אדריכלות היי-טק – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פופ (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 28: שורה 28:
<gallery widths="180" heights="200" perrow="6">
<gallery widths="180" heights="200" perrow="6">
קובץ:Flickr_-_paul_bica_-_evening.jpg|בית המרקחת לסלי ל.דן ב[[אוניברסיטת טורונטו]] הושלם בשנת 2006
קובץ:Flickr_-_paul_bica_-_evening.jpg|בית המרקחת לסלי ל.דן ב[[אוניברסיטת טורונטו]] הושלם בשנת 2006
קובץ:Torre-agbar-nit.jpg|שמאל|[[טורה אגבר]] ב[[ברצלונה]] הושלמה בשנת 2004
קובץ:Torre-agbar-nit.jpg|[[טורה אגבר]] ב[[ברצלונה]] הושלמה בשנת 2004
קובץ:HSBC_Hong_Kong_Headquarters.jpg|ממוזער|250px|השריפה, מבט מכיוון המזרח
קובץ:HSBC_Hong_Kong_Headquarters.jpg|השריפה, מבט מכיוון המזרח
File:860-880_Lake_Shore_Drive.jpg|860-880 אגם שור כונן דירות, הושלמה 1951, שיקגו
קובץ:860-880_Lake_Shore_Drive.jpg|860-880 אגם שור כונן דירות, הושלמה 1951, שיקגו
קובץ:John_Hancock_Center_2.jpg|[[מרכז ג'ון הנקוק]], שנת 1969, שיקגו
קובץ:John_Hancock_Center_2.jpg|[[מרכז ג'ון הנקוק]], שנת 1969, שיקגו
File:Lloyd's_14.jpg|בניין לוידס, שהושלם בשנת 1986, לונדון
קובץ:Lloyd's_14.jpg|בניין לוידס, שהושלם בשנת 1986, לונדון
קובץ:Berlin_-_ICC3.jpg|מרכז הקונגרסים הבינלאומי של ברלין נפתח בשנת 1979
קובץ:Berlin_-_ICC3.jpg|מרכז הקונגרסים הבינלאומי של ברלין נפתח בשנת 1979
</gallery>
</gallery>

גרסה מ־16:05, 20 בספטמבר 2020

אדריכלות ההיי-טק, הידועה גם בשם אקספרסיוניזם מבני, היא סוג של סגנון אדריכלי מודרני מאוחר שהופיע בשנות ה-70 של המאה ה-20. סגנון זה משלב אלמנטים מתעשיית ההיי-טק והטכנולוגיה בארכיטקטורה, הן כשיטות בנייה והן כאלמנטים חזותיים הלקוחים מעולם הטכנולוגיה. הסגנון משמש גשר בין המודרניזם והפוסט-מודרניזם; עם זאת, נותרו שטחים אפורים באשר לתקופה המדויקת אליה יש לשייך את הסגנון כיוון שהגבולות בין זרמים אלה מטושטשים. חלק מנושאיו ורעיונותיו של סגנון אדריכלות היי-טק נקלטו מאוחר יותר בסגנון האמנות הנאו-פוטוריסטית ובתנועה האדריכלית.

בדומה לברוטליזם, המבנים המשויכים לאדריכלות ההיי-טק הם לעיתים רבות מבנים החושפים את השלד הפנימי שלהם ובכך מראים בו זמנית את המבנה החיצוני והפנימי שלהם. אלמנט זה יוצר ניגוד בין שלדי הברזל הפנימיים של המבנה לבין קירותיו החיצוניים. דוגמה למבנה כזה הוא מרכז פומפידו אשר לקח עד הקצה את רעיון זה של מבנה "חשוף". במקרה זה השימוש בפלדה "מבנית" הוא בחירה סגנונית או אסתטית.

מטרות

אדריכלות ההיי-טק באה בגישה מרדנית, האומרת כי יש להראות את האלמנטים הטכניים של הבניין על ידי החצנה שלהם. דבר זה מדגיש את אחת המטרות של אדריכלות ההיי-טק - העברת המסר כי מבנה אינו חייב להיות מוגמר עד סופו ולרדת לכל הפרטים הקטנים על מנת להיות אסתטי או איכותי.

היבט נוסף של המטרות של אדריכלות ההיי-טק הוא האמונה המחודשת בכך שהטכנולוגיה יכולה לשפר את העולם ולא להפך. כלומר, חתירה לאסתטיקה תעשייתית חדשה המבוססת על המחשבה כי הטכנולוגיה היא התפתחות חיובית ולכן יש לעצב באמצעותה. היבט זה בולט במיוחד בתוכניות של קנזו טנגה עבור שיקום של אזורים שנחרבו ממלחמה או אסון טבע באמצעות אדריכלות מודרנית.

מאפיינים

מאפייניה של אדריכלות ההיי-טק השתנו במהלך הזמן אך בכל זאת קיימים כמה אלמנטים טכניים שנשמרו, אחד מהם הוא הסדר והפונקציונליות. לאדריכלים חשוב שהעיצוב לא יבוא על חשבון המטרה שלשמה הבניין נבנה.

כפי שנכתב קודם, אלמנט חוזר הוא הניסיון של האמן להחצין את השלד של הבניין ואת "איבריו הפנימיים" ולא להצניע אותם. דוגמה טובה לכך הוא מרכז פומפידו, המציג לראווה את צינורות האוורור הפנימיים שלו. אלמנט נוסף הוא השימוש בחומרים לא מעובדים כגון זכוכית ופלדה, אשר פופולריים מאוד בקרב אדריכלי הזרם.

אדריכלות היי-טק בקולנוע

בסרט בלייד ראנר משנת 1982, העוסק בטכנולוגיה ובעתידנות מנקודת מבטם של האנשים בתקופה בה הסרט נוצר, ניתן לראות כי יוצרי הסרט בחרו בסגנון אדריכלי המזכיר את אדריכלות ההיי-טק בעת עיצוב הבניינים הנמצאים ברקע הסצנות.

אדריכלים

גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדריכלות היי-טק בוויקישיתוף

הערות שוליים