חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עדכון שדות דמויי שנות הפעילות לשם אחיד (תג) |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד |
||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
נולד לרב [[יקותיאל יהודה טייטלבוים (ייטב לב)|יקותיאל יהודה טייטלבוים]] ולרחל, בתו של הרב [[משה דוד אשכנזי]] מהעיר טאלטשווא.{{הערה|{{צ-ספר|שם=יצחק רפאל (עורך) אנציקלופדיה לחסידות כרך א, עמ' תרלט-תרמ|מו"ל=מוסד הרב קוק, ירושלים|שנת הוצאה=תשמ"ו}}.}} |
נולד לרב [[יקותיאל יהודה טייטלבוים (ייטב לב)|יקותיאל יהודה טייטלבוים]] ולרחל, בתו של הרב [[משה דוד אשכנזי]] מהעיר טאלטשווא.{{הערה|{{צ-ספר|שם=יצחק רפאל (עורך) אנציקלופדיה לחסידות כרך א, עמ' תרלט-תרמ|מו"ל=מוסד הרב קוק, ירושלים|שנת הוצאה=תשמ"ו}}.}} |
||
בשנת [[ה'תרכ"ד]] התמנה לרבה של העיר [[טעטש]] שם כיהן תשע עשרה שנים. בשנת [[ה'תרמ"ג]] התמנה לרבה של העיר [[סיגט]]. היה מוכר באידאולוגיה החריפה שלו [[יחס החרדים לציונות|נגד הציונות]], עליה אמר {{ציטוטון|כי ממר לא יצא מתוק, מהפושעים והכופרים האלה לא יוכל לצמוח טובה וישועה לישראל}}.{{הערה|קובץ '''תל תלפיות''' ו', וייצן תרנ"ח, עמ' 84.}} |
בשנת [[ה'תרכ"ד]] התמנה לרבה של העיר [[טעטש]] שם כיהן תשע עשרה שנים. בשנת [[ה'תרמ"ג]] התמנה לרבה של העיר [[סיגט]]. היה מוכר באידאולוגיה החריפה שלו [[יחס החרדים לציונות|נגד הציונות]], עליה אמר {{ציטוטון|כי ממר לא יצא מתוק, מהפושעים והכופרים האלה לא יוכל לצמוח טובה וישועה לישראל}}.{{הערה|קובץ '''תל תלפיות''' ו', [[ואץ|וייצן]] תרנ"ח, עמ' 84.}} |
||
==משפחה == |
==משפחה == |
||
גרסה מ־08:02, 8 בדצמבר 2020
 | |||||
| מצבתו של אדמו"ר חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים | |||||
| לידה |
22 במאי 1836 ו' בסיוון ה'תקצ"ו סיגט, רומניה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
15 בפברואר 1904 (בגיל 67) כ"ט בשבט ה'תרס"ד סיגט, רומניה | ||||
| מקום קבורה | סיגט, רומניה | ||||
| מקום מגורים | טעטש רומניה | ||||
| מקום פעילות | טעטש | ||||
| תקופת הפעילות |
? – 15 בפברואר 1904 | ||||
| תחומי עיסוק | התנגדות לציונות | ||||
| חיבוריו | קדושת יום טוב | ||||
| בת זוג | חנה אשכנזי (זיווג שני) | ||||
| אב | יקותיאל יהודה טייטלבוים | ||||
| אם | רחל אשכנזי | ||||
| צאצאים | חיים צבי טייטלבוים, יואל טייטלבוים (ויואל משה), אסתר מייער, העסיא טייטלבוים (זיווג ראשון) הורביץ (זיווג שני), שרה שפירא (זיווג שני) | ||||
| |||||
  | |||||
הרב חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים (ו' בסיוון ה'תקצ"ו - כ"ט בשבט ה'תרס"ד). היה האדמו"ר השני לשושלת חסידות סיגעט בהונגריה (כיום רומניה). מחבר ספר "קדושת יום טוב".
ביוגרפיה
נולד לרב יקותיאל יהודה טייטלבוים ולרחל, בתו של הרב משה דוד אשכנזי מהעיר טאלטשווא.[1]
בשנת ה'תרכ"ד התמנה לרבה של העיר טעטש שם כיהן תשע עשרה שנים. בשנת ה'תרמ"ג התמנה לרבה של העיר סיגט. היה מוכר באידאולוגיה החריפה שלו נגד הציונות, עליה אמר ”כי ממר לא יצא מתוק, מהפושעים והכופרים האלה לא יוכל לצמוח טובה וישועה לישראל”.[2]
משפחה
הרב טייטלבוים היה נשוי בנישואים ראשונים לרייצא, בתו של הרב מנשה רובין מחסידות רופשיץ. מאחר שלא הולידה לו ילדים, קיבל היתר מאה רבנים למסור לה גט באמצעות שליח ולהתחתן שוב. ב-1878 נשא את דודניתו חנה, בת הרב יואל אשכנזי מזלוטשוב.[3]
ילדיו:
- הרב חיים צבי טייטלבוים (ה'תר"ם - ו' בשבט ה'תרפ"ו) ממלא מקום אביו בסיגט.
- הרב יואל טייטלבוים (י"ז בטבת ה'תרמ"ז - כ"ו באב ה'תשל"ט) (סאטמאר).
- אסתר (ג' באלול ה'תרמ"ד - ז' בחשוון ה'תש"ג), אשת רבי חנוך העניך מסאסוב.
- העסיא (ה'תרל"ט - ד' באלול ה'תש"ב).אשת רבי ניסן טייטלבוים. ובזיווג שני אשת רבי חיים מאיר יחיאל הורוביץ
- שרה, בנישואים שניים אשתו של הרב דוד שפירא (ה' בשבט ה'תרל"ז - כ"ט בשבט ה'תרפ"ד (בוקובסקי).
לקריאה נוספת
- דער הייליגער קדושת יום טוב, די... לעבן’ס געשיכטע פון... רבינו חנני’ יום טוב ליפא, אב"ד... סיגעט..., שלמה יעקב גלבמן, קריית יואל, תשס"א (תולדות חייו ביידיש)
קישורים חיצוניים
- אבל גדול ליהודים!, קול מחזיקי הדת, 26 בפברואר 1904
- The Rabbis Speak Out, NKUSA