מוספית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏סוגי מוספיות: קליטיקי ולא קליטי.
שורה 11: שורה 11:
* '''סוֹפִית''' - מורפמה המצטרפת לסוף המילה. לדוגמה, "אווירון": המילה '''אוויר''' + ואחריה הסיומת '''ון'''.
* '''סוֹפִית''' - מורפמה המצטרפת לסוף המילה. לדוגמה, "אווירון": המילה '''אוויר''' + ואחריה הסיומת '''ון'''.
* '''מוספית-מסגרת''' - שילוב של תחילית וסופית. לדוגמה, "ילכו": לבסיס הפועל מתווספות התחילית י'- והסופית -וּ לציון עתיד-גוף-שלישי-רבים.
* '''מוספית-מסגרת''' - שילוב של תחילית וסופית. לדוגמה, "ילכו": לבסיס הפועל מתווספות התחילית י'- והסופית -וּ לציון עתיד-גוף-שלישי-רבים.
* קליטיק (clitic) - הפיכה של שתי מילים למילה ומוספית נלוות, לדוגמה: להזכיר + לך, להזכירך.
* '''קליטיק''' (clitic) '''צֶרֶף'''- הפיכה של שתי מילים למילה ומוספית נלוות, לדוגמה: להזכיר + לך, להזכירך.
הערה: עקב שגיאת הבנה, המושג קליטיק תורגם לעברית כ"קליטית" במשמעות "בעלת תכונת קליטיוּת" בכל הספרות העברית החל במאמריה של [[עידית דורון]] על כך. אלא שלמעשה המושג הלועזי הוא "קליטיק", ובעלת התכונה הזו תהיה קליטיקית (או קליטיקי לזכר).


עיצורי המוספיות בעברית הם לרוב מ', ת', נ' או ה' (מתנ"ה).
עיצורי המוספיות בעברית הם לרוב מ', ת', נ' או ה' (מתנ"ה).

גרסה מ־09:05, 13 בנובמבר 2020

בבלשנות, מוּסָפִית היא מורפמה המתווספת לבסיס המילה ולאותיות השורש שלה, ובכך מתאימה את משמעותה.

בשפה העברית המוספיות של מערכת הפועל מצטרפות על פי תבנית הבניין ומציינות את הזמן ואת הגוף. לדוגמה: במילה "אכלה", לבסיס אכל מתווספת מוספית הנקבה . עבור יצירת שמות העצם ותארים, המוספיות מצטרפות על פי המשקל של המילה.

סוגי מוספיות

את המוספיות נהוג לסווג על פי מיקומן במילה. הסוגים השונים של מוספית הם:

  • תחילית - מורפמה הנצמדת לתחילת המילה. לדוגמה, "התרגז": לבסיס הפועל רגז מצטרפת התחילית הִתְ-.
  • תוֹכִית - מורפמה המוכנסת לאמצע המילה. לדוגמה, "סיפור": תבנית-התנועות של המשקל i-u משובצת בין עיצורי השורש ספ"ר.
  • סוֹפִית - מורפמה המצטרפת לסוף המילה. לדוגמה, "אווירון": המילה אוויר + ואחריה הסיומת ון.
  • מוספית-מסגרת - שילוב של תחילית וסופית. לדוגמה, "ילכו": לבסיס הפועל מתווספות התחילית י'- והסופית -וּ לציון עתיד-גוף-שלישי-רבים.
  • קליטיק (clitic) צֶרֶף- הפיכה של שתי מילים למילה ומוספית נלוות, לדוגמה: להזכיר + לך, להזכירך.

הערה: עקב שגיאת הבנה, המושג קליטיק תורגם לעברית כ"קליטית" במשמעות "בעלת תכונת קליטיוּת" בכל הספרות העברית החל במאמריה של עידית דורון על כך. אלא שלמעשה המושג הלועזי הוא "קליטיק", ובעלת התכונה הזו תהיה קליטיקית (או קליטיקי לזכר).

עיצורי המוספיות בעברית הם לרוב מ', ת', נ' או ה' (מתנ"ה).

אופן הצטרפות המוספיות לבסיס המילה

אפיקסציה היא התופעה של הוספת מוספית לבסיס המילה. תופעה זו נרחבת בשפות רבות בעולם, ונפוצה מאוד בעברית ובאנגלית, למשל, אך לא קיימת בכל השפות. שפות שבהן אין אפיקסציה, דוגמת וייטנאמית, נקראות "שפות מבודדוֹת".

מוספיות יכולות להצטרף בשתי צורות עיקריות: שרשור, כלומר הצמדה ליניארית של מוספיות לבסיס זו אחרי זו; או סירוג, כלומר שילוב של מורפמות זו בזו בצורה לא-ליניארית. בענף המורפולוגיה נהוג לחלק שפות בעלות מוספיות על פי שיטת צירופן.

עברית, למשל, משתמשת בשתי השיטות. לדוגמה, הפועל "אכלתי" מורכב משורש אכ"ל ותבנית התנועות של בניין קל a-a מסורגים, שיוצרים את הבסיס אכל-, ואל הבסיס מצטרפת הסופית -תי המציינת עבר-גוף-ראשון-יחיד.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.