ממנטו מורי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yaheli chan (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
ביטול גרסה 29634312 של Yaheli chan (שיחה) לא רק פילוסופיה, והגישה שהמוות בלתי נמנע ממש לא אומרת בהכרח גם ש"מטרת" החיים היא המוות. לא מתאים בפתיח בניסוח כזה
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף}}
{{פירוש נוסף}}
'''ממנטו מורי''' (ב[[לטינית]]: '''Memento mori''') הוא ביטוי שפירושו "זכור שתמות" ([[תרגום מילולי|מילולית]] "זכור למות"). הממנטו מורי הוא [[פילוסופיה]] שאומרת כי מטרת החיים היא המוות והוא בלתי נמנע כאשר זוכרים למות באופן תמידי זוכרים גם לחיות. כינוי זה הוענק ל[[סוגה]] של יצירות [[אמנות]] מגוונות שמטרתן להזכיר לבני האדם כי סופם למות, ומופיע כ[[מוטו]] ביצירות אמנות רבות, בעיקר מה[[רנסאנס]].
'''ממנטו מורי''' (ב[[לטינית]]: '''Memento mori''') הוא ביטוי שפירושו "זכור שתמות" ([[תרגום מילולי|מילולית]] "זכור למות"). כינוי זה הוענק ל[[סוגה]] של יצירות [[אמנות]] מגוונות שמטרתן להזכיר לבני האדם כי סופם למות, ומופיע כ[[מוטו]] ביצירות אמנות רבות, בעיקר מה[[רנסאנס]].
[[קובץ:Memling Vanity and Salvation.jpg|ממוזער|300px|''Earthly Vanity and Divine Salvation'' (הבלות ארצית וישועה אלוהית) של [[הנס ממלינג]]. [[טריפטיכון|טְרִיפְּטִיכוֹן]] זה מציג את העימות בין היופי והמותרות הארציים, לבין הציפייה למוות וגיהנום.]]
[[קובץ:Memling Vanity and Salvation.jpg|ממוזער|300px|''Earthly Vanity and Divine Salvation'' (הבלות ארצית וישועה אלוהית) של [[הנס ממלינג]]. [[טריפטיכון|טְרִיפְּטִיכוֹן]] זה מציג את העימות בין היופי והמותרות הארציים, לבין הציפייה למוות וגיהנום.]]
[[קובץ:Nicolas Poussin - Et in Arcadia ego (deuxième version).jpg|שמאל|ממוזער|250px|Et in Arcadia ego, ציור שמן מאת [[ניקולא פוסן]]; פירוש השם הוא "אני נמצא גם ב[[ארקאדיה]]", כלומר המוות נוכח אפילו בסביבה האידילית ביותר. בציור נראים רועים ואיכרים המתבוננים במצבת קבר.]]
[[קובץ:Nicolas Poussin - Et in Arcadia ego (deuxième version).jpg|שמאל|ממוזער|250px|Et in Arcadia ego, ציור שמן מאת [[ניקולא פוסן]]; פירוש השם הוא "אני נמצא גם ב[[ארקאדיה]]", כלומר המוות נוכח אפילו בסביבה האידילית ביותר. בציור נראים רועים ואיכרים המתבוננים במצבת קבר.]]

גרסה מ־09:47, 22 באוקטובר 2020

ממנטו מורילטינית: Memento mori) הוא ביטוי שפירושו "זכור שתמות" (מילולית "זכור למות"). כינוי זה הוענק לסוגה של יצירות אמנות מגוונות שמטרתן להזכיר לבני האדם כי סופם למות, ומופיע כמוטו ביצירות אמנות רבות, בעיקר מהרנסאנס.

Earthly Vanity and Divine Salvation (הבלות ארצית וישועה אלוהית) של הנס ממלינג. טְרִיפְּטִיכוֹן זה מציג את העימות בין היופי והמותרות הארציים, לבין הציפייה למוות וגיהנום.
Et in Arcadia ego, ציור שמן מאת ניקולא פוסן; פירוש השם הוא "אני נמצא גם בארקאדיה", כלומר המוות נוכח אפילו בסביבה האידילית ביותר. בציור נראים רועים ואיכרים המתבוננים במצבת קבר.
גולגולת בגלוסקמא במנזר פודרומוס בהר אתוס. הכיתוב ברומנית: "Ce sunt eu, vei fi şi tu. Ce eşti tu, am fost şi eu" אומר "מה שאני תהיה גם אתה ומה שאתה, הייתי גם אני"

בעת העתיקה

נאמר כי ברומא העתיקה השתמשו בביטוי באירוע הטריומף, צעדת הניצחון של מפקד רומי השב מן הקרב. מאחורי המפקד המנצח עמד עבד ותפקידו היה להזכיר למפקד כי אולי היום הוא באיגרא רמא, אך מחר הוא יום חדש. מטרה זו הגשים העבד בכך שהזכיר למפקד כי הוא רק אדם, בן-תמותה, כלומר "ממנטו מורי". (ייתכן שהעבד אמר לחלופין "Respice post te! Hominem te memento!" - הבט מאחוריך! זכור שאתה [רק] אדם!; כפי שטרטוליאנוס מצטט בפרק 33 בספרו Apologeticus pro Christianis.)

למעט במקרה שהוזכר, שימוש במונח בעת העתיקה מתייחס לאמנות בתקופה הקלאסית; תקופה זו הדגישה יותר את הנושא קרפה דיים (carpe diem = "קטוף את היום") היינו, "חיה את הרגע" שניתן לראותו כתשובה לממנטו מורי. אמנות זו, השמה דגש על הקרפה דיים, נושאת הדים לנזיפה של ישעיהו "אָכוֹל וְשָׁתוֹ, כִּי מָחָר נָמוּת." (ישעיה כ"ב, פס' יג). קו-מחשבה זה מופיע במקומות נוספים בספרות הרומית, אודה של הורטיוס[1] מכילה את השורה הידועה "Nunc est bibendum, nunc pede libero pulsanda tellus" (עכשיו צריך לשתות, עכשיו צריך לרקוד בחופשיות (מילולית "לרקוע ברגל חופשיה") על האדמה). הורטיוס מסביר, בהמשך השיר, שעכשיו הזמן מכיוון שבחיים שלאחר המוות, לא נוכל לשתות או לרקוד - דוגמה מובהקת לקרפה דיים. ניתן לראות נושא זה אפילו ברבעיאת של עומר ח'יאם, סנטזה XXXV: "כשעודך בחיים, / שתה! - כי, ברגע שתמות, לעולם לא תחזור." (תרגום חופשי).

בשלהי העת העתיקה באירופה ועד למאה ה-20

מריקוד המוות של הנס הולביין

רעיון הממנטו מורי משתלב עם הנצרות, המבליטה ומדגישה את רעיונות השיפוט האלוהי (יום הדין), גן העדן, הגיהנום וגאולת הנשמה, ורעיון המוות בכללותו, הנמצא ברקע האמונה הנוצרית. רוב יצירות הממנטו מורי הן צורות של אמנות נוצרית, אם-כי ישנן יצירות דומות גם באמנות בודהיסטית. בניגוד לרעיון המוסרי של ה-Nunc est bibendum בעת העתיקה, רכש הממנטו מורי, בהקשר של האמונה הנוצרית, רעיון מוסרי הפוך. לנוצרים, המוות וודאותו משמשים כהדגשה של הריקנות וההבלות של כל התענוגות, המותרות וההישגים הארציים - פירוש המתאים למטרה של מיקוד מחשבות הפרט בחיים שלאחר המוות.

בחיפוש אחר יצירות והגות הקשורות בממנטו מורי, כמה מהמקומות הברורים ביותר הם אמנות הלוויה ואדריכלות. בתקופת הרנסאנס, הדוגמה הבולטת ביותר היא כנראה ה"טרנסי" (transi) או קבר גווייה, קבר המציג את גופתו המרקיבה של המנוח ונקרא גם "קבר ממנטו מורי". קברים אלו הפכו לאפנה בקרב האנשים האמידים של המאה ה-15, ובעיני רבים, דוגמאות ששרדו עודן מהוות הצגה בוטה ליהרה שבעושר ארצי. הדאנס מקאברה המפורסם, המראה את המוות המרקד נושא עמו עשירים ועניים כאחד, הוא עוד דוגמה ידועה ליצירה שנושאה ממנטו מורי. ייצוג זה של המוות והאנשות רבות נוספות, עיטרו את הכנסיות לכל אורך אירופה. קרוב יותר לזמננו, המצבות על קבריהם של הפוריטנים בארצות הברית הקולוניאלית, עוצבו פעמים רבות בצורות גולגולות מכונפות, שלדים ואף מלאכים הנושפים על נרות (בנושא זה, ראו הגולגולת כסמל).

שעונים היו בעבר אך תזכורת הולמת שזמנם של בני האדם על-פני האדמה קצר והולך, עם כל דקה שעוברת. שעונים ציבוריים עוטרו באמירות כגון ultima forsan ("אולי [השעה] האחרונה") או vulnerant omnes, ultima necat ("כל [השעות] פוצעות, האחרונה הורגת"). אפילו בזמנים המודרניים, שעונים רבים נושאים את המוטו tempus fugit, "הזמן בורח". שעונים ישנים חשובים לעיתים קרובות החביאו אוטומטון, שהיה מופיע ומצלצל כל-שעה (בדומה לשעון קוקייה); בכמה מהמפורסמים שבשעונים אלה, מהאוסבורג אשר בגרמניה, שימש המוות בתור האוטומטון. ניתן לראות את "שעוני המוות" הממוחשבים, המודרניים, כחידוש של רעיון זה. אנשים פרטיים נושאים גם-הם תזכורות, קטנות יותר, לסופם הקרב. בבעלותה של מרי מלכת הסקוטים היה שעון כסף בצורת גולגולת, ועליו חרוטים דבריו של הוראטיוס.

"ואניטאס" של פיליפ דה שאמפן (c. 1671) מצומצם לשלוש מהויות: פרח, גולגולת ושעון חול

שמה המקורי של הסוגה האמנותית "טבע דומם" היה "ואניטאס", בלטינית: "הבל", על פי "הבל הבלים, הכול הבל" של קהלת (בלטינית: Vanitas vanitatum et omnia vanitas). זאת מכיוון, שבציורים כאלה, נהגו לכלול סמל כלשהו לתמותתו של האדם; סמל זה היה יכול להיות גלוי וברור כמו גולגולת, או מעודן יותר, כמו פרח המאבד את עלי-כותרתו (גם כאן, ראו גולגולת (סמל)).

עם המצאת הצילום, אנשים רבים הזמינו תמונות של חברי-משפחה שמתו לא-מזמן; בהתחשב במגבלות הטכניות של הדאגרוטיפ, זו הייתה אחת הדרכים לוודא שנושא הדיוקן יישאר דומם.

ממנטו מורי היה גם נושא חשוב בתחום הספרות. דוגמאות מפורסמות בפרוזה האנגלית להגויות על המוות כוללות, למשל, את ה-Hydriotaphia Urn Burial של סר תומאס בראון ואת ה-Holy Living and Holy Dying של ג'רמי טיילור. יצירות אלה הן חלק מהפולחן היעקוביאני של מלנכוליה, שסימן את סוף התקופה האליזבתיאנית. עוד בספרות, בסוף המאה ה-18, קינות ספרותיות היו סוגה שבאופנה; יצירות אופייניות לתקופה זו הן, בין השאר, Elegy Written in a Country Churchyard של תומאס גריי ו-Night Thoughts של אדוארד יאנג.

מסורת עשירה של ממנטו מורי, ניתן למצוא גם במוזיקה המוקדמת של אירופה, וזאת מלבד הסוגות הרחבות של רקוויאם ומוזיקת הלוויה. מאמץ מיוחד עשו אנשי אירופה של המאה ה-14 שנאלצו לעמוד בזוועות המוות השחור. אלו ניסו להקשיח את עצמם ולקבל אומץ דרך מזמורים שצפו להם את המוות הבלתי-נמנע. מזמורים אלו היו מגוונים ביותר, החל משירי הצלפה פשוטים של תנועת המצליפים, ועד מזמורים נזיריים או אציליים, מעודנים יותר. מילות השירים, לרוב התייחסו לחיים כאל עמק של דמעות, מתוכנן בידי האל. בהתאם להשקפה זו, המוות הוא הפדיון של הנשמה המיוסרת, ועל החיים לחיות חיים נטולי-חטא אם הם רוצים שיוטב עמהם ביום הדין. שתי סטנזות אופייניות לממנטו מורי בשירת ימי הביניים, ניתן לראות בווירלאי משנת 1399 ad mortem festinamus ("אנו ממהרים אל המוות") מהספר האדום של מונטסראט (קטלאנית: Libre Vermell de Montserrat‏):

Vita brevis breviter in brevi finietur,
Mors venit velociter quae neminem veretur,
Omnia mors perimit et nulli miseretur.
Ad mortem festinamus peccare desistamus.

"Calavera de la Catrina" של חוסה גואדלופה פוסאדא
הזמן שהוקצב הוא קצר וקצר-הוא הזמן שנותר,
זמן להתכונן לא נשאר, המוות כבר דופק על משקופך הצר,
הכל הוא לוקח, אינו משאיר אדם, חיה או דבר.
אל המוות אנו נחפזים, עלינו למעט בחטאים.

Ni conversus fueris et sicut puer factus
Et vitam mutaveris in meliores actus,
Intrare non poteris regnum Dei beatus.
Ad mortem festinamus peccare desistamus.

אם על חטא לא-תכה וכילד לא תהפוך טהור,
ואם דרכך לא תשנה, ומעשה טוב לא יחליף אחד שחור,
אולי תרצה, אך להיכנס לא תוכל אל ממלכת האור.
אל המוות אנו נחפזים, עלינו למעט בחטאים.

חלקים גדולים של אומנות הממנטו מורי מקושרים עם הפסטיבל המקסיקני יום המתים, הכולל ממתקים מסוכרים בצורת גולגולות ומאכלים אחרים המעוצבים בצורות דומות. אחד היוצרים המקסיקנים הבולטים ביותר של הממנטו מורי (גם בהקשר של יום המתים) הוא החרט חוסה גואדלופה פוסאדא, המתאר, ברבות מעבודותיו, מעמדים חברתיים שונים כשלדים מהלכים.

ציטוטים מקבילים במקורות היהדות

לגישה זו יש אזכורים מקבילים רבים במקורות היהדות. המקור הבולט ביותר הוא ספר קהלת החוזר ומדגיש רעיון זה, למשל "כִּי מִקְרֶה בְנֵי-הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה, וּמִקְרֶה אֶחָד לָהֶם--כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה, וְרוּחַ אֶחָד לַכֹּל; וּמוֹתַר הָאָדָם מִן-הַבְּהֵמָה אָיִן, כִּי הַכֹּל הָבֶל" (פרק ג' פסוק י"ט).

בתנ"ך, בספר משלי מובא "כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן וְאִם-נֵזֶר לְדוֹר דּוֹר" (פרק כ"ז, פסוק כ"ד). לא לעולם חוסן, פירושו גדולה עשויה להשתנות, הגלגל מסתובב.

בהלוויה יהודית נהוג לנצל את האירוע כדי להזכיר למשתתפים החיים מתוך דברי עקביא בן מהללאל במשנה בפרקי אבות: "הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה: דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון. מאין באת? מטיפה סרוחה, ולאן אתה הולך? למקום עפר, רימה ותולעה, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון? לפני מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא" (אבות פרק ג' משנה א').

על הלל הזקן במשנה בפרקי אבות נאמר: "אף הוא ראה גולגולת אחת צפה על פני המים אמר לה על דאטיפת אטיפוך וסוף מטיפייך יטופון" (פרק ב' משנה ז'), כלומר: על שהטבעת (אחרים) - הטביעו אותך, וסוף מטביעייך שיוטבעו (אף הם).

דומים לכך הם דברי בן סירא: "בכל מעשיך זכור אחריתו, ולעד לא תחטא" (בן סירא, פרק ז', פסוק ל"ז).

בפיוטים של הימים הנוראים מובאים טקסטים רבים שנועדו לשבר את הלב ולהביא את המתפלל להרהורים על אפסות האדם ושברון אשליית הגאווה, כגון "אדם יסודו מעפר וסופו לעפר... משול כחרס הנשבר... וכחלום יעוף".

הופעות בעידן המודרני

  • בספרות המודרנית, ניתן לראות וריאציה על נושא הממנטו מורי בסיפור קצר של חורחה לואיס בורחס "El inmortal" ("בן האל-מוות", מהאוסף El Aleph, אוסף סיפורים קצרים מ-1949).
  • בקליפ של הראפר מק מילר (ז״ל) ‘self care’נראה מק מילר כאילו קבור מתחת לאדמה ומתוך הקבר החל לחרוט על צידו הפנימי של הקבר מעל ראשו Memento mori שייצג באותו קליפ את העובדה שהראפר אכן חשב על מותו או לפחות נקט עמדה ברורה על כך לאחר מכן פרץ את דרכו החוצה מן הקבר דרך המילה החרוטה.
  • הסרט ממנטו בוסס על הסיפור הקצר של ג'ונתן נולאן "Memento Mori".
  • האלבום העשירי של הזמר הישראלי אביב גפן נקרא ממנטו מורי.
  • האלבום השני של הלהקה פלייליף נקרא ממנטו מורי.
  • בסדרת הספרים של הסופר למוני סניקט, סדרה של צרות, המוטו של בית הספר הפרטי פרופרוק, הוא מומנטו מורי. סגן המנהל נירו טועה שוב ושוב וחושב שמדובר בפתגם יווני, אבל בני בודלר ובני קווגמייר מתקנים אותו. הקמע של בית הספר הוא סוס מת, והוא זוכה לקריאות כמו "את מי אי אפשר לנצח? סוס מת!". נראה כי כל התלמידים בבית הספר לא באמת מבינים את המשמעות.
  • שיר של להקת הגרוב מטאל האמריקנית - Lamb Of God בשם - "Memento Mori"
  • שיר של להקת המטאלקור הבריטית - Architects בשם - "Memento Mori"
  • פרק בשם "Memento Mori" מופיע בעשרות סדרות טלוויזיה[2] ובהן:
  • "Memento Mori" הוא פרק בפודקאסט Dear Hank & John של האחים ג'ון והאנק גרין ושם נבחר להיות המשפט המוצלח ביותר לחתום עמו מכתב.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ממנטו מורי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ הורטיוס, אודות, ספר ראשון, שיר 37
  2. ^ פרקים עם אזכור של "ממנטו מורי"