סמואל בארבר – הבדלי גרסאות

**סמואל בארבר**
**Samuel Barber**
	סמואל בארבר. צילום: קרל ון וכטן
לידה	9 במרץ 1910; וסט צ'סטר, ארצות הברית
פטירה	23 בינואר 1981 (בגיל 70); מנהטן, ארצות הברית
שם לידה	Samuel Osmond Barber II
מוקד פעילות	ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1917
מקום לימודים	מכון קרטיס למוזיקה, תיכון וסט צ'סטר הנדרסון
סוגה	אופרה, סימפוניה
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	פסנתר
פרסים והוקרה	מלגת גוגנהיים (1945, 1947, 1949); פרס רומא (1934); פרס פוליצר למוזיקה (1958); פרס פוליצר למוזיקה (1963); Joseph H. Bearns Prize; עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ;
	פרופיל ב-IMDb
חתימה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־18:27, 23 באוקטובר 2020

סמואל בארבר (באנגלית: Samuel Barber; ‏9 במרץ 1910 - 23 בינואר 1981) היה מלחין אמריקאי.

ביוגרפיה

בארבר נולד בווסט-צ'סטר שבפנסילבניה, למשפחה מוזיקלית: אמו הייתה פסנתרנית ואחותה זמרת אלט מפורסמת. הוא החל לנגן בפסנתר בגיל שש, את יצירתו הראשונה כתב בגיל שבע, ובגיל 12 כבר שימש כנגן עוגב בכנסייה המקומית. בגיל 14 התקבל למכון קרטיס למוזיקה בפילדלפיה, שם למד פסנתר, שירה וקומפוזיציה. שם גם פגש את ג'אן קרלו מנוטי, לימים שותפו לחיים וליצירה (מנוטי כתב את הלברית לשתיים מהאופרות שהלחין).

בגיל 23 כתב בארבר את יצירתו התזמורתית הראשונה: האוברטורה "The School of Scandal", שביצעה תזמורת פילדלפיה. בשנת 1936 כתב רביעייה לכלי קשת, ובשנת 1938 עיבד את חלקה השני לתזמורת כלי קשת רחבה תחת השם "האדאג'ו לכלי מיתר". גרסה זו הייתה ליצירתו המוכרת ביותר וכן ליצירה האמריקנית הראשונה שבוצעה על ידי המנצח ארטורו טוסקניני.

בהשפעת דודתו הזמרת וכבעל הכשרה בשירה בעצמו, הרבה בארבר לכתוב יצירות ווקאליות, מהפופולריות ברפרטואר הקלאסי של המאה ה-20. גם את האדג'ו הידוע לכלי מיתר עיבד למקהלה מעורבת בת שמונה קולות. פרט לכך כתב מספר אופרות, יצירות לכלי סולו ותזמורת (ביניהן קונצ׳רטו לכינור, יצירות לצ'לו ולפסנתר), יצירות לפסנתר סולו ולהרכבים קאמריים שונים.

בארבר זכה בפרסים רבים על יצירתו, בהם שלושה פרסי "פוליצר" בשנים 1935, 1936 (על הקונצ'רטו לפסנתר ותזמורת), וב-1958 (על האופרה "Vanessa"). יצירותיו בוצעו על ידי רשימה ארוכה של אמנים ידועי שם, בהם ולדימיר הורוביץ, מרתה גרהם, ארטורו טוסקניני, ג'ון בראונינג, ג'ני טוראל ואלאנור סטבר.

כמעט בכל יצירותיו של בארבר ניתן להבחין בקו מלודי אחד לפחות ברור ודומיננטי, לכן הוגדר לעיתים כ"נאו-רומנטיקן", אולם ניתן לזהות בהן גם השפעות קלאסיות ומאפיינים מודרניים ודיסוננטים בסגנון סטרווינסקי. סגנונו היה אקלקטי וקשה לאפיון: הוא לא ייסד אסכולת כתיבה חדשה, לא דבק בסגנון מסוים, נמנע מלהיקלע לוויכוח הנפוץ בזמנו בעולם המוזיקה – סטרווינסקי (מוזיקה טונאלית) לעומת שנברג (מוזיקה אטונאלית) – וככזה משך אליו אש מבקרים וקולגות. בשנת 1966 הועלתה הופעת הבכורה של אופרה שכתב – "אנטוני וקלאופטרה" – בטקס פתיחת האודיטוריום של בניין המטרופוליטן אופרה במרכז לינקולן לאמנויות הבמה. האופרה ספגה ביקורת קשה וסימנה את בארבר כמלחין ש"אינו רלוונטי לתקופתו". לאחר מפלה זו מיעט בארבר לכתוב, ויצירותיו האחרונות זכו להתעניינות מועטה בלבד.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סמואל בארבר בוויקישיתוף

תבנית:פרופילי מוזיקאים

סמואל בארבר באתר Classical.net
סמואל בארבר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
סמואל בארבר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 בגיל 23 כתב בארבר את יצירתו התזמורתית הראשונה: ה[[אוברטורה]] "The School of Scandal", שביצעה [[תזמורת פילדלפיה]]. בשנת [[1936]] כתב רביעייה לכלי קשת, ובשנת [[1938]] עיבד את חלקה השני ל[[תזמורת]] כלי קשת רחבה תחת השם "'''[[האדאג'ו לכלי מיתר (אופוס 11)|האדאג'ו לכלי מיתר]]'''". גרסה זו הייתה ליצירתו המוכרת ביותר וכן ליצירה האמריקנית הראשונה שבוצעה על ידי ה[[מנצח]] [[ארטורו טוסקניני]].
-בהשפעת דודתו הזמרת וכבעל הכשרה בשירה בעצמו, הרבה בארבר לכתוב יצירות ווקאליות, מהפופולריות ברפרטואר הקלאסי של [[המאה ה-20]]. גם את האדג'ו הידוע לכלי מיתר עיבד למקהלה מעורבת בת שמונה קולות. פרט לכך כתב מספר [[אופרה|אופרות]], יצירות לכלי סולו ותזמורת (ביניהן ל[[כינור]], ל[[צ'לו]] ולפסנתר), יצירות לפסנתר סולו ול[[הרכב קאמרי|הרכבים קאמריים]] שונים.
+בהשפעת דודתו הזמרת וכבעל הכשרה בשירה בעצמו, הרבה בארבר לכתוב יצירות ווקאליות, מהפופולריות ברפרטואר הקלאסי של [[המאה ה-20]]. גם את האדג'ו הידוע לכלי מיתר עיבד למקהלה מעורבת בת שמונה קולות. פרט לכך כתב מספר [[אופרה|אופרות]], יצירות לכלי סולו ותזמורת (ביניהן  [[קונצ'רטו לכינור של סמואל בארבר|קונצ׳רטו לכינור]], יצירות ל[[צ'לו]] ולפסנתר), יצירות לפסנתר סולו ול[[הרכב קאמרי|הרכבים קאמריים]] שונים.
 בארבר זכה בפרסים רבים על יצירתו, בהם שלושה פרסי "[[פוליצר]]" בשנים [[1935]], [[1936]] (על ה[[קונצ'רטו]] לפסנתר ותזמורת), וב-[[1958]] (על האופרה "Vanessa"). יצירותיו בוצעו על ידי רשימה ארוכה של אמנים ידועי שם, בהם [[ולדימיר הורוביץ]], [[מרתה גרהם]], [[ארטורו טוסקניני]], ג'ון בראונינג, [[ג'ני טוראל]] ואלאנור סטבר.