המרינה בבת גלים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניסוח
שורה 1: שורה 1:
{{מיזם עתידי}}[[קובץ:Israel_-_Haifa_-_view_001.jpg|שמאל|ממוזער|280px|בת גלים, מבט מ[[סטלה מאריס]]]]
{{מיזם עתידי}}[[קובץ:Israel_-_Haifa_-_view_001.jpg|שמאל|ממוזער|280px|בת גלים, מבט מ[[סטלה מאריס]]]]
[[קובץ:Backdoor Pro Men5 Bat Galim 08-12-2012.jpg|ממוזער|אליפות חיפה הפתוחה בגלישת גלים לשנת 2012, בת גלים]]
[[קובץ:Backdoor Pro Men5 Bat Galim 08-12-2012.jpg|ממוזער|אליפות חיפה הפתוחה בגלישת גלים לשנת 2012, בת גלים]]
'''המרינה בבת גלים''' ובקיצור '''המרינה''', הוא השם המקובל לתוכנית [[בנייה]] גדולת-ממדים, ב[[חוף|חופה]] המערבי של שכונת [[בת גלים]], שאותה מבקשת [[עיריית חיפה]] לקדם החל משנות ה-90 ועד [[העשור הראשון של המאה ה-21]]{{הערה|{{TheMarker|הארץ|עיריית חיפה ממשיכה לחפש אתרים להקמת מרינה|1.202210|14 בדצמבר 2003}}}}.
'''המרינה בבת גלים''' ובקיצור '''המרינה''', הוא השם המקובל לתוכנית [[בנייה]] גדולת-ממדים, ב[[חוף|חופה]] המערבי של שכונת [[בת גלים]], שאותה ביקשה [[עיריית חיפה]] לקדם החל משנות ה-90 ועד [[העשור הראשון של המאה ה-21]]{{הערה|{{TheMarker|הארץ|עיריית חיפה ממשיכה לחפש אתרים להקמת מרינה|1.202210|14 בדצמבר 2003}}}}.


בתחילת שנת 2020, חודשה התוכנית לאחר שהוצגה תוכנית מתאר ארצית חדשה למעגנות על ידי מנהל התכנון{{הערה|{{גלובס|[[דרור פויר]]|סוגרים את הים: עד 2030 יוקמו חמש מרינות חדשות. מי צריך אותן בכלל?|1001314017|11 בינואר 2020}}}}. בספטמבר 2020 התקיים דיון בוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (הוולנת"ע) בו הודיעה שרת התחבורה [[מירי רגב]] שהיא תקדם את התוכנית{{הערה|{{TheMarker|גילי מלניצקי|הקרב על חופי הים: דווקא עכשיו - מירי רגב דואגת לעשירים|1.9193381|29 בספטמבר 2020}}}}. בדיון השתתפה גם ראש העירייה [[עינת קליש רותם]] שגם הביעה תמיכה בעד הקמת מרינה בבת גלים{{הערה|{{כלבו|בועז כהן|real-estate/85576|הירוקים נגד מרינה בבת גלים|7 באוקטובר 2020}}}}.
בתחילת שנת 2020, חודשה התוכנית לאחר שהוצגה תוכנית מתאר ארצית חדשה למעגנות על ידי מנהל התכנון{{הערה|{{גלובס|[[דרור פויר]]|סוגרים את הים: עד 2030 יוקמו חמש מרינות חדשות. מי צריך אותן בכלל?|1001314017|11 בינואר 2020}}}}. בספטמבר 2020 התקיים דיון בוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (הוולנת"ע) בו הודיעה שרת התחבורה [[מירי רגב]] שהיא תקדם את התוכנית{{הערה|{{TheMarker|גילי מלניצקי|הקרב על חופי הים: דווקא עכשיו - מירי רגב דואגת לעשירים|1.9193381|29 בספטמבר 2020}}}}. בדיון השתתפה גם ראש העירייה [[עינת קליש רותם]] שגם הביעה תמיכה בעד הקמת מרינה בבת גלים{{הערה|{{כלבו|בועז כהן|real-estate/85576|הירוקים נגד מרינה בבת גלים|7 באוקטובר 2020}}}}.

גרסה מ־13:28, 26 באוקטובר 2020

ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
בת גלים, מבט מסטלה מאריס
אליפות חיפה הפתוחה בגלישת גלים לשנת 2012, בת גלים

המרינה בבת גלים ובקיצור המרינה, הוא השם המקובל לתוכנית בנייה גדולת-ממדים, בחופה המערבי של שכונת בת גלים, שאותה ביקשה עיריית חיפה לקדם החל משנות ה-90 ועד העשור הראשון של המאה ה-21[1].

בתחילת שנת 2020, חודשה התוכנית לאחר שהוצגה תוכנית מתאר ארצית חדשה למעגנות על ידי מנהל התכנון[2]. בספטמבר 2020 התקיים דיון בוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (הוולנת"ע) בו הודיעה שרת התחבורה מירי רגב שהיא תקדם את התוכנית[3]. בדיון השתתפה גם ראש העירייה עינת קליש רותם שגם הביעה תמיכה בעד הקמת מרינה בבת גלים[4].

היסטוריה

בנובמבר 1996 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה תוכנית בנייה אשר כללה הקמת שכונת מגורים, מספר בתי מלון, מרכז מסחרי ומעגנת יאכטות, שאמורה הייתה לקום בחופה המערבי של שכונת בת גלים בחיפה ונודעה בשם המרינה[5].

חשיפתה של התוכנית, שקודמה בידי עיריית חיפה וכללה ייבוש של קטע מהים במקום הידוע כ"ראש הכרמל" שבצפון כֵּף הכרמל, עוררה עניין שחרג מתחומי השכונה, וקלעה את חיפה לסערה ציבורית[6]. הדיון, שהקיף אנשי אקדמיה, אדריכלים ומתכננים, ואת תושבי השכונה, נסב סביב מה שנראה היה כפגיעה בעקרונות של שיתוף הציבור ומינהל תקין ופגיעה בסביבה החופית המיוחדת.

חוף בת גלים

בת גלים, שהוקמה בשנות ה-20, תופסת את שטח הכֵּף שבולט אל הים התיכון בצפון-מערב חיפה. העובדה שאזור זה הוא גם המקום שבו מסתיים הר הכרמל ונפגש עם הים, משלימה את הייחוד הגאולוגי והאקולוגי שלו. לפיכך האזור שבין עין הים ובת גלים (בין תל שקמונה וה"קזינו") הוא חוף צר, שבו מתקיים ריף טבעי שמארח יצורי ים נדירים. התנגשות קו החוף ואזור ההר בנקודה זו יוצרת תנאים שאינם מתקיימים במקומות אחרים בארץ ישראל, ביניהם משטרי רוחות שנצפים אך ורק במקום זה, בהיותו המקום היחיד לאורך חופי הארץ שבו הים נמצא מצד צפון. תנאים אלה הביאו להתפתחותם של ענפי ספורט ימי ובראשם גלישת גלים, גלישת רוח וקייטסרפינג, שזוהו עם חוף בת גלים, והשכונה היא מוקד לתחרויות גלישה בהיקף בינלאומי.

המחלוקת סביב מיזם המרינה

הטיעונים בעד

הצורך בפיתוח אזור-החוף של חיפה נדון בעירייה במשך כהונתם של ראשי העיר אריה גוראל וביתר שאת עמרם מצנע, כמענה להיעדרו של מנוע כלכלי איתן באזור חוף-הים שיבסס את מיקומה של חיפה על מפת הערים הימיות כעיר שתוכל למשוך עסקים הפונים לפלח המעמד הגבוה ובכך להעשיר את קופת העירייה ולתרום לכלכלה העירונית. הטיעון המרכזי שתמך בהקמתם של המבנים על השטח המיובש היה תיירות - סנגורי המרינה טענו כי לא ייתכן שבעיר גדולה הנהנית מחוף ים לא יהיה פיתוח של תיירות ימית עסקית, בדוגמת המעגנות הקיימות בהרצליה ובערי-חוף בעולם; וכי המיקום המתאים ביותר לכך הוא חוף בת גלים, עד אז מהשטחים המעטים הלא-מפותחים בחיפה. כמו כן טענו אנשי הפרויקט כי החלופות שהוצעו להם, ובראשן נמל הקישון, אינן מוצלחות.

הטיעונים נגד

עיקר הטיעונים הקונקרטיים נגד הפרויקט הושמעו מהכיוון הסביבתי, אולם הם נתמכו בטיעונים אורבניסטיים שלמים יותר - שבין היתר הדגישו את הכורח העקרוני בבדיקת חלופות, ובמיוחד במיקומה של פעילות עירונית כלכלית במרכז-העיר, היינו בנמל חיפה, ולא בשכונות מגורים שקטות, תוך עירעור מרקם חייהן והפרדתן ממשאבי הטבע שלהן. המודל השלילי שעמד מול עיניהם של המתנגדים היה המגדלים שקמו ממש באותה העת על שפת הים בנווה דוד, דרומה מבת גלים, שנקראו "מגדלי חוף הכרמל" ושלכאורה הפכו למודל של תכנון שגוי ופגיעה נופית ואורבנית חריפה. הטיעון הסביבתי העיקרי במאבק על בת גלים התבסס על ייחודו הטבעי של האזור שיועד לייבוש. החשש המרכזי היה כי העירייה אינה מעוניינת לפתח את החוף פיתוח מוּטה-נופש, כי אם מסחרי ומוכוון-נדל"ן, חרף תוכניות אב ארציות ששללו בנייה פרטית על החופים; וכי הפרויקט יאיים על הנגישות הציבורית למים.

המאבק

הגולשים, שהבינו כי פיתוחו של המקום יפגע בהם ובתנאי-הטבע שאיפשרו את עיסוקם, היו לחוד החנית של המאבק האזרחי נגד המרינה, שפרץ בסוף שנות ה-90. תנועות וארגונים שהתייצבו לצדם מנו את פורום בת גלים, החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, "חוק הטבע", אדריכלים, מתכנני ערים ומדענים מהטכניון ומאוניברסיטת חיפה, סטודנטים ואמנים וכן חברי האופוזיציה בעיריית חיפה ואנשי המשרד להגנת הסביבה[7]. במהלך למעלה מעשור בין השנים 1995 ו-1997 דנו ערכאות שונות בבתי המשפט במספר עתירות שהוגשו מטעמם של המתנגדים לתוכנית המרינה, כאשר על כל פסיקה נגד הפרויקט הוגשה עתירה מטעם העירייה, בניסיון להאריך את משך הדיונים ולמרוט את משאביהם של המתנגדים[8]. ועדות של משרד הפנים התכנסו לאורך התקופה, ובהן התלהטו דיונים בין אנשי העירייה לבין אנשי הסביבה והספורטאים. הפעולות כללו גם הפגנות שנערכו בחופי הארץ. בסוף נובמבר 2005 קיבלה המועצה הארצית לתכנון ובנייה החלטה[9] שלא לאשר את המשך קידום פרויקט המרינה במערב בת גלים. יום זה צוין ברחבי הארץ כ"ניצחון מוחץ של התנועה הסביבתית" ועם זאת, היה ברור לחוגגים כי מאבקם לא הושלם. יונה יהב, ראש העיר שנכנס לאחר עזיבת מצנע, ביטא את מחויבותו למרינה במיקומה המקורי, ונותר כך גם שנה וחצי לאחר מכן, כששוב הפסיד בוועדה דומה. השופטים וראשי הוועדות הדגישו כי עיריית חיפה הפרה את תוכנית האב לחופים, כך גם במקרה המגדלים בחוף נווה דוד; וכי לא עצם המרינה פסול אלא המיקום שנבחר עבורה. החלופות שהועלו - החוף המזרחי של בת גלים, ונמל הקישון, שַבו ונדחו בידי עותרי העירייה, שכן באתרים אלה נדרש פינוי של בסיסי צבא, מה שיחייב כמות רבה יותר של משאבים וזמן.

במפנה העשור השני של המאה ה-21 נדמה כי עתידה של המרינה בחיפה הוא תלוי של זהות ראשי העיר שייבּחרו בה. ב"סקירה משפטית בנושא חופים" של המשרד להגנת הסביבה[10] מ-2003 נאמר - ”פסיקות בתי המשפט הן תקדימים חשובים להגנת קווי החוף של ישראל מפני פלישת הפיתוח. יתרה מזו, פסיקות בתי המשפט ומחאה ציבורית נמרצת מביאות להערכה מחודשת של התוכניות לפיתוח החוף בחיפה”.

מחלף אלנבי

ערך מורחב – מחלף אלנבי

בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 החלה עיריית חיפה בהקמת מחלף אלנבי, המחבר את שכונת בת-גלים לכביש 4, על בסיס תוכנית מתקופת ההמנדט הבריטי לגשר, זאת כחלק מתוכנית המרינה בבת גלים[11]. בזמן שנבנה המחלף עתרו ארגוני איכות הסביבה לבית המשפט המחוזי בבקשה שיורה על הפסקת העבודות כיוון שעל פי טענתם הוא נבנה ללא היתרי בניה, מאחר שתוכנית העירייה מנוגדת לתוכנית המתאר הארצית לחופים (תמ"א 13), האוסרת על בנייה במרחק של 100 מטר מקו המים. בית המשפט המחוזי קיבל את טענתם ועצר את המשך הבניה[12]. בתגובה עתרה עיריית חיפה לבית המשפט העליון בטענה כי לאחר שהושקעו רוב הכספים שיועדו לשם הקמת המחלף ורובו כבר נבנה מחייב האינטרס הציבורי להשלימו. בית המשפט העליון קיבל את עמדת העירייה וביטל את פסק הדין של בית המשפט המחוזי[13], אך חייב אותה להכין תוכנית חדשה להשלמת המחלף שתהיה כפופה להיתרי בנייה תקפים. משנת 2002 נותר המחלף ללא החיבור החשוב לשכונת בת גלים. באמצע שנת 2012 החל פרויקט השלמת המחלף שבמסגרתו הוקם גשר שמאפשר את החיבור לשכונת בת גלים, על פי תכנון חדש בהיקף צנוע יותר, שלא כלל יבוש שטח מהים[14].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הארץ, עיריית חיפה ממשיכה לחפש אתרים להקמת מרינה, באתר TheMarker‏, 14 בדצמבר 2003
  2. ^ דרור פויר, ‏סוגרים את הים: עד 2030 יוקמו חמש מרינות חדשות. מי צריך אותן בכלל?, באתר גלובס, 11 בינואר 2020
  3. ^ אתר למנויים בלבד גילי מלניצקי, הקרב על חופי הים: דווקא עכשיו - מירי רגב דואגת לעשירים, באתר TheMarker‏, 29 בספטמבר 2020
  4. ^ בועז כהן, הירוקים נגד מרינה בבת גלים, באתר כלבו – חיפה והצפון, 7 באוקטובר 2020
  5. ^ דוד חיון, ‏תוכנית המרינה בחיפה אושרה להפקדה בתנאים מחמירים, באתר גלובס, 6 בנובמבר 1996
  6. ^ דוד חיון, ‏האירגונים הירוקים הפגינו בחיפה נגד הקמת פרוייקט המרינה בבת גלים, באתר גלובס, 2 ביוני 1998
  7. ^ דוד חיון, ‏חברת מועצה בחיפה דורשת הפסקת קידום תוכנית המרינה בבת גלים, באתר גלובס, 29 בדצמבר 2002
  8. ^ נעה ווסרמן, ‏ועדת הערר דחתה ערעור הירוקים נגד המרינה בבת-גלים, באתר גלובס, 26 באפריל 1998
    דוד חיון, ‏נחמה רונן: אלחם נגד הגירסה התכנונית החדשה של פרוייקט המרינה בחיפה, באתר גלובס, 23 בנובמבר 1998
  9. ^ נפסלה התוכנית להקמת מרינה בראש הכרמל, באתר וואלה!‏, 29 בנובמבר 2005
  10. ^ סקירה משפטית בנושא חופים של המשרד להגנת הסביבה.
  11. ^ אבי שמול, המחוזית הקפיאה בניית מחלף בכניסה למרינה בחיפה: מנוגדת לתוכנית המתאר לחופים, באתר הארץ, 30 במרץ 2001
  12. ^ ביהמ"ש עצר בניית מחלף אלנבי בחיפה, באתר גלובס, 14 באוגוסט 2001
  13. ^ הירוקים מבקשים דיון חוזר בבניית מחלף אלנבי בחיפה, באתר גלובס, 10 במרץ 2002
  14. ^ איל לרמן, 35 מיליון שקל יושקעו בהשלמת מחלף אלנבי, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 4 ביולי 2012