זינגשפיל – הבדלי גרסאות
תקלדה |
קישורים |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''זינגשפיל''' ([[גרמנית]]: Singspiel, ברבים: Singspiele, זינגשפילה) ("משחק-שיר") הוא צורה של [[דרמה]] [[מוזיקה|מוזיקלית]] |
'''זינגשפיל''' ([[גרמנית]]: Singspiel, ברבים: Singspiele, זינגשפילה) ("משחק-שיר") הוא צורה של [[דרמה]] [[מוזיקה|מוזיקלית]] בגרמנית, הנחשבת למין [[אופרטה]] או [[אופרה]]. את הזינגשפיל מאפיין [[דיאלוג]] מדובר, המבוצע לפעמים על רקע מוזיקלי ומשובץ בהרכבי שירה, שירים פופולריים, באלאדות ו[[אריה (מוזיקה)|אריות]] (הנושאות לעתים קרובות אופי עממי ו[[פזמון|פזמוני]]). |
||
הזינגשפילה הראשונים תורגמו כנראה מאופרות בלאדה אנגליות משלהי [[המאה ה-18]]. גם אופרות קומיות [[צרפת|צרפתיות]] (אופרה קומיק) הועברו לעתים קרובות לגרמנית. הזינגשפיל נחשב לבידור קל ועממי, לרוב בביצוע להקות נודדות בניגוד ללהקות קבע מבוססות במרכזים מטרופוליטניים. |
הזינגשפילה הראשונים תורגמו כנראה מאופרות בלאדה [[אנגליה|אנגליות]] משלהי [[המאה ה-18]]. גם אופרות קומיות [[צרפת|צרפתיות]] (אופרה קומיק) הועברו לעתים קרובות לגרמנית. הזינגשפיל נחשב לבידור קל ועממי, לרוב בביצוע להקות נודדות בניגוד ללהקות קבע מבוססות במרכזים מטרופוליטניים. |
||
עלילות הזינגשפיל קומיות או רומנטיות בטבען, בדרך כלל, ולעתים קרובות יש בהן יסודות של קסם וכשפים, יצירי דמיון ומאפיינים מוגזמים קומית של טוב ורע. אף כי מוטיבים טראגיים היו שכיחים פחות, יש לציין שרוב הזינגשפילה התופסים עדיין מקום ברפרטואר האופרה המודרני החשוב הם אלה שנכתבו על נושאים רציניים יותר, כמו "פידליו" של [[לודוויג ואן בטהובן|בטהובן]] או "הקלע החופשי" של [[קרל מריה פון ובר|ובר]]. |
עלילות הזינגשפיל קומיות או רומנטיות בטבען, בדרך כלל, ולעתים קרובות יש בהן יסודות של קסם וכשפים, יצירי דמיון ומאפיינים מוגזמים קומית של טוב ורע. אף כי מוטיבים טראגיים היו שכיחים פחות, יש לציין שרוב הזינגשפילה התופסים עדיין מקום ברפרטואר האופרה המודרני החשוב הם אלה שנכתבו על נושאים רציניים יותר, כמו "פידליו" של [[לודוויג ואן בטהובן|בטהובן]] או "הקלע החופשי" של [[קרל מריה פון ובר|ובר]]. |
||
גרסה מ־12:20, 14 באפריל 2007
זינגשפיל (גרמנית: Singspiel, ברבים: Singspiele, זינגשפילה) ("משחק-שיר") הוא צורה של דרמה מוזיקלית בגרמנית, הנחשבת למין אופרטה או אופרה. את הזינגשפיל מאפיין דיאלוג מדובר, המבוצע לפעמים על רקע מוזיקלי ומשובץ בהרכבי שירה, שירים פופולריים, באלאדות ואריות (הנושאות לעתים קרובות אופי עממי ופזמוני).
הזינגשפילה הראשונים תורגמו כנראה מאופרות בלאדה אנגליות משלהי המאה ה-18. גם אופרות קומיות צרפתיות (אופרה קומיק) הועברו לעתים קרובות לגרמנית. הזינגשפיל נחשב לבידור קל ועממי, לרוב בביצוע להקות נודדות בניגוד ללהקות קבע מבוססות במרכזים מטרופוליטניים.
עלילות הזינגשפיל קומיות או רומנטיות בטבען, בדרך כלל, ולעתים קרובות יש בהן יסודות של קסם וכשפים, יצירי דמיון ומאפיינים מוגזמים קומית של טוב ורע. אף כי מוטיבים טראגיים היו שכיחים פחות, יש לציין שרוב הזינגשפילה התופסים עדיין מקום ברפרטואר האופרה המודרני החשוב הם אלה שנכתבו על נושאים רציניים יותר, כמו "פידליו" של בטהובן או "הקלע החופשי" של ובר.
מוצרט נגע בסוגה, על פי הזמנה קיסרית לתיאטרון הלאומי החדש בוינה, ביצירתו "החטיפה מן ההרמון" משנת 1782. הוא המשיך לכתוב בסוגה זו יצירות כמו "Der Schauspieldirektor" ו"חליל הקסם", אם כי יש טוענים שזו האחרונה ממזגת בה מספר ניכר של יסודות מסוגות שונות, מוזיקליות ודרמטיות, ומשום כך אי אפשר להגדיר אותה באופן ברור ומובהק כל כך.
הזינגשפיל נחשב למבשר האופרה הגרמנית הרומנטית, ורבים ממלחיני הסוגה, כמו בטהובן וובר, סללו את הדרך לסגנון האופראי המורכב יותר, הנקשר עם וגנר, ריכרד שטראוס ואחרים. אלא שכתוצאה מהתפתחות זו התיישן הזינגשפיל עצמו, ביסודו של דבר, ונעלם עד סוף המאה ה-19. פרט לקומץ יצירות, רוב הסוגה איננה נחשבת עוד, על פי רוב, לחלק מן הקאנון הקלאסי המודרני.
מקור
- Barbara Russano Hanning, Donald Jay Grout: Concise History of Western Music, W.W. Norton & Company, 1998.