חברת אהבת תורה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־15:53, 12 באוקטובר 2020

חברת אהבת תורה הייתה הקהילה המאורגנת של החרדים יוצאי גרמניה בחיפה שנוסדה בשנת תרצ"ג, 1933. הקהילה היוותה מרכז קהילתי ליוצאי גרמניה ומלבד בית הכנסת שלה הקימה בעיר גם את בית הספר הריאלי לבנים "יבנה", הסניף המקומי של תנועת הנוער "עזרא" וגן הילדים "אהל יעקב".

מורה דרכה הראשון של הקהילה היה רב אברהם יצחק קליין (אב"ד נירנברג וחבר מועצת גדולי התורה) שלא הסכים לשמש כרבה הרשמי של הקהילה בגלל היותה ציונית. הרב הרשמי הראשון היה הרב משה פינדלינג, מחבר "תחוקת העבודה" ומראשי מערכת הרבנות העירונית. אחרי פטירתו ועד הפסקת פעילותה של הקהילה כיהן בתפקיד זה הרב יעקב סטפנסקי.

צמיחת הקהילה

במהלך העלייה החמישית הנקראת גם "עליית היקים" התיישבו בחיפה מספר משפחות של עולים מגרמניה, וכך נוצרה הקהילה. בתחילה התקיים מניין עראי בבתי המשפחות, ולאחר זמן מה עבר לבית הכנסת אהבת תורה ברחוב מיכאל 1. המקום בבית הכנסת, מרכז הקהילה, צר היה מהכיל את הציבור הרחב שהתלקט סביב הקהילה, ובשנת תשכ"ג (1963) הונחה אבן הפינה לבית הכנסת החדש שנבנה באותו מקום. שלושת מייסדי הקהילה הראשיים הם: החבר ר' משה גוטמן, ר' שמעון גרינולד ור' יואל קסלר^[1].

השקפה

חברי הקהילה היו ציונים שדגלו בתורתו של הרש"ר הירש, כלומר תורה עם דרך ארץ^[2].^{[דרושה הבהרה]}

מנהגים

משהגיעו חלק מחברי הקהילה לארץ ישראל, התחילו להתפלל בהברה ספרדית^[3], ובכלל הקהילה לא קיימה את כל מנהגי יהדות גרמניה. למשל בקהילה הקדיש היה נאמר על ידי מספר אנשים, והפיוטים לא נאמרו בשבתות השנה. מבחינות אחרות, הקהילה נהגה על פי הספר "מנהגי פרנקפורט".

שקיעת הקהילה

לאחר שנפטרו רוב חברי הקהילה, הצעירים עברו לשכונת אחוזה ולערים אחרות ובית הכנסת נסגר. מבנה בית הכנסת נמסר לחסידי ויז'ניץ.

דמויות בקהילה

רבני הקהילה הרב משה פינדלינג והרב יעקב סטפנסקי, חזני הקהילה הראשיים היו ברוך היידינגספלד ואורי שטראוס. עוד מחברי הקהילה – יהודה (לודוויג) אורי ואלי קלרמן, פרופ' דוד מרצבך^[4], בנימין דרייפוס, יעקב שטרנפלד. עוד דמות שבלטה בקהילה היא הרב מאיר גרוסמן שהיה עולה לתורה בתואר "מורנו ורבינו"(שהיא דרגה אחת מעל "חבר"), אליו היו פונים לעיתים בשאלות הלכתיות. רב קיבוץ שעלבים, הרב אהרן מרצבך אף הוא גדל בקהילה. חלק מהנופלים במלחמת שלום הגליל היו בני הקהילה^[5].

מפעלי הקהילה

הקהילה ייסדה את "ארגון נשים דתיות", את החברא קדישא של חיפה, את 'מקור חיים', ארגון שדאג לשיעורי תורה^[6], וכן ארגון צדקה. בשנת תש"ן (1990) הוציאה הקהילה את "ספר היובל של קהילת אהבת תורה".

לקריאה נוספת

ספר היובל לקהילת חברת אהבת תורה, חיפה, תש"ן.

קישורים חיצוניים

יובל העשרים של "אהבת תורה" בחיפה, שערים, 19 בספטמבר 1954
עשרים וחמש שנה לחברת אהבת תורה בחיפה, שערים, 15 בנובמבר 1959
סופר "הצופה", נחנך ביהכנ"ס החדש "אהבת תורה" בחיפה, הצופה, 19 במרץ 1964

הערות שוליים

^ ספר היובל של קהילת אהבת תורה עמ' 1
^ ספר היובל לקהילת אהבת תורה עמוד 7, מתוך דברי הרב יעקב סטפנסקי
^ מתוך עדותו של אורי קלרמן, מאנשי היסוד בקהילה
^ "שיהא שם שמים מתאהב על ידך" – פרופ' דוד מרצבך ז"ל, באתר כתב העת "המעין".
^ על אריה יהושע שטראוס אף חובר ספר "אישי מועד"
^ שנוהל על ידי קורט קלרמן

[1] ספר היובל של קהילת אהבת תורה עמ' 1

[2] ספר היובל לקהילת אהבת תורה עמוד 7, מתוך דברי הרב יעקב סטפנסקי

[3] מתוך עדותו של אורי קלרמן, מאנשי היסוד בקהילה

[4] "שיהא שם שמים מתאהב על ידך" – פרופ' דוד מרצבך ז"ל, באתר כתב העת "המעין".

[5] על אריה יהושע שטראוס אף חובר ספר "אישי מועד"

[6] שנוהל על ידי קורט קלרמן

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 == דמויות בקהילה ==
-רבני הקהילה הרב משה פינדלינג והרב יעקב סטפנסקי, [[שליח ציבור|חזנ]]י הקהילה הראשיים היו ברוך היידינגספלד ואורי שטראוס. עוד מחברי הקהילה – יהודה (לודוויג) אורי ואלי קלרמן, פרופ' דוד מרצבך{{הערה|[https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=41&id=1231 "שיהא שם שמים מתאהב על ידך" – פרופ' דוד מרצבך ז"ל], באתר כתב העת "[[המעין (כתב עת)|המעין]]".}}, בנימין דרייפוס, נחמן שטרנפלד. רב קיבוץ [[שעלבים]], הרב אהרן מרצבך אף הוא גדל בקהילה. חלק מהנופלים ב[[מלחמת שלום הגליל]] היו בני הקהילה{{הערה|1=על אריה יהושע שטראוס אף חובר ספר "אישי מועד"}}.
+רבני הקהילה הרב משה פינדלינג והרב יעקב סטפנסקי, [[שליח ציבור|חזנ]]י הקהילה הראשיים היו ברוך היידינגספלד ואורי שטראוס. עוד מחברי הקהילה – יהודה (לודוויג) אורי ואלי קלרמן, פרופ' דוד מרצבך{{הערה|[https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=41&id=1231 "שיהא שם שמים מתאהב על ידך" – פרופ' דוד מרצבך ז"ל], באתר כתב העת "[[המעין (כתב עת)|המעין]]".}}, בנימין דרייפוס, יעקב שטרנפלד. עוד דמות שבלטה בקהילה היא הרב מאיר גרוסמן שהיה עולה לתורה בתואר "מורנו ורבינו"(שהיא דרגה אחת מעל "[[חבר (הלכה)|חבר]]"), אליו היו פונים לעיתים בשאלות [[הלכה|הלכתיות]]. רב קיבוץ [[שעלבים]], הרב אהרן מרצבך אף הוא גדל בקהילה. חלק מהנופלים ב[[מלחמת שלום הגליל]] היו בני הקהילה{{הערה|1=על אריה יהושע שטראוס אף חובר ספר "אישי מועד"}}.
 ==מפעלי הקהילה==

	אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
	הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 11.10.2020).	עריכה - שיחה

אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 11.10.2020).