שמשון ויגודר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־17:12, 17 בדצמבר 2020

שמשון ויגודר - היה חבר ארגון מצפן, מראשוני הפנתרים השחורים^[1], ניסח את הכרוז הראשון של "הפנתרים" לקראת ההפגנה הראשונה, ד"ר לפסיכולוגיה קלינית

ביוגרפיה

ויגודר נולד בירושלים לאם ילידת ארצות הברית שהתגיירה, הייתה שותפה פעילה למאבק האיגודים המקצועיים ומאבק השחורים בארצות הברית ולאב ממשפחה אירית יהודית הד"ר ג'פרי ויגודר (1999-1922) שהיה עורך באנציקלופדיה העברית ועורך את אנציקלופדיה יודאיקה (ערך קודם את "אנציקלופדיה של היהדות", בשפה העברית, שראתה אור בהוצאת מסדה ב-1969)^[2].

מגיל 16 היה חבר במצפן^[3], בגיל 21 עבר לפנתרים השחורים עם אחיו מאיר. ב-1971 נעשה ניסיון ראשון של השמאל הקיצוני לגרור לשורותיו חלק מהמזרחים. שלושה סטודנטים פורשי קבוצת ה שמאל הרדיקלי "מצפן" חברו לצעירים מזרחים משכונת מוסררה הירושלמית, ובעזרת המרת רעיון "מלחמת המעמדות" המרקסיסטית ל"מלחמת העדות" האשכנזית-מזרחית, ביקשו ליצור עם צ’רלי ביטון, סעדיה מרציאנו וחבריהם ממוסררה מוקד הזדהות משותף המבוסס על שלילת הציונות. "דיברנו אתם על שמאל", כותב שמשון ויגודר, אחד משלושת הסטודנטים יוצאי מצפן, "על מאבקים אנטי-קולוניאליים, על דיכוי התרבות המזרחית, ועל האינטרס של התרבות השלטת לסכסך בין מזרחים לערבים"^[4].

לקראת ההפגנה הראשונה האחים ויגודר הלכו למשטרה כדי להשיג אישור להפגנה, המשטרה שלחה אותם לעירייה ובעירייה, ביקשו מצ'רלי ביטון את הרשימה של חברי הקבוצה וביקשו לדעת מה כל אחד רוצה. "הציעו להם דירות, מכוניות, רק שלא יעשו רעש". את האישור לאותה הפגנה הם לא קיבלו.

ויגודר ניסח את הכרוז הראשון של "הפנתרים" לקראת ההפגנה הראשונה, ויחד עם שלושה חברים נוספים ב"מצפן", יצא להפיץ את הכרוזים במוסררה. אולם מיד כשהחלו לתלות אותם על הקירות, נעצרו על ידי בלשי המשטרה. ויגודר מצביע על ההבדל ביחס כלפי שתי הקבוצות: "זה היה יוצא דופן. לא עשינו שום דבר לא חוקי. כשהיינו במצפן...לא היה מצב שזורקים סתם לבית סוהר לפני הפגנה. התייחסו אלינו כמו לפנתרים... אני לא זוכר בכל ההיסטוריה של מצפן שעצרו אותנו על הסתה".^[5]

הכרוז הראשון של "הפנתרים", שנוסח על ידי שמשון ויגודר, פורסם בגיליון "מצפן" מאפריל 1971. הכרוז נכתב בנוסח אמוציונלי ובשפת רחוב לא מהוקצעת, בניגוד לסגנונו של העיתון:

"די מזה שאין עבודה. די מלישון עשרה בחדר. די מלהביט על השכונים שנבנים בשביל עולים. די לאכול כלא ומכות כל יום שני וחמישי. די מהבטחות הממשלה שלא מתקימות. די לנו מהקיפוח. די לנו מהפליה. כמה זמן ישימו לנו אותה ונשתוק? לבד לא נעשה כלום - יחד נצליח!"

.^[6]

חיים אישיים

ויגודר נשוי למיכל אביעד. הורים ל-2 ילדים^[7]^[8]

לקריאה נוספת

תנועת מצפן - שמשון ויגודר

קישורים חיצוניים

אל האור: הפנתרים השחורים של שמשון ויגודר (כאן תרבות, תוכניות מיוחדות, 14 בדצמבר 2020, פודקאסט, מראיינת: מיה סלע)
על אי היכולת לחלום תומאס אוגדן, מבוא: שמשון ויגודר^[9]
שמשון ויגודר, מתרגם בין שפות הפסיכואנליזה, באתר הארץ, 28 ביוני 2004

הערות שוליים

^ חולשתו של הקול האחר הארץ, 18 באפריל 2002
^ הספרים שכתב ג'פרי ויגודר סימניה
^ "איך הקוף הזה מדבר על אידיאולוגיה שצמחה באירופה" העוקץ (יוסי דהאן, איציק ספורטא), מאמר: רון כחלילי, 18 בינואר 2013
^ בגידת המזרחים החדשים, גלעד צוויק ומשה איפרגן, 12 בנובמבר 2014 סידרת הטלוויזיה "ערסים ופרחות – האליטות החדשות" מציגה את “המזרחים החדשים” כתת-תרבות של התקרבנות ובכיינות חסרת מודעות מידה כתבות, תחקירים, ניתוח
^ ניצה אראל, מצפן - המצפון והפנטזיה, פרק 5, 'הפנתרים השחורים', עמ' 185-184.
^ "פנתרים בישראל: מצפן תומך במאבקם של הפנתרים השחורים". גיליון מצפן, 10 באפריל 1971. לקריאה
^ דימונה עם טוויסט בעלילה הארץ, גלריה, איתי שטרן, 5 בספטמבר, 2016 עמוד 8
^ "מאין באת ולאן אתה הולך", סיפורה של משפחת אביעד-ויגודר כולל ניצולי שואה, פליטים, גיורת, גירושים, ציונים ואחרים, אמריקאים נוצרים ממוצא אירי, יהודים הונגרים ואיטלקים - כור היתוך אחד גדול. הבמאית מיכל אביעד ובעלה שמשון, הנמצאים במרכז הסרט התיעודי "לילדים שלי", המשודר בערוץ 8, הם זוג תל-אביבי טיפוסי, ושניהם מציגים את סיפור משפחתם ואת הלבטים שלהם כסיפור אישי אך ייצוגי רותה קופפר, 24 בנובמבר 2002, עודכן ב: 18 באוגוסט 2011
^ על אי היכולת לחלום תומס ה' אוגדן, מבוא: ד"ר שמשון ויגודר המגדלור

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] חולשתו של הקול האחר הארץ, 18 באפריל 2002

[2] הספרים שכתב ג'פרי ויגודר סימניה

[3] "איך הקוף הזה מדבר על אידיאולוגיה שצמחה באירופה" העוקץ (יוסי דהאן, איציק ספורטא), מאמר: רון כחלילי, 18 בינואר 2013

[4] בגידת המזרחים החדשים, גלעד צוויק ומשה איפרגן, 12 בנובמבר 2014 סידרת הטלוויזיה "ערסים ופרחות – האליטות החדשות" מציגה את “המזרחים החדשים” כתת-תרבות של התקרבנות ובכיינות חסרת מודעות מידה כתבות, תחקירים, ניתוח

[מצפן_184–185-5] ניצה אראל, מצפן - המצפון והפנטזיה, פרק 5, 'הפנתרים השחורים', עמ' 185-184.

[6] "פנתרים בישראל: מצפן תומך במאבקם של הפנתרים השחורים". גיליון מצפן, 10 באפריל 1971. לקריאה

[7] דימונה עם טוויסט בעלילה הארץ, גלריה, איתי שטרן, 5 בספטמבר, 2016 עמוד 8

[8] "מאין באת ולאן אתה הולך", סיפורה של משפחת אביעד-ויגודר כולל ניצולי שואה, פליטים, גיורת, גירושים, ציונים ואחרים, אמריקאים נוצרים ממוצא אירי, יהודים הונגרים ואיטלקים - כור היתוך אחד גדול. הבמאית מיכל אביעד ובעלה שמשון, הנמצאים במרכז הסרט התיעודי "לילדים שלי", המשודר בערוץ 8, הם זוג תל-אביבי טיפוסי, ושניהם מציגים את סיפור משפחתם ואת הלבטים שלהם כסיפור אישי אך ייצוגי רותה קופפר, 24 בנובמבר 2002, עודכן ב: 18 באוגוסט 2011

[9] על אי היכולת לחלום תומס ה' אוגדן, מבוא: ד"ר שמשון ויגודר המגדלור

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 ויגודר נולד ב[[ירושלים]] לאם ילידת [[ארצות הברית]] שהתגיירה, הייתה שותפה פעילה למאבק האיגודים המקצועיים ומאבק השחורים בארצות הברית ולאב ממשפחה אירית יהודית הד"ר ג'פרי ויגודר (1999-1922) שהיה עורך ב[[האנציקלופדיה העברית|אנציקלופדיה העברית]] ועורך את [[אנציקלופדיה יודאיקה]] (ערך קודם את "אנציקלופדיה של היהדות", בשפה העברית, שראתה אור בהוצאת [[מסדה (הוצאת ספרים)|מסדה]] ב-[[1969]]){{הערה|[https://simania.co.il/authorDetails.php?itemId=13862 הספרים שכתב ג'פרי ויגודר] סימניה}}.
-מגיל 16 היה חבר ב[[מצפן (ארגון)|מצפן]]{{הערה|[https://www.haokets.org/2013/01/18/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A3-%D7%94%D7%96%D7%94-%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%99%D7%93%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/] }}, בגיל 21 עבר לפנתרים השחורים עם אחיו מאיר. ב-[[1971]] נעשה ניסיון ראשון של השמאל הקיצוני לגרור לשורותיו חלק מהמזרחים. שלושה סטודנטים פורשי קבוצת ה[[שמאל רדיקלי| שמאל הרדיקלי]] "מצפן" חברו לצעירים מזרחים משכונת מוסררה הירושלמית, ובעזרת המרת רעיון "מלחמת המעמדות" המרקסיסטית ל"מלחמת העדות" האשכנזית-מזרחית, ביקשו ליצור עם צ’רלי ביטון, [[סעדיה מרציאנו]] וחבריהם ממוסררה מוקד הזדהות משותף המבוסס על שלילת הציונות. "דיברנו אתם על שמאל", כותב שמשון ויגודר, אחד משלושת הסטודנטים יוצאי מצפן, "על מאבקים אנטי-קולוניאליים, על דיכוי התרבות המזרחית, ועל האינטרס של התרבות השלטת לסכסך בין מזרחים לערבים"{{הערה|[https://mida.org.il/2014/11/12/%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA/ בגידת המזרחים החדשים, גלעד צוויק ומשה איפרגן, 12 בנובמבר 2014  סידרת הטלוויזיה "ערסים ופרחות – האליטות החדשות" מציגה את “המזרחים החדשים” כתת-תרבות של התקרבנות ובכיינות חסרת מודעות] מידה כתבות, תחקירים, ניתוח}}.
+מגיל 16 היה חבר ב[[מצפן (ארגון)|מצפן]]{{הערה|[https://www.haokets.org/2013/01/18/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A3-%D7%94%D7%96%D7%94-%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%99%D7%93%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/ "איך הקוף הזה מדבר על אידיאולוגיה שצמחה באירופה"]  העוקץ (יוסי דהאן, [[איציק ספורטא]]), מאמר: [[רון כחלילי]], 18 בינואר 2013}}, בגיל 21 עבר לפנתרים השחורים עם אחיו מאיר. ב-[[1971]] נעשה ניסיון ראשון של השמאל הקיצוני לגרור לשורותיו חלק מהמזרחים. שלושה סטודנטים פורשי קבוצת ה[[שמאל רדיקלי| שמאל הרדיקלי]] "מצפן" חברו לצעירים מזרחים משכונת מוסררה הירושלמית, ובעזרת המרת רעיון "מלחמת המעמדות" המרקסיסטית ל"מלחמת העדות" האשכנזית-מזרחית, ביקשו ליצור עם צ’רלי ביטון, [[סעדיה מרציאנו]] וחבריהם ממוסררה מוקד הזדהות משותף המבוסס על שלילת הציונות. "דיברנו אתם על שמאל", כותב שמשון ויגודר, אחד משלושת הסטודנטים יוצאי מצפן, "על מאבקים אנטי-קולוניאליים, על דיכוי התרבות המזרחית, ועל האינטרס של התרבות השלטת לסכסך בין מזרחים לערבים"{{הערה|[https://mida.org.il/2014/11/12/%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA/ בגידת המזרחים החדשים, גלעד צוויק ומשה איפרגן, 12 בנובמבר 2014  סידרת הטלוויזיה "ערסים ופרחות – האליטות החדשות" מציגה את “המזרחים החדשים” כתת-תרבות של התקרבנות ובכיינות חסרת מודעות] מידה כתבות, תחקירים, ניתוח}}.
 לקראת ההפגנה הראשונה האחים ויגודר הלכו ל[[משטרת ישראל|משטרה]] כדי להשיג אישור להפגנה, המשטרה שלחה אותם ל[[עיריית ירושלים|עירייה]] ובעירייה, ביקשו מ[[צ'רלי ביטון]] את הרשימה של חברי הקבוצה וביקשו לדעת מה כל אחד רוצה. "הציעו להם דירות, [[מכונית|מכוניות]], רק שלא יעשו רעש". את האישור לאותה הפגנה הם לא קיבלו.

	הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
	אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.