אחזיהו (מלך ישראל) – הבדלי גרסאות
עדיין דמות מקראית |
|||
שורה 24: | שורה 24: | ||
|צאצאים= |
|צאצאים= |
||
|יורש העצר=}} |
|יורש העצר=}} |
||
'''אֲחַזְיָה''' הוא [[דמות מקראית]], מלך על [[ממלכת ישראל]] בשנים 852 עד 851 לפנה"ס. הוא היה בנו של [[אחאב]] מלך ישראל ושל [[איזבל]] אשתו.<ref>{{צ-ספר|מחבר=שמואל ייבין,|שם=אחזיה|מקום הוצאה=ירושלים א'(תש"א)|מו"ל=(Kittel,GVI,(1925|שנת הוצאה=תש"א}}</ref> |
'''אֲחַזְיָה''' הוא [[דמות מקראית]], לפי [[הכרונולוגיה המקראית והמסורתית|הכרונולוגיה המסורתית]] מלך על [[ממלכת ישראל]] בשנים 852 עד 851 לפנה"ס. הוא היה בנו של [[אחאב]] מלך ישראל ושל [[איזבל]] אשתו.<ref>{{צ-ספר|מחבר=שמואל ייבין,|שם=אחזיה|מקום הוצאה=ירושלים א'(תש"א)|מו"ל=(Kittel,GVI,(1925|שנת הוצאה=תש"א}}</ref> |
||
לאחר [[מות אחאב]] ב[[שדה קרב|שדה הקרב]] ב[[רמות גלעד]], עלה אחזיה בנו על כס המלוכה, ושלט זמן קצר. למרות שנאמר עליו "וַיִּמְלֹךְ עַל-יִשְׂרָאֵל שְׁנָתָיִם" ({{תנ"ך|מלכים א|כב|נב|קצר=כן}}), הרי שמלכותו נמשכה, למעשה, חודשים ספורים בלבד, אלא שהיא התפרשה על פני שתי שנים מלכותיות (סוף שנה ראשונה ותחילת שנה שנייה). |
לאחר [[מות אחאב]] ב[[שדה קרב|שדה הקרב]] ב[[רמות גלעד]], עלה אחזיה בנו על כס המלוכה, ושלט זמן קצר. למרות שנאמר עליו "וַיִּמְלֹךְ עַל-יִשְׂרָאֵל שְׁנָתָיִם" ({{תנ"ך|מלכים א|כב|נב|קצר=כן}}), הרי שמלכותו נמשכה, למעשה, חודשים ספורים בלבד, אלא שהיא התפרשה על פני שתי שנים מלכותיות (סוף שנה ראשונה ותחילת שנה שנייה). |
גרסה מ־22:58, 7 באוקטובר 2020
אחזיה מלך ישראל | |||||||
לידה | ממלכת ישראל | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה | 851 לפנה"ס | ||||||
מדינה | ממלכת ישראל | ||||||
שושלת בית עמרי | |||||||
| |||||||
|
אֲחַזְיָה הוא דמות מקראית, לפי הכרונולוגיה המסורתית מלך על ממלכת ישראל בשנים 852 עד 851 לפנה"ס. הוא היה בנו של אחאב מלך ישראל ושל איזבל אשתו.[1]
לאחר מות אחאב בשדה הקרב ברמות גלעד, עלה אחזיה בנו על כס המלוכה, ושלט זמן קצר. למרות שנאמר עליו "וַיִּמְלֹךְ עַל-יִשְׂרָאֵל שְׁנָתָיִם" (מלכים א', כ"ב, נ"ב), הרי שמלכותו נמשכה, למעשה, חודשים ספורים בלבד, אלא שהיא התפרשה על פני שתי שנים מלכותיות (סוף שנה ראשונה ותחילת שנה שנייה).
המקרא מספר שאחזיה עבד את הבעל וחטאו הוביל למותו.
כישלון הקמת צי בעציון גבר
המקרא מתאר את סירובו של יהושפט מלך יהודה לשתף את אחזיה ביוזמה להקים צי מסחר במפרץ אילת. פרשה זו נמסרה בצורה מקוטעת בשני המקורות המקבילים - בספר מלכים ובספר דברי הימים, אך שילוב שתי הנוסחות עשוי לתת תמונה מדויקת יותר.
מלכים א', כ"ב, מ"ט–נ': "יְהוֹשָׁפָט עָשָׂה אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ לָלֶכֶת אֹפִירָה לַזָּהָב וְלֹא הָלָךְ כִּי-נִשְׁבְּרוּ אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר. אָז אָמַר אֲחַזְיָהוּ בֶן-אַחְאָב אֶל-יְהוֹשָׁפָט יֵלְכוּ עֲבָדַי עִם-עֲבָדֶיךָ בָּאֳנִיּוֹת וְלֹא אָבָה יְהוֹשָׁפָט".
דברי הימים ב', כ', ל"ה–ל"ז: "וְאַחֲרֵי-כֵן אֶתְחַבַּר יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ-יְהוּדָה עִם אֲחַזְיָה מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל הוּא הִרְשִׁיעַ לַעֲשׂוֹת. וַיְחַבְּרֵהוּ עִמּוֹ לַעֲשׂוֹת אֳנִיּוֹת לָלֶכֶת תַּרְשִׁישׁ וַיַּעֲשׂוּ אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר. וַיִּתְנַבֵּא אֱלִיעֶזֶר בֶּן-דֹּדָוָהוּ מִמָּרֵשָׁה עַל-יְהוֹשָׁפָט לֵאמֹר כְּהִתְחַבֶּרְךָ עִם-אֲחַזְיָהוּ פָּרַץ ה' אֶת-מַעֲשֶׂיךָ וַיִּשָּׁבְרוּ אֳנִיּוֹת וְלֹא עָצְרוּ לָלֶכֶת אֶל-תַּרְשִׁישׁ".
משתי הגרסות ניתן להבין כי בתחילה התאחדו יהושפט ואחזיהו למפעל משותף של הקמת צי בעציון גבר על מנת להפליג לאופיר. אולם, לאחר שהספינות התנפצו – אם בשל רוח סערה ואם בשל חוסר התמצאות בבניית ספינות – ראה, כנראה, יהושפט סימן רע בכך, וקיבל חיזוק לכך מדברי הנביא ממרשה, וביטל את התוכנית להליכה משותפת עם אחזיה ובכך בא הקץ לתוכנית זו.
מרד מישע מלך מואב
מאורע נוסף שנזכר בימי אחזיה הוא מרד מואב בשלטון הישראלי. לאחר שיעבודה של מואב בידי דוד ושלמה, מסופר על מואב רק: "וַיִּפְשַׁע מוֹאָב בְּיִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי מוֹת אַחְאָב"; "וּמֵישַׁע מֶלֶךְ-מוֹאָב הָיָה נֹקֵד וְהֵשִׁיב לְמֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל מֵאָה-אֶלֶף כָּרִים וּמֵאָה אֶלֶף אֵילִים צָמֶר. וַיְהִי כְּמוֹת אַחְאָב וַיִּפְשַׁע מֶלֶךְ-מוֹאָב בְּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל"[2].
ככל הנראה, עם מות אחאב, השתלט מישע מלך מואב על כל ארץ המישור והגיע עד נבו שמצפון למידבא. המקרא איננו מפרט את הרקע למרידה זו, אך 'מצבת מישע' שופכת קצת אור על הפרשה. בימי יורם אחיו של אחזיה נעשה מאמץ משותף של ממלכות ישראל ויהודה לדכא את המרד, אולם זה הסתיים ללא הכרעה.
סיפור מותו
המקרא מספר שאחזיה נפצע בתאונת נפילה בארמונו, ושלח שליחים שישאלו במקדשו של בעל זבוב בעקרון אם ישרוד את פציעתו.
לאור מעשה זה נשלח אליהו הנביא להוכיח את שליחי אחזיה במילים: ”הֲמִבְּלִי אֵין אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל, אַתֶּם הֹלְכִים לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן?! וְלָכֵן, כֹּה אָמַר ה', הַמִּטָּה אֲשֶׁר עָלִיתָ שָּׁם לֹא תֵרֵד מִמֶּנָּה, כִּי מוֹת תָּמוּת”[3]. השליחים שבו לאחזיה ומסרו לו את דברי הנביא, ולאחר שהבין שמדובר באליהו שלח גדוד בן חמישים איש ללכוד אותו. שר הגדוד קורא לאליהו להסגיר עצמו אך אליהו עונה באמירה: ”אִם-אִישׁ הָאֱלֹהִים אָנִי, תֵּרֶד אֵשׁ מִן-הַשָּׁמַיִם וְתֹאכַל אֹתְךָ וְאֶת-חֲמִשֶּׁיךָ”. ואכן, השר וגדודו נשרפים באש שיורדת מן השמים. אחזיה שולח גדוד נוסף שמסיים את דרכו באותו האופן. שר הגדוד השלישי נכנע לפני אליהו ומתחנן על חייו וחיי אנשיו, ואליהו חס עליו ושולח אותו למלכו עם הנבואה שכבר בישר לשליחים. לאחר בואם אחזיה מת, כדברי אליהו.
הערות שוליים
מלכי ישראל ושנת עלייתם (לפני הספירה) לכס המלוכה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
מלכי ישראל ויהודה | ||
---|---|---|
מלכי ישראל המאוחדת | שאול • אשבעל • דוד • שלמה | |
מלכי יהודה | רחבעם • אביה • אסא • יהושפט • יורם • אחזיהו • עתליה • יהואש • אמציהו • עוזיהו/עזריהו • יותם • אחז • חזקיהו • מנשה • אמון • יאשיהו • יהואחז • יהויקים • יהויכין • צדקיהו | |
מלכי ישראל | ירבעם בן נבט • נדב • בעשא • אלה • זמרי • תבני • עמרי • אחאב • אחזיהו • יורם • יהוא • יואחז • יואש • ירבעם השני • זכריהו • שלום • מנחם • פקחיה • פקח • הושע | |
בית חשמונאי | ||
מלכי בית הורדוס | הורדוס • ארכלאוס • הורדוס אנטיפס • פיליפוס • אגריפס הראשון • אגריפס השני |