דברי הימים - חדשות העבר – הבדלי גרסאות

דברי הימים - חדשות העבר
	גיליון דברי הימים המבשר על יציאת מצרים
תדירות	ירחון
סוגה	היסטוריה, תולדות עם ישראל
מו"ל	מוסד הראובני
מייסד	פאולה פנינה ואן ליר
עורך ראשי	ישראל אלדד
תאריכי הופעה	מאי 1951 – 1954 (כשנתיים)
שפה	עברית, אנגלית
מערכת	אבן גבירול, ירושלים
מדינה	ישראל

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־06:29, 22 בנובמבר 2020

ערך זה עוסק בכתב עת היסטורי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו דברי הימים (פירושונים).

דברי הימים - חדשות העבר היה כתב עת, שתיאר את אירועי ההיסטוריה היהודית בתצורת עיתון מודרני. כתב העת הוצא לאור בשנות החמישים, וסיקר את האירועים מתקופת אברהם אבינו ועד לתקופת רבי יהודה הלוי. העיתון יצא לאור בהוצאת "מוסד הראובני", ביסודה ומימונה של פאולה ואן-ליר.

תולדות העיתון

הקמת העיתון

את הרעיון להוציא עיתון שיסקור את תולדות עם ישראל באופן מודרני, הגתה המיליונרית פאולה ואן-ליר, אשתו של ברנרד ון ליר ואמו של וים ון ליר, מייסד הסינמטק הראשון בירושלים. לפני שיצא העיתון במתכונתו המסודרת, יצאו לאור מספר גיליונות על תקופת בית שני באנגלית, בעריכת רב רפורמי מהולנד, אך ואן-ליר רצתה שהעיתון יופיע בעברית ובישראל.

בהמלצתם של גבריאל צפרוני ויוסף קלוזנר פנתה ואן-ליר לד"ר ישראל אלדד, בבקשה שיערוך את העיתון, אך התנתה זאת בכך ששמו לא ייכתב על העיתון, הן מפני שבאותו זמן היה אלדד מנודה בציבור הישראלי עקב דעותיו הימניות-רוויזיוניסטיות הקיצוניות, והן משום ידידותה של ואן-ליר עם דוד בן-גוריון, יריב פוליטי ואידיאולגי מר של אלדד. למרות שבעבר סירב אלדד לכתוב בעילום שם, הפעם הסכים, ייתכן משום שראה בכתיבת העיתון כלי להפצת דעותיו ומסריו דרך הפרשנות על אירועי העבר.

הוצאת העיתון והפצתו

מערכת העיתון שכנה ברחוב אבן גבירול בירושלים, בדירתה הפרטית של ואן-ליר. העיתון הופץ גם באנגלית בארצות הברית, בשם "Chronicles: news of the past", בתרגומו של משה אומן. עורכי המשנה של העיתון היו שלום רוזנפלד ועמנואל כ"ץ. בתפקידים משניים במערכת עבדו מספר סטודנטים, ביניהם גאולה כהן.
אומן, שהיה אחראי להפצת העיתון בארצות הברית, סיפר שם כי הוא עורכו של העיתון. הדבר הכעיס את אלדד, שהגיש נגדו תביעה משפטית. השופט בנציון שרשבסקי, בפניו נידונה התביעה, הציע פשרה: על העיתון האנגלי יופיעו שמות שניהם, כיון שתרגום העיתון הוא ככתיבה ממש, ואילו בעיתון העברי יופיע שמו של אלדד בלבד. הצדדים קיבלו את הפשרה, ומאז החל להופיע שמו של אלדד על העיתון.

העיתון יצא לאור כל חודש, בין מאי 1951 ל-1954. במהדורה העברית יצאו לאור 48 גיליונות, ובהם סיקור מתקופת אברהם אבינו ועד לתקופת רבי יהודה הלוי. המהדורה האנגלית ("Chronicles: news of the past") המשיכה לצאת עד תקופת הרצל. גיליונות העברית שמתקופת רבי יהודה הלוי ועד הרצל נמצאים בכתב יד אך לא הוצאו לאור. העיתון תורגם גם לספרדית.^[1] נכון ל-1995, נמכרו בהוצאה האנגלית כחצי מיליון עותקים. בין קוניו הגדולים של העיתון נמנה בן-גוריון, שהיה גם שר הביטחון, ונהג לקנות 1,500 עותקים בכל חודש ולחלק אותם בין קציני צה"ל.^[2]

ב-1958, לרגל חגיגות העשור למדינת ישראל, הודפסו 26 הגיליונות שיצאו באנגלית בכרך אחד. גיליונות אלו הודפסו מספר פעמים נוספות. ב-1992, פרסם הג'רוזלם פוסט את כתב העת במהדורה האנגלית.

תוכן העיתון

עיסוק העיתון

מטרתו של העיתון הייתה להגיש את אירועי התנ"ך וההיסטוריה בשפה עכשווית ואקטואלית. לדברי אלדד, כתיבת העיתון לא נעשתה באופן הומוריסטי, אלא רעיון הכתיבה בלבד יש בו הומור; ואילו הקורא מן העבר כלל לא היה משועשע לו קרא את העיתון בזמנו.

העיתון נראה כעיתון מודרני לכל דבר, זמן "הוצאתו" וכן מיקום המערכת הם לפי התקופה בה עוסק הגיליון. דיווחיו עקבו אחרי האירועים המרכזיים בתנ"ך, כמו גם אירועים חשובים נוספים ברחבי תבל, כמו נפילת מצרים בידי החיקסוס ושלטונו של חמורבי, וכן תיארו את המציאות היומיומית של אותה תקופה. כדי להגיש לקורא תמונה מלאה על מאורעות התקופה, סיקר העיתון את כל היבטיו של המאורע: פוליטית, כלכלית, חברתית, דתית ותרבותית. העיתון כלל חדשות, כתבות, מאמרי מערכת, שירים, קריקטורות, תמונות ומפות, מכתבים למערכת, ואפילו מודעות פרסומת, טור רכילות ותשבץ.

בעיות כרונולוגיות

כתיבת העיתון נתקלה בשתי בעיות כרונולוגיות: אחת נבעה ממחלוקות ההיסטוריונים לגבי תיארוך מאורעות התנ"ך, והשנייה לגבי זמן "הוצאת" העיתון, שכן לא ניתן היה להוציא את העיתון כל פרק זמן קבוע, אלא לפי רצף האירועים המרכזיים. אלדד החליט "להוציא" את העיתון בפערי זמן משתנים, כשהוא נצמד לאירועים המרכזיים. בניגוד לגרסה הקודמת של העיתון, לעיתון ניתן תאריך מדויק של שנה, חודש ויום, ולא של תקופת זמן כללית. כתוצאה מכך כל גיליון מאזכר כ'דרך אגב' אירועים שקרו זמן רב לפני "הוצאת" הגיליון, וכן "השערות" לגבי התרחשויות ש"ייתכן" שיתרחשו לאחר הוצאת הגיליון, כפי שידוע לנו היום שאכן קרה.

בנוגע להתרחשויות עצמן נצמד אלדד ככל האפשר לעובדות הידועות לנו מתיאורי התנ"ך וכתבי התקופה, כמו גם מתגליות ארכאולוגיות ומחקרים מאוחרים, ואילו בנוגע להקשר ביניהן כתב גם השערות שאינן מבוססות, חלקן פרי המצאתו. אלדד הקפיד להדגיש בהקדמת כל גיליון אלו מהתיאורים הם עובדות ואלו השערות בלבד.

ביקורת

בנימוקי ועדת השופטים לפרס ביאליק, תשמ"ח שניתן לאלדד, נאמר: ”בעיתונים אלה הפך האתוס היהודי לאפוס והרומנטיקן אלדד מתגלה בכל הראליזם שלו”.

לקריאה נוספת

עדה אמיכל ייבין, סמבטיון – ביוגרפיה של ד"ר ישראל אלדד, ספריית בית אל, פרק 13 עמ' 187–195

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ דרורה בהר"ל, "דברי הימים: חדשות העבר", השילוב של עבר והווה
^ יעל זרובבל, ה'תנ"ך עכשיו': עכשוּו, סטירה פוליטית וזיכרון לאומי, עמ' 15-16

[בהר"ל-1] דרורה בהר"ל, "דברי הימים: חדשות העבר", השילוב של עבר והווה

[2] יעל זרובבל, ה'תנ"ך עכשיו': עכשוּו, סטירה פוליטית וזיכרון לאומי, עמ' 15-16

[1]

[2]

@@ שורה 26: / שורה 26: @@
 == תולדות העיתון ==
 === הקמת העיתון ===
-את הרעיון להוצאת עיתון שיסקור את תולדות עם ישראל באופן מודרני, הגתה המיליונרית [[פאולה ואן-ליר]], אשתו של [[ברנרד ון ליר]] ואמו של [[ליה ון ליר|וים ון ליר]], מייסד ה[[סינמטק ירושלים|סינמטק הראשון בירושלים]]. לפני שיצא העיתון במתכונתו המסודרת, יצאו לאור מספר גיליונות על [[תקופת בית שני]] ב[[אנגלית]], בעריכת רב [[רפורמי]] מ[[הולנד]], אך ואן-ליר רצתה שהעיתון יופיע ב[[עברית]] וב[[ישראל]].
+את הרעיון להוציא עיתון שיסקור את תולדות עם ישראל באופן מודרני, הגתה המיליונרית [[פאולה ואן-ליר]], אשתו של [[ברנרד ון ליר]] ואמו של [[ליה ון ליר|וים ון ליר]], מייסד ה[[סינמטק ירושלים|סינמטק הראשון בירושלים]]. לפני שיצא העיתון במתכונתו המסודרת, יצאו לאור מספר גיליונות על [[תקופת בית שני]] ב[[אנגלית]], בעריכת רב [[רפורמי]] מ[[הולנד]], אך ואן-ליר רצתה שהעיתון יופיע ב[[עברית]] וב[[ישראל]].
-בהמלצתם של [[גבריאל צפרוני]] ו[[יוסף קלוזנר]]  פנתה ואן-ליר לד"ר [[ישראל אלדד]], בבקשה שיערוך את העיתון, אך התנתה זאת בכך ששמו לא יכתב על העיתון, הן מפני שבאותו זמן היה אלדד מנודה בציבור הישראלי עקב דעותיו הימניות-[[ציונות רוויזיוניסטית|רוויזיוניסטיות]] הקיצוניות, והן משום ידידותה של ואן-ליר עם [[דוד בן-גוריון]], יריב פוליטי ואידאולגי מר של אלדד.
+בהמלצתם של [[גבריאל צפרוני]] ו[[יוסף קלוזנר]] פנתה ואן-ליר לד"ר [[ישראל אלדד]], בבקשה שיערוך את העיתון, אך התנתה זאת בכך ששמו לא ייכתב על העיתון, הן מפני שבאותו זמן היה אלדד מנודה בציבור הישראלי עקב דעותיו הימניות-[[ציונות רוויזיוניסטית|רוויזיוניסטיות]] הקיצוניות, והן משום ידידותה של ואן-ליר עם [[דוד בן-גוריון]], יריב פוליטי ואידיאולגי מר של אלדד.
-למרות שבעבר סירב אלדד לכתוב בעילום שם, הפעם הסכים, ייתכן משום  שראה בכך כלי להפצת דעותיו ומסריו דרך הפרשנות על אירועי העבר.
+למרות שבעבר סירב אלדד לכתוב בעילום שם, הפעם הסכים, ייתכן משום שראה בכתיבת העיתון כלי להפצת דעותיו ומסריו דרך הפרשנות על אירועי העבר.
 === הוצאת העיתון והפצתו ===
 מערכת העיתון שכנה ברחוב אבן גבירול ב[[ירושלים]], בדירתה הפרטית של ואן-ליר. העיתון הופץ גם באנגלית ב[[ארצות הברית]], בשם "Chronicles: news of the past", בתרגומו של משה אומן. עורכי המשנה של העיתון היו [[שלום רוזנפלד]] ו[[עמנואל כ"ץ]]. בתפקידים משניים במערכת עבדו מספר סטודנטים, ביניהם [[גאולה כהן]].{{ש}}
-אומן, שהיה אחראי להפצת העיתון בארצות הברית, סיפר שם כי הוא עורכו של העיתון. הדבר הכעיס את אלדד, שהגיש נגדו [[תביעה (משפט בישראל)|תביעה משפטית]]. השופט [[בנציון שרשבסקי]], בפניו נדונה התביעה, הציע פשרה: על העיתון האנגלי יופיעו שמות שניהם, כיון שתרגום העיתון הוא ככתיבה ממש, ואילו בעיתון העברי יופיע שמו של אלדד בלבד. הצדדים קיבלו את הפשרה, ומאז החל להופיע שמו של אלדד על העיתון.
+אומן, שהיה אחראי להפצת העיתון בארצות הברית, סיפר שם כי הוא עורכו של העיתון. הדבר הכעיס את אלדד, שהגיש נגדו [[תביעה (משפט בישראל)|תביעה משפטית]]. השופט [[בנציון שרשבסקי]], בפניו נידונה התביעה, הציע פשרה: על העיתון האנגלי יופיעו שמות שניהם, כיון שתרגום העיתון הוא ככתיבה ממש, ואילו בעיתון העברי יופיע שמו של אלדד בלבד. הצדדים קיבלו את הפשרה, ומאז החל להופיע שמו של אלדד על העיתון.
 [[קובץ:דברי הימים מערכת.png|ממוזער|חברי המערכת. [[ישראל אלדד]] ראשון מימין, [[גאולה כהן]] שלישית משמאל.]]
-העיתון יצא לאור כל חודש, בין [[מאי]] [[1951]] ל-[[1954]]. במהדורה העברית יצאו לאור 48 גיליונות, ובהן סיקור מתקופת [[אברהם אבינו]] ועד לתקופת רבי [[יהודה הלוי]]. המהדורה האנגלית ("Chronicles: news of the past") המשיכה לצאת עד תקופת [[הרצל]]. גיליונות העברית שמתקופת רבי יהודה הלוי ועד הרצל נמצאים בכתב יד אך לא הוצאו לאור. העיתון תורגם גם ל[[ספרדית]].{{הערה|שם=בהר"ל|דרורה בהר"ל, [http://humanities1.tau.ac.il/shalom_rosenfeld/images/25-heb/14.pdf  "דברי הימים: חדשות העבר", השילוב של עבר והווה]}} נכון ל-[[1995]], נמכרו בהוצאה האנגלית כחצי מיליון עותקים. בין קוניו הגדולים של העיתון נמנה בן-גוריון, שהיה גם [[שר הביטחון]], ונהג לקנות 1,500 עותקים בכל חודש ולחלק אותם בין [[קצין|קציני]] [[צה"ל]].{{הערה|יעל זרובבל, [https://openscholar.huji.ac.il/sites/default/files/jstudies/files/_file_1468568192.pdf ה'תנ"ך עכשיו': עכשוּו, סטירה פוליטית וזיכרון לאומי], עמ' 15-16}}
+העיתון יצא לאור כל חודש, בין [[מאי]] [[1951]] ל-[[1954]]. במהדורה העברית יצאו לאור 48 גיליונות, ובהם סיקור מתקופת [[אברהם אבינו]] ועד לתקופת רבי [[יהודה הלוי]]. המהדורה האנגלית ("Chronicles: news of the past") המשיכה לצאת עד תקופת [[הרצל]]. גיליונות העברית שמתקופת רבי יהודה הלוי ועד הרצל נמצאים בכתב יד אך לא הוצאו לאור. העיתון תורגם גם ל[[ספרדית]].{{הערה|שם=בהר"ל|דרורה בהר"ל, [http://humanities1.tau.ac.il/shalom_rosenfeld/images/25-heb/14.pdf  "דברי הימים: חדשות העבר", השילוב של עבר והווה]}} נכון ל-[[1995]], נמכרו בהוצאה האנגלית כחצי מיליון עותקים. בין קוניו הגדולים של העיתון נמנה בן-גוריון, שהיה גם [[שר הביטחון]], ונהג לקנות 1,500 עותקים בכל חודש ולחלק אותם בין [[קצין|קציני]] [[צה"ל]].{{הערה|יעל זרובבל, [https://openscholar.huji.ac.il/sites/default/files/jstudies/files/_file_1468568192.pdf ה'תנ"ך עכשיו': עכשוּו, סטירה פוליטית וזיכרון לאומי], עמ' 15-16}}
-ב-[[1958]], לרגל [[חגיגות העשור למדינת ישראל]], הודפסו 26 הגיליונות שיצאו באנגלית בכרך אחד. גליונות אלו הודפסו מספר פעמים נוספות. ב-[[1992]], פרסם ה[[ג'רוזלם פוסט]] את כתב העת במהדורה האנגלית.
+ב-[[1958]], לרגל [[חגיגות העשור למדינת ישראל]], הודפסו 26 הגיליונות שיצאו באנגלית בכרך אחד. גיליונות אלו הודפסו מספר פעמים נוספות. ב-[[1992]], פרסם ה[[ג'רוזלם פוסט]] את כתב העת במהדורה האנגלית.
 == תוכן העיתון ==
@@ שורה 44: / שורה 44: @@
 מטרתו של העיתון הייתה להגיש את אירועי התנ"ך וההיסטוריה בשפה עכשווית ואקטואלית. לדברי אלדד, כתיבת העיתון לא נעשתה באופן הומוריסטי, אלא רעיון הכתיבה בלבד יש בו הומור; ואילו הקורא מן העבר כלל לא היה משועשע לו קרא את העיתון בזמנו.
-העיתון נראה כעיתון מודרני לכל דבר, זמן "הוצאתו" וכן מיקום המערכת הם לפי התקופה בה עוסק הגיליון. דיווחי העיתון עקבו אחרי האירועים המרכזיים בתנ"ך, כמו גם אירועים חשובים נוספים ברחבי תבל, כמו [[היסטוריה של מצרים העתיקה|נפילת מצרים]] בידי ה[[חיקסוס]] ושלטונו של [[חמורבי]], וכן תיארו את המציאות היומיומית של אותה תקופה.
+העיתון נראה כעיתון מודרני לכל דבר, זמן "הוצאתו" וכן מיקום המערכת הם לפי התקופה בה עוסק הגיליון. דיווחיו עקבו אחרי האירועים המרכזיים בתנ"ך, כמו גם אירועים חשובים נוספים ברחבי תבל, כמו [[היסטוריה של מצרים העתיקה|נפילת מצרים]] בידי ה[[חיקסוס]] ושלטונו של [[חמורבי]], וכן תיארו את המציאות היומיומית של אותה תקופה.
 כדי להגיש לקורא תמונה מלאה על מאורעות התקופה, סיקר העיתון את כל היבטיו של המאורע: פוליטית, כלכלית, חברתית, דתית ותרבותית. העיתון כלל חדשות, כתבות, מאמרי מערכת, שירים, קריקטורות, תמונות ומפות, מכתבים למערכת, ואפילו מודעות [[פרסומת]], [[מדור רכילות|טור רכילות]] ו[[תשבץ]].
 === בעיות כרונולוגיות ===
-כתיבת העיתון נתקלה בשתי בעיות כרונולוגיות: אחת נבעה ממחלוקות ההיסטוריונים לגבי תִארוך מאורעות התנ"ך, והשנייה לגבי זמן "הוצאת" העיתון, שכן לא ניתן היה להוציא את העיתון כל פרק זמן קבוע, אלא לפי רצף האירועים המרכזיים.
+כתיבת העיתון נתקלה בשתי בעיות כרונולוגיות: אחת נבעה ממחלוקות ההיסטוריונים לגבי תיארוך מאורעות התנ"ך, והשנייה לגבי זמן "הוצאת" העיתון, שכן לא ניתן היה להוציא את העיתון כל פרק זמן קבוע, אלא לפי רצף האירועים המרכזיים.
 אלדד החליט "להוציא" את העיתון בפערי זמן משתנים, כשהוא נצמד לאירועים המרכזיים. בניגוד לגרסה הקודמת של העיתון, לעיתון ניתן תאריך מדויק של שנה, חודש ויום, ולא של תקופת זמן כללית. כתוצאה מכך כל גיליון מאזכר כ'דרך אגב' אירועים שקרו זמן רב לפני "הוצאת" הגיליון, וכן "השערות" לגבי התרחשויות ש"ייתכן" שיתרחשו לאחר הוצאת הגיליון, כפי שידוע לנו היום שאכן קרה.
@@ שורה 60: / שורה 60: @@
 == קישורים חיצוניים ==
-* [http://www.israeleldad.co.il/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%A8/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/ גיליונות דברי הימים באתר ישראל אלדד]
+* [http://www.israeleldad.co.il/המאגר/כתבים/דברי-הימים/ גיליונות דברי הימים באתר ישראל אלדד]
 * [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004086592/NLI דברי הימים באתר הספרייה הלאומית]
 * דרורה בהר"ל,[http://humanities1.tau.ac.il/shalom_rosenfeld/images/25-heb/14.pdf  "דברי הימים: חדשות העבר", השילוב של עבר והווה]