שמשון ויגודר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה|גבר}}
{{אין תמונה|גבר}}
{{בעבודה}}

'''שמשון ויגודר''' - היה חבר ארגון [[מצפן (ארגון)|מצפן]], מראשוני [[הפנתרים השחורים]]{{הערה|[https://www.haaretz.co.il/misc/1.787591 חולשתו של הקול האחר] [[הארץ]], 18 באפריל 2002}}, ניסח את הכרוז הראשון של "הפנתרים" לקראת ההפגנה הראשונה, ד"ר לפסיכולוגיה קלינית
'''שמשון ויגודר''' - היה חבר ארגון [[מצפן (ארגון)|מצפן]], מראשוני [[הפנתרים השחורים]]{{הערה|[https://www.haaretz.co.il/misc/1.787591 חולשתו של הקול האחר] [[הארץ]], 18 באפריל 2002}}, ניסח את הכרוז הראשון של "הפנתרים" לקראת ההפגנה הראשונה, ד"ר לפסיכולוגיה קלינית


שורה 6: שורה 6:
ויגודר נולד ב[[ירושלים]] לאם ילידת [[ארצות הברית]] שהתגיירה, הייתה שותפה פעילה למאבק האיגודים המקצועיים ומאבק השחורים בארצות הברית ולאב ממשפחה אירית יהודית הד"ר ג'פרי ויגודר (1999-1922) שהיה עורך ב[[האנציקלופדיה העברית|אנציקלופדיה העברית]] ועורך את [[אנציקלופדיה יודאיקה]] (ערך קודם את "אנציקלופדיה של היהדות", בשפה העברית, שראתה אור בהוצאת [[מסדה (הוצאת ספרים)|מסדה]] ב-[[1969]]){{הערה|[https://simania.co.il/authorDetails.php?itemId=13862 הספרים שכתב ג'פרי ויגודר] סימניה}}.
ויגודר נולד ב[[ירושלים]] לאם ילידת [[ארצות הברית]] שהתגיירה, הייתה שותפה פעילה למאבק האיגודים המקצועיים ומאבק השחורים בארצות הברית ולאב ממשפחה אירית יהודית הד"ר ג'פרי ויגודר (1999-1922) שהיה עורך ב[[האנציקלופדיה העברית|אנציקלופדיה העברית]] ועורך את [[אנציקלופדיה יודאיקה]] (ערך קודם את "אנציקלופדיה של היהדות", בשפה העברית, שראתה אור בהוצאת [[מסדה (הוצאת ספרים)|מסדה]] ב-[[1969]]){{הערה|[https://simania.co.il/authorDetails.php?itemId=13862 הספרים שכתב ג'פרי ויגודר] סימניה}}.


מגיל 16 היה חבר ב[[מצפן (ארגון)|מצפן]], בגיל 21 עבר לפנתרים השחורים עם אחיו מאיר. שלקראת ההפגנה הראשונה האחים ויגודר הלכו ל[[משטרת ישראל|משטרה]] כדי להשיג אישור להפגנה, המשטרה שלחה אותם ל[[עיריית ירושלים|עירייה]] ובעירייה, ביקשו מ[[צ'רלי ביטון]] את הרשימה של חברי הקבוצה וביקשו לדעת מה כל אחד רוצה. "הציעו להם דירות, [[מכונית|מכוניות]], רק שלא יעשו רעש". את האישור לאותה הפגנה הם לא קיבלו.
מגיל 16 היה חבר ב[[מצפן (ארגון)|מצפן]], בגיל 21 עבר לפנתרים השחורים עם אחיו מאיר{{הערה|[https://mida.org.il/2014/11/12/%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA/]}}. שלקראת ההפגנה הראשונה האחים ויגודר הלכו ל[[משטרת ישראל|משטרה]] כדי להשיג אישור להפגנה, המשטרה שלחה אותם ל[[עיריית ירושלים|עירייה]] ובעירייה, ביקשו מ[[צ'רלי ביטון]] את הרשימה של חברי הקבוצה וביקשו לדעת מה כל אחד רוצה. "הציעו להם דירות, [[מכונית|מכוניות]], רק שלא יעשו רעש". את האישור לאותה הפגנה הם לא קיבלו.


ויגודר ניסח את הכרוז הראשון של "הפנתרים" לקראת ההפגנה הראשונה, ויחד עם שלושה חברים נוספים ב"מצפן", יצא להפיץ את הכרוזים ב[[מוסררה]]. אולם מיד כשהחלו לתלות אותם על הקירות, נעצרו על ידי בלשי המשטרה. ויגודר מצביע על ההבדל ביחס כלפי שתי הקבוצות: "זה היה יוצא דופן. לא עשינו שום דבר לא חוקי. כשהיינו במצפן...לא היה מצב שזורקים סתם לבית סוהר לפני הפגנה. התייחסו אלינו כמו לפנתרים... אני לא זוכר בכל ההיסטוריה של מצפן שעצרו אותנו על הסתה".{{הערה|שם=מצפן 184–185|ניצה אראל, '''מצפן - המצפון והפנטזיה''', פרק 5, 'הפנתרים השחורים', עמ' 185-184.}}
ויגודר ניסח את הכרוז הראשון של "הפנתרים" לקראת ההפגנה הראשונה, ויחד עם שלושה חברים נוספים ב"מצפן", יצא להפיץ את הכרוזים ב[[מוסררה]]. אולם מיד כשהחלו לתלות אותם על הקירות, נעצרו על ידי בלשי המשטרה. ויגודר מצביע על ההבדל ביחס כלפי שתי הקבוצות: "זה היה יוצא דופן. לא עשינו שום דבר לא חוקי. כשהיינו במצפן...לא היה מצב שזורקים סתם לבית סוהר לפני הפגנה. התייחסו אלינו כמו לפנתרים... אני לא זוכר בכל ההיסטוריה של מצפן שעצרו אותנו על הסתה".{{הערה|שם=מצפן 184–185|ניצה אראל, '''מצפן - המצפון והפנטזיה''', פרק 5, 'הפנתרים השחורים', עמ' 185-184.}}

גרסה מ־16:46, 17 בדצמבר 2020

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

שמשון ויגודר - היה חבר ארגון מצפן, מראשוני הפנתרים השחורים[1], ניסח את הכרוז הראשון של "הפנתרים" לקראת ההפגנה הראשונה, ד"ר לפסיכולוגיה קלינית

ביוגרפיה

ויגודר נולד בירושלים לאם ילידת ארצות הברית שהתגיירה, הייתה שותפה פעילה למאבק האיגודים המקצועיים ומאבק השחורים בארצות הברית ולאב ממשפחה אירית יהודית הד"ר ג'פרי ויגודר (1999-1922) שהיה עורך באנציקלופדיה העברית ועורך את אנציקלופדיה יודאיקה (ערך קודם את "אנציקלופדיה של היהדות", בשפה העברית, שראתה אור בהוצאת מסדה ב-1969)[2].

מגיל 16 היה חבר במצפן, בגיל 21 עבר לפנתרים השחורים עם אחיו מאיר[3]. שלקראת ההפגנה הראשונה האחים ויגודר הלכו למשטרה כדי להשיג אישור להפגנה, המשטרה שלחה אותם לעירייה ובעירייה, ביקשו מצ'רלי ביטון את הרשימה של חברי הקבוצה וביקשו לדעת מה כל אחד רוצה. "הציעו להם דירות, מכוניות, רק שלא יעשו רעש". את האישור לאותה הפגנה הם לא קיבלו.

ויגודר ניסח את הכרוז הראשון של "הפנתרים" לקראת ההפגנה הראשונה, ויחד עם שלושה חברים נוספים ב"מצפן", יצא להפיץ את הכרוזים במוסררה. אולם מיד כשהחלו לתלות אותם על הקירות, נעצרו על ידי בלשי המשטרה. ויגודר מצביע על ההבדל ביחס כלפי שתי הקבוצות: "זה היה יוצא דופן. לא עשינו שום דבר לא חוקי. כשהיינו במצפן...לא היה מצב שזורקים סתם לבית סוהר לפני הפגנה. התייחסו אלינו כמו לפנתרים... אני לא זוכר בכל ההיסטוריה של מצפן שעצרו אותנו על הסתה".[4]

הכרוז הראשון של "הפנתרים", שנוסח על ידי שמשון ויגודר, פורסם בגיליון "מצפן" מאפריל 1971. הכרוז נכתב בנוסח אמוציונלי ובשפת רחוב לא מהוקצעת, בניגוד לסגנונו של העיתון:

"די מזה שאין עבודה. די מלישון עשרה בחדר. די מלהביט על השכונים שנבנים בשביל עולים. די לאכול כלא ומכות כל יום שני וחמישי. די מהבטחות הממשלה שלא מתקימות. די לנו מהקיפוח. די לנו מהפליה. כמה זמן ישימו לנו אותה ונשתוק? לבד לא נעשה כלום - יחד נצליח!"

.[5]

חיים אישיים

ויגודר נשוי למיכל אביעד. הורים ל-2 ילדים[6]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חולשתו של הקול האחר הארץ, 18 באפריל 2002
  2. ^ הספרים שכתב ג'פרי ויגודר סימניה
  3. ^ [1]
  4. ^ ניצה אראל, מצפן - המצפון והפנטזיה, פרק 5, 'הפנתרים השחורים', עמ' 185-184.
  5. ^ "פנתרים בישראל: מצפן תומך במאבקם של הפנתרים השחורים". גיליון מצפן, 10 באפריל 1971. לקריאה
  6. ^ דימונה עם טוויסט בעלילה הארץ, גלריה, איתי שטרן, 5 בספטמבר, 2016 עמוד 8
  7. ^ על אי היכולת לחלום תומס ה' אוגדן, מבוא: ד"ר שמשון ויגודר המגדלור


ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.