשה שהגיעו לחשבון שלי עשרות אלפי שקלים לדוגמה מאיזה מקור לא ברור (כשזה הכסף שלי שפשוט המרתי מחשבון מט"ח בחו"ל) שואל השאלות - שיחה 22:57, 3 בספטמבר 2020 (IDT)

זה ממש לא משנה מה הם עושים ואיך. גם הבנקים עובדים בשיטה דומה על ידי מערכת סוויפט ובנקים קורספודנטים. רק שטרנספרוויז משתמשת בכסף שלך 4 ימים, והבנקים לא. וכשאתה מעביר אליהם כסף מחשבונך בבנק – אתה משלם עמלה. כשאתה רוצה להעביר כסף למישהו – איך אתה מעביר לטרנסוויז? יש להם חשבון שקלי בבנק בישראל? חזרתי • ∞ • שיחה 01:51, 4 בספטמבר 2020 (IDT)

האם ניתן לכפות לידה בכוח?

אם לוחצים חזק חזק על בטן הריונית, האם זה יכול לגרום ללידה? 213.55.225.46 22:51, 3 בספטמבר 2020 (IDT)

נשמע כמו ניסוי של מנגלה. (¯`gal´¯) - שיחה 08:24, 4 בספטמבר 2020 (IDT)

לרופאים יש שיטות אחרות לזירוז לידה. דוד שי - שיחה 08:35, 4 בספטמבר 2020 (IDT)

התשובה הפשוטה היא כן - לחץ על הבטן יגרום לעליה בלחץ התוך הבטני וזה יכול לזרז את ההריון. זאת שיטה מאוד מסוכנת לזירוז לידה ויש שיטות בטוחות בהרבה שאפשר לנקוט בהם כדי לזרז את הלידה. גילגמש • שיחה 17:21, 7 בספטמבר 2020 (IDT)

איפה אפשר למצוא נתונים על תמותה ממחלת הקורונה?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב מטעמי סקרנות, מעניין אותי לדעת את הנתונים הבאים על תמותה מקורונה בישראל:

• פילוח לפי מגדר
• פילוח לפי קבוצות גיל
• פילוח לפי מקום ישוב, או אזורים בישראל

באתר משרד הבריאות יש נתונים על דומים על החולים, אבל לא על המתים. יש אפשרות למצוא נתונים אלה במקום אחר?

תודה, -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 15:30, 5 בספטמבר 2020 (IDT)

לקט שאלות במגוון נושאים- סבון, מגיפות של צעירים, תקשורת בין כובשים לנכבשים, תורת הגזע, אצבע הגליל

אני מתנצל מראש, הצטברו אצלי המון שאלות במשך תקופה ארוכה, ועכשיו סופסוף יש לי זמן לשבת ולכתוב.
1. כששוטפים את הרצפה עם מים וסבון רצפה, חלק זולג אל מתחת לרהיטים, לשם המגב לא מגיע. מה קורה למים ולסבון שנשארים מתחת לספה במשך שבועות ואף חודשים ארוכים?
2. מדברים בלי סוף על זה שהקורונה היא מגיפה של זקנים, לכן הזקנים נהיו קצת פרנואידים ומקפידים על כל ההנחיות באדיקות, ואף מעבר לכך, בעוד הצעירים מרגישים חסינים יחסית. השאלה שלי היא האם יש מחלות שתוקפות דווקא צעירים, בעוד הזקנים יכולים להיות רגועים לגביהן? הכוונה למחלות בכלל ולמחלות מדבקות בפרט.
3. לאורך כל ההיסטוריה עמים כובשים אלה את אלה. באיזו שפה הם מתקשרים במהלך הכיבוש? באיזו שפה תקשרו הגרמנים עם הפולנים בכלל ועם היהודים בפרט?
4. עפ"י תורת הגזע, מה היה מעמדם של עמי דרום אירופה והמזרח התיכון- ספרדים, איטלקים, יוונים, בלקנים למיניהם, טורקים, ערבים... האם כל אלה נחשבו לאריים?
5. מה הסיפור של אצבע הגליל? למה דווקא שם המתיישבים היהודים יצרו שלוחה צפונה? למה לא התיישבו בשטח שלימים נהיה לבנון?--185.175.34.213 16:08, 5 בספטמבר 2020 (IDT)

3) באופן גס, כמעט לכל אורך ההיסטוריה, העמים המקומיים המשיכו לדבר בשפתם המקומית, ולרוב האנושות לא היה משנה אם הם במקרה "דנים", "שוודים" או "גרמנים". המלחמות היו בין האצולה והמלכים, והאנשים הפשוטים בעיקר היו עסוקים בקשיי היום יום. תודעה לאומית נרחבת היא דבר חדש יחסית (ראה אביב העמים). באופן יותר ספציפי, לכל עם יש את סיפור ההתגבשות שלו, ורבים מהם מרתקים. ספציפית לגבי פולין הכבושה במהלך השואה, הגרמנים ראו בשפות הסלביות "נחותות מבחינה גזעית" (ולכן לא ראו צורך ללמוד פולנית), והתקשורת עם המקומיים נעשתה בעיקר דרך הכדור שבלוע הרובה (ודאי כשמדובר ביהודים), או בגרמנית.

5) אחרי מלחמת העולם הראשונה, בריטניה וצרפת חילקו ביניהן את המזרח התיכון שנכבש מהאימפריה העותמנית, וכך נקבע למעשה הגבול שמחזיק מעמד עד היום בין ישראל (הבריטית) ללבנון (הצרפתית). הקו נקבע באופן מלאכותי בגבול הדרומי של הרי הלבנון (במובן הדרומי, מראש הנקרה ומזרחה). ספציפית לגבי אצבע הגליל, היא למעשה המשך של עמק החולה, והתיישבו בה יהודים (מטולה, תל חי וכפר גלעדי) עוד בתקופה העותמנית. לאחר קרב תל חי הצליחו ראשי היישוב דאז לשכנע את האמפריות הבריטית והצרפתית לכלול את 3 הישובים בתחומי ארץ ישראל המנדטורית הבריטית. אם תתבונן במפה מודרנית, תראה שהגבול למעשה "מקיף" את 3 הישובים האלה. בהמשך לבנון נשארה תחת השפעה (או כיבוש) צרפתית, מחוץ לגבולות ארץ ישראל לפי כתב המנדט, ולכן לא היה טעם להתיישב בה כי לא היתה מיועדת בשום שלב להיות חלק הבית הלאומי של העם היהודי בארץ ישראל (לעומת ירדן, למשל). נילס אנדרסן - שיחה 16:48, 5 בספטמבר 2020 (IDT)

התשובות שלי:

1. המים מתאדים ונשארת שכבה דקה של אבקת סבון, יחד עם אבק רגיל, שאריות מזון ועוד לכלוכים לא מזיקים. מומלץ פעם בשנה (נגיד בפסח) להזיז את הרהיטים ולנקות את הלכלוך שהצטבר.

2. יש שבע מחלות נפוצות שתוקפות צעירים יותר מאשר זקנים: סוכרת מסוג 1, זאבת, מחלת קרוהן, טרשת נפוצה, פסוריאזיס, מחלת גרייבס של בלוטת התריס, ודלקת מפרקים שיגרונית. [מקור (באנגלית): [4] ]

3. עמים שכנים מכירים באופן בסיסי את השפות של שני העמים, כי בזמני שגרה יש ביניהם תקשורת. אני מניח שהפולנים (כולל היהודים) ידעו קצת גרמנית, והגרמנים ידעו קצת פולנית.

4. זה מסובך (ודי מטופש). לפי תורת הגזע הארית, פרסים היו אריים וגם כמה עמים בצפון אפריקה, אבל סלאבים לא נחשבו לאריים. הם הגדירו כמה רמות של "נחיתות" עבור הגזעים האחרים. צרפתים, ספרדים ואירופאים אחרים נחשבו לאריים רק אם היו להם מאפיינים חיצוניים אריים. בכל מקום שהנאצים כבשו, בייחוד צרפת ונורווגיה, הם חטפו ילדים בעלי חזות ארית ושלחו אותם לגרמניה לאימוץ. מעניין במיוחד מעמדם של ההודים, אבל זה ארוך ויחכה להזדמנות אחרת. [מקור (באנגלית): [5] ]

5. לבנון הייתה בשליטת צרפת, ופלשתינה הייתה בשליטת בריטניה. המתיישבים חיפשו קרקעות שהם יוכלו לרכוש, והיה יותר נוח לעשות את זה במקום שהבריטים שלטו בו. שמעתי פעם גם תיאוריה לפיה המתיישבים מאירופה חיפשו בישראל אזור שדומה לארצות המוצא שלהם מבחינת אקלים ונוף. -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 17:10, 5 בספטמבר 2020 (IDT)

תודה רבה לשני המגיבים על התשובות המפורטות :)

2. כל המחלות שציינת הן מחלות תורשתיות. האם יש מחלות מדבקות שתוקפות דווקא צעירים?

5. למה היהודים לא התיישבו בלבנון בתקופה העותמאנית? ולמה באמת לא התיישבו בירדן אם "זו שלנו וזו גם כן"?--185.175.34.213 22:23, 5 בספטמבר 2020 (IDT)

ובכן, צעירים עלולים ללקות במגוון בעיות בריאותיות, חלקן קטלניות, כמו שלשול, מחלות מין, איידס, פציעה כתוצאה מאלימות, בעיות סמים ועוד. ברשימה הארוכה במאמר שמצאתי בנושא זה (באנגלית: [6]) יש רק מחלה מדבקת אחת: מלריה. אולי זו הסיבה שהדור הצעיר מוטרד פחות ממחלות מדבקות ויותר מבעיות אחרות...

לגבי ההתיישבות היהודית, כפי שציינתי, צרפת מנעה התיישבות יהודים בלבנון. לגבי התיישבות בירדן, קרא בבקשה את הערך עבר הירדן ותראה שם שיהודים קנו קרקעות בעבר הירדן בשנת 1885. הבריטים מנעו התיישבות יהודים בעבר הירדן משנת 1921 ואילך, ובכל זאת הוקם שם ישוב היהודי בשם תל אור ב-1928 והחזיק מעמד עשרים שנה. -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 22:46, 5 בספטמבר 2020 (IDT)

המגפה העולמית הגדולה לפני כמאה שנה, השפעת הספרדית, תקפה צעירים יותר מאשר זקנים (ככל הנראה מפני שהנזק הגדול נגרם כתוצאה מתגובת-יתר של המערכת החיסונית שחזקה יותר אצל צעירים). יש כמובן עוד מגוון מחלות שמסכנות צעירים יותר מזקנים ולא רק אלה שצוינו למעלה. Ronam20 - שיחה 22:55, 5 בספטמבר 2020 (IDT)

אבעבועות רוח, ובויקי האנגלית יש רשימה...

אנדרסן, בהרבה ספרי לימוד מתארים את הלאומיות כתופעה חדשה, אבל זה שגוי. אולי הלאומיות האירופית חדשה, אבל יש מקורות חד משמעיים ללאומיות עתיקה. בתנ"ך קל למצוא לאומיות ישראלית מפורשת (וזה מקור חזק מאד שיהדות היא לאום מקדמת דנא). גם תכתובות בין אתונה לספרטה מעידות על לאומיות יוונית קדומה. בברכה !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:59, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

אילן שמעוני אין ספק, לכן כתבתי שזה נכון באופן גס. תקן אותי אם אני טועה, אבל לרוב תועדה לאומית קדומה נוצרה או עקב גאווה בשייכות לכוח גדול (למשל, אזרחי האימפריה הרומית), או דחיקה לשוליים (כמו התהליך שאיחד את העם ה-וולשי (אלו שחיים בווילס) בגלל בניית הסוללה של מלך מרסיה). לגבי אתונה וספרטה (ואולי זה נכון גם ליהודים), ההשוואה לדעתי פחות נכונה בגלל גודל האוכלוסייה. הם כולם ראו עצמם יוונים בעיקר בזמן המאבק בפרס, אבל בסופו של דבר הם חיו בצורת חיים שונה בתכלית וראו את עצמם "בני אתונה" ו"בני ספרטה". עד כמה שאני יודע, זה יוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל. נילס אנדרסן - שיחה 15:14, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

איו שום ספק שהפוליסים השונים חיו באופן שונה מאד. עדיין, הם ראו את עצמם כעם אחד, עם מולדת אחת - וזו בעצם ההגדרה של לאום. כך גם היהודים.
לגבי שאר אירופה די בטוח שהטענה שלאומיות היא תופעה חדשה היא טענה נכונה לגמרי. יחידות שלטוניות הכילו שפות שונות ומנהגים שונים, כמו האמפריה האוסטרו-הונגרית.
לגבי המזרח הרחוק - אני כמעט בטוח שיפן וסין הצפונית (של בני האן) עונות גם הן להגדרת הלאום, אבל לא קראתי מספיק על ההיסטוריה של שתיהן על מנת לומר בבטחון. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:02, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

תוספת - לגבי יפן אני בטוח, לפחות מזמן נסיון הפלישה המונגולית. היפנים נעמדו מול הפלישה כאומה אחת. סביר להניח שהלאום היפני מוקדם הרבה יותר, מפני שלאורך זמן רב מאד תפיסת קיסר כשליט-אל הייתה קיימת. כמו כן, יש מצב שגם את קוריאה אפשר להוסיף לרשימת החשודות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:07, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

אחרון חביב - כל כך אופייני למערב לראות את תופעת הלאומיות כמשהו חדש רק מפני שבמערב זו היתה תפיסה חדשה.... !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:09, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

המשפט האחרון כל כך נכון!

השאלה היא האם תפיסת השליט כאל היא לאומיות. אתונה וספרטה התאחדו גם הם מפני האויב הפרסי, אבל זה לא הפריע להם להילחם אלה באלה בכל פרק זמן אחר.

עוד תהייה: האם קיימת היום "לאומיות אירופית"? לפי מה שהבנתי, בבריטניה לבדה קרוב ל-50% מהאוכלוסיה רואה עצמו קודם כל אירופי ורק אז בריטי/אנגלי, ובקרב האוכלוסיה הצעירה זה קרוב יותר ל-80-90 אחוזים. כנ"ל לגבי תושבי סקנדינביה (ואולי זה סותר את ההנחה שלי על יוון): תחושת הקרבה וההזדהות ה"נורדית"/"סקנדינבית" היא חזקה יותר מהיותי "שוודי" או "נורווגי", כל זמן שלא מדובר במשחק כדורגל או הוקי קרח , אפילו שיש שוני מסויים בצורת החיים, במראה החיצוני, בגיאוגרפיה (גבעות/ערים/מפרצים/יערות...), בשפה ואפילו במחירים במכולת.

ותהייה אחרונה לגבי המזרח: האם כל תושבי הודו למשל רואים את עצמם הודים, או שהאנשים הפשוטים שחיים באזורי הספר רואים עצמם יותר מכל "תושבי XXX" (הכפר שבו הם חיים). כמה תחושת הלאומיות במזרח משתנה בין תושבי העיר המבוססים והמשכילים לבין תושבי הכפרים העניים יותר? נילס אנדרסן - שיחה 16:30, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

במאה ה־19 הופיעה תקשורת יעילה יותר (דואר, טלגרף, רכבת, ולכן עיתונות יעילה יותר). כלומר: יש יותר משמעות לתקשורת עם אנשים שאינם מסביבתי הקרובה. זה יכול לעודד מצד אחת מגמה של אידאולוגיה בינלאומית, או מצד שני: קשר יותר חזק בין דוברי השפה. והסתפחות המשכילים לגרעינים שדוברים שפות. הספרטנים והאתונאים לא דיברו את אותה שפה (הספרטנים היו דורים והאתונאים: איונים). היה להם במקרה סכסוך רציני יותר עם הפרסים. Tzafrir - שיחה 01:29, 7 בספטמבר 2020 (IDT)

אקורדים לגיטרה

שמתי לב שבשירים שבהם כתובים אקורדים, המיקום של הסימון של C או של Am הוא לא בתחילת השורה, אלא מופיע מעל מילה מסוימת. האם הכוונה היא שיש לנגן את האקורד ברגע שמגיעים למילה/עברה מסומנת באקורד? לדגומה פה. האם הכוונה היא שצריך לשיר בלי שום מנגינה ברקע עד שמגיעים בדיוק למקום הנכון ורק אז לנגן את האקורד? 213.55.225.46 18:21, 5 בספטמבר 2020 (IDT)

התשובה הקצרה: כן. בפירוט: הרבה פעמים האקורד מתחיל או מתחלף באמצע השורה, לפעמים אפילו מספר פעמים. עורכי דפי האקורדים משתדלים למקם את סימון האקורד מעל המילה שבה צריך לנגן/להחליף את האקורד. עם זאת, מטעמי עריכת טקסט, לפעמים קשה למקם בדיוק מעל המקום הנכון ולכן הדרך הנכונה ללמוד ליווי לשיר היא להכיר את השיר תחילה, ואז דף האקורדים משמש יותר לתזכורת והמיקומים המדוייקים פחות משחקים תפקיד. Gil mo - שיחה 21:24, 5 בספטמבר 2020 (IDT)

למה לוקח כל כך הרבה זמן לנסות חיסון?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב בארצות הברית, יש מאות מיליוני תושבים, ועשרות אלפי חולים חדשים בקורונה כל יום, סדר גודל של אחד מכל עשרת אלפים תושבים שנדבק מדי יום. ע"פ מה שהתפרסם, הניסוי נערך על כ30,000 נבדקים. כך שמתוך קבוצה כזו, ללא חיסון, צפויים כל יום להיות נדבקים חדשים. אז למה צריך יותר מכמה ימים כדי לקבל תוצאה מובהקת סטטיסטית? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נתחיל מכך שצריך לבדוק את כל ההשפעות של החיסון ולא רק השפעות מיידיות (שכמעט ולא קיימות) והשפעות לטווח קצר (של כמה ימים). ‏HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 21:04, 5 בספטמבר 2020 (IDT)

+ לא מתחילים ניסוי על עשרות אלפי בני אדם (זה לא בטיחותי) אלא מבעלי חיים, ואחר כך על מעט מאוד בני אדם, ואחר כך מעט יותר בני אדם, ובכל פעם יש להמתין לראות השפעה לאורך זמן, ולעיתים קרובות מהתוצאות מסתמן שצריך לדייק את המינון, ואז צריך לנסות שוב. וגם אחרי שהוכחה בטיחות ויעילות, זה לא בהכרח פשוט לייצר בכמויות גדולות ויציבות. Ronam20 - שיחה 21:10, 5 בספטמבר 2020 (IDT)

יש כמה חברות שכבר הגיעו לשלב של ניסוי בעשרות אלפי בני אדם, ובכל זאת אומרים שייקח עוד זמן עד שיגיעו תוצאות.

לגבי תוצאות ארוכות טווח - האם יש תקדים של חיסון (שאושר או נוסה ולא אושר), שלא גרם נזק מיידי, וגם לא נזק של תגובה חיסונית מזיקה בזמן הידבקות, וגרם נזק לטווח רחוק? וגם, לפי מה נקבע זמן ההמתנה, הרי גם אם נחכה שנתיים, מניין לנו לדעת שלא נגרם נזק אחרי שלוש שנים?

קרא כאן על ילדי התלידומיד. רון חל (HLron) - שיחה 10:25, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

לגבי מינון, הבנתי שהוא נבחן בשלבים המוקדמים של ניסוי בבני אדם. וגם אם הוא זקוק לבחינה נוספת בניסוי ההמוני, הרי שלפחות בתרחיש האופטימי, שהמינון שנבדק כעת מתאים, הוא לא יגרום לעיכוב נוסף. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא מדובר בהמתנה של שנים, גם לא של חודשים. אבל מהצד השני גם לא של שבוע. אני לא יודע על אילו חברות אתה מדבר, אבל לפעמים חברות יוצרות רושם שהם בשלב מתקדם יותר משהן באמת, וגם אחרי שהוכחה בטיחות יש צורך בייצור רחב והמוני שזה לא תמיד פשוט (שמעתי, לא בטוח שזה נכון, שבמקרה של החיסון של חברת מודרנה יש גם צורך בקירור מה שמסבך ומייקר את העסק). Ronam20 - שיחה 23:08, 5 בספטמבר 2020 (IDT)

אחד הדברים שהבנתי שעושים הוא רישיון לייצור עוד בזמן המבחנים המתקדמים. כמובן שזה הימור, כי תוצאה שלילית יכולה לגרום אז לנזק כספי גדול עוד יותר (ולכן: מוטיבציה גדולה עוד יותר לחפף במקרה הגרוע). Tzafrir - שיחה 01:08, 7 בספטמבר 2020 (IDT)

שתי נקודות שהבנתי מתוך כתבות בתקשורת לאחרונה, שעונות חלקית על שאלתי-

1. זה לא שביום הראשון של הניסוי הגדול נותנים את החיסון ל30,000 איש, ואח"כ נשאר רק לחכות לתוצאות. גם נתינת החיסון מתפרסת על פני תקופה [לא יודע האם לצמצם את הסיכון למשתתפים בניסוי, או בגלל סיבות טכניות].

2. לפעמים, הניסוי מתעכב בגלל חשד לתופעת לוואי חמורה, ולא רק כאשר באמת החיסון מסוכן. גם מחלה לא קשורה של אחד המשתתפים עשויה לעכב את המשך הניסוי, עד שיוודאו שהיא באמת לא נגרמה מהחיסון ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה משמעות האיור בתג חניה לנכה?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב העיגול החסום במשולש, מה משמעותו? תודה.

קובץ:תג חניה לנכה.png

תג חניה לנכה

/ פיגפיגון 09:28, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

אם אינני טועה, הסימון נועד להבחין בין שתי רמות של נכות, כאשר נכות המגבילה את הנכה לכיסא גלגלים מעניקה לו הקלות גדולות יותר בחניה וכן היתר לנסיעה בנת"צ. פנטין - שיחה 13:03, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

כן, זה תואם את מה שקראתי בהסבר בערך. השאלה היא מה מאויר שם? מה רואים שם? עיגול עם חורים חסום בתוך המשולש, מה זה אמור להמחיש?/ פיגפיגון 16:29, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

בנת"צ –כן. בחניה של נכה (תמרור כחול עם סמל של כיסא גלגלים) – לא. חזרתי • ∞ • שיחה 20:49, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

נראה כמו שקע חשמל.

מהם סוגי העצים שאינם נסדקים ברבות הזמן

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב כיצד בוחרים עץ שאינו ניסדק ברבות הזמן. ועמיד בשינוי מזג האויר. הוי אומר, חום וקור יובש ולחות בטבע?תודה רבה ―שלמה מגורי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כמי שחי בבית העשוי עץ, אני יכול להעיד שאין דבר כזה עץ שאינו ניסוק ברבות הזמן. בהנחה שלא מדובר בגזעי עץ אלון ענקיים כמו אלו שהשתמשו בהם לפני אלף שנים, כל עץ שתבחר זקוק לטיפול מסור, צביעה מדי שנה וכו'. בישראל עם השמש הישראלית, אני מנחש שהטיפול צריך להיות מסור אף יותר... נילס אנדרסן - שיחה 16:17, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

האם יש מדד לקטלניות של מחלות? איפה עומדת קורנה 2019 במדדים?

זה לא סוד שיש מחלות שאחוזי התמונה מהם משמעותית יותר גובהים ביחס לקורונה. האם יש דרך להשוות איזו מחלה יותר מסוכנת - COVID 19 או שפעת עונתית? קורונה או דלקת מעי הגס? למי יש יותר סיכוי למות במהלך השנה: לאחר שהתמכר אלכוהול או לאחד שטף דלת ריאות בעקבות הנגיף? איך מודדים? 213.55.224.42 19:01, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

מדד פשוט זה מספר מתים לאלף נפש במשך שנה. דוד שי - שיחה 19:41, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

ובהתחשב בכך שיש לנו חצי שנה של קורונה ואפשר לכפול פי 2: איך קורונה ביחס לדוגמה למתים בטעונות דרכים, מתים מהתקפי לב, מתים מהצטננות, מתים משפעת עונתית? 213.55.224.42 20:49, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

הערונת: אי אפשר "לכפול פי 2". קצב הגידול של מספר המתים ממחלה משתנה לפי היקף התחלואה, גיל החולים, מחלות רקע, התנהגות האוכלוסיה האזרחית והתנהלות השלטונות. הגידול יהיה גבוה יותר ויותר (אקספוננט) אם הטיפול רשלני (כלומר בעברית פשוטה, לגדול פי 3 או 4 או אפילו יותר), והוא גם יכול לדעוך אם הטיפול יעיל. הסיכוי שהגידול יהיה פי 2 הוא נמוך מאוד, ובכל מקרה מקרי בהחלט. נילס אנדרסן - שיחה 21:09, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

אפשר למצוא כל מיני גרפים שמודדים מחלות שונות על ידי פרמטרים שונים, ראה דוגמאות כאן וכאן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בגלל כמות האסימטומטים הגדולה ניתן לשערך כמות החולים רק בעזרת ניסויים למציאת נוגדנים בדם וכרגע אין תוצאות ברורות. לדעתי לא הוגן להשוות את הקורונה לשפעת שיש לה חיסון, האוכלוסייה הפגיעה לשפעת לרוב מתחסנת ולכן אחוזי התמותה משפעת לא משקפים את אחוז התמותה במקרה בו לא קיים חיסון.--Eitan110 - שיחה 00:34, 8 בספטמבר 2020 (IDT)

איך בוֹלֵסים שִׁקְמִים?

לא ממש הבנתי איך מישהו בוֹלֵס שִׁקְמִים? מה הכוונה?

ראה הסבר בערך עמוס. דוד שי - שיחה 19:39, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

אני מניח שהשאלה מגיעה מפה. (¯`gal´¯) - שיחה 13:43, 7 בספטמבר 2020 (IDT)

צעדים שנקט הפד כדי לתמרץ את שוק המניות

שלום למומחים. אני מבקש להבין את הצעדים שנקט הפד במהלך החודשים האחרונים וכיצד הם גורמים לשוק המניות בארה"ב לשגשג. תודה, יודה אווזי - שיחה 20:19, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

האם יש בנקים שיש להם גם IBAN וגם SWIFT?

ניתן לבצע העברות כסף בינלאומיות באם לבנק הראשון ולבנק השני יש קוד IBAN או SWIFT; נתקלתי בכמה בנקים שיש להם את הראשון או את האחרון אך אף פעם לא נתקלתי בבנק שיש לו את שניהם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ברור שיש. לאומי: כתובת סוויפט: LUMIILITXXX. לכל הבנקים בישראל יש גם IBAN. חזרתי • ∞ • שיחה 10:43, 7 בספטמבר 2020 (IDT)

מה ההבדל בין חשמל סטטי ופיזור מטען חשמלי לבין התפרקות מטען חשמלי?

הבנתי שהופעת חשמל סטטי (זרם חשמלי "מפוזר") הוא השלב הראשון של תופעה הנקראת פיזור מטען חשמלי שהיא העברת מטען חשמלי דרך תווך כגון גז (דוגמת אוויר); בהתאם לכך ברצוני לשאול:

מה ההבדל בין חשמל סטטי ופיזור מטען חשמלי לבין התפרקות מטען חשמלי?

אם אני לא טועה "התפרקות מטען חשמלי" זה מינוח אולי קצת מעפן לחזרת חלקיק חומר שהיה לא מאוזן (טעון במטען חשמלי) לאיזון (לא טעון במטען חשמלי). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מתייג את נדב ס, Tshuva, hagay1000, רמי (ידע בסיסי), eman, Eyalweyalw, משה פרידמן, בנצי, E L Yekutiel, saroad, שלום אורי‏בעלי הידע בפיזיקה. נילס אנדרסן - שיחה 12:15, 7 בספטמבר 2020 (IDT)

אני לא שמעתי שימוש במושג "פיזור מטען חשמלי" כהסבר לתופעה מסויימת, אלא כהסבר למספר תופעות. כפי שמוסבר בערך, חשמל סטטי הוא עודף מטענים בחומר (בדרך כלל חומר מבודד). כיוון שמטענים בעלי סימן זהה (חיוביים או שליליים) דוחים זה את זה נראה את המטען מתפזר באופן יחסית אחיד באותו חומר (בדרך כלל על שפת החומר וההתפלגות תלויה בעוד כמה גורמים). המצב הזה אינו יציב ולכן נצפה ל"פריקת המטען החשמלי" לגוף אחר דרך מגע פיזי או אפילו דרך האוויר על מנת להגיע למצב יציב יותר. מקווה שזה הסביר את השימוש במושגים --Adif123 - שיחה 12:42, 7 בספטמבר 2020 (IDT)

חשמל סטטי אינו זרם כלל. חשמל סטטי הוא מצב בו חומר אינו נייטרלי מבחינה חשמלית, וכשמו כן הוא - סטטי, נייח. בתנאים מתאימים - חיבור מוליך לחומר בעל מטען שונה - יהיה הפרש פוטנציאלים ויתחולל זרם.
התפרקות מטען היא דוגמה אחת לתופעה זו. הגדרת אותה נכון, אבל זו מחצית ההגדרה, מכיוון שכמו ההבהרה הקודמת, חייב להיות איזשהו הפרש פוטנציאלים על מנת שתתרחש פריקה.
מוטב שתמנע מהמונח "פיזור", הוא מתאר את התפלגות המטענים בחומר בעל מטען סטטי, ומשמש לחישבונים מדוייקים הרבה יותר מאשר התופעות הכלליות הרבה יותר שאתה תמה לגביהן. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:58, 7 בספטמבר 2020 (IDT)

האם שמן CBD נחשב מדעית ל"שמן אתרי" או ל"שמן אסנציאלי" מקנאביס?

אני כן הייתי מגדיר אותו "שמן אסנציאלי" אך אני לא בטוח שהייתי מגדיר אותו "אתרי". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אלה לא שני שמות לאותו דבר? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:51, 8 בספטמבר 2020 (IDT)

אני לא יודע מה זה אסנציאלי. אם זה תעתיק מוזר לessential (חיוני) אז לא. אין שמן כזה, יש רק חומצת שומן חיונית. כמו כן, מבחינה כימית מולקולה אתרית כוללת טבעת בנזנית או משהו דומה לזה. לרב הדבר הזה בעל ריח. אני לא יודע מה הרכב חומצות השומן בשמן קנביס. כמו כן, בהשאלה לפעמים קוראים לכל שמן ריחני "שמן אתרי" גם אם הוסיפו לזה חומרי ריח לאחר מעשה או שהוא פשוט ריחני מטבעו בלי קשר להרכבו הכימי. גילגמש • שיחה 05:39, 9 בספטמבר 2020 (IDT)

Essential oils זה מונח די חדש שבא מעולם הטיפולים האלטרנטיחסים. הכוונה היא לכל שמן ריחני, אין לזה שום משמעות מדעית/כימית. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 06:44, 9 בספטמבר 2020 (IDT)

האם עוסק פטור מותר על פי חוק לכתוב 'המחירים כוללים מע"מ'?

ברור לי שהמחירים שמפרסם בעל ישות חשבונאית עוסק פטור לא כוללים מע"מ אך זה יוצר בעיה שיווקית אם יש לו מחירון:

• אם נכתב במחירון 'המחירים פטורים ממע"מ' זה יכול לבלבל כי לא כולם יודעים למה הכוונה
• אם נכתב במחירון 'המחירים לא כוללים מע"מ' זה יכול לבלבל כי אנשים אולי יחשבו שהעסק מסוג "עוסק מורשה" ונגבה מע"מ ואז יחשבו שיגבו מהם יותר כסף בסופו של דבר

בעלי י"ח ע"פ יכולים לפתור את הבעיה שתיארתי אם יכתבו המחירים כוללים מע"מ אך מכיוון שבעל י"ח ע"פ איננו בעל י"ח עוסק מורשה, אולי יש בכך מקום להטעיה ואולי אף הדבר אסור בחוק;
האם עוסק פטור מותר על פי חוק לכתוב 'המחירים כוללים מע"מ'?

זכור לי שפורסמה תקנה לפיה על המחיר שמפרסמים להיות המחיר הסופי (כולל הכל לרבות מע"מ אם צריך ומשלוח אם צריך), ואם לא יש לציין זאת במפורש באותיות קידוש לבנה, "לא כולל מע"מ" ו/או "לא כולל משלוח". אני לא יודע אם שונו מאז התקנות, אבל אם לא, נראה שזה פותר את הבעיה - כל שעליך לעשות הוא לפרסם את המחיר בלי שום תוספת. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:55, 8 בספטמבר 2020 (IDT)

תגובתו של אילן פיקנטית ומרעננת. מאד מאד יעזור אם אדם שמכיר מאד את מערכת המיסוי הישראלית יאשש את דבריו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא יודע מה החוק, אבל מן הסתם אסור לכתוב שהמחירים כוללים מע"מ. כאשר צרכן פרטי קונה, לא ממש מעניין אותו האם המחיר כולל מעמ, או פטור ממעמ. אבל אם הקונה הוא עוסק מורשה, על מעמ ששולם בפועל הוא יוכל לקבל החזר, כך שהניסוח שהוצע הוא הטעיה של ממש עבורו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יהודים/ערבים לאחרת ששת הימים

לאחר מלחמת ששת הימים, כמה יהודים חיו בשטחי ישראל+איו"ש וכמה ערבים? אני תוהה אם היה אפשרי לבצע סיפוח מלא לאחר המלחמה, לאזרח את הערבים ובכל זאת לשמור על רוב יהודי במדינה או שזה היה בלתי אפשרי פיזית? שואל השאלות - שיחה 13:29, 8 בספטמבר 2020 (IDT)

ממשלת ישראל לא רצתה לספח את השטחים, היא רצתה להחזיר אותם למדינות ערב תמורת שלום, הערבים סירבו ולכן הכיבוש נמשך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לפי מחולל הדוחות של למ"ס בסוף 1967 היו בארץ 2.77 מיליון נפש, מהם 2.38 מיליון יהודים (86%) ו-0.39 מיליון לא יהודים (14%). ביו"ש היו (לפי מפקד 1967) כ-0.7 מיליון לא יהודים ובערך 0 יהודים. סך הכל - 3.47 מיליון, מהם 68% יהודים. רון חל (HLron) - שיחה 12:15, 10 בספטמבר 2020 (IDT)

ואם מוסיפים את מפקד 1967 שנעשה ברצועת עזה (כ-0.35 מיליון, מתוכם כ-0 יהודים) מקבלים כ-3.82 מיליון איש בין הים לירדן, מתוכם כ-62% יהודים. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 00:19, יום שישי בשבת, כ"ב באלול ה'תש"ף (IDT).

למה יש מגן דוד על דגלי שודדי הים הברברים?

למה יש מגן דוד על דגלי שודדי הים הברברים? האם הוא נובע משודדי הים היהודים שגורשו מספרד או שהמקור אחר? בר 👻 שיחה 15:32, 8 בספטמבר 2020 (IDT)

מגן דוד לא היה מוכר כסמל יהודי עד תקופה מאוחרת יותר; הסמל כנראה מסמל את חותם שלמה. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 19:12, יום שלישי בשבת, י"ט באלול ה'תש"ף (IDT).

אכן זה כנראה המצב. ידעתי שמקור הסמל בהודו, לא ידעתי שהוא הגיע אלינו דרך האסלאם. ועוד בשלב כ"כ מאוחר. בר 👻 שיחה 07:43, 9 בספטמבר 2020 (IDT)

הישנם סיפורים על חיילי צה"ל שעלו ממדינות האסלאם שנלחמו במלחמות ישראל ופגשו שבויים שהכירו כשגרו באותן מדינות?

יש מצב שהגעתי לחשוב על זה בעקבות קטע מהסרט "גבעת חלפון אינה עונה" בו צפיתי מזמן ובו הובא מפגש בין "ויקטור" לבין "הקצין המצרי" שלא הכירו אחד את השני אך שוחחו על העיר אלכסנדריה בה גרו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא בדיוק התשובה שחיפשת אבל דומה: אני מכיר מחיפה סיפור של שני יהודים. האחד לחם במלחמת העולם הראשונה כקצין גרמני והשני כקצין בריטי. נתקלו בקרב (בסוף לא היה שבי), ונפגשו בחיפה של שנות המנדט, ואף נהיו חברים. ברוולד ופיליפס מרחוב ירושלים. Shannen - שיחה 10:17, 12 בספטמבר 2020 (IDT)

מסוקס

מה זה "מסוקס"?

לגבי גוף - שרירי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חחח ע"ע פטריק קים: "פטריק קים הוא סוכן קוריאני, שני מטרים גובהו, בשירות ה-CIA, שנודע בביצועיו המושלמים בכל התחומים, לרבות במיטה. "ידיו המסוקסות" הפכו למטבע-לשוני בישראל". חזרתי • ∞ • שיחה 08:27, 10 בספטמבר 2020 (IDT)

לפי ההקשר: או מחוספס, או סקסי. תחליט אתה במה מדובר. בברכה, דני Danny-w - שיחה 14:18, 14 בספטמבר 2020 (IDT)

אם השורש הוא סק"ס, הייתי מניח שהמילה "מסוקס" (בבניין פֻּעַל) היא לשון סביל... Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:33, 14 בספטמבר 2020 (IDT)

ע"פ מילון אבן שושן, מחוספס, מיובל. בהשאלה מסיקוס.

באיזו שנה נולד כורש?

באיזו שנה נולד כורש שיצר את הצהרת כורש? 147.161.9.12 09:02, 9 בספטמבר 2020 (IDT)

600 לפנה״ס. ממליץ לחפש בערך באנגלית או בגוגל לפני ששואלים כאן, הרבה פעמים התשובה תהיה יותר מהירה. אגב מוזר שאף אחד לא שם לב ש הערך כורש עבר עריכות שבסופן נשאר מקולקל. Gil mo - שיחה 09:35, 9 בספטמבר 2020 (IDT)

המנדט על ארץ ישראל

― הועבר מהדף וק:לוח מודעות
האם המנדט על ארץ ישראל חסה תחת משטר הנאמנויות של האו"ם? 147.161.8.31 17:52, 9 בספטמבר 2020 (IDT)

לא. המנדט על ארץ ישראל ניתן על ידי חבר הלאומים כחלק משיטת המנדטים שלו. אחרי מלחמת העולם השניה הוחלפו המנדטים, באזורים שלא זכו באותה עת בעצמאות, בנאמנות על פי הסכמים בין האו"ם והמעצמה המנדטורית (לגבי המנדט של דרום מערב אפריקה לא הושג הסכם כזה עם דרום אפריקה והוא נשאר בתוקף עד 1990 כשנמיביה הפכה לעצמאית). בתיאוריה כשהחזירו הבריטים את המנדט לאו"ם ב-1947 יכול היה האו"ם להחליט על הקמת משטר נאמנות בא"י, אבל כידוע הוא החליט על מתן עצמאות. אמיר מלכי-אור - שיחה 10:12, 10 בספטמבר 2020 (IDT)

במהלך מלחמת 48 ארה"ב הציעה להעביר את ארץ ישראל למשטר נאמנות כדי להפסיק את המלחמה, ההצעה כידוע לא התקבלה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם התוכנה 1.1.1.1 היא לשימוש ISPs בלבד?

או שגם אדם פרטי, כלומר לא ישות מסחרית שעומדת בתקנים מחמירים ונותנת שירותי ISP, מותרת להשתמש ב proxy (?) הזה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה שרת DNS, כמו 8.8.8.8 ו-8.8.4.4 של גוגל. זה לשימוש פרטי. (¯`gal´¯) - שיחה 09:08, 10 בספטמבר 2020 (IDT)

מה תהיה דוגמה פשוטה ביותר לייצוג מתמטי של המונחים "דיגיטלי" ו"אנלוגי"?

לפני שנים חשבתי שאולי כל מה שהוא מכני וחשמלי הוא דיגיטלי וכל מה שהוא מכני ולא חשמלי הוא אנלוגי אך הסתבר לי שטעיתי; לפעמים קראתי אמרות כגון "דיגיטלי זה בדיד" ו"אנלוגי זה רציף" אבל לפחות לי אישית זה לא ממש עזר להגיע להבנה פרקטית של המונחים.

הבנתי שלמונחים "דיגיטלי" ו"אנלוגי" אין הגדרה בתאוריה כל שהיא בתחום מדעי המחשב ואם אני לא טועה גם אין להם הגדרה בתאוריה לוגית-פורמלית כלשהיא וגם לא בפיזיקה אלא אולי רק הגדרה לא פורמלית בתחום הנדסי הנקרא עיבוד אותות.

קריאת הפתיחים בערך העברי והאנגלי כולל שאילת מומחים בתחומים שונים לא עזרו לי להניח דעתי לגבי כוונת המונחים וההבדל ביניהם ולכן אני חושב שכעת נכון יהיה לי לחפש הסבר דוגמתי-פרקטי ופשוט ביותר למונחים אלה מתחום המתמטיקה.

עם כמה שזה אולי ייתפש אבסורדי, אם "דיגיטלי"="בדיד" אזי ניתן לחשוב שחיבור מספרים טבעיים הוא דוגמה לתהליך "דיגיטלי" ואם "אנלוגי"="רציף"="מתמשך" אזי ניתן לחשוב שכפל של מספרים טבעיים או חזקה של מספרים טבעיים לצורך העניין, הם בכללותם דוגמה לתהליך "אנלוגי" ואולי 1+1 או 2*3 יספיקו בכדי להדגים מתמטית את תבנית ההיגיון הכללית של המונחים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תוכן שהוסר על ידי משתמש:אסף השני

הנושא נדון כאן. אסף השני - שיחה 17:38, 12 בספטמבר 2020 (IDT)

אני פתחתי את השאלה ההיא ששונה מהשאלה הנוכחית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בהחלט לא תשובה דפיניטיבית, אבל אני מעולם לא שעתי את המונחים האלו מחוץ לשני תחומים: עיבוד אותות וחישוב. אני לא בטוח שיש להם הגדרה כלשהי פרט לשני תחומים אלה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:55, 12 בספטמבר 2020 (IDT)

ראשית, אני מעתיק את התשובה מהדיון הקודם: "אות אנלוגי הוא אות אשר יכול לקבל מספר אינסופי של ערכים (למשל, כל אחד הערכים בין 0 ו 1). אות דיגיטלי הוא אות אשר יכול לקבל מספר סופי של ערכים.". אתה יכול לבחור שלא להאמין או לסמוך, אבל זוהי ההגדרה המדוייקת מתחום עיבוד האותות, כחלק מתורה "לוגית פורמלית" לחלוטין. אני בספק אם מדעי המחשב לא משתמשים בהגדרה דומה. ההגדרה אינה קיימת כנראה בפיזיקה אך גם לא תמצא הגדרה של הנושא בתחום הכימיה, מהסיבה הפשוטה שתחומים אלו אינם עוסקים בנושא זה. לגבי הצעתך לשימוש בחיבור או בכפל להגדרת הנושא: לא נתקלתי במודל מקובל מסוג זה, ואינני רואה כל הגיון בו. היות ואתה מודה בעצמך שאינך מבין את הגדרות המושגים, אני מציע שתרחיב מעט את דעתך בנושא לפני שתציע מודלים חדשניים. אסף השני - שיחה 18:37, 12 בספטמבר 2020 (IDT)

לא הצעתי "שימוש בחיבור או בכפל להגדרת הנושא" ולא הצעתי שום מודל חדשני; חיפשתי תיאור פרקטי של המונחים הללו מתחום המתמטיקה ולא הייתי צריך להרחיק לכת בכדי למצוא "בדידות" והמשכיות" מעבר לחיבור טבעי מחד וכפל וחזקה טבעיים מאידך; אזכור תחום הכימיה הוא לדעתי מיותר ויכול להתפרש כמזלזל. ההגדרה שסיפקת בדיון הקודם פשוטה ונוחה עבורי; מכיוון שכל הגדרה בה נתקלתי למונחים אלה ולהבדל ביניהם הייתה כזו שועררה מחלוקת בקהילות אינטרנטיות שונות (או גררה הסברים שזיהיתי כסופר מורכבים וכעמוסים לחינם), הפכתי חשדן כלפי הגדרות כאלה ובמיוחד לכאלה ללא מקור - אולי בגלל שלא ציינת מקור לא עלתה בנפשי על אף שאני זוכר אותה (נזכרתי בה עם קריאת דבריך). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)}

אני אשלים את ההגדרה בתחום המחשוב: מחשב אנלוגי מבוסס על ערכים רציפים. למשל דוגמה פשוטה ולא שימושית בעליל - על שני מוליכים קיים נגד משתנה (פוטנציומטר) ומדי זרם. בהמשך המעגל שני החוטים מצטרפים לחוט בודד ושם יש מד זרם נוסף. על מנת לחשב את 3.5 ועוד 4.3 מכוונים פוטנציומטר אחד עד שמד הזרם שלו מודד 3.5 מיליאמפר, ואת השני עד שהמד מודד 4.3 מיליאמפר. התוצאה, 7.8 מיליאמפר תופיע במד זרם השלישי.
מחשבים אנלוגיים היו בשימוש נרחב, למשל, במלחמת העולם השנייה לחישובי מסלולי פגזים. הם היו מכניים לחלוטין או אלקטרו-מכניים. מחשבים אנלוגיים אלקטרוניים לגמרי היו בשימוש מסוים לאחר מכן.
אני מניח שאת ההגדרה למחשב דיגיטלי אתה מכיר, ואף על פי כן אוסיף אותה למען השלמות. מחשב דיגיטלי מבוסס על שערים לוגיים המקבלים ערכים בדידים. נכון להיום משמעות הערכים הבדידים היא שתחום מתח מסוים יוגדר כ 1 ותחום מתח אחר כ 0 (זה לא רק דיגיטלי אלא גם בינארי, משום שזה הקל ביותר למימוש ולתכנות. כל חשבון דיגיטלי אחר קל לייצג על מערכת בינארית). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:48, 12 בספטמבר 2020 (IDT)

משתמש:49.230.223.177, הסרתי לאור בקשתך בדף המפעילים את דברי. אם זאת, אני סבור שהמינימום שעליך לעשות לפני פנייה למדור זה היא לקרוא את הערכים בשלמותם ולא רק את הפתיחים. פנייה למדור זה ללא ביצוע מינימום מאמץ מסוג זה היא זלזול בזמנם של המבקרים במדור. בהזדמנות זו אשיב לך גם לגבי הצעתך לגבי "תיאור פרקטי של המונחים הללו מתחום המתמטיקה": אני מכיר מעט את התחום, ולא ידוע לי על שום קשר בין חיבור וכפל לאותות דיגיטליים בהתאמה. אין גם קשר בינם לבין "בדידות והמשכיות", שהם מושג אחר מ"דיגיטלי ואנלוגי", כפי שפירטתי בדיון שקישרתי אליו. אסף השני - שיחה 22:20, 12 בספטמבר 2020 (IDT)

אני לא סבור כך ודוחה את הקביעה הנחרצת בתגובתך כי מניסיוני פתיח גרוע מנבא ערך גרוע; לבקש ממני לקרוא ערך שלם שהפתיח שלו עבורי כמובן לא ברור ולא דידקטי בעליל זה זלזול בזמני שחשוב לי לא פחות מזמנו של אף אחד אחר כאן; אני מזכיר שאם מישהו לא רוצה לקרוא את השאלה ולהגיב לה הוא לא חייב; יש לי רעיון בשבילך, אולי תסיר לגמרי את כל תגובותיך לשרשור הזה; מה שלמדתי ממך כבר למדתי אך באופן כללי אני לא רוצה ללמוד ממך עוד משהו אחד אם הוראתך מתובלת בנחרצות וסרקזם ("עקיצות") שהכנסת כאן כמעט לכל משפט ושאני סבור שמהוות דוגמה רעה לאחרים ואתה הר יודע מה "ענייני יותר" כפי שהשבת למשתמש:גארפילד בדף שיחתך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

באילו בעיות רפואיות אדם מדבר קולית עם מעט רעד על אף שאין לו רעד גופני כללי-עקבי או נקודתי-עקבי (כמו ב Bell's Palsy או פרקינסון)?

מדובר על דיבור מעט מאד רועד ולפעמים אולי יהיה חמקמק להבחין בכך שהדיבור נשמע "טיפה רועד" או "טיפה רעוע"; נתקלתי בזה בעיקר אצל אנשים מבוגרים מעל גיל 70. אשמח ללמוד על בעיות אפשריות שיכולות לגרום לזה; אני מניח שמדובר במצב המעיד על בעיה שלפחות בטווח הארוך יכולה לסכן חיים אם לא מטופלת. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

התנצלות נתניהו - מורה נבוכים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב כאן אדם בור המבקש הסבר ״כמו לילדים״: הסבירו לי במילים פשוטות והגיוניות: למה יצא כעס על התנצלות נתניהו בעניין יעקוב אבו אלקיעאן? איך קשורים האינטרסים האנוכיים לכאורה של נתניהו להתנצלות? מדוע הגיעה ההתנצלות בתזמון שהגיעה? ואם לא היה מתנצל, האם לא היו טוענים שנתניהו ״אפילו לא התנצל״? ניסיתי למצוא כתבות וחומר בנושא אך הכול חידתי ולא ברור. תודה רבה! Gil mo - שיחה 20:37, 12 בספטמבר 2020 (IDT)

הנה התשובה של אלון עידן ב"הארץ": ההתנצלות של נתניהו בפרשת אום אל־חיראן היא המעשה המחפיר ביותר שלו. דוד שי - שיחה 20:45, 12 בספטמבר 2020 (IDT)

מצחיק, הטור של אלון עידן הוא זה שהביא אותי לכתוב את השאלה... עידן, כתמיד, אוהב יותר ללהטט עם מילים והמצלול שלהם, ממש כמו שירה, כאשר יש פחות התייחסות לתוכן הפשוט והברור. אם אפשר, אשמח לקבל תשובות פשוטות :) Gil mo - שיחה 21:06, 12 בספטמבר 2020 (IDT)

בפשטות, ההתנצלות לא הייתה כנה ושימשה כתרגיל פוליטי להפניית האשמות כלפי המפכ"ל, הפרקליטות וכו'. אם נתניהו התנצל ראשון, אי אפשר להאשים אותו בפגיעה בכבוד המשפחה אבל כמו תמיד, זה עשה את ההפך. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 21:09, 12 בספטמבר 2020 (IDT)

ואיך יודעים שהיא לא היתה כנה? Gil mo - שיחה 22:43, 12 בספטמבר 2020 (IDT)

בהתנצלות כנה נתניהו היה מטלפן תחילה לאלמנה ומתנצל באוזניה, ורק אחר כך ממשיך לטלוויזיה.

בהתנצלות כנה היה מתנצל כבר לפני שנתיים ויותר, שהרי העובדות היו לפניו.

בהתנצלות כנה היה מסתפק בהתנצלות ותו לא, אבל בהופעתו בטלוויזיה ההתנצלות הייתה קצרה מאוד, ואחריה באה התקפה ארוכה על מערכת אכיפת החוק, שנואת נפשו של נתניהו. ההתנצלות לא הייתה יותר מאשר עוד פלטפורמה לנתמיהו להצגת ביקורתו (שהפוזיציה ממנה היא ניתנת, בהיותו נאשם בשוחד, ידועה. דוד שי - שיחה 22:56, 12 בספטמבר 2020 (IDT)

זה יותר עושה שכל. מה האירוע שהביא אותו להתנצל בתזמון הזה דווקא? Gil mo - שיחה 23:26, 12 בספטמבר 2020 (IDT)

שאלה מצוינת. אני שותף לתמיהה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:36, 13 בספטמבר 2020 (IDT)

אתם באמת לא יודעים? אתם לא קוראים עיתונים או ידיעות ברשתות החברתיות? חפשו בגוגל "מייל של שי ניצן" ותבינו מה הביא אותו להתנצל בתזמון הזה דווקא. -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 21:39, 14 בספטמבר 2020 (IDT)

Gabi S., תודה. באמת לא ידעתי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:05, 14 בספטמבר 2020 (IDT)

אביר

למה "אביר" הפך לשם נרדף ל"בעל מעלות"? הרי אבירים היו לוחמים, רוצחים, אנסים וכובשים. היו בני המעמד המשעבד ששלחו עיקרים הגונים לקרב. איך הם הפכו לסמל חיובי?

המילה העברית אַבִּיר משתמשת במקורה התנ"כי לתיאור חוזק וחוסן - כך, למשל, התואר "אֲבִיר יַעֲקֹב" נרדף לתואר "צוּר יִשְׂרָאֵל". באשר לאבירים - לפי פתיח הערך: "במהלך המאה ה-12 החלו לייחס לאבירים תכונות חברתיות ומוסריות מסוימות, שכיום אנו מכנים אותן תכונות אביריות. אחד מהגורמים שחיזקו את הייחוס הזה הייתה ספרות בסגנון אגדות המלך ארתור, אשר הנחילה את נורמות ההתנהגות האבירית אשר בשינויים כאלה ואחרים הפכו גם לנורמות המקובלות בחברה המערבית של ימינו." אגב, האיכרים לא היו כה הגונים אם הם יצאו למסעות צלב על מנת לטבוח בחסרי ישע. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 08:59, יום ראשון בשבת, כ"ד באלול ה'תש"ף (IDT).

אם אבירים לא היו כופים עליהם בכוח ללכת למלחמה במקום שהם אפילו לא שמעו עליו, העיקרים היו ממשיכים לעבוד בשדה. העיקרים היו אנשים הגונים שהאבירים לקחו אל מותם בארץ זרה

האיכרים רצו לצאת למסעות הצלב כדי לבזוז את האדמות בירושלים, ולזכות בנכסים - "מסע הצלב הראשון החל ב1096- ויצאו אליו אבירים והמוני איכרים; לכן הוא כונה גם מסע הצלב של האיכרים. היוצאים למסע הצלב לקחו את משפחותיהם עמם, את חפציהם העמיסו על עגלות, ויצאו למזרח, בלא כל ארגון וסדר. כאשר הם התקרבו לטירה או לעיר כלשהי, הם שאלו מתוך תקווה והתלהבות אם זוהי ירושלים, מאחר שלא ידעו היכן נמצאת ירושלים ואיך היא נראית." (משרד החינוך, מסעות הצלב) כך שקשה לומר שהם היו חסרי ישע ו"נלקחו אל מותם בארץ זרה" אליה. ג • שיחה • כ"ד באלול ה'תש"ף • 13:28, 13 בספטמבר 2020 (IDT)

קשור חלקית - התכונות ה״אכזריות״ האלה כנראה לא נתפסו כשליליות כל כך בעבר. ב״שיר ביתר״ כתב ז׳בוטינסקי ״...בדם וביזע יוקם לנו גזע גאיון ונדיב ואכזר״. לא רק שהוא מעלה על נס את ה״אכזריות״, אלא שה״גאיון״, שכיום נהוג להגותו ״גאון״ (בניגוד לכללי השפה המתבקשים), משמעו גאה, גאוותן, מתרברב. ערכים משתנים ותפיסות משתנות לאורך הזמן. Eyalweyalw - שיחה 18:23, 14 בספטמבר 2020 (IDT)

מדובר בקוד התנהגות מסוים שהיה למוסכמה חברתית בימי הביניים, התקופה שבה התקיים מוסד האבירות. אין קשר לאיכרים. איכרים לרב לא השתתפו בקרבות, לפחות לא בתקופה שבה התקיים מוסד האבירות. גילגמש • שיחה 19:13, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

זיהוי אדם

שלום, ביום רביעי או חמישי התפרסמה באחד המוספים של "ידיעות" כתבה על מדען חולה בניוון שרירים (אאל"ט ALS) שהחליף/מחליף חלקים בגופו שאינם מתפקדים/לא יתפקדו בעתיד בגלל המחלה בחלקים ביוניים. כך למשל הוא הקליט עצמו במספר רב של מילים, בטונים שונים, על מנת שכשיבוא היום והוא לא יוכל לדבר – מילים שהוא חושב עליהם יתורגמו ממוחו למשפטים בקולו האמיתי, ולא כמו אצל סטיבן הוקינג שקולו נשמע מסונטז. לא הספקתי לקרוא את כל הכתבה, ואיני זוכר את שמו. מישהו מזהה? חזרתי • ∞ • שיחה 15:53, 13 בספטמבר 2020 (IDT)

סטיב מאן. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:17, 13 בספטמבר 2020 (IDT)

תודה רבה! חזרתי • ∞ • שיחה 16:39, 13 בספטמבר 2020 (IDT)

בכלכליסט. שנילי - שיחה 18:49, 13 בספטמבר 2020 (IDT)

@שנילי – אכן אליו התכוונתי. אין על Peter Scott-Morgan ערך בוויקיפדיה... חזרתי • ∞ • שיחה 19:58, 13 בספטמבר 2020 (IDT)

פיתוח קול למי שלא יודע לשיר

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב שלום, פיתוח קול יכול לעזור גם לזייפן כרוני לדעת לשיר או שזה רק יכול לשפר את מי שכבר יודע לשיר?

יכול. מדובר בתרגול רב, ויש להבין שמדובר במאמץ מתמשך. התוצאות (עם התמדה ורצינות) ניכרות מאד. המחיר לכל שיעור אינו זניח (איני יודע מהו בימינו, אבל אני זוכר מהעבר הרחוק שזה היה דבר יקר), ומוטב לקבוע שני שיעורים בשבוע לפחות ולא אחד. מדובר בהוצאה כספית ניכרת. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:20, 13 בספטמבר 2020 (IDT)

פיתוח קול בעיקר יעצים וייצב את היכולות הקוליות שלך מבחינת הפקת צליל, אך לא בהכרח את השמיעה המוסיקלית שלך. אם זה מה שאדם מחפש, פיתוח קול הוא לאו דווקא המקום הנכון, אלא הוראה והכוונה מוסיקלית כללית. Gil mo - שיחה 16:34, 13 בספטמבר 2020 (IDT)

אחרי מאה סולפז'ים גם מעדר יפתח שמיעה מוזיקלית. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:35, 13 בספטמבר 2020 (IDT)

יש טענה כי כל מי שיש לו יכול לדבר מסוגל לשיר. השאלה היא עד איזו רמה: לרוב אי אשפר מאפס ממש עד למת ביצוע ממש טובה בזמן סביר.

הסרטון של אבו מאזן - לינק למישהו?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב לפתע הוזכר בחדשות סרטון, לכאורה מזוייף, של אבו מאזן - שבו השתמש נתניהו להראות לטראמפ שאבו מאזן קורא לרצח ילדים. חיפשתי ולא מצאתי שום אזכור של הסרטון ברחבי הרשת. האם מישהו מהקוראים היקרים יכול לחלוק איתנו לינק לסרטון המדובר? Gil mo - שיחה 16:04, 13 בספטמבר 2020 (IDT)

אלקטרוסטטיקה והפרש פוטנציאלים

איך נמדד הפרש פוטנציאלים באלקטרוסטטיקה אם הפרש פוטנציאלים תלוי באנרגיה (בג'ול) בנקודה A במרחב פחות מבנקודה B במרחב? כלומר איך זה נמדד אם אין תנועה מנקודה B לנקודה A? אני מאד מודה מראש על הסבר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

פוטציאל זה כמה אנרגיה צריך בשביל להניע מטען חשמלי למרחק מסוים. נמדד בג'ול לקולון או בשמו המוכר יותר - וולט.

אני אישית אוהב להשוות בין חשמל לזרימת מים. נגיד כאשר אתה בבריכה ואתה צולל לעומק, לאט לאט תתחיל להרגיש לחץ באוזניים. הלחץ הזה הוא הכוח המופעל עליך מעצם המשקל של כל המים מעליך. הלחץ הזה דומה למתח (או הפרש פוטנציאלים) שכן נוזל בלחץ גבוה תמיד ישאף לזרום לאזור עם לחץ נמוך יותר יחסית אליו בדיוק כמו זרם חשמלי. אז הפרש פוטנציאלים הוא כמו הפרש לחצים שרוצה להשתוות.

לגבי יכולת מדידה, ישנן מספר שיטות אבל העיקרית והפשוטה ביותר היא עם גלוונומטר, בעצם סליל נחושת המחובר למחט והמונח בין שני מגנטים (הפונים אליו עם קטבים הפוכים) אם מזרימים בסליל זרם הוא ישרה על הסליל שדה אלקטרומגנטי שייצר אינטראקציה עם השדות של המגנטים וייצר פיתול ביחס ישר למתח של הזרם בסליל. אז כן יש זרימה במהלך המדידה, אבל מתכננים אותה להיות נמוכה מאוד עד זניחה בעזרת התנגדות גבוהה בגלוונומטר בשביל שהמכשיר לא ייצר קצר ויסגור מעגל. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 19:01, 14 בספטמבר 2020 (IDT)

כהשלמה לתשובה, ניתן גם למדוד הפרש פוטנציאלים ללא תנועה כלל על יד מדידה כמה כוח פועל על מטען הנמצא בשדה. ככל שהפרש הפוטנציאלים בין הגוף הטעון לשדה גדל, כך גם הכוח הפועל על המטען. כפי שציין Lirdon, זו שיטה מאד לא נוחה, וברוב המקרים לא מעשית, ומוטב למדוד בגלוונומטר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:15, 14 בספטמבר 2020 (IDT)

אם הצלחתי להבין את שניכם נכון, אני מסכם בתמצית שחלקיק חומר יכול להישאר במקומו כחלקיק אלקטרוסטטי ועדיין יהיו בו הפרשי פוטנציאלים (כלומר, הוא עדיין יוכל לצאת מאיזון) בשל כוחות הפועלים עליו מבחוץ באופן שווה (למשל משני כיוונים או מארבע כיוונים). האם זה נכון? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כן. לגמרי. למעשה בניסוי "הסטנדרטי" בו מראים למשל שבלון טעון גורם לשערות להמשך אליו, האפקט נוצר בשל מטענים נייחים. אמנם יש זלחגה של מטען, אבל לא היא מה שיוצר את התופעה. הכח הפועל על השערות הוא כוח סטטי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:16, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

תודה רבה לכם ! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איזה תארים דרושים על מנת לעבוד בניהול סיכונים פיננסיים?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב איזה מומלץ/יכול לעזור? תאור ראשון בכלכלה? מתמטיקה? גם וגם? תואר שני כל שהוא? אשמח למקור. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מבחינת ידע - תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במתמטיקה פיננסית. מה השוק דורש - אינני יודע. עוזי ו. - שיחה 20:18, 14 בספטמבר 2020 (IDT)

מספר הפריימים לשנייה הדרוש להראות תנועה חלקה בכל מצב

לא שאלה אלא תשובה. בדיון קודם ציינתי שבמבדק על טייסים אמריקאים התגלה שהם רואים עד 220 פריימים לשנייה. נשאלתי כיצד זה נבדק.

בניסוי האמור הבהבה תמונה של מטוס לפרק זמן קצר על מסך. התמונה הייתה בשחור לבן, עם קונטרסט גבוה, על רקע אחיד. הגבול נקבע כמשך ההבהוב הקצר ביותר בו הטייסים הצליחו לזהות את דגם המטוס. הגבול בין זיהוי לכשלון בזיהוי היה כשהתמונה הופיעה ל 1/220 של שניה.

חשוב לציין שמדובר במבדק בתנאים כמעט־אידאליים, בשל העובדה שמדובר בפריים בודד. מצד שני הניסוי כלל זיהוי של תמונה מורכבת. כשמדובר היה באבחנה "האם בכלל הופיע משהו על המסך" זמן התגובה ירד על ל(טה דם!) 1/436 של שנייה.

האם המיקרוביום יכול לפרק אנטיביוטיקה?

נניח ואדם מורח משחה אנטיביוטית על חתך שמנתח תפר לו, במטרה למנוע זיהום חיידקי שיכול להגדיל פצע החתך ולהרחיב צלקת.

האם ייתכן שהחומר האנטיביוטי יהפוך לא מספיק אפקטיבי (או לא אפקטיבי כלל) על ידי המיקרוביום הדרמי בכך שמיקרוביום יפרק את החומר האנטיביוטי ויפיק ממנו מה שיפיק ממנו ובכך יפגע בפוטנטיות שלו לחסל חיידקים פתוגניים? אני מניח שהסיכוי למצב כזה (אם זה בכלל אפשרי) קטן היןתר אבל שואל בכל זאת. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא יודע את התשובה, אבל זה נשמע לי סביר. לפי ההגדרה אנטיביוטיקה חודרת לתאי חיידקים. קשה לי להאמין שמולקולות אנטיביוטיקה פשוט תשוטטנה להן בתוך חיידקים בלי שאיזשהו אנזים יפרק אותן לגורמים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:59, 14 בספטמבר 2020 (IDT)

כן. החיידקים מסוגלים לפרק אנטיביוטיקה או למנוע את פעילותה. ככה נוצרת עמידות לאנטיביוטיקה. גילגמש • שיחה 19:09, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

לוחות סולאריים על הגג -משתלם?

האם מבחינה כלכלית זה משתלם לאדם פרטי לרכוש ולהתקין לוחות סולאריים על גג ביתו? מבחינת עלות ההתקנה של המערכת אל מול החיסכון בחשמל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בפעם האחרונה שקראתי על זה - לפני כמעט שנה - השאלה הייתה כמה זמן יעבדו הלוחות הסולאריים לפני שיתקלקלו. אם הם מתפקדים 10 שנים ויותר ההשקעה הופכת לרווח. אם הם מתקלקלים לפני - יש הפסד. צריך לברר מה רמת האמינות של הלוחות בימינו. מן הסתם תוך כדי שנה חלו התפתחויות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:19, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

האם המערכת שהם לקחו לצורך החישוב משתמשת במצברים או שהכוונה היא להפעיל מכשירים ביתיים "בזמן אמת"? אני לא מהנדס חשמל, אז לא יודע אם זה אפשרי בכלל לקבל עוצמת זרם מספקת בשביל להפעיל מקרר על ידי לוח סולרי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:28, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

בכל מקרה נדרשות סוללות נטענות. האנרגיה מהלוחות הולכת קודם כל למערכת הטעינה, ורק משם את הרשת הביתית.
תפוקת הכוח של פאנלים סולריים (בהנחת יעילות מציאותית של 15%) היא בערך 200 ואט למטר רבוע בשעות הצוהוריים. אם הגג מעל דירה של 80 מטר רבוע מדובר ב 16,000 ואט - הרבה מעבר למה שתצטרך. כמובן, זו תפוקת שיא. צריך לאגור את ההספק העודף לשעות שבהן הקרינה קלושה יותר ולשעות הלילה. זה חישוב ש... לא עשיתי. על פניו אני מעריך שיש די והותר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:33, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

מה זה אלף סאב וואן או אלף סאב זירו במתמטיקה?

ניסיתי לחפש את המונחים אלף סאב וואן ואלף סאב זירו בגוגל ומצאתי תוכן העוסק במקררים, פורטנייט והגרלות; כן מצאתי פרקים בויקיפדיה האנגלית אך הם כללו המון מינוח מקצועי שאינני מכיר.

בתור התחלה אני מבין שישנו set מסוג group של מספרים בשם "אלף" (Alef) ושיש תת קבוצה אלף אפס ותת קבוצה אלף אחד; האם זה נכון? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איפה נתקלת במושגים האלה, יעזור לדעת. על פניו, נראה שהכוונה היא אכן לאלף אפס ואלף אחת. חפש בויקיפדיה באנגלית לאינפורמציה עשירה יותר. Gil mo - שיחה 14:28, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

נתקלתי בהם בתגובה שמישהו כתב על כך שקיימים סטים בדידים כגון N, Z ו-Q שהם ב"Bijection" בינם לבין עצמם וסטים רציפים כגון R ו-𝕀 שהם לא ב"Bijection" בינם לבין עצמם.

ויקיפדיה האנגלית לא עזרה לי כי הערכים בה בנושא כוללים עומס טרמינולוגי-מקצועי רב ממתמטיקה שאינני מכיר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תן הפניה לתגובה שראית. בכל אופן אלף אפס זה כנראה מה שאתה מחפש. Gil mo - שיחה 14:44, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

אני מעדיף שלא כי זה יכול לחשוף עלי מידע אישי שאין בכוונתי לחשוף כאן ולדעתי מה שכתבתי אמור להספיק. תודה לך על ההכוונה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מקווה לפחות שאני לא יצאתי מהארון בגלל תשובותי אליך. Gil mo - שיחה 16:21, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

לפי דעתי אין פה קשר לארונות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נגזרת

האם בכדי להבין מה זה במתמטיקה אלף אפס נדרש תחילה להבין מה זה אלף אחד או שאין חובה לכך? אודה על תשובה מבעלי ידע בהוראת מתמטיקה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא. נדרש תחילה לקרוא את המאמר אודות אלף אפס. Gil mo - שיחה 14:45, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

תודה רבה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

K (Super) Video Compression Dynamics - KVCD - KSVCD

מישהו יכול לעשות סדר? קיים אצלנו קצרמר נטול מקורות KSVCD - עיון במקושרים אליו בוויקיפדיות אחרות, מעלה אי-אחידות, ואולי תהייה שמדובר בפורמט לא מי יודע מה מקובל, חלק ממשפחת פורמטים רחבה יותר, או משהו לא אנציקלופדי - מישהו יכול להרים את הכפפה? תודה מראש. ביקורת - שיחה 14:44, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

כינויי גוף ניטרליים - הצעה לפתרון

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב השאלה נכתבת לאור נסיונות רבים ומגושמים למצוא דרך להשתמש בצורה נייטרלית בכינוי גוף, כגון שימוש בתצורה מרוכבת (״את/ה״ או ״שלהן.ם״), שימוש בפונט מיוחד (ומבלבל מאוד) שניתן לקרוא אותו בשתי צורות, ועוד ועוד. לפי הצעתי, כינויי גוף ניטרליים יהיו תמיד לפי צורת נקבה. לי כגבר ממש לא יפריע לקרוא טקסט שממוען אלי וכתוב כך, ובלבד שתנוח דעתן של הנשים שמרגישות פגיעה/קיפוח. האם יהיה ניתן לקבל קונצנזוס להצעה כזו? Gil mo - שיחה 14:54, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

ההצעה שלך לא ברורה. אתה מתכוון שגוף סתמי יהיה נקבה כברירת מחדל במקום זכר כפי שמקובל היום, ואז זה "יחשב לנייטרלי"? כלומר שברירת המחדל תהיה "חייבות למצוא חיסון", "מישהי זרקה פסלות ביער" ו"אעמוד למשמר עד שתגדנה לי לעזוב"? איך זה שונה מהותית מצורת זכר שמקובלת כיום? Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:26, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

הדוגמאות נכונות. זה שונה מהותית, כי לנשים יש בעיה עם הפנייה בלשון זכר בגלל שנים של החלשה וקיפוח. לגברים (אולי) לא תהיה בעיה לקבל את הפנייה בלשון נקבה (נתתי כדוגמה אותי). Gil mo - שיחה 16:20, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

זו השפה, והיא אכן בעייתית. לא ברור למה צריך מין לכל שם עצם שקיים. באנגלית, המין הוא דבר זניח ומתבטא במילים בודדות. באספרנטו פתרו את הבעיה ויצרו 3 צורות - זכר, נקבה וניטרלי, שמתבטאים בסיומות, כנהוג בשפה הזו, לאפשר מוטציות פשוטות למילים. הייתה שם איזו מן מהפכה מגדרית, שדאגה לשנות חלק מהתחביר בשפה לצורך זה. (¯`gal´¯) - שיחה 17:00, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

גל, אתה מדבר על שמות עצם. אני מדבר על כינויי גוף. Gil mo - שיחה 17:06, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

גם וגם. דיברתי על מין בכלל בשפה. תסתכל מה קורה באספרנטו. שם טיפלו בזה בשני המקרים. (¯`gal´¯) - שיחה 17:11, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

מין "שלישי" ניטרלי הוא ממש לא המצאה חדשה, ובטח שלא של אספרנטו. כאן יש מפת עולם לפי כמות המינים בשפה. חלק ממש גדול משפות אירופה משתמשות במין ניטרלי (לרוב לתיאור חפצים ולא בני אדם). דווקא שימוש בניירלי במקום זכר/נקבה כשמדברים על אנשים נשמע מוזר ואף יכול להתפרש כפוגעני (בערך כמו "משהו דופק בדלת", במקום "מישהו").Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:36, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

ואם מדובר במישהו לא ידוע? לעיתים תדבר על איזשהו גורם עלום, שאינך יודע האם הוא זכר או נקבה. עדיף במקרה כזה להשתמש במין ניטרלי, מאשר להניח הנחות, ייתכן שגויות. לא הכרתי זאת משפות אחרות, נראה שאתה מתייחס להתייחסות לחפצים, לא שונה מ it באנגלית. זה גם קיים בעברית ("זה" ו"זו"). גם יכול להיות מקרים של מגדרים מיניים שאינם בינאריים, ואיך שאדם בוחר להגדיר את עצמו. הייתה אפילו איזו הצעה להוספת כינויי גוף כאלה, לא זוכר איפה. יכול להיות באנגלית. (¯`gal´¯) - שיחה 17:40, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

יכול לספר שברוסית התייחסות לאדם שמינו אינו ידוע במין נייטרלי אינה תקינה לשונית(я пришло) ואף תחשב לבלתי ראויה, כי מרמזת להתייחסות לאדם כאל חפץ דומם ובלתי מוגדר (ולא סתם "לא בינרי". בערך כמו לקרוא לטרנסקסואל "הדבר הזה" בעברית. ממש לא הולם). ברירת המחדל הלשונית היא זכר במקרה ואין מידע שמדובר בנקבה. בגרמנית קיימת תופעה מעניינת שבה תינוק הוא נייטרלי (das baby) וגם ילדה (!) היא ניטרלי (das mädchen), ילד הוא זכר (der junge) ומבוגרים הם רק נזכר או נקבה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:57, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

לא נמצא קשר= נמצא שאין קשר?

במדעים אוהבים להגיד "לא נמצא קשר בין א' לבין ב'". האם הכוונה היא שנמצא כי אין קשר? נגיד עשו מבחן ונכשלו בו 20 אחוז מהבנים ו19.5 אחוז מהבנות והמורה אומר "לא נמצא קשר בין הצלחה במבחן לבין מין". האם אפשר להסיק מזה שהוא מצא שאין קשר בין מידת ההצלחה לבין מין הנבחן? שואל השאלות - שיחה 16:48, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

לא נמצא קשר = לא נמצאה הוכחה לקשר ישיר או עקיף; נמצא שאין קשר = הוכח כי אין השפעה ישירה או עקיפה. מן הסתם שיותר קשה להראות שאין קשר, מאשר לטעון שלא נמצא קשר, כלומר ההוכחה אינה מוחלטת ונדרשת חקירה יותר מעמיקה, כדי לנסות ולהגיע למסקנה חד-משמעית. בדוגמא שנתת, לא ניתן להסיק זאת, אלא אם כן תמצא מהו הגורם שיכול להשפיע ואיך הוא מושפע מהפרמטרים השונים שבחנת. ולא ניתן על סמך ניסוי בודד להסיק מזה משהו. ייתכן שזה מקרי. עושים שימוש בסטטיסטיקה כדי לנתח תוצאות של ניסויים. לא מכיר את זה מספיק, כדי להעמיק בנושא. זה קשור לשיטה המדעית, הדרך בה נותנים תוקף להשערה. (¯`gal´¯) - שיחה 17:09, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

שני הביטויים מאד דומים. בדוגמה שנתת, המספרים מוכיחים שאין קשר בין הצלחה לבין מין. אבל יכול להיות שאם יעשו מבחנים נוספים, אולי על חומר שונה, או בשנתון שונה, אז ימצאו קשר, לכן האמירה "לא נמצא קשר" מתייחסת לניסוי הספציפי שנעשה במחקר המדעי. -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 17:11, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

הישנה סתירה לוגית בפתיח הערך אלף אפס

מקריאת משפט הפתיחה של הערך עוצמה (מתמטיקה) אני מבין שעוצמה היא מספר המתאר גודל של set (אני מניח שגודל של set זה מספר הגורמים ב set).

אני מתקשה להבין למה בערך אלף אפס המונח מוגדר מצד אחד כעוצמת המספרים הטבעיים ועוצמה אין סופית אך מצד שני הקטנה ביותר; אם אלף אפס זה "ביטוי מייצג" לגודל קבוצת המספרים הטבעיים וגודל זה הינו אינסופי אז הוא לא יכול להיות "קטן ביותר" או "גדול ביותר" כי כל גודל אין סופי נתון אחר יהיה שווה לו --- אלא אם מגדירים אותו ככזה פרדוקסלית ומציינים את זה, אך בערך תואר מצב מהותי.

הישנה סתירה לוגית בפתיח הערך אלף אפס? אם כן אזי ניתן ליישבה אם במקום לציין "עוצמה אין סופית" יצוין משהו כמו "עוצמה שמתייחסים אליה פרקטית כאין סופית על אף שאין הכרח שהיא אין סופית" ; בתודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש גדלים שונים של אינסוף. קרא לדוגמא על המלון של הילברט, שממחיש זאת על המספרים הממשיים לעומת הטבעיים. זה סרטון מעניין שנתקלתי בו ממזמן שעוסק בנושא. ואם זה מעניין אותך, תלמד את תורת הקבוצות. (¯`gal´¯) - שיחה 19:26, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

המלון של הילברט לא מתעסק עם הממשיים.. בשביל זה צריך את האלכסון של קנטור. אני לא מכיר שום דרך פשוטה להראות שאי אפשר לסדר את הטבעיים מול הממשיים. אם יש דרך פשוטה כזו אני ממש אשמח לדעת. תודה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:10, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

עוזי ו., יש דרך פשוטה להראות שעוצמת הרצף גדולה מעוצמת הטבעיים? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:22, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

כן, התבלבלתי, כי שמעתי רק חלק מהסיפור ממרצה, וראיתי את הסרטון של טד שמדבר על זה, ושם בסוף דובר על הממשיים. לגבי עוצמת הרצף, בסרטון שצירפתי יש הפנייה לסרטון אחר שמראה הוכחה של זה. לא ראיתי את זה. (¯`gal´¯) - שיחה 22:56, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

ההוכחה (הפשוטה יחסית) מבוססת על כך שאם תכתוב למשל רצף של עשרה מספרים 0 או 1 בעשר שורות - אם תרצה למצוא רצף של עשרה מספרים שלא נמצא לא בטור ובלא בשורה מה שצריך לעשות זה להתחיל מהאלכסון וכל מספר לשנות למספר אחר וכך וודאי תגיע לסדרת מספרים שלא נמצאת על הלוח (כי המספר הראשון שלה שונה מהמספר הראשון של השורה הראשונה, והמספר השני שלה שונה מהמספר השני של השורה השנייה וכו' כך שזה לא דומה לשום שורה).

כעת, נניח בשלילה שאפשר להתאים בין כל המספרים הממשיים למספרים הטבעיים (כלומר שלכל מספר ממשי נוכל להתאים מספר טבעי כלשהוא) נסדר את המספרים הממשיים בשורה ליד המספרים הטבעיים. סתירה! אני יכול למצוא מספר ממשי שלא כלול ברשימה! המספר שהוא השינוי של הספרה הראשונה בשורה הראשונה, ושינוי של הספרה השנייה בשורה השנייה וכו' וכו' באלכסון. משמע שאי אפשר להתאים בין המספרים הממשיים למספרים הטבעיים משמע שהממשיים הם אינסוף גדול יותר. מ.ש.ל (מקווה שהיה פשוט) אליה. ג • שיחה • כ"ו באלול ה'תש"ף • 23:44, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

אליה. ג, נו, מה שהבאת זה בדיוק האלכסון של קנטור. זה לא מה שאני מחפש. מה שאני מחפש זה משהו כמו המלון של הילברט. משהו שיהיה קל להראות גם למי שמשוואה ריבועית גורמת לו להתקף חרדה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 08:15, 16 בספטמבר 2020 (IDT)

א. המלון של הילברט מוכיח שאפשר לסדר טבעיים מול שלמים אבל לא מוכיח שא"א מול אירציונליים ב. זו דרך מאוד מאוד פשוטה (אולי בכתב זה נראה יותר מסובך), מה אתה רוצה? הוכחה יותר פשוטה מזו? אליה. ג • שיחה • כ"ז באלול ה'תש"ף • 08:48, 16 בספטמבר 2020 (IDT)

מה זה אלף אחד במתמטיקה?

לצערי אין כאן ערך בשם זה וגם אין על זה כמעט חומר באינטרנט בעברית (לא כזה שנגיש לי אישית לפחות) וערכים בויקיפדיה האנגלית כוללים כמות גדולה של טרמינולוגיה מקצועית במתמטיקה גבוהה שאינני מכיר.

לאחר שאני מאמין שהצלחתי להבין מה זה אלף אפס במתמטיקה, ברצוני לשאול כאן מה זה אלף אחד במתמטיקה?

בבקשה רבה הסבר נגיש ופשוט ככל הניתן; בתודה מראש על סיוע; ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אלף אחד הוא העוצמה הקטנה ביותר הגדולה ממש מאלף אפס. כלומר, זוהי העוצמה האינסופית השניה בגודלה. בדומה לזה מוגדרים אלף שתיים, אלף שלוש, וכן הלאה. עוזי ו. - שיחה 20:06, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

א1 היא עוצמת הרצף. ועוזי ו. אין הוכחה שאין שום עוצמה בין א0 לא1, זו אקסיומה שניתן לקבל או לא לקבל, זו בעצם השערת הרצף.--Eitan110 - שיחה 23:18, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

א1 היא העוצמה של המספרים שאין שום שבר של מספרים שלמים שנותן אותם (מספרים אירציונליים). יש הוכחה יפה שמראה שאי אפשר לסדר את האירציונליים מול המספרים הטבעיים (1,2,3....עד אינסוף) וזו בעצם ההוכחה שיש עוצמות שונות של אינסוף. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:07, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

בדואים לבנים

בישראל יש בדואים שצבע עורם בהיר מאוד, קרוב לאירופאי. מאיפה הגיעו הגנים האירופאים לשבטים בדואים? 213.55.225.67 22:31, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

ככל הנראה מהצלבנים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:56, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

ספינקס זה כרוב?

האם הכרובים שהיו בבית המקדש ועל ארון הברית הם למעשה ספינקסים? 213.55.225.67 00:28, 16 בספטמבר 2020 (IDT)

ר' לעיל. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 08:55, יום רביעי בשבת, כ"ז באלול ה'תש"ף (IDT).

הים בסגר

אני גר 350 מטר מהים, מותר לי להיכנס אליו? 2.55.15.89 02:19, 16 בספטמבר 2020 (IDT)