משה עקרון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קטגוריות
שורה 39: שורה 39:


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מנכ״ל פארק הירקון הראשון]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1922]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1922]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2016]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2016]]

גרסה מ־20:27, 21 בנובמבר 2020

משה עקרון (אקרלינג) (נולד ב-30 באפריל 1922 ב' באייר ה'תרפ"ב - 26 באוגוסט 2016 ה' באלול ה'תשע"ו) היה סגן אלוף בצה״ל, ממייסדי פארק הירקון ומנכ״ל חברת פארק הירקון הראשון (לימים, חברת גני יהושע בע״מ) משנת 1969 ועד לשנת 1986.[1]

קובץ:משה עקרון.jpg
משה עקרון, בעת טקס הנחת אבן הפינה לגן הטרופי בפארק גני יהושע, יוני 1978

ביוגרפיה

משה אקרלינג נולד בשנת 1922 בכפר דומבקי שבדרום-מזרח פולין, אזור שהיה בשליטת ברית המועצות.

ב-12 ביוני 1941, לאחר הכרזתו של היטלר על מלחמה עם ברית המועצות, כבש הורמאכט את הכפר, ואקרלינג היגר לעיר טשקנט, בירת אוזבקיסטן שם נרשם לאוניברסיטה בסמרקנד ללימודי הנדסת מכונות.

כסטודנט, משה הצטרף לאקדמיה הצבאית בסמרקנד וסיים את לימודיו בדרגת לויטננט (סגן), בחיל הרגלים. אקרלינג הוצב כקצין ומפקד פלוגה בארמייה השמינית בפיקודו של הגנרל גאורגי ז׳וקוב.

כלוחם חיל רגלים וכמפקד, השתתף אקרלינג בקרבות על סטלינגרד, נפצע בלחימה על העיר פוזנן בפולין והתקדם עם הארמייה השמינית עד לברלין, שם השתתף בקרב לכיבוש ברלין מול חיילי האס אס הגרמניים וכיבוש שער ברנדנבורג.

קובץ:משה עקרון תמונה.jpg
משה עקרון

העלייה לארץ ישראל

בשנת 1947 עלה אקרלינג לארץ ישראל, דרך איטליה ומשם אל מחנות ההסגר הבריטיים בקפריסין. תוך סיכון חייו וחפירת מנהרות, הבריח אקרלינג עשרות מעפילים אל מחוץ למחנה בו שהו.[2]

גיוס לצבא

החליף את שמו לעקרון בהוראת דוד בן-גוריון הפקד על קצינים לעברת את שמם.

לחם בארבע מלחמות.

הקמת פארק הירקון

כמנכ״ל הפארק הראשון, היה אחראי על הקמת מתקני השעשועים, ואת רכבת השעשועים המפורסמת של הפארק, הפעילה עד היום. את הרעיון להבאת הרכבת לארץ, הביא עקרון מפארקים ציבוריים בברלין, לאחר שנשלח לגרמניה על ידי ראש עיריית תל אביב יהושע רבינוביץ לצורך שאיבת השראה להקמת הפארק.

בין היתר, במסגרת תפקידו כמנכ״ל, עמל עקרון על הקמת הגן הטרופי בפארק הירקון.[3] לאחר פרישתו מתפקיד מנכ״ל הפארק בשנת 1986, הומלץ על ידי יושב ראש הנהלת מוזיאון ארץ ישראל, רחבעם זאבי (גנדי), לקבלת פרס איכות סביבה בישראל. על פועלו של עקרון כתב גנדי ביום 26 בדצמבר 1986:

״בתרומתו האדירה לנוף ולאיכות הסביבה...מר משה עקרון עמל במשך 18 שנים בכשרון, בחריצות, בהתמסרות ובידע למען יצירת גני יהושע, המשמשים מקום נופש ומנוחה למאות אלפי בני אדם מכל רחבי הארץ.״

במכתב אישי מיום מטעם חבר הכנסת יצחק ארצי 25 בדצמבר 1986 כתב חה״כ ארצי כך: ״לא כל אחד זוכה להקים לעצמו את מפעל חייו המציין את תרומתו לחברה אשר בתוכה הוא חי. אתה זכית לכך.. יישר כוחך

עם פרישתו מפארק הירקון, שימש עקרון כיועץ לרשויות מקומיות בנושא עיצוב סביבתי ופיתוח נוף.

חייו האישיים

עקרון נפטר בשנת 2016. הותיר אחריו אישה; שלומית עקרון, מורה, מחנכת ומנהלת בית ספר. הזוג התגורר ברמת השרון ולהם ארבעה ילדים ו- 13 נכדים. כולם חיים ומתגוררים בישראל.


  1. ^ אודות, באתר חברת גני יהושע
  2. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-ספר

    פרמטרים [ הביא לדפוס ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    משה עקרון, הדס הררי-צורי (ע), סיפור חיים, פרטי, 2001
  3. ^ גני יהושע, באתר m.facebook.com