דגל ירושלים (תנועה) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למכון הר ברכה
מחיקת קישור מיותר בגוף הדף (שמופיע בקישורים החיצוניים)
שורה 12: שורה 12:
בסופו של דבר התוכנית עצמה לא קיבלה תמיכה מספקת.
בסופו של דבר התוכנית עצמה לא קיבלה תמיכה מספקת.


בשנת הלימודים [[תשע"ה]] ([[2015]]) נפתחה [[ישיבה]] תורנית לאומית בשם דגל ירושלים, ברוח חזון התנועה של הרב קוק, במיקום זמני בישיבת בני-עקיבא [[נחלים]]. לאחר כשנתיים עברה הישיבה למרכז התורני-טכנולוגי במושב נחלים. קישור לאתר הישיבה-https://5eb82d099592b.site123.me/
בשנת הלימודים [[תשע"ה]] ([[2015]]) נפתחה [[ישיבה]] תורנית לאומית בשם דגל ירושלים, ברוח חזון התנועה של הרב קוק, במיקום זמני ב[[ישיבת נחל יצחק|ישיבת בני-עקיבא נחלים]], ולאחר כשנתיים עברה הישיבה למרכז התורני-טכנולוגי במושב נחלים.
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* הרב אברהם וסרמן, '''קורא לדגל - הראי"ה קוק ודגל ירושלים האלטרנטיבה הנשכחת לתנועה הציונית''', הוצאת [[מכון הר ברכה]], 2020.
* הרב אברהם וסרמן, '''קורא לדגל - הראי"ה קוק ודגל ירושלים האלטרנטיבה הנשכחת לתנועה הציונית''', הוצאת [[מכון הר ברכה]], 2020.

גרסה מ־17:58, 8 באוקטובר 2020

דגל ירושלים הוא שמה של תנועה רוחנית ופוליטית שניסה לייסד הרב אברהם יצחק הכהן קוק, לשם השלמת הצדדים הרוחניים שבתחייה הלאומית היהודית.

התנועה נוסדה, על פי דברי הרב קוק, על-מנת לטפל בעניינים הרוחניים של גאולת ישראל בעוד שהציונות דאגה לצדדים החומריים שלה. הרב קוק שלח כחודשיים אחרי פרסום הצהרת בלפור קול קורא לתפוצות ישראל להצטרף לתנועה זו[1]. באיגרת אחרת הוא מנסה להסביר את ההבדלים שבין תנועת המזרחי לבין תנועת דגל ירושלים, ואת הנחיצות של שתיהן, ואת הסיוע שתוכל תנועת המזרחי לקבל מדגל ירושלים[2]. במיוחד חרתה לרב קוק האמירה שרווחה בההסתדרות הציונית כי "הציוניות דבר אין לה עם הדת.", והוא ניסה לדרבן מספר פעמים את אנשי תנועת המזרחי למחות כנגדה ולהתנער ממנה[3].

הרב קוק שלח את בנו, הרב צבי יהודה קוק למסע בכל רחבי אירופה בין רבני הפלגים השונים לקנות תמיכה בתוכניתו החדשה. במסעו של הרב צבי יהודה הוא נפגש עם כל גדולי הרבנים של הקהילות השונות. מיעוט קטן מאוד מהרבנים התנגדו לתוכנית באופן אידאולוגי, הם ראו איסור הלכתי בהשתתפות במהלך לאומי חילוני, מהעבר השני היו מעט רבנים שנרתמו לתוכנית והעלו את קהילותיהם לארץ ישראל, רוב רובם של הרבנים הודיעו שהם תומכים בתוכנית אך הם חוששים מתוצאותיה, הם לא ידעו האם היהדות תוכל לשמור על עצמה בזעזוע כזה של ניתוק מהעיירה הקלאסית הסגורה ששימשה כעין בועה החוסמת השפעות זרות.

סניפים לתנועה נוסדו באנגליה, הולנד, שווייץ וארצות הברית, אך הרב קוק נתקל הן בהתנגדות של המפלגות הדתיות, והן באינטרסים צרים של חברי הסניפים, והן מפאת חוסר יכולתו המעשית להרים ארגון כזה, דברים שגרמו לו לוותר על הקמת התנועה.

בשלב מסוים כותב הרב קוק מספר פעמים כי הוא מעכב את הפעילות של דגל ירושלים בהיבטים שונים כדי לא לפגוע בתנועת המזרחי, שלא תהיה תחרות בין שתי התנועות, שתביא לריפיון ידיים לתנועת המזרחי, במיוחד לאור העובדה שאנשי המזרחי עוסקים במרץ בענייניהם[4].

בסופו של דבר התוכנית עצמה לא קיבלה תמיכה מספקת.

בשנת הלימודים תשע"ה (2015) נפתחה ישיבה תורנית לאומית בשם דגל ירושלים, ברוח חזון התנועה של הרב קוק, במיקום זמני בישיבת בני-עקיבא נחלים, ולאחר כשנתיים עברה הישיבה למרכז התורני-טכנולוגי במושב נחלים.

לקריאה נוספת

  • הרב אברהם וסרמן, קורא לדגל - הראי"ה קוק ודגל ירושלים האלטרנטיבה הנשכחת לתנועה הציונית, הוצאת מכון הר ברכה, 2020.
  • סמדר שרלו, צדיק יסוד עולם : השליחות הסודית והחוויה המיסטית של הרב קוק, פרק ז, ג: יזמות משיחיות – "דגל ירושלים", "הלכה ברורה" וחידוש הסנהדרין (עמוד 346), הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2012.
  • יעקב אבן חן, רב ומנהיג פרק מ"ה: רעיון הקמת תנועת "דגל ירושלים" (עמ' 337-342).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ איגרת תתס"ז, אגרות הראי"ה, חלק ג' עמ' קמ"ח
  2. ^ איגרת תתק"ה, אגרות ראי"ה חלק ג' עמ' רט"ז
  3. ^ אגרות הראי"ה ב', איגרת תצז, איגרת תקע"א
  4. ^ אגרות הראי"ה - איגרת תתקמ"ה, חלק ג', עמ' רסא, איגרת תתקמ"ז, חלק ג' עמ' רסג