אנליזה מרוכבת – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג)
תגית: שוחזרה
איך זה בא לידי ביטוי? איפה משתמשים בזה?
שורה 14: שורה 14:
אנליזה מרוכבת היא אחד מענפי המתמטיקה שפותחו במהלך (מקצתה גם לפני) המאה ה-19. בין מפתחי האנליזה המרוכבת נמנים: [[לאונרד אוילר|אוילר]], [[קרל פרידריך גאוס|גאוס]], [[ברנהרד רימן|רימן]], [[אוגוסטין לואי קושי|קושי]], [[קארל ויירשטראס|ויירשטראס]] ועוד מספר חוקרים במהלך המאה ה-20. [[אמיל פיקאר]] הוכיח את [[משפטי פיקארד]] הקטן והגדול ב-1879 וב-1880, בהתאמה.
אנליזה מרוכבת היא אחד מענפי המתמטיקה שפותחו במהלך (מקצתה גם לפני) המאה ה-19. בין מפתחי האנליזה המרוכבת נמנים: [[לאונרד אוילר|אוילר]], [[קרל פרידריך גאוס|גאוס]], [[ברנהרד רימן|רימן]], [[אוגוסטין לואי קושי|קושי]], [[קארל ויירשטראס|ויירשטראס]] ועוד מספר חוקרים במהלך המאה ה-20. [[אמיל פיקאר]] הוכיח את [[משפטי פיקארד]] הקטן והגדול ב-1879 וב-1880, בהתאמה.


לאנליזה המרוכבת שימושים רבים בתחומי ה[[פיזיקה]] וה[[הנדסה]] השונים, כמו גם שימושים תאורטיים בחקר [[תורת המספרים]] (כגון הוכחת [[משפט המספרים הראשוניים]]). בתקופה המודרנית הפכה האנליזה המרוכבת לפופולרית בעקבות תמונות [[פרקטל|פרקטלים]] הניתנים לבניה על ידי שימוש בחזרות של פונקציות הולומורפיות, המפורסמת שבהם היא [[קבוצת מנדלברוט]]. יישום חשוב נוסף של האנליזה המרוכבת נעשה ב[[תורת המיתרים]].
לאנליזה המרוכבת שימושים רבים בתחומי ה[[פיזיקה]] וה[[הנדסה]] השונים{{דרוש מקור|סיבה=}}, כמו גם שימושים תאורטיים בחקר [[תורת המספרים]] (כגון הוכחת [[משפט המספרים הראשוניים]]). בתקופה המודרנית הפכה האנליזה המרוכבת לפופולרית בעקבות תמונות [[פרקטל|פרקטלים]] הניתנים לבניה על ידי שימוש בחזרות של פונקציות הולומורפיות, המפורסמת שבהם היא [[קבוצת מנדלברוט]]. יישום חשוב נוסף של האנליזה המרוכבת נעשה ב[[תורת המיתרים]].


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==

גרסה מ־01:18, 6 בנובמבר 2020

אנליזה מרוכבת היא ענף של המתמטיקה העוסק בחקר פונקציות הולומורפיות, כלומר פונקציות שהן מרוכבות (פונקציות המוגדרות על פני המישור המרוכב ומקבלות ערכים מרוכבים) וגזירות. לגזירות מרוכבת השלכות גדולות יותר מאשר גזירות ממשית. לדוגמה, כל פונקציה הולומורפית מיוצגת על ידי טור חזקות בכל עיגול פתוח, ולכן היא אנליטית. בפרט, פונקציות הולומורפיות גזירות אינסוף פעמים, עובדה שאינה נכונה בהכרח עבור פונקציות ממשיות. רוב הפונקציות האלמנטריות, כגון: פולינומים, פונקציות מעריכיות והפונקציות הטריגונומטריות, הן פונקציות הולומורפיות.

הישגים עיקריים

אחד הכלים המרכזיים באנליזה מרוכבת הוא האינטגרל המסילתי. אינטגרל על מסילה סגורה של פונקציה הולומורפית המוגדרת בתחום פשוט קשר, יהיה שווה תמיד ל-0 (משפט זה ידוע כמשפט אינטגרל קושי). ערך של פונקציה הולומורפית בתוך דיסקה ניתן לחישוב על ידי שימוש בנוסחת אינטגרל קושי. אינטגרלים מסילתיים משמשים לעיתים קרובות כאמצעי לחישוב אינטגרלים ממשיים (למשל על ידי משפט השאריות). ההתנהגות הבלתי רגילה של פונקציה הולומורפית ליד נקודות הסינגולריות שלה מתוארת על ידי משפט קזוראטי-ויירשטראס. פונקציות שהנקודות הסינגולריות שלהן הן או קוטב או נקודת סינגולריות סליקה נקראות פונקציות מרומורפית. טורי לורן דומים מאוד לטורי טיילור, אך שונים מהם בכך שהם מאפשרים לחקור את התנהגות הפונקציה סמוך לנקודות הסינגולריות שלה.

משפט חשוב נוסף הוא: פונקציה הולומורפית החסומה בכל המישור המרוכב בהכרח פונקציה קבועה (משפט ליוביל). שימוש נחמד למשפט זה הוא הוכחה קצרה של המשפט היסודי של האלגברה, הטוען ששדה המספרים המרוכבים סגור אלגברית.

תכונה חשובה נוספת של פונקציות הולומורפיות היא שערכים של פונקציה הולומורפית המוגדרת בתחום נקבעים על ידי הערכים שהיא מקבלת במעט מאוד נקודות. עובדה זו מאפשרת להרחיב תחום הגדרה של פונקציות ("המשכה אנליטית"), כגון: פונקציית זטא של רימן.

תחום חשוב נוסף באנליזה מרוכבת הוא משטחי רימן.

היסטוריה

אנליזה מרוכבת היא אחד מענפי המתמטיקה שפותחו במהלך (מקצתה גם לפני) המאה ה-19. בין מפתחי האנליזה המרוכבת נמנים: אוילר, גאוס, רימן, קושי, ויירשטראס ועוד מספר חוקרים במהלך המאה ה-20. אמיל פיקאר הוכיח את משפטי פיקארד הקטן והגדול ב-1879 וב-1880, בהתאמה.

לאנליזה המרוכבת שימושים רבים בתחומי הפיזיקה וההנדסה השונים[דרוש מקור], כמו גם שימושים תאורטיים בחקר תורת המספרים (כגון הוכחת משפט המספרים הראשוניים). בתקופה המודרנית הפכה האנליזה המרוכבת לפופולרית בעקבות תמונות פרקטלים הניתנים לבניה על ידי שימוש בחזרות של פונקציות הולומורפיות, המפורסמת שבהם היא קבוצת מנדלברוט. יישום חשוב נוסף של האנליזה המרוכבת נעשה בתורת המיתרים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנליזה מרוכבת בוויקישיתוף