נוראדרנלין – הבדלי גרסאות
מ אחידות במיקום הערות שוליים |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==גורמים המשפיעים על הפרשתו והשפעתו של נוראדרנלין== |
==גורמים המשפיעים על הפרשתו והשפעתו של נוראדרנלין== |
||
נוראדרנלין מופרש בעיקר בעת מצבי [[דחק]]{{הערה|שם=Chakravarty2010}} או מאמץ ולשם יצירת פעילויות חיוניות של הגוף, כגון [[חילוף חומרים]] שבין [[שומן]] ל[[גליקוגן]] ולהפך, כדי להגביר את פעילות ה[[לב]] לשם הזנה מוגברת של ה[[שריר]]ים ועוד. בהתאם לכך, הפרשתו פוחתת במצבים של [[שינה]], [[רוגע]] ו[[דיכאון]], ועולה בעת התעוררות תוך הגברת קצב הלב ולחץ הדם. השפעתו מגבירה את העירנות וה |
נוראדרנלין מופרש בעיקר בעת מצבי [[דחק]]{{הערה|שם=Chakravarty2010}} או מאמץ ולשם יצירת פעילויות חיוניות של הגוף, כגון [[חילוף חומרים]] שבין [[שומן]] ל[[גליקוגן]] ולהפך, כדי להגביר את פעילות ה[[לב]] לשם הזנה מוגברת של ה[[שריר]]ים ועוד. בהתאם לכך, הפרשתו פוחתת במצבים של [[שינה]], [[רוגע]] ו[[דיכאון]], ועולה בעת התעוררות תוך הגברת קצב הלב ולחץ הדם. השפעתו מגבירה את העירנות וה[[עוררות]], ומחזקת יצירה ושחזור של זיכרון, ואת הקשב והריכוז{{הערה|שם=Chakravarty2010|Chakravarty, A. (2010). The creative brain–Revisiting concepts. Medical hypotheses, 74(3), 606-612.}}. |
||
[[קוקאין]], [[מורפיום|אופייטים]] ו[[אמפטמין|אמפטמינים]] מגבירים את השפעתו של הנוראדרנלין על ידי האטת [[ספיגה חוזרת (מערכת העצבים)|הספיגה החוזרת]] שלו. כתוצאה מכך תאי העצב הבתר-[[סינפסה|סינפטיים]] מופעלים למשך זמן ארוך יותר, דבר היוצר השפעות פסיכולוגיות. [[ליתיום]] לעומת זאת מזרז את הספיגה החוזרת של נוראדרנלין{{מקור}}, וכך גורם לירידה במצב הרוח ול[[דיכאון]]. כל סם שגורם לרמת הנוראדרנלין ב[[סינפסה|סינפסות]] שב[[מוח]] לעלות או לרדת, יגרום במקביל לעלייה או ירידה (בהתאמה) של מצב הרוח של הצרכן. אולם בטווח הארוך, סם שגורם לרמת הנוראדרנלין לעלות יגרום לירידה במצב הרוח של הצרכן, משום שמערכת הוויסות במוח מאוד רגישה. |
[[קוקאין]], [[מורפיום|אופייטים]] ו[[אמפטמין|אמפטמינים]] מגבירים את השפעתו של הנוראדרנלין על ידי האטת [[ספיגה חוזרת (מערכת העצבים)|הספיגה החוזרת]] שלו. כתוצאה מכך תאי העצב הבתר-[[סינפסה|סינפטיים]] מופעלים למשך זמן ארוך יותר, דבר היוצר השפעות פסיכולוגיות. [[ליתיום]] לעומת זאת מזרז את הספיגה החוזרת של נוראדרנלין{{מקור}}, וכך גורם לירידה במצב הרוח ול[[דיכאון]]. כל סם שגורם לרמת הנוראדרנלין ב[[סינפסה|סינפסות]] שב[[מוח]] לעלות או לרדת, יגרום במקביל לעלייה או ירידה (בהתאמה) של מצב הרוח של הצרכן. אולם בטווח הארוך, סם שגורם לרמת הנוראדרנלין לעלות יגרום לירידה במצב הרוח של הצרכן, משום שמערכת הוויסות במוח מאוד רגישה. |
||
גרסה מ־16:57, 28 בנובמבר 2020
 | |
| נוסחת המבנה של נוראדרנלין | |
| תכונות | |
|---|---|
| נוסחה אמפירית |
C₈H₁₁NO₃  |
  | |
נוראדרנלין (Noradrenaline - NA), קרוי גם נוראפינפרין, (Norepinephrine - NE) הוא מוליך עצבי מעורר ממחלקת המונואמינים ומשתייך למשפחת הקטכולאמינים, הפועל גם כהורמון אשר מיוצר בעיקר בתאי עצב בגזע המוח ומופרש בכמה מקומות בגוף ובעיקר מתאי עצב במוח, מליבת יותרת הכליה, מהעצבים הסימפתטיים של מערכת העצבים האוטונומית ועוד. קולטניו רגישים גם לנגזרתו הכימית אדרנלין.
גורמים המשפיעים על הפרשתו והשפעתו של נוראדרנלין
נוראדרנלין מופרש בעיקר בעת מצבי דחק[1] או מאמץ ולשם יצירת פעילויות חיוניות של הגוף, כגון חילוף חומרים שבין שומן לגליקוגן ולהפך, כדי להגביר את פעילות הלב לשם הזנה מוגברת של השרירים ועוד. בהתאם לכך, הפרשתו פוחתת במצבים של שינה, רוגע ודיכאון, ועולה בעת התעוררות תוך הגברת קצב הלב ולחץ הדם. השפעתו מגבירה את העירנות והעוררות, ומחזקת יצירה ושחזור של זיכרון, ואת הקשב והריכוז[1].
קוקאין, אופייטים ואמפטמינים מגבירים את השפעתו של הנוראדרנלין על ידי האטת הספיגה החוזרת שלו. כתוצאה מכך תאי העצב הבתר-סינפטיים מופעלים למשך זמן ארוך יותר, דבר היוצר השפעות פסיכולוגיות. ליתיום לעומת זאת מזרז את הספיגה החוזרת של נוראדרנלין[דרוש מקור], וכך גורם לירידה במצב הרוח ולדיכאון. כל סם שגורם לרמת הנוראדרנלין בסינפסות שבמוח לעלות או לרדת, יגרום במקביל לעלייה או ירידה (בהתאמה) של מצב הרוח של הצרכן. אולם בטווח הארוך, סם שגורם לרמת הנוראדרנלין לעלות יגרום לירידה במצב הרוח של הצרכן, משום שמערכת הוויסות במוח מאוד רגישה.
השפעות הנוראדרנלין
קליפת המוח הקדם-מצחית מתפקדת באופן מיטבי כאשר כמות הנוראדרנלין מיטביות[2]. אופן ההשפעה של נוראדרנלין לתפקוד של קליפת המוח הקדם-מצחית אינו ליניארי אלא בעל צורה של U הפוכה, כך שעודף או חוסר של נוראדרנלין יכולים להוביל לפגיעה משמעותית בתפקוד שלה[3]. נוראדרנלין מחזק את הקישוריות ברשתות העצביות של קליפת המוח הקדם-מצחית ושומר על דפוסים עקביים של הדחפים העצביים במהלך פעולות המערבות את זיכרון העבודה, באמצעות גירוי של קולטני α2A-adrenoceptors בממברנה הבתר-סינפתית של תאי עצב קדם מצחיים[3].
בהתאם לכך, נוראדרנלין מעורב בתהליכי ויסות ושליטה של עיבוד מידע מלמעלה-למטה, המאפשרים מתן עדיפות למידע רלוונטי על פני מידע לא רלוונטי[4].
רמות נמוכות של נוראדרנלין המאפיינות מצבי רוגע מקושרות ליצירתיות, בעוד שרמות גבוהות של נוראדרנלין המאפיינות מצבי מתח מקושרות לירידה ביצירתיות[1]. זהו אחד הביטויים ליחסי גומלין בין רגש וקוגניציה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אוניברסיטת תל אביב, המוליך העצבי נוראדרנלין ממלא תפקיד משמעותי בקליטה מודעת של מידע חושי, באתר "הידען", 9 ביולי 2018
- נוראדרנלין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 Chakravarty, A. (2010). The creative brain–Revisiting concepts. Medical hypotheses, 74(3), 606-612.
- ^ Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
- ^ 1 2 Arnsten, A. F. (2011). Catecholamine influences on dorsolateral prefrontal cortical networks. Biological psychiatry, 69(12), e89-e99.
- ^ Thiele, A., & Bellgrove, M. A. (2018). Neuromodulation of attention. Neuron, 97(4), 769-785.
| פנתילאמינים | |
|---|---|
|
