אח"י רומח (סער 4.5) – הבדלי גרסאות
מ הגהה |
←יישום לקחים טכניים: עריכה |
||
שורה 79: | שורה 79: | ||
===יישום לקחים טכניים === |
===יישום לקחים טכניים === |
||
בשנת 1980 בשלבי תכנון ובניית הספינה יישמו מהנדסי צוות נדרן סא"ל מאיר לוין ורס"ן רוני אילון את הלקחים הטכניים מספינות סער 4 שנבנו במספנות ישראל כולל סדקים שנבעו באח"י רומח הראשונה |
בשנת 1980 בשלבי תכנון ובניית הספינה יישמו מהנדסי צוות נדרן סא"ל מאיר לוין ורס"ן רוני אילון את הלקחים הטכניים מספינות סער 4 שנבנו במספנות ישראל כולל סדקים שנבעו באח"י רומח הראשונה וב[[אח"י רשף]] (הפלגת לינול בסיום [[מלחמת יום הכיפורים]]). הם ידעו שהארכת הספינה (יחסית לסער 4) תגרום למאמצי כפיפה גדולים יותר מאשר בספינות [[סער 4]], לכן הם פעלו מול מספנות ישראל שהתקינו מדי מעוות {{אנג|Strain gauge}}, למדידת המאמצים במרכז הספינה והתקנת מחוונים להצגת מאמצי הכפיפה בגשר הספינה. על ידי קריאת הנתונים למדו קציני הספינה באופן מושכל את מגבלות הגוף המוארך של הספינה. בהנחיית מהנדסי צוות נדרן יצרו קציני הספינה דיאגרמה שהייתה למעשה מעטפת ביצועים. ביוזמת מהנדסי צוות נדרן נוספו בדיקות המעוות לניסויי הים במסגרת בדיקות הקבלה של הספינה. כל זה היקנה לספינות הנושב יכולת משופרת להפלגה בים קשה תוך מניעת מאמצים חריגים. בהמשך ביקש מפקד הספינה להשאיר את המערכת הזו עד חזרת הספינה לתיקוני אחריות במספנות ישראל, בקשתו נענתה בחיוב. |
||
מתוך ציפייה שספינות [[סער 4.5]] יקבלו עדיפות להיות ספינות פיקוד נבנה ה{{מונחון|מי"ק|מרכז ידיעות הקרב}} כך שיתאים לספינת פיקוד: זה כלל התקנה ושילוב צג טקטי, עמדה קבועה ל[[מרכז חושן|גדוד קשר ארצי]], והתקנות נוספות במי"ק שאיפשרו תפקוד נוח ל{{מונחון|חפ"ק|חבורת פיקוד קדמי}} מפקד השייטת, במקביל לעבודת צוות הספינה. גישה זו הוכיחה את עצמה כבר במלחמת לבנון הראשונה וגם אחריה. |
מתוך ציפייה שספינות [[סער 4.5]] יקבלו עדיפות להיות ספינות פיקוד נבנה ה{{מונחון|מי"ק|מרכז ידיעות הקרב}} כך שיתאים לספינת פיקוד: זה כלל התקנה ושילוב צג טקטי, עמדה קבועה ל[[מרכז חושן|גדוד קשר ארצי]], והתקנות נוספות במי"ק שאיפשרו תפקוד נוח ל{{מונחון|חפ"ק|חבורת פיקוד קדמי}} מפקד השייטת, במקביל לעבודת צוות הספינה. גישה זו הוכיחה את עצמה כבר במלחמת לבנון הראשונה וגם אחריה. |
גרסה מ־15:34, 10 בנובמבר 2020
שגיאות פרמטריות בתבנית:אונייה
פרמטרים [ מצבה כיום ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
, | |
אח"י רומח סער 4.5 מול חוף לבנון 1982 | |
תיאור כללי | |
---|---|
סוג אונייה | ספינת טילים |
צי | חיל הים הישראלי |
דגל הצי | |
סדרה | סער 4.5 נושב |
סדרה קודמת | סער 4 |
סדרה עוקבת | סער 5 |
אוניות בסדרה | אח"י רומח, אח"י קשת (סער 4.5) |
ציוני דרך עיקריים | |
מספנה | מספנות ישראל |
הושקה | יוני 1981 |
תקופת הפעילות | סוף 1981 – הווה |
מלחמות וקרבות |
מלחמת לבנון הראשונה מלחמת לבנון השנייה מבצע עופרת יצוקה מבצע עמוד ענן מבצע צוק איתן |
נתונים כלליים | |
הֶדְחֶק | 488 טון |
אורך | 61.7 מטר |
רוחב | 7.6 מטר |
מהירות | 31 קשר |
גודל הצוות | 50 איש |
טווח שיוט |
4000 מייל ב-18 קשר 1700 מייל ב-30 קשר |
הנעה | 4 מנועי דיזל מתוצרת חברת MTU מדגם 538 בעלי הספק של 3380 כ"ס כל אחד. |
חימוש |
8 טילי ים-ים הרפון 4 טילי ים - ים גבריאל משופרים פצצות עומק נגד צוללות תותח אוטומטי וולקן פלנקס 20 מ"מ 2 תותחי אורליקון 20 מ"מ 5 מקלעי מאג 7.62 מ"מ טילי ים/קרקע אוויר סטינגר |
אמצעי גילוי ול"א | מכ"מ "דגון" תוצרת אלתא. מערכת לוחמה אלקטרונית תוצרת אלישרא. |
אח"י רומח היא ספינת סער שנבנתה במספנות ישראל כראשונה בסדרת סער 4.5 נושב ומשרתת בשייטת ספינות הטילים של חיל הים הישראלי מאז 1981. הספינה השתתפה במלחמת לבנון הראשונה, במלחמת לבנון השנייה ובמבצעים שנערכו לפניהן ואחריהן.
היסטוריה
- ערך מורחב – ספינות סער
בהמשך לבניית שתי ספינות ה'חוחית' נושאות המסוק נבנו שתי ספינות ה'נושב' וכולן נכללות בסדרת סער 4.5, שבה גוף הספינה הוארך ב-3.7 מטרים יחסית לגוף ספינות סער 4.
כבר בשלב התכנון ובהמשך בניסויי הים התברר כי הארכת הגוף ללא שינוי רוחבו יצרה תנאים הידרודינמיים משופרים, זאת מאחר שיחס אורך הגוף לרוחב הגוף גדל: מהירותה המרבית של הספינה פחתה בשני קשרים בלבד אבל טווח ההפלגה גדל בעשרות אחוזים בגלל הגדלת קיבולת מכלי הדלק וגם בגלל שצריכת הדלק נשמרה.
זוג ספינות הנושב נבנו בכספי מכירת אח"י רומח ואח"י קשת הראשונות לצ'ילה. הכספים הועברו למספנות ישראל ובתמורה הן נדרשו לתכנן ולבנות שתי ספינות מושלמות על גוף ספינות הנירית (ללא האנגר) בהדגש התקנת ושילוב מערכות הלחימה.
בהמשך לזוג ספינות ה'נושב' נבנו גם ספינות ה'נירית' באורך המוגדל וגם הן קיבלו את שם הסדרה סער 4.5 .
תכנון ובניית הספינה
פרויקט הבנייה שהוטל על מספנות ישראל כלל את התקנת ושילוב מערכות הלחימה בספינה בנוסף לבניית גוף הספינה ומערכות ההנעה והחשמל שלה.
הספינה הושקה במספנות ישראל בסוף שנת 1981.
בסמוך להשקת הספינה ביקש מפקד הספינה מהמש"ט, אל"ם אריה רונה, להצטרף לליווי ספינה מסדרת סער 3 שנמכרה לצי זר. בקשתו אושרה ולכן, במקביל לשילוב מערכות הלחימה, תכנן קצין הגוף בצוות נדרן, רס"ן רוני אילון, התקנה קבועה של ערכת הפלגה ארוכה כחלק מגוף הספינה.
תחילת הדרך
הצוות הראשון
צוות הספינה הראשוני מנה 18 איש מצוות אח"י כידון שנכנסה קודם לכן לשיפוץ חמש שנתי בזירת ים סוף.
גיוס שאר אנשי הצוות נעשה במאמץ משותף של סגן מפקד הספינה עופר דובנוב עם גורמי השלישות בבסיס חיפה (ב"ח) כך שבסופו של התהליך נוצר שילוב של סטי"לנים מנוסים יחסית, שהגיעו מזירת ים סוף, עם חיילים צעירים שהיו חדורי מוטיבציה לשירות על ספינת אבטיפוס חדשה. עופר דובנוב עצמו פיקד על אח"י רומח 5 שנים לאחר מכן.
לטובת ההפלגה הארוכה לליווי ספינת סער 3 ערך מפקד אח"י רומח אימוני היבנות מוגברים כולל מטווחים שבוצעו במקביל ותוך כדי ניסויי הקבלה של מספנות ישראל.
מיד במסירת הספינה לחיל הים בוצעה הפלגה מסכמת לאימון ההיבנות מערבית לקפריסין, ביציאה לים גילה צוות הגשר פריסקופ קרוב למפרץ חיפה, התברר שהייתה זו צוללת רוסית שעקבה אחר נושאת המטוסים נימיץ שעגנה במפרץ.
יישום לקחים טכניים
בשנת 1980 בשלבי תכנון ובניית הספינה יישמו מהנדסי צוות נדרן סא"ל מאיר לוין ורס"ן רוני אילון את הלקחים הטכניים מספינות סער 4 שנבנו במספנות ישראל כולל סדקים שנבעו באח"י רומח הראשונה ובאח"י רשף (הפלגת לינול בסיום מלחמת יום הכיפורים). הם ידעו שהארכת הספינה (יחסית לסער 4) תגרום למאמצי כפיפה גדולים יותר מאשר בספינות סער 4, לכן הם פעלו מול מספנות ישראל שהתקינו מדי מעוות (Strain gauge), למדידת המאמצים במרכז הספינה והתקנת מחוונים להצגת מאמצי הכפיפה בגשר הספינה. על ידי קריאת הנתונים למדו קציני הספינה באופן מושכל את מגבלות הגוף המוארך של הספינה. בהנחיית מהנדסי צוות נדרן יצרו קציני הספינה דיאגרמה שהייתה למעשה מעטפת ביצועים. ביוזמת מהנדסי צוות נדרן נוספו בדיקות המעוות לניסויי הים במסגרת בדיקות הקבלה של הספינה. כל זה היקנה לספינות הנושב יכולת משופרת להפלגה בים קשה תוך מניעת מאמצים חריגים. בהמשך ביקש מפקד הספינה להשאיר את המערכת הזו עד חזרת הספינה לתיקוני אחריות במספנות ישראל, בקשתו נענתה בחיוב.
מתוך ציפייה שספינות סער 4.5 יקבלו עדיפות להיות ספינות פיקוד נבנה המי"ק כך שיתאים לספינת פיקוד: זה כלל התקנה ושילוב צג טקטי, עמדה קבועה לגדוד קשר ארצי, והתקנות נוספות במי"ק שאיפשרו תפקוד נוח לחפ"ק מפקד השייטת, במקביל לעבודת צוות הספינה. גישה זו הוכיחה את עצמה כבר במלחמת לבנון הראשונה וגם אחריה.
השתתפות במלחמות ומבצעים
- ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת לבנון הראשונה
במהלך שנות ה-80 ועד אמצע שנות ה-90 שימשו ספינות הנושב ספינות פיקוד של שייטת ספינות הטילים והובילו מבצעים משולבים.
הספינות השתתפו בפעילות שוטפת של חיל הים בגזרות הפעילות המסורתיות ובנוסף קבלו עדיפות לפעילות בגזרות רחוקות.
מלחמת לבנון הראשונה
ביוני 1982 הצטרפה אח"י רומח יחד עם אחותה אח"י קשת לספינות השייטת שהשתתפו במבצע שלום הגליל. במשך כל המבצע נכנסה הספינה לנמל פעם אחת בלבד, וזו הייתה הוכחה נוספת ליכולת השהייה ממושכת בים. בסיום המבצע לכדה הספינה את סגן מפקד הזרוע הימית של הפת"ח שניסה להיכנס לביירות על סיפון סד"ג.
מלחמת לבנון השנייה
במלחמה זו נמצאה אח"י רומח בפיקודו של רועי סלע, בקו הירי של הטיל שפגע באח"י חנית.
מבצע צוק איתן
הסבה לספינת נצ"ל
מורשת
בשנת 2014, לאחר מבצע צוק איתן יזם מפקד הספינה זיו רושקין פגישה של צוות הספינה מתקופת צוק איתן עם החיילים והקצינים שהפעילו את הספינה במלחמת לבנון הראשונה. המפגש נערך במוזיאון ההעפלה וחיל הים ונערך באופן שנתן ביטוי הולם לחיילים ולקציני הספינה בשתי התקופות. הצליח במיוחד פאנל של שלושה חיילים ושלושה קצינים מהצוות הראשון של הספינה מול אנשי הצוות בצוק איתן.
מפקדי הספינה
מפקדי אח"י רומח | |||||
רב-סרן | תקופת כהונה כמפקד הספינה | פעילות | תמונה | ||
רון גינזבורג | 1982 - 1981 | כניסה לשירות פעיל ומלחמת שלום הגליל | |||
אודי דביר | 1983 - 1982 | ||||
טוביה בריליון | 1984 - 1983 | ||||
עודד ברייר | 1985 - 1984 | ||||
זאב ינובסקי | 1986 - 1985 | ||||
יצחק ויינרב | 1987 - 1986 | ||||
עופר דובנוב | 1988 - 1987 | ||||
ראובן דוד | 1989 - 1988 | ||||
יורם לקס | 1991 - 1989 | ||||
גיא שוהם | 1992 - 1991 | ||||
גיא שתקני | 1994 - 1993 | ||||
יוסף משיטה | 1995 - 1994 | ||||
גיא גיל | 1997 - 1995 | ||||
צחי אפלמן | 1999 - 1997 | ||||
מיכאל סלע | 2001 - 2000 | ||||
ראובן לשם שחר | 2002 - 2001 | ||||
אייל הראל | 2004 - 2002 | ||||
זאב שחם | 2005 - 2004 | ||||
אורי גל | 2006 - 2005 | ||||
רועי סלע | 2007 - 2006 | השתתפות במלחמת לבנון השנייה | |||
תמיר שמש | 2008 - 2007 | ||||
רונן מרקם | 2010 - 2008 | ||||
גיא ברק | 2011 - 2010 | ||||
עירא ליף | 2012 - 2011 | ||||
רועי דרייר | 2013 - 2012 | ||||
זיו רושקין | 2015 - 2013 | השתתפות במבצע צוק איתן | |||
גל מלצר | 2016 - 2015 | ||||
רן קובל | 2018 - 2016 | ||||
אלון קויבסקי | 2019 - 2018 |