ישראל משה אולבסקי – הבדלי גרסאות

**הרב ישראל משה אולבסקי**
	קובץ:הרב ישראל משה אולבסקי.jpg
לידה	26 בספטמבר 1916; כ"ח באלול ה'תרע"ו; אושנצ'ין פולין
פטירה	26 במאי 1966 (בגיל 49); ז' בסיוון ה'תשכ"ו; ניו יורק ארצות הברית
מקום קבורה	הר המנוחות
השכלה	ישיבת חכמי לובלין
מקום פעילות	פולין, גרמניה
תקופת הפעילות	? – 26 במאי 1966
השתייכות	רבני פולין, חסידי גור
תחומי עיסוק	תלמוד, הלכה
רבותיו	הרב אריה צבי פרומר, הרב מנחם זמבה
בני דורו	הרב יואל הלפרן, הרב שלמה זאב צווייגענהאפט, הרב ישראל אריה זלמנוביץ

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־17:23, 16 בספטמבר 2020

הרב ישראל משה אולבסקי (כ"ח באלול ה'תרע"ו – ז' בסיוון ה'תשכ"ו) היה איש ציבור ואיש חינוך במסגרת אגודת ישראל, בפולין, גרמניה וארצות הברית. היה הרב של ראדזיוב עד השואה. לאחר השואה שימש כרב בברגן-בלזן וכרב העיר צלה(אנ'). מרבני הוועד המרכזי של היהודים המשוחררים באזור הכיבוש הבריטי. בהמשך היגר לארצות הברית שם ייסד מוסדות של חסידות גור.

ביוגרפיה

נולד ליהודה אריה ולהענא רבקה. אמו הייתה בתו של הרב דוד שלמה זלמן ניימן, רבה של אושנצ'ין. אביו נפטר בהיותו בן שש, והוא נשלח ללמוד ב"חדר" בעיר ולוצלאווק. לאחר מכן למד במתיבתא בוורשה ואחר כך בישיבת חכמי לובלין^[1] הוא הוסמך לרבנות על ידי הרב מנחם זמבה. לאחר חתונתו גר אצל חמיו באיזביצה קויאווסקה. ולאחר מכן כיהן כרב העיר ראדזיוב.^[2]

במהלך השואה, היה אסיר במחנה הכפייה פלצרי בצ'נסטוחובה^[3] ובמחנה הריכוז אושוויץ במהלכה איבד את כל משפחתו, אמו אשתו וילדיו למעט אחיו. לאחר צעדת המוות ומעבר בכמה מחנות ריכוז פגש את אחיו הבכור רפאל אולבסקי, במחנה ברגן-בלזן, שם התברר להם ששניהם היו אסירים באושוויץ באותו זמן בבלוקים סמוכים מבלי לדעת זאת.

פעילותו בגרמניה לאחר השואה

קובץ:רבנים בברגן-בלזן.jpg

רבנים בברגן-בלזן (משמאל לימין) הרב ישראל משה אולבסקי, הרב יואל הלפרן והרב חיים מייזליש לאחר מעמד אזכרה לקרבנות המחנה שנקברו בקברי אחים

ב-1945 התקיים הקונגרס הראשון לשארית הפליטה באזור הכיבוש הבריטי, ובו נבחר הרב אולבסקי לאחד משלושת נציגי אגודת ישראל^[4] בוועד מחנה העקורים ברגן-בלזן שהיה בתחילה מחנה העקורים היהודים היחיד באזור הכיבוש הבריטי בגרמניה. הוועד לקח אחריות ציבורית על כל היהודים באזור הכיבוש הבריטי שבגרמניה^[5].

הרב אולבסקי היה "מסדר קידושין" במאות חתונות ויחד עם הרבנים האחרים בברגן-בלזן התיר לעגונות להינשא מחדש^[6]. גם אחיו רפאל אולבסקי היה מחברי הוועד אליו נבחר כנציג אחת המפלגות הציוניות^[7].

הרב אולבסקי הקים בעיר צלה הסמוכה לברגן-בלזן, קהילת עקורים של יהודים פולנים, וכיהן בראשה, והקים בה את הישיבה "אור המאיר"^[8] להקמת הקהילה בצלה היה מישנה חשיבות מאחר שבכוונת הבריטים הייתה להחזירם לפולין תוך הסתמכות על אי קליטתם ומעמדם כפליטים עקורים^[9]. כמו כן סייע להקמת ישיבה לצעירים ניצולי שואה ב-לנדסברג שנמצאה אז בדרום אזור השיפוט האמריקאי בגרמניה. גם בלנדסברג היה מחנה ריכוז ולאחר מכן מחנה עקורים. במקביל המשיך בפעולותיו הציבוריות והרבניות בוועד האזורי הבריטי ובמחנה העקורים.

פעילותו בארצות הברית במסגרת חסידות גור ואגודת ישראל

הרב אולבסקי עבר לאמריקה ב-1950, המשיך לפעול במסגרת אגודת ישראל ולקח חלק פעיל בהנהגת שיקום חסידות גור בארצות הברית לאחר השואה^[10]. שם ייסד מספר מוסדות תורניים של חסידות גור בהם "דרכי נעם", "ישיבת מחזיקי הדת" ו"מתיבתא בית ישראל" והיה חבר הוועד הפועל והמוסדות המרכזיים של אגודת ישראל.

הרב אולבסקי שאף לעלות לא"י. בשנת 1950 היה בין הנואמים בטקס העלייה לקרקע של המושב גמזו^[11]. בשל צורכי הציבור בארצות הברית נשאר שם עד שנפטר בגיל מוקדם יחסית בארצות הברית בז' בסיון ה'תשכ"ו, (1966). לאחר מסע הלוויה גדול בניו-יורק בו נשאו דברים, רבנים ונציגי שארית הפליטה הועלו עצמותיו לישראל, כאשר המשיך מסע ההלוויה בירושלים בהשתתפות רבני חסידות גור. הרב אולבסקי נקבר בסמיכות לרבו הרב מנחם זמבה בבית הקברות הר המנוחות, בירושלים^[12].

בשנת 2006 הונצחו הרב ישראל משה ורפאל אולבסקי בשלט על בית הכנסת בעיר צלה בגרמניה.

משפחתו

אשתו רחל לאה בתו של הרב יהושע קאטובסקי, ובנם יהושע יהודה אריה נהרגו בטרבלינקה בשנת ה'תש"ג. הוא נישא בשנית לאחר השואה להרבנית זלאטא ונולדו להם כמה ילדים.
בנם, הרב דוד אולבסקי, היה ראש ישיבה של חסידי גור באמריקה^[13]^[14]^[15]. בנו, הרב ישראל משה אולבסקי (הקרוי על שמו) הוא ראש הישיבה הנוכחי^[16].

לקריאה נוספת

הפרדס, חוברת י' שנה מ', עמ' 42, 1966.
חגית לבסקי, "משוחררים אך לא בני חורין: יסודות הארגון היהודי-לאומי בברגן-בלזן", הציונות יח (1994)
רפאל אולבסקי - הדמעה: פרקי זכרונות על אושנצ'ין-קויאבסקי, אושוויץ, בונה, וברגן-בלזן, בהוצאת ארגון שארית הפליטה מהאזור הבריטי - ברגן-בלזן - בישראל, תל אביב 1983.

קישורים חיצוניים

שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מ"ם, "אחד ממקימי הריסות הרוח לאחר השואה", בית יעקב, גיליון 89, תשרי תשכ"ז, עמ' 25, באתר היברובוקס
חגית לבסקי - ראשית חדשה: שארית הפלטה כישות לאומית בהתהוות, 1950- 1945, בספר "השואה - היסטוריה וזיכרון : קובץ מאמרים שי לישראל גוטמן" בהוצאת יד ושם, 2001.

הערות שוליים

^ "אור המאיר" שנה א' עמ' 4 , בהוצאת אגודת תלמידי מהר"ם שפירא.
^ שמואל אלברט, המודיע (מהדורה אנגלית) "עניין", ג' אייר תשע"ג
^ אייבשיץ יהושע -"בקרובי אקדש" עמ' 262
^ בריחים של שתיקה - שארית הפליטה וארץ ישראל", בשנתון משואה כח' עמ' 59, בעריכת יואל רפל. לוועד נבחרו 17 נציגים מכל המפלגות והקבוצות.
^ ליהודים מקבוצות שונות לא היה מעמד זהה בעיני השלטון הבריטי, לא רק מקרב העקורים אלא גם מקרב מי שהשתכנו בערים עצמם.
^ "פרוטוקול ברגן בלזן" לא יימכר: "הגיע הזמן לחקיקה בנושא", אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, 02 בדצמבר 2019, באתר ynet.
^ משואה לתקומה: ניצולי ברגן-בלזן חוגגים עצמאות, דניאל ליפסון, 30 באפריל 2017, באתר "הספרנים" - בלוג הספרייה הלאומית.
^ מגדל דוד (לעלוב) (מהדרת תשע"ה) תולדות המו"ל
^ ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה, בעריכת גדעון רפאל בן מיכאל, כרך 39, עמ' 152–154. באתר דעת.
^ המודיע (מהדורה אנגלית) ה' אייר תש"פ (community section) עמ' 24
^ מושב עובדים חדש של פועלי אגודת ישראל, הצופה, 1 במרץ 1950
^ הרב ישראל משה Olewski, באתר geni_family_tree
^ כל רגע - אבל בגור: ראש הישיבות נפטר מנגיף הקורונה, באתר kore.co.il
^ ראש ישיבות גור בארה"ב: הגר"ד אולבסקי, באתר כיכר השבת
^ יעקב מלמד, אבל בארה"ב: ראש ישיבות גור הגאון רבי דוד אולבסקי זצ"ל, באתר JDN - חדשות, ‏2020-04-05
^ New Gerrer Rosh Yeshiva, Son of Haguon Rav Dovid Olewski, Moves to New York – Boro Park 24, boropark24.com

[1] "אור המאיר" שנה א' עמ' 4 , בהוצאת אגודת תלמידי מהר"ם שפירא.

[hamodia-2] שמואל אלברט, המודיע (מהדורה אנגלית) "עניין", ג' אייר תשע"ג

[3] אייבשיץ יהושע -"בקרובי אקדש" עמ' 262

[4] בריחים של שתיקה - שארית הפליטה וארץ ישראל", בשנתון משואה כח' עמ' 59, בעריכת יואל רפל. לוועד נבחרו 17 נציגים מכל המפלגות והקבוצות.

[5] ליהודים מקבוצות שונות לא היה מעמד זהה בעיני השלטון הבריטי, לא רק מקרב העקורים אלא גם מקרב מי שהשתכנו בערים עצמם.

[6] "פרוטוקול ברגן בלזן" לא יימכר: "הגיע הזמן לחקיקה בנושא", אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, 02 בדצמבר 2019, באתר ynet.

[7] משואה לתקומה: ניצולי ברגן-בלזן חוגגים עצמאות, דניאל ליפסון, 30 באפריל 2017, באתר "הספרנים" - בלוג הספרייה הלאומית.

[8] מגדל דוד (לעלוב) (מהדרת תשע"ה) תולדות המו"ל

[9] ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה, בעריכת גדעון רפאל בן מיכאל, כרך 39, עמ' 152–154. באתר דעת.

[10] המודיע (מהדורה אנגלית) ה' אייר תש"פ (community section) עמ' 24

[11] מושב עובדים חדש של פועלי אגודת ישראל, הצופה, 1 במרץ 1950

[12] הרב ישראל משה Olewski, באתר geni_family_tree

[13] כל רגע - אבל בגור: ראש הישיבות נפטר מנגיף הקורונה, באתר kore.co.il

[14] ראש ישיבות גור בארה"ב: הגר"ד אולבסקי, באתר כיכר השבת

[15] יעקב מלמד, אבל בארה"ב: ראש ישיבות גור הגאון רבי דוד אולבסקי זצ"ל, באתר JDN - חדשות, ‏2020-04-05

[16] New Gerrer Rosh Yeshiva, Son of Haguon Rav Dovid Olewski, Moves to New York – Boro Park 24, boropark24.com

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 | בני דורו = הרב [[יואל הלפרן]], הרב [[שלמה זאב צווייגענהאפט]], הרב [[ישראל אריה זלמנוביץ]]
 }}
-הרב '''ישראל משה אולבסקי''' ([[כ"ח באלול]] [[ה'תרע"ו]] – [[ז' בסיוון]] [[ה'תשכ"ו]]) היה רב, איש ציבור ואיש חינוך במסגרת [[אגודת ישראל]], בפולין, גרמניה וארצות הברית. היה הרב של [[רדז'יוב|ראדזיוב]] עד [[השואה]]. לאחר השואה שימש כרב ב[[מחנה העקורים ברגן-בלזן|ברגן-בלזן]] וכרב העיר [[צלה (גרמניה)|צלה]]{{אנ|Celle}}. היה בין הרבנים ב[[הוועד המרכזי של היהודים המשוחררים באזור הכיבוש הבריטי|הוועד המרכזי של היהודים המשוחררים באזור הכיבוש הבריטי בגרמניה]]. בהמשך היגר ל[[ארצות הברית]] שם ייסד מוסדות של [[חסידות גור]].
+הרב '''ישראל משה אולבסקי''' ([[כ"ח באלול]] [[ה'תרע"ו]] – [[ז' בסיוון]] [[ה'תשכ"ו]]) היה איש ציבור ואיש חינוך במסגרת [[אגודת ישראל]], בפולין, גרמניה וארצות הברית. היה הרב של [[רדז'יוב|ראדזיוב]] עד [[השואה]]. לאחר השואה שימש כרב ב[[מחנה העקורים ברגן-בלזן|ברגן-בלזן]] וכרב העיר [[צלה (גרמניה)|צלה]]{{אנ|Celle}}. מרבני הוועד המרכזי של היהודים המשוחררים באזור הכיבוש הבריטי. בהמשך היגר ל[[ארצות הברית]] שם ייסד מוסדות של [[חסידות גור]].
 ==ביוגרפיה==
@@ שורה 21: / שורה 21: @@
 ==פעילותו בגרמניה לאחר השואה==
 [[קובץ:רבנים בברגן-בלזן.jpg|ממוזער|רבנים בברגן-בלזן (משמאל לימין) הרב ישראל משה אולבסקי, הרב [[יואל הלפרן]] והרב חיים מייזליש לאחר מעמד אזכרה לקרבנות המחנה שנקברו בקברי אחים]]
-ב-1945 התקיים הקונגרס הראשון לשארית הפליטה באזור הכיבוש הבריטי, ובו נבחר הרב אולבסקי לאחד משלושת נציגי [[אגודת ישראל]]{{הערה|לוועד נבחרו 17 נציגים מכל המפלגות והקבוצות, מרבית חברי הוועד היו נציגים של יהודי פולין שהיוו רוב במחנה אך היו גם נציגים ליהודים מגרמניה והונגריה, בעוד הנציגים החרדים של יהודי הונגריה פרשו בהמשך מהוועד.}}{{הערה|בריחים של שתיקה - שארית הפליטה וארץ ישראל", בשנתון משואה כח' עמ' 59, בעריכת [[יואל רפל]].}} בוועד [[מחנה העקורים ברגן-בלזן]] שהיה בתחילה מחנה העקורים היהודים היחיד באזור הכיבוש הבריטי בגרמניה, ולמשך זמן מה היה זה אף מחנה העקורים היהודי הגדול ביותר באזור זה עם כ-11 אלף עקורים. כאשר הוועד למעשה לקח אחריות ציבורית על כל היהודים ב[[אזורי הכיבוש בגרמניה|אזור הכיבוש הבריטי שבגרמניה]]{{הערה|ליהודים מקבוצות שונות לא היה מעמד זהה בעיני השלטון הבריטי, לא רק מקרב העקורים אלא גם מקרב מי שהשתכנו בערים עצמם.}}.
+ב-1945 התקיים הקונגרס הראשון לשארית הפליטה באזור הכיבוש הבריטי, ובו נבחר הרב אולבסקי לאחד משלושת נציגי [[אגודת ישראל]]{{הערה|בריחים של שתיקה - שארית הפליטה וארץ ישראל", בשנתון משואה כח' עמ' 59, בעריכת [[יואל רפל]]. לוועד נבחרו 17 נציגים מכל המפלגות והקבוצות.}} בוועד [[מחנה העקורים ברגן-בלזן]] שהיה בתחילה מחנה העקורים היהודים היחיד באזור הכיבוש הבריטי בגרמניה. הוועד לקח אחריות ציבורית על כל היהודים ב[[אזורי הכיבוש בגרמניה|אזור הכיבוש הבריטי שבגרמניה]]{{הערה|ליהודים מקבוצות שונות לא היה מעמד זהה בעיני השלטון הבריטי, לא רק מקרב העקורים אלא גם מקרב מי שהשתכנו בערים עצמם.}}.
+הרב אולבסקי היה "מסדר קידושין" במאות חתונות ויחד עם הרבנים האחרים בברגן-בלזן [[עגונות מלחמת העולם השנייה|התיר לעגונות]] להינשא מחדש{{הערה|1=[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5635795,00.html "פרוטוקול ברגן בלזן" לא יימכר: "הגיע הזמן לחקיקה בנושא"], אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, 02 בדצמבר 2019, באתר ynet.}}. גם אחיו רפאל אולבסקי היה מחברי הוועד אליו נבחר כנציג אחת המפלגות הציוניות{{הערה|1=[https://blog.nli.org.il/bergen-belsen/ משואה לתקומה: ניצולי ברגן-בלזן חוגגים עצמאות], דניאל ליפסון, 30 באפריל 2017, באתר "הספרנים" - בלוג הספרייה הלאומית.}}.
-על ייסוד ההנהגה היהודית המשותפת לאזור הבריטי כתבה ההיסטוריונית חגית לבסקי: {{ציטוטון|בספטמבר 1945 התקיים ביזמתה של הנהגת מחנה ברגן-בלזן הקונגרס הראשון של שארית הפלטה באזור הכיבוש הבריטי בסימן הדגל הכחול-לבן ותחת הסיסמה: "פיתחו את שערי ארץ-ישראל". בקונגרס הזה, שהשתתפו בו נציגים יהודים מכל המחנות והקהילות באזור הבריטי ונציגי הארגונים היהודיים בעולם, ובעיקר מאנגליה, גם נבחר הוועד המרכזי לכל האזור הבריטי.}}{{הערה|1=[https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16095 ראשית חדשה: שארית הפלטה כיישות לאומית בהתהוות, 1950- 1945], חגית לבסקי, בספר "השואה - היסטוריה וזיכרון: קובץ מאמרים שי לישראל גוטמן" בהוצאת [[יד ושם]], 2001.}}.
+הרב אולבסקי הקים בעיר צלה הסמוכה לברגן-בלזן, קהילת עקורים של יהודים פולנים, וכיהן בראשה, והקים בה את הישיבה "אור המאיר"<ref>מגדל דוד ([[חסידות לעלוב|לעלוב]]) (מהדרת תשע"ה) תולדות המו"ל</ref> להקמת הקהילה בצלה היה מישנה חשיבות מאחר שבכוונת הבריטים הייתה להחזירם לפולין תוך הסתמכות על אי קליטתם ומעמדם כפליטים עקורים{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/shoah/biton39.pdf ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה], בעריכת גדעון רפאל בן מיכאל, כרך 39, עמ' 152–154. באתר דעת.}}. כמו כן סייע להקמת ישיבה לצעירים ניצולי שואה ב-[[לנדסברג על הלך|לנדסברג]] שנמצאה אז בדרום אזור השיפוט האמריקאי בגרמניה. גם בלנדסברג היה מחנה ריכוז ולאחר מכן מחנה עקורים. במקביל המשיך בפעולותיו הציבוריות והרבניות בוועד האזורי הבריטי ובמחנה העקורים.
-הרב אולבסקי היה "מסדר קידושין" במאות חתונות ויחד עם הרבנים האחרים בברגן-בלזן [[עגונות מלחמת העולם השנייה|התיר לעגונות]] רבות להינשא מחדש. פעולה זו של התרת עגונות הנחשבת למסובכת הלכתית מצריכה חקירה ותיעוד של עדויות דבר ששימש בהמשך כמסמכים היסטוריים ראשונים במעלה על קורות היהודים במחנות{{הערה|1=[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5635795,00.html "פרוטוקול ברגן בלזן" לא יימכר: "הגיע הזמן לחקיקה בנושא"], אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, 02 בדצמבר 2019, באתר ynet.}}. גם אחיו רפאל אולבסקי היה מחברי הוועד אליו נבחר כנציג אחת המפלגות הציוניות{{הערה|1=[https://blog.nli.org.il/bergen-belsen/ משואה לתקומה: ניצולי ברגן-בלזן חוגגים עצמאות], דניאל ליפסון, 30 באפריל 2017, באתר "הספרנים" - בלוג הספרייה הלאומית.}}. ולצד שני חברי וועד נוספים הופקד על ענף התיעוד, ההיסטוריה והחינוך. במסגרת זו הוציאו בין היתר את העיתון ה"אונדזער שטימע" - הקול שלנו.
-לדברי חגית לבסקי: {{ציטוטון|במחנה העקורים בֶּרגֶן-בֶּלזֶן הוקם במשך חמש השנים שלאחר השחרור דגם מושלם של מיני-רפובליקה אוטונומית יהודית, וזאת בטרם הקמת מדינת ישראל.}}{{הערה|1=[https://www.news1.co.il/Archive/003-D-59227-00.html היומן הקטן של רפאל אוֹלֶבסְקִי / בֶּרגֶן-בֶּלזֶן 1947-1945], אריה אולבסקי, 02 במאי 2011 באתר news1.}}
-הרב אולבסקי הקים בעיר צלה הסמוכה לברגן-בלזן, קהילת עקורים של יהודים פולנים, וכיהן בראשה, והקים בה את הישיבה "אור המאיר"<ref>מגדל דוד ([[חסידות לעלוב|לעלוב]]) (מהדרת תשע"ה) תולדות המו"ל</ref> להקמת הקהילה ב-צלה בהקדם, עבור עקורים מפולין, היה מישנה חשיבות מאחר שבכוונת הבריטים הייתה להחזירם לפולין תוך הסתמכות על אי קליטתם ומעמדם כפליטים עקורים{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/shoah/biton39.pdf ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה], בעריכת גדעון רפאל בן מיכאל, כרך 39, עמ' 152-154. באתר דעת.}}. כמו כן סייע להקמת ישיבה לצעירים ניצולי שואה ב-[[לנדסברג על הלך|לנדסברג]] שנמצאה אז בדרום אזור השיפוט האמריקאי בגרמניה. גם בלנדסברג היה מחנה ריכוז ולאחר מכן מחנה עקורים. במקביל המשיך בפעולותיו הציבוריות והרבניות בוועד האזורי הבריטי ובמחנה העקורים.
-כאשר גרשו הבריטים את [[אקסודוס (אוניית מעפילים)|אוניית המעפילים אקסודוס]] בחזרה לגרמניה וניסו להורידם בנמל המבורג, סירבו המעפילים לרדת ונאבקו בבריטים. כוונת הבריטים הייתה להרעיבם עד שייכנעו אך הוועד גייס מזון ונאבק על כך שישלחו אותו לנוסעי האוניה, כפי שלבסוף קרה{{הערה|ברוקמאן, מרדכי בן מנחם שמעון, "מגדל דוד" עמ' 92.}}. כך גם לקח הוועד אחריות לנוסעי האונייה בעת שהותם הארוכה במחנות בגרמניה.
-הרב אולבסקי היה בין רבני אגודת ישראל באזור הבריטי בגרמניה אשר תמכו ועודדו את העקורים לעלות לארץ ישראל{{הערה|"מקלט או סכנה? -ישראל בעיני ניצולים חרדים", מיכל שאול, באסופה: "ישראל בעיני שורדי השואה וניצוליה, בעריכת דליה עופר.}}.
 ==פעילותו בארצות הברית במסגרת חסידות גור ואגודת ישראל==
-הרב אולבסקי עבר לאמריקה ב-1950, המשיך לפעול במסגרת אגודת ישראל ולקח חלק פעיל בהנהגת שיקום חסידות גור בארצות הברית לאחר השואה.<ref>[[המודיע]] (מהדורה אנגלית) ה' אייר תש"פ (community section) עמ' 24</ref>. שם ייסד מספר מוסדות תורניים של חסידות גור בהם "דרכי נעם", "ישיבת מחזיקי הדת" ו"מתיבתא בית ישראל" והיה חבר הוועד הפועל והמוסדות המרכזיים של אגודת ישראל.
+הרב אולבסקי עבר לאמריקה ב-1950, המשיך לפעול במסגרת אגודת ישראל ולקח חלק פעיל בהנהגת שיקום חסידות גור בארצות הברית לאחר השואה<ref>[[המודיע]] (מהדורה אנגלית) ה' אייר תש"פ (community section) עמ' 24</ref>. שם ייסד מספר מוסדות תורניים של חסידות גור בהם "דרכי נעם", "ישיבת מחזיקי הדת" ו"מתיבתא בית ישראל" והיה חבר הוועד הפועל והמוסדות המרכזיים של אגודת ישראל.
-הרב אולבסקי שאף לעלות לא"י ועוד בשנת 1950 היה בין הנואמים בטקס העלייה לקרקע של המושב [[גמזו (מושב)|גמזו]]{{הערה|{{הצופה||מושב עובדים חדש של פועלי אגודת ישראל|1950/03/01|00410}}}}, אך בשל צורכי הציבור בארצות הברית נשאר שם עד שנפטר בגיל מוקדם יחסית בארצות הברית ב[[ז' בסיון]] [[ה'תשכ"ו]], (1966). לאחר מסע הלוויה גדול בניו-יורק בו נשאו דברים, רבנים ונציגי שארית הפליטה הועלו עצמותיו לישראל, כאשר המשיך מסע ההלוויה בירושלים בהשתתפות רבני חסידות גור. הרב אולבסקי נקבר בסמיכות לרבו הרב [[מנחם זמבה]] ב[[בית הקברות הר המנוחות]], ב[[ירושלים]].{{הערה|1=https://www.geni.com/people/Rav-Yisroel-Moshe-Olewski/6000000013093600391}}
+הרב אולבסקי שאף לעלות לא"י. בשנת 1950 היה בין הנואמים בטקס העלייה לקרקע של המושב [[גמזו (מושב)|גמזו]]{{הערה|{{הצופה||מושב עובדים חדש של פועלי אגודת ישראל|1950/03/01|00410}}}}. בשל צורכי הציבור בארצות הברית נשאר שם עד שנפטר בגיל מוקדם יחסית בארצות הברית ב[[ז' בסיון]] [[ה'תשכ"ו]], (1966). לאחר מסע הלוויה גדול בניו-יורק בו נשאו דברים, רבנים ונציגי שארית הפליטה הועלו עצמותיו לישראל, כאשר המשיך מסע ההלוויה בירושלים בהשתתפות רבני חסידות גור. הרב אולבסקי נקבר בסמיכות לרבו הרב [[מנחם זמבה]] ב[[בית הקברות הר המנוחות]], ב[[ירושלים]]{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=הרב ישראל משה Olewski|אתר=geni_family_tree|כתובת=https://www.geni.com/people/הרב-ישראל-משה-Olewski/6000000013093600391|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-09-15}}}}.
 בשנת 2006 הונצחו הרב ישראל משה ורפאל אולבסקי בשלט על בית הכנסת בעיר צלה בגרמניה.
 ==משפחתו==
+* אשתו רחל לאה בתו של הרב יהושע קאטובסקי, ובנם יהושע יהודה אריה נהרגו ב[[טרבלינקה]] בשנת ה'תש"ג. הוא נישא בשנית לאחר השואה להרבנית זלאטא ונולדו להם כמה ילדים.
-* אחיו אשר שרד את השואה, [[רפאל גרשון אולבסקי]]{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/shoah/biton39.pdf ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה], בעריכת גדעון רפאל בן מיכאל, כרך 39, עמ' 152-154. באתר דעת.}}, שימש גם הוא בין מנהיגי מחנה העקורים ולימים יו"ר ארגון שארית הפליטה של מחנה ברגן בלזן.{{הערה|1=https://www.geni.com/people/Rafael-Olewski/6000000002905282212}}
+*בנם, הרב דוד אולבסקי, היה [[ראש ישיבה]] של [[חסידי גור]] ב[[אמריקה]]{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=כל רגע - אבל בגור: ראש הישיבות נפטר מנגיף הקורונה|כתובת=http://kore.co.il/viewArticle/62282|תאריך_וידוא=2020-09-15|אתר=kore.co.il}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=ראש ישיבות גור בארה"ב: הגר"ד אולבסקי|אתר=כיכר השבת|כתובת=http://www.kikar.co.il/354595.html|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-09-15}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=אבל בארה"ב: ראש ישיבות גור הגאון רבי דוד אולבסקי זצ"ל|אתר=JDN - חדשות|תאריך=2020-04-05|כתובת=https://www.jdn.co.il/breakingnews/1306307/|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2020-09-15|הכותב=יעקב מלמד}}}}. בנו, הרב ישראל משה אולבסקי (הקרוי על שמו) הוא ראש הישיבה הנוכחי{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=New Gerrer Rosh Yeshiva, Son of Haguon Rav Dovid Olewski, Moves to New York – Boro Park 24|כתובת=https://boropark24.com/news/new-gerrer-rosh-yeshiva-son-of-haguon-rav-dovid-olewski-moves-to-new-york|תאריך_וידוא=2020-09-15|אתר=boropark24.com}}}}.
-* אשתו רחל לאה בתו של הרב יהושע קאטובסקי, ובנם יהושע יהודה אריה נהרגו ב[[טרבלינקה]] בשנת ה'תש"ג. הוא נישא בשנית לאחר השואה להרבנית זלאטא ונולדו להם כמה ילדים.
-*בנם הרב דוד אולבסקי היה [[ראש ישיבה]] של [[חסידי גור]] ב[[אמריקה]]. הוא נפטר מ[[מחלת נגיף קורונה 2019|קורונה]] בשנת ה'תש"פ.{{הערה|1=http://kore.co.il/viewArticle/62282}}{{הערה|1=https://www.kikar.co.il/354595.html}}{{הערה|1=https://www.jdn.co.il/breakingnews/1306307/}}
-*נכדו הרב ישראל משה אולבסקי (הקרוי על שמו) הוא ראש הישיבה הנוכחי.{{הערה|1=https://boropark24.com/news/new-gerrer-rosh-yeshiva-son-of-haguon-rav-dovid-olewski-moves-to-new-york}}
 ==לקריאה נוספת==