מנגל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קוריוז בנושא תרבות
מ ניסוח, הרחבה
שורה 10: שורה 10:
צליית אוכל על רשת מקובלת ברחבי העולם. ב[[ארצות הברית]], המתקן, ה[[מנהג]] ואופן ההכנה מכונים "'''ברביקיו'''". שם זה התקבל בשפות רבות. ב[[ארגנטינה]], השם המקובל הוא "'''[[אסאדו]]'''", וב[[דרום אפריקה]] "בראי" (Braai). בקרב [[יהדות עיראק|יוצאי עיראק]] בישראל מכונה המנגל ג'אפוף. הביטויים הישראליים העממיים המקובלים לצליית אוכל באמצעות מנגל הם "לעשות '''על האש'''" או "למנגֵל".
צליית אוכל על רשת מקובלת ברחבי העולם. ב[[ארצות הברית]], המתקן, ה[[מנהג]] ואופן ההכנה מכונים "'''ברביקיו'''". שם זה התקבל בשפות רבות. ב[[ארגנטינה]], השם המקובל הוא "'''[[אסאדו]]'''", וב[[דרום אפריקה]] "בראי" (Braai). בקרב [[יהדות עיראק|יוצאי עיראק]] בישראל מכונה המנגל ג'אפוף. הביטויים הישראליים העממיים המקובלים לצליית אוכל באמצעות מנגל הם "לעשות '''על האש'''" או "למנגֵל".


הפעולה, שבעזרתה מסיטים [[אוויר]] ("עושים [[רוח]]"), ויחד איתו את ה[[חמצן]] שהוא כולל, לכיוון מקור ה[[אש]] כדי ללבּותה, נקראת "לנפנף". ב[[ישראל]], המנגל הפך לנוהג עממי נפוץ ב[[חגי ישראל ומועדיו|חגים]] רבים, ובמיוחד ב[[יום העצמאות]].
ב[[ישראל]], המנגל הפך לנוהג עממי נפוץ ב[[חגי ישראל ומועדיו|חגים]] רבים כמו גם באירועים ובמפגשים חברתיים, ובמיוחד ב[[יום העצמאות]] שם המנגל הפך לקונצנזוס של ממש בפולקלור הישראלי.


'''נַפְנַף''' הוא אביזר מ[[פלסטיק]] או [[קרטון]] [[אלתור|מאולתר]], קְטן-מידות וקל-משקל, המשמש לליבוי האש והלהטת הגחלים על ידי הגברת אספקת החמצן לאש. הכלי בשמו העממי והפופולרי יותר אך במקור נקרא הכלי דפדפה.
'''נַפְנַף''' הוא אביזר מ[[פלסטיק]] או [[קרטון]] [[אלתור|מאולתר]], קְטן-מידות וקל-משקל, המשמש לליבוי האש והלהטת הגחלים על ידי הגברת אספקת החמצן לאש כדי ללבותה. הכלי בשמו העממי והפופולרי יותר אך במקור נקרא הכלי דפדפה. שם הפעולה בלשון העממית היא "לנפנף"


ל"מנגל" יש מקום של כבוד בפולקלור הישראלי שכן הוא נחשב לדרך המקובלת בה חוגגים את "י[[יום העצמאות|ום העצמאות]]"





גרסה מ־11:14, 8 בדצמבר 2020

בשר בקר צלוי על מנגל
שיפוד של אוכל טבעוני על מנגל
קבבים על המנגל
ברביקיו שהוכן בפטגוניה, ארגנטינה
פינת מנגל בפארק הרצליה, ובה מימין: אזור ישיבה מוצל, מתקן מנגל ופח לפסולת הפחמים.

השם "מַנְגָּל" נגזר מחידושי הרשב"א על מסכת מנחות (דף כ"א עמוד ב') כותב התוספות"מצינו בקונטרס שכהנים היו אוכלין מן השלמים על הפתית ולישנא אחרינא מנגל- שהיה נגלה הבשרא ע"י הקרבתו לקורבן לעיני אנשי משמר("של אותו שבוע" ע.כ) כמו המן[1]שעמ"י אכלינן במדברא דסיני".

מַנְגָּלערבית: منقل, "מָנְקַל", כירה ניידת) או גְּרִיל (ולפי האקדמיה ללשון העברית: מַצְלֶה) או אסכלה הוא מתקן עליו צולים אוכל. המתקן כולל אסכלה, שהיא רשת מתכת (אותה משמנים באמצעות בצל), המונחת מעל מקור חום ישיר. במנגל הקלאסי והפשוט, מקור החום הוא גחלים (לרוב, הכוונה היא לפחמי עץ), לעומת מנגלים מודרניים, הצולים באמצעות חשמל או גז. נדירים יותר הם מנגלים סולאריים - תנורי שמש, המשתמשים באנרגיית השמש ומראה פרבולית לשם החימום[2]

צליית אוכל על רשת מקובלת ברחבי העולם. בארצות הברית, המתקן, המנהג ואופן ההכנה מכונים "ברביקיו". שם זה התקבל בשפות רבות. בארגנטינה, השם המקובל הוא "אסאדו", ובדרום אפריקה "בראי" (Braai). בקרב יוצאי עיראק בישראל מכונה המנגל ג'אפוף. הביטויים הישראליים העממיים המקובלים לצליית אוכל באמצעות מנגל הם "לעשות על האש" או "למנגֵל".

בישראל, המנגל הפך לנוהג עממי נפוץ בחגים רבים כמו גם באירועים ובמפגשים חברתיים, ובמיוחד ביום העצמאות שם המנגל הפך לקונצנזוס של ממש בפולקלור הישראלי.

נַפְנַף הוא אביזר מפלסטיק או קרטון מאולתר, קְטן-מידות וקל-משקל, המשמש לליבוי האש והלהטת הגחלים על ידי הגברת אספקת החמצן לאש כדי ללבותה. הכלי בשמו העממי והפופולרי יותר אך במקור נקרא הכלי דפדפה. שם הפעולה בלשון העממית היא "לנפנף"




אטימולוגיה

מקור המילה מנגל הוא במילה הערבית מַנְקַל (منقل)[3] בהגייה בדואית, שבה הצליל "ק" (q) נהגה כמו "ג" (g). המילה התגלגלה לשפה הטורקית,[4] וגם לעברית, במשמעות זהה.

בערבית, השורש נ-ק-ל משמעו "להעביר", ומכאן גם נגזרת המילה "נָקְלַה" ("נָגְלַה", בהגייה בדואית), כלומר "העברה".[5] קרי, מַנְקַל - (משהו) שניתן להעבירו; כלומר, נייד[3] (בניגוד לתנור נייח).

המילה נפוצה בשפה העברית בעקבות הצלחתו של "שיר המנגל" של יאיר ניצני בשנת 1986.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שמות טז/ניקוד – ויקיטקסט, באתר he.m.wikisource.org
  2. ^ מנגלים אקולוגיים ידידותיים לסביבה, באתר mangulator.com, ‏2012-11-23
  3. ^ 1 2 תרבות האוכל הערבי בישראל - כותרת משנה: שפת המזון
  4. ^ לדוגמה, על המנגל הטורקי, באתר התרבות הטורקית. (באנגלית)
  5. ^ גם מילה זו הפכה לשגורה בקרב דוברי העברית, ובייחוד בהקשר לסחיבות הרבות הנדרשות, בדרך-כלל, בעת קיום פעילות של מנגל או פיקניק.