נוראדרנלין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ {{הורמון}}, עיצוב
מ הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג)
שורה 30: שורה 30:
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{הידען|[[אוניברסיטת תל אביב]]| המוליך העצבי נוראדרנלין ממלא תפקיד משמעותי בקליטה מודעת של מידע חושי|the-neurotransmitter-norepinephrine-plays-a-significant-role-in-the-conscious-absorption-of-sensory-information-1007189|9 ביולי 2018}}
* {{הידען|[[אוניברסיטת תל אביב]]| המוליך העצבי נוראדרנלין ממלא תפקיד משמעותי בקליטה מודעת של מידע חושי|the-neurotransmitter-norepinephrine-plays-a-significant-role-in-the-conscious-absorption-of-sensory-information-1007189|9 ביולי 2018}}
* {{בריטניקה}}


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־14:30, 8 באוקטובר 2020

נוראדרנלין
נוסחת המבנה של נוראדרנלין
נוסחת המבנה של נוראדרנלין
תכונות
נוסחה אמפירית C₈H₁₁NO₃ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נוראדרנלין (Noradrenaline - NA), קרוי גם נוראפינפרין, (Norepinephrine - NE) הוא מוליך עצבי מעורר ממחלקת המונואמינים ומשתייך למשפחת הקטכולאמינים, הפועל גם כהורמון אשר מיוצר בעיקר בתאי עצב בגזע המוח ומופרש בכמה מקומות בגוף ובעיקר מתאי עצב במוח, מליבת יותרת הכליה, מהעצבים הסימפתטיים של מערכת העצבים האוטונומית ועוד. קולטניו רגישים גם לנגזרתו הכימית אדרנלין.

גורמים המשפיעים על הפרשתו והשפעתו של נוראדרנלין

נוראדרנלין מופרש בעיקר בעת מצבי דחק[1] או מאמץ ולשם יצירת פעילויות חיוניות של הגוף, כגון חילוף חומרים שבין שומן לגליקוגן ולהפך, כדי להגביר את פעילות הלב לשם הזנה מוגברת של השרירים ועוד. בהתאם לכך, הפרשתו פוחתת במצבים של שינה, רוגע ודיכאון[1].

קוקאין, אופייטים ואמפטמינים מגבירים את השפעתו של הנוראדרנלין על ידי האטת הספיגה החוזרת שלו. כתוצאה מכך תאי העצב הבתר-סינפטיים מופעלים למשך זמן ארוך יותר, דבר היוצר השפעות פסיכולוגיות. ליתיום לעומת זאת מזרז את הספיגה החוזרת של נוראדרנלין[דרוש מקור], וכך גורם לירידה במצב הרוח ולדיכאון. כל סם שגורם לרמת הנוראדרנלין בסינפסות שבמוח לעלות או לרדת, יגרום במקביל לעלייה או ירידה (בהתאמה) של מצב הרוח של הצרכן. אולם בטווח הארוך, סם שגורם לרמת הנוראדרנלין לעלות יגרום לירידה במצב הרוח של הצרכן, משום שמערכת הוויסות במוח מאוד רגישה.

השפעות הנוראדרנלין

קליפת המוח הקדם-מצחית מתפקדת באופן מיטבי כאשר כמות הנוראדרנלין מיטביות[2]. אופן ההשפעה של נוראדרנלין לתפקוד של קליפת המוח הקדם-מצחית אינו ליניארי אלא בעל צורה של U הפוכה, כך שעודף או חוסר של נוראדרנלין יכולים להוביל לפגיעה משמעותית בתפקוד שלה[3]. נוראדרנלין מחזק את הקישוריות ברשתות העצביות של קליפת המוח הקדם-מצחית ושומר על דפוסים עקביים של הדחפים העצביים במהלך פעולות המערבות את זיכרון העבודה, באמצעות גירוי של קולטני α2A-adrenoceptors בממברנה הבתר-סינפתית של תאי עצב קדם מצחיים[3].

בהתאם לכך, נוראדרנלין מעורב בתהליכי ויסות ושליטה של עיבוד מידע מלמעלה-למטה, המאפשרים מתן עדיפות למידע רלוונטי על פני מידע לא רלוונטי[4].

רמות נמוכות של נוראדרנלין המאפיינות מצבי רוגע מקושרות ליצירתיות, בעוד שרמות גבוהות של נוראדרנלין המאפיינות מצבי מתח מקושרות לירידה ביצירתיות[1]. זהו אחד הביטויים ליחסי גומלין בין רגש וקוגניציה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נוראדרנלין בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 Chakravarty, A. (2010). The creative brain–Revisiting concepts. Medical hypotheses, 74(3), 606-612.
  2. ^ Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
  3. ^ 1 2 Arnsten, A. F. (2011). Catecholamine influences on dorsolateral prefrontal cortical networks. Biological psychiatry, 69(12), e89-e99.
  4. ^ Thiele, A., & Bellgrove, M. A. (2018). Neuromodulation of attention. Neuron, 97(4), 769-785.


ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.