תמר רוס – הבדלי גרסאות

תמר רוס
לידה	16 בינואר 1938 (בת 86); דטרויט, ארצות הברית
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
מנחה לדוקטורט	יוסף דן
מוסדות	אוניברסיטת בר-אילן
תחומי עניין	פילוסופיה יהודית
עיסוק	פילוסופית
מדינה	ישראל

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־22:54, 25 באוקטובר 2020

תמר רוס (נולדה בי"ד בשבט ה'תרצ"ח, 16 בינואר 1938) היא פרופסור אמריטה לפילוסופיה כללית ולפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר-אילן. רוס היא פמיניסטית דתית, ומרבה לעסוק בנושא זה גם במחקריה. בשנת 2013 נבחרה רוס להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות של יום העצמאות ה-65 למדינת ישראל.

ביוגרפיה

תמר רוס (לבית וולגלרנטר-איתמר) נולדה בדטרויט. אביה, הרב אלימלך ירחמיאל איתמר (וולגלרנטר), כיהן כרב בדטרויט ובהמילטון, ושימש סגן יו"ר הסתדרות הרבנים האורתודוקסים בארצות הברית. בשנת 1956 עלתה עם משפחתה לישראל והתיישבה בשכונת רחביה בירושלים. האב התמנה כמזכיר הראשי של הרבנות הראשית. רוס למדה בסמינר הדתי למדריכים של עליית הנוער.

בשנת 1960 נישאה ליעקב יהושע רוס, לימים פרופסור בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. ב-2015 הוענק לה עיטור יקירת ירושלים.

לבני הזוג רוס שבעה ילדים. בנם אריאל הוא ראש כולל חרדי בדרום. בנם אברהם הוא ר"מ בישיבת ההסדר בשדרות. בנם ניחם הוא ד"ר להיסטוריה של עם ישראל ומרצה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בתם חנה רוס פרידמן היא ד"ר לתלמוד, מקימת תיכון פלך תל אביב, וראשת קהילת יחד בעיר. בעבר ניהלה את בית המדרש "עתים" באוניברסיטת תל אביב. היא נשואה לאביעד פרידמן, יו"ר החברה למתנ"סים. בתם דבורה היא ד"ר למתמטיקה וממקימות ארגון "קיימא" לתמיכה באמהות יחידניות דתיות.

קריירה אקדמית

לשלושת תאריה האקדמיים למדה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1960 סיימה לימודים לתואר ראשון בספרות עברית והיסטוריה של עם ישראל. בשנת 1978 סיימה לימודים לתואר שני בספרות עברית, בהנחייתו של פרופ' ישעיה תשבי. בשנת 1987 סיימה לימודיה לתואר דוקטור. עבודת הדוקטורט שלה, בהנחייתו של פרופ' יוסף דן, קרויה "פילוסופיה מוסרית בכתביהם של חסידי רבי סלנטר בתנועת המוסר". בעבודה זו היא בוחנת את כתביהם של מנהיגי תנועת המוסר, לאור תורות פילוסופיות מודרניות מן המאה ה-19 והמאה ה-20, העוסקות בתורת המוסר.

רוס לימדה שנים רבות במדרשת לינדנבאום. בשנת 1990 הצטרפה לסגל האקדמי של אוניברסיטת בר-אילן, ובשנת 2005 מונתה לפרופסור מן המניין.

התמחותה היא במחשבה יהודית מסורתית, בתקופה המודרנית, הכוללת את הגות תנועת החסידות, התנגדות לחסידות, תנועת המוסר ומחשבת הרב קוק, שהיא מן החוקרים הבולטים של הגותו. היא מתמקדת בעיקר בתחומי ההשקה שבין הדת והמודרניות. הנושאים שהיא עוסקת בהם במסגרת זו הם אפיסטמולוגיה, הרמנויטיקה ומשמעותה של שפה דתית, סובלנות ופלורליזם, אפשרותה של התגלות אלוהית לאור החשיבה ההיסטורית והביקורת הפוסט-מודרנית, וכן הפילוסופיה של ההלכה.

הגות ותאולוגיה

מרכז העניין של רוס הוא במתח שבין תפיסת עולם מדעית ומוסרית לבין תפיסת עולם דתית. רוס מקדמת גישה המכונה בספרות הפילוסופית 'אנטי-ריאליזם' - גישה המאמצת את המסורת והחיים הדתיים ויחד עם זה דוחה טענות מטאפיזיות, היסטוריות ומוסריות, המונחות בבסיס הדת. בכך היא בעצם עורכת מידור בין המישור העובדתי למישור הדתי. גישה פילוסופית-דתית זו היא, כפי שהיא מעידה בעצמה, ממשיכה מסורת פילוסופית מבית מדרשו של הפילוסוף האוסטרי-בריטי לודוויג ויטגנשטיין.

היא פיתחה את התאולוגיה של 'ההתגלות המתמשכת' לפיה, ההתגלות האלוהית נמשכת לאורך כל ההיסטוריה האנושית ולא פסקה במעמד הר סיני או כשפסקה הנבואה. לפי תפיסה זו, ההתגלות האלוהית מופיעה לאורך ההיסטוריה האנושית במקומות שבהם האנושות מתעלה למדרגה מוסרית גבוהה יותר (למשל, חזון הצמחונות של הרב קוק). גישה זו מעניקה בסיס דתי ורוחני להתפתחויות שונות בעולם בכלל ובעולם הדתי בפרט, כמו הליברליזם, שוויון הזכויות והפמיניזם הדתי. ההתקדמות של האנושות בכיוון זה מבטאת את התגלות האל.

לפי תפיסה זו, התנועה הפמיניסטית שפרחה במאה העשרים מבטאת את 'דבר ה' בעולם' ועל כן, אל לו לאדם האורתודוקסי להתכחש לדבר האל. הפמיניזם האורתודוקסי של תמר רוס הוא תולדה של תפיסתה התאולוגית העמוקה, כפי שהיא מעידה: "עבורי הפמיניזם היווה תירוץ ודוגמה בלבד, דרכו ביקשתי להתייחס לשאלה הגדולה יותר של התגלות אלוהית בכלל'.^[1]

רוס כתבה מאמרים רבים העוסקים בסוגיה הפמיניסטית הדתית על שלל היבטיה. כך למשל, במאמר הנושא את השם 'העוד מסוגלות אנו להתפלל לאבינו שבשמים?',^[2] היא עוסקת בקושי של המאמינה הדתית בעלת המודעות הפמיניסטית, להשתמש בביטויים דתיים המצויים בקנון היהודי, מהמקרא ועד סידור התפילה, הרוויים בתפיסות עולם שוביניסטיות. במאמר זה, רוס פורשׂת כמה אפשרויות הזמינות לאדם האורתודוקסי, להתמודד עם מתח זה. בין השאר, היא טוענת כי ניתן לאמץ תפיסה קבלית, אשר יש לה גילויים בתורתו של הרב קוק, לפיה ''תפקידה של הסימבוליקה הדתית אינו להביע את אופן התרשמותנו מהמציאות האלוקית במתחים אנתרופולוגיים, אלא לספק לנו כלי או משענת שיאפשרו לנו להוות את אותה המציאות בלא מיצוע של מילים ומעבר לכל הגדרה'.^[3] לפי תפיסה זו, האיש או האישה בעלי המודעות הפמיניסטית יכולים לראות בטקסט ובריטואל הדתי דבר שלא בא לבטא אמיתות אודות העולם אלא בא לעורר אותו לרגשות ולפעולות מסוימים. ואם כך, אין צורך לתת חשיבות למשמעויות הקונקרטיות של המילים עצמן שמופיעות בסידור התפילה.

מכתביה

חקר הרב קוק (מבחר)

"מושג האלוהות של הרב קוק", דעת 8–9 (חורף תשמ"ב, קיץ תשמ"ב)
"תבנית:אקדמות1
מיתוס, סטרוקטורה ומציאות בכתבי הרב קוק, מתוך "המיתוס ביהדות"
בין פלורליזם מטפיסי לליברלי: עיון מחודש בגישתו הסובלנית של הרב קוק, מתוך "יהדות פנים וחוץ: דיאלוג בין עולמות", הוצאת מאגנס

פמיניזם דתי

העוד מסוגלות אנו להתפלל לאבינו שבשמים, מתוך "עין טובה: דו-שיח ופולמוס בתרבות ישראל", הוצאת הקיבוץ המאוחד. מאמר העוסק בשפה ובשימוש בשמות תואר זכריים בתפילה. המאמר עוסק בקצרה גם בשאלת הפנתאיזם בהקשר לדיון זה.
"על פמיניזם והלכה מנקודת מבט תאולוגית".
השלכות הפמיניזם על תאולוגיה יהודית אורתודוקסית, מתוך "רב תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית", הוצאת רמות (אוניברסיטת תל אביב)
היבטים פמיניסטיים בתפיסתו האוטופית של הראי"ה קוק, מתוך "דרך הרוח: ספר היובל לאליעזר שביד", הוצאת מאגנס
ארמון התורה ממעל לה – על אורתודוקסיה ופמיניזם, הוצאת עם עובד, 2007.
רצף ולא שבירה - עוד על דתיות נשים, דעות 41, תשס"ט, באתר נאמני תורה ועבודה.

ספר יובל לכבודה

רוח חדשה בארמון התורה – ספר יובל לכבוד פרופ' תמר רוס עם הגיעה לגבורות, עורכים: רונית עיר-שי, דב שוורץ, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ח 2018.

קישורים חיצוניים

הדף של תמר רוס, באתר הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת בר-אילן (אנגלית)
רשימת המאמרים של תמר רוס באתר רמב"י
רשימת הפרסומים של תמר רוס, בקטלוג הספרייה הלאומית
הספרים של תמר רוס, באתר "סימניה"
תמר רוס, חינוך דתי לבנות
יהודית באומל, עץ חיים היא למחזיקות בה, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2004
יאיר שלג, אלוהים רודה באדם, ואדם רודה באשתו, באתר הארץ, 8 בינואר 2007
דליה מרקס, כבר לא זרה בבית, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2007
שירה קדרי-עובדיה, מקור ראשון, הפמיניסטית הדתייה שמוכנה לשבת בעזרת נשים, באתר nrg‏, 28 בפברואר 2015
אריאל הורוביץ, רב המשותף, מקור ראשון, מוסף "שבת", 12 באפריל 2017
חנוך בן פזי, הלכה ופמיניזם: חידת המחויבות הכפולה, מוסף שבת של העיתון מקור ראשון, ל' חשון ה'תשע"ט

הערות שוליים

^ תמר רוס, 'אורתודוקסיה ואתגר ביקורת המקרא', יהודה ברנדס, טובה גנזל וחיותה דויטש (ע), בעיני אלוהים ואדם: האדם המאמין וחקר המקרא, ירושלים: בית מורשה בירושלים ופרדס הוצאה לאור, תשע"ה, עמ' 270
^ תמר רוס, 'העוד מסוגלות אנו להתפלל אל אבינו שבשמים?', נחם אילן (ע), עין טובה: ספר היובל לטובה אילן, ישראל: הקיבוץ המאוחד ונאמני תורה ועבודה, תשנ"ט, עמ' 264-277
^ שם, עמ' 274.

[1] תמר רוס, 'אורתודוקסיה ואתגר ביקורת המקרא', יהודה ברנדס, טובה גנזל וחיותה דויטש (ע), בעיני אלוהים ואדם: האדם המאמין וחקר המקרא, ירושלים: בית מורשה בירושלים ופרדס הוצאה לאור, תשע"ה, עמ' 270

[2] תמר רוס, 'העוד מסוגלות אנו להתפלל אל אבינו שבשמים?', נחם אילן (ע), עין טובה: ספר היובל לטובה אילן, ישראל: הקיבוץ המאוחד ונאמני תורה ועבודה, תשנ"ט, עמ' 264-277

[3] שם, עמ' 274.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{פילוסוף|תמונה=[[קובץ:TamarRoss.jpg|250px]]}}'''תמר רוס''' (נולדה ב[[י"ד בשבט]] [[ה'תרצ"ח]], [[16 בינואר]] [[1938]]) היא [[פרופסור#דרגות בפרופסורה|פרופסור אמריטה]] ל[[פילוסופיה]] כללית ול[[פילוסופיה יהודית]] ב[[אוניברסיטת בר-אילן]]. רוס היא [[פמיניזם דתי (יהדות)|פמיניסטית דתית]], ומרבה לעסוק בנושא זה גם במחקריה. בשנת [[2013]] נבחרה רוס להדליק משואה ב[[טקס הדלקת המשואות]] של [[יום העצמאות]] ה-65 ל[[ישראל|מדינת ישראל]].
-{{פילוסוף|תמונה=[[קובץ:TamarRoss.jpg|250px]]}}{{בעבודה}}
-'''תמר רוס''' (נולדה ב[[י"ד בשבט]] [[ה'תרצ"ח]], [[16 בינואר]] [[1938]]) היא [[פרופסור#דרגות בפרופסורה|פרופסור אמריטה]] ל[[פילוסופיה]] כללית ול[[פילוסופיה יהודית]] ב[[אוניברסיטת בר-אילן]]. רוס היא [[פמיניזם דתי (יהדות)|פמיניסטית דתית]], ומרבה לעסוק בנושא זה גם במחקריה. בשנת [[2013]] נבחרה רוס להדליק משואה ב[[טקס הדלקת המשואות]] של [[יום העצמאות]] ה-65 ל[[ישראל|מדינת ישראל]].
 ==ביוגרפיה==