שני (צבע) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־12:11, 17 בספטמבר 2020

שני הוא צבען אדום, ששימש בעולם העתיק לצביעת בדים.

השימוש בצבע

בכמה ממצוות התורה נדרשת תולעת השני, ביריעות המשכן, בבגדי כהונה, במצוות טהרת המצורע, ובהכנת אפר פרה אדומה, כמו כן חכמים דרשו מהפסוקים לקשור לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח והיא רצועת צמר צבועה בשני, שהייתה מלבינה בדרך נס כסימן לכפרת החטאים^[1].

כמו התכלת והארגמן (ואף יותר מהם) היה השָׁנִי אחד הצבעים הנפוצים לצביעת צמר, בספר בראשית, בלידת תמר אשת יהודה תאומים, הבן שהוציא את ידו ונקשר עליה חוט שני, נקרא זרח כזריחת צבע השני^[2]. רחב נדרשה על ידי המרגלים לקשור את "תקוות חוט השני" בחלון כסימן היכר.

הצבע וזיהויו

אטימולוגיה

השמות במקרא "תולעת שָנִי", או "תולע" או "שְנִי תולעת", הפכו לשמות נרדפים לצבע עצמו. אך שני תולעת הכוונה לצמר הצבוע באדום מסוג 'תולע'^[3](וצמר הצבוע אדום נקרא ארגמן) דעת האבן עזרא היא שהכוונה לבד המשי, אך שיטתו מוקשית מאוד שכן מפורש בתוספתא שבגדי כהונה היו מצמר ופשתים בלבד.

השָׁנִי נקרא גם כרמיל^[4] הפרשנים זיהו עם המילה הפרסית قِرْمِز (קִרְמִז) – מתולע. גם במקרא נקראו כך לובשי הבגד הצבוע אדום, -אַנְשֵׁי חַיִל מְתֻלָּעִים (נחום ב).

בלשון המשנה הצבע נקרא זהורית (לשון של זהורית).

יש הסבורים^[5]שמשמעות השם שני, מהצורך לצבוע פעם שניה על מנת שיהיה זוהר. וכן ביוונית נקרא 'דיבא פַן' שמשמעו צבוע פעמיים^[6].

הגוון

זיהויו כצבע אדום עולה בבירור מהפסוקים: אם יהי חטאיכם כשנים – כשלג ילבינו, אם יאדימו כתולע – כצמר יהיו^[7]. כחוט השני שפתותיך^[8]. אמנם לא סביר שהיה שווה לצבע הארגמן שהרי נמנים תמיד כשלשה צבעים "תכלת וארגמן ותולעת שני".

יש פרשנים שכתבו שצבעו צבע "אורנג'"^[9], במדרש^[10] מתואר צבע הארגמן כאדום לעומת תולעת השני שאינו לא אדום ולא ירוק^[11] וכך יש הסבורים שהצבע הוא נוטה לכתום, הרב יוסף קאפח^[12] מזהה את המילה 'כרמז' (כרמיל) המובאת בראשונים, עם צבע 'אדום דהה', שאינו עז. יוספוס פלביוס מתאר את הצבע כגוון האש. מרד"ק^[13] נראה שהצבע היה אדום, לעומת הארגמן שהיה אדום נוטה לסגול.

במחקר שערך זהר עמר הסתבר שבישול כנימות אלון השני מפיק תמיסה אדומה כדם, אולם כאשר הצבען מתקבע בסיבי הצמר מתקבל גוון כתום. בהשריה ממושכת ניתן לקבל גוון כמעט אדום.

מקור הצבע

השם 'תולעת שני' מורה כי הצבע הופק ממין שרץ, בדומה לתכלת שהופקה מחילזון^[14].

מפירוש הרמב"ם נראה שלא נעשה מיצור חי, אלא מגרגירי פרי אדום^[15], בחלקיקי הצבען נראים כעין נקודות כמראה תולעים, ולכן נקרא תולע. כעין זה כתב רש"י^[16] "תולע: צבע שצובעים בו אדום, גרעינים הם, ויש תולעים בכל אחד ואחד" רבינו בחיי^[17]כותב שנעשה מגרגרים שהתולעת בתוכם ולא מגופה. התפארת ישראל^[18] טוען שלא מסתבר שצבעו בגדי כהונה בדבר שאסור באכילה (תולעת - שרץ)^[19] אך מביא גם פירוש שנעשה הצבע מביצי תולעים שנמצאים בעלים של עץ הנקרא שְטֶכפַּלמֶה (שטאכלפלמע).

מחקרים

פרופ' זהר עמר שערך מחקר היסטורי וומעשי מקיף הוכיח שהיו בעת העתיקה כמה מיני חרקים מהם הפיקו צבע. המקורות הקלאסים והערבים מתייחסים בעיקר לכנימה Quercus coccifera שממנה הפיקו את הצבע, והיא מצויה בעצי אלון באזור אגן הים התיכון כמו דרום צרפת וספרד. אולם עמר איתר בישראל מין אחר של כנימה בשם כרמיל מצוי (קוצים) הגדל על אלון מצוי בחבל ההררי של ארץ ישראל וממנה הפיק צבע איכותי. למחקר זה הקדיש מונוגרפיה נרחבת.^[20]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שני בוויקישיתוף

כרמיל הקוצים באתר פורטל הדף היומי
התגלתה תולעת השני באתר סיינטיפיק אמריקן ישראל
גילוי: כנימת האלון היא "תולעת השני", באתר ערוץ 7, 31 בדצמבר 2002
יום ליקוט 'תולעת שני' בנחלת אפריים באתר מכון המקדש
זהר עמר, תקוות השני: תולעת השני של ארץ ישראל, בגיליון 247 של עת־מול

הערות שוליים

^ משנה, מסכת יומא ו',ו'. בבלי, מסכת ראש השנה, ל"א, ב'.
^ רש"י על בראשית, ל"ח, ל'
^ רמב"ם פ"ח מכלי המקדש
^ דברי הימים ב' פ"ב יג
^ התפארת ישראל בהקדמתו לסדר מועד מביא בשם הרמב"ם פיה"מ פרה פ"ג (ובדבריו לא נמצא)
^ תפארת ישראל שם
^ ישעיה א יח
^ שיר השירים ד
^ הרב מנחם מנדל כשר ב'תורה שלמה' מילואים לפר' כי תשא הביא כך בשם רד"ק ורד"ל
^ פסיקתא רבתי פיסקה כ'
^ ירוק בלשון חז"ל הוא בין צבע הביצה לצבע הזהב ועד צבע ירוק בהיר
^ פירושו לרמב"ם כלאיים פ"ט
^ דברי הימים ב פ"ב ו', וראה בישעיהו שכתב שארגמן-אדום ותולע-כרמי (כרמז?)
^ כך סוברים רבים ביניהם הרב יחזקאל לנדא בעל הנודע ביהודה (תניינא או"ח ג) שהוכיח מכך היתר לצביעת תפילין בצבע האסור באכילה
^ פ"ג מהל' פרה אדומה גרגרים אדומים דומים לגרעיני החרובים והן כמו האוג, ותולעת כמו יתוש יש בכל גרגיר מהן
^ ישעיהו א יח
^ פרשת תרומה
^ בהקדמתו לסדר מועד, 'כללי בגדי קודש'
^ אך מיישב קצת שייתכן שבצבע שאינו ראוי כלל לאכילה אין בעיה
^ להרחבה: זהר עמר, בעקבות תולעת השני הארץ-ישראלית, ירושלים, תשס"ז

[1] משנה, מסכת יומא ו',ו'. בבלי, מסכת ראש השנה, ל"א, ב'.

[2] רש"י על בראשית, ל"ח, ל'

[3] רמב"ם פ"ח מכלי המקדש

[4] דברי הימים ב' פ"ב יג

[5] התפארת ישראל בהקדמתו לסדר מועד מביא בשם הרמב"ם פיה"מ פרה פ"ג (ובדבריו לא נמצא)

[6] תפארת ישראל שם

[7] ישעיה א יח

[8] שיר השירים ד

[9] הרב מנחם מנדל כשר ב'תורה שלמה' מילואים לפר' כי תשא הביא כך בשם רד"ק ורד"ל

[10] פסיקתא רבתי פיסקה כ'

[11] ירוק בלשון חז"ל הוא בין צבע הביצה לצבע הזהב ועד צבע ירוק בהיר

[12] פירושו לרמב"ם כלאיים פ"ט

[13] דברי הימים ב פ"ב ו', וראה בישעיהו שכתב שארגמן-אדום ותולע-כרמי (כרמז?)

[14] כך סוברים רבים ביניהם הרב יחזקאל לנדא בעל הנודע ביהודה (תניינא או"ח ג) שהוכיח מכך היתר לצביעת תפילין בצבע האסור באכילה

[15] פ"ג מהל' פרה אדומה גרגרים אדומים דומים לגרעיני החרובים והן כמו האוג, ותולעת כמו יתוש יש בכל גרגיר מהן

[16] ישעיהו א יח

[17] פרשת תרומה

[18] בהקדמתו לסדר מועד, 'כללי בגדי קודש'

[19] אך מיישב קצת שייתכן שבצבע שאינו ראוי כלל לאכילה אין בעיה

[20] להרחבה: זהר עמר, בעקבות תולעת השני הארץ-ישראלית, ירושלים, תשס"ז

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

@@ שורה 20: / שורה 20: @@
 יש פרשנים שכתבו שצבעו צבע "אורנג'"{{הערה|הרב [[מנחם מנדל כשר]] ב'תורה שלמה' מילואים לפר' כי תשא הביא כך בשם רד"ק ורד"ל}}, במדרש{{הערה|פסיקתא רבתי פיסקה כ'}} מתואר צבע הארגמן כאדום לעומת תולעת השני שאינו '''לא אדום ולא ירוק'''{{הערה|ירוק בלשון חז"ל הוא בין צבע הביצה לצבע הזהב ועד צבע ירוק בהיר}} וכך יש הסבורים שהצבע הוא נוטה ל[[כתום]], הרב [[יוסף קאפח]]{{הערה|פירושו לרמב"ם כלאיים פ"ט}} מזהה את המילה 'כרמז' (כרמיל) המובאת בראשונים, עם צבע 'אדום דהה', שאינו עז. [[יוספוס פלביוס]] מתאר את הצבע כגוון ה[[אש]]. מ[[רד"ק]]{{הערה|דברי הימים ב פ"ב ו', וראה בישעיהו שכתב שארגמן-אדום ותולע-כרמי (כרמז?)}} נראה שהצבע היה אדום, לעומת הארגמן שהיה אדום נוטה ל[[סגול]].
+במחקר  שערך [[זהר עמר]] הסתבר שבישול כנימות אלון השני מפיק תמיסה אדומה כדם, אולם כאשר הצבען מתקבע בסיבי הצמר מתקבל גוון כתום. בהשריה ממושכת ניתן לקבל גוון כמעט אדום.
 ===מקור הצבע===
@@ שורה 27: / שורה 29: @@
 ===מחקרים===
+פרופ' [[זהר עמר]] שערך מחקר היסטורי וומעשי מקיף הוכיח שהיו בעת העתיקה כמה מיני חרקים מהם הפיקו צבע. המקורות הקלאסים והערבים מתייחסים בעיקר ל[[כנימות|כנימה]] ''Quercus coccifera'' שממנה הפיקו את הצבע, והיא מצויה בעצי אלון באזור אגן הים התיכון כמו דרום צרפת וספרד. אולם עמר איתר בישראל מין אחר של כנימה בשם כרמיל מצוי (קוצים) הגדל על [[אלון מצוי]] בחבל ההררי של ארץ ישראל וממנה הפיק צבע איכותי. למחקר זה הקדיש מונוגרפיה נרחבת.{{הערה|1=להרחבה: זהר עמר, '''בעקבות תולעת השני הארץ-ישראלית''', ירושלים, תשס"ז}}
-לטענת פרופסור [[זהר עמר]], "תולעת השני", ממנה הפיקו את צבע השני, היא [[כנימת מגן|כנימה]] ממשפחת ה[[כרמיליים]] {{אנ|Kermes (insect)}}. צבע זה שימש בתקופת המקרא ובימי הבית השני למטרות קודש וחול. מכל המקורות שנבדקו עולה כי מדובר בצבען מוכר, יקר ערך ונחשב מאוד בעיני הבריות בעת ההיא{{הערה|1=להרחבה: זהר עמר, '''בעקבות תולעת השני הארץ-ישראלית''', ירושלים, תשס"ז}}. הוא הצליח לאתר את הכנימה, לאחר שזו נעלמה כמעט כליל, בעצי [[אלון]] ב[[גולן]] ולהפיק ממנה את הצבען.
-כיום הכנימה ''Quercus coccifera'' שממנה הפיקו את הצבע, מצויה בעצי אלון בארצות [[מגרב|המגרב]], בספרד, בארצות הבלקן, באנטוליה, במערב סוריה, בלבנון, מעט באיטליה ולוב.
 ==קישורים חיצוניים==

צבעים וייצוגם במחשב
גוני אפור	לבן • כסף • אפור • שחור
צבעי היסוד ב-RGB	אדום • ירוק • כחול
צבעים שניוניים	ציאן • צהוב • מג'נטה
צבעים שלישוניים	כתום • תרוג • ירוק אביב • תכלת • סגול • ורוד שושנה
פיגמנטי צביעה	אוכרה • ספיה • כחול פרוסי • וירידיאן • אולטראמרין
שונות	אינדיגו • ענבר • חום • זהב • נחושת • ארגמן • ורוד • שני • בורדו • בורגונדי • בז' • חאקי • טורקיז • ערמון • פנטון 448c • קרדינל • כתום בטיחותי • ירוק זית