גרשון ריבלין – הבדלי גרסאות
מ משרד הביטחון - ההוצאה לאור ⭠ משרד הביטחון – ההוצאה לאור (באמצעות WP:JWB) |
מ עדכון שדות דמויי שנות הפעילות לשם אחיד (תג) |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
|כינוי= |
|כינוי= |
||
|השתייכות={{סמל|צבא הגנה לישראל||+}} |
|השתייכות={{סמל|צבא הגנה לישראל||+}} |
||
|תקופת שירות= |
|||
|דרגה={{דרגה|אלוף-משנה||+}} |
|דרגה={{דרגה|אלוף-משנה||+}} |
||
|תפקידים אזרחיים=מנהל [[המכון למורשת בן-גוריון]] |
|תפקידים אזרחיים=מנהל [[המכון למורשת בן-גוריון]] |
||
גרסה מ־00:21, 6 באוקטובר 2020
 | |
| גרשון ריבלין | |
| לידה |
20 באפריל 1914 דווינסק שבאימפריה הרוסית (כיום בלטביה) |
|---|---|
| פטירה | 27 במאי 1994 (בגיל 80) |
| מקום קבורה |
בית העלמין ירקון  |
| תאריך עלייה | 1921 |
| מדינה |
ישראל |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 אלוף-משנה |
| תפקידים בשירות | |
| עיטורים | |
|
יקיר רמת גן (1986) | |
| תפקידים אזרחיים | |
| מנהל המכון למורשת בן-גוריון | |
  | |
גרשון ריבלין (20 באפריל 1914 - 27 במאי 1994) היה העורך הראשי של הוצאת "מערכות" בשנים 1967–1973, לאחר שבמשך שנים רבות היה סגן העורך הראשי. היה מומחה להיסטוריה צבאית של המחתרות העבריות בתקופת המנדט, מלחמת העצמאות והקמת צה"ל. כתב וערך עשרות ספרים, בהם יומניו של דוד בן-גוריון ו"ספר תולדות ההגנה".
תולדות חייו
ריבלין נולד בדווינסק שבאימפריה הרוסית (כיום בלטביה), ועלה לארץ ישראל עם הוריו ב-1921, בהיותו בן 7. המשפחה התיישבה ברמת גן וניהלה משק חקלאי. אביו, זלמן ריבלין, היה חבר המועצה הראשונה של העיר רמת גן (על שמו רחוב בעיר – רחוב ז"ר).
בתקופת המאבק נגד הבריטים היה ריבלין לחבר ב"הגנה", עסק בהוצאת עיתון מחתרתי ובהפעלת תחנת שידור מחתרתית. משנת 1940 היה סגן העורך הראשי של הוצאת "מערכות", ובשנים 1967–1973 היה העורך הראשי של הוצאת "מערכות"[1]. ב-1972 פרש מצה"ל בדרגת אלוף-משנה.
בשנת 1976 היה למנהלו הראשון של המכון למורשת בן-גוריון בשדה בוקר (עד 1981). כמו כן היה עורך בהוצאה לאור עם עובד, מרצה בכיר בחוג לתולדות ארץ-ישראל באוניברסיטת בן-גוריון, חוקר במכון לחקר המחתרות באוניברסיטת בר-אילן, מפעילי הקמת מוזיאון היכל העצמאות, היסטוריון בית אברהם קריניצי (המוזיאון לתולדות רמת גן), חבר מועצת המנהלים של מוזיאון ארץ ישראל, חבר מערכת המהדורה העברית של אנציקלופדיית בריטניקה לנוער ומייסדו של כתב העת "עלי זית וחרב" במרכז גלילי לחקר כוח המגן.
בשנת 1986 זכה לתואר יקיר העיר רמת גן[2].
מבחר ספרים שכתב וערך
- מורשת תל חי, מערכות, 1948
- אלבום העשור לצה"ל, מערכות, 1958
- לאש ולמגן: תולדות הנוטרות העברית, מערכות, 1963
- חטיבת אלכסנדרוני במלחמת הקוממיות, מערכות, 1964
- ימי רמה: פרקי רמת הכובש, מערכות, 1964
- אל תאמרו לי רוץ
- דוד בן-גוריון: האיש וצה"ל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1986
- דוד בן-גוריון: יומן המלחמה שלושה כרכים, משרד הביטחון – ההוצאה לאור והמכון למורשת בן-גוריון, 1986
- דוד בן-גוריון, ביחד עם ישראל קולת, עורכים: נורית ברוורמן, יהואש ביבר, הוצאת מרכז הסברה - שירות הפרסומים, תשנ"ו, 1995.
- זר לא יבין: כינויי סתר ביישוב היהודי בארץ ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1988 (יחד עם רעייתו עליזה)
- אטלס כרטא לתולדות ההגנה, הוצאת כרטא, 1991
- מול האויב הנאצי: 1939-1945 כרך ג', הוצאת ארגון חיילים ופרטיזנים נכי המלחמה בנאצים, 1986
- עלי זית וחרב: מקורות ומחקרים בגנזי ההגנה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1990
- צנחני התקווה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1996
קישורים חיצוניים
- ריבלין גרשון (1914 - 1994) באתר בית אברהם קריניצי
- מאמריו של גרשון ריבלין בכתב העת "מערכות"
- רשימת הפרסומים של גרשון ריבלין, בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ גרשון ריבלין, ועד השלושה לא בא, מערכות גיליון 428-427 אוקטובר 2009 עמוד 86
- ^ דף בספר יקירי העיר רמת גן
