מגפת הקורונה בישראל – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
| שורה 162: | שורה 162: | ||
==ציר הזמן בהתפשטות המגפה ובהגבלות על האוכלוסיה == |
==ציר הזמן בהתפשטות המגפה ובהגבלות על האוכלוסיה == |
||
=== פברואר 2020 === |
=== פברואר 2020 === |
||
ב-18 ב[[פברואר]] |
ב-18 ב[[פברואר]] אמר ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] בריאיון ל[[גלי צה"ל]] ואמר: "מדינת ישראל ערוכה אולי יותר טוב מכל מדינה אחרת... עד עכשיו הצלחנו למנוע את כניסת הנגיף לארץ."{{הערה|{{0404א|מישל מחנין|רה"מ נתניהו בתגובה לבהלת הקורונה: "כניסת הנגיף לארץ נמנעה"|541236|18 בפברואר 2020}}{{קישור כללי|כתובת=https://glz.co.il/גלצ/תוכניות/יומן-הצהריים/יומן-הצהריים18-02-2020-1201/רהמ-נתניהו-היה-צריך-לפזר-את-החולים-שהיו-על-ספינת-הקורונה |כותרת=רה"מ נתניהו בריאיון: קורונה, מצבו המשפטי והשבת הבנים מחמאס |תאריך_וידוא=18 במרץ 2020 |תאריך=18 בפברואר 2020 |מידע נוסף=באתר [[גלי צה"ל]]}}}} |
||
ב-20 בפברואר נחתו בישראל 11 נוסעי אוניית התענוגות "[[דיימונד פרינסס]]" שעגנה ביפן לאחר שנתגלה בה הנגיף, נוסעיה הורשו לשוב לישראל לאחר ביקור של [[איתמר גרוטו]]. עם נחיתתם הועברו ל[[#בידוד|בידוד]] ב[[המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר|מרכז הרפואי שיבא]], לאחר מספר ימים התגלו שני חולים בין החוזרים מיפן. |
ב-20 בפברואר נחתו בישראל 11 נוסעי אוניית התענוגות "[[דיימונד פרינסס]]" שעגנה ביפן לאחר שנתגלה בה הנגיף, נוסעיה הורשו לשוב לישראל לאחר ביקור של [[איתמר גרוטו]]. עם נחיתתם הועברו ל[[#בידוד|בידוד]] ב[[המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר|מרכז הרפואי שיבא]], לאחר מספר ימים התגלו שני חולים בין החוזרים מיפן. |
||
גרסה מ־09:04, 13 בנובמבר 2020
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
 | |
| אוהלי טיפול בחולי קורונה ליד הכניסה לחדר המיון של המרכז הרפואי שיבא | |
| תקופת המגפה | 21 בפברואר 2020 – הווה (4 שנים ו־8 שבועות) |
|---|---|
| פתוגן | נגיף ה-SARS-CoV-2 |
| מקרי מוות | 12,509[1] |
| מקרי הדבקה |
4,824,551[1] • 13,569 מהם חולים פעילים • 21 מתוכם במצב קשה |
| הבריאו |
4,798,473[1] רענון נתונים |
מגפת הקורונה בישראל היא התפרצות מגפה עולמית של מחלת נגיף קורונה 2019 (COVID-19)[2] הנגיף, מזן SARS-CoV-2. החולה המאומת הראשון בישראל נרשם ב-21 בפברואר 2020.
פעולות שננקטו לטיפול במגפה
ערכים מורחבים – צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות), תקנות שעת חירום למאבק בנגיף הקורונה, תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (אזור מוגבל)
לפני שהתגלו חולים בישראל, נקטו הרשויות בישראל פעולות למניעת כניסת המחלה לישראל על ידי נשאים החוזרים ממדינות נגועות. הוחמרה מדיניות הכניסה לישראל מערכת הבריאות הגבירה כוונות, והחלו נסיעות לייצור חיסון
ב-27 בינואר חתם שר הבריאות יעקב ליצמן על צו, לפי פקודת בריאות העם, המוסיף את נגיף קורונה החדש לרשימת המחלות בעלות חשיבות בין-לאומית המחייבות הודעה מיידית[3].
ב-2 בפברואר החל המכון הביולוגי לפעול ליצירת חיסון. לשם כך הובאו על ידי משרד הביטחון, משלוחים מסין של נגיף הקורונה[4].
ב-12 באפריל נכנס לתוקפו צו המחייב עטיית מסכה בכל יציאה ממקום המגורים למרחב הציבורי[5]. בשל חשש ממחסור במסכות, הציע משרד הבריאות להשתמש במסכות בד מתוצרת בית[6].
בסוף אוגוסט אושר מודל הרמזור[7]. המודל קבע צבע לכל ישוב בהתאם לנוסחה שמתחשבת בפרמטרים הבאים: מספר החולים החדשים ל-10,000 תושבים ברשות בשבוע, שיעור הבדיקות החיוביות בכל רשות בשבוע וקצב גידול מספר החולים החדשים בשבוע. המודל היה אמור להתחיל ב-1 בספטמבר בפועל החל ב-6 בספטמבר[8]. הומלץ לשרים שתוגבל תנועה מערים אדומות. בפועל הוטל עוצר לילי אחרי לחצים.
ב-11 בספטמבר, קבינט הקורונה אישר תוכנית תלת שלבית ארוכת טווח להורדת נתוני התחלואה בישראל. היא תכלול שלבים של סגר, הגבלות חמורות (ריסון מהודק) וחזרה לתוכנית הרמזור. גמזו המליץ על 3 שלבים: ריסון מהודק, ריסון חלקי וחזרה לרמזור. בפועל, הממשלה אישרה סגר באורך של 3 שבועות לפחות ואז חזרה לרמזור. ישראל הפכה למדינה המפותחת הראשונה שתטיל סגר ארצי שני[9]. התקהלות הוגבלה ל-20 בחוץ ו-10 בפנים. יציאה מהבית מעבר לאלף מטר נאסרה.
ההחלטה עוררה הדים רבים בישראל. בעלי עסקים רבים, לרבות מסעדנים ומאמני כושר הודיעו כי לא יכבדו את הסגר אלא אם יקבלו פיצוי הולם על הפסדם הכלכלי[10]. בנוסף, חלק מהחרדים כעסו על המניעה מהגעה לבתי כנסת, ויו"ר יהדות התורה יעקב ליצמן אף התפטר מתפקיד שר הבינוי והשיכון[11]. מנגד, הודיעה תנועת הדגלים השחורים, הבולטת במחאות נגד שלטונו של נתניהו, כי תצמצם את פעילותה במהלך הסגר[12].
יציאה מהסגר השני
במהלך הסגר, החל התכנון של אסטרטגית היציאה. פורסמו 3 תוכניות לפתיחה המשק של המל״ל, ומשרדי הבריאות והאוצר. המשותף לכולם הוא שהמעבר בין כל שלב יתבצע לאחר שבועיים לפחות ובכפוף לעמידה ביעדי התחלואה: כמות הנדבקים (מתוך לפחות 30 אלף בדיקות) ומקדם ההדבקה. גורמים נוספים היו אחוזי העומס בבתי החולים, החולים הקשים והנדבקים. אחרי הצגתם המשיכו הדיונים.
ב-13 באוקטובר, אושרו הקלות מעטות. למשל, נתב"ג נפתח לטיסות חדשות. ב-17 באוקטובר, הוסרה הגבלת התנועה, גנים וחלק מהעסקים חזרו לפעילות. הסגר נשאר במספר אזורים אבל הגנים נפתחו[13]. קודמה תוכנית להגדרת אזורי מלונות ירוקים שהכניסה אליהם תותר בהצגת בדיקת קורונה, או אישור החלמה מהנגיף.
לבקשת הקבינט, קיצר משרד הבריאות את תכניתו לפתיחת המשק[14].
ב-1 בנובמבר, החלו הקלות חדשות. החלו לימודים בשכבות הנמוכות, נפתחו צימרים למשפחות ועסקים מסוג "אחד מול אחד" (כמו תספורת). גם הוחזר דרייב אין, הותרו תפילות של 10 בתוך בתי כנסת וכולי. הוחלט שיפתחו חנויות הרחוב תחת הנחיות כעבור שבוע, למרות התנגדות משרד הבריאות[15]. דבר דומה גם עם חזרת תלמידי המוסדות הפנימייתיים בישיבות ובאולפנות[16]. באותו היום, מקדם ההדבקה היה 0.99.
נחתם צו שטח צבאי סגור האוסר כניסת ישראלים לשטחי А ו-B ברשות הפלסטינית על רקע התפשטות הנגיף בגלל חתונות ואירועים המוניים שקיימו בעיקר ערבים[17].
גלריית מדבקות שמירת מרחק 2 מטר
במרחבים שונים הדביקו על המדרכה מדבקות המורות על שמירת מרחק של שני מטר אחד מן השני. הן היו בכיכר רבין, בכניסות לקניונים, במקומות עמידה בתור, וכדומה.
-
![מדבקות בכיכר רבין שהודבקו על מנת לשמור על ההנחיות בזמני הפגנה[18]](//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/b/bd/%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A7%D7%AA_2_%D7%9E%D7%98%D7%A8_%D7%A8%D7%A6%D7%A4%D7%945.jpg/120px-%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A7%D7%AA_2_%D7%9E%D7%98%D7%A8_%D7%A8%D7%A6%D7%A4%D7%945.jpg)
-
-
-
-
-
-
-
-
מדבקת שמירת מרחק 2 מטר בתחנת משטרה -
2 מטר בקניון
![מדבקות בכיכר רבין שהודבקו על מנת לשמור על ההנחיות בזמני הפגנה[18]](/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A7%D7%AA_2_%D7%9E%D7%98%D7%A8_%D7%A8%D7%A6%D7%A4%D7%945.jpg)
הגבלות תנועה ותחבורה
ב-9 במרץ, יצא משרד התחבורה בהנחיות חדשות למפעילי התחבורה הציבורית, לפיהן תיחסם לישיבה שורת המושבים בקרבת הנהג, מחשש לשהייה ממושכת לידו בהקשרי הידבקות בנגיף, ותיאסר עמידת נוסעים באוטובוסים בינעירוניים[19].
אחרי כשבוע, הודיעו שיערכו שינויים בקווי התחבורה הציבורית בהתאם להנחיות החדשות שניתנו: קווי התחבורה אל מקומות הבילוי יבוטלו, וכן יבוטלו קווי הסטודנטים והתלמידים, ותופסק הפעילות בסופי השבוע. בימות השבוע היא תפסיק לפעול בשעות הערב החל מהשעה 20:00 עד לפנות בוקר, ובמהלך היום תופעל רק למרכזים חיוניים ומרכזי תעסוקה. בנוסף לא יתאפשר תשלום במזומן[20].
ב-19 במרץ נאסרה נסיעה ברכב פרטי של יותר מ-2 נוסעים למעט אנשים הגרים באותו מקום. הכלל לא חל על נסיעת עובד המועסק במקום עבודה חיוני למקום העבודה וחזרה ממנו[21]. כמו כן, הממשלה אישרה תקנות חירום על איסור יציאה מהבתים שמעגנות את המלצות משרד הבריאות מ-17 במרץ, למעט במצבים המחייבים זאת (עבודה בהתאם למגבלות הקבועות שיפורטו להלן ובהתאם לתקנות שפורסמו בנפרד, הצטיידות במזון, תרופות, שירותים רפואיים, שירותים חיוניים אחרים, טקסי דת, ספורט, הפגנה, ותרומת דם). התקנות נקבעו לתקופה של שבעה ימים. אדם אשר יפר את הבידוד ייקנס ב-5,000 שקלים ומי שיפר את התקנה נגד התקהלות ייקנס ב-3,000 שקלים[22]. ב־25 במרץ הורה שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' על הפסקת פעילות רכבת ישראל לחלוטין[23].
בשבוע של פסח וליל הסדר, שחל ב-8 באפריל בלילה בין רביעי לחמישי, הוכרז סגר כללי מיום שלישי בערב עד מוצאי שבת, שאסר על מעבר מעיר לעיר לרבות להצטיידות במזון ובתרופות, זאת כדי למנוע התכנסויות בליל הסדר ונסיעות לרגל החג. לצורך האכיפה נפרסו ברחבי הארץ כ-30 אלף שוטרים, 1,400 חיילים וכ-300 פקחים. ביום רביעי, ערב פסח, בצהרים, ועד סיום ליל הסדר בבוקר, הוחרפו ההגבלות ונאסרה כל התרחקות מהבית של יותר מ-100 מטרים[24]. התחבורה הציבורית כולל טיסות בינלאומיות והרכבת הקלה בירושלים, למעט מוניות, גם הופסקה לחלוטין בשעה 20:00, וחודשה ביום ראשון בבוקר.
ב-9 באפריל החליטו היישובים הערביים הסמוכים אכסאל ודבורייה לחסום פיזית את דרכי הגישה אליהם וביניהם, על מנת לחסום את התפרצות הנגיף בשטחם, והכניסה מתאפשרת רק לתושבי המקום[25]. גם היישוב ג'סר א-זרקא נקט בצעד דומה[26].
ב-14 באפריל החל סגר נרחב נוסף לרגל חג שביעי של פסח וחגיגות המימונה. החל משעה 17:00 ועד ליום חמישי שלאחר החג בשעה 05:00 בבוקר נאסר המעבר בין הערים השונות בישראל, וכל הצטיידות במזון ותרופות נעשתה אך ורק בתחומי עיר המגורים. בשל החשש להתכנסות להצטיידות בחמץ ולקיום חגיגות מימונה המוניות, ממוצאי החג בשעה 19:00 ועד למחרת בשעה 02:00 לפנות בוקר נאסר לפתוח מאפיות או מקומות אחרים לממכר מזון, מלבד ומשלוחי אוכל. בנוסף גם המאפיות בתוך המרכולים עצמם נסגרו[27]. אחרי שבוע, אישרה הממשלה הגבלות תנועה בחודש הרמדאן. החל מ־23 באפריל ועד 3 במאי, ביישוב שמרבית תושביו מוסלמים וכן באזורים מסוימים בירושלים, לא יפתחו עסקים וחנויות המקבלים קהל, מהשעה 18:00 ועד השעה 03:00 למחרת, למעט בתי מרקחת. עסקים יוכלו לפעול בשירות משלוחים בלבד[28].
ב-24 באפריל אישרה הממשלה סגר במספר שכונות בערים בית שמש ונתיבות למשך תקופה של 5 ימים החל מיום ראשון, 26 באפריל בשעה 6:00, ועד יום שישי 1 במאי בשעה 6:00. בנוסף הוטלה חובת עטיית מסכה מגיל 7, שתיאכף בקנס של 200 שקלים למי שיפר את ההנחיה[29].
ב-27 באפריל נכנסו לתוקפן הגבלות בשל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות. בערב יום הזיכרון, יכלו המשפחות השכולות וקרובי החללים ונפגעי פעולות האיבה לבקר בבתי העלמין ובאתרי ההנצחה עד השעה 16:00, וביום הזיכרון נאסרו כלל הביקורים הללו. החל משעה 17:00 בערב יום העצמאות ועד למחרת בשעה 20:00 הוטל סגר והיה ניתן לצאת מהבית רק לצורכי הצטיידות בתרופות ובמוצרים חיוניים בתחום יישוב המגורים, להתאווררות ברדיוס של 100 מטרים, ופעילות גופנית למרחק של עד 500 מטר, ולא ניתן היה לצאת לצורך רכישת מזון. המעבר בין הערים השונות בישראל נאסר. כמו כן, התחבורה הציבורית הופסקה לחלוטין. כלל טקסי יום הזיכרון ויום העצמאות התקיימו ללא קהל ומרביתם אף הוקלטו מראש[30]. למחרת, פורסמו מגבלות לפיהן התקיימו 3 הדלקות בלבד בהילולת רבי שמעון בר יוחאי[31].
ב-18 במאי, עקב הדבקות משפחה, הורתה עיריית תל אביב לתושבי שכונת נווה עופר להימנע מיציאה למרחב הציבורי שלא לצורך וכן לא לערוך תפילות בחצרות בתי הכנסת[32]. התחבורה הציבורית הוחזרה תחת מגבלות ובהדרגתיות[33].
-
גן משחקים סגור בתל אביב, מרץ 2020 -
מושבים חסומים בקרבת הנהג באוטובוס של חברת אגד, על מנת למנוע הדבקה של הנהגים.
נכון לחודש יולי, הפרמטרים שהובילו להטלת מגבלות מיוחדות בערים ואף סגר מקומי היו 50 חולים ומעלה, יותר מ-151 חולים ל-100 אלף תושבים והכפלת המספר תוך שבוע[34]. במקביל, צומצמו שעות הפעילות והתפוסה של האוטובוסים[35]. כמו כן, הוחלט כי תוטל מגבלת נוסעים באוטובוסים עירוניים - עד 20 נוסעים באוטובוס בזמן נתון[36]. כחלק מההחלטות להטיל סגר שני, הוחלט על הגבלות בתחבורה הציבורית.
סגר מקומי
במהלך ההתפרצות, הוטלו סגרים מקומיים. ב-17 במרץ, עקב שיעור הדבקה גבוה נשקלה הטלת סגר מלא על קריית יערים[37]. ב-3 באפריל הוטל סגר על העיר החרדית בני ברק[38]. העיר נמסרה לשליטה צבאית, צה"ל הכריז על מבצע "קרן לייזר" ובמסגרתו חילק מזון ותרופות וכן סייע בפינוי חולים מהעיר[39], ב-16 באפריל הוקל הסגר בבני ברק כך שהכניסה והיציאה מהעיר לא תתאפשר רק לתחבורה ציבורית, כאשר תהיה אפשרות להיכנס ולצאת באמצעות רכב פרטי[40]. ב-15 באפריל בעקבות התפרצות גבוהה ביישוב דיר אל אסד נקראו תושבי דיר אל אסד, נחף, בענה ומג'ד אל כרום להישאר בבתים[41]. ב-17 באפריל הוכרז צו אזור מוגבל על היישובים דיר אל-אסד ובענה לאחר גידול משמעותי במספר החולים[42]. ב-30 באפריל הוטל סגר על שכונות רוממה, קריית צאנז וקריית בעלז בירושלים ושתי שכונות בחורה שבנגב[43]. ב־26 באפריל הוכרזו מספר שכונות בבית שמש ובנתיבות כ"אזור מוגבל", הסגר כולל הגבלת תנועה לנכנסים וליוצאים משכונות אלו. ההגבלות ניתנו עד 1 במאי[44]. ב-17 ביוני, הוחלט שיוטל סגר בשכונות שבתל אביב-יפו, רהט וערערה-בנגב.[45] בהמשך החודש, הוטלו סגרים חלקיים באלעד וברחובות בטבריה.
לפי מודל הרמזור, מעת לעת יוחלט לגבי היישובים האדומים האם צריך סגר/עוצר. למשל, ב-8 בספטמבר נכנסו לתוקף הגבלות ועוצר לילי (מהשעה 19:00 עד השעה 05:00) על 40 יישובים בהם התחלואה בנגיף גבוהה, במסגרתם תוגבל היציאה ממקום המגורים בין השעה 19:00 עד לשעה 5:00 למחרת, למעט למרחק של עד 500 מטרים מהבית או לטובת חריגים[46].
עם תום הסגר השני הוחלט להטיל סגר מקומי על יישובים בהם קיימים נתוני תחלואה גבוהים על פי מודל הרמזור. למשל, החליטה הממשלה להטיל סגר על היישוב מג'דל שמס ועל בועיינה-נוג'ידאת למשך ששה ימים[47].
אכיפת תקנות
ב-26 במרץ, יממה לאחר התקנת תקנות הסגר, החלה משטרת ישראל באכיפתן, תוך מתן קנסות למפרי האיסור לצאת מהבית לצרכים לא חיוניים[48], הפרת הנחיות הבידוד, והפרת הנחיות נוספות, שיכולות לגרום להתפשטות נגיף הקורונה.
מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה
- ערך מורחב – השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך
ב-14 במרץ הוחלט על סגירת כל מערכת החינוך. ונאסרה פעילות תנועות הנוער. בוצעה למידה מרחוק במוסדות השונים.
ב-18 באפריל, פרסם משרד החינוך מתווה לחזרת מערכת החינוך לפעילות. בהמשך, פורט המתווה ופורסמו עמדות הגופים האחרים. למחרת, אושרה הפעלה מחדש (תחת מגבלות) של מערכת החינוך המיוחד ומעונות יום שיקומיים. חל שינוי במבנה בחינות הבגרות והאוניברסיטאות ושינו את מסלולי הקבלה והתנאים על רקע דחיית הפסיכומטרי. במאי, חזרו תלמידים לגנים ולבתי הספר מהשכבות השונות תחת הנחיות.
את הלימודים בבתי הספר סיימו במועד הרגיל למרות רצון משרדי האוצר והחינוך להאריכם. בגילאים הצעירים, השתתפו התלמידים ב"בית הספר של החופש הגדול" מ-1 ביולי עד 6 באוגוסט 2020[49].
מערכת הבריאות
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
בעקבות מגע עם חולי קורונה או הידבקות של הצוות הרפואי במחלה, הוכנסו בכמה מחלקות כל צוות הרופאים לבידוד מה שהביא לסגירת מחלקות או לצמצום פעילות בבתי החולים שיבא, איכילוב, קפלן, הדסה, וולפסון, פוריה ובתי חולים נוספים[50] בית חולים השרון הוסב כולו לטיפול בחולי קורונה[51]. בבית חולים שיבא תל השומר הוכשר חניון בית החולים כמחלקה לטיפול נמרץ ל-40 חולים קשים.
ב-21 במרץ 2020, הגיע מספר אנשי צוות מערכת הבריאות בבידוד ל-3030, מהם 814 רופאים, 893 אחיות וכן 42 אנשי צוות חולים. מתוך הנ"ל במרכז הרפואי איכילוב לבדו היו כ-200 עובדי צוות רפואי בבידוד. כמענה לתגבור הצוותים הרופאים גויסו סטודנטים לרפואה. עקב אירועי הדבקה כדוגמת אלו במחלקות רפואיות, הצוותים הרפואיים בישראל צפויים להחליף מודל עבודה למשמרות נפרדות במקום כוננויות ותורניות ארוכות. הנושא נדון בהיבט תנאי תעסוקה ושכר, עקב כך ששכר הרופאים מבוסס בעיקרו על תורנויות.
ביוני, דווח שחלק מבתי החולים נכנסו לגרעונות כלכליים[52]. ביולי, ניתן תקציב נוסף[53]. כמו כן, פנו פנימאים ורופאי המחלקות לרפואה דחופה וחדרי המיון לראש הממשלה נתניהו ולשרים כ"ץ ואדלשטין והתריעו על מצבה של מערכת הבריאות לקראת חורף ה'תשפ"א. בסוף יולי, התקיימה שביתת אחיות ואחים שנסתיימה אחרי סיכום על תוספת תקנים ותנאים נוספים[54].
באוגוסט, דווח על עומסים בחלק ממחלקות בתי החולים[55][56]. בספטמבר, החלו חלק מבתי החולים בהעברת מאושפזים לבתי חולים אחרים בשל עומס. רופאים בגמלאות נקראו לסייע.
בדיקות
נציגי ארגוני המעבדות הרפואיות התריעו בפברואר כי לא יוכלו לעמוד בביקוש הגובר לבדיקות קורונה[57] ובמרץ הודיעו כי המעבדות הגיעו ליכולת ביצוע בדיקות מרבית של עד 700 בדיקות ליום[58]. בעקבות העומס הגובר על המעבדות אושר להן לפעול גם בסופי שבוע וכן נחנכו מעבדות נוספות כך שקצב הבדיקות ביום גדל ל-2,400[59]. בנוסף לבדיקות בעקבות דיווחים, מרפאות יקיימו בדיקות מדגמיות.
ב-15 במרץ למעבדות הקיימות נוספו 3 מעבדות כדי להגדיל את מספר הבדיקות. משרד הבריאות שינה את הקריטריונים לאחר ש-90 אחוז מהדגימות לבדיקת קורונה נזרקו מבלי להיבדק מפני שנלקחו ללא קבלת אישור מראש[60].
לפי ד"ר רחל אדטו, לפיקוד העורף וצה"ל יכולת לבצע 30 אלף בדיקות.[דרוש מקור]
ב-19 במרץ, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, החליט: הגעה לכ-3,000 בדיקות עד 21 במרץ ולכ-5,000 עד 26 במרץ[61]. למחרת, דווח כי מאחר שמשרד האוצר לא אישר תוספת שכר לעובדים, מעבדות שונות בישראל לא פעלו בסוף השבוע[62]. ב-22 במרץ דווח על ביצוע 3,230 בדיקות.ב-23 במרץ נחנך מתחם בדיקות לנוסעים ברכב פרטי בחיפה[63]. כמו כן, נפתחו מתחמים דומים (היבדק וסע) במקומות אחרים, כמו טירה, ירושלים ותל אביב[64][65]. ב-24 במרץ צה"ל הסב מעבדה של הרבנות הצבאית בבסיס צריפין המיועדת לבדיקות DNA לשם זיהוי חללים, כך שתוכל לאבחן חיילים חולים[66]. ב-25 במרץ נמסר מטעם מנכ"ל משרד הבריאות בר סימן טוב שנערכו 5,067 והחל מ-29 במרץ צפויות להיערך 10,000 בדיקות ליום.
ב-26 במרץ דווח כי בוצעו כ-5,200 בדיקות. למחרת עובדי המעבדות התריעו כי מספרי הבדיקות שצוינו אלו רק מספר הדגימות שנלקחו ולא הבדיקות שעובדו בפועל. המעבדות לא עבדו במשמרות מלאות ולא הצליחו לצמצם את הפער בביצוע הבדיקות[67]. כמו כן דווח גם על אובדן פרטי בדיקות עקב תקלת מערכת מידע ועל מחסור של כ-200 עובדים לצורך הפעלת המעבדות בתפוקה מלאה. תוכננה הקמת מערכת מחשוב ארצית לצורך הטיפול בבדיקות[68][69].
ב-27 במרץ, בוצעו כ-6,000 בדיקות מדי יום. כמו כן, הודיע משרד הבריאות שלאחר שיחה עם ראש הממשלה, הוחלט כי במהלך השבוע הבא יעלו כמות הבדיקות לכ-10,000 ותוך שבועיים (עד 10 באפריל) יבוצעו 30 אלף בדיקות מדי יום. השר נפתלי בנט גיבה את החלטת ראש הממשלה[70].
עקב גורמים כמו מחסור בחומרים כימיים (ריאגנטים), היעדים לא מומשו[71][72] ואף הייתה ירידה. ב-1 באפריל, נלקחו 7,833 בדיקות וב-2 באפריל בוצעו 7,294 בדיקות[73]. ב-5 באפריל, הודיעו כי אותר חומר חלופי[74]. החומר יאפשר כ-12 אלף בדיקות אבל לא 30 אלף בדיקות עקב מחסור במכשור מתאים[75]. ב-8 באפריל, משרד הביטחון ומשרד הבריאות הודיעו על הסכם עם חברת BGI הסינית, במסגרתו היא תספק מכשור וחומרים לביצוע בדיקות נוספות[76]. המכשור וחומרים מאפשרים ביצוע 10,000 בדיקות PCR נוספות ביום לפחות[77]. נוסף על כך, משלוח ריאגנטים הגיע מדרום קוריאה לישראל[78]. באמצע אפריל, אחרי תקופה של ירידה בכמות הבדיקות היומיות, הכמות עלתה ל-10,000 ושבוע אחר כך ל-12,000[79][80].
בנוסף לעזרה באבחון חולים, הבדיקות הן חלק ממערך שמסיע לצמצום ההדבקה. הוא יעיל אם מבוצע איתור מהיר של חולים, בידודם (עדיף מחוץ לתא המשפחתי) ובידוד מגעיהם. לכן, יש חשיבות לקבלת תשובות מהירות לבדיקות הקיימות, ולוודא סגירת מעגל מהירה מול מגעי החולה[81]. באמצע אפריל, הזמן מדיווח על תסמינים ועד שקבלת תוצאות בדיקת הקורונה עמד על 7 ימים בממוצע[82] ובמרץ הוא היה 3 ימים[83][84]. במהלך אפריל, דווח על הקמת מערך התחקירים האפידמיולוגי[85]. ב-23 באפריל, משרדי הבריאות והביטחון חתמו על הסכם עם MyHeritage לביצוע 10,000 בדיקות קורונה ביום. עסקה זו מצטרפת להסכם שחתמו משרד הביטחון ומשרד הבריאות עם חברת AID GENOMICS. יאפשרו שני ההסכמים יכולת של למעלה מ-20 אלף בדיקות ביום[86].
בתחילת אפריל, קופות החולים החלו ליטול בדיקות יחד עם מד"א[87]. ב-23 באפריל, המנכ"ל בר סימן טוב אמר שבתוך 10 ימים תושלם העברת הבדיקות לקופות החולים במטרה לקצר את סגירת המעגל[88]. משרד הבריאות רכש בדיקות לזיהוי נוגדנים (סרולוגית). מטרתן הוא גילוי תמונת מצב בנוגע לתחלואה בציבור. הבדיקות היו אמורות להתחיל במהלך מאי[89]. במהלך יוני צפויים להיבדק 70 אלף איש[90]. בספטמבר התפרסם כי בסקר שנערך בקרב יותר מ-50,000 בני אדם, נמצאו רק 3.5% עם נוגדנים לקורונה[91].
ב-14 במאי, דרשו עובדי המעבדות דרשו כוח אדם נוסף וחששו מקריסה אם יהיה גל התפרצות נוסף[92]. באותו היום, פורסם שאוניברסיטת ת"א וחיל הרפואה יבצעו 5,000 בדיקות נוגדנים בצה"ל[93]. במהלך מאי היה מספר הבדיקות נמוך שרחוק מהשיא. ביוני החלה עלייה בכמות הבדיקות.
ב-25 ביוני פרסם משרד הבריאות כי מבודדים שנחשפו לחולה ייבדקו בתוך 48 שעות - שבועיים בלבד אחרי שסדצקי הורתה להמתין בין ארבעה ימים לשבוע[94]. ביולי, משרד הבריאות שינה נוהל של חקירות אפידמיולוגיות של הנדבקים[95].
ביקורת על הקריטריונים לביצוע בדיקות
בעקבות הדבקת הדיירים והעובדים במגדל נופים בו 25 חולים ו-4 נפטרים (נכון ל-2 באפריל[96]) התעורר כעס על אי ביצוע בדיקות במועד. זאת לאחר שנודע על ביקור נשאית בבניין, על אף שלא הייתה מודעת למצבה. בדיקות לשוהים נערכו לאחר כשבועיים[97]. באופן דומה, בבית האבות "משען" בבאר שבע מספר הקורבנות עלה ל-12[98].
בדיקות לא בהכרח מסוגלות לאתר נשאים בזמן שממשיכים להדביק, מאחר שבשל מאפייני הנגיף, סימפטומים מופיעים בשלב מאוחר יחסית וכך גם אבחון המחלה לא תמיד מתאפשר[99]. כן יצוין שלפרקי זמן מסוימים היה מחסור בערכות בדיקה, מטושים ופערים ביכולת ביצוע הבדיקות במעבדות והחקירות אפידמיולוגיות, עקב קצב ההדבקה הגובר.
לאחר שגברה הביקורת על הקריטריונים הנוקשים[100] הוחלט להקל את הקריטריונים[101]. עקב מחסור בחומרים כימיים (ריאגנטים), הקריטריונים הוקשחו. חרף המניעה מלקיים בדיקות בתנאים מסוימים, עקב מקרים שונים של הדבקות אנשי צוות במספר מחלקות בבתי חולים נפרדים, בהדסה החליטו לחרוג מהנהלים ולהתחיל לבדוק את אנשי הצוות במחלקה. בעקבות הבדיקה, התגלו כ-15 נשאים מבין אנשי הצוות שהיו ללא סימפטומים[102].
החל מ-6 באפריל, הקריטריונים הוקלו. התאפשרה קבלת הפנייה לבדיקה דרך רופא המשפחה. ההפניה נתינה למטופלים שחוו תסמינים מוגדרים ולאחר התייעצות מרחוק עם הרופא[103]. בסוף אפריל, פרופסור רוני גמזו, האחראי הזמני על ניהול משבר הקורונה בבתי האבות, אמר שימליץ לראש הממשלה כי שליש מהן יבוצעו בבתי האבות והדיור המוגן, בדגש על אלה שנתגלה בהם נשא[104]. שבועיים קודם, החלו להפנות 3,000 בדיקות מדי יום לבתי אבות בהם התגלה נשא של הנגיף.
על סמך ניתוח הנתונים שנצברו, הוחלט על מדיניות שתתמקד בהפחתת מספר הבדיקות למחלימים לטובת בדיקות לאיתור חולים חדשים. המטרה הייתה ייעול השימוש הבדיקות ומיקוד רב יותר על זיהוי מקורות ההדבקה ומעקב אחר שרשראות ההדבקה[105]. בסוף מאי, יולי אדלשטיין החליט להרחיב את הקריטריונים לביצוע הבדיקות. למשל, אנשים ללא תסמינים במצבים מסוימים יכלו להיבדק והתאפשרה נטילת בדיקה לפי שיקול דעת של הרופא המטפל[106]. אחרי כמה ימים, חל שינוי מתון[107]. ב-15 ביולי, הקריטריונים צומצמו[108]. כמו כן, הוחלט להרחיב את הבדיקות בבתי האבות ובמוסדות הגריאטריים כך שהעובדים יעברו בדיקת קורונה אחת לשבוע[109]. הוחלט שתבוצע בדיקת מערכות ביוב של בתי האבות. בכל מרכז גריאטרי שבו יתגלה הנגיף במערכת הביוב, ייערכו מיד בדיקות קורונה לכל הדיירים ואנשי הצוות[110]. באוגוסט, שרון אלרעי פרייס החליטה שהקריטריונים שאדלשטיין קבע יוחזרו. המטרה הייתה שיקטעו שרשראות ההדבקה מהר ומוקדם יותר[111].
טיפול רפואי
הטיפול במסגרת בתי החולים הוא תומך ולא ישיר וכולל מתן חמצן, עירוי נוזלים, אנטיביוטיקה כאשר עולה חשד לזיהום חיידקי, ובמידת הצורך הנשמה מלאכותית מכנית. נוסה טיפול באמצעות תרופה בשם כלורוקווין, המוכרת כבר יותר מ-70 שנה כתרופה למניעת מלריה וטיפול בה[112]. גם היה טיפול בתרופה נוספת בשם קלטרה (אנ') שמוכרת בטיפול נגד HIV, ובתרופה אנטי-ויראלית ניסיונית בשם רמדסיביר[113].
ציר הזמן בהתפשטות המגפה ובהגבלות על האוכלוסיה
פברואר 2020
ב-18 בפברואר אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בריאיון לגלי צה"ל ואמר: "מדינת ישראל ערוכה אולי יותר טוב מכל מדינה אחרת... עד עכשיו הצלחנו למנוע את כניסת הנגיף לארץ."[114]
ב-20 בפברואר נחתו בישראל 11 נוסעי אוניית התענוגות "דיימונד פרינסס" שעגנה ביפן לאחר שנתגלה בה הנגיף, נוסעיה הורשו לשוב לישראל לאחר ביקור של איתמר גרוטו. עם נחיתתם הועברו לבידוד במרכז הרפואי שיבא, לאחר מספר ימים התגלו שני חולים בין החוזרים מיפן. ב-22 בפברואר פורסם כי צליינים דרום קוריאנית שביקרו בישראל בין 8 ל-15 בפברואר, אובחנו כנשאים לאחר ששבו לארצם[115]. משרד הבריאות פרסם את האתרים בהם ביקרו. לאחר פרסום האירוע, 30 תלמידים הוכנסו לבידוד[116].
ב-21 בפברואר התגלה מקרה ראשון של חולה קורונה בישראל[117]. גבר אשר חזר מאיטליה 4 ימים קודם לכן, למחרת אובחנה ההדבקה הראשונה בישראל כשהאיש הדביק את רעייתו. האדם, מנהל סניף "הפיראט האדום" באור יהודה, הדביק שני עובדים בחנות וקונה שהייתה מורה בבית ספר[118]. באותו היום אסר שר הפנים אריה דרעי על כניסת תיירים איטלקים[119].
ב-28 בפברואר אובחנו ארבעה חולי קורונה נוספים בישראל. בסוף פברואר הגיע מספר הישראלים שנשלחו לבידוד בית ל-5,630[120].
מרץ 2020
בבחירות לכנסת הוצבו אוהלי הצבעה מיוחדים לחולים ומבודדים[121] שהופעלו על ידי צוותי מד"א.
החל מ-10 במרץ, הממשלה הטילה מגבלות שונות באמצעות תקנות שעת חירום למאבק בנגיף הקורונה, בהם הגבלות על התקהלות, פתיחת עסקים ומערכת החינוך. ב-14 במרץ הוחלט על סגירת כלל המשק, ונאסר על התקהלות של 10 אנשים.
ב-25 במרץ נאסר לצאת ממקום המגורים[122] למעט לצרכים מסוימים שפורטו בתקנות. וצומצמה פעילות התחבורה הציבורית בעקבות התקנות שאפשרו תפילה בשטח פתוח בלבד, הרבנים הראשיים לישראל הודיעו כי יש לסגור את בתי הכנסת.
ב-31 במרץ נאסר על תפילה במניין גם בשטח פתוח. התקהלות הוגבלה לזוג פרט לחריגים[123].
ב-5 במרץ פורסם כי קבוצת צליינים מיוון טיילו בישראל כשהם נגועים בנגיף מ-20 עד-27 בפברואר. נהג האוטובוס ששימש את התיירים בטיולם בישראל חלה בנגיף, אושפז במצב קשה בבית החולים מורדם ומונשם[124] לאחר מספר שבועות, החלים הנהג לחלוטין[125]. בעקבות ביקור הקבוצה בבית לחם הטיל צה"ל סגר על העיר.
ב-8 במרץ אובחן לראשונה חולה קורונה בישראל שמקור הדבקתו לא ידוע[126].
לפי חוקרים מהמכון למחקר ביולוגי בישראל, חגיגות ומסיבות פורים, שנערכו ב-10 וב-11 במרץ, היוו נקודת מפנה בהדבקות בנגיף[127].
ב-20 במרץ דווח על נפטר ראשון במגפה, ניצול שואה בן 88 דייר בבית דיור מוגן "מגדל נופים" בירושלים[128].
אפריל 2020
ב-18 באפריל החלה ירידה במספר החולים, ומספר המחלימים המאומתים החדשים היה גבוה ממספר הנדבקים המאומתים החדשים (209 מחלימים לעומת 158 נדבקים). מאז ועד 29 במאי, לא עלה מספר החולים החדשים על מספר המחלימים, ומספר החולים הפעילים הלך ופחת. ב-11 באפריל, בהקשר של אסטרטגיית יציאה מהמשבר, חוקרים ממכון רקח לפיסיקה המליצו שלא לשחרר את המשק לפני צמצום מספר הנדבקים לפחות מ-10 ביום[129]. בצהרי 13 באפריל, סיגל סדצקי הצביעה על מורכבות האירוע בשל אופן התנהלות הציבור והנהגת המדינה, השתנות המצב וההערכות מדי יום בהתאם להתפתחויות, ובהתאם השתנות סדרי העדיפויות, מה שמשפיע בהתאם על שינוי אסטרטגיית היציאה[130].[דרושה הבהרה]
ב-18 באפריל, הודיעו ראש הממשלה והמנכ"לים של משרדי האוצר והבריאות על הקלות שונות. כמו כן, נאמר: "אם מגמת השיפור תמשיך, נוסיף הקלות. אם תהיה התפרצות חדשה, ייתכן שניאלץ ללכת אחורה". מספר פעמים, פורסמו הצעדים לפני שהממשלה התכנסה לדיון ולאישור שלהם[131]. כתוצאות מכך, היו לעיתים הבדלים מסוימים בין מה שהוצהר על ידי ראש הממשלה ומה שהוחלט לאחר מכן[132][133].
למחרת נכנסו לתוקפם לראשונה הקלות במגבלות החלות על הציבור. חנויות בענפים רבים יכלו להיפתח, כדוגמת רהיטים, מוצרי חשמל, כלי בית, כלי נגינה, מכבסות וספרים, בכפוף לעמידה בתנאי "התו הסגול" הכוללים הגבלת כמות השוהים בחנות בהתאם לגודלה, ביצוע רישום של פרטי הנכנסים ומדידת חום בכניסה. מקומות העבודה יכלו לשוב למתכונת עבודה של עד 30% ממצבת כוח האדם, ואלו המתחייבים לעמוד בתנאי התו יוכלו להעסיק היקפי כוח אדם גבוהים יותר, בתנאי שימנו ממונה קורונה לשמירה על הכללים, יתשאלו את העובדים למצבם הרפואי ויאסרו על הכנסת אדם עם חום גוף של יותר מ-38 מעלות. כמו כן, לא תתקיים קבלת קהל, תאסרנה התקהלות ואכילה משותפת, ולא יהיו דיונים של מעל 8 אנשים. גם תותר תפילה בשטח פתוח של עד 19 מתפללים, פעילות ספורטיבית עד 500 מטר מהבית, וחזרת הלמידה בחינוך המיוחד עד 3 ילדים בקבוצה[134].
ב-26 באפריל נכנסו לתוקפם שורת הקלות נוספות. אושרה פתיחת כלל החנויות ברחובות ובמרכזי המסחר הפתוחים, כולל חנויות הלבשה והנעלה, ויתאפשר איסוף עצמי ממסעדות ובתי קפה אך יימשך האיסור לשבת בהן. אף אושרה פתיחת מספרות, מכוני יופי וקוסמטיקה. לימודי הנהיגה והטסטים חזרו לפעילות גם כן. כמו כן, אושר קיום ברית מילה בהשתתפות עד 10 אנשים וחתונה בהשתתפות עד 19 באנשים בשטח פתוח בלבד, והלוויה עד 20 איש. בוטלה ההגבלה על כמות הנוסעים ברכב פרטי הגרים באותו בית[135].
ב-30 באפריל בוטלה מגבלת קיום פעילות ספורטיבית עד 500 מטר מהבית[136]. בתחילת מאי, החלה פתיחת מוסדות החינוך. הוגדרו מועדי הקלות אפשריות. נוספו הקלות (הותר לצאת למרחק גדול ממאה מטרים). הוגדרה ההתנהלות במרחב הציבורי ובתחבורה הציבורית.[137]
בסוף אפריל, פרסם משרד הבריאות מדד תחלואה, שלפיו תקבע הממשלה בכל פעם אם לצאת להקלות או לסגת אחורה. לפי המדד, הנתון הקובע הוא 300 חולים חדשים מדי יום - 100 בקהילה ו-200 במוקדי הדבקה כמו טיסות ובתי אבות. נתון נוסף הוא 300 חולים קשים, לצד הכפלת מספר החולים כל עשרה ימים. על רקע ההקלות, במשרד הבריאות הודגש שחשוב לשמור על שגרת הריחוק החברתית, מסכות והיגיינה[138].
מאי 2029
בתחילת מאי, משרד הבריאות ומשרד האוצר פרסמו את אסטרטגיית יציאה
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית תוכנית משרד הבריאות: מותר יהיה לבקר קרובי משפחה, הקניונים ייפתחו בעוד שבועיים, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי (ארכיון)</ref>[139]. למחרת, פרסם המלל את המתווה שלו[140].
ב־4 במאי פרסמו ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרים את אסטרטגיית היציאה של מדינת ישראל לשגרת בצל הקורונה ופורטו שלביה. אסטרטגיית היציאה תלויה בשלושה מדדים, שהגעה לכל אחד מהם תוביל להחמרת המגבלות:[141] מאה חולים חדשים ביום שאינם במוקדי התפרצות (מחוץ לישראל, בתי אבות, יישובים "אדומים" - בעלי תחלואה חמורה), קצב הדבקה של הכפלה כל 10 ימים ו- 250 חולים במצב קשה.
תוכנית אסטרטגיית היציאה בוצעה:
- ביטול מיידי של המגבלות על יציאה מהבית ל-100 מטר, מותר לצאת לכל מקום.
- מותר לבקר בני משפחה מדרגה ראשונה ואת סבא וסבתא. אך מומלץ לשמור מרחק, לא לחבק, לא לנשק, לא לגעת. הומלץ בגינה. בהמשך הוצג מדריך[142].
- מותרת התקהלות של עד 20 איש במרחב הפתוח. מותר לקיים חתונות עד 50 איש ללא ריקודים, וברית מילה עד 19 אנשים.
- מותרת תיירות וטבע, פארקים ללא לינה וגני חיות, צימרים ובתי מלון ללא שטחים משותפים.
- פעילות ספורט מותרת בכל מקום אך בזוגות בלבד. כמו כן יותר ספורט ימי ללא שהייה על החוף.
- ב-7 במאי נפתחו הקניונים והשווקים, חדרי כושר וסטודיו.
- ב-10 במאי נפתחו גני ילדים והותרה התכנסות של עד 50 איש בשטח פתוח. הממשלה התירה עוד לערוך בריתות במקומות סגורים בנוכחות של עד 19 בני אדם. השתתפות בהלוויות הותרה ל־50 איש לכל היותר, במקום פתוח. כך גם בחתונות. נשארו הגבלות כמו הגבלת כמות השוהים ברכב ובמעלית[143][144].
- ב-17 במאי הותרה פעילויות ספורט ללא מגע עד 20 איש ופתיחת מוזיאונים.
משרד הבריאות הגדיר קבוצות סיכון לפי גיל ומחלות רקע ופורסמו המלצות לגבי התנהלות בשגרה[145]. ב-10 במאי, הציג צוות וקסמן, הצוות שייעץ למל"ל בתחילת המגיפה, דוח הכולל גם טבלה שמפרטת את המלצותיו להגבלות בכל שלב של התפשטות המגפה. הצוות לא כלל אפידמיולוגים[146].
ב-14 במאי הוחלט שכל תלמידי בתי הספר והגנים יחזרו ללמוד תחת הנחיות ובלי חלוקה לקבוצות. ב-20 במאי, הותרה שהיה בחופים תחת הנחיות.[147]. כמו כן, הותרו תפילות במוסדות דת תחת הנחיות.[148] עקב שרב קיצוני, מ-19 במאי ועד ל-22 במאי, לא חלה חובת עטיית מסכה לתלמידים השוהים בבית הספר וכן למי שנמצא בשטח פתוח או במבנה שאינו ממוזג, למעט בעת התקהלות. פורסמו מתווים לגבי פתיחת מסעדות, בתי קפה וברים והפעלת חוגים ותמונות נוער. אלה נפתחו ב-27 במאי, קצת לפני המועד שנקבע במקור.[148] למחרת, נקבע שבתי המלון יפתחו ב-27 במאי ופורסם המתווה. ב-27 במאי, נפתחו גם המסעדות, בריכות השחייה, הברים (לא מועדוני הריקודים[149]) ואטרקציות תיירותיות מסוימות[150] תחת הנחיות ונקבעו הקלות נוספות[151]
מאז אמצע מאי נע מספר החולים המאומתים החדשים ביום בין 5 ל-29. הוא עלה בסוף מאי עד ל-78 ב-28 במאי[152]. למחרת, היו מעל למאה חולים מאומתים, רבים מהם מתיכון הגימנסיה העברית רחביה.[153].
יוני 2020
העלייה נמשכה ביוני. ב-8 יוני, נדחו הקלות חדשות והתאפשרה השתתפות באירועים בגני האירועים ל-250 משתתפים.[154] באמצע יוני, אישרו השרים את פתיחת הרכבת - וכן את החזרת עולם התרבות, במתווה שיגובש[155]. סוף יוני, התחלואה עלתה ולא נוספו הקלות.
אחרי כמה ימים, ב-29 ביוני, חודשו הגבלות. למשל, הגבלת ההתקהלות ל-50 איש כללה בין היתר בריתות והלוויות, וכן התקהלויות בבתי תפילה. בדיונים הובהר לשרים כי ההגבלות שאותן אישרו לא יביאו לירידה משמעותית במספר הנדבקים. המטרה היא למעשה סטטוס קוו במצב, ומניעת עלייה נוספת בתחלואה[156]. לפי המנכ"ל חזי לוי, "התעורר דיון שהוא לגיטימי וחשוב במתח בין הצורך להמעיט את התחלואה ולשמור על בריאות הציבור לבין הצורך לשמור על הכלכלה...". בנוסף, נאמר: אנחנו צריכים לראות צעד אחד קדימה, אנחנו עושים ניהול סיכונים ברפואה מונעת - זה המצב כעת"[157].
ביוני וביולי, הוטלו הגבלות ביישובים וברחובות שבהם התחלואה הייתה גבוהה, כמו בבת ים ובחלק מאשדוד. למשל, הגבלת התקהלות[158]. בתחילת יולי, הוחלט שהתקהלות באולמות, ברים, מועדונים ובתי התפילה תוגבל עד ל-50 משתתפים, כולל אולמות וגני אירועים פתוחים. כמו כן הוחלט על הגבלת ההתקהלויות במקומות סגורים עד 20[159].
ב-6 ביולי, הוחלט שמועדונים, אולמות, ברים וחדרי כושר ייסגרו. כמו כן, יבוטלו מופעי תרבות, מספר האנשים במסעדות יוגבל ל-20 בפנים ו-30 בחוץ, ובתפילות בבתי הכנסת עד 19. השרים החליטו לצמצם את מתכונת העבודה במשרדי הממשלה ובחברות הממשלתיות להיקף של 30% עבודה מהבית[160]. חלק מההחלטות עודכנו[161]. לפי שר הבריאות יולי אדלשטיין, הצעדים שננקטו נועדו לשטח את עקומת החולים ולהביא אותנו לנתון של לא יותר מ-100 נדבקים ביום בעוד כמה שבועות[162].
אחרי 10 ימים, דנה הממשלה על צעדים נוספים ומדיניות. הצעדים יאושרו דרך צווי מנכ״ל משרד בריאות, חקיקה ראשית או החלטת הממשלה אותה הכנסת צריכה להעביר תוך שבוע[163]. אושרו מגוון הגבלות. היה מיקוד בסופי שבוע. הגבלת המסעדות נדחתה עקב לחץ[164]. ההגבלה ואחרות שונו על ידי ועדת הקורונה[165]. ב-5 באוגוסט בוטלו שאר ההגבלות האלו. כמה שרים נתבקשו שיוצג מודל לחידוש התעופה מ-16 באוגוסט. נקבעה התערבות נקודתית בערים שבהן רמת התחלואה גבוהה[166].
משרדי הבריאות והתרבות סיכמו שהופעות חיות במתכונת "דרייב אין". בין התנאים לקיום ההופעות: מרחק בין הנגנים ויציאה מבוקרת לשירותים[167].
אחרי מינויו של רוני גמזו לממונה על הטיפול בקורונה, החל תכנון של קריטריונים חדשים למגבלות לפי ישוב.
ב-9 באוגוסט, אושרו הגבלות הקורונה החדשות. ביניהן: מספר הנוסעים ברכב יוגבל, הנוכחות בעבודה תצומצם[168]. כמו כן, סוכם על חידוש מופעי התרבות באוויר הפתוח. כל הופעה תאושר על ידי משרד הבריאות. המתחמים יחולקו לקפסולות של עד 20 איש בכל אחת[169].
ב-14 באוגוסט, אושר סטנדרט אחיד לפעילות במרחבים סגורים ופתוחים, בהם מסעדות ובתי תפילה. על פי התקנות שאושרו, בשטח פתוח ההתקהלות תהיה מותרת עד 30 אנשים. בשטח סגור שמידותיו קטנות מ-80 מ"ר תותר התקהלות של עד 10 אנשים. בשטח שגודלו יותר מ-80 מ"ר תותר התקהלות של עד 20 איש. באותו היום, הוצגו 2 חלופות למצב הנוכחי. יום קודם הקבינט אישר את רשימת "המדינות הירוקות" שהשבים מהן לא זקוקים לבידוד. גם הוצגו פרמטרים שיקבעו את הצבעים ברמזור: שיעור חולים חדשים, אחוז בדיקות חיוביות וקצב ההכפלה במספר החולים[170]. בהמשך חל שינוי בהנחיות למרחב סגור[171].
יולי אוגוסט 2020
בסוף יולי נבלמה העלייה בכמות החולים החדשים ביום[172]. בתחילת אוגוסט, נמשכה העלייה בכמות הנדבקים שאושפזו בבתי החולים. מספר הנדבקים היומי נשאר סביב 2000.
ספטמבר 2020
בספטמבר, הייתה עליה חדה בכל מדדי התחלואה- אחוז הבדיקות החיוביות, מספר הנדבקים, מספר המתים ומספר המבודדים. ב־18 בספטמבר, ערב ראש השנה, החל משעה 14:00 נכנס לתוקפו סגר של 3 שבועות עד צאת חג שמחת תורה.
ב-22 ספטמבר החלו דיונים בקבינט על הידוק הסגר. חלקו הגדול עסק בהפגנות. למחרת אושר בממשלה סגר הדוק ומחמיר יותר מהסגר ממרץ. בניגוד לסגר הראשון, אז הותרה העבודה במגזר הפרטי בהיקף של עד 30%, החליטו רוב השרים לסגור את המשק כמעט לגמרי ולהתיר את פתיחתם של מקומות עבודה חיוניים בלבד[173]. ההחלטה הל הסגר עברה למרות התנגדותם של שר אוצר ישראל כ"ץ, גמזו ושל שאר הגורמים הרפואיים שהשתתפו בדיון[174]. בחלק מהציבור התעורר כעס רב בשל הטענות על עיסוק מתמיד בנושא ההפגנות, ואף היו שהשמיעו האשמות כי נתניהו דוחף את החמרת הסגר כדי להפסיק את ההפגנות נגדו ונגד התנהלות ממשלתו במהלך המשבר.
ב־25 בספטמבר נכנס לתוקפו סגר מחמיר, במהלכו יסגרו לחלוטין בתי הכנסת, והפגנות יוגבלו למרחק של אלף מטרים ממקום המגורים. כלל מקומות העבודה הפרטיים יסגרו מלבד מקומות חיוניים, המגזר הציבורי יעבוד במתכונת חירום וסגירת כלל ענפי הספורט. שינוי החוק כך שהפגנות יוגבלו נדחה ל-30 בספטמבר בשל עיכוב של חברי הליכוד והאופוזיציה.
בציבור נשמעו ביקורות קשות על אופן קבלת ההחלטות, ואף נשמעו קריאות להקמת ועדת חקירה בשל אופן קבלת ההחלטות[175][176][177]. השר אסף זמיר התפטר.
אוקטובר 2020
באמצע אוקטובר הייתה ירידה ברוב המדדים.
נכון ל־20 באפריל 2024, מספר המקרים המאומתים הוא 4,824,551. 21 במצב קשה, 12,509 נפטרו, ו־4,798,473 החלימו.
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מגמות
בחודש אוקטובר הגישה ועדת קסיר, הוועדה המייעצת למטה לביטחון לאומי במאבק בקורונה, למל"ל ולקבינט הקורונה דו"ח שבחן השפעה של גורמים דמגורפיים, כלכליים וחברתיים על התחלואה, ומגמות בהתפשטות הנגיף[182][183].
על פי הדו"ח יש קשר בין התפשטות הנגיף לבין צפיפות האוכלוסייה בשכונה בכלל ובדירה בפרט (מחקרים ממדינות אחרות הראו שמתאם זה מתקיים בכל העולם) ; מספר ילדים, תדירות שימוש בתחבורה ציבורית להסעת המונים ; ריכוז גבוה של צעירים בני 15–29 באוכלוסייה ; ואזורי מגורים עם דירוג חברתי-כלכלי נמוך בהם התושבים פחות משכילים ומשתכרים בפחות כסף[182].
משתנים אלו מאפיינים כולם גם את אזורי המגורים בעלי אוכלוסייה חרדית וערבית. גם בקיזוז חמשת מאפיינים אלו עדיין נמצא בשני גלי ההתפרצות מתאם גבוה בין אוכלוסייה חרדית לבין מידת ההתפרצות של הנגיף. בקיזוז מאפיינים אלו לא נמצא מתאם בין אוכלוסייה ערבית להתפשטות ערבית, כלומר, בקרב האוכלוסייה הערבית התפוצה הגבוהה של הנגיף יכולה להיות מוסברת בעיקר על ידי חמשת מאפייני המפתח[182][184].
אישי ציבור שנפטרו
בין הנפטרים במגפה אישי ציבור וידוענים:
- הראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון
- הרב אברהם ישעיהו הבר מייסד ארגון "מתנת חיים"
- האדמו"ר מפיטסבורג רבי מרדכי ישכר בער לייפר
- סגן ראש השב"כ לשעבר יצחק אילן
- השחקן והמפיק יהודה בארקן
- ראש עיריית טמרה לשעבר, עאדל אבו אלהיג'א.
- דוד רפאל בן-עמי - היה זמר, במאי ויוצר ישראלי חוזר בתשובה חסיד ברסלב
- לאה הרפז - משוררת, סופרת, אמנית רב-תחומית ומעצבת אופנה
- אמנון פרידברג - אנטומולוג ישראלי שהתמחה בזבובאים
- יהושע קנז - סופר, עורך ומתרגם ישראלי, זוכה פרס ביאליק לשנת 1997.
- אילנה רובינא - זמרת, שחקנית ודוגמנית ישראלית
- מרק שטיינר - פרופסור במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים
- העיתונאית והסופרת נומה שילה
היערכות מערכת הבריאות
- ערך מורחב – מערכת הבריאות בישראל
ב-23 בינואר 2020 פורסמו הנחיות התגוננות מפני נשאי הנגיף[185].
ציוד ורכש
לאחר מחסור שהתעורר במטושים, חברת MyHeritage תרמה כ-66 אלף מטושים שהוזמנו מחוץ לישראל.
בעקבות מצב החירום, משרד הביטחון צורף למאמצי ההצטיידות, והמוסד סייע בהבאת ערכות בדיקה נוספות[186]. עקב המחסור המסתמן בציוד מגן, מערכת הבריאות החלה להטיל מגבלות על ניפוק הציוד. עודפים רבים של ציוד מגן מצויים בסין ולספקים אין יכולת לשלוח אותם לישראל עקב הפסקת הטיסות.
חברת אינוויטק הודיעה שתספק אלף מכונות הנשמה, הצפויות להיות זמינות במאי[187].
ב-25 במרץ התפרסם כי הוקם חמ"ל משותף למשרד הבריאות, הביטחון והמוסד, לצורך תיאום רכש, בשל המחסור הגובר בציוד רפואי בעולם[188]. בהמשך החמ"ל הפך למרכז שליטה כללי שפעל ממתחם בית החולים תל השומר עד לסגירתו כעבור כחודשיים בשל דעיכת הגל הראשון וההשתלטות היחסית על המצב[189].
משרד הביטחון הקים צוות חירום בראשות ד"ר דני גולד, ראש המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת), לשם קישור בין יצרני ציוד רפואי לתעשיות הביטחוניות, לשם ייצור מואץ של ציוד רפואי ומתן פתרונות חדשניים למלחמה במגפה[190].
ב-26 במרץ נמסר דו"ח מטעם מרכז המחקר והמידע של הכנסת ליו"ר ועדת הקורונה עופר שלח ולפיו בישראל יש רק 1,437 מכונות הנשמה זמינות לשימוש מערכת הבריאות, ובהסתמכות על מקורות נוספים, יש צפי ל-2,864 וזאת אל מול תחזית של 5,000 מונשמים[191]. נקבע נייר עמדה על ידי ועדה משותפת של המועצה הלאומית לביואתיקה, הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל ומשרד הבריאות, שקבע סדרי עדיפויות למקרה ששיעור ההידבקות יהיה גבוה מיכולת ההתמודדות של בתי החולים[192].
חברת ישראייר הטיסה לראשונה אי פעם מטוס לסין, שנועד להביא לישראל מסכות מגן[193].
לקראת עונת השפעת והחשש מתחלואה כפולה, הוצהר שכמות חיסוני השפעת שנרכשה הוכפלה[194]. במקביל נחתם חוזה לרכישת חיסונים נגד קורונה עם חברות כמו מודרנה והיה משא ומתן עם אחרות. בנובמבר הוקם צוות היערכות למבצע חלוקת החיסונים[195], נוהלה ישיבת קבינט ראשונה שעסקה בנושא והוקמה ועדת שרים שתעסוק באופן חלוקתם.
ביקורת
ב-23 במרץ 2020, תוך כדי טיפול המדינה בהתפרצות נגיף הקורונה, פרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן את דו"ח הביקורת 70א הכולל פרק העוסק בהתמודדות מערכת הבריאות עם מגפות[196]. בדו"ח עלה כי נמצאו ליקויים בהיערכות להתמודדות עם מחלות מתפרצות ומתחדשות, על כן הומלץ לנקוט בפעולות להתמודדות עם מחלות שהן בגדר סיכון למגפות ולמנוע את התפרצותן והתפשטותן. עוד עלה בדו"ח כי משרד הבריאות ומשרד האוצר לא קבעו מנגנון מוסכם לעדכון תקציב סל שירותי בריאות הציבור שבאחריות משרד הבריאות במקרה של התפרצות[197].
ביקורת על הגדרת חולים קשים
ב-12 יולי 2020 הפיץ משרד הבריאות בישראל הנחיות חדשות באשר להגדרתם של חולים במצב קשה[198] במטרה ליצור אחידות בין בתי החולים בישראל בדיווח על מצב החולים, ולהתאים את הקריטריונים להגדרות של ארגוני בריאות בעולם[199]. הגדרות קליניות אחידות למצבם של חולי קורונה חשובות כי מהן נגזר אופן הטיפול הרפואי ודחיפותו, לצד ביצוע ניסוים קליניים. ההגדרות משתנות לעיתים בהתאם למידע ולניסיון הרפואי והמחקרי שנצברים. בין ההנחיות החדשות חולים בעלי ריווי חמצן בדם של 93% ומטה מוגדרים כחולים במצב קשה. קריטריונים כמו ריווי חמצן בדם הוגדרו ברמה דומה (אך לא זהה) כבר מחודש מרץ אבל חלק מהרופאים לא הכירו אותם. בעקבות שינוי הקריטריונים עלו טענות על ניפוח מספר החולים הקשים. נטען שבעבר חולים קשים נזקקו ברובם למכונות הנשמה ועם הקריטריונים החדשים מרבית החולים הקשים אינם זקוקים כלל להנשמה. על פי ד"ר מיקי הלברטל מנכ"ל בית החולים רמב"ם בעבר 80 אחוז מהחולים הקשים היו מונשמים בעוד שעם הקריטריונים החדשים היחס הוא 36 אחוז[200]. אחרי גל התחלואה הראשון חל שינוי בטיפול לפיו יש לדחות הנשמה ככל שניתן. זאת בשל היבטים שליליים בחיבור למכשירי הנשמה על חולים.[201] לפי פרופ' רונן בן-עמי, מנהל היחידה למחלות זיהומיות באיכילוב, אחוזי התמותה של חולי קורונה מונשמים גבוהים - כשליש מהחולים מתים ולכן הגישה הרווחת היא לטפל במגוון אמצעים, תרופתיים ומכניים, כדי למנוע צורך בהנשמה. כמו כן, ירידה בריווי החמצן בדם היא סימן האזהרה המוקדם ביותר להחמרה במצב החולה, וזו הסיבה לכך שהיא נקבעה על ידי רשויות הבריאות בעולם כקריטריון קובע למחלה קשה. וכן טען שאלו חולים שצריכים להיות מאושפזים תחת מעקב וטיפול אינטנסיבי למניעת החמרה במצבם[202].
מידע והסברה
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
בתקופת המשבר, למשך פרק זמן מסוים שודרו מדי ערב הודעות לציבור מטעם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרים ואישים נוספים כגון מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב וסיגל סדצקי. בהמשך משרד הבריאות הפיק קמפיינים ייעודיים. ב-20 באפריל, לאחר שבכלל ההודעות לתקשורת נמנע מעיתונאים להציג שאלות לראש הממשלה או שאר בעלי התפקידים, תא הכתבים המדיניים וארגונים נוספים פנו בתלונה למשרד ראש הממשלה בדרישה שיתאפשר להעלות שאלות, תוך התחשבות בהנחיות הבריאות[203].
לאורך המשבר בגל הראשון בכירי משרד הבריאות דאז הרבו להתראיין מידי ערב בכלי התקשורת על מנת להעביר מסרים לציבור, בהם מנכ״ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, ראש שירותי בריאות הציבור פרופ׳ סיגל סדצקי, המשנה למנכל הפרופ׳ איתמר גרוטו, ראש חטיבת בתי החולים ד״ר אורלי ויינשטיין, ד״ר אשי שלמון ראש מחלקת יחסים בינלאומיים במשרד , ד״ר בעז לב יו״ר הצוות לטיפול במגפות וגם דובר משרד הבריאות דאז אייל בסון[204].
ב-18 במרץ פיקוד העורף השיק פורטל חירום לאומי ומוקד טלפוני ייעודי[205].
המשרד לשוויון חברתי הפעיל מוקד מיוחד (8840) עבור מידע לגיל שלישי. גם אתר כל-זכות הנגיש מדריכי זכויות ייעודים למשבר ודף עדכונים על ההקלות הממשלתיות[206].
ארגון נגישות ישראל קרא ב-19 במרץ להנגיש את השירותים לאנשים עם מוגבלות[207].
ציבורים שונים התריעו על היעדר הסברה בשפות שאינן עברית, כגון ערבית, צרפתית, רוסית ואמהרית.
הופצו סרטוני הסברה מטעם משרד הבריאות ומטעם לשכת הפרסום הממשלתית ששודרו ביוטיוב, בטלוויזיה ברשתות החברתיות וכו'[208][209].
ב-26 במרץ הופץ סרטון הסברה של לשכת הפרסום הממשלתית המציג את שרשרת ההדבקה[210]. הסרטון הופץ במספר שפות, וגורמים ממספר מדינות בעולם ביקשו גם הם להשתמש בסרטון[211].
הסברה לציבור הערבי
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
לאחר פער ממושך ותלונות על אי הנגשת מידע בערבית, מונתה סוזאן מזאווי כדוברת לציבור הערבי מטעם משרד הבריאות.
האתרים שהוקמו מטעם משרד הבריאות[212] ופיקוד העורף[213] הכילו פרק שלם בערבית המנגיש את המידע וההנחיות הקשורים להתפרצות הנגיף בישראל.
ב-17 במרץ, הוציאו אנשי הדת בחברה הערבית הוראה לסגור את מקומות התפילה וגם לא מעט פסקי הלכה שאסרו על אנשים להיות בתפילות מרובות משתתפים[214].
הנחיות והסברה בציבור החרדי
יהודה משי זהב מארגון זק"א התריע כי חלק גדול מהציבור החרדי מנותק מאמצעי התקשורת וכן הצביע על כך שראשי מערכת הבריאות לא נפגשו עם הבד"ץ ואנשי העדה החרדית.
כחלק מהחמרת ההנחיות, הוצאה דרישה להגביל את התפילה בבתי כנסת לעד עשרה אנשים ובהמשך נסגרו בתי כנסת. בנוסף, קבר רחל וקבר הרשב"י נסגרו לכניסת מתפללים, ואילו לכותל המערבי הותרה כניסת תושבי העיר העתיקה בלבד. מערת המכפלה הוחרגה ואושר לקיים במקום מניין תפילה מצומצם, שלוש פעמים ביום ברחבת ׳אוהל אברהם׳[215].
אל מול עדויות על המשך הפרת הנחיות ההתקהלות, התקבלו תלונות על הסברה לא מספקת לציבור החרדי ומידע לא מותאם לאופן צריכת התקשורת בציבור החרדי[216][217].
בזמן המשבר הקים משרד הבריאות מטה הסברה נפרד לציבור החרדי והפעיל אמצעים ייעודים כגון כריזת רחוב ועיתון מיוחד[218][219].
ב-16 באפריל נודע כי הנחיות משרד הבריאות לכניסה לבידוד לא הגיעו למנויי הטלפונים הכשרים, חרף פניית משרד התקשורת לוועדת הרבנים לענייני תקשורת. תלונה בעניין הוגשה למשרד מבקר המדינה[220].
התמודדות עם חדשות כוזבות
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
מדיניות הכניסה והיציאה מישראל בתקופת המגפה
לפני שהתגלו חולים בישראל, נקטו הרשויות בישראל פעולות למניעת כניסת המחלה לישראל על ידי נשאים החוזרים ממדינות נגועות. החוזרים מחוץ לארץ נדרשו להיכנס לבידוד, ומי ששהה בשבועיים האחרונים במדינה נגועה, או היה במגע עם אדם ששהה שם, ופיתח תסמינים של המחלה נדרש להגיע לבית חולים[221]. תחילה, חלה הוראה זו רק על החוזרים מווהאן שבסין.
ב-30 בינואר נאסרה כניסת תיירים מסין, ובוטלו הטיסות הקבועות[222]. ב-17 בפברואר הורחב האיסור להונג קונג, מקאו, יפן, תאילנד, סינגפור וקוריאה הדרומית[223].
ב-24 בפברואר המליץ משרד הבריאות להימנע מנסיעות לווהאן ולמחוז חוביי כולו.
החל מ-26 בפברואר נדרשו לשהות בבידוד בית, גם החוזרים מאיטליה, סינגפור, מקאו, תאילנד, הונג קונג, קוריאה הדרומית ויפן.
ב-2 בפברואר חתם מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, על צו להתמודדות עם הנגיף, וצו זה התעדכן ככל שההתפרצות הקיפה מדינות נוספות.
ב-4 במרץ 2020 הוחלט על הרחבת הבידוד הביתי לחוזרים מצרפת, אוסטריה, גרמניה, שווייץ וספרד, ואיסור על זרים ממדינות אלה להיכנס לישראל. נאסר לקיים כנסים בינלאומיים בישראל, וחויבו בבידוד כל החוזרים מכינוסים בינלאומיים. בעקבות שינוי הנהלים החדשים נכנסו לבידוד-בית כחמישים אלף אנשים.
ב-9 במרץ הורחבה חובת הבידוד הביתי לכל החוזרים מחוץ לארץ[224].
נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ הורה למשרדי הממשלה לאסור על כל עובדי הממשלה לטוס מחוץ לישראל בנסיעות עבודה, והמליץ לעובדים להימנע גם מנסיעות פרטיות[225].
ב-6 במרץ 2020 אסר הרמטכ"ל אביב כוכבי, על כלל חיילי ועובדי צה"ל לצאת מישראל. כלל הטקסים הצבאיים צומצמו למינימום, ונאסרה כניסת אזרחים למתקנים צבאיים[226].
ב-8 במרץ הודיע שר הפנים, אריה דרעי, על סגירת הגבול היבשתי עם מצרים, בנוסף לכך אזרחים זרים ששהו במצרים בשבועיים האחרונים לא יורשו להיכנס לישראל, ואזרחים ישראלים יחויבו בבידוד ביתי[227]. ב-8 במרץ הודיעה אל-על על ביטול טיסה ראשונה מניו יורק, כחלק מהצעדים הננקטים למניעת הבאת הנגיף מארצות הברית. באותו יום נסגר טרמינל 1 בנמל התעופה בן-גוריון לטיסות חוץ[228].
ב-11 במרץ נסגרה תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון לבאים מחוץ לישראל[229]. ב-16 במרץ הודיעה רשות שדות התעופה על סגירת נמל התעופה רמון לפעילות לילית[230].
באמצע אוגוסט התאפשרה חזרה מחו"ל בלי בידוד. אלה היו "המדינות הירוקות" שחולקו לשתי קבוצות: מי שדרשו מישראלים להיכנס לבידוד, והחוזרים מהן לא נזקקו לבידוד. הקבוצה השנייה כללה את מי שדרשו מישראלים שהגיעו אליהן להיכנס לבידוד. אולם, השבים לישראל ממדינות אלה לא היו מחויבים בבידוד[231]
בידוד
אחד הקשיים הגדולים בהתמודדות עם הנגיף הוא שתסמיני הנגיף וגילויו אינם מתאפשרים בימים הראשונים, ובשל כך נשאי הנגיף ממשיכים להדביק אנשים נוספים. התסמינים מופיעים בין ימים אחדים ל־14 יום, ולכל צעד חשוב במניעת התפשטות המגפה הוא בידוד של מי שנחשד שהוא חולה, או מי שחזר ממדינה נגועה.
ב-12 בפברואר פרסם משרד הבריאות צו, המאפשר כפיית בידוד בבית חולים[232]. צו נוסף כלל הנחיות למעסיקים, בעניינו של עובד שנשלח לבידוד בית:[233]
- עובד בבידוד ימסור למעסיקו הודעה על כך שעליו לשהות בבידוד ועל תקופת הבידוד.
- מעסיק של עובד בבידוד לא ידרוש ממנו ולא יאפשר לו כניסה למקום העבודה במהלך תקופת הבידוד, אף אם העובד ביקש זאת.
- מעסיק של עובד בבידוד לא יפטרו בשל כך בלבד שהוא נעדר ממקום העבודה בתקופת הבידוד.
בנוסף פרסם משרד הבריאות תעודת מחלה גורפת, לכל עובד השוהה בבידוד, כך שיש לראות זאת כהיעדרות מחמת מחלה, ללא צורך בתעודת מחלה אישית[234].
מלוניות קורונה
בחודש מרץ, הקים משרד הביטחון מתקני בידוד חוץ-ביתיים, על מנת למנוע הדבקה בתוך המשפחה בבידוד ביתי[235]. מספר מתקנים עברו הסבה ל"מלוניות בידוד" בסיוע פיקוד העורף: מתקני יחד למען החייל, מלונות ובהם דן פנורמה תל אביב ודן ירושלים[236].
כוונת משרד הבריאות להכשיר כמתקן לאשפוז חולי קורונה קלים, גם את המרכז הגריאטרי בראשון לציון מלב"ן שנמצא באחריותו, מוסד שמעמדו היה מצוי במחלוקת טרם המשבר, עוררה התנגדות[237]. לאחר שנדחתה עתירה של משפחות מאושפזים לבית הדין המחוזי, ב-21 במרץ הוגשה עתירה לבג"ץ בנושא זה. באופן דומה, כוונת משרד הבריאות לפנות את המרכז המשולב לרפואה גריאטרית שהם ללא מתן הודעה מוקדמת למשפחות נתקל בהתנגדות עזה[238].
אכיפה ואיכון סלולרי
מאז החלת מדיניות הבידוד של החולים החשודים, התפרסמו מקרים של הפרת צווי הבידוד. כן התגלו קשיים בביצוע חקירות אפידמיולוגיות הן בשל העומס הגובר הנובע מריבוי המקרים או אי שיתוף פעולה מלא מצד חלק מהנדרשים לבידוד מסיבות שונות.
באותו היום הודיעה משטרת ישראל על פתיחת שמונה חקירות פליליות נגד אזרחים החשודים בהפרת הנחיות משרד הבריאות לשהייה בבידוד[239].
בשל כך הוחלט להתחיל באכיפת הבידוד על ידי משרד הבריאות בשילוב עם המשטרה. במספר מקרים ביצעה המשטרה מעצר של מפירי בידוד[240][241], והוחלט לפתוח תיקים פליליים[242] כנגד מפירי הבידוד ולהפעיל אמצעים טכנולוגיים לאכיפת הבידוד[243][244][245]. ב-16 במרץ 2020 אישרה ממשלת ישראל את תקנות שעת חירום (נתוני מיקום), התש"ף-2020, המאפשרות איכון סלולרי של חולה במחלת נגיף קורונה 2019 ושל אדם החייב בבידוד בית עקב חשש שחלה במחלה זו, גם ללא צו בית משפט המורה למסור נתונים אלה. המשטרה רשאית להעביר את המידע למשרד הבריאות.
בנוסף אישרה הממשלה את תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020[246], שיהיו בתוקף במשך 14 ימים. התקנות מסמיכות את השב"כ לקבל, לאסוף ולעבד, לצורך סיוע למשרד הבריאות בביצוע חקירה אפידמיולוגית לצמצום ולמניעת התפשטות נגיף הקורונה, מידע טכנולוגי לשם ביצוע בדיקה, בנוגע לתקופה של 14 הימים שלפני אבחונו של חולה, שמטרתה זיהוי נתוני מיקום ונתיב תנועת החולה, וזיהוי אנשים שבאו במגע קרוב עמו. המעקב יתבצע על פי פנייה מטעם נציג משרד הבריאות לראש אגף בשירות; הפנייה תכלול את שם החולה, תעודת הזהות שלו, מספר הטלפון שלו או חלק ממידע זה. המידע שיספק השב"כ נועד לאפשר זיהוי של האנשים שבאו במגע קרוב עם חולה. המידע יאפשר פיקוח ואכיפה על הפרת חובת בידוד, אך השב"כ עצמו לא יעסוק בפעילות פיקוח ואכיפה זו. המידע שנאסף לפי תקנות שעת חירום הנ"ל יימחק 60 יום לאחר גמר תוקפן של התקנות, וניתן להשתמש בו אך ורק לשם מאבק בהתפרצות נגיף הקורונה בישראל.[דרושה הבהרה][דרוש מקור]
נכון ל-20 במרץ נערכו על ידי המשטרה כ-12 אלף ביקורות בבתים פרטיים, עסקים ובתי כנסת.
בעקבות דיון ועדת חוץ וביטחון בנושא, הסתבר שהשב"כ גם בוחן את פלט השיחות[247]. ב-26 במרץ השב"כ פרסם כי 500 מהאנשים שקיבלו את ההודעה ואותרו באמצעות מערכת המעקב אכן נמצאו לבסוף כנשאים. לא היה ברור מהפרסום כמה אנשים קיבלו את ההודעות. בהמשך, הממשלה החלה לקדם חוק שיחליף את התקנות. האיכון הופסק ביוני. ביולי, אושר חוק שאפשר איכוני שב"כ באופן זמני ותחת תנאים.
צמצום הפעילות במגזר הפרטי והציבורי
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
ב-22 במרץ פורסמו תקנות שעת חירום לצמצום שהיית עובדים במקום העבודה:
- תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020:[248] התקנות מגבילות את מספר העובדים במקום עבודה אחד לעשרה עובדים או 30% ממצבת העובדים, הגבוה מבין השניים. מקומות עבודה רבים, החיוניים להמשך הפעילות גם בתקופה זו, הוחרגו מהגבלה זו (מהם שהחורגו לחלוטין ומהם שהוחרגו חלקית).
- תקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב בשל נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020[249].
פעילות צה"ל במהלך המשבר
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
במסגרת היערכותו לפעילות סיוע לאומית במשבר הקורונה, פעל צה"ל במגוון תחומים:
- מחקר, ניתוח נתונים והערכת מצב לטובת גיבוש מדיניות פעולה לאומית: במרץ 2020 הוקם בכפיפות לאגף המודיעין בצה"ל מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה. גוף זה עוסק במחקר מערכתי ורפואי אודות התפשטות נגיף הקורונה בארץ ובעולם. פעילות המרכז מוכוונת על ידי משרד הבריאות, משרד הביטחון והמטה לביטחון לאומי ותוצריו מיועדים לגיבוש מדיניות לאומית במשרדי הממשלה. בראש המרכז עומד קצין בדרגת אלוף-משנה מחטיבת המחקר באגף המודיעין.
- תגבור כוחות שיטור, אבטחה ופיקוח: עיבוי כוחות שיטור, מג"ב ופיקוח לטובת אכיפת נוהלי סגר ואיוש מחסומים.
- תגבור כוחות למשימות סיוע ותמיכה לוגיסטית בעורף: חלוקת מזון, תרופות ומצרכים חיוניים למוקדים מרכזיים במרכזי אוכלוסייה ותחלואה. כמו כן, מאמץ זה כלל סיוע בייצור מסגרות בידוד לחולים מאומתים. מאמץ המובל על ידי פיקוד העורף.
- פיתוח וייצור פתרונות טכנולוגיים: סדרת מאמצים טכנולוגיים לייצור פתרונות חדשניים בתחום הרפואה המבוססים יכולות צה"ליות. מאמצים אלו מובלים ברובם על ידי היחידה הטכנולוגית של מערך המבצעים המיוחדים באמ"ן. מאמצים אלו כוללים ייצור של מכונות הנשמה, הסבת אמבולנסים וכדומה.
- פינוי חולי קורונה יחד עם תקציב ייעודי להסברה. לדוגמה, ביולי הורה שר הביטחון על מבצעים ממוקדים בערים מסוימות. במסגרת המבצעים הממוקדים, ניתנות לערים שבהן תחלואה גבוהה חבילות הכוללות הקצאת מקומות ייעודיים במלוניות ואמצעי הסברה מותאמים[250].
במקביל, פעל צה"ל בתחומים נוספים כמו העלאת התודעה באמצעות הרשתיות החברתיות של פיקוד העורף והעלאת המורל הלאומי באמצעות חיל החינוך - הופעות הלהקות הצבאיות, הרצאות, ופעילויות נוספות.
-
מפקד עוצבת האש ירון פינקלמן (במרכז) מסביר למפקד פיקוד העורף תמיר ידעי (מימין) ולרמטכ"ל אביב כוכבי (משמאל) על מבצע חלוקת המזון של העוצבה בבני ברק -
חיילים אורזים מזון לחלוקה בתוך ביתר עילית -
פרויקט של היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין (יחידה 81) להשמשת אמבולנסים להעברת חולי קורונה בצורה אופטימלית -
עובד במרכז שיקום ואחזקה שהוסב לייצור אמצעי מיגון רפואי -
חיילים מחלקים מזון בבני ברק, שהוטלה בסגר -
חייל בפעילות מבצעית עם כפפות ומסכה -
המעבדה הצה"לית לזיהוי נגיף הקורונה -
-
מכונת הנשמה שפותחה על ידי יחידה 81 ובי"ח "שיבא". מכשירי הנשמה ביתיים שהוסבו למכונות הנשמה מן השורה לחולי קורונה קשים. בתמונה המוניטור הייחודי שפותח -
הניסוי המסכם לשיתוף הפעולה בין יח' 81 לשיבא
פתרונות טכנולוגיים
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
זיהוי, גילוי, איתור
חוקרים ממכון ויצמן למדע הציגו שאלון ומערכת מיפוי שמטרתם לנבא אזורי התפשטות אפשריים[251]. קבוצת חוקרים נוספת מהמכון פיתחה בשיתוף עם המרכז הרפואי וולפסון פלטפורמה המאפשרת לבצע ניטור עצמי של חוש הריח כדי לאתר מקרי קורונה בשלבי ההתפתחות המוקדמים[252]. קופות החולים החלו לשלוח ללקוחותיהן שאלונים שנועדו לספק מידע אודות התפשטות המגפה[253].
יכולות השב"כ נרתמו לצורך איתור נדבקים אפשריים ולסיוע בחקירות אפידמיולוגיות. מספר ימים לאחר הפעלת יכולת זו הושקה יישום "המגן" מטעם משרד הבריאות שמטרתה זהה. האפליקציה התפרסמה בקוד פתוח ומסייעת לאתר האם המחזיק בה שהה ליד חולה קורונה מאומת ובכך עליו להיכנס לבידוד[254]. היישום נבדקה על ידי מומחי אבטחה אשר לא הצליחו למצוא בה ליקויים.
אלי שפרכר פיתח מודל לחיזוי תחלואת הקורונה שאומצה על ידי הממונה רוני גמזו בשילוב עם מודלים אחרים[255]. במכון ויצמן למדע פותח מודל לזיהוי תחלואה סמויה ביישובים[256].
טיפול תומך
היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין התגייסה לפיתוח מכונת הנשמה אוטומטית המבוססת על מפוח הנשמה. מהנדסים נרתמו לייצר ציוד רפואי חלופי באמצעות מדפסות תלת מימד[257][258]. היו גם חברות פרטיות שפיתחו.
התמודדות החברה בישראל
פעילות ארגוני המגזר השלישי ויוזמות פרטיות
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
בשל הנחיות להגבלת ההתקהלות, היות האוכלוסייה המבוגרת קבוצת סיכון (ובהתאם הנחיות משרד הבריאות להימנע מביקורים שלא לצורך) והטלת מגבלות על תחבורה ציבורית, הוחמרה תופעת הבדידות. מצב זה החמיר עוד יותר בשל סגירת מרכזי היום לקשישים[259]. לפי דורון רז מאיגוד נותני שירותי סיעוד בישראל, 30% מהקשישים עריריים. לפי חברת הכנסת מירב כהן מסיעת כחול לבן, דווחו מספר מקרים של קשישים שלא אכלו מספר ימים. מתחילת המשבר התפרסמו יוזמות שונות שנועדו לתת מענה לקשיים שהתעוררו במהלך משבר הקורונה, שחיברו בין אנשים שהיו צריכים עזרה (לדוגמה משפחות בבידוד או קשישים עריריים), לאנשים וארגונים שהיו מעוניינים להעניק סיוע (לדוגמה, תרומת מזון או קניית מצרכים).
ב-18 במרץ נפגשו נציגי הממשלה ונציגי ארגוני החברה האזרחית, סיכמו על פתרונות לסוגיות קריטיות, מנגנון תיאום למענה על סוגיות פרטניות והעלו נקודות נוספות לטיפול[260].
עם תחילת המשבר והפגיעה בענף המסעדות, עסקים רבים תרמו את התוצרת שלהם לעמותות, נזקקים ועסקים קטנים[261]. ב-30 במרץ הציבור נתרם לטובת פרויקט מימון המונים למען יתומים מאב שאימם נפטרה מהנגיף[262]. ב-6 באפריל נערך אירוע התרמה טלוויזיוני לעמותת פתחון לב בערוץ 13.
בערים שונות, בוצע שיתוף פעולה בין העירייה לפעילים. לדוגמה, במזרח ירושלים, היה שיתוף פעולה בין פעילים וראש העיר משה ליאון[263].
המרכז הישראלי ללימודי חירשות עידכן כי לפי אורלי בוני, ממונת שוויון ונגישות לאנשים עם מוגבלות במשרד הבריאות, עדיין לא נמצא ייצור בטיחותי למסיכות חצי שקופות, העשויות ניילון בתוך מסגרת בד[264]. תומר דרזנר, חירש ועורך דין במקצועו, שנדבק ואושפז, לא הצליח לתקשר עם הצוות הרפואי שהשתמש במסיכות[265].
בתחום הסייבר, חוקר ישראלי בשם אוהד זיידנברג הקים מיזם בינלאומי להגנה על בתי החולים בארץ ובעולם מפני תקיפות סייבר[266]. זיידנברג ושותפיו אוזכרו ברשימת WIRED25 של המגזין על פועלם להגנה על המגזר הרפואי[267].
בתחילת מאי מונה פרופ' נמרוד מימון לעמוד בראש תוכנית "מגן אבות ואמהות", תוכנית העוסקת במשבר הקורונה בבתי אבות ומוסדות סיעודיים. מימון החליף את פרופ' רוני גמזו שסיים את תפקיד הפרויקטור המיוחד לנושא. באוגוסט, הממשלה אישרה את תוכנית, שמטרתה הפגת בדידות, קטיעת שרשראות הדבקה וטיפול בצרכי האזרחים הוותיקים[268].
הוקם באינטרנט יד זיכרון לנפטרי הקורונה למטרת הנצחת הנפטרים.
ייעוץ ותמיכה נפשית
במהלך המשבר ער"ן והקואליציה הישראלית לטראומה תגברו מוקד לעזרה נפשית, אשר הגיעו אליו אלפי שיחות. באגודת ניצן פתחו מוקד טלפוני לייעוץ להורים[269].
ב-31 במרץ חולה קורונה שאושפז בתחילה במצב קל בבית החולים פוריה ניסה לשים קץ לחייו ואושפז במיון כשמצבו קשה[270].
בדיון במשרד הרווחה ב-3 במאי נמסר כי שני גברים ושתי נשים התאבדו על רקע מקרי אלימות במשפחה במהלך המשבר[271].
התמודדות דתית וחרדית עם משבר הקורונה
המשבר גרם לדילמות חסרות תקדים בעולם הדתי. בתי כנסת ומרכזי לימוד תורה, שמעצם הגדרתם הם מרכזים קהילתיים, נאלצו להיסגר בכל העולם כולו. ברית מילה ושמחות שנערכות בדרך כלל בציבור גדול הפכו לאירועים בעלי פוטנציאל הדבקה גבוה. עם תחילת המשבר, בעוד היקף ההדבקה לא ידוע דיו, חל חג פורים, והתכנסות בבתי הכנסת לשם קריאת המגילה ובבתים לסעודת הפורים סייעה אף היא להדבקה המונית. הדבר תרם לתחושת הבלבול בציבור הדתי-חרדי ביחס לתגובות למשבר. היו שסברו כי הקורונה משנה למעשה את כל העולם הדתי, שהיה מבוסס על שיתוף ציבורי כגון תפילה במניין ולימוד בחברותא, ואימצו גישה שמקבלת את השינוי, דוגלת בשמירת מצוות של הפרט ולא ברשות הרבים תוך שינוי ביודעין מסדרי ההלכה הישנים[272]. לקראת ליל הסדר תש"פ עלו דיונים הלכתיים האם לאשר את המדיה הדיגיטלית שימוש ב"זום" משפחתי לטובת הבודדים שאולצו לחגוג את ליל הסדר לבדם[273]. ברם רוב פוסקי ההלכה סברו כי יש לנסות ולשמר את הסדרים הישנים כגון תפילה במניין תוך איזונם מול עיקרון פיקוח נפש, עם היצמדות לתקנות משרד הבריאות. בציבור החרדי היו גם גישות שניסו להתעמת עם התקנות ולשמור על תפילה במניין ועל הסדרים הישנים בכל מחיר, וכך נערכו לוויות המוניות בניגוד להוראות[274]. בימים הנוראים, שבמקביל אליהם עלתה התחלואה, נסגרו בתי הכנסת והציבור עבר להתפלל במניינים באוויר הפתוח, כשהחום וקושי צום היום הכיפורים במקום שאינו ממוזג מקשים על הציבור. בסוכות, חג שמתאפיין בשמחות בית השואבה ובהתגודדות חברתית, היה סגר. במשך הזמן, ועם התפשטותן של הפרות הסגר בציבור החרדי, הופיעו בצורה רשמית דעות שלפיהן דרך ההתמודדות הראויה היא להמשיך בקיום מצוות כבכל שנה. מאידך, היו גישות שקראו לקצר את התפילה ואף פורסמו הנחיות מיוחדות לתפילות הימים הנוראים בשנה זו כך שתינתן משמעות אלטרנטיבית ליום הכיפורים כשהציבור לא יכול להיות רוב היום בבתי הכנסת[275].
בהתאם, עלתה שאלה מהי המשמעות הדתית של תופעת הקורונה[276]. ביולי, לראשונה במגזר החרדי, הוציא רב העיר אלעד פסק הלכה שקורא לפרסם בכל בית מגורים מי חלה בנגיף[277].
היחס להוראות משרד הבריאות
בעניין זה היה הבדל בין הגל הראשון לגל השני. בגל הראשון נוצרה תחילה התנגשות בין הוראות משרד הבריאות לסגור את מוסדות החינוך לבין הנחיות חלק מהרבנים, כגון של הרב חיים קניבסקי[278]. בניגוד לכך, רבנים אחרים הורו לציית באופן מיידי להוראות משרד הבריאות כגון הרב גרשון אדלשטיין והאדמו"ר מקרלין[279],
יהודה משי זהב, יושב ראש ארגון זק"א, התריע כי חלק גדול מהציבור החרדי מנותק מאמצעי התקשורת, וכן הצביע על כך שראשי מערכת הבריאות לא נפגשו עם הבד"ץ ואנשי העדה החרדית.
ב-27 במרץ פורסם מכתב של רופאים בכירים לציבור החרדי בקריאה להקפיד על הנחיות משרד הבריאות כי מדובר בפיקוח נפש[280]. יומיים אחר כך, ב-29 במרץ פורסמה הנחייתו של הרב חיים קניבסקי שיש להתפלל ביחידות ולא במניין[281]. גם רבני הפלג הירושלמי[282] ורבני העדה החרדית[283] הורו להישמע להוראות משרד הבריאות, אך חלקם הדגישו כי הכוונה היא להישמע להוראות הבריאותיות המחייבות שמירת מרחק והיגיינה, ולא לאיסורים על תפילה במניין, שהיא – לדעתם – הוראת השלטונות ולא הוראות הבריאות. בעקבות זאת, במקומות רבים התקיימו תפילות במניינים ברחובות ובחניות. המשטרה פעלה בכוחות מתוגברים לאכוף את שמירת ההנחיות.
על פי תיעודים שפורסמו בתקשורת, בביתו של הרב קניבסקי התקיימה תפילה במניין, בניגוד לתקנות לשעת חירום שאסרו זאת[284]. כמו כן, קבוצות מתפללים קטנות המשיכו להתפלל במניין במקומות סגורים בניגוד להוראות[285], וספגו ביקורת קשה מתוך העולם החרדי[286].
עם פרסום ההנחיות הראשונות למתן הקלות בבידוד החברתי התגלעה מחלוקת בין הרב חיים קניבסקי שהורה על פתיחת הלימודים במוסדות החרדיים ללא אישור של משרד הבריאות לבין הרב גרשון אדלשטיין שדגל בציות להוראות[287]. בסופו של דבר התקבלה עמדת הרב אדלשטיין[288].
בגל השני, בתחילה היו חסידויות מסוימות שהפרו את ההנחיות[289]. אחרות קיימו[290]. קיימו גם רוב חרדים ספרדים.
אחרי חגי תשרי, הורה הרב חיים קניבסקי לפתוח את מערכת החינוך החרדי בניגוד להוראות. הוראה זו באה בעקבות כישלון בניסיונות להגיע להסכם פתיחה מפוקח ומוסדר, בין נציגי משרדי הבריאות והממשלה לבין רבנים ועסקנים במגזר[291].
בעקבות האמור נמתחה ביקורת על התנהלות הציבור החרדי[292] וההנהגה שלו מתוכו ומחוץ לו[293]. בנוסף, התברר כי המשבר גרם לעלייה גדולה במידת ההזדהות של הציבור החרדי עם המדינה[294], אמון שנפגע עם התקדמות המגפה וההגבלות שהוטלו בגל השני.
באוקטובר, התגלה מערך חשאי לאשפוז ביתי של חולי קורונה חרדים שמקורו מאה שערים, שהוביל לדיון במערכת הבריאות.
השפעות
- ערך מורחב – השפעת מגפת הקורונה על ישראל
להתפשטות הנגיף בישראל היו השפעות על כלל התחומים; על החברה, הכלכלה, ההמערכת הפוליטית בישראל, המחאה נגד השלטון. על מערכת החינוך, הספורט, איכות סביבה, ותעשיית המוזיקה. על הקהילה הגאה על התעסוקה, על אלימות במשפחה ועל אלימות מינית בתוך המשפחה[295] ועל צריכת האינטרנט הביתית.
הערכת הטיפול במגפה
מדיניות סגר וריחוק חברתי
עם היוודע דבר המגפה בסין, ישראל נקטה מדיניות שאיפשרה המשך שגרה למשך זמן רב, תוך הגבלה הדרגתית של הכניסה לישראל והתנועה בתוך ישראל. צעד זה נחשב כצעד קריטי וישראל היא בין המדינות הבודדות שנקטו בו עם תחילת המשבר.
המדיניות בתחילת הדרך הסתמכה בעיקר על שיתוף הפעולה של האזרחים. בנתב"ג לא הייתה עמדת בדיקה לנוסעים[296] וכן לא נמנעה נסיעת נוסעים חוזרים בתחבורה ציבורית. בהדרגה הוחל באכיפת הבידוד באמצעות ביקור פקחים בבתי מבודדים, באמצעות משטרה ובאמצעות דיווח אזרחים ב"מלשינון".
בחודש מרץ, בעקבות עלייה מעריכית במספר הנדבקים, הוקשחה מאוד מדיניות הבידוד ומניעת התקהלויות, לצד השקעת מאמץ בהגדלת מספר הבדיקות. בהדרגה הוטלו איסורים על אירועים המוניים עם מאה משתתפים, שהוחמר בהמשך למניעת התקהלות של עשרה אנשים ולבסוף לשני אנשים שאינם בני אותה משפחה. כן נאסר להתרחק ממקום המגורים למעלה ממאה מטר למעט הצטיידות במזון ובתרופות. בערים בהן נמצא שיעור הדבקה גבוה, כמו קריית יערים ובני ברק הוטל הסגר מקומי וכן לקראת פסח נאסרה התנועה בין ערים. בסוף אפריל, ישראל החלה לאפשר פתיחה של עסקים מסוימים ולהקל על חלק מההנחיות. בחגים ומועדים הוחמרו ההנחיות. בתחילת מאי, החלו להיפתח מוסדות החינוך. ההקלות המשיכו במהלך מאי.
בסוף מאי, כונסה מסיבת עיתונאים. פרופ' סדצקי ציינה שיש 85 חולים (במשך עברו את רף ה-100). המנכ"ל היוצא, משה בר סימן טוב, אמר שהם מזהים עלייה בתחלואה - בעיקר בבתי הספר. נאמר בה שיש להקפיד על ההנחיות ולהימנע משאננות. יש לשוב ולהימנע ממפגשים עם בני האוכלוסייה המבוגרת, הנמנים עם קבוצת הסיכון להידבק בנגיף. "אנחנו רוצים לשמור על שגרה כלכלית, אבל חשוב ממנה לשמור על התחלואה", הוסיף בר סימן טוב. "אנחנו בחשיבה מאומצת עם משרדי הממשלה כדי לשמור על האיזון הזה".[297] הוא אמר שהם בעד שהתמריצים הכלכליים יאפשרו לאנשים לממש את הנחיות משרד הבריאות[298]. למחרת, הוחלט להתרכז בבדיקות נרחבות, הסברה, אכיפה והרתעת עסקים שיפרו את ההנחיות[299]. בהמשך, הוחזרו מגבלות, למשל על התקהלות. הוטל סגר כללי נוסף.
אחרי מינויו לממונה הלאומי למאבק בנגיף הקורונה, החל פרופ' רוני גמזו לגבש תוכנית למלחמה בנגיף. בין המהלכים שגמזו ניסה לקדם: מתן סמכויות נרחבות לצה"ל במערך החקירות האפידמיולוגיות, קביעת קריטריון אחיד ושקוף לכל ההגבלות ושינוי בהסברה[300].
אומדן אפקטיביות הצעדים
בשל מאפייני המחלה, השפעות המדיניות מתבטאות תוך שבועיים ואכן תוצאות הקשחת המדיניות לא איחרו לבוא-במהלך אפריל היה מיתון בקצב ההדבקות. מאידך, נתון זה התקבל כאשר הבדיקות הושהו בשל צמצום מלאי הריאגנטים הדרושים לביצוע הבדיקות ועל כן מספר הנשאים המאומתים אינו מעיד על מספר הנשאים בפועל.
ב-24 במרץ, הודלף שראש הממשלה נתניהו הציג לשריו תרחיש עתידי שחזה מיליון חולים ו-10 אלף מתים בסוף אפריל[301]. פרופ' גבי ברבש, שהיה בצוות קבלת ההחלטות, קבע שהתרחיש שגוי[302]. התרחיש גם סתר את תרחיש הייחוס של משרד הבריאות. התרחישים התעדכנו לאור נתוני התחלואה, הצעדים שבוצעו (כמו סגר או סגירת מקומות) והנתונים שזרמו ממאמרים חדשים על המחקר המואץ שנעשה על הנגיף ברחבי העולם. מודל הייחוס חושב במכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה, המייעץ למשרד הבריאות. לפי מודל הייחוס המתמטי מ-3 במרץ, בתרחיש של הדבקה גבוהה (כל אדם מדביק 2), שיא המגפה היה אמור להיות תוך 4 חודשים, ביולי, וסיומה היה אמור להיות בנובמבר 2020 (1.4 מיליון חולים, כ-22 אלף מתים מקורונה. 42.5 אלף מיטות היו נדרשות בשיא המגפה כשבמרץ היו בישראל 16 אלף מיטות ששימשו לצרכים רבים). הדבקה נמוכה יותר האריכה את משך המגפה אבל הורידה את התחלואה והתמותה (שיטוח עקומת התחלואה). היה חשש שתחלואה גבוהה תיצור עומס ואף קריסה בבתי החולים שתפגע בטיפול בחולי קורונה ובחולים אחרים, דבר שישפיע בין היתר על התמותה. המודל התייחס למצב שהיה לפני צעדי המנע שננקטו. במשרד הבריאות דחפו לביצוע צעדי ריחוק חברתי ואף סגר - כך שקצב ההדבקה ירד לפחות מ-1, קצב שבו מספר החולים החדשים מתכווץ[303]. בהמשך עודכן מודל הייחוס לפי הגורמים השונים[304].
ב-11 באפריל, פורסם דוח של מכון גרטנר שחקר את קצב ההדבקה בחודש מרץ[305]. ב-6 לחודש, קצב ההדבקה היה קצת פחות מ-3, כלומר כל אדם הדביק בממוצע קצת פחות מ-3 אנשים. אחרי יומיים, הקצב ירד ל-2.5. למחרת, בזמן חג הפורים, קצב ההדבקה קפץ ל-3.2. ב-15 לחודש, קצב ההדבקה ירד ל-1.6. אחרי שבוע, הוא ירד ל-1.3 והמשיך בתהליך הקיטון[306]. מקדם ההדבקה ב-22 באפריל היה קטן מ-1[307].
בתחילת אפריל, בשל הפער בביצוע הבדיקות, לא היה ניתן להסתמך על מדד הנדבקים החדשים והמדדים שלפיהם ניתן לאמוד את התקדמות הטיפול במגפה הם בעיקר מספר המאושפזים והמתים. נכון ל-13 באפריל ישראל ניצבה במקום השישי מתוך 23 מדינות המערבי בדירוג עולה של מספר הנפטרים למיליון איש, ובמקום אחד מעל החציון במספר הנדבקים ובמספר הבדיקות למיליון איש[308]. חודש לאחר מכן השתפר מעט דירוג ישראל, בעוד שיעור הבדיקות יחסית לאוכלוסייה נסק. עם זאת ניכר באוכלוסייה (ואף בכנסת[309]) התרופפות ניכרת ברמת ציות לתקנות, התרופפות שתוצאותיה לא באו לביטוי עד סוף מאי. בסוף מאי, דוח על התפרצות גדולה בבית ספר בבירה[310][311].
למדד יחס האוכלוסייה/מקרי מוות יש מגבלות: מדיניות הדיווח של המדינות, כולל מדינות המערב אינה אחידה, והדירוג אינו לוקח בחשבון את התפלגות הגילאים במדינות השונות-באוכלוסייה ישראל קיים שיעור צעירים גבוה יותר ביחס לחלק מהעולם. ב-13 באפריל, אחרי מועד היעד שנקבע ותקופה של ירידה, ישראל ביצעה כ-10 אלף בדיקות.
ב-30 במרץ, חוקרים ממכון רקח לפיסיקה העריכו כי המגמה באותה עת שיקפה צפי ל-500 חולים קשה באמצע אפריל[312]. לפי מדד זה, הגעה למספר נמוך בהרבה של חולים קשה מעידה על טיפול אפקטיבי. במאי, כמות החולים היומית שאובחנה הייתה דו ספרתית. כמות החולים הקשים קטנה מ-182 באמצע אפריל ל-62 באמצע מאי. שיעור התמותה עלה מ-0.5 אחוז בתחילת אפריל לכ-1.5 אחוז באמצע מאי. ביחס לעולם, ישראל מוקמה במקום ה-33 במספר הנדבקים המדווחים, לאחר שבאמצע אפריל ישראל דורגה במקום ה-18[313].
לפי משרד הבריאות, קצב הסרת ההגבלות בישראל נחשב כמהיר ביותר במדינות שהטילו סגר, נכון לאמצע מאי. במשרד הבריאות אמרו שבשל העובדה שמעט מאוד ישראלים גילו תסמיני קורונה וביקשו להיבדק, מספר הבדיקות ירד באופן משמעותי. הובע חשש שהדבר עלול להביא לכך שמוקדי הדבקה משמעותיים יפוספסו ויגרמו להתפשטות נוספות ודרמטית בכל המדינה[314].
לפי מחקר באוניברסיטת תל אביב שפורסם במאי, כ-70% משרשראות ההדבקה בישראל הגיעו מארצות הברית. שאר המקרים הגיעו בעיקרן ממדינות אירופה, ובראשן בלגיה וצרפת. הנגיף לא הגיע כמעט ממוקדי ההתפרצות הראשונים, כמו סין דרום קוריאה וסינגפור, מהן נאסרו הטיסות בשלבים המוקדמים של הטיפול בהתפרצות[315]. נוסעי האונייה "דיימונד פרינסס", שהובאו היישר לבידוד כששבו מיפן לא הפיצו את הנגיף. נגיפי הקורונה הראשונים הגיעו לישראל רק בסוף חודש ינואר, לא לפני כן. לחוקרים יש שני הסברים: ראשית, חובת הבידוד על השבים מארצות הברית הוטלה באיחור, 39 ימים אחרי שנאסר על טיסות מסין. כמו כן, ההתנהלות של חלק מהחוזרים מארצות הברית תרמה להפצת הנגיף. מהמחקר עלה שחלק מהחוזרים לא הקפידו באופן מלא על הנחיות הבידוד[316].
במאי עלה מספר החולים המאומתים החדשים. בלטו התפרצויות בבתי ספר.[152] זאת כשבועיים אחרי ביטול הקפסולות במוסדות החינוך. ביוני עלה מספר החולים הקשים החדשים במקביל לעלייה בתחלואה וגורמים נוספים[317]. מספר המונשמים נשאר קבוע בממוצע. חל פיחות בשימוש בהנשמה בשל שינוי בטיפול לפיו יש לדחות הנשמה ככל שניתן.[201] גם מספר המונשמים עלה בהמשך. כמות הבדיקות גדלה מאוד למעל 15 אלף בממוצע ובהמשך למעל 40 אלף.
לא היה מערך תחקירים אפידמיולוגי יעיל ומהיר שמטרתו צמצום תחלואה. מנגנון תחקור מסוג זה הוזכר גם בדוח של מכון גרטנר מ-11 באפריל (כשאיכוני השב"כ פעלו) ובתוכנית של המטה לביטחון לאומי[318][319]. בסוף יוני, פורסם דוח נוסף של המכון שמייעץ למשרד הבריאות. לפי הדוח, החל מ-21 באפריל, מקדם ההדבקה המוערך החל לגדול ועקף את 1 בסביבות ה-12 מאי. ב-11 ביוני, מקדם ההדבקה בישראל היה מעל 1.4.[320] בתחילת יולי, ישראל לא הוכנסה לרשימת המדינות הבטוחות לטיסה של האיחוד האירופי.
בתחילת אוגוסט, מקדם ההדבקה היה סביב אחד. לפי גמזו, ישראל סבלה מ"תחלואה מהגבוהות ביותר בעולם, אולי אפילו הגבוהה ביותר של חולים פר נפש"[321]. הממשלה לא הצליחה להוריד התחלואה. ב-15 בספטמבר מקדם ההדבקה היה 1.551 ומדדי התחלואה גבהו. זאת שבועיים אחרי פתיחת שנת הלימודים. היה חשש מפגיעה בסטנדרט הטיפולי, משחיקת צוותים, ומעליה בעומס על מערכת הבריאות אם לא יינקטו צעדים לריסון ההדבקה ואם לא יוזרמו אמצעים נוספים לדרגי השטח[322]. אותו עומס היה בבתי החולים וברפואה בקהילה. בהמשך דווח שחלה ירידה באיכות הטיפול הרפואי[323].
בתחילת אוקטובר, רק בארגנטינה, מונטנגרו, מקסיקו ואקוודור מספר המתים היומי לנפש היה גבוה יותר. במקביל החלה ירידה במדדים האחרים. מקדם ההדבקה ב-13 באוקטובר היה 0.66.
בתום הגל הראשון של המחלה, המליצו צה"ל ומשרד הביטחון לערוך תחקיר מדינתי כולל וליישם לקחים לקראת התפרצות ארצית עתידית. לצד התוצאות הטובות שהשיגה ישראל בגל הראשון, הוצגו לקחים לשיפור, כשלים ופתרונות אבל הם נותרו ללא מענה והתחקיר המדינתי לא התקיים[324].
פיקוח על צעדי הממשלה
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
הכנסות שפיקחו על ממשלת ישראל השלושים וארבע היו הכנסת העשרים ושתיים והעשרים ושלוש. על רקע המשבר הפוליטי בישראל, עד מאי, כיהנה ממשלת מעבר והכנסת פעלה במשורה. הממשלה התקינה עשרות תקנות שעת חירום, שדי בהחלטת ממשלה כדי לאשרה. בהמשך החלה חקיקה[325]. היו ועדות כנסת זמניות שפיקחו על התנהלות הממשלה והייתה תקופה שבה הוועדות לא פעלו. אחרי תקופה זו, הוקמו מחדש ועדות והוקמה ועדת הקורונה. מטרתה למדוד את התנהלות הממשלה עם משבר התפרצות הנגיף. דוגמה לפיקוח על הממשלה הוא חוק העוסק באיכון ומעקב של המשטרה אחרי מבודדי הקורונה. החוק הוקפא על ידי שר המשפטים עקב ביקורת, שאלות והסתייגויות של חברי ועדת חוץ וביטחון[326][327]. שומרי סף כמו היועמ"ש ובית המשפט הגבוה לצדק תיפקדו[328]. בהמשך הוקמה ממשלה חדשה.
התנהלות המדינה הייתה בעיקר תחת סיקור וביקורת תקשורתית. הכתבת נעה לנדאו עתרה לבג"ץ יחד עם עיתון "הארץ", עורכי-הדין שחר בן-מאיר ויצחק אבירם והתנועה לחופש המידע, כדי להתיר עיון בפרוטוקולים ובתמלילים של ישיבות הממשלה על משבר הקורונה. כמו כן, הם עתרו בשביל פרסום של החומרים שעל בסיסם התקבלו ההחלטות. בהמשך הצטרפו שקוף, כלכליסט, כאן וגלובס. ב-23 באפריל, הסכימה המדינה לפרסם את פרוטוקולי הדיונים[329] אך לא את התמלילים[330][331].
בסוף מאי 2020 מבקר המדינה מתניהו אנגלמן החל בבדיקת ניהול המשבר. הדוח צפוי לכלול ביקורת על היערכות משרד הבריאות לגל השני בישראל[332]. מבקר המדינה לא יבדוק את קבלת ההחלטות ובפרט תפקודו של נתניהו שהיה מקבל החלטות מרכזי במשבר. ביוני, המבקר אמר שמשרדו יתמקד בסיוע הכלכלי שהעניקה הממשלה לאזרחים, איכון הטלפונים ומערך הבדיקות. חלקו של נתניהו ייבדק[333]. באוקטובר, פורסם דוח ביניים של המבקר. הוא נמנע מלבדוק את תהליך קבלת ההחלטות על ההנחיות ולהטיל אחריות על בעלי תפקידים ספציפיים[334].
בדיקות רפואיות
עם הגידול במספר הנדבקים הורגש עומס בבדיקות הרפואיות והתמעטו הבדיקות הזמינות. בשל ריבוי המקרים התמעט ציוד המיגון וגדל מספר המבודדים מקרב הצוות הרפואי[335].
לפי מספר מקרים שדווחו, בשל מיעוט הבדיקות, התקיימו קריטריונים קשיחים לביצוע בדיקות. מסיבה זו ישנם מבודדים שנחשדו כחולים, לא אושרו לבדיקות בבתי חולים או במד"א ושוחררו. על כן ההערכה היא שמספר המודבקים והחולים בפועל גבוה מהמספרים המדווחים[336].
במהלך אפריל, למרות הצבת יעד של 10 אלף בדיקות ליום (ו-30 אלף לפי היעד שנקבע על ידי ראש הממשלה), קצב הבדיקות בישראל עמד על מספר אלפים בודדים ליום עקב התכלות הריאגנטים הדרושים לביצוע הבדיקות הרפואיות. ב-13 באפריל, אחרי מועד היעד שנקבע, ישראל ביצעה כ-10 אלף בדיקות. במאי, כמות הבדיקות הייתה קטנה מ-10 אלף בין היתר בגלל ירידה בכמות הפונים. ב-19 באפריל הייתה ישראל ראשונה בעולם במספר הבדיקות לנפש[337] למעט כמה מדינות קטנות (איסלנד, לוקסמבורג, בחריין ואסטוניה). ב-10 במאי, ישראל הייתה בצמרת הדירוג (מעליה איסלנד, לוקסמבורג, בחריין, דנמרק ופורטוגל). הדירוג לא מתייחס לשלב התפתחות המגפה ביחס למדינות אחרות.
תפקיד הבדיקות הוא איתור חולים. הן מיועדות בין היתר לעובדים חיוניים או לאזרחים בסיכון מיוחד שאינם יכולים להתבודד כראוי, למשל בבתי חולים ובבתי אבות. כמו כן, הן חיוניות מאוד כדי לקבל מידע על מוקדי התפרצות מיוחדים - כפי שנעשה בבני ברק. כמו כן, הבדיקות חשובות כדי להקל את הסגר. ניתן לפתוח בהדרגה אזורים גאוגרפיים שבהם נראה כי המגפה במגמת התמתנות. ועוד לפני כן - כדי לשקול אם אפשר בכלל להתקדם לכיוון של יציאה מהסגר[338]. הבדיקות הן חלק ממערך שמסיע לצמצום ההדבקה. הוא יעיל אם מבוצע איתור מהיר של חולים, בידודם (עדיף מחוץ לתא המשפחתי) ובידוד מגעיהם. לכן, יש חשיבות לקבלת תשובות מהירות לבדיקות הקיימות, ולוודא סגירת מעגל מהירה מול מגעי החולה[339]. ב-12 אפריל, הזמן מדיווח על תסמינים ועד קבלת תוצאות בדיקת הקורונה עמד על כ-7 ימים בממוצע ובמרץ - 3 ימים. באמצע יולי, 60 שעות[340].
בתחילת מאי, אחרי תכנון שהחל באפריל, הוצגה תוכנית ההקמה של מערך התחקירים האפידמיולוגי. על פי התכנית, השאיפה היא שתוצאות הבדיקות יתקבלו בתוך 24 שעות, ובידוד של נדבקים יחל כבר יממה לאחר שהתגלו תסמינים. כמו כן, ייערכו מאות חקירות אפידמיולגיות ביום, שייעשו לא רק בעזרת איתור באמצעים טכנולוגיים, אלא גם בעזרת חוקרים. נוסף על כך יוקם מוקד טלפוני כללי למידע ולדיווח על נדבקים. כלומר, תוך 36 עד 48 שעות תבוצע סגירת מעגל הנדבקים. מטרתו לאתר ולבודד 70% (בשאיפה 90%) ממי שנחשפו לחולים בנגיף[341][342]. שם המערך הוא "המכלול" והוא צפוי לקום עד סוף מאי[343]. לפי דיווח מ-8 ביוני, המערך לא פעל[344]. בסוף יוני, ישראל לא הצליחה להגיע ליעד של זמן 48 שעות הדרוש לסגירת מעגל. באפריל הוצעה תוכנית אחרת שנדחתה על ידי ראש הממשלה נתניהו[345]. חלקה אומץ על ידי רוני גמזו ביולי[346]. הוקמה מפקדת קורונה שתעזור בין היתר במערך[347].
חקירה אפידמיולוגית ארכה בחודש ספטמבר בממוצע בין 3 ל-4 ימים, משך זמן ארוך ביותר מפי 2 יחסית לחודשים הקודמים, וזאת בגלל העלייה החדה בשיעור התחלואה בחודש זה. פרק הזמן שציין משרד הבריאות כיעד לקטיעת שרשראות ההדבקה הוא 48 שעות לכל היותר, כולל הבדיקות.
ראו גם
- מגפת הקורונה
- נגיף קורונה
- מחלת נגיף קורונה 2019
- ועדת הקורונה
- קבינט הקורונה
- בדיקת קורונה
- תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (אזור מוגבל)
קישורים חיצוניים
- פרסומים בגופים רשמיים
- נגיף הקורונה בישראל – תמונת מצב מתעדכנת, באתר משרד הבריאות
- נגיף הקורונה, באתר משרד הבריאות
- הנחיות משרד הבריאות המתעדכנות, באתר משרד הבריאות
- נגיף הקורונה החדש, באתר משרד הבריאות
- המידע הרשמי על נגיף קורונה, באתר השירותים והמידע הממשלתי
- אינדיקטורים מהירים נבחרים למצב הפעילות הכלכלית במשק בזמן משבר הקורונה, באתר בנק ישראל (מתעדכן בכל יום רביעי בשעה 11:00)
- המאבק בנגיף הקורונה: דו"חות הוועדה המייעצת למטה לביטחון לאומי בראשות ניצה קסיר, באתר המל"ל
- תוכניתו של רוני גמזו, מגן ישראל
- פורטל חירום לאומי - הנחיות לפי צבע ומקום
- מפות
- מפת חשיפה לקורונה, באתר משרד הבריאות
- מפת התחלואה
- מחקרים
- אפריל עד יוני 2020, אסטרטגיות יציאה וביצוען, מחקר משווה, באתר מלמב
- כתבות בתקשורת
- דורון ברויטמן, קורונה 2020, באתר כלכליסט
- אילן לוקאץ', "לא חזרנו לעצמנו": תופעות הלוואי הקשות של חלק ממחלימי הקורונה, באתר מאקו, 19 ביוני 2020
- אמיר אלון, כך נראים החיים משני צדי מחלקת הקורונה בישראל, באתר מאקו, 8 באוגוסט 2020
- רן בליצר, שש המלצות להתנהלות היומיומית בתקופה של התפרצות מפושטת, באתר טוויטר, 17 באוקטובר 2020
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 COVID-19 Coronavirus Outbreak, by Worldometer, מתוך אתר Worldometer, נכון לתאריך 22 במאי 2023, 11:03 שעון ישראל
- ^ Maham Abedi, COVID-19: New coronavirus disease named by World Health Organization, Globalnews.ca, קוביד-19: השם שניתן על ידי ארגון הבריאות העולמי למחלה הנגרמת מנגיף הקורונה החדש, 11 בפברואר 2020 (באנגלית) מערכת JDN, "קוביד-19": ארגון הבריאות העולמי הכריז על שם חדש לנגיף הקורונה, באתר .jdn.co.il, 11 בפברואר 2020
- ^ צו בריאות העם (שינוי רשימת מחלות מידבקות שבתוספת השנייה לפקודה), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8334, 27 בינואר 2020, עמ' 464
- ^ איתמר אייכנר, נגיפי קורונה הובאו בחשאי לארץ במטרה לייצר חיסון, באתר ynet, 5 במרץ 2020
- ^ מיטל יסעור בית-אור, אושר: חובת חבישת מסכה במרחב הציבורי, באתר ישראל היום, 07 באפריל 2020
- ^ חבישת מסיכה מקטינה את סיכויי ההדבקה - צפו כיצד תוכלו להכין מסיכה משלכם בבית
- ^ מודל הרמזור ומתווה לתפילה באלול ובתשרי
- ^ אשכנזי, שני; שניידר, טל (2020-08-30). "תוכנית הרמזור של גמזו אושרה; שנת הלימודים תיפתח גם בערים אדומות". Globes. נבדק ב-2020-09-23.
- ^ Israel Headed for Second Nationwide Coronavirus Lockdown, www.bloomberg.com
- ^ היאלי יעקבי־הנדלסמן, חדרי הכושר במרד על הסגר, באתר ישראל היום, 11 בספטמבר 2020
- ^ גמזו והגורמים הרפואיים התנגדו לסגר מוחלט - נתניהו דחה את עמדתם - וואלה! חדשות, באתר וואלה!News, 24 בספטמבר 2020
- ^ "הדגלים השחורים" לא יפגינו בבלפור במשך הסגר, "אין מצב" ימשיכו כרגיל, באתר www.maariv.co.il
- ^ N12 - יוצאים מהסגר: הוסרה הגבלת התנועה, גנים ועסקים חוזרים..., באתר N12, 2020-10-17
- ^ נוב ראובני, גמזו: יש אור ירוק לקבינט להמשיך בהקלות הבאות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 באוקטובר 2020
- ^ "פתיחת חנויות הרחוב: "רע הכרחי" או דהרה לסגר שלישי?". TheMarker. נבדק ב-2020-11-07.
- ^ הפקרות במוסדות החמ"ד: חוזרים ללימודים בניגוד להמלצת משרד הבריאות, באתר www.makorrishon.co.il
- ^ מתלבטים על סגר לילי; נתניהו התייעץ עם מנהיגים בשיחת זום, באתר ynet, 2020-11-10
- ^ נערכו כמה הפגנה בכיכר בזמן הגל הראשון
- ^ כלכליסט ו-ynet, מאזן ביניים: 50 חולי קורונה אובחנו בישראל, באתר כלכליסט, 9 במרץ 2020
- ^ אין תשלום לנהג ודילול אוטובוסים: הגבלות בתחב"צ, באתר "סרוגים", 16 במרץ 2020
- ^ אלו תקנות החרום החדשות בגלל הקורונה, באתר כיכר השבת
- ^ איתמר אייכנר ואלי סניור, למי מותר לצאת? כמה נוסעים במכונית? המדריך לתקנות החירום, באתר ynet, 20 במרץ 2020
- ^ אסף זגריזק, במסגרת ההגבלות החדשות: תנועת הרכבות תיפסק לחלוטין, באתר ynet, 25 במרץ 2020
- ^ אטילה שומפלבי, איתמר אייכנר, אלי סניור, אסף זגריזק, יואב זיתון, גלעד כהן ואיתי בלומנטל, עומסי תנועה לפני הסגר: "תהיה אכיפה חסרת תקדים"ם, באתר ynet, 7 באפריל 2020
- ^ חסן שעלאן, התפרצות קורונה בצפון: ראש המועצה חסם כביש בין שני יישובים ערביים, באתר ynet, 10 באפריל 2020
- ^
ג'קי חורי, דבוריה וג'סר א-זרקא מונעות כניסה ממי שאינו תושב המקום בשל חשש מקורונה, באתר הארץ, 10 באפריל 2020
- ^ רועי רובינשטיין, יעל פרידסון ואחיה ראב"ד, סגר שני: עשרות מחסומים וביטול חגיגות המימונה, באתר ynet, 14 באפריל 2020
- ^ איתמר אייכנר, הממשלה אישרה את הגבלות התנועה ביום הזיכרון, יום העצמאות והרמדאן, באתר ynet, 22 באפריל 2020
- ^ אנה רייבה ברסקי, אלון חכמון, החנויות ייפתחו במוצ"ש, סגר יוטל על שכונות בבית שמש ונתיבות, באתר מעריב, 24 באפריל 2020
- ^ איתמר אייכנר, מהערב: איסור הגעה לבתי העלמין. מחרתיים: סגר יום העצמאות, באתר ynet, 27 באפריל 2020
- ^ ל"ג בעומר במירון: שלוש הדלקות בשידור חי, באתר כיכר השבת, 28 באפריל 2020
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית משפחה נדבקה בקורונה: תושבי נווה עופר בת"א התבקשו להישאר בבית, באתר ynet, 18 במאי 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית עוד דחייה בחזרת הרכבת: תשוב רק ב-8 ביוני, באתר ynet, 24 במאי 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אלו הקריטריונים שהכניסו את רעננה ויבנה לרשימה הבעייתית, באתר ynet, 9 ביולי 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית כך תעבוד התחבורה הציבורית - עד להודעה חדשה | שאלות ותשובות, באתר ynet, 8 ביולי 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הקלה בהגבלות בתחב"צ: האוטובוסים יחזרו לנסוע אחרי 22:00 החל ממחר, באתר מעריב (ארכיון) - ^ "רבע מהתושבים שלנו בבידוד, היה פה אירוע מתגלגל אבל הכל בשליטה", באתר מעריב, 17 במרץ 2020
- ^ אלון חכמון, נכנס לתוקפו הסגר המלא על העיר בני ברק, באתר מעריב, 3 באפריל 2020
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הצבא תופס פיקוד על הערים החרדיות, באתר ישראל היום, 4 באפריל 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ככר השבת (ארכיון) - ^ מעריב אונליין, משרד הבריאות: ישנה רמת תחלואה גבוהה מאוד בדיר אל אסד, באתר מעריב אונליין, 15 באפריל 2020
- ^ איתמר אייכנר, חסן שעלאן ואדיר ינקו, מחולה אחד ל-62 חולים תוך שבוע: סגר ראשון ביישוב ערבי, באתר ynet, 17 באפריל 2020
- ^ אנה רייבה ברסקי, הוטל סגר על שלוש שכונות בי-ם; הקלות על נתיבות ובית שמש, באתר מעריב, 30 באפריל 2020
- ^ ההקלות במשק נכנסו לתוקף, סגר על שכונות בבית שמש ונתיבות, באתר www.hidabroot.org
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית דנה ירקצי ובועז אפרת, הרכבת תשוב לפעילות ביום שני; מסתמן: מופעי תרבות כבר בסופ"ש, באתר news.walla.co.il, 17 ביוני 2020 (ארכיון) - ^ הנחיות לישובים לפי תוכנית הרמזור, באתר משרד הבריאות
- ^ פוראת נסאר, סגר על מג'דל שמס: "בגלל החתונות - צפי להתפרצות משמעותית במגזר הערבי", באתר מאקו, 25 באוקטובר 2020
- ^ המשטרה התחילה לאכוף את ההנחיות: קנס ניתן לעובד חיוני שאישורו טרם הונפק, באתר מאקו
- ^ תמר טרבלסי חדד ואיתמר אייכנר, הלימודים בגנים עד ד' עם "ביה"ס של החופש הגדול" - עד 6 באוגוסט, באתר ynet, 26 במאי 2020
- ^ נופלים כמו זבובים: מחלקות שלמות נשלחו לבידוד - ובתי החולים יעברו לעבודה במשמרות, באתר TheMarker, 21 במרץ 2020
- ^ כך ייראה בית החולים לחולי קורונה בישראל, באתר ynet, 17 במרץ 2020
- ^ "בתי החולים: אנחנו בבור תקציבי, 10,000 עובדים בסכנת פיטורים". TheMarker. אורכב מ-המקור ב-2020-09-02. נבדק ב-2020-07-11.
{{cite news}}: פרמטר לא ידוע|dead-url=(הצעה:|url-status=) (עזרה) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית N12 - מעקב N12: האם מטפלים בכישלונות שהביאו להתפרצות?, באתר N12, 14 ביולי 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הושגה הסכמה לסיום שביתת האחיות שהחלה היום, באתר ynet, 20 ביולי 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית פרופ' גמזו: אם נטיל סגר על ערים אדומות - הוא יכלול הגבלות תנועה, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי (ארכיון) - ^ אפרתי, עידו (2020-08-11). "יחידות לטיפול נמרץ נסגרות בשל ריבוי חולי קורונה, ובבתי החולים מצביעים על סימני קריסה". הארץ. אורכב מ-המקור ב-2020-09-02. נבדק ב-2020-08-11.
{{cite news}}: פרמטר לא ידוע|dead-url=(הצעה:|url-status=) (עזרה) - ^ מיטל יסעור בית-אור, לא נספיק לבדוק את כל דגימות הקורונה, באתר ישראל היום, 24 בפברואר 2020
- ^ אדריאן פילוט, המעבדות קורסות, ולישראל אין מושג כמה באמת חולים, באתר כלכליסט, 12 במרץ 2020
- ^ מיטל יסעור בית-אור, משרד הבריאות יקצר את ההמתנה לתוצאות בדיקות הקורונה, באתר ישראל היום, 13 במרץ 2020
- ^ סיון חילאי, מעבדות נוספות, ועבודה מסביב לשעון: כך מתגברים את מערך בדיקות הקורונה, באתר ynet, 15 במרץ 2020
- ^ נתניהו: "הנחיתי להגיע ל-5,000 בדיקות יומיות - בצמרת העולמית", באתר ynet, 19 במרץ 2020
- ^ מיטל יסעור בית-אור, האוצר לא אישר שעות נוספות: צמצום בבדיקות הקורונה בסוף השבוע, באתר ישראל היום, 20 במרץ 2020
- ^ יואב איתיאל, מתחם בדיקות הקורונה בחיפה נפתח באיחור, ובעיר מתוסכלים מהעדיפות לת"א, באתר וואלה!, 24 במרץ 2020
- ^ נפתחו מתחמי בדיקות קורונה נוספים: "תורמים למאמץ", באתר ynet, 24 במרץ 2020
- ^ רעננים, רוצים להיבדק? תחנת "היבדק וסע" נפתחה בטירה. מכבי תציב עמדת בדיקות קורונה בשכונה הירוקה בכפ"ס, באתר צומת השרון רעננה, 2 באפריל 2020
- ^
מערכת אתר צה"ל, כך נראית המעבדה הצה"לית לזיהוי הקורונה, באתר צה"ל, 24 במרץ 2020
- ^ סיון חילאי, כמות הבדיקות עלתה, אך לא מספיקים לטפל בהן: "יד ימין לא יודעת מיד שמאל", באתר ynet, 27 במרץ 2020
- ^
ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 26 באפריל 2020
- ^ מאור צור, נדב איל, אבדו פרטי כמה חולי קורונה: סיירת מטכ"ל מעורבת בניסיון לאתרם, באתר חדשות 13, 26 במרץ 2020
- ^ משרד הבריאות: תוך שבועיים נבצע 30 אלף בדיקות מדי יום - חדשות בריאות ורפואה, באתר ערוץ 7
- ^ ההבטחה ל-30 אלף בדיקות נעלמה, ומספרן כבר לא נחשף, באתר ynet, 7 באפריל 2020
- ^ פרופ' סיגל סדצקי: "הלימודים לא יחזרו אחרי פסח, לא נפתח הכול", באתר ynet, 6 באפריל 2020
- ^ מחדל הבדיקות: המחסור, הביטולים וטרטור החולים, באתר ynet, 5 באפריל 2020
- ^ הצלחה באיתור חומר חלופי לבדיקות הקורונה: "נוכל לעבוד לפחות שבועיים", באתר ynet, 2 באפריל 2020
- ^ מחדל הבדיקות: בניגוד להצהרות – המדינה תוכל לבצע רק 12 אלף בדיקות קורונה ביום, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
- ^ ""נספק חומרים לעוד 12 אלף בדיקות קורונה ביום לפחות"". TheMarker. נבדק ב-2020-04-08.
- ^ תמונת מצב: 9,248 חולי קורונה אובחנו בישראל, 65 נפטרו, באתר ynet, 7 באפריל 2020
- ^ עשרות אלפי בדיקות קורונה עושות את דרכן מסיאול לישראל, באתר מעריב
- ^ משרד הבריאות: ביממה האחרונה בוצעו מעל עשרת אלפים בדיקות קורונה, באתר מעריב
- ^ אתמול: שיא במספר הבדיקות לקורונה, באתר N12, 21 באפריל 2020
- ^ אחרי פסח לא נוכל לחזור לחיים נורמליים. זו האמת, ויש לומר אותה בבירור, באתר הארץ
- ^ ככל שתוצאת בדיקת הקורונה תגיע מהר יותר - הסיכוי להדביק..., באתר N12, 12 באפריל 2020
- ^ "התנאי הקריטי ליציאה מהסגר: תוצאות לבדיקות קורונה בתוך 24 שעות - לעומת 8 ימים כיום". TheMarker. אורכב מ-המקור ב-2020-04-21. נבדק ב-2020-04-20.
{{cite news}}: פרמטר לא ידוע|dead-url=(הצעה:|url-status=) (עזרה) - ^ עירית אבישר, פרופ' גרוטו בוועדת הקורונה: "בסוף החודש נגיע ל-24 אלף בדיקות ביום", באתר כלכליסט, 16 באפריל 2020
- ^ נדב איל, דיווח על הקמת המערך
- ^ שני אשכנזי, משרדי הבריאות והביטחון חתמו על הסכם עם מיי הריטג' לביצוע 10,000 בדיקות קורונה ביום, באתר גלובס, 23 באפריל 2020
- ^ מיטל יסעור בית-אור, קופות החולים יפתחו בשבוע הבא מרפאות ייעודיות לבדיקות קורונה, באתר ישראל היום, 2 באפריל 2020
- ^ מואב ורדי, ריאיון עם אילנה דיין, באתר טוויטר
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית עידו אפרתי, משרד הבריאות יחל בקרוב בבדיקות נרחבות של נוגדני קורונה בציבור, באתר הארץ (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית בני ברק: כך מתבצעות הבדיקות הסרולוגיות לאיתור נדבקים..., באתר N12, 3 ביוני 2020 (ארכיון) - ^ אסתי פרז, דיווח, באתר Twitter, 7 בספטמבר 2020
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית "בגל ההתפרצות השני של הקורונה המעבדות יקרסו", באתר www.israelhayom.co.il (ארכיון) - ^ "אוניברסיטת ת"א וחיל הרפואה יבצעו 5,000 בדיקות נוגדנים בצה"ל". TheMarker. אורכב מ-המקור ב-2020-05-21. נבדק ב-2020-05-14.
{{cite news}}: פרמטר לא ידוע|dead-url=(הצעה:|url-status=) (עזרה) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מומחים לחצו לזרז את הבדיקות למבודדים, אך סדצקי סירבה - עד שהתחלף מנכ"ל, באתר Haaretz הארץ (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית משרד הבריאות מקצר חקירות אפידמיולוגיות, פחות אנשים יידרשו לבידוד, באתר ynet, 10 ביולי 2020 (ארכיון) - ^ יעל פרידסון, איתי בלומנטל ואדיר ינקו, הקורבן הרביעי בדיור המוגן בירושלים: נפטרה חולת קורונה בת 98, באתר ynet, 2 באפריל 2020
- ^ אחרי שבועיים: החלו בדיקות קורונה לדיירי "מגדל נופים" בירושלים, באתר ynet, 26 במרץ 2020
- ^ 12 נפטרים בבית אבות 'משען': המשטרה פתחה בחקירה, באתר "סרוגים", 10 באפריל 2020
- ^ מסתמן שהנגיף אינו מצוי בחלל הגרון אלא בתוך הריאות.
- ^ סיון חילאי, הקריטריונים ישונו? "90% מהבקשות לבדיקות קורונה נפסלות", באתר ynet, 11 במרץ 2020
- ^ רוני לינדר, משחררים את צוואר הבקבוק: שורת צעדים להגדלת מספר בדיקות הקורונה, באתר TheMarker, 14 במרץ 2020
- ^ חומי ברמן, 15 עובדים בבתי החולים הדסה בי-ם התגלו כחולים בנגיף הקורונה, באתר JDN - חדשות, 26 במרץ 2020
- ^ מהיום: בדיקות קורונה דרך קופת חולים מכבי, באתר N12, 5 באפריל 2020
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יותר בדיקות ו"אזורים אדומים": המתווה המסתמן לבלימת הקורונה בבתי האבות, באתר news.walla.co.il (ארכיון) - ^ "משרד הבריאות: פחות בדיקות למחלימים, חלק ימתינו יותר עד השחרור". TheMarker. אורכב מ-המקור ב-2020-05-12. נבדק ב-2020-05-04.
{{cite news}}: פרמטר לא ידוע|dead-url=(הצעה:|url-status=) (עזרה) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אדלשטיין משנה את המדיניות: "נרחיב את הבדיקות למי שאין..., באתר N12, 31 במאי 2020 (ארכיון) - ^ מדיניות הבדיקות שוב משתנה, השרים נקראו להיבדק, באתר ynet, 5 ביוני 2020
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית משרד הבריאות הורה לקופות החולים: לא לבדוק אנשים ללא תסמיני קורונה, באתר news.walla.co.il (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מהשבוע: עובדי המוסדות הגריאטריים יעברו בדיקת קורונה אחת לשבוע, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית עוד תוכנית של משרד הבריאות: בדיקת מערכות ביוב של בתי האבות, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית N12 - משרד הבריאות משנה מדיניות: כל מה שהיה במגע עם חולה..., באתר N12, 3 באוגוסט 2020 (ארכיון) - ^ איתי גל, זו התרופה הניסיונית שמקבל חולה הקורונה המאושפז בביה"ח פוריה, באתר ynet, 6 במרץ 2020
- ^ רוני לינדר, תרופה לקורונה? הטיפול שהביא לתפנית במצבו של הנהג החולה, באתר TheMarker, 13 במרץ 2020
- ^ מישל מחנין, רה"מ נתניהו בתגובה לבהלת הקורונה: "כניסת הנגיף לארץ נמנעה", באתר חדשות 0404, 18 בפברואר 2020רה"מ נתניהו בריאיון: קורונה, מצבו המשפטי והשבת הבנים מחמאס, באתר גלי צה"ל, 18 בפברואר 2020
- ^ מואב ורדי ואיתי שיקמן, תיירים ששבו לקוריאה מישראל אובחנו עם קורונה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 22 בפברואר 2020
- ^ תיירים ששהו בישראל התגלו כנגועים בקורונה; 30 תלמידים הוכנסו להסגר, באתר בחדרי חרדים, 22 בפברואר 2020
- ^ סיון חילאי ואמיר אלון, חולה קורונה ראשון בישראל, הגיע מאיטליה לפני ארבעה ימים, באתר ynet, 27 בפברואר 2020
- ^ סיון חילאי, התפרצות הקורונה: תלונה נגד מנהל "הפיראט האדום" באור יהודה, באתר ynet, 5 במרץ 2020
- ^ אוריה אלקיים, עמיחי שטיין וקטי דור, מנכ"ל משרד הבריאות: "חולה קורונה מאומת ראשון בישראל", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 27 בפברואר 2020
- ^ חן זנדר, נגיף הקורונה: כ-5,600 ישראלים שוהים בבידוד ביתי, באתר חדשות 13, 1 במרץ 2020
- ^ הוראות הבחירות לכנסת (סדרי הצבעה והוראות בדבר הצבעה בבתי חולים) (קלפיות מותאמות לבוחרים בבידוד בית בשל נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8364, 27 בפברואר 2020, עמ' 680
- ^ נעה לנדאו, יהושע (ג'וש) בריינר ואהרן רבינוביץ, התקנות החדשות נכנסות לתוקף: אסור להתרחק מהבית, הרכבת תופסק מהערב, באתר הארץ, 25 במרץ 2020
- ^ ההגבלות החדשות: תיאסר התקהלות של יותר משני אנשים, תפילה - רק ביחידות - וואלה! חדשות, באתר וואלה!News, 2020-03-30
- ^ מעריב אונליין, החמרה במצבו של נהג האוטובוס שחלה בקורונה: נזקק להנשמה מלאכותית, באתר מעריב אונליין, 6 במרץ 2020
- ^ אלי אשכנזי, נהג אוטובוס התיירים שחלה בקורונה במצב קשה החלים: "החודש הקשה בחיי", באתר וואלה!, 30 במרץ 2020
- ^ שירות כלכליסט ו-ynet, לראשונה: אובחן חולה קורונה בישראל שמקור הדבקתו לא ידוע; מספר החולים עלה ל-39, באתר כלכליסט, 8 במרץ 2020
- ^ אסף רונאל, חוקרי המכון הביולוגי: ישראל הצליחה לשלוט על מגפת הקורונה, עד שהחלו חגיגות הפורים, באתר הארץ, 3 באפריל 2020
- ^ ירושלים: בן 88 נפטר לאחר שנדבק בקורונה, באתר מאקו
- ^ מירב ארלוזורוב, "עד שיהיו פחות מ-10 נדבקים ביום - לא נשחרר": אסטרטגיית היציאה של משרד הבריאות, באתר TheMarker, 11 באפריל 2020
- ^ [כאן רשת ב', 13/4, 12:30~ עם אסתי פרז]
- ^ טל שניידר, החזרה לשגרה: מספר העובדים מהמשרד יעלה ל-30% בממוצע, חלק מהחנויות ייפתחו, באתר גלובס, 18 באפריל 2020
- ^ משבר הקורונה | ההנחיות החדשות: עסקים ייפתחו, חובה על..., באתר N12, 18 באפריל 2020
- ^ השרים אישרו: תפילות במניין עד 19 איש, טבילה במקווה וחתונה - בחדרי חרדים, באתר חדרי חרדים
- ^ כל ההקלות, כל ההגבלות: הרשימה המלאה, באתר כלכליסט, 20 באפריל 2020
- ^ איתמר אייכנר, סער הס ואליסף קוסמן, מה מותר, מה סגור. עושים סדר בהנחיות, באתר ynet, 25 באפריל 2020
- ^ איתמר אייכנר, פתיחת שווקים והסרת איסור השחייה: הצעדים הבאים להקלות במשק, באתר ynet, 30 באפריל 2020
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית התו הסגול: זהו מתווה משרד הבריאות לחזרה הדרגתית לשגרה, באתר מעריב (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית פרסום ראשון: המדד שיקבע מתי ישראל תצא להקלות נוספות, באתר N12, 25 באפריל 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית דנה ירקצי, הקניונים ייפתחו השבוע, שגרה מלאה ביוני: אסטרטגיית היציאה של משרד האוצר, באתר וואלה ניוז (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית השרים יתבקשו לאשר: פתיחת קניונים וחדרי כושר כבר ביום שישי, באתר N12, 4 במאי 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית דנה ירקצי, מתי ייפתחו הקניונים ומה עם אירועי הספורט: הלו"ז להקלות החדשות (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית המשנה למנכ"ל משרד הבריאות מציג: המדריך המלא לביקור סבא וסבתא, באתר מעריב (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מה מותר, מה עדיין אסור ומה צפוי בעתיד: כל ההקלות שאושרו אמש, באתר הארץ (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ביקור בני משפחה ויציאה לקניון: אלו ההגבלות המעודכנות, באתר מעריב (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית התו הסגול: זהו מתווה משרד הבריאות לחזרה הדרגתית לשגרה, באתר מעריב (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ראייה שלמה לניהול השוטף של המגפה(עמ' 13), 10 במאי 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית משרד הפנים, הנחיות לפתיחת חופי הרחצה- תוך עמידה בתו הסגול, באתר מקור: ynet (ארכיון) - ^ 1 2
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית בתי הכנסת והמסגדים ייפתחו החל ממחר בכל הארץ, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית בר פלג (כתב הארץ), על המועדונים, באתר טויטר, 26 במאי 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית בנימין נתניהו, רה"מ נתניהו מודיע על ההקלות, בלי אזכור ההנחיות, באתר טויטר, 26 במאי 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית המסעדות נפתחות, עוד נוסעים במכוניות ובמוניות | המדריך להקלות החדשות, באתר ynet, 27 במאי 2020 (ארכיון) - ^ 1 2 "עלייה מדאיגה: 78 חולי קורונה חדשים התגלו אתמול, זינוק במקרים בבתי ספר". TheMarker. אורכב מ-המקור ב-2020-05-30. נבדק ב-2020-05-29.
{{cite news}}: פרמטר לא ידוע|dead-url=(הצעה:|url-status=) (עזרה) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית בר סימן טוב: מזהים עלייה בתחלואה בקורונה - בעיקר בבתי הספר, באתר news.walla.co.il, 29 במאי 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית איכון השב"כ יופסק, ההקלות המתוכננות יידחו בשבוע, באתר מעריב (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית סוגרים בתי"ס, אסורה התקהלות: המקומות שיוכרזו כאזורים..., באתר N12, 17 ביוני 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית המטרה - סטטוס קוו בנדבקים: ההגבלות והעימותים בדיון, באתר ynet, 29 ביוני 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הדאגה של משרד הבריאות והמתקפה של אדלשטיין: "אנחנו לא..., באתר N12, 29 ביוני 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית בעקבות העלייה הדרמטית בתחלואה: אלו היישובים בהם הוטלו הגבלות, באתר מעריב (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מתי ייכנסו לתוקף ההגבלות החדשות? מה שידוע עד כה, באתר N12, 2 ביולי 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מדריך: מה פתוח, מה נסגר - ומתי כל ההגבלות נכנסות לתוקף?, באתר news.walla.co.il (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית N12 - ההגבלות המעודכנות: הקנס על מסכה הוגדל, אולמות האירועים..., באתר N12, 8 ביולי 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אדלשטיין על סדצקי: אם מישהו לא יכול להמשיך בקרב - המשימה שלי למצוא מחליף, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית N12 - השרים דנים: הקרב המסתמן בישיבת הממשלה, באתר N12, 16 ביולי 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית פחות משעה לכניסת ההגבלות: נתניהו וגנץ האריכו את פעילות המסעדות, באתר news.walla.co.il (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית N12 - לקראת סוף השבוע - אלו כל ההגבלות שנשארו בתוקף, באתר N12, 24 ביולי 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית N12 - קבינט הקורונה אישר: מתחמי הקניות ייפתחו בסופ"ש, באתר N12, 5 באוגוסט 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית משרדי הבריאות והתרבות סיכמו: הופעות חיות במתכונת "דרייב אין", באתר ynet, 22 ביולי 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הגבלות הקורונה החדשות: מספר הנוסעים ברכב יוגבל, הנוכחות בעבודה תצומצם - וואלה! חדשות, באתר וואלה!News, 9 באוגוסט 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מופעי התרבות חוזרים במרחבים פתוחים, הקהל יחולק לקבוצות של עד 20, באתר ynet, 9 באוגוסט 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית עד 30 איש בשטח פתוח, עד 20 בשטח סגור: הגבלות ההתקהלות החדשות - וואלה! חדשות, באתר וואלה!News, 14 באוגוסט 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית N12 - סיכום על הקלה בהגבלות על מסעדות קטנות: עד 20 איש..., באתר N12, 15 באוגוסט 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית דורון גזית, דיווח, באתר Twitter (ארכיון)
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רן בליצר, דיווח, באתר Twitter (ארכיון) - ^ N12 - הממשלה אישרה: סגר מלא מיום שישי למשך שבועיים, באתר N12, 24 בספטמבר 2020
- ^ גמזו והגורמים הרפואיים התנגדו לסגר מוחלט - נתניהו דחה את עמדתם - וואלה! חדשות, באתר וואלה!News, 24 בספטמבר 2020
- ^ פרופ' רפי ולדן: "הממשלה התקשקשה במשך 5 חודשים. להקים ועדת חקירה", באתר ynet, 24 בספטמבר 2020
- ^ רוטשטיין: "מתקרבים בממדים ליום כיפור, נצטרך ועדת חקירה", באתר ynet, 24 בספטמבר 2020
- ^ "בלי ועדת חקירה לאירועי הקורונה - לא נלמד כלום". TheMarker. נבדק ב-2020-10-02.
- ^ "קורונה: עדכונים בערוץ טלגרם של משרד הבריאות".
- ^ 1 2 טבלת קורונה ביישובים לפי מאגר משרד הבריאות נכון ל-7 בפברואר 2023 (פורסם למחרת 8 בפברואר)
- ^ 1 2 אתר משרד הבריאות נכון לתאריך 11 בפברואר 2023
- ^ 1 2 מספר תושבים בכל ישוב לפי נתוני למ"ס לסוף 2019
- ^ 1 2 3 אדריאן פילוט, דו"ח מסכם לקבינט הקורונה: "התחלואה באזורים חרדיים - פי חמישה מהממוצע הארצי", באתר כלכליסט, 13 באוקטובר 2020
- ^ דוח מס' 7 של הוועדה המיעצת למל"ל בראשות ניצה קסיר, כיצד לצאת מסגר מס' 2 ולהימנע מסגר מס' 3 :מעבר למודל טיפול דיפרנציאלי לאיתור מראש של מוקדי תחלואה בישראל תוך שימוש במדדי צפיפות ומאפיינים דמוגרפיים, כלכליים וחברתיים נוספים לצד המשתנים האפידמיולוגיים, באתר המטה לביטחון לאומי (מל"ל), אוקטובר 2020
- ^ אסף צחור-שי וניצה (קלינר) קסיר, על קורונה, צפיפות וערים חרדיות, באתר המכון החרדי למחקרי מדיניות, אפריל 2020
- ^ ענבר טויזר, משרד הבריאות: הנחיות לטיפול בחשד לנושאי "הנגיף הסיני", באתר ynet, 23 בינואר 2020
- ^ איתמר אייכנר ואטילה שומפלבי, המוסד הביא 100 אלף בדיקות. גרוטו: "זה לא מה שחסר", באתר ynet, 19 במרץ 2020
- ^ אודי עציון, אינוויטק מרעננה תספק למשרד הביטחון 1,000 מכונות הנשמה, באתר כלכליסט, 22 במרץ 2020
- ^ טל שניידר, נתניהו: "אם לא נראה שיפור, ייתכן שנצטרך להיכנס לסגר מלא", באתר גלובס
- ^ מערכת אתר צה״ל, ״אנחנו בשבילכם, לא עד חצי המלכות - אלא כל המלכות״, באתר צה"ל, 26 במאי 2020
- ^ אודי עציון, נגיף הקורונה מכניס את רפאל והתעשייה האווירית לשדה קרב חדש, באתר ynet, 31 במרץ 2020
- ^ דו"ח של הכנסת: רק 1,437 מכונות הנשמה בישראל, באתר "סרוגים", 26 במרץ 2020
- ^ ועדה משותפת למועצה הלאומית לביואתיקה, ללשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל ולמשרד הבריאות, נייר עמדה של הוועדה הציבורית לתיעדוף חולים קשים בתקופת מגפת הקורונה, באתר משרד הבריאות, אייר תש"פ – מאי 2020
- ^ איתי בלומנטל, שני מיליון מסכות בדרך: טיסת מטען מיוחדת לסין, באתר ynet, 4 באפריל 2020
- ^ מהשבוע הבא: קופות החולים יחסנו את כל מבוטחיהן נגד שפעת, באתר ynet, 2020-11-12
- ^ ""נתניהו לחוץ, יש כאוס, אנחנו באיחור עצום. הוא ינסה לקושש כמה אלפי מנות חיסון אצל טראמפ ומרקל"". TheMarker. נבדק ב-2020-11-12.
- ^ "מבקר המדינה על המוכנות להתפרצות מגפה: "אין מספיק מיטות, אין תוכנית להשלמת הפערים"", באתר מעריב, 23 במרץ 2020
- ^ הדו"ח בפורמט PDF
- ^ עידו אפרתי, כמה קשה מצבם של החולים הקשים בישראל? "הארץ" מסביר, באתר הארץ, 9 ביולי 2020
- ^ בועז אפרת, ליצור אחידות בהגדרות: משרד הבריאות עדכן את סיווג מצב החולים בקורונה, באתר וואלה!, 12 ביולי 2020
- ^ יאיר קראוס, עלייה במספר החולים קשה: שינוי הקריטריונים אינו הגורם, בעיתון מקור ראשון, 15 ביולי 2020
- ^ 1 2
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית כאן חדשות, המשנה למנכ"ל שיבא, פרופ' ארנון אפק, באתר Twitter, 4 ביולי 2020 (ארכיון) - ^ "קורונה היא המחלה הקלה הקשה ביותר. זה לא אומר שאי אפשר לעצור אותה". הארץ. 2020-07-20. אורכב מ-המקור ב-2020-07-25. נבדק ב-2020-07-24.
{{cite news}}: פרמטר לא ידוע|dead-url=(הצעה:|url-status=) (עזרה) - ^ אורן פרסיקו, במשרד ראש הממשלה סירבו להגיב לפניות בנוגע למנהגו של נתניהו להימנע מלענות לשאלות, באתר העין השביעית, 20 באפריל 2020
- ^ "כשהיקפי התמותה יעלו, יגידו שלא עשינו מספיק", באתר www.makorrishon.co.il, 2020-03-26
- ^ מערכת אתר צה״ל, הושק פורטל חירום לאומי ומוקד טלפוני ייעודי, באתר צה"ל, 18 במרץ 2020
- ^ יומן עדכונים
- ^ מייסד נגישות ישראל בקריאה לשר הבריאות: "הקפידו על הסדרי נגישות לאנשים עם מוגבלות וקשישים בהערכויות הנגזרות מהמשבר", באתר נגישות לישראל, 19 במרץ
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית משרד הבריאות, שומרים מרחק על 2 מטרים!, באתר יוטיוב (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית משרד הבריאות, כדי למנוע התפרצות מחודשת חייבים להקפיד על שלושה כללים חשובים, באתר פייסבוק, טלויזיה (ארכיון) - ^
עוצרים את שרשרת ההדבקה (מונגש), סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:00)
- ^ אורלי הררי, הבקשה של האיטלקים ממשרד הבריאות בישראל, באתר ערוץ 7, 31 במרץ 2020
- ^ فيروس كورونا - وزارة الصحة, נגיף (בערבית)
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית [https://info.oref.org.il/12402-ar/Pakar.aspx معلومات وتعليمات للمواجهة مع حالة الطوارئ], info.oref.org.il (ארכיון) - ^ "סיפור ההצלחה של הקורונה: כך ריסקו הערבים בישראל את העקומה". TheMarker. אורכב מ-המקור ב-2020-05-30. נבדק ב-2020-05-20.
{{cite news}}: פרמטר לא ידוע|dead-url=(הצעה:|url-status=) (עזרה) - ^ החרגת מערת המכפלה, באתר בחדרי
- ^ דעה: החרדים של דנה ויס, באתר גלובס
- ^ ד"ר אסף מלחי, ד“ר גלעד מלאך, ד"ר שוקי פרידמן, כיצד מתמודד המגזר החרדי עם נגיף הקורונה?
- ^ ynet, עיתון חירום לציבור החרדי: "קורונה דוחה שבת", באתר ynet, 26 במרץ 2020
- ^ "עדיף בבית בחיים – מאשר בבית החיים": משרד הבריאות מחדד מסרים לציבור החרדי, באתר מאקו
- ^ גד פרץ, שערוריית הטלפונים הכשרים: הוגשה תלונה למבקר המדינה, באתר גלובס, 16 באפריל 2020
- ^ נגיף הקורונה, באתר משרד הבריאות
- ^ ענבר טויזר ואיתי בלומנטל, בהלת נגיף הקורונה: שר הבריאות אסר על טיסות מסין לישראל, באתר ynet, 30 בינואר 2020
- ^ צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית) (הוראת שעה) (תיקון), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8354, 17 בפברואר 2020, עמ' 640
- ^ איתמר אייכנר, איתי בלומנטל ואמיר אלון, ההכרעה נפלה: כל מי שיגיע לישראל מחו"ל ייכנס לבידוד ביתי לשבועיים, באתר ynet, 9 במרץ 2020
- ^ אמיר בוחבוט ודנה ירקצי, בהלת הקורונה: נסיעת הרמטכ"ל לארה"ב תידחה למועד אחר, באתר וואלה!, 4 במרץ 2020
- ^ יואב זיתון, הגבלות הקורונה בצה"ל: צמצום טקסים, ביטול תרגילים ואיסור לטוס לחו"ל, באתר ynet, 5 במרץ 2020
- ^ נסגר הגבול היבשתי עם מצרים, באתר Passportnews, 8 במרץ 2020
- ^ תומר הדר, רשות שדות התעופה סוגרת את טרמינל 1, באתר כלכליסט, 8 במרץ 2020
- ^ ג'וש ארונסון, תחנת הרכבת בנתב"ג תיסגר לבאי הטיסות הנכנסות לישראל, באתר מעריב אונליין, 10 במרץ 2020
- ^ נמל התעופה רמון יסגר בלילות, באתר ערוץ 7, 16 במרץ 2020
- ^ הדר קנה, "הישראלים יוכלו לטוס למדינות ירוקות - בלי בדיקות קורונה ובלי בידוד בחזרה", באתר TheMarker, 29 ביולי 2020
- ^ צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (בידוד בבית חולים) (הוראת שעה), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8351, 12 בפברואר 2020, עמ' 620
- ^ צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (הוראות למעסיק של עובד בבידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8342, 4 בפברואר 2020, עמ' 526
- ^ תעודת מחלה גורפת לעובד השוהה בבידוד לפי צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף-2020 – עדכון, באתר משרד הבריאות, 24 בפברואר 2020 מפסידים עבודה בגלל הקורונה? דעו את זכויותיכם, באתר כלכליסט, 5 במרץ 2020
- ^ עמרי מילמן, במקום בידוד ביתי: משרד הביטחון מקים שלושה מתקני החלמה קבוצתיים לחולי קורונה קלים, באתר כלכליסט, 13 במרץ 2020
- ^ קובי פינקלר, פרוייקט מלוניות הבידוד יוצא לדרך, באתר ערוץ 7, 16 במרץ 2020
- ^ בר פלג, משרד הבריאות מתכנן לאשפז חולי קורונה במרכז גריאטרי בראשון לציון, העירייה מתנגדת, באתר הארץ, 11 במרץ 2020
- ^ רענן בן צור, מחאה נגד פינוי קשישים לטובת מחלקת קורונה: "גזר דין מוות", באתר ynet, 24 במרץ 2020
- ^ בועז אפרת, לירן לוי, אלי אשכנזי ודנה ירקצי, שני חולים נוספים בקורונה בישראל, המשטרה חוקרת אזרחים שהפרו בידוד, באתר וואלה!, 5 במרץ 2020
- ^ לירן לוי, גבר בן 47 מתל אביב נעצר על ידי המשטרה בחשד להפרת צו בידוד, באתר וואלה!, 14 במרץ 2020
- ^ איתי בלומנטל, תיעוד: שופינג במקום בידוד ביתי נגמר במעצר צעירה בתל אביב, באתר ynet, 15 במרץ 2020
- ^ קורונה בחקירה: 20 תיקים פלילים, 300 בתי עסק נבדקו, אולם נסגר, באתר בחדרי חרדים, 14 במרץ 2020
- ^ שירות כלכליסט ו-ynet, 193 חולים בישראל; המשטרה פתחה 20 תיקים נגד מפרי בידוד, באתר כלכליסט, 14 במרץ 2020
- ^ איציק סבן, אכיפת הבידוד עולה מדרגה: יוקם כוח מיוחד בשיתוף המשטרה לאיתור מפרים, באתר ישראל היום, 8 במרץ 2020
- ^ מה עושים עם אנשים שמפרים בידוד?: הצטרפנו לסיירת האכיפה, באתר ynet
- ^ תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8393, 17 במרץ 2020, עמ' 782
- ^ יקי אדמקר, ועדת חוץ וביטחון חשפה: שב"כ בוחן פירוט שיחות של חולי קורונה, באתר וואלה!, 26 במרץ 2020
- ^ תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8405, 22 במרץ 2020, עמ' 820
- ^ תקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב בשל נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8406, 22 במרץ 2020, עמ' 840
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית N12 - פעם נוספת: התפרצות קורונה בבית אבות משען בבאר שבע, באתר N12, 17 ביולי 2020 (ארכיון) - ^ ynet, בינה מלאכותית ושאלונים לציבור - כך מתכוונים מדעני מכון ויצמן לנבא מראש היכן בדיוק יתפשטו נגיפי הקורונה, באתר ynet, 15 במרץ 2020
- ^ שני אשכנזי, זה המבחן שעשוי להבחין בסימני קורונה מוקדמים, ואתם יכולים לבצע אותו לבד, באתר גלובס, 2 באפריל 2020
- ^ מיטל יסעור בית־אור, קורונה, באתר ישראל היום, 29 במרץ 2020
- ^ רפאל קאהאן, הייתם סמוך לחולה קורונה? אפליקציה חדשה של משרד הבריאות תאתר זאת, באתר כלכליסט, 23 במרץ 2020
- ^ מערכת דוקטורס אונלי, גמזו מאמץ מודל של מומחה מ"איכילוב" לחיזוי תחלואת הקורונה בישראל, באתר דוקטורס אונלי Doctors Only
- ^ N12 - התחלואה הסמויה נחשפת: המודל שמתריע מפני התפרצות "גם..., באתר N12, 2020-10-28
- ^ ישראל דיפנס
- ^ הפיתוחים של יחידה 81
- ^ אמיר אלון, אלפי קשישים נשארו בבית: "הקורונה פוגעת קודם כל במבוגרים", באתר ynet, 16 במרץ 2020
- ^ אתר "המנהיגות האזרחית", עדכון מהשולחן העגול, 19 במרץ 2020
- ^ לין לוי, "בבוקר אחד כל מפעל חיי נגמר", באתר ynet, 21 במרץ 2020
- ^ תוך עשר שעות: מיליון ורבע שקלים ליתומי הקורונה, באתר בחדרי חרדים, 31 במרץ 2020
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית משבר הקורונה נראה כירח דבש בין תושבי מזרח ירושלים לבין העירייה, באתר הארץ (ארכיון) - ^ משרד הבריאות לא אישר אף אחת מהמסיכות השקופות, בעמוד הפייסבוק של המרכז הישראלי ללימודי חירשות, 21 במאי 2020
- ^ תומר דרזנר, קורונה ונגישות, באתר פייסבוק, 30 באוגוסט 2020
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית איך חוקר ישראלי הצליח להקים ליגת מתנדבי סייבר עולמית בימי הקורונה, באתר Haaretz הארץ (ארכיון) - ^ "Meet This Year's WIRED25: People Who Are Making Things Better". Wired (באנגלית אמריקאית). ISSN 1059-1028. נבדק ב-2020-09-13.
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית כאן חדשות, דיווח, באתר טוויטר (ארכיון) - ^ נועם (דבול) דביר, קורונה, באתר ישראל היום, 15 במרץ 2020
- ^ אחיה ראב"ד, חולה קורונה בן 34 קפץ מקומה 3 בביה"ח פוריה, מצבו קשה, באתר ynet, 31 במרץ 2020
- ^ לי ירון, משרד הרווחה: ארבעה בני אדם התאבדו בעקבות אלימות במשפחה מפרוץ המגפה, באתר הארץ, 3 במאי 2020
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית debra@haretzion.org.il, הגדול והגבור - מכתבו של ראש הישיבה בעקבות הקורונה, באתר www.etzion.org.il, 27 במרץ 2020 (ארכיון) - ^ הרב עידו פכטר, הלכה בימי קורונה, דעות גיליון 93, 2020
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית בניגוד להוראות משרד הבריאות: מאות השתתפו בהלווית רב בבני ברק (ארכיון) - ^ רבני בית הלל, מן המצר - מקורות ללימוד ביתי ליום הכיפורים תשפ"א, באתר בית הלל
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הרב ראובן לויכטר, מהותה של מגפה: מבט-על, ח' ניסן תש"פ (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית עקיבא ווייס, דיווח, באתר טוויטר (ארכיון) - ^ אלי ביתאן, הפקרות או אחריות: הרב קנייבסקי נגד משרד הבריאות, בעיתון מקור ראשון, 15 במרץ 2020
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית האדמו"ר מקרלין הורה: "על כל החסידים להתפלל בביתם - אין לארגן מניינים", באתר JDN - חדשות, 20 במרץ 2020 (ארכיון). ראו גם:
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הרב אשר וייס, מנחת אשר: לקט שיעורים ותשובות אגרות ומאמרים הנוגעים למגפת הקורונה, באתר ערוץ בינינו, ניסן תש"פ (ארכיון) - ^ קריאת הרופאים, באתר כיפה
- ^ דוד הכהן, מרן הגר"ח קנייבסקי הורה להתפלל ביחידות: "פיקוח נפש", באתר כיכר השבת, 29 במרץ 2020
- ^ מחלוקת בין האחים: "אסור" להתפלל במניין, באתר כיכר השבת (הקישור אינו פעיל, 13 במאי 2020)
- ^ 'העדה': "חטא גדול לזלזל בהוראות רופאים", באתר כיכר השבת
- ^ בניגוד להנחיות: לפחות 10 מתפללים בביתו של הרב קנייבסקי, באתר וואלה!
- ^ השוטרים התחזו לחרדים וחשפו מניין בניגוד לחוק, באתר "סרוגים", 3 באפריל 2020
- ^ הרב יצחק יוסף נגד מנייני התפילה: "ידכם דמים מלאו" - חדשות בארץ, באתר ערוץ 7
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הרב קנייבסקי הורה לחזור לישיבות, יתד נאמן' סירב לפרסם, באתר כיפה, 21 באפריל 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית גדולי ישראל החליטו: ה'זמן' יתחיל - מהבית, באתר כיכר השבת (ארכיון) - ^ האדמו"ר מבעלזא לחסידיו: להמשיך בחיי שגרה למרות ההנחיות והסגר - וואלה! חדשות, באתר וואלה!News, 11 באוקטובר 2020
- ^ כך חסידי צאנז בנתניה ניצחו את הקורונה, באתר mako, 11 באוקטובר 2020
- ^ אבי רבינא, דרמה: הגר"ח הורה לפתוח את החיידרים - בניגוד להנחיות, באתר כיכר השבת, 17 באוקטובר 2020
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית לעמוד על נפשנו, באתר צריך עיון (ארכיון) - ^ גרינצייג, אבישי (2020-03-17). "דעה: כשמצוות פיקוח נפש הופכת להמלצה בלבד, אבישי גרינצייג, דעות". Globes. נבדק ב-2020-10-20.
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית תחושת שייכות למדינה במגזר החרדי: מ-68.5% לפני שנה ל-93.5%, באתר חרדים10, 27 באפריל 2020 (ארכיון) - ^ "לא עבור כולן הבית הוא מקום בטוח להיות בו בזמן הסגר", באתר מאקו
- ^ דניאל אדלסון, שליח ynet ו"ידיעות אחרונות" לסין, בחזרה מסין, בלי בדיקה בנתב"ג, באתר ynet, 2 בפברואר 2020
- ^ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם:5 - ^ שאול אמסטרדמסקי, דיווח, באתר טויטר, 29 במאי 2020
- ^ דנה ירקצי, מאיה הורודניצ'אנו ובועז אפרת, השרים אישרו: הלימודים יימשכו כסדרם, למעט במוקדי תחלואה בקורונה, באתר news.walla.co.il, 30 במאי 2020
- ^ N12 - תוכנית הפרויקטור למלחמה בקורונה נחשפת: כל הפרטים, באתר N12, 26 ביולי 2020
- ^ תרחיש האימים שהציג נתניהו לשרים בישיבת הממשלה הלילית, באתר N12, 24 במרץ 2020
- ^ מהדורת חדשות 12, אמירתו של ברבש, באתר N12, דקה 9:30, 24 במרץ 2020
- ^ רוני לינדר ושלי אפלברג, מספרים קשים לעיכול: תרחיש האימים שדחף את ישראל לצעדים חסרי תקדים, באתר TheMarker, 17 במרץ 2020
- ^ ציוץ של שאול אמסטרדמסקי ברשת החברתית אקס (טוויטר), אפריל 2020
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית חזרת המשק בהדרגתיות: אסטרטגיית היציאה מהמשבר של משרד הבריאות, באתר חדשות 13 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית לפחות 5 תוכניות ליום שאחרי קורונה: חוכמת המונים או בלאגן?, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית נדב אייל, דוח: הסרת המגבלות עלולה לגרום ל-6,000 מונשמים בישראל עד יולי - במקרה של מקדם של כ-1.2, באתר חדשות 13, 22 באפריל 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הוסרו המסכות: חברי הכנסת תועדו מתקרבים זה לזה ומתקהלים..., באתר N12, 7 במאי 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית דורון קדוש (כתב גלי צה"ל), דיווח, באתר טוויטר, 28 במאי 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית כמה תלמידים חלו בכל בית ספר - הפילוח העדכני, באתר N12, 29 במאי 2020 (ארכיון) - ^ יאיר קראוס, ציוץ בטוויטר
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית "רק" 135 חולי קורונה חדשים השבוע, אושרו הקלות לקיום אירועים, באתר ynet, 15 במאי 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית החשש שמונע הקלות נוספות: ויכוח על פתיחת המסעדות, באתר N12, 14 במאי 2020 (ארכיון) - ^ אבי בליזובסקי, מחקר גנומי מאוני' ת"א: כ-70% משרשרות ההדבקה של הקורונה מקורן מארה"ב והשאר מאירופה, באתר הידען, 19 במאי 2020
- ^ N12 – כך השפיע האיחור בעצירת הטיסות מארה"ב על התפשטות הקורונה..., באתר N12, 17 במאי 2020
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית כאן חדשות, גרף המתאר את העלייה, באתר Twitter, 4 ביולי 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית תוכנית ההצלה שאמורה הייתה למנוע את הגל השני - ונתניהו גנז, באתר חדשות 13 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית חוק איכון הטלפונים: הפתרון הקל לכשלים של הממשלה, באתר N12, 25 ביוני 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית נדב אייל, הדו"ח של מכון גרטנר, באתר טויטר, 28 ביוני 2020 (ארכיון) - ^ ""כל עיר תקבע את גורלה": תוכנית "הרמזורים" של גמזו להורדת התחלואה". TheMarker. אורכב מ-המקור ב-2020-08-20. נבדק ב-2020-08-06.
{{cite news}}: פרמטר לא ידוע|dead-url=(הצעה:|url-status=) (עזרה) - ^ "דגל אדום מהברומטר של גמזו: "על סף אובדן שליטה, ימותו לא רק אנשים עם קורונה"". TheMarker. נבדק ב-2020-09-11.
- ^ נתוני משרד הבריאות: חולי קורונה מאכלסים כ–40% מהמיטות הפנימיות וכ–15% מחדרי המיון, באתר Haaretz הארץ
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מחדל הגל הראשון: הממשלה התעלמה ממסקנות מערכת הביטחון, באתר מעריב (ארכיון) - ^ כמו חקיקה של הוראת שעה בחוק יסוד: משק המדינה
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יקי אדמקר ודניאל דולב, החוק המאפשר מעקב של המשטרה אחרי מבודדי הקורונה הוקפא, באתר news.walla.co.il (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית תומר גנון, כלכליסט, דיון בוועדת חו"ב, באתר טוויטר (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית תומר גנון, עתירה לבג"צ נגד איסוף המידע על חולי קורונה: "אין פיקוח על עוצמת הפגיעה בפרטיות", באתר כלכליסט, 17 במרץ 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית Shaul Amsterdamski, פרוטוקולי הדיונים (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית חן מענית, טל שניידר, "גלובס" מצטרף לעתירה לגילוי פרוטוקולים של ישיבות הממשלה, באתר גלובס, 7 באפריל 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית החלטות גורליות ברבע שעה, ליצמן נעדר מדיונים, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מבקר המדינה החל בבדיקת ניהול משבר הקורונה: ייפגש עם..., באתר N12, 25 במאי 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מבקר המדינה מבהיר: נתניהו יעמוד לביקורת בבדיקת התנהלות הממשלה במשבר קורונה, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי (ארכיון) - ^ אפרתי, עידו (2020-10-26). "דו"ח מבקר המדינה על משבר הקורונה לא עוסק בניהול משבר הקורונה". הארץ. נבדק ב-2020-10-26.
- ^ סיון חילאי ואלכסנדרה לוקש, יותר מעשרים אנשי צוות רפואי נדבקו בקורונה: "חסר מיגון בסיסי", באתר ynet, 16 במרץ 2020
- ^ גלית עדות, "מסתובבים ביננו אלפי חולים שאנחנו לא יודעים מהם. אנחנו מתקרבים בצעדי ענק לאיטליה", המקום הכי חם בגיהנום, 16 במרץ 2020
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית Total COVID-19 tests per 1,000 people, Our World in Data (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית גלי וינרב, האם ההצהרה על 10,000 בדיקות קורונה ביום הייתה בכלל ריאלית, באתר גלובס, 5 באפריל 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אחרי פסח לא נוכל לחזור לחיים נורמליים. זו האמת, ויש לומר אותה בבירור, באתר אתר (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית עמיחי שטיין, דיווח, באתר Twitter (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית תוצאה תוך יממה: ישראל מקימה "מערך איתור קורונה" כמו בטאיוואן, באתר חדשות 13 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית נדב אייל, תכנית ההקמה, באתר טויטר (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אדריאן פילוט, מערך סיכול של 30 עובדים ותא"ל במיל' ינסה למנוע עוד התפרצות, באתר כלכליסט, 13 במאי 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית כאן חדשות, דיווח של מואב ורדי, באתר טוויטר, 8 ביוני 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית נדב איל, דיווח, באתר טוויטר (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית נדב אייל, תכנית מפורטת להיערכות לאומית בנוכחות הקורונה, באתר טוויטר, 7 ביולי 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית N12 - 2,000 חיילים וחקירות מקוצרות: מפקדת הקורונה של צה"ל..., באתר N12, 4 באוגוסט 2020 (ארכיון)
