עזריאל אריאל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 5: שורה 5:
| כיתוב =
| כיתוב =
| כינוי =
| כינוי =
| תאריך לידה = דצמבר [[1961]]
| תאריך לידה = [[27 בנובמבר]] [[1961]]
| מקום לידה = [[ירושלים]]
| מקום לידה = [[ירושלים]]
| תאריך פטירה =
| תאריך פטירה =
שורה 29: שורה 29:
| חתימה =
| חתימה =
}}
}}
הרב '''עזריאל אריאל''' (נולד ב[[י"ט בכסלו]] [[ה'תשכ"ב]], דצמבר [[1961]]) הוא [[רב]] היישוב [[עטרת]], ראש תחום חברה ומשפחה ב[[חותם (ארגון)|פורום חותם]], ראש תנועת "בוחרים במשפחה" ועורך [[ספרות תורנית]].
הרב '''עזריאל אריאל''' (נולד ב[[י"ט בכסלו]] [[ה'תשכ"ב]], [[27 בנובמבר]] [[1961]]) הוא [[רב]] היישוב [[עטרת]], ראש תחום חברה ומשפחה ב[[חותם (ארגון)|פורום חותם]], ראש תנועת "בוחרים במשפחה" ועורך [[ספרות תורנית]].


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==

גרסה מ־19:03, 25 בספטמבר 2020


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים ריקים [ תקופת פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הרב עזריאל אריאל
לידה 27 בנובמבר 1961 (בן 62)
י"ט בכסלו ה'תשכ"א
ירושלים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק מצוות התלויות בארץ
תפקידים נוספים רב היישוב עטרת
רבותיו אביו, הרב יעקב אריאל
אב יעקב אריאל עריכת הנתון בוויקינתונים
www.dkatom.co.il/azriel
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב עזריאל אריאל (נולד בי"ט בכסלו ה'תשכ"ב, 27 בנובמבר 1961) הוא רב היישוב עטרת, ראש תחום חברה ומשפחה בפורום חותם, ראש תנועת "בוחרים במשפחה" ועורך ספרות תורנית.

ביוגרפיה

נולד בי"ט בכסלו תשכ"א בירושלים, בן בכור לרב יעקב אריאל ולרבנית נחמה (לבית מנדלסון).

בהיותו בן שנה עבר עם הוריו למושב כפר מימון בנגב המערבי, שהוקם שנים אחדות קודם לכן, שם נולדו בהמשך ששת אחיו ואחיותיו.

למד בישיבה תיכונית "בית יהודה" בכפר מיימון. לאחר מכן בישיבת מרכז הרב, ובכולל מג"ל בגוש קטיף. בשנת תש"נ הצטרף למקימי מכון התורה והארץ ובמסגרת זו כתב מאמרים רבים וספרים בנושאי מצוות התלויות בארץ. היה מיוזמי וממתווי דרכה של הישיבה המוזיקלית "כינור דוד" ביישוב עטרת.

ערך חלק מסדרת השו"ת באהלה של תורה וספרים נוספים שכתב אביו. כתב בעבר טור קבוע בעלון השבת באהבה ובאמונה. במשך כ8 שנים ערך את כתב העת צהר.

נשוי לחדווה (בתו של הרב אליעזר ולדמן) עובדת סוציאלית במקצועה, לבני הזוג תשעה ילדים. גר ביישוב עטרת ומשמש כרב היישוב.

בנוסף עוסק בייעוץ זוגי ומנהל את מרכז "אחו"ה" למנהיגות חברתית.

פועלו הציבורי

לאחר תוכנית ההתנתקות חבר לעדי מינץ ביוזמה לחדש את הנהגת מועצת יש"ע[1]. בעקבות יוזמה זו יצאה אל הפועל מליאת מועצת ישע המתחדשת, והוא נבחר לכהן במזכירות המליאה[2]. לאחר כשנתיים הודיע על פרישתו מפעילות במועצת ישע[1].

בשנת 2006 החל לערוך את פירוש הרב הנזיר (הרב דוד הכהן) על הספר "אמונות ודעות" של רבנו סעדיה גאון. מלאכת העריכה ארכה כשמונה שנים בשיתוף עם מכון אריאל ומכון "נזר דוד"[3]. הפירוש יצא לדפוס בשנת 2014 בארבעה כרכים.

בשנת 2013, בעת המשא ומתן להרכבת הממשלה בין מפלגת "הבית היהודי" למפלגת "הליכוד", יזם מפגשים בין חברי כנסת מטעם "הבית היהודי" לרבנים במזכירות ה"העדה החרדית" על מנת ליצור הבנות בנוגע לחקיקת החוק לגיוס חרדים[דרוש מקור]. את המסקנות ממפגשים אלו הגיש לוועדה בראשות השר וחה"כ יעקב פרי, שהכינה את החוק לקריאה ראשונה, וחלק מהמסקנות יושמו בהחלטות הוועדה[דרוש מקור].

בשנת 2014 חקר את מעורבות הקרן לידידות בתכנים המועברים בקייטנות הקיץ של משרד החינוך. לאחר בדיקתו גייס[דרוש מקור] את ועד רבני בנימין, בו היה חבר, להתנגדות לכך, וכן רבנים בולטים נוספים. שאלה זו עוררה דיון ציבורי בציונות הדתית[4]. החל משנת 2016 עומד בראש תחום חברה ומשפחה בפורום חותם[5]. במסגרת תפקידו זה עוסק הרב אריאל בחקר יחסה של התורה היהודית למצוקות חברתיות, ומכין ניירות עמדה עבור חברי כנסת בעניינים אלו.

בשנת 2018 הקים את תנועת "בוחרים במשפחה".

דעותיו

הרב אריאל סבור כי התופעה הנרחבת של פירוק משפחות בישראל, מחייבת התאמה של מערכות הרווחה והמשפט לטיפול במשפחות אלו[6].

הרב אריאל הסביר כי "הסמכות ההורית הינה אחת מאבני היסוד של יחסי הורים וילדים", וכי "הידיעה של הילד שעליו לשמוע בקול הוריו ולכבד אותם, היא מרכיב בסיסי בהגנה על הילד ובהבטחת צמיחתו הבריאה עד לגיל שבו הוא יכול ליטול אחריות לחייו". במקביל אריאל מותח ביקורת על גישות פסיכולוגיות המתנגדות להצבת גבולות לילד – גישות שלהבנתו מכרסמות משמעותית בסמכות ההורית ובטווח הארוך פוגעות בילד עצמו. מסקנתו של הרב אריאל היא שנדרשת "סמכות הורית חדשה" גמישה ומכילה יותר, "מתוך הכרה בחשיבותה של סמכות ההורים כאחראים לחינוך לערכים ולהתנהגות מוסרית, למרות הקשיים הכרוכים בכך בעידן הפוסט-מודרני, ואולי דווקא בגללם"[6].

ספריו

קישורים חיצוניים

מאמריו:

הערות שוליים