שירי תל אביב-יפו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־18:57, 24 באוקטובר 2020

שירי תל אביב-יפו מאגדים בתוכם את הפזמונים בעברית, אשר העיר "תל אביב" או "יפו" מוזכרות בהם בכל הקשר שהוא: רומנטי, היסטורי, צבאי, נוסטלגי, ארכיטקטוני וכו'. שירים אלו הם חלק אינטגרלי ממכלול הפזמונים שנכתבו בעברית בעיקר מתחילת המאה ה-20, ומכונים גם "שירי ארץ ישראל" או "שירי מולדת".

התפתחותם של השירים קרתה תוך כדי תהליך ההתיישבות בארץ ישראל, וכך נוצרה תרבות מוזיקלית ששיקפה את אופי התקופה ואת האידאולוגיה ששלטה בה. ניתן להבחין בשוני השירים שנכתבו עם ההתיישבויות הראשונות, לבין השירים "העירוניים", שנכתבו עם התפתחות העיור. מן הסתם, תל אביב זכתה לשלל שירים המתייחסים אליה שנבדלים מאד מהשירים העבריים שנכתבו עד אז.

שירי היישוב החדש^[1] שיקפו את האידאולוגיה הציונית שדגלה בשינוי שיתחולל בעם היהודי המתיישב בארץ ובריאת היהודי החדש כחקלאי, כלוחם, וכחילוני. כל זאת בניגוד גמור ליהודי הגלותי. במקביל לבניית הבתים הראשונים וחפירת הבארות הראשונות, החלה להיווצר תרבות עברית חדש, של שירים חדשים שתמכו ברעיון זה. תהליך זה התרחש בעיקר במגזר ההתיישבותי ושירים אלה מילאו תפקיד של שירי עם ושימשו בסיס להמשך התפתחותה של התרבות המוזיקלית הפופולרית העברית. הם כונו "שירים מגויסים" ותאמו את יעדי האידאולוגיה הציונית, שיקפו, ביטאו והפיצו אותם. כדוגמת "עומדים אנו במשמרת" או "פה בארץ חמדת אבות".

שירי תל אביב-יפו, לעומת זאת, החלו להיווצר כאשר תהליך העיור קיבל תאוצה. בניגוד לשירים שנוצרו במגזר ההתיישבותי, אלה לא היו "שירים מגויסים", הם לא התיימרו לשרת מטרות אידאולוגיות ולא ביקשו ליצור תרבות לאומית חדשה, הן נוצרו למטרות בידור. תל אביב נוסדה ב-1909, והתחילה להתפתח לעיר גדולה, הגדולה בארץ, החל משנות העשרים, עם העליות הרביעית והחמישית, בהן המסה הגדולה של העולים הייתה מפולין ומגרמניה. (לעומת העליות הקודמות בהן המסה הגדולה הייתה מרוסיה). בעליות הרביעית והחמישית, היו בעלי מקצועות חופשיים, סוחרים, תעשיינים, בעלי הון וגם זמרים, בדרנים, נגנים, מלחינים, משוררים ואנשי רוח. כמו: פאול בן חיים, יוסף טל, חיים אלכסנדר, חנה מרון, יוסף מילוא ועוד רבים שהפכו לאושיות התרבות התל אביבית ואשר השפיעו רבות על היצירה התרבותית בעיר. מאחר שבפעם הראשונה נוצר בארץ מעמד בינוני ובינוני גבוה, נולד גם סגנון מוזיקלי עירוני חדש בשפה העברית. שירי תל אביב נחשבו לאנטיתזה לשירי העליות הקודמות של הסקטור ההתיישבותי והציוני. הדמיון בין שירי ההתיישבות לשירי תל אביב, היה אך ורק בעובדה שהם היו בשפה העברית ובלחנים שהושאלו לעיתים משירים אירופיים ידועים או בלחנים מקוריים. השוני בין שני סוגי השירים היה רב יותר. שירי תל אביב נוצרו עם הפרדה בין האמן לקהל, לעומת שירי ההתיישבות שיועדו לכול ולשירה בציבור. השירים התל אביביים לא התיימרו לשרת אידאולוגיות והם התמקדו בצרכי היחיד, בצרכי בידור, הומור וסטירה.

תל אביב, זכתה לשירים ופזמוני ם רבים העוסקים בה. גם יפו, העיר בת יותר מ-3,000 שנה שצורפה לתל אביב בשנת 1949, זכתה אף היא לפזמונים משלה.

בשנת 1958 חיברו חיים חפר ודן בן אמוץ מופע קברטי, "תל אביב הקטנה", לכבוד יוֹבֵל העיר. המופע כלל שלל שירים העוסקים בעיר.

חלק משירי תל אביב נכתבו על ידי משוררים תל אביביים ידועים שתיארו את הווי העיר, ובהם: נתן אלתרמן ("בכל זאת יש בה משהו", "טנגו תל אביב", "גן מאיר בתל אביב", "ערב עירוני"), לוין קיפניס ("מי יבנה בית בתל אביב"), נעמי שמר ("עיר לבנה", "בסנדלים על גשר הירקון", "גג", "לאורך הטיילת"), מאיר ויזלטיר ("יש לי סימפתיה").

בין השירים והפזמונים הידועים על תל אביב:

"גן השקמים"^[2] (יצחק יצחקי - יוחנן זראי). ריקה זראי.
"דוד שמש ואנטנה"^[3] (ע. הלל - סשה ארגוב). התרנגולים.
"הבה נלך לתל אביב" (עמוס אטינגר - יוסף אורג). בצל ירוק.
"תל אביב, תל אביב" (יהודה אופן - אריס סאן). אריס סאן.
"תל אביב" ("אם אתה רוצה חביב"). יוסף אוקסנברג.

"תנו לנו יד ונלך" (צבי זליקוביץ' - יעקב הולנדר). עירית דותן.
"במקום הכי נמוך בתל אביב"^[4] (מילים ולחן אסתר שמיר) אסתר שמיר.
"תל אביב אינה מודאגת" (אהוד מנור - מתי כספי) - להקת הנח"ל
"גרה בשינקין" (יאיר לפיד - רמי קלינשטיין). להקת מנגו.
"על גגות תל אביב" (מילים ולחן אלונה דניאל). אלונה דניאל.
"רומנסרו תל אביב" (יורם טהרלב - נורית הירש). חיים משה.
"מותק תל אביב" (רוני ערן - איתן גדרון). מזי כהן.
"תל אביב מגג לגג" (חיים קינן - יהודה פוליקר).ירדנה ארזי.
"אל תעזבי את תל אביב" (מיקי שביב) - טנגו
"תל אביב, יא חביבי תל אביב" (מילים ולחן דורון מדלי). עומר אדם.
"אלימלך" (נתן אלתרמן - משה וילנסקי). יונה עטרי ואילי גורליצקי.
"בכל זאת יש בה משהו" (נתן אלתרמן - משה וילנסקי) . אילי גורליצקי.
"עיר לבנה" (מילים ולחן נעמי שמר). אריק איינשטיין.

בין הפזמונים הידועים על יפו:

"זוהי יפו" (יוסי גמזו - משה וילנסקי) . מבצע ראשון - אבי טולדנו.
"אין כמו יפו בלילות" (חיים חפר). מבצעים ראשונים - התרנגולים.
"יפו" (עמוס אטינגר - דובי זלצר) . מבצעת ראשונה - עליזה עזיקרי.
"כל הכבוד" (דן אלמגור - דובי זלצר) . מבצע ראשון - יהורם גאון. השיר מתוך המחזמר קזבלן.
"חלון לים התיכון" (יעקב גלעד - יהודה פוליקר). מבצע ראשון - יהודה פוליקר.
"נמה יפו" (יעקב שרת - יוני רכטר). מבצע ראשון - גידי גוב.
"יפו" (מילים ולחן הרצל קביליו). המחבר הוא זמר ושחקן בקבוצת הכדורגל של מכבי יפו.

תמונות תל אביביות ותיאורים מהווי העיר מובאים גם בשירים ופזמונים על נחל הירקון.

ראו גם

קישורים חיצוניים

שולי מרום, ציונות ללא הטורייה: שירי תל אביב בתקופת המנדט הבריטי 1948-1920, באתר "זמרשת"
אתר זמרשת
הארכיון למוזיקה ישראלית, אוניברסיטת תל אביב

הערות שוליים

^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים , דמותו של הישוב החדש ומאפייניו העקריים, כותר
^ על השיר "גן השקמים"
^ על השיר "דוד שמש ואנטנה גם"
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הבלוג של אורי הייטנר על "במקום הכי נמוך בתל אביב" (ארכיון)

[1] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים , דמותו של הישוב החדש ומאפייניו העקריים, כותר

[2] על השיר "גן השקמים"

[3] על השיר "דוד שמש ואנטנה גם"

[4] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הבלוג של אורי הייטנר על "במקום הכי נמוך בתל אביב" (ארכיון)

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 *'''"הבה נלך לתל אביב"''' ([[עמוס אטינגר]] - [[יוסף אורג]]). [[בצל ירוק (להקה)|בצל ירוק]].
 *'''"תל אביב, תל אביב"''' ([[יהודה אופן]] - [[אריס סאן]]). אריס סאן.
+*'''"תל אביב"''' ''("אם אתה רוצה חביב"). [[יוסף אוקסנברג.]]''
 *'''"[[תנו לנו יד ונלך]]"''' ([[צבי זליקוביץ']] - [[יעקב הולנדר]]). [[עירית דותן]].
 *'''"[[במקום הכי נמוך בתל אביב (שיר)|במקום הכי נמוך בתל אביב]]"'''{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=272685&blogcode=14269851|הכותב=|כותרת=הבלוג של אורי הייטנר על "במקום הכי נמוך בתל אביב"|אתר=|תאריך=|תאריך_וידוא=2019-07-05|archive-date=2015-07-31|archive-url=https://web.archive.org/web/20150731214701/http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=272685&blogcode=14269851|dead-url=yes}}}} (מילים ולחן [[אסתר שמיר]]) אסתר שמיר.