מורפמה

בבלשנות, מוֹרְפֶמַה (בעברית: צוּרָן) היא היחידה הלשונית הקטנה ביותר הנושאת משמעות (להבדיל מפונמה, שהיא היחידה הקטנה ביותר העשויה להשפיע על המשמעות, אך אין לה משמעות משל עצמה). היא עשויה להיות מילה או חלק ממילה, עצמאית או כבולה.

תפקוד

מורפמות עשויות לתפקד בתוך מערכת נטייה דקדוקית אחת; למשל, בעברית המורפמות -תי, -נו, -תָ, -תְ וכדומה הן מורפמות המשפיעות על הגוף הדקדוקי בפועל בזמן עבר (שמרתי, שמרנו, שמרתָ, שמרתְ). במקרה כזה נקראים הצורנים צורני נטייה. לחלופין, מורפמות יכולות לשמש ליצירת ערכים מילוניים חדשים (למשל: המורפמה -וּת להוספת משמעות מופשטת: נכון-נכונות, מלך-מלכוּת), ואז הן נקראות צורני גזירה.

שתי צורות לשוניות העשויות להתחלף זו בזו בלי שינוי במשמעות נקראות אלומורפים של אותה מורפמה (השווּ לאלופונים של פונמה, או לאלוגרפים של גרפמה). חילוף בין אלומורפים יכול להיות חופשי או מותנה. למשל, בעברית החילוף בין משקל קִטְלָה ומשקל קִטְלַת הוא חילוף מותנה: במעמד של סמיכות תופיע הצורה קִטְלַת (שִׂמְלַת הַיַּלְדָּה) ובמעמד נפרד תופיע הצורה קִטְלָה (שִׂמְלָה יָפָה). אלומורפים יכולים עם הזמן להפוך לשתי מורפמות נפרדות: למשל, בלשון חז"ל המשקלים הַקְטָלָה ואַקְטָלָה הם אלומורפים בחילוף חופשי, ואילו בעברית החדשה היה תהליך של בידול משמעות והצורות הפכו לשתי מורפמות שונות (יש הבדל במשמעות בין הבטחה לאבטחה, השכבה ואשכבה, הזעקה ואזעקה וכיוצא בזה).

התחום הבלשני העוסק בחקר המורפמות ודרכי צירופן נקרא מורפולוגיה, או תורת הצורות.

מבנה

מורפמות (כלומר צורנים) עשויות להתחבר זו לזו בכמה דרכים. בשפות אירופיות רווח החיבור הצורני על ידי שרשור כלומר צירוף צורנים זה אחר זה בתצורה קווית כאשר הצורנים שומרים על צורתם המקורית ורק משורשרים זה לזה בלא שינוי. לדוגמה הבסיס "שָמַר" וצורן גוף ראשון רבים "נוּ" יוצרים על ידי שרשור את המילה "שָמַרְנוּ". בשפות האירופיות דרך תצורה זו היא הרווחת, למשל המילה unbreakable מורכבת משרשור של שלושה צורנים: un+break+able. בעברית רווח יותר חיבור של שזירה בין מורפמות בתצורה משורגת שבה הצורנים המוטמעים יחד משפיעים זה על זה, ונשזרות האחת בשנייה. למשל את השורש גד"ל משבצים בתוך המשקל מִקְטָל ומקבלים את המילה מִגְדָּל. הצורן המקורי גדל הושפע והשתנה וצורתו המקורית השתנתה.

מוספית

מורפמה המצטרפת למילה על ידי שרשור, נקראת גם מוספית. המוספית יכולה להיות תחילית - כאשר זו באה לפני המילה המצורפת, סופית - בסוף המילה, מוספית מסגרת - כאשר היא מקיפה את המילה משני צדדיו (כמו בערבית: מ-...-יש - להבעת שלילה, או בעברית: הת-ממש-ות, כדי ליצור שם פעולה מן השורש ממ"ש), ומוספית מסורגת כאשר היא גם משולבת בתוך המילה וגם בתחילתו או סופו. דוגמה רווחת בשפה העברית היא המוספיות המתווספות לפועל (בלשנות), לצורך הטיית הזמן והגוף, כמו השורש שמ"ר המקבל תחילית נשמר וסופית שמרתי במקרה של יחיד עבר.

קליטיק - צורן נתמך

אם המוספית אינה בתבנית, כלומר אינה נוספת כתוצאה מבניין של פועל או ממשקל של שם עצם, אלא התווספה חיצונית, המוספית נקראת: צורן נתמך, ובלועזית קליטיק (מיוונית: נשענת). אם הצורן הנתמך נצמד לתחילת המילה הוא נקרא נתמך תחילי ובלועזית פרוקליטיק, ואם הוא מצטרף לסוף המילה הוא נקרא נתמך סופי ובלועזית אֶנקליטיק. לדוגמה במילה הדקדוקית "בְּארגז" שני צורנים, המילית בְּ היא מוספית תחילית כלומר פרוקליטיק proclitic, ואילו במילה "ארצנו" - שני צורנים, כשהצורן השני - שמילית השיוך נו - היא מוספית סופית - אנקליטית enclitic.

צורנים עצמאיים (חפשיים) או כבולים וצורן הבסיס

כאמור, מורפמות עשויות להיות מורפמות עצמאיות (נקראות גם צורן חפשי) או מורפמות כבולות. למשל, בשפה האנגלית, בהרכבה (כלומר המילה המורכבת) un+break+able, המורפמה un היא כבולה, כי איננה יכולה לעמוד לבדה. לעומת זאת המורפמה break היא מורפמה עצמאית. בעברית, מורפמות השיוך והמשקל בשמות עצם, ומורפמות ההטיה בפעלים הן מורפמות כבולות, ואינן יכולות לעמוד בפני עצמן.

מורפמה עצמאית שהיא היסוד למשמעות המילה גם במקרה של צירוף מוספיות עצמאיות או כבולות נקראת בסיס.

דוגמה מסכמת

דוגמה המסכמת את כל סוגי הצורנים האמורים, קיימת במילה אנטישמית, שמקורה בלועזית. - המילה [שם] היא הבסיס. התחילית [אנטי] היא אמנם בעלת משמעות ולכן אולי תיחשב צורן חופשי (כלומר עצמאי), אך אינה נותנת את המשמעות למילה כולה, ולכן אינה הבסיס.

לכל זה מתווספות הסופיות [י] - צורן גזירה מילוני-לקסיקלי כבול, כי עתה התקבלה מילה חדשה: תפקיד האלחוטאי, שאיננו לפי משקל או בניין.

כך גם הסופית [ת] חסרת משמעות עצמית, לכן גם היא צורן כבול, אך הפעם דקדוקי, כי משמעותה הטיית הגרעין של מוספית זו (אלחוטאי) לפי מין: נקבה.

ראו גם

• שורש
• בניין

קישורים חיצוניים

• מורפמה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)