יום שישי השחור (1978) – הבדלי גרסאות
←מאורעות היום: עריכה. (תיקון בהתאם למקור שאליו מפנה הערת השוליים. (אנשי הדת כינו את כוחות השאה "ציונים" ולא כפי שנכתב בערך המקורי) ~~~~THMR |
←השלכות: הרחבה, עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==השלכות== |
==השלכות== |
||
התגובה ה[[אלימות|אלימה]] של הממשל האיראני עוררה התנגדות רבה בקרב העם האיראני, כמו גם בקרב גורמים מחוץ לאיראן - בכללם גורמים שזוהו כתומכי השאה. ההפגנות באיראן נמשכו כ-4 חודשים לאחר יום שישי השחור, במהלכן הוכרזה [[שביתה]] כללית בחודש [[אוקטובר]]. השביתה כללה בין היתר השבתה של תעשיית ה[[נפט]] באיראן, שהייתה חשובה מאוד להישרדות מוסדות השלטון. הפגיעה במעמדו של השאה בעקבות הטבח, הן פנימית והן בינלאומית, הייתה בבחינת הכנת השטח לקראת המהפכה האיראנית, ואכן בתוך פחות משנה |
התגובה ה[[אלימות|אלימה]] של הממשל האיראני עוררה התנגדות רבה בקרב העם האיראני, כמו גם בקרב גורמים מחוץ לאיראן - בכללם גורמים שזוהו כתומכי השאה. למשל, הזמר [[מוחמד רזא שג'ריאן]] פירסם מכתב בכתב ידו שבו הודיע כי לא יופיע עוד ברדיו ובטלוויזיה הממלכתיים. |
||
ההפגנות באיראן נמשכו כ-4 חודשים לאחר יום שישי השחור, במהלכן הוכרזה [[שביתה]] כללית בחודש [[אוקטובר]]. השביתה כללה בין היתר השבתה של תעשיית ה[[נפט]] באיראן, שהייתה חשובה מאוד להישרדות מוסדות השלטון. הפגיעה במעמדו של השאה בעקבות הטבח, הן פנימית והן בינלאומית, הייתה בבחינת הכנת השטח לקראת המהפכה האיראנית, ואכן בתוך פחות משנה התרחשה [[המהפכה האיראנית]] וה[[אייתוללה]] [[רוחאללה ח'ומייני]] תפס את השלטון. |
|||
==לאחר המהפכה== |
==לאחר המהפכה== |
||
גרסה מ־09:07, 10 באוקטובר 2020
.jpg)
יום שישי השחור הוא הכינוי שניתן לתאריך 8 בספטמבר 1978 (על פי לוח השנה הפרסי: 17 בחודש שהריוור, 1357), במהלכו נורו מפגינים על ידי כוחות ביטחון איראניים בכיכר ז'אלה שבטהראן, בירת איראן. יום זה הוגדר ברבות השנים כאירוע מכונן במהפכה האיראנית, והוריד לטמיון כל תקווה לפשרה בין תנועות המחאה לבין משטר השאה[1].
מאורעות היום
עם החרפת ההתנגדות לשלטון השאה באיראן במהלך 1978, הכריזה ממשלת איראן על משטר צבאי בשטח המדינה. ב-8 בספטמבר באותה השנה נערכה הפגנת ענק בעיר הבירה טהראן. על פי עדויות של גורמים אנטי-ממשלתיים, צבא איראן עשה שימוש בכוח רב, שכלל טנקים ומסוקי קרב, על מנת לפזר את קהל המפגינים. גורמי אופוזיציה ועיתונאים מערביים דיווחו כי צבא איראן ביצע טבח במפגינים, והדיווחים אודות מניין ההרוגים נעו בין 95 ל-3,000 נפש[2][3]. ההנהגה הדתית, מצדה, דיווחה בעקבות האירוע כי "אלפים נטבחו בידי כוחות ציוניים"[4] (רמז להיותו של השאה נתון להשפעות חיצוניות).
השלכות
התגובה האלימה של הממשל האיראני עוררה התנגדות רבה בקרב העם האיראני, כמו גם בקרב גורמים מחוץ לאיראן - בכללם גורמים שזוהו כתומכי השאה. למשל, הזמר מוחמד רזא שג'ריאן פירסם מכתב בכתב ידו שבו הודיע כי לא יופיע עוד ברדיו ובטלוויזיה הממלכתיים.
ההפגנות באיראן נמשכו כ-4 חודשים לאחר יום שישי השחור, במהלכן הוכרזה שביתה כללית בחודש אוקטובר. השביתה כללה בין היתר השבתה של תעשיית הנפט באיראן, שהייתה חשובה מאוד להישרדות מוסדות השלטון. הפגיעה במעמדו של השאה בעקבות הטבח, הן פנימית והן בינלאומית, הייתה בבחינת הכנת השטח לקראת המהפכה האיראנית, ואכן בתוך פחות משנה התרחשה המהפכה האיראנית והאייתוללה רוחאללה ח'ומייני תפס את השלטון.
לאחר המהפכה
עם סיום המהפכה שונה שם הכיכר בה התרחש האירוע ל"כיכר השאהידים" (میدان شهداء). בדוחות רשמיים שפורסמו לאחר סיום המהפכה נכתב כי ביום שישי השחור נהרגו ונפצעו 15,000 איש. עם זאת, על פי מחקרים שנערכו על ידי מכוני מחקר, עולה כי בכיכר עצמה נהרגו 64 איש בלבד, וברחבי העיר נהרגו באותו היום 24 איש נוספים בהתנגשויות עם כוחות הביטחון.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Abrahamian, Ervand, History of Modern Iran, Cambridge University Press, 2008, p.160-1
- ^ Cyrus Kadivar, A Question of Numbers, באתר "Emad Baghi", 8 באוגוסט 2003 (לקוח מכתב העת Rouzegar-Now גיליון אוגוסט)
- ^ The Islamic Revolution מאת Mohammad Mehdi Khorrami (מסמך WORD)
- ^ Taheri, The Spirit of Allah (1985), p. 223.