טוביאס האסלינגר – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
שלומית קדם (שיחה | תרומות) מ ←האסינגר ושופן: תקלדה |
||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
"הו טוביאס!" WoO (Werk ohne Opus) 182, קנון לשלושה קולות. את הבדיחה המוסיקלית הלחין בשנת [[1821]]. |
"הו טוביאס!" WoO (Werk ohne Opus) 182, קנון לשלושה קולות. את הבדיחה המוסיקלית הלחין בשנת [[1821]]. |
||
== |
== האסלינגר ושופן == |
||
האסלינגר היה ה[[הוצאה לאור|מו<nowiki>''</nowiki>ל]] הראשון של המלחין [[פרדריק שופן|שופן]]. אולם קשרי הידידות בניהם לא עלו יפה. כך כתוב ב[[ספר]] "[[שופן חייו ויצירתו]]": האסלינגר הסכים לפרסם את יצירתו של שופן בתנאי שינגן אותה ב[[קונצרט]] בפומבי, ובתנאי שימכור לו את ה[[זכויות יוצרים|זכויות]]. אולם שופן התרגז מכך, והחל לכנות את האסלינגר ב[[שמות גנאי]]. היה עוד מקרה בו שופן כתב לחברו שהאסלינגר מפרסם את יצירותיו של [[יוהאן שטראוס (האב)|יוהאן שטראוס האב]]. ובכך, שופן כועס, נרגז ולא מבין למה לא לפרסם את יצירותיו. שופן כותב לחברו שלהאסלינגר "נוח" לפרסם יצירות של מלחין מוכר. |
האסלינגר היה ה[[הוצאה לאור|מו<nowiki>''</nowiki>ל]] הראשון של המלחין [[פרדריק שופן|שופן]]. אולם קשרי הידידות בניהם לא עלו יפה. כך כתוב ב[[ספר]] "[[שופן חייו ויצירתו]]": האסלינגר הסכים לפרסם את יצירתו של שופן בתנאי שינגן אותה ב[[קונצרט]] בפומבי, ובתנאי שימכור לו את ה[[זכויות יוצרים|זכויות]]. אולם שופן התרגז מכך, והחל לכנות את האסלינגר ב[[שמות גנאי]]. היה עוד מקרה בו שופן כתב לחברו שהאסלינגר מפרסם את יצירותיו של [[יוהאן שטראוס (האב)|יוהאן שטראוס האב]]. ובכך, שופן כועס, נרגז ולא מבין למה לא לפרסם את יצירותיו. שופן כותב לחברו שלהאסלינגר "נוח" לפרסם יצירות של מלחין מוכר. |
||
== פרסים == |
== פרסים == |
||
גרסה מ־19:18, 25 בנובמבר 2020
 | |
| לידה |
1 במרץ 1787 Bad Zell, אוסטריה  |
|---|---|
| פטירה |
18 ביוני 1842 (בגיל 55) וינה, האימפריה האוסטרית |
| מוקד פעילות |
וינה |
| שפה מועדפת |
גרמנית |
| צאצאים |
קרל האסלינגר |
| חתימה |
 |
  | |
טוביאס האסלינגר (בגרמנית: Tobias Haslinger; 1 במרץ 1787, באד צל, אוסטריה עילית – 18 ביוני 1842, וינה) היה מוציא לאור ומלחין אוסטרי, מהתקופה הקלאסית והרומנטית.
ביוגרפיה
טוביאס האסלינגר נולד ב-1 במרץ 1787 בבאד צל באוסטריה עילית). החל לעבוד בלינץ בהוצאת הספרים של פרנץ קסאפר גלגל (אנ'), ועבד לצד הקאפלמייסטר פרנץ זאבר גלוגל. בשנת 1810 עבר לראשונה לווינה ועבד כמנהל חשבונות ובעיקר כשותף בחנות אמנות של זיגמונד אנטון שטיינר, ובשנת 1826 רכש את מניותיה. הוא ניהל את ההוצאה לאור, את הדפוס ואת החריטה והפך אותם לעסק בינלאומי. הוא פרסם יצירות מאת בטהובן, פרנץ שוברט (מסע החורף, 1827, שיצא לאור בהוצאת האסלינגר במהלך שנת 1828), לואי שפור, יוהאן נפומוק הומל, יוזף מייסדר, איגנץ מושלס, ובר, מוצרט, קארל צ'רני, מוציו קלמנטי וכן מכלול יצירותיו של יוהאן שטראוס האב. בשנת 1821 הקדיש לו לודוויג ואן בטהובן את הבדיחה המוזיקלית "הו טוביאס!" WoO (Werk ohne Opus) 182, קנון עם שלושה קולות.
טוביאס הסלינגר היה גם מלחין. הוא ידוע ביצירתו המפורסמת, "סונטינה בסי מז'ור".
האסלינגר היה גם המו"ל של פרנץ ליסט, והוא ערך חשבונות ונהג כאמרגן שלו. טוביאס הסלינגר למד לנגן על כלי נגינה מרובים והשתתף בביצוע יצירות של הממונה על המוזיקה בקתדרלה, פרנץ קסאפר גלגל.[1]
פרסומים של טוביאס האסלינגר והיורשים (קרל האסלינגר, שלזינגר (לינאו))
טוביאס האסלינגר היה המו"ל הזר הראשון של שופן. השניים התוודעו במהלך טיולו של המלחין הצעיר לווינה בשנת 1829, כאשר בפני האסלינגר הוצגו כתבי יד של הווריאציות אופ. 2, סונטה אופ. 4 ווריאציות על שיר גרמני לאומי. אופ. 2 פורסמה באפריל 1830, בעוד ששתי היצירות האחרות לא פורסמו רק בשנת 1840. רק לאחר מותו של שופן הוצאו בפועל, אולם, פרסומן הקודם הושעה כתוצאה מחששותיו של המלחין עצמו. שער השער של אופ. 2 קיים בשתי גרסאות שונות במקצת: הראשונה מתייחסת לליווי התזמורת, ואילו השנייה - המיועדת לשוק הפסנתר הסולו - אינה מזכירה את הגרסה עם תזמורת. האסלינגר פרסם מהדורה שנייה של יצירה מוקדמת יחסית, תשע שנים בלבד לאחר הראשונה. ה- TP שלו - כמו עטיפת העטיפה, ה- TP וההקדשה של Hexameron (שפורסם בתחילת אותה שנה) - ניתן להבחין בשימוש בצבע. הסלינגר השתמש בהעברה ליטוגרפית רק פעם אחת, כאשר הפיק הדפסה מאוחרת של Hexameron בשנים 1872–73 (ראה HEX - 1a-HAt). לעומת זאת, יורשו שלזינגר (ליענאו) השתמש בטכניקה זו בתדירות גבוהה למדי.
לאחר מותו, ניהל בנו קרל האסלינגר, בהצלחה את הוצאת הספרים בשם "קרל האסלינגר קוונדם טוביאס". הוא פרסם בעיקר את עבודותיהם של האחים יוהאן ויוזף שטראוס.
האסלינגר ובטהובן
טוביאס האסלינגר תמיד היה נושא לצחוק בשביל בטהובן. בטהובן (כפי שעשה לרוב חבריו) הקניט אותו, כמובן בצחוק. להאסלינגר ובטהובן היו קשרי ידידות חמים. בטהובן הקניט אותו בעיקר בעזרת הבדיחה המוסיקלית שהלחין:
"הו טוביאס!" WoO (Werk ohne Opus) 182, קנון לשלושה קולות. את הבדיחה המוסיקלית הלחין בשנת 1821.
האסלינגר ושופן
האסלינגר היה המו''ל הראשון של המלחין שופן. אולם קשרי הידידות בניהם לא עלו יפה. כך כתוב בספר "שופן חייו ויצירתו": האסלינגר הסכים לפרסם את יצירתו של שופן בתנאי שינגן אותה בקונצרט בפומבי, ובתנאי שימכור לו את הזכויות. אולם שופן התרגז מכך, והחל לכנות את האסלינגר בשמות גנאי. היה עוד מקרה בו שופן כתב לחברו שהאסלינגר מפרסם את יצירותיו של יוהאן שטראוס האב. ובכך, שופן כועס, נרגז ולא מבין למה לא לפרסם את יצירותיו. שופן כותב לחברו שלהאסלינגר "נוח" לפרסם יצירות של מלחין מוכר.
פרסים
מלך פרוסיה פרידריך וילהלם השלישי. העניק את k. k. פרס סוחרי אמנות ומוזיקה פרטיים וחצריים מקבלים את מדליית הזהב הגדולה לאמנות ולמדע. שגרירות פרוסיה בווינה העניקה למקבל את סימן הכשרון. סוחר המוזיקה הקדיש למונרך הפרוסי עותק של החזנה של בטהובן שכותרתה "הרגע המפואר" ושלח לו את עותק ההקדשה.
יצירות
מוזיקה ווקאלית
- 3 המנונים למקהלת גברים
- שירים קטנים לילד
- "שער הכנסייה" לקול ולפסנתר
יצירות תזמורתיות
- חגיגת הניצחון של אירופה לתזמורת כלי נשיפה
מוזיקה קאמרית
- טריו קונצ'רטו לחליל, ויולה וגיטרה, אופ.9
- סונאטה לצ'לו ופסנתר
- סונאטות וסונטינות לכינור ופסנתר
יצירות לפסנתר
- סונאטות
- סונטינות
- סונטינה בסי מז'ור
הנצחה
בשנת 1894 הונצח טוביאס האסלינגר בקריאת סמטה ברובע ה-16 וה-17 של וינה בשם הסלינגרגאסה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Tobias Haslinger 1787 - 1842, www.sueyounghistories.com (באנגלית)