חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
מ עדכון שדות דמויי שנות הפעילות לשם אחיד (תג)
שורה 16: שורה 16:
| מקום מגורים = טעטש רומניה
| מקום מגורים = טעטש רומניה
| מקום פעילות = [[טעטש]]
| מקום פעילות = [[טעטש]]
| תקופת פעילות =
| תחומי עיסוק = [[אנטי ציונות|התנגדות לציונות]]
| תחומי עיסוק = [[אנטי ציונות|התנגדות לציונות]]
| רבותיו =
| רבותיו =

גרסה מ־01:08, 6 באוקטובר 2020

אדמו"ר חסידות סיגט
חנניה יום טוב טייטלבוים
מצבתו של אדמו"ר חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים
מצבתו של אדמו"ר חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים
מצבתו של אדמו"ר חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים
לידה 22 במאי 1836
ו' בסיוון ה'תקצ"ו
סיגט, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בפברואר 1904 (בגיל 67)
כ"ט בשבט ה'תרס"ד
סיגט, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה סיגט, רומניה
מקום מגורים טעטש רומניה
מקום פעילות טעטש
תקופת הפעילות ? – 15 בפברואר 1904 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק התנגדות לציונות
חיבוריו קדושת יום טוב
בת זוג חנה אשכנזי (זיווג שני)
אב יקותיאל יהודה טייטלבוים
אם רחל אשכנזי
צאצאים חיים צבי טייטלבוים, יואל טייטלבוים (ויואל משה), אסתר מייער, העסיא טייטלבוים (זיווג ראשון) הורביץ (זיווג שני), שרה שפירא (זיווג שני)
אדמו"ר חסידות סיגט ה־הרביעי
ה'תרמ"גכ"ט בשבט ה'תרס"ד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים (ו' בסיוון ה'תקצ"ו - כ"ט בשבט ה'תרס"ד). היה האדמו"ר השני לשושלת חסידות סיגעט בהונגריה (כיום רומניה). מחבר ספר "קדושת יום טוב".

ביוגרפיה

נולד לרב יקותיאל יהודה טייטלבוים ולרחל, בתו של הרב משה דוד אשכנזי מהעיר טאלטשווא.[1]

בשנת ה'תרכ"ד התמנה לרבה של העיר טעטש שם כיהן תשע עשרה שנים. בשנת ה'תרמ"ג התמנה לרבה של העיר סיגט. היה מוכר באידאולוגיה החריפה שלו נגד הציונות, עליה אמר ”כי ממר לא יצא מתוק, מהפושעים והכופרים האלה לא יוכל לצמוח טובה וישועה לישראל”.[2]

משפחה

הרב טייטלבוים היה נשוי בנישואים ראשונים לרייצא, בתו של הרב מנשה רובין מחסידות רופשיץ. מאחר שלא הולידה לו ילדים, קיבל היתר מאה רבנים למסור לה גט באמצעות שליח ולהתחתן שוב. ב-1878 נשא את דודניתו חנה, בת הרב יואל אשכנזי מזלוטשוב.[3]

ילדיו:

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יצחק רפאל (עורך) אנציקלופדיה לחסידות כרך א, עמ' תרלט-תרמ, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשמ"ו.
  2. ^ קובץ תל תלפיות ו', וייצן תרנ"ח, עמ' 84.
  3. ^ Tzvi Rabinovicz. The Encyclopedia of Hasidism. Jason Aronson, 1996. עמ' 488.