ויקיפדיה:הכה את המומחה

לפני העלאת שאלה אנא בדקו האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.

ארכיונים של הכה את המומחה

רשימת הארכיונים  דפי ארכיון של הכה את המומחה ארכיון כללי 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161 162 163 164 165 166 167 168 169 170 171 172 173 174 175 176 177 178 179 180 181 182 183 184 185 186 187 188 189 190 191 192 193 194 195 196 197 198 199 200 201 202 203 204 205 206 207 208 209 210 211 212 213 214 215 216 217 218 219 220 221 222 223 224 225 226 227 228 229 230 231 232 233 234 235 236 237 238 239 240 241 242 243 244 245 246 247 248 249 250 251 252 253 254 255 256 257 258 259 260 261 262 263 264 265 266 267 268 269 270 271 272 273 274 275 276 277 278 279 280 281 282 283 284 285 286 287 288 289 290 291 292 293 294 295 296 297 298 299 300 301 302 303 304 305 306 307 308 309 310 311 312 313 314 315 316 317 318 319 320 321 322 323 324 325 326 327 328 329 330 ארכיון מתמטיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פיזיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון ביולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פסיכולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

• נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
• השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
• חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
• שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
• בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
• שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
• שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

הוספת שאלה בנושאים כלליים הוספת שאלה במדעים מדויקים שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:

תיעוד תבנית מצב הטיפול

אופן השימוש {{מצב|טופל|חיים 7|חיים}} ← מצב טיפול: טופל מטפל: חיים התבנית מקבלת שלושה פרמטרים. מצב טיפול אחד מהבאים: חדש מצב טיפול: חדש בטיפול בעבודה הוכלל בדף השיחה בדף השיחה במעקב דיון פתוח בדיון מצב טיפול: בטיפול טופל תוקן {{תוקן}} נפתר בוצע {{בוצע}}הועבר נענה מצב טיפול: טופל דיווח שגוי שגוי לא טעות לא שגיאה לא תקלה לא בוצע {{לא בוצע}} שם שגוי מגבלה טכנית לא יבוצע לא ערך פרסום פרסומי פרסומת לא יקרה לא הועבר נמחק לא יועבר מצב טיפול: דיווח שגוי הצעה הצעות הצעה לשיפור הצעות לשיפור הצעת שיפור הצעות שיפור מצב טיפול: הצעה לשיפור כבר דווח כבר נענה בקשה חוזרת כפילות כפלישן לא נענה לא טופל ישן, לא נענה ישן, לא טופל דיווח חוזר מצב טיפול: כבר דווח לא ניתן לטפל ללא תוכן ללא מענה בלי תוכן דרוש מקור {{מקור}} אין מקור לא ברור {{הבהרה}} לא בשל לא מוכן חסר מידע מצב טיפול: ללא תוכן אחר דיון סגור דיון להעברה להעברה מצב טיפול: אחר שם המטפל - אופציונלי שם תצוגה - אופציונלי ראו גם קידוד צבעים: {{מצב/צבע}} קטגוריות על פי קבוצות: {{מצב/צבע/קבוצות}} {{מצב/שאלה חדשה}} {{מצב/בקשה חדשה}} {{מצב/דיווח חדש}} דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית ויקיפדיה:דיווח על טעויות |Gadget-wikibugs ויקיפדיה:דלפק ייעוץ ו{שאלה חדשה ויקיפדיה:הכה את המומחה {שאלה חדשה ויקיפדיה:סדנה לגרפיקה {בקשה חדשה ויקיפדיה:חממה /בקשה חדשה/בקשה וק:הדט ויקיפדיה:חממה/בקשה חדשה

---

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף

מדען פרטי

עקרונית, אין חובה כזאת שכותב של מאמר מדעי יהיה בעל תואר מוכר או איש סגל באוניברסיטה. נכון? כל אחד יכול להגיש מאמר לכתב עת.

אבל: האם היו מקרים במציאות שבהם התפרסם מאמר מדעי על ידי אדם שאינו חבר במכון מחקר (לרבות מגזר פרטי, מעבדות וחברות מסחריות)? מה הוא אמור לכתוב ב-affiliation?

(לצורך העניין, נניח מצב שבו אדם בוגר מדע חושב על רעיון חדש, כותב בעצמו מאמר לבד ולמחקר שלו יש ערך מדעי.) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש מקרים, גם אם הם לא נפוצים במיוחד. היחידי שעולה כרגע במוחי, והוא גם לא תשובה נכונה לגמרי: w:Emily Rosa. היא הגתה את הרעיון ויזמה והשתתפה בצורה פעילה במחקר, ולמחקר יש ערך מדעי. אבל ברור שהמאמר לא נכתב לבד. Tzafrir - שיחה 15:43, 30 בנובמבר 2020 (IST)

קראתי את הערך בוויקיפדיה האנגלית. מי שמאמין שבת התשע הגתה וביצעה את המחקר לבדה הוא פתי גמור. חבל שהאנציקלופדיה נופלת בשבי המעשיות האלה. עוזי ו. - שיחה 15:56, 30 בנובמבר 2020 (IST)

לעצם העניין, הייתה שאלה על ה־affiliation. במאמר היא מופיעה כמחברת עם שיוך של תלמידת בית ספר. שני הוריה מופיעים עם השתייכויות שנראות לי מונפצות למדי: נראה שהם היו חייבים להמציא לעצמם שיוך. ואולי יש גם משמעות לתאריך הפרסום (1 באפריל). Tzafrir - שיחה 16:20, 30 בנובמבר 2020 (IST)

ישנו אפקט מפמבה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:11, 30 בנובמבר 2020 (IST)

המאמר של מפמבה פורסם תחת מסגרת College of African Wildlife Management, והמאמר של רוזה מציין את הבית ספר שלה. ככה ששני המקרים הם לא בדיוק מה שאני מתאר: מצב שבו איש פרטי (שלא עובד בשום מכון מחקר, או מוסד אקדמאי, לרבות בית ספר) מבצע מחקר אמתי ומפרסם אותו בכתב עת מדעי. התסריט לא כזה מופרך: האקדמיה מכשירה מאות חוקרים. חלק גדול מהם הולך לתעשייה טכנולוגית, אבל בזמנם החופשי הם יכולים לפרסם מאמר. מתמטיקאים לדגומה לא צריכים שום מעבדה בשביל לערוך מחקרים. 213.55.224.171 18:43, 30 בנובמבר 2020 (IST)

המצב שאתה מתאר בהחלט קיים, אם כי לא נפוץ. בדרך כלל האפיליאציה חיכתב כ"חוקר עצמאי". Reuveny - שיחה 20:12, 30 בנובמבר 2020 (IST)

אאל"ט, איינשטיין פירסם את מאמריו הראשונים בזמן שעביד במשרד הפטנטים ולא במכון מחקר.יואלפ - שיחה 08:18, 1 בדצמבר 2020 (IST)

ומה לגבי סריניוואסה רמנוג'אן? Gil mo - שיחה 23:18, 3 בדצמבר 2020 (IST)

נתב"ג: אם יש לי מזון בתיק, צריך ללכת למסלול האדום?

הבנתי שלפי חוקי המכס, מותר להכניס רק עד 3 ק"ג של מזון, כשכל סוג מזון הוא לא יותר מ-1 ק"ג. נניח ויש לי נקניק במשקל 1.2 ק"ג וגם צנצנת עם ריבה בגדול 2 ק"ג וגם חצי קילו גבינה צהובה: האם עלי לעבור במסלול האדום?

אם כל המזון הנ"ל הוכן בבית ואין עליו תווית מחיר, מה המס שעלי לשלם? 213.55.224.178 23:31, 4 בדצמבר 2020 (IST)

מה קורה לאוכלוסיית פוארטו ריקו?

בערך האנגלי שעוסק באוכלוסיית מדינות ארה״ב מפורטת האוכלוסיה לפי מדינה, עם ערכים מהצנזוס של 2010 והערכות מ-2019. אוכלוסיית ארה״ב הכוללת גדלה בתשע השנים האלה בקצת יותר משישה אחוזים, בשיעורים מאוד שונים בין מדינה למדינה. אבל כל המדינות חוץ מארבע גדלו בשיעור כלשהו - החריגות הן אילינוי, קונטיקט, מערב וירג׳יניה ו-ורמונט. בקונטיקט ו-ורמונט השיעור זניח; באילינוי מדובר באחוז, ובמערב וירג׳יניה בשלושה. מנגד, נראה שהאוכלוסיה בטריטוריות של ארה״ב מתכווצת - רק גואם ודי.סי. גדלו; מבין אלה שקטנו, בולטת פוארטו ריקו, עם ירידה של יותר מ-14% באוכלוסיה תוך פחות מעשור! פוארטו ריקו אינה סמואה האמריקאית או איי מריאנה, והקיטון הזה מייצג חצי מיליון אנשים, המספר הכי גדול בפער. לאן הלכו האנשים האלה, ומדוע? יש תיעוד של נתונים כאלה? הגירה מפוארטו ריקו לארה״ב היבשתית היא לא סיפור חדש, אבל האם משהו השתנה בעשור האחרון? Eyalweyalw - שיחה 00:25, 5 בדצמבר 2020 (IST)

מין הסתם העובדה שההכנסה החציונית בפוארטו ריקו היא פחות משליש מההכנסה החציונית הממוצעת בארה"ב היא מניע אדיר להגירה לארה"ב היבשתית. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:46, 5 בדצמבר 2020 (IST)

אאל"ט פוארטו ריקו נפגע מאוד מהוריקנים בשנים האחרונות, מה שגרם להגירה מוגברת ממנו.יואלפ - שיחה 07:52, 6 בדצמבר 2020 (IST)

אילן - שליש?! עדיף כבר לעבור למקסיקו... לא ידעתי שהפערים גדולים כל-כך, ואם כך זה באמת הגיוני. בכל מקרה - מעבר בין פוארטו ריקו לארה״ב היבשתית הוא פתוח לחלוטין? האם ידוע לך על מקום בו אפשר למצוא את שיעור המעבר הזה? יואל - כנ״ל. זה הגיוני, האם אתה מכיר מקום שמראה זאת? Eyalweyalw - שיחה 23:02, 6 בדצמבר 2020 (IST)

למיטב ידיעתי לפורטו ריקנים יש אזרחות ארה"ב לכל דבר ועניין, והם לא זקוקים לאישור הגירה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:22, 6 בדצמבר 2020 (IST)

אין לי מקור בשלוף. זכור לי שראיתי סיפורים בתקשורת על הזנחת פוארטו ריקו ע"י הממשל בארה"ב, וההגירה שנגרמה בעקבות זה. יואלפ - שיחה 08:19, 8 בדצמבר 2020 (IST)

אכן, תושבי פוארטו ריקו הם אזרחי ארצות הברית לכל דבר ועניין, וזכויותיהם אינם שונות מזכויות כל אזרח אמריקאי שמתגורר מחוץ לגבולות ארצות הברית (למשל, כמו מאות האלפים מהם הגרים בישראל). אם יש להם כתובת רשומה בתוך אחת מ-50 המדינות, הם גם יכולים להצביע ככל אזרח אחר באותה מדינה. המעבר בין המדינות פתוח בדיוק כפי שהוא פתוח לכל אזרח אחר. הבעיה היא כספית, מדובר במקום עני מאוד, וזה דוחף את הצעירים להגר, בעיקר לפלורידה השכנה. נילס אנדרסן - שיחה 12:52, 12 בדצמבר 2020 (IST)

הגדרת הנקודה בגיאומטריה

נקודה אולי נתפשת כאובייקט "תמים" אבל אני חושב שיש בה הרבה עומק; אני גם חושב שהדיון על איך להגדיר אותה מזכיר את הדיון על האם להגדיר את המספר 0 כמספר בקבוצת המספרים הטבעיים או לא.

האם נקודה במישור היא בעצמה מעגל (המעגל הקטן ביותר עד כדי שאין במרכזו כל חלל)? הרי היא בטח לא קו ישר או משולש או ריבוע וכדומה כי אלה כוללים שתיים או יותר נקודות. בתודה וברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נקודה היא חסרת אורך, רוחב ועומק. נקודה. כהערת אגב, ערך שמתחיל במילים „נקודה היא מושג יסודי, שאינו מוגדר ואין צורך להגדירו״ לא תורם להבנת המושג. Tzafrir - שיחה 12:38, 5 בדצמבר 2020 (IST)

אני מאד מסכים איתך לגבי ביקורתך על הערך העוסק בנקודה בגאומטריה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קשה להתייחס לנקודה כמעגל, כי מעגל מוגדר ע"י המושג נקודה, וזו תהיה הגדרה מעגלית. נקודה ידועה כישות בעלת 0 מימדים. מה שיכול להגדיר אותה הוא רק קואורדינטות. (¯`gal´¯) - שיחה 12:40, 6 בדצמבר 2020 (IST)

איזה אפס? ٠ או 0? (מצטער. לא התאפקתי בגלל ההגדרה המעגלית). Tzafrir - שיחה 15:38, 6 בדצמבר 2020 (IST)

רק שזה יותר "מעגל" בקונוטציה של גרפים, שלא ממש נראה כמו מעגל. הקשר היחיד הוא אולי שהוא מקיף משהו, או מתחיל ומסתיים באותו מקום. (¯`gal´¯) - שיחה 12:22, 7 בדצמבר 2020 (IST)

הגדרת הנקודה היא סוגיה הרבה יותר מורכבת מהשאלה האם אפס "נחשב" למספר טבעי או לא (התשובה לזה: מה זה משנה).

אחרי שהגדירו מושגים גאומטריים מורכבים כמו מעגל וריבוע, אפשר לראות בנקודה מעגל בעל רדיוס אפס, או ריבוע מנוון (שכל קודקודיו שווים זה לזה). אבל מה יעשה מי שבאמת אינו יודע מהי הנקודה הגאומטרית? מנקודת המבט של הגאומטריה הקרטזית (המבססת את הגאומטריה על מערכות המספרים), נקודה היא זוג סדור של מספרים ממשיים. אבל מנקודת המבט של הגאומטריה האקסיומטית, נקודה היא באמת מושג יסודי, המוגדר רק לפי תכונותיו בהשוואה למושג הקו הישר (שגם הוא מושג יסודי). עוזי ו. - שיחה 16:20, 6 בדצמבר 2020 (IST)

עוזי, בהתאם לכך שהמישור המתמטי הוא הפשטה של המרחב הפיזקלי אני מציע שמושג הנקודה הוא הפשטה של חלקיק אלמנטרי מסוים שאולי טרם התגלה שאנו בני האדם "מחווטים" להבין. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם מדובר בהפשטה, לשם מה צריך להעמיס עליה הנחות מיותרות? מושג הנקודה יכול להיות הפשטה של חלקיק אלמנטרי שכן התגלה, ושאנו בני האדם כן יכולים להבין. עוזי ו. - שיחה 18:19, 6 בדצמבר 2020 (IST)

יכול להיות של כזה שהתגלה או של כזה שלא - לא יודע; מבחינתי טוב להציג את שתי האופציות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אפשר להתייחס לזה בתור פיקסל, או למה שיכול להוות כזה בפיזיקה, כמו חלקיק, אבל גם חלקיק, גם אם ניקח את החלקיק הכי קטן שמרכיב חלקיקים יותר גדולים, תופס נפח (בניגוד למסה, שיש חלקיק שהוא חסר מסה - פוטון), מה שאין לנקודה, אבל כמובן שאין משמעות למשהו יותר קטן פיזיקלית מבחינת חומר, מבחינת מיקום יכולה להיות. (¯`gal´¯) - שיחה 18:40, 6 בדצמבר 2020 (IST)

אם כבר אפשר להתייחס אליה כחור שחור. באמת נקודה אינה מוגדרת והיא שונה מהקבוצה הריקה. אפשר להתאים אותה לאיזה מודל שתרצה ובלבד שיתקיימו האקסיומות של הגאומטריה בצורה עקבית. ראו גם מערכת האקסיומות של הילברט#האובייקטים היסודיים.--יהודה „ שיחה < כ"ב בכסלו ה'תשפ"א • 09:06, 8 בדצמבר 2020 (IST)

כנראה התכוונת לסינגולריות נקודתית. (¯`gal´¯) - שיחה 10:49, 8 בדצמבר 2020 (IST)

קיום של אלוהים (לוגיקה)

זאת לא שאלה בנושא דת, אז בבקשה להתנהג בהתאם.

1) יש טיעון (שהוא מין הוכחה) לפיה אם מגדירים את אלוהים במושלם, כלומר כמישהו שאין לו שום חסרים, אז הוא חייב להיות קיים לפי ההגדרה. כלומר מכיוון שלא חסר לו דבר, לא יכול להיות שחסר לו את הקיום עצמו. מישהו מזהה את הדבר שאני מדבר עליו?

2) האם יש הוכחות לוגיות נוספות בסגנון? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לטעמי, הקב"ה יכול להתקיים גם כאנרגיה. ראה למשל 2001: אודיסיאה בחלל. דוריאן • DGW – Talk‏ 13:36, 5 בדצמבר 2020 (IST)

יש לנו הפניה הוכחות לקיומו של אלוהים שמפנה לתוך הערך אלוהים. Tzafrir - שיחה 15:16, 5 בדצמבר 2020 (IST)

מצאתי שם את הערך "הטיעון האונטולוגי" בקישור שנתת. שזה השם של מה שיפשתי. תודה. אשמח לעוד הוכחות בסגנון

מכיוון אחר: לדעתי לפחות, הניסוי המחשבתי של החדר הסיני מוכיח שתודעה היא מטאפיזית (זה נכון ללא קשר לשאלה האם החדר מודע או לא). א. זה מביא להכרה שהמטאפיזי קיים. ב. זה מעלה את השאלה האם תודעה היא אך ורק פרטית, או שקיים מבנה על. ג. אם קיים מבנה על של התודעה, הוא מה שמכונה אלוהים. סכום בעל תודעה של הכל שבכל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:01, 5 בדצמבר 2020 (IST)

למה לדעתך החדר הסיני מוכיח שתודעה היא מטפיזיות? לדעתי הוא רק שומט את הקרקע תחת הטיעון שבינה מלאכותית חזקה ניתנת למבחן באמצעות יכולת לתקשר. אולי אתה רואה משהו שאני לא? אם כבר ניסוי מחשבתי שמוכיח שקיימים מדורים בתודעה שאינם מסתמכים על לוגיקה טהורה וידע פיזיקלי (כלומר פיזיקליזם) זה החדר של מרי: קיים ידע ניסיוני טהור (חושי) שאינו יכול להיות מסקנה של אינפורמציה מדעית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:00, 5 בדצמבר 2020 (IST)

גם החדר של מרי, זה נכון, אבל גם החדר הסיני. יש שתי אפשרויות בלבד: 1. לחדר יש הבנה, כלומר יש תודעה. אם זה כך, אין שום הסבר איך נוצרה התודעה הזו ומניין היא הגיעה. כל מה שיש זה שבנינו מחשב עם אלגוריתם סופר־סבוך - ולכן הוא מספק תשובות - אבל זה לא מחייב קיום תודעה. אז אם יש תודעה היא מחוץ להסבר הפיזי. כמובן שהאפשרות השנייה מראה באופן ישיר יותר שאין קשר בין מיחשוב ועיבוד נתונים לשאלת התודעה - כלומר שוב נותרנו עם התודעה כעניין מטאפיזי.

יש פה נקודה עדינה מעט שקל לפקשש. אם המוח הוא רק מערכת פיזית, ניתן למפות אותו למחשב, ליצור סימולציה מושלמת. יש תוצאים קוונטיים שמחייבים שימוש בהסתברויות, אבל זו לא בעייה מפני שאנו יכולים לתת לאיש שבחדר קוביות להטיל ושימוש בתוצאה באלגוריתם. לכן - אם החדר הסיני אינו בעל תודעה גם המוח נטול תודעה. גם ההיפך נכון - אם קיימת תודעה לאדם היא אינה מוסברת בשום אלמנט באלגוריתם, גם לא באלגוריתם כולו - מפני שאין שום פתרון שמתקרב לתקפות מתמטית או לוגית לשאלה - איך בדיוק תודעה השתרבבה לעניין.

סירל טען ש"איכשהו המוח מפריש תודעה". איני יודע איך בדיוק הוא הצליח ליישב זאת עם העובדה שהמוח ניתן לסימולציה מושלמת בהינתן עוצמת מיחשוב גדולה דיה ומידע מדויק על מבנה של מוח (מוח בודד די בו לצורך העניין). גם טיעונים אחרים נופלים בקלות וקשה להבין את אלה שטוענים אותם. טיעון הרובוט למשל, נופל בשל התזה של צ'רץ'-טיורינג: את כל הקלט/פלט/עיבוד של החדר שבתוך הרובוט ניתן למפות למכונת טיורינג, שאותה ניתן למפות לחדר הסיני הבסיסי. כלומר לא שינינו שום דבר בניסוי המחשבתי.

כך או כך, אנו נותרים עם תודעה כמשהו מטאפיזי. לא צריך את הנתיב של דקארט עם "אני חושב משמע אני קיים" (שגם הוא נכון כשלעצמו. בסופו של חשבון כל מה שאני יודע בוודאות זה שאני קיים. כל דבר מעבר לזה יכול להיות אשלייה ותו לאו, כולל קיומן של תודעות נוספות סביבי, ובכלל קיום אמיתי של "סביבי"). אישית עבורי מרגע שיש לי הוכחה שהמטאפיזי קיים, כל האמירות לגבי "חבר דמיוני" וכך הלאה הופכות למגוכחות. אמנם אין לי הוכחה שאלוהים קיים, אבל יש לי הוכחה שיש מטאפיזי וקיום אלוהים הופך להיות אפשרות סבירה מאד. זה לא אומר כלום על טבעו של אלוהים מבחינת דברים שמאד מהותיים עבורנו, כמו למשל טוב ורע - זו כבר אמונה שלי, לא ידיעה וגם לא אפשרות רציונלית. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:23, 5 בדצמבר 2020 (IST)

לא ברור לי איך אתה פוסל את האפשרות הראשונה. נראה לי שאתה מניח קיום של תודעה לא מכנית ואז מסיק שאי אפשר לבנות מכונה שתציג תודעה. בינתיים חקר המוח (בכל הרמות השונות, מהפסיכולוגיה עד לביולוגיה) מתקדם ואנחנו מבינים קצת יותר טוב איך הוא עובד. אין שום רמז לקיומה של תודעה חוץ גופית (לדוגמה: אנחנו מכירים המון כשלים מוחיים, כולל מוות מוחי לסוגיו, אבל לא ידועה דוגמה לגוף ללא תודעה מתפקדת. או עם תודעה חצי מתפקדת). אני לא רואה שום סיבה עקרונית (להבדיל מהמון סיבות מעשיות) למה אי אפשר לסמלץ מוח אנושי. Tzafrir - שיחה 21:45, 5 בדצמבר 2020 (IST)

לא קראת את שכתבתי.

א. אין מחלוקת שניתן לסמלץ מוח - כתבתי זאת בפירוש.

ב. על מנת להוכיח שהסימולציה מייצרת תודעה יש להציג מבנה מסודר שמסביר את התופעה. אם אפילו סימולציה שעוברת כל מבחן טיורינג שהוא לא מספקת לכך תשובה, הטענה שייצרת תודעה אינה ניתנת להוכחה ולהסבר. מדובר בפסאודו מדע במקרה הטוב.

ג. המסקנה היחידה מכך היא שהתודעה אינה ניתנת להסבר אלגוריתמי, יהיה מה שיהיה (ראה בהמשך). בשום מקום אין צורך להניח מראש שלסימולציה אין תודעה וממילא הטענה שלך "נראה לי שאתה מניח קיום של תודעה לא מכנית" שגויה. העובדה שהתודעה אינה מכנית היא מסקנה, לא הנחה.

ד. ההתקדמויות בחקר המוח אינן מעלות ואינן מורידות. אנחנו נעולים בבעיה שאין לה פתרון שהצורה היחידה למדוד קיום של תודעה הוא להיות אותה תודעה. לכן המשפט "לא ידועה דוגמה לגוף ללא תודעה מתפקדת. או עם תודעה חצי מתפקדת" מופרך לחלוטין. אינך יכול למדוד תודעה, וניסוי החדר הסיני מראה שחקירה חיצונית אינה מספקת תשובה לשאלה.

כל חקירה מעבר לזה חייבת להסתמך על הנחה - להניח אחת משתיים - לחדר הסיני יש תודעה - וקיבלנו תופעה נטולת הסבר, ועל כן מטאפיזית. או שלחדר הסיני אין תודעה - ונפסלה האפשרות שסימולציה יכולה להיות מודעת, ושוב קיבלנו תודעה מטאפיזית. אין דרך לצאת מזה. המסקנה מכל זה יחד היא שהפער בין אובייקט לסובייקט אינו ניתן לגישור בחקירה מדידה. זה, בהגדרה, מטאפיזי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:05, 5 בדצמבר 2020 (IST)

שוב: יש לך הנחה סמויה שסימולציה של מוח לא יוצרת תודעה (כל עוד לא הוכח אחרת). שאלת הבהרה: באיזה שלב באבולוציה נוצרה לדעתך תודעה? Tzafrir - שיחה 04:57, 6 בדצמבר 2020 (IST)

אנסח מחדש - אפשר שהסימולציה יוצרת תודעה. אך מכיון שאיננו יכולים למדוד זאת אנחנו נשארים עם תופעה שאינה ברת מדידה. ללא אפשרות למדידה אתה נשאר עם תופעה שמחוץ למדע, כלומר מחוץ לפיזיקה, כלומר מטאפיזיקה.

אין לי תשובה שהיא מעבר להשערה לשאלה "באיזה שלב באבולוציה נוצרה לדעתך תודעה". ההשערה שלי, שהיא השערה רופפת מאד, היא שהתודעה נוצרה ב"קפיצה הגדולה קדימה". הקפיצה הגדולה קדימה היא השערה שיש לה תמיכה אצל חלק מהחוקרים (ג'ארד דיימונד, למשל, תומך בה מאד), אבל יש גם לא מעט מתנגדים ואין קונצנזוס. ההשערה הזו גורסת שמאפיינים של תרבות הופיעו כמעט בבת אחת. לפני הקפיצה "ארגז הכלים" של הומו סאפיינס כלל את אותו סט כלים מצומצם, עם אותם עיצובים ואין תלות באיזו קבוצה/שבט מדובר. לאחר הקפיצה סט הכלים גדל מאד (למשל קרסי דיג ומחטי תפירה) ולא היה זהה בין שבטים, הופיעה האומנות שגם היא הייתה ייחודית לכל שבט. במלים אחרות, הופיעה מה שמגדיר תרבות. אבל זה רופף - קודם צריך לקבל את השערת הקפיצה הגדולה קדימה, ואז לחשוד שהגורם לקפיצה הוא הופעת התודעה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:07, 6 בדצמבר 2020 (IST)

זה שאנחנו לא יודעים למדוד כרגע לא אומר שזה א־פריורי מחוץ למדע. בעיקר מכיוון שאנחנו מתקדמים לאט לאט לכיוון של מדידה. הפסיכולוגים מצליחים להסיק לא מעט מסקנות מהקופסה השחורה הזו בעזרת ניסויים יצירתיים. וגם הקופסה פחות שחורה מבעבר, בעקבות מגוון אמצעי חישה ואף השפעה ישירה על נוירונים. למיטב הבנתי, יש כבר התחלה של הבנה של המנגנונים הנוירולוגיים של יצירת התודעה. Tzafrir - שיחה 15:27, 6 בדצמבר 2020 (IST)

Tzafrir, התודעה לא ניתנת למדידה. אתה מסתמך על מחקר עתידי על ידי אקסטרפולציה של מחקרים מהווה ועבר. אבל כל המחקרים מעידים רק על כך שיש קורלציה ברורה בין הגוף(המוח) והנפש. הם לא מוכיחים שהנפש היא "בתוך הגוף" וניסיון לכמת ולמדוד פיזקלית את עולמו הפנימי של האדם נידון לכישלון. נכון להיום אין מכונה שיכולה למודד תודעה, בדיוק כמו שנכון להיום אין משולש עם ארבע צלעות.

לנסות להבין תודעה על סמך מבנה המוח שקול לניסיון להבין טיול ג'יפים עם המשפחה על סמך מבנה המנוע. יש קשר מובהק, ידוע ולא מוטל בספק בין העולם הפנימי לעולם החיצוני, אבל עם זאת קשר זה אינו ברור לנו. אני חושב חוסר ההבנה המהותית הזאת (מהותית, כלומר לא הולכת להיתפר בעתיד) היא מה שאילן מכנה "מטאפיזי".

י. ליבוביץ' ניסח זאת. הוא חילק את היקום (כל מה שיש) לשני עולמות: חיצוני (גוף פיזי, "רשות הרבים") ופנימי (נפש, "רשות היחיד"). ידע נוירופיזיולוגי לא מקרב אותנו להבנת הקשר בין השניים, אלא רק מחריף את בעיית גוף-נפש (ראה: ישעיהו_ליבוביץ#גוף_ונפש). נדגים: פיזיולוגית יש פולס עצבי שבעקבותיו אדם מרגיש כאב. יש קורלציה ברורה בין פולס לבין כאב. אבל הכאב עצמו הוא של האדם בלבד והוא היחיד שמרגיש אותו. ראה כאן הסבר יותר מפורט. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:37, 6 בדצמבר 2020 (IST)

וזה נכון כי כך קבע ליבוביץ (לפני עשרות שנים)? אתה טוען שיכולתנו להבין את התודעה לא השתפרה מאז זמנו של ליבוביץ ועד ימינו?
יכול להיות שכל אדם הוא שונה, אבל בינתיים מצליחים למצוא מבנים ותהליכים די דומים במוחות של אנשים שונים. והמחקר המודרני מצטיין במיצוי והכללת מידע. בכלל לא ברור איך מיוצגים מושגים שונים במוח (לשם השוואה, אם ניקח תוכנית די מורכבת כמו דפדפן ונריץ אותה על אפילו שני מחשבים זהים, נקבל מבנים די שונים בזכרון, אם נסתכל ברמה של הביטים. ותוכנית מחשב היא משהו שנכתב על ידי אנשים במטרה להיות מובן). בהחלט סביר שאם נדע לנסח ולהבין רמת הפשטה מתאימה, נצליח למצוא מושגים בזכרון ותהליכי מחשבה. עולמות המושגים של אנשים שונים יכולים להיות מאוד שונים, אבל בהחלט סביר שיש כל מיני דברים בסיסיים משותפים.
ההנחה הבסיסית שלי מנוגדת להנחה הבסיסית שלך: אין כאן שום דבר מיוחד ועל טבעי. לא היתה שום השראה הלוהית לפני אי אילו עשרות אלפי שנים. פשוט הגענו לרמת מורכבות מספיק גבוהה של המוח.
(אבל מה אני כותב שטויות. ברור שלא נצליח לעשות את זה. עוד הרבה לפני זה, המכונות ישיגו תודעה ויחסלו אותנו) Tzafrir - שיחה 19:09, 6 בדצמבר 2020 (IST)

כלומר, אתה מניח מהתחלה את המבוקש... מעגלי משהו. העובדה הבסיסית, ליבוביץ' או לא ליבוביץ', היא שאיננו יכולים למדוד תודעה וזה אינו יכול להשתנות. אם אבוא ואטען שאין לי תודעה אין לך ולא תהיה לך דרך לבדוק אם אני משקר או דובר אמת. יתכן שמסתובבים בעולם מליארדי אנשים ללא תודעה, איננו יכולים לדעת זאת.

יש פה עניין עקרוני שנראה שאתה מתקשה להבינו: אני יכול לגלות (בתיקווה) כל עובדה פיזית על המוח. היא אינה מקדמת אותי בנושא התודעה יותר מהידיעה הבסיסית שאם צובטים אותך כואב לך. ידוע שיש גישור בין המדיד לבלתי מדיד, וכל התקדמות בנושא מה מדיד אינה מוסיפה שום הבנה בנושא הזה.

חזרה לנושא מה מראה החדר הסיני: ייחודו של ניסוי החדר הסיני הוא בהבאת השאלה לרדוקציו אד אבסורדום. המעבד (האדם) אינו יודע סינית. האלגוריתם (ספר ההוראות) אינו יודע סינית. הזכרון (המחברת) אינו יודע סינית. אתה נשאר רק עם האפשרות המוזרה שאיכשהו הצירוף שלהם באורח פלא יצר תודעה יש מאין. שוב - נותרת עם הסבר מטאפיזי. התודעה הופיעה באורח פלא במערכת. אף חלק ממנה לא קיים במעבד או בספר או במחברת.

לא משנה אם אתה משער שאין תודעה לחדר הסיני (האפשרות הסבירה יותר, אבל אין דרך לבדוק את זה) או שיש לו. גם אם יש לו לא קיבלת תהליך פיזי שגרם להופעת התודעה. שים לב שאיני צריך אף הנחה מוקדמת. התוצאה מוסקת ללא הנחה למעט שיש דבר כזה תודעה.

נקודה אחרת לגמרי היא - יש המניחים שאלו שהטוענים שבעיית התודעה אינה ניתנת לפתרון ללא מעבר למטאפיזיקה מחפשים איזושהי נחמה של חיים־לאחר־המוות. אני מבקש לציין שאין במסקנה שתודעה היא מטאפיזית שום נחמה כזו. ראשית הידיעה שתודעה היא מטאפיזית לא אומרת שום דבר על כך שהיא ממשיכה להתקיים אחר המוות. שנית - וזה חמור יותר - אנחנו כבר יודעים, בזכות אותו מחקר שאתה מדבר עליו, שזכרונות בוודאות מאוכסנים באופן פיזי במוח. ככל הנראה גם האישיות - לפחות לחלקים ממנה זה כבר הוכח. עד כמה התודעה שלי ללא האישיות שלי וללא הזכרונות שלי היא אני? היא לא. אם קיימים חיים־לאחר־המוות הם משהו שלא ניתן להסיק אותו מהיות התודעה מטאפיזית.

המסקנה שלא ניתן להמנע ממנה היא שהתודעה מטאפיזית, ועל כן המטאפיזי קיים. אין פה שום מסקנה שיש בה איזושהי אמירה אמונית או מוסרית. אני אישית מאמין באלוהים, אבל זה מה שזה - זו אמונה, לא ידיעה. לעומת זאת אני יודע שהמטאפיזי קיים - וזו ידיעה, לא אמונה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ניסחתי את זה כהנחה. אבל הדגשתי גם את ההנחה הנגדית הסמויה של כל בני שיחי. דרך אגב, מבחינתי החדר הסיני אינו מפליא מרגע שתרגום מכונה הראה איך אפשר לתרגם בצורה אוטומטית. ליתר דיוק, על זה אני מדבר: ההנחה על תודעה מיותרת. אין שום שדון במכונת התרגום האוטומטי שמספק לה תודעה. אם תפרק אותה לרכיביה השונים, לא תמצא בה רכיב אחד בודד שיודע אנגלית או סינית. אבל למרות זאת, הצירוף של הכל ביחד מצליח לתרגם בין אנגלית וסינית. תודעה נוצרת ממכונה מאוד מורכבת. Tzafrir - שיחה 01:08, 7 בדצמבר 2020 (IST)

בערך כמו לשאול האם משפט פיתגורס נכון כי פיתגורס כתב אותו... מסקנות לוגיות לא פגות תוקף, אלא מופרכות על ידי אחרות. ספציפית, לא היתה שום התקדמות מהותית מאז תקופתו של לייבניץ בנושא מדידת תודעה. גם בתקופתו היו דוגמאות לכך שיש קשר בין התודעה לבין המוח. לאחר מכן, נמצאו עוד עשרות דוגמאות לאותה הקורלציה. בעתיד ימצאו ככל הנראה עוד מאות דוגמאות. אבל זה לא מהותי. הדרך היחידה ביקום לדעת על המתרחש בתודעה היא לשאול את הסובייקט מה הוא מרגיש. ובדוגמה שאילן נתן, אי אפשר גם להסיק את קיום התודעה באופן חד משמעתי מתקשורת. יתכן שמה שאנחנו מתייחסים אליו כתקשורת עם סובייקט אחר היא הפעלת מכונה באמצעות פקודות קוליות. וזה כלל לא רלוונטי אם המכונה כוללת נירונים ביולוגיים שהתפתחו מחלבונים מקודדי RNA, או רשת ניירונים מסומלצת על מחשב קוונטי.

יתכן שכל מה שעשינו כאשר אנו שואלים את המטופל "האם כואב לך" זה להפעיל אותו בפקודה קולית. אתה טוען (לצורך הדוגמה) שמצאת קורלציה מושלמת בין אות עצבי לבין כאב (זה יכולה להיות קורלציה בין כל תופעה גופנית לתופעה נפשית. כאב זה רק דוגמה קלסית). אני טוען שלא מצאת שום דבר מהסוג הזה. מה שכן, הצלחת למצוא קורלציה מלאה בין תגובה תופעה גופנית (אות עצבי) לבין תופעה גופנית (המטופל אומר שכאב לו/המופל זז/לחץ הדם של המטופל עלה/למטופל יורדות דמעות/די לניסויים בבני אדם דמיוניים). אפילו לא הצלחת להראות ברור שהמטופל מודע לתהליך. זאת מכוון שכל התופעות שאתה מודד הם בהגדרה פיזיקליות טהורות (הגדרה: גודל פיזיקלי הוא כל דבר הניתן למדידה מספרית). לא הצלחת לתאר קשר בין הגוף לנפש, אלא רק קשר בין הגוף לגוף.

ודבר אחרון, הוזכרו בדיון דברים מיסטיים ודתיים, כמו חיים לאחר המוות, קיום אל, בריאת עולם כדו'. הם לא רלוונטיים. עצם כך שאנחנו לא יכולים באמצעות התודעה שלנו להבין את התודעה שלנו לא מוכיחה קיום של על-טבעי. זה רק מוכיח שהכלי הפסיכי הזה שאנחנו מכנים פיזיקה (לרבות ניירופיזיולוגיה) אינו מצליח לתאר את כל מה שיש ביקום. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:21, 7 בדצמבר 2020 (IST)

אני לא הולך להמשיך את הדיון שסובב במעגלים. אבל מוצא חן בעיני איך הצלחנו לבלבל בין האריות הגדולים ליבניץ וליבוביץ. Tzafrir - שיחה 15:20, 7 בדצמבר 2020 (IST)

ג'וליו טונוני

דומי שכל משתתפי הדיון:אילן, קורבוס, צפריר והאלמוני אולי לא מכירים את התיאוריה של טונוני (תאוריית המידע המשולב ) לפיה לכל מערכת סגורה שיש בה תהודה יש תודעה כל שהיא; בגלל ה"תהודה" זה אולי סוג מתקדם יותר של Pan-Psychism (בו מדובר על תודעה לכל דבר בלי הכרח ל"תהודה") ואם אני לא טועה זה מבוסס על ההנחה שהיכולת שתתקיים תודעה אישית שלא ניתן למדוד חיצונית לכל תודעה בעצמה קשורה בקבוע פיזיקלי כל שהוא שלא הוברר דיו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מכיר רעיון פשוט הרבה יותר של לולאה מוזרה, מהספר גדל, אשר, באך ובערך לכך רמזתי. Tzafrir - שיחה 09:32, 7 בדצמבר 2020 (IST)

הרעיונות האלה, כמו גם הפסאודו-מדע שצפריר משום מה מאמין בו, נטולי כל ריגורוזיות. זו הכרזה בעלמא - "מערכת מורכבת מספיק היא בעלת תודעה". הביוספירה של כדור הארץ היא מערכת מורכבת הרבה יותר ממוח. האם לכדור הארץ יש תודעה? מה עם השמש? מדוע שלולאת משוב תייצר תודעה? כל הרעיונות האלו מצטיינים בכך שהם "אפילו לא שגויים". זו הפרחת דברים בעלמא. תוסיף לזה את העובדה שלא ניתן למדוד תודעה מבחוץ, בניגוד מוחץ לכל כלל של המתודה המדעית, ותקבל תשובה חקוקה באבן - כל הרעיונות האלו הם מיסטיקה פר אקסלנס. מחריד אותי שאנשים חכמים מתייחסים ברצינות לשטויות האלו. זה עוד יותר גרוע ממתנגדי החיסונים ואנשי הארץ השטוחה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:28, 9 בדצמבר 2020 (IST)

אילן, אני מציע בחביבות שקצת תירגע עם העניין - אני אישית לא טענתי נחרצות שהרעיון הזה נכון ובכל זאת אני חושב שמזלזל להשוות את זה עם אנשי הארץ השטוחה; אני לא מאמין שהארץ שטוחה וגם טונוני לא מאמין כך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה לא יותר מסוכן ממתנגדי חיסונים, באו לא נגזים. התנגדות לחיסונים היא תופעה מסכנת חיים. לא לעסוק בלוגיקה פורמלית ולעקוב אחרי עבודות בפילוסופיה מודרנית לא הרג אף אחד. הזכרת משהו שלא חשבתי עליו לפני והוא ממש מעניין: אני ואתה תבוניים (אני מקווה) ומסוגלים לנהל שיח רציונלי. אבל זה לא ברור מאליו שלמערכת שמורכבת מהרבה אנשים מודעים ותבוניים יש תודעה. כלומר האנשות כולה "טיפשה" וצפויה (יש תבניות סטטיסטיות מובהקות להתנהגות החברה), בזמן שכל אחד מאיתנו הוא בעל רצון חופשי ורציונלי כביכול. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:45, 9 בדצמבר 2020 (IST)

לא אמרתי מסוכן. זה לא מסוכן כלל. אמרתי מחריד. מזעזע אותי שאנשים חכמים מחזיקים באיידה פיקס כה אווילי. כבר היו דברים מעולם (למשל שאלת סופיות היקום. תכלס, מאז אולברס המסקנה הברורה היתה שהיקום סופי במרחב, או בזמן, או בשניהם. אבל עולם המדע לא היה מסוגל לקבל זאת לתקופה ארוכה מאד, כנראה מפני שזה הזכיר את התפיסה הדתית על בריאה). במקרה התודעה הכל כל כך ברור - איך אפשר לדבר על חקירה מדעית של גודל שאינו ניתן למדידה?? איך ניתן לטעון ברצינות שמערכת עיבוד מידע יוצרת תודעה כשאין אף הסבר לתהליך היצירה למעט נפנוף הידיים ש"מערכת מורכבת מספיק/לולאות משוב/רשתות נוירונים/אפקטים קוואנטיים" (וכך הלאה כיד הדמיון. לא המצאתי אף אחד מאלה, בכולם נתקלתי במאמרים וספרים של אנשים חכמים מאד) יוצרת תודעה?? זה לא דומה בכלל לחשיבה מדעית. זו אמונה מיסטית לכל דבר ועניין. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:07, 9 בדצמבר 2020 (IST)

בהכשרה פיזיקלית בסיסית (תואר ראשון) לא מדברים כלל וכלל על פילוסופיה. יותר מכך, המילים "פילוסופיה", "נפש/תודעה", "רצון חופשי" הם מילים גסות בפיזיקה שמדען מכובד לא אמור להגיד בשיח רציני. בזמני לקחתי קורס בחירה בפילוסופיה עם עודד בלבן, דבר ששינה בצורה ניכרת מאוד את התפיסה של הנושא. מרבית בוגרי מדעים מדויקים לא עוברים הכשרה בסיסית בנושא גוף ונפש ומתייחסת לפיזיקליזם ומטריאליזם כברירית מחדל. מונחים כמו קווליה לא מוכרים למשכיל בן ימנו. כך יוצא למעשה שחלק גדול משכבת האינטליגנציה כיום לא מודעת אפילו לכך שמתקיים דיון פילוסופי בנושא. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:14, 10 בדצמבר 2020 (IST)

מאותה סיבה שערימת נוירונים או גוש סיליקון יכולים ליצור פתאום תודעה. לא מדובר על סתם מערכת מורכבת אלא מערכת מורכבת שמטפלת במידע (מה זה בדיוק?). משיקולי אנטרופיה קיום ומעבר של מידע דורש תחזוקה שוטפת. לכן יש הסתברות די זניחה שסתם גוש חומר יעביר מידע על בסיס קבוע. Tzafrir - שיחה 15:21, 9 בדצמבר 2020 (IST)

החשיבה המעגלית הברורה לא מטרידה אותך? אתה הרי מניח את המבוקש - "עובדה שערימת נוירונים יוצרת תודעה, מכאן שערימת נוירונים יוצרת תודעה". מה עם חשיבה ביקורתית? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:10, 9 בדצמבר 2020 (IST)

אני לא מניח שקיימת תודעה. אני רואה שאנשים מדווחים על כל מיני חוויות דומות והדיווחים של האנשים הם הכלים שבהם אני יכול להשתמש. למיטב הבנתי, אבל זו סתם השערה פרטית שלי, המוח שלנו מתמחה ביצירת תמונת עולם אחידה ותמונת העולם האחידה הזו היא מה שאנחנו נוהגים לכנות התודעה. Tzafrir - שיחה 00:03, 10 בדצמבר 2020 (IST)

אה, אז הנה חלק מהפער. אני לא מניח שלאנשים אחרים יש תודעה. אולי לחלק אין. במיוחד זה שנראה סביר יותר ויותר שאנחנו חיים בסימולציה הספק שלי הופך סביר יותר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:48, 10 בדצמבר 2020 (IST)

מוח בצנצנת הוא מבחינתי אפשרות תאורטית אבל לא מעניינת. יש תמיד אפשרות שאני מוח בצנצנת, אבל אי אפשר לעשות שום דבר בעולם כזה, ואם אני מניח שאני לא, אני יכול להתקדם. השערת הסימולציה נראית בעיני גם היא כמשחק היפותטי. אבל לפי קו המחשבה שלי זה ממש לא משנה: אצלי כל עוד נוצרת תחושת „אני״ (שבאופן כללי כמעט כל האנשים מדווחים עליה), לא אכפת לי אם זה באמצעות גוש ניורונים או סימולציה ממוחשבת היפותטית. Tzafrir - שיחה 23:01, 10 בדצמבר 2020 (IST)

אילן, תוכל בבקשה לפרט למה נראה לדעתך יותר סביר שהיקום הוא סימולציה? תודה 147.234.130.234 17:15, 14 בדצמבר 2020 (IST)

לפי מה מחליטים על איזה דמות כותבים ערך בויקיפדיה?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב יש קריטריונים מסוימים שהדמות צריכה לעמוד בהם? נניח אני רוצה לכתוב ערך על המורה שלי, אני יכולה? או שהוא צריך להיות מישהו ידוע בעצמו? אני יכולה להוסיף את עצמי לאישים שנולדו בתאריך לידה שלי? מה הכללים לזה? תודה. ―הארמי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

להוסיף מישהו לרשימת הנולדים רק אם יש לו ערך בוויקי. ―46.114.151.249 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שלום הארמי, ראי ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים, ויקיפדיה:מדריך לעיצוב דפים/ביוגרפיות וגם ויקיפדיה:אוטוביוגרפיה. חזרתי • ∞ • שיחה 10:29, 6 בדצמבר 2020 (IST)

תודה! הארמי - שיחה 13:16, 6 בדצמבר 2020 (IST)

הערת אזהרה במדינות ללא טאבו כמקובל בישראל

האם נכון להגיד שהערת אזהרה (שאני מבין כפונקציה אפשרית של ייזהר הקונה) קיימת רק במדינות שיש בהן טאבו כמקובל בישראל ואם כן אז מהי החלופה במדינות שאין בהן טאבו כמקובל בישראל?

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין לי מושג. לערך הערת אזהרה אכן אין בינוויקי, למרות שמהערך מרשם המקרקעין ברור שירשנו את המרשם מהבריטים לא סביר להניח שהמצאנו את הרעיון הזה. Tzafrir - שיחה 15:29, 6 בדצמבר 2020 (IST)

יצוין שלפני כתיבת השאלה נכנסתי לערך הערת אזהרה לחפש בינוויקי ומשלא מצאתיו ביקשתי בדף שיחת הערך להוסיפו; רק לאחר מכן שאלתי את השאלה פה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כאשר מנגנון הערת האזהרה אינו קיים, ניתן לבצע את העסקה בזהירות רבה יותר, למשל על ידי העברת התשלום על ידי נאמן בהתאם לשלבים - למשל, שלב של פינוי הנכס, שלב של העברה ברישום המקרקעין (אם קיים) ושלב של כניסת הקונה לנכס. הדבר דומה במידה רבה לעסקה שבה מועבר תשלום לפני קבלת הסחורה. מובן שכשמנגנון הערת האזהרה אינו קיים, הסיכון לקונה גדול יותר. אסף השני - שיחה 16:59, 7 בדצמבר 2020 (IST)

האם יש מיני-רחפן הפועל כקליע?

אם סוכנות ביון רוצה להוציא מישהו להורג למה לירות מצלף בלב שטח האויב אם אפשר לשלוח רחפן קטן מאד ומהיר מאד שיופעל מרחוק להאיץ לתוך גוף האדם ולפעול כמעין קליע? זה בטח יכאב הרבה יותר מקליע אבל תאורטית-טכנית האם זה נושא עם ערך או שיש ערך על נושא דומה (לא רחפן מתאבד כפצצה)? בתודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מהירות לוע של רובים שונים גבוהה בהרבה (כפולה ואף משולשת) ממהירות הקול באוויר. רחפן רגיל לא מתקרב למהירות הקול. Tzafrir - שיחה 00:51, 7 בדצמבר 2020 (IST)

נדמה לי שאלון מאסק חשב על פיתוח של רחפנים מתאבדים. זה אמנם לא בדיוק מה ששאלת, כי קליעים לא תמיד מתפוצצים, וכאן הרחפנים מיועדים להתפוצץ בקרבת המטרה, אך הקונספציה דומה. אביתר ג' • שיחה • 11:12, 7 בדצמבר 2020 (IST)

עדכון: חיפוש באינטרנט העלה שחץ שנורה מקשת מורכבת יכול להגיע למהירות של 300 קמ״ש, כלומר בערך 85 מטרים בשניה, והוא עדיין קטלני (אבל פחות). אין לי מושג לאיזו מהירות יכול להגיע מטוס זעיר במסה של חץ (הוא צריך מספיק מסה כדי שפגיעתו תשפיע). Tzafrir - שיחה 13:51, 7 בדצמבר 2020 (IST)

הרחפן יכול לשאת צב למרומים ולהשליך אותו על פדחתו של היעד. עוזי ו. - שיחה 14:16, 7 בדצמבר 2020 (IST)

אני חושש שארגוני הגנה על בעלי חיים יטרפדו את המהלך הזה, שיכול היה להביא שגשוג למזרח התיכון ולהמריץ את שוק הצבים המנומנם. אילולא ארגונים אקטיביסטיים אלו, כבר היה יעיל יותר שהרחפן יסחוב תנין שיטרוף את המתנוקש. אסף השני - שיחה 16:27, 7 בדצמבר 2020 (IST)

האם הכוח של השרירים הוא לחץ מים?

כאשר שריר מתרחב ומתכווץ, האם מה שיוצר את הכוח הוא למעשה לחץ מים בתוך התאים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שריר יכול להתכווץ בצורה פעילה או לחזור למצבו המקורי (להתרחב). מנגנון הפעולה מוסבר בערך סרקומר. Tzafrir - שיחה 09:27, 8 בדצמבר 2020 (IST)

כמה עולה לשלוח מכולה עם תכולת בית?

כמה עולה פחות או יותר שליחה של מכולה מחו"ל לישראל, עם תכולת בית? סדר גודל: 1000 שקל, 5000 שקל? לא יודע איפה בודקים.

תאמר לנו באיזו חברת משלוח מדובר ואגיד לך איך לברר את המחיר. Gil mo - שיחה 22:33, 7 בדצמבר 2020 (IST)

אני חושב שמשתמש:Gil mo טעה בגישתו ואולי גרם להיסט הדיון שכן האנונימי לא ציין שהוא מעוניין לעבוד דווקא עם חברה ספציפית; הרצתי את השאלה ששאל האנונימי במנוע החיפוש של הדף ועברתי על עשרת התוצאות הראשונות ולא מצאתי משהו שקרוב לזה; האנונימי (שלדעתי עשה טעות בכותרת בכך שלא הוסיף גם לכותרת את הביטויים "מחו"ל" ו"בערך") שאל שאלה די טובה ואף רמז שהוא מוכן לחפש בעצמו תשובה אם ידע איפה מוטב לעשות זאת (השוואות מחירים בתחום ההובלות הבינלאומיות היא דבר שאני אישית אף פעם לא נתקלתי בו ואשמח ללמוד עליו בעצמי לידע כללי) וטיפ לשואל - נסה ליצור אימייל במבנה אחיד עם רשימה טבלאית מסודרת של סוג, כמות ומשקל משוער של הפריטים (למשל, שולחן, אחד, במשקל 10 קילו), העתק ושלח את האימייל למספר חברות ותשווה מחירים משוערים. איחול הצלחה בטוב. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מארצות הברית. חפש בגוגל "price of sending shipping container to israel". אסף השני - שיחה 00:31, 8 בדצמבר 2020 (IST)

https://www.icontainers.com/ship-container/israel/ , לדוגמא אסף השני - שיחה 00:34, 8 בדצמבר 2020 (IST)

לא טעיתי בגישתי, התשובה שלי ניסתה לענות (בלי להעליב) לתהייה ״איפה בודקים״. תשובה: ״בחברת משלוחים״. מקווה שעכשיו ברור. Gil mo - שיחה 09:20, 8 בדצמבר 2020 (IST)

באיזו חברת משלוחים? התשובה שלך מיותרת ולא מועילה. נראה שבמקום לנסות לענות, אתה מקפיד לעצבן או להעליב את האינטליגנציה של השואלים

באיזו חברת משלוחים שאתה רוצה, ללא הגבלה! Gil mo - שיחה 13:34, 8 בדצמבר 2020 (IST)

משתמש:Gil mo לדעתי טעית בגישתך בתגובה זו - אני מדגיש שזה עניין של דעות ולא של אמיתות אובייקטיבית נצחית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אלמוני יקר, אתה מתכוון שהשואל רצה לדעת מה דעתנו לגבי המחיר? או שרצה לדעת את המחיר? Gil mo - שיחה 23:42, 8 בדצמבר 2020 (IST)

לא זה ולא זה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אנא הסבר את עצמך, אנונימי. Gil mo - שיחה 07:13, 9 בדצמבר 2020 (IST)

אין לי מה להסביר מעבר לזה, אנונימי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שאלה בתזונה

א) למה פירות הופכים יותר טעימים כמה ימים לאחר הקניה?

ב) האם עודף משקל נעלם דרך הנשימה? כלומר התגובה הכימית היא שומן+חמצן= פד"ח ואז הפד"ח יוצא דרך הריאות החוצה?

א) כי הם ממשיכים את תהליך ההבשלה.

ב) בגדול כן, אם כי השריפה של שומן עוברת תהליכים נוספים בדרך, והפד"ח שנוצר אכן נפלט בנשימה. תוצרי שריפת השומנים כוללים גם מים שנפלטים במגוון מנגנונים. אסף השני - שיחה 00:36, 8 בדצמבר 2020 (IST)

נשלח אחר כבוד - פירוש

מה פירוש הביטוי "נשלח אחר כבוד"? נשלח בצורה מכובדת או להיפך? תודה, ר.

גם וגם, תלוי בקונטקסט. הביטוי המקורי משמעו ״בכבוד״, אך לעיתים משתמשים בו בציניות כדי לציין ״ברוך שפטרנו״. Gil mo - שיחה 07:54, 8 בדצמבר 2020 (IST)

האם מתנגדי חיסונים ינצחו בסוף?

נראה שכיום תנועת האנטי-חיסונים הולכת ומתחזקת. יותר ויותר אנשים מאמנים שחברות הפארם הם הרוע האולטימטיבי, רק רודפות אחרי רווח ומבחינתם חיסונים נועדו רק לפרנס ולא מעניין אותם בריאות הציבור. זה מתחבר לתאורייות קונספירציה מגוונות על סדר עולמי חדש וביל גייטס שמשתיל שבבים דרך הדור החמישי וכדו' וכדו'.

אבל זה שיותר ויותר אנשים מתחברים לרעיונות האנטי-חיסוניים זה פשוט מסוכן לציבור! האם בעתיד מתנגדי החיסונים יפרו את חסינות העדר שלנו על ידי כך שמסה קריטית של אנשים תהיה חשופה למחלות זיהומיות? עוד הפעם תהיה פה כולרה ודיפתריה? הקדחת והטטנוס יחזרו? 213.55.225.149 13:47, 8 בדצמבר 2020 (IST)

הנושא חשוב ומעניין, תוכל לשתף קישורים בהם ראית שהתנועה הולכת ומתחזקת? או שאולי זו רק תחושה? Gil mo - שיחה 13:51, 8 בדצמבר 2020 (IST)

ראה כאן את הסקר ואת הרייטניג של התגובות. ראה כאן את אותה התופעה. ראה כמה אנשים יש בקבוצות פייסבוק פה ופה. מדובר באלפי בני אדם. 213.55.225.149 14:47, 8 בדצמבר 2020 (IST)

לא הסתכלתי בקבוצות הפייסבוק, אבל שני הסקרים מאוד מצומצמים באנשים... ממש טיפה בים, מה גם שהאנשים לא נבחרו באקראי למתן התשובות, כך שהסקרים לא מצביעים על כלום. בנוסף, אמרת שיש מגמת עלייה והלינקים ששלחת מראים מצב נוכחי ולא מגמה. Gil mo - שיחה 15:50, 8 בדצמבר 2020 (IST)

יש כאן גם משוב שלילי: כאשר מתנגדי חיסונים מצליחים יותר מדי, נוצרים כיסים של חוסר חיסון. יש סיכוי לא מבוטל שאותם כיסים נחשפים לנושאי מחלה, והתוצאה היא התפרצות. התפרצות כזו מזכירה לאנשים את הצורך בחיסון. Tzafrir - שיחה 00:17, 10 בדצמבר 2020 (IST)

עוד נקודת מבט מעניינת, יש התחסנות טבעית למחלות קטלניות, אני חושב שדרך ברירה טבעית, כך שזה הרבה יותר איטי מחיסון מלאכותי. זה משהו שהיה אפשר לראות בעת פלישות למקומות שהיו מבודדים עד אז מאירופה, כמו אמריקה ואוסטרליה. הילידים נחשפו למחלות שלא היו מחוסנים כנגדם, בשונה מהפולשים. זה אחד הפקטורים שהכריעו לטובת הפולשים. (¯`gal´¯) - שיחה 14:35, 12 בדצמבר 2020 (IST)

סוגים כלליים של דחיסות פיקסלים בקבצי תמונה ובקבצי וידאו שמחשב יכול לבצע

נניח ויש לנו תמונת raster מלבנית שגודלה המקורי הוא 1000px X 500px ואנו רוצים ליצור לה thumbnail בגודל 100px X 50px:

שאלה 1

האם נכון להגיד שיש שלושה סוגים כללים ליצור thumbnail כזה:

• דחיסות פיקסלים מינימלית ברזולוציה "נמוכה" דרך מנגנון פשוט, כך שה-thumbnail ייראה "מכוער" ממסכים המסוגלים ל DPI גבוה
• מגוון דחיסות ביניים
• דחיסות פיקסלים "מקסימלית" ברזולוציה "גבוהה" דרך מנגנון מורכב, כך שה-thumbnail ייראה "יפה" ממסכים המסוגלים ל DPI גבוה

ישנם כמה אלגוריתמים לדחיסה משנות תרפפ"ו, כמו דגימת ריבועים ומיצוע שלהם. זה הרבה יותר פשוט מבינה מלאכותית. לגבי לגבי thumbnail שיראה טוב ברזולוציה גבוהה - זה בלתי אפשרי. לכל היותר ניתן לקבל תמונה מאד מטושטשת (יש אלגוריתמים גם לזה). לכל הפחות תמונה מגעילה שעשויה מבלוקים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:22, 9 בדצמבר 2020 (IST)

שאלה 2

האם בתוכנת MediaWiki בה בנויה ויקיפדיה המשתנה $wgResponsiveImages מאפשר לקבוע אם נבחר דחיסות מהסוג הכללי הראשון או מהסוג הכללי השלישי?

שאלה 3

לפני עשרה שנים בערך קראתי על טכנולוגיה שמפתח מדען ישראלי שמטרתה להפוך קבצי וידאו ישנים ב"איכות נמוכה" לכאלה בעלי איכות גבוהה (על אף שכמובן לא מדובר בגרפיקה וקטורית) - האם יש לזה קשר למה שתיארתי? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ידו בכל ויד כל בו?

מה משמעות החלק השני של הביטוי "יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ"? ידו בכל הכוונה שכל המתרחש מושפע ממעשו ידו של נשוא המשפט. אבל "יד כל בו" נשמע כאילו שהכל משפיע עליו וזה נשמע כאילו שהאיש המדבור מצטייר כאחד שכל אחד עושה בו ברצונו. או שהבנתי לא נכון? Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:56, 8 בדצמבר 2020 (IST)

רש"י: הכל שונאין אותו ומתגרין בו. 217.132.239.147 19:32, 8 בדצמבר 2020 (IST)

הייתה כבר שאלה קודמת על פרא אדם. עכשיו על „ידו בכל ויד כל בו״. מישהו רוצה לשאול משהו על „ועל פני כל אחיו ישכון״ (שנובא על בן יחיד)? בכל מקרה: מישהו שמעורב בהכל. Tzafrir - שיחה 21:10, 8 בדצמבר 2020 (IST)

מישהו שמעורב בהכל זה החלק הראשון של המשפט. אבל מה פשר החלק השני לא ברור. Corvus‏,(Nevermore)‏ 21:29, 8 בדצמבר 2020 (IST)

אאז"נ הוא מכה את כולם וכולם מכים אותו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:56, 9 בדצמבר 2020 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: זאת משמעות הביטוי בעברית מודרנית. בלשון המקרא, סביר יותר שהכוונה היא לאורח חיים אלים (כמו בפירוש רש"י שהביא האלמוני לעיל). "ידו בכל ויד כל בו" - הוא מכה בכולם וכולם מכים בו. השוו למשל לדברים יג, י; שמואל א כד, יב. ראובן מ. - שיחה 00:58, 9 בדצמבר 2020 (IST)

אוקי, אז לפי ההקשר המקורי, המשפט בסך הכל אומר "הוא מרביץ לכולם וחוטף מכות מכולם". אז איך זה שהוא הפך היום ל"איש העולם הגדול"? או שאולי אני ממציא ולא הבנתי את הביטוי נכון מלכתחילה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:21, 9 בדצמבר 2020 (IST)

זה לא מאוד נדיר שלוקחים צירוף מילים מקראי ונותנים לו (בטעות או בכוונה) משמעות חדשה. המשמעות המודרנית דווקא הולמת למדי את הצירוף "ידו בכול", כשלעצמו ובמנותק מההקשר המקורי. ראובן מ. - שיחה 13:47, 9 בדצמבר 2020 (IST)

s:קטגוריה:בראשית טז יב. אבל השואלים התכוונו למשמעות בשפה המדוברת כיום.--213.8.112.230 13:29, 9 בדצמבר 2020 (IST)

החלק השני, למעט ה"ממציא". יש לי נסיון בדברים כאלה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:17, 9 בדצמבר 2020 (IST)

סתם שאלה - למה לא לעשות חיפוש פשוט בגוגל לפני ששואלים כאן?

האם נסית זאת בעצמך? התוצאות מצאו בעיקר תשובות של פרשנים, שזקוקים הם בעצמם לפרשני משנה ומתרגמים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:50, 9 בדצמבר 2020 (IST)

האם מותר להעלות בקבוק זכוכית לטיסה?

אסור להעלות לטיסה נוזלים מעל 100 מ"ל. אבל בקבוק זכוכיות ריק מותר? או שהוא חפץ מסוכן? 213.55.225.149 00:48, 9 בדצמבר 2020 (IST)

מותר. ואגב, מותר להעלות לטיסה נוזלים בכל כמות, בתנאי שיש לך אותם אחרי הבידוק הבטחוני (למשל, קנית קולה באולם שער הטיסה או מילאת בקבוק שני ליטר בשירותים). Gil mo - שיחה 07:15, 9 בדצמבר 2020 (IST)

הוחרמו לי נוזלים לאחר הבידור הביטחוני (שקניתי בדיוטי פרי) בבדיקה נוספת לפני העלייה למטוס.

אם הנוזלים נמצאים בתוך תיק העליה למטוס אין להם שום אפשרות להחרים לך. יתכן והלכת עם הבקבוק באופן גלוי? Gil mo - שיחה 10:46, 9 בדצמבר 2020 (IST)

ההיגיון בבידוק אבד באיזשהו שלב בהיסטוריה אני מבין. הכוונה היתה כמובן לבידוק בטחוני לפי הדיוטי. למה שאלתי לגבי זכוכית: כי ברור שהסכנה הפוטנציאלית מבקבוק זכוכית גדולה בהרבה מזאת של יוגורט 150 מ"ל באריזת פלסטיק ובגלל זה הגיוני שלא יאפשרו להעביר דווקא אותו. אבל אם אתם מדווחים שאין שום בעיה בהעברה של זכוכית, אז כל נושא הבידוק הוא לא יותר מחרטה מעצבנת. אם אני ארצה לבצע פיגוע במטוס: אז אני יכול פשוט לרכוש בקבוק וודקה בדיוטי, לרסק אותו ולקבל בו זמנית חומר בערה פזור במטוס ונשק חד ביד.

הזכרתם שלא אפשרו עליה למטוס עם בקבוק חשוף. האם הוא נקנה בדיוטי פרי? 213.55.225.149 13:34, 9 בדצמבר 2020 (IST)

ברור שזה חרטא. כל לפטופ הוא פצצה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:18, 9 בדצמבר 2020 (IST)

למה להתאמץ לרכוש בדיוטי? קח בקבוק מעגלת מכירת האלכוהול במטוס. או, תצית את המושב שלפניך גם בלי אלכוהול. למעשה לא חסרות דרכים לעשות דברים רעים. Gil mo - שיחה 14:19, 9 בדצמבר 2020 (IST)

להצית את המושב לוקח הרבה זמן וזה יספיק לאנשי הצוות לנטרל את הסכנה. אבל לשבור בקבוק וודקה מזכוכית לוקח שניה. מעניין אם אותם הכללים המיושנים הולכים להשתנות בהמשך. אולי יש להם הגיון כלכלי, במטרה למנוע תחרות עם הדיוטי על אלכוהול ומוצרי הגינה. אשכרה פעם זרקו לי מיכל עם דואדורט, כשניתן לקנות אחד זהה לאחר הבידוק. 213.55.225.149 14:57, 9 בדצמבר 2020 (IST)

ההיגיון הוא, את בקבוק הדאודורנט שאתה הבאת מילאת בחומר נפץ, ובזה שקנית בדיוטי יש דאודורנט... Gil mo - שיחה 15:47, 9 בדצמבר 2020 (IST)

מה מיוחד בחיסונים נגד קורונה?

לפי מספר כתבות שקראתי, ישנו משהו שונה בחיסונים שפתחו החברות השונות נגד קורונה, על פני חיסונים שפותחו בעבר נגד מחלות אחרות. הבנתי שבחיסון זה לא לוקחים אתר מסוים בנגיף ומחדירים אותו לגוף, על מנת שיפתח כלפיו נוגדנים, ולא לוקחים וירוס "מומת" או מוחלש ומחדירים אותו לגוף כנ"ל. מהערך על חיסון נגד קורונה לא הצלחתי להבין מה כן, ואיך פחות-או-יותר החיסונים האלו עובדים. האם יש למישהו כאן מידע יותר ברור בעניין? אביתר ג' • שיחה • 12:23, 9 בדצמבר 2020 (IST)

בתמצית: חיסון בטכניקה יחסית חדשה (mRNA): https://www.ynet.co.il/health/article/S1ToK2X5w. חזרתי • ∞ • שיחה 13:39, 9 בדצמבר 2020 (IST)

(הערה: אני כותב לפי מיטב הבנתי. אנא תקנו אותי אם אני טועה) זוהי טכניקה שמזכירה במידת מה פעולה של נגיפים: מולקולת mRNA, כלומר: הוראות לתא לייצור חלבון. אבל הגוף לא מוכן להכניס לתא סתם כך מולקולות RNA. לכן עוטפים אותן במעטפת שומנית (שדומה לקרום התא?). ה־mRNA מקודד חלבון שנמצא על פני נגיף הקורונה והגוף יכול להגיב אליו כחלבון זר וליצור נגדו חיסון (איך בדיוק? יש לנו ערך על המנגנון?). נגיפי קורונה גם הם עם מבנה דומה בעיקרון.
מה שבאמת מרשים הוא שמדובר על טכניקות מאוד יעילות: החיסונים עצמם פותחו תוך זמן קצר (מספר ימים?) לאחר שהתברר המבנה המדויק של וירוס SARS-CoV-2^{[דרוש מקור]} (נכון?), גם אם בדיקתם ארכה עוד חודשים נוספים לאחר מכן. Tzafrir - שיחה 13:56, 9 בדצמבר 2020 (IST)

ראה כאן, הערך באנגלית לחיסון RNA: אסף השני - שיחה 14:35, 9 בדצמבר 2020 (IST)

באתר של מכון דוידסון מצאתי הסבר מפורט על חיסוני mRNA ועל ההבדל בינם לבין חיסונים רגילים. תודה לכולם. אביתר ג' • שיחה • 15:27, 10 בדצמבר 2020 (IST)

בטיחות (מצרף שאלת המשך)

אם אני מבין נכון, חיסון הRNA הוא הרבה יותר בטוח כי בו לא מזריקים לך לא את הוירוס ולא חלקים ממנו, אלא רק את מולקולות עם הקוד הגנטי שהגוף אמור לזהות כסכנה. אבל מצד שני... חלק גדול ממה שאנחנו מכנים ה"מחלה" הוא למעשה תגובה גופנית לנגיף, שדווקא כן יכולה להתפתח בעקבות חשיפה לRNA, שהגוף יזהה כמתקפת וירוס. האם אני טועה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:03, 9 בדצמבר 2020 (IST)

לנגיף יש DNA (מפתח). ה-RNA הוא רק "צינור" (המנעול שבתוכו מוכנס המפתח). דוריאן • DGW – Talk‏ 01:27, 10 בדצמבר 2020 (IST)

כאמור, יש נגיפים שיש בתוכם RNA. לדוגמה: נגיפי שנות השבעים מכילים RNA וגם אנזים שמאפשר לבנות ממנו DNA. נגיף קורונה הוא דוגמה לסוג של נגיף שמכיל רצף RNA שיכול לתפקד כמו mRNA – לקודד חלבון לייצור בריבוזום. „כל״ ההבדל, כמובן, הוא מהו אותו חלבון. החיסון מייצר רק חלק מהחלבון של המערכת החיצונית ולא מייצר את החלבונים שאחראים לשכפול הנגיף. לכן לאחר זמן מה כל אותם רצפי RNA יגמרו לפעול את פעולתם וייעלמו. Tzafrir - שיחה 09:31, 10 בדצמבר 2020 (IST)

יש הרבה חיסונים בפיתוח, בשיטות שונות. החיסונים המובילים עובדים בשיטת "רנא שליח", כלומר הם גורמים לגוף לייצר בעצמו חלבון שנמצא במעטפת החיצונית של הקורונה, וכך הגוף יכול לזהות ולנטרל אותו בעתיד, בלי לסכן את הגוף עם וירוס שלם. מדובר על הקוצים שעוטפים את הנגיף ומקלים עליו להיקשר (ספייקס). השיטה חדשה יחסית, נחשבת בטוחה וקיבלה כמובן אישור מהרשויות. בגלל שיהיו הרבה מאוד מתחסנים, יהיה הרבה מאוד חומר מחקרי למעקב. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם מלחמת העצמאות היתה מלחמת אזרחים?

אפשר להגיד שמלחמת השחרור הישראלית היתה מלחמת אזרחים? כי במלחמה השתתפו כוחות רבים שהיו אזרחיים לפני המלחמה וגם מצד שני לאחריה שני הצדדים הלוחמים קיבלו תעודות זהות דומות והפכו לאזרחי המדינה החדשה. 213.55.225.27 11:51, 10 בדצמבר 2020 (IST)

מלחמת העצמאות הייתה בתחילתה מלחמה בין מליציות של יהודי פלשתינה לאלו של ערביי אותה ארץ (אם כי כבר באותו השלב הגיע לארץ צבא ההצלה). בשלב זה אפשר לכנותה מלחמת אזרחים. אולם בעקבות שורה של תבוסות של המליציות הערביות בחודש אפריל, וכן הכרזת המדינה, הפכה הלחימה בעיקרה ללחימה בין צבא המדינה היהודית (שסיפח אליו את כל המליציות) לבין צבאות סדירים של מדינות ערב. Tzafrir - שיחה 12:08, 10 בדצמבר 2020 (IST)

בשלב הראשון (מאישור החלוקה באו"ם ב-29.11.47) הייתה מלחמת אזרחים בין הערבים (שהיו רוב בארץ והתנגדו להצעה) ליהודים (שהיו מיעוט ותמכו). המלחמה נערכה בעיקר בדרכים, כדי למנוע מהיהודים להעביר אספקה, ונחשבה להצלחה ערבית - עד כדי כך שארה"ב הציעה לבטל את הצעת החלוקה. בשלב השני (מהכרזת העצמאות ב-14.5.48) נערכה מלחמה סדירה בין צבאות מדינות ערב לצבא היהודי (בהמשך צה"ל), בהמשך לאיומים של הערבים לבצע זאת. שם כידוע ישראל ניצחה, בין השאר בזכות כך שהייתה מאורגנת יותר, מחוייבת יותר, והצליחה לבצע עסקת נשק גדולה עם צ'כוסלובקיה (באישור בריה"מ, שקיוותה שישראל תצטרף לגוש המזרחי-קומוניסטי). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

על מה מתבסס פרופסור חיים אשד?

קראתי בשני עיתונים תקצירי כתבות הזמינות רק למנויים (קישור לאחת מהן) כי ראש תכנית החלל הישראלית לשעבר טוען בספרו החדש כי "חייזרים מכל רחבי היקום כבר מתהלכים בינינו" וכי "הפדרציה הגלקטית" מעכבת את פרסום המידע כדי לא לגרום לפאניקה.

אם אלו חייזרים מכל רחבי היקום אז הפדרציה איננה גלקטית כי אם יקומית.

על מה מתבסס פרופסור חיים אשד? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

על התבוננות מעמיקה במראה. 2A02:14F:0:9016:0:0:0:1 18:18, 10 בדצמבר 2020 (IST)

דוקטור חיים אשד. הוא אינו פרופסור (עיינו בדף השיחה של הערך). הכתבה היא קידום מכירות לספר חדש שלו בהוצאת ידיעות ספרים. בינתיים הדוקטור הצליח, בראיון הלא זהיר, למשוך תשומת לב גלקטיתגלובלית. Tzafrir - שיחה 22:42, 10 בדצמבר 2020 (IST)

הוא אינו היחיד שטוען לנושא הזה. יש טיעון לגבי כך שיש מספר זנים של חייזרים שהגיעו לכאן, משלושה מערכות כוכבים: אוריון, סיריוס B והפליאדות, שאלו מערכות כוכבים שמוזכרות רבות במיתולוגיות ובמונומנטים. יש גם לפי עדויות על חטיפות, 3 סוגים מוכרים של חייזרים, חייזרים אפורים, רפטיליאנים ופלידיאנים. יש גם שמות מוכרים שמייחסים לזני אלים במיתולוגיות, שמייחסים אותם להיות גזעי חייזרים, כמו האנונקי. (¯`gal´¯) - שיחה 17:51, 11 בדצמבר 2020 (IST)

יש גם את הטענות מאת בוב לזאר והזוג בטי ובארני היל על חייזרים עם צלחות מעופפות ממערכת השמש זטא רטיקולי אם כי אנשים אלה לא הוציאו דוקטורט בתחום מדעי. אני לא יודע מי באמת מתבסס על מה בכלל ודוקטור חיים אשד בפרט. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

וגם בסיינטולוגיה יש סיפור כזה, ע"ע זנו. (¯`gal´¯) - שיחה 20:20, 11 בדצמבר 2020 (IST)

רק הערה - מבדיקה מהירה בערך העברי והאנגלי על זנו אני מבין ששם לא הזכירו את Zeta Reticuli. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הפליאדות הן מקום מוגדר בחלל (החיצון). לעומתן, אוריון היא אוסף של כוכבים שנראים לנו מאותו כיוון. לדוגמה, ריג'ל נמצא במרחק 860 שנות אור מאיתנו ואילו ביטלג'וז נמצא במרחק 430 שנות אור מאיתנו. כלומר: ביטלגו'ז יותר קרוב אלינו מאשר לריג'ל. מעבר לכך, המילה זן משמשת בעיקר בבוטניקה, ובזואולוגיה משתמשים לרוב במילה גזע. Tzafrir - שיחה 18:37, 12 בדצמבר 2020 (IST)

על מה הביקורת? על חוסר דיוק בטרמינולוגיה? הכרתי שהפליאדות נחשב star cluster ולא constellation, אך רציתי להימנע מההבחנות הללו, כי אינן תורמות לשיח. לגבי נושא ה"גזע", חידשת לי. חשבתי שיש שימוש ב"זן" גם בהקשר של סיווג של בע"ח. (¯`gal´¯) - שיחה 02:54, 13 בדצמבר 2020 (IST)

על כך ש„מגיע מאוריון״ הוא משהו חסר משמעות למישהו שאינו מכדור הארץ (להבדיל מהגעה מהפליאדות, שזה מגדיר מיקום בחלל בקוטר של 14 שנות אור בלבד. כלומר: הרבה יותר מהמרחק בין כדור הארץ לסיריוס B, אבל כלום עבור מי שהצליח לעבור מאות שנות אור כדי להגיע לכדור הארץ). הוספתי „לעומתן״ להבהרה. Tzafrir - שיחה 06:52, 13 בדצמבר 2020 (IST)

אבל זה מה שמיוחס בתרבויות מסויימות, יש התייחסות לאוריון, גם יש מבנים שערוכים בהתאם לסידור של אוריון. ואם מדובר בפדרציה בין-כוכבית, ייתכן שכן יש התייחסות אליהן כיישות אחת, לא? לא הבנתי, במיקומים אחרים בגלקסיה הכוכבים שמרכיבים את אוריון ייערכו אחרת, או בכלל לא ייראו כקבוצה אחת? (¯`gal´¯) - שיחה 14:36, 13 בדצמבר 2020 (IST)

בכל מיני תרבויות קדומות חשבו שהכוכבים נמצאים על כיפת השמיים. אנחנו יודעים שאין שום כיפה או ספרה כזו. לדוגמה, מה שלכאורה מגיע אלינו מכיוון פרסאוס, בעומק החלל החיצון, הוא בעצם לכלוך שהשאיר לנו שכן ממערכת השמש (לכלוך על זגוגית כיפת השמיים?).
(ובינתיים הכוכבים לא מסתדרים לי. סוף סוף הייתה הפסקת חשמל בלילה שעזרה להפחית את זיהום האור. אבל השמיים היו מכוסים בעננים) Tzafrir - שיחה 16:23, 13 בדצמבר 2020 (IST)

עושה רושם שהוא אינו "מתבסס" על שום דבר, אלא יוצא מנקודת הנחה שהגיעו חייזרים לכדור הארץ מכיוון כללי X, ומכאן ואלאה הוא מנסה "להוכיח" את הטענה שלו. זה לא בדיוק מדע, נשמע יותר כמו חייזרים מן העבר ודומיהם... נילס אנדרסן - שיחה 16:56, 13 בדצמבר 2020 (IST)

אני לא מנסה להוכיח דבר. פשוט מצטט טענות שאכן מגיעות מ"תאוריית האסטרונאוט העתיק". לא טענתי שהתאוריה נכונה, אלא שאלו הטיעונים הפופולאריים בקרב התיאוריקנים, ואלה מתבססים על כך שאותם כוכבים זכו לאזכור נרחב ברחבי תרבויות עתיקות שונות. (¯`gal´¯) - שיחה 17:28, 13 בדצמבר 2020 (IST)

לא יודע אם שמת לב, אבל כל הניסוח שלי הוא מסוייג, אני לא תופס את זה כאמת מוחלטת, אם בכלל. זו לא דת, אין פה דוגמה, מקסימום אגנוסטיות. לא הבנתי איך טעויות, תפיסה עקומה, לא מדוייקת, או אינטרפרטציה שגויה פוסלים משהו בתיאוריית האסטרונאוט העתיק, אם כבר זה נמצא בלב התיאוריה. ולא רק "חייזרים מן העבר", יש עוד לא מעט אחרים, גם בנשיונל ג'אוגרפיק, שעשו תוכניות על הנושא, וביקרו את הנושא הזה אובייקטיבית וגם תהו על השאלה מה תהיה התגובה של האנושות למקרה שתיווצר תקשורת עם ציווילזציה חוצנית או אם יגיעו לכאן חוצנים, ואם ללכת טיפה הצידה מערוצים מסחריים, שאולי עושים זאת ממטרות רייטינג, אז זה גם נחקר בצורה יותר אובייקטיבית. חוץ מאנשים פרטיים, יש גם ארגונים שמחפשים חיים חוצניים תבוניים וכאלה שאוספים וחוקרים עדויות על עב"מים, וגם פילוסופית נגעו בנושא, כמו בפרדוקס פרמי, נוסחת דרייק ועוד. (¯`gal´¯) - שיחה 17:58, 13 בדצמבר 2020 (IST)

הבהרה: כשכתבתי "הוא" דיברתי על כותב הספר, לא על אחד מכם :) לעצם העניין: אכן יש בעייתיות בחקר מדעי רציני בכל הנושא הזה. הראשון שהעלה את הרעיון היה כמובן אריך פון דניקן (בספרו מרכבות האלים), אך מאז ועד היום חסידיו מנסים להוכיח את התאוריה שלו בכל מני דרכים עקלקלות. דבר תמוה למשל הוא אזכור של קבוצת כוכבים מסויימת בהקשר הזה (שכפי שהוזכר כאן, רלוונטית רק לצופה מכיוון כדור הארץ, או מערכת השמש). בדרך כלל במדעים המדוקיים קודם כל מבססים תיאוריה שמתאימה למתמטיקה או לממצאים כלשהם, ולא מחליטים מראש שחייזרים הגיעו מכוכב X ורק אחרי זה מנסים להבין למה בעצם. עוד בעייתיות היא שרוב רובם של העוסקים ב"חקר החייזרים" אינם פיסיקאים, קוסמולוגים או אנשי מחקר. הם פשוט אהבו את הרעיונות שהציג פון דניקן ומנסים להראות "בכל חור" ובכל תופעה בכדור הארץ כיצד הוא קשור לחייזרים. בכל הקשור לפילוסופיה, על איך אנשים יגיבו לפגישה עם חוצונים, אין ספק שהנושא מרתק, אבל מה לעשות שהוא לא מדע. ובנימה אישית: תחשבו על זה רגע בהגיון: אם נפגוש יצורים תבוניים שהצליחו לעבור את הריק ה"אינסופי" שמקיף את מערכת השמש שלנו, אולי עדיף לנו להימנע מפגישה איתם. במקרה הטוב הם יראו בנו יצורים פרימיטיבים, ובמקרה הרע הם עלולים להשתלט על הכוכב שלנו, ולסיים את הציוויליזציה האנושית שמהווה איום או הפרעה, כפי שהאדם השמיד את רוב בעלי החיים על פני כדור הארץ... נילס אנדרסן - שיחה 19:36, 13 בדצמבר 2020 (IST)

לא, לא מדובר כלל במדע, זה הרבה יותר היסטוריה, ארכאולוגיה וחקר על סמך ממצאים בשטח. לגבי השאר, זה פסיכולוגיה. אני כמובן מדבר פה על מחקר אמיתי בנושא, פחות על קונספירציות חסרות ביסוס, שניתן למצוא לא מעט בתוכניות כמו "חייזרים מן העבר", בד"כ על סוגי הטכנולוגיה שייתכן והחזיקו אותם חוצנים. ואת הנושא של המניעים גם סקרו וחשבו גם על כיוונים שיכולים להיות שהם באים כדי לעזור לאנושות, וגם את האפשרות של להרוס אותה, לדוגמא להגיע לפה כדי לקצור משאבי טבע, או להשתלט על הפלנטה כי יש להם טיב של להרוס את הפלנטה עליהם חיים, דבר שניתן להעיד גם על האנושות. לגבי הרקע של חוקרים יותר מקצועיים כמו טסוקלוס שמרבה להופיע בתוכנית, אין לי מושג. גם הרבה מאלה שמופיעים שם הם סופרים או אנשי תקשורת, כמו אנשי רדיו. (¯`gal´¯) - שיחה 19:56, 13 בדצמבר 2020 (IST)

האם היה או יש צבא עם מדים ללא חגורות?

מדים ללא כתפיות וללא חגורות מכנס, מעין מדים בדגש על "גמישות". בברכה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אולי המשמר הסקוטי, שהולכים עם חצאיות משובצות (למרות שייתכן שיש שם כתפיות מתחת לגלימות). נילס אנדרסן - שיחה 13:01, 12 בדצמבר 2020 (IST)

הגעה לנתב"ג

לפי הבנתי, תחנת רכבת נתב"ג נסגרה. נכון? מה הדרך החילופית להגיע לנתב"ג (חוץ ממונית ספיישל)? 213.55.225.27 12:30, 12 בדצמבר 2020 (IST)

בעקבות התפרצות נגיף הקורונה חלו שינויים רבים בתהליכים הפועלים בנמל התעופה בן גוריון. השירותים הניתנים לנוסעים בנמל התעופה בן גוריון צומצמו בצורה משמעותית כמו גם תנועת הנוסעים והמטוסים.

על כן, חשוב להתעדכן בזמן אמת באמצעות חברות התעופה או המרכזייה של נמל התעופה בן גוריון בטלפון שמספרו 03-9755555

כל הכבוד על ההעתקה מאתר נתב"ג. אבל מה התשובה? כי מה שהעתקת לא עונה בכלל. 213.55.225.27 18:19, 12 בדצמבר 2020 (IST)

יש מספר קווי אוטובוס שנכנסים לנתב”ג (למשל, 13 משוהם, 239 מרמלה, 444 מרעננה) ויש קווים רבים שעוברים בצומת אל-על, שם ניתן להחליף לאחד הקווים שנכנסים לנתב”ג. בברכה, Easy n - שיחה 20:19, 12 בדצמבר 2020 (IST)

תודה רבה לך! האם מערכת האוטובוסים פעילה למרות המגיפה? מאיזו תחנה עדיף לקחת: ההגנה או השלום? 213.55.225.27 20:46, 12 בדצמבר 2020 (IST)

wikiwand

מכירים את wikiwand? מי עובד שם? מי מתחזק את הדבר הזה? אפק7 - שיחה 20:06, 12 בדצמבר 2020 (IST)

שאלה יותר טובה, מי משתמש בזה? חוץ משיטוט והגעה מוטעית לשם דרך חיפוש בגוגל, לא יצא לי להגיע לאתרים כאלה, שיש עוד כאלה שפשוט משמשים כפרוקסי לתכני ויקיפדיה. הדבר הזה מותר בכלל? זכור לי שהיה גם אתר ישראלי שהתלבש על ויקיפדיה והוסיף פרסומות כדי לגרוף רווח על חשבון ויקיפדיה. (¯`gal´¯) - שיחה 02:59, 13 בדצמבר 2020 (IST)

wikiwand היא חברה ישראלית, אולי אתה מתכוון אליהם?

בכל אופן, אחרי קצת שיטוט באינטרנטים מצאתי מתכנת אוקראיני בלינקדאין שכתוב בקו"ח שלו שהוא עובד שם כרגע. אולי הוא האיש היחיד שמתחזק את העסק וחי על ה600 אלף דולר שהם גייסו ב2014? תעלומה. אפק7 - שיחה 15:43, 14 בדצמבר 2020 (IST)

פרס נובל לספרות

שמתי לב שאני לא מכיר את מרבית הסופרים ברשימה. ומצד שני, נראה שכמעט כל הסופרים שאני מחבב ומכיר לא ברשימה. אין סופרים משפעים כמו טולקין, נבוקוב, סטיבן קינג או אגאתה כריסטי. סופרים שללא ספק השפיעו על התרבות העולמית. לפי דפדוף במידע על הסופרים ברשימה, אני קיבלתי את הרושם שמדובר פה יותר בעניין של ספרים פוליטיים מאשר סופרים מצליחים או מוכשרים בכתיבה. האם הרושם שלי נכון? 213.55.225.27 22:21, 12 בדצמבר 2020 (IST)

אני לא מומחה בספרות אבל אפשר רק לציין שרוב הסופרים שהשפיעו על התרבות העולמית לא זכו בפרס נובל בגלל שיש רק אחד כזה בשנה. Tzafrir - שיחה 06:54, 13 בדצמבר 2020 (IST)

בנוסף להערה של Tzafrir על יחידות הפרס מדי שנה, כדאי לזכור שזכייה בפרס נובל היא "עבור מחקר יוצא דופן, המצאה ראשונית של ציוד או טכנולוגיה, או תרומה יוצאת דופן לחברההיצירה יוצאת הדופן ביותר בעלת נטייה אידיאליסטית". הסופרים שהזכרת הם מעולים אחד-אחד, אך אף אחד מהם (תקן אותי אם אני טועה) לא עומד ברף הגבוה מאוד של זכייה בפרס נובל. טולקין המציא המציא עולם פנטסטי (והשתמש במיתולוגיות קיימות), קינג כותב ספרי אימה וכריסטי כתבה סיפורי בלשים. האם אחד מהם עשה פעולה יוצאת דופן בקני המידה של אלברט איינשטיין? נילס אנדרסן - שיחה 17:03, 13 בדצמבר 2020 (IST)

וכמה סופרים שכן זכו בפרס נובל לספרות עשו פעולה יוצאת דופן בקנה המידה של איינשטיין? עוזי ו. - שיחה 20:08, 13 בדצמבר 2020 (IST)

טוב אולי לא איינשטיין, אני מתקן את עצמי, אבל ביירנסון, לגרלף, לוגרקוויסט, בוריס פסטרנק ומרטינסון בהחלט ראויים, את יתר השמות אינני מכיר. גם בוב דילן השפיע מאוד. מי שבאמת מוזר לי ברשימה הוא צ'רצ'יל, שלא הייתי מודע שהוא עסק בכלל בכתיבה. נילס אנדרסן - שיחה 21:22, 13 בדצמבר 2020 (IST)

מישהו חוץ מצ'רצ'יל זכה בפרס על כתיבה עיונית? Tzafrir - שיחה 21:30, 13 בדצמבר 2020 (IST)

צפריר, למה אתה חושב כך? עיינת במאמר פרס נובל לספרות? Gil mo - שיחה 10:42, 14 בדצמבר 2020 (IST)

כלומר: תאודור מומזן (היסטוריה, השני שקיבל את הפרס), עוד שני פילוסופים ועוד כמה שהפרס הוענק להם גם על כתיבה פילוסופית או עיונית, בנוסף לכתיבה ספרותית. כלומר: זה בכלל לא מקובל. Tzafrir - שיחה 11:08, 14 בדצמבר 2020 (IST)

מלבד צ׳רצ׳יל יש עוד 20 נובליסטים שכתבו עיון (מסה) או פילוסופיה, האם זה בעיניך לא מקובל? Gil mo - שיחה 14:11, 14 בדצמבר 2020 (IST)

ברוב המקרים מדובר על סופרים שגם כתבו מסות. יש שני היסטוריונים ושלושה פילוסופים (לא שניים, כמו שכתבתי בטעות). אחרי צ’רצ’יל אין אף אחד שקיבל את הפרס ללא כתיבה ספרותית (אבל כמה שנים לפניו היה הפילוסוף, (וגם המתמטיקאי. אבל עם זה לא הולכים לוועדת נובל) ברטראנד ראסל). וגם התדירות של הסופרים שהם גם פילוסופים או מסאים יורדת לאחר מכן ודי מתאפסת. Tzafrir - שיחה 22:47, 14 בדצמבר 2020 (IST)

צ'רצ'יל התפרסם ככתב צבאי לפני שנכנס לפוליטיקה והשחיז את יכולות הכתיבה שלו. לאחר מכן עסק בכתיבה היסטורית וכתב יצירות מקיפות ביותר, וביניהן בעיקר ידועים 5 כרכי "מלחמת העולם השנייה" ו-4 כרכי "היסטוריה של העמים דוברי האנגלית" (כולם יושבים אצלי על המדף ומחכים שאמצא את הזמן להמשיך לקרוא מהמקום בו עצרתי - הכתיבה שלו מצויינת וחדה). Dovno - שיחה 11:39, 14 בדצמבר 2020 (IST)

תקיעת שופר בכותל

אתמול הייתי בכותל וזו כבר פעם שניה שאני רואה שאוסרים להכניס שופר לרחבה או לתקוע בו, יש לזה סיבה מצד החוק? שמיה רבה • שיחה • כ"ז בכסלו ה'תשפ"א • 10:35, 13 בדצמבר 2020 (IST)

הסיבה היא שיש איזשהו מנהג שהתפתח בשנים האחרונות של עריכת טקסי בר מצווה ראוותניים בליווי להקת מתופפים ושופרות. זה חמוד אבל רועש, וכשכל כך הרבה יהודים עורכים את חגיגות בר המצווה שלהם בכותל זה כבר הפך למטרד בלתי נסבל. ולכן אסרו על כך אפק7 - שיחה 15:46, 14 בדצמבר 2020 (IST)

כן.ראה כאן: https://www.thekotel.org/visitor_information/klaley_hitnahgut/

תיקון לקישור: https://www.thekotel.org/files/documents/nehalim/neginah.pdf

זה הזכיר לי ימים אפלים שמיה רבה • שיחה • א' בטבת ה'תשפ"א • 03:05, 16 בדצמבר 2020 (IST)

ערכים בויקיפדיה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב איך להוסיף תאריכים לערכים של שנים לתבנית בויקיפדיה שבוט יצר?

האם למגפת קוביד-19 יש איזה שהוא חלק בעובדה שהעבודות על נמל תעופה נבטים טרם החלו?

בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עדיין מחכים להחלטה האם לפתח נמל תעופה בנבטים או בעמק יזרעאל. יואלפ - שיחה 08:34, 15 בדצמבר 2020 (IST)

חיסיון לנגיף האיידס

למה לא עושים חיסון נגד איידס כמו שעשו נגד נגיף קובי 19?

נגיף HIV, כמו נגיפי שפעת, משנה בצורה תדירה את החלבונים שעל פניו. לכן חיסונים שנוצרים נגד נגיף שתקף לא יהיו יעילים בהכרח נגד נגיף אחר מאותה קבוצה. בשנים האחרונות יש כמה נסיונות לפיתוח חיסון לשפעת: נסיונות לאתר חלקים דומים שנמצאים אצל כל נגיפי השפעת. בינתיים חיסון אחד כזה שנראה מבטיח (של חברה ישראלית שאני לא זוכר את שמה) הגיע לניסוים קליניים ואז אלו הראו שהוא לא מספיק מוצלח. Tzafrir - שיחה 22:04, 14 בדצמבר 2020 (IST)

אז למה לא לחסן לקבוצה של הזנים הפופולאריים באזור מדי שנה? אין ספק שאיידס היא מחלה יותר קטלנית משפעת, אם אינה מטופלת כראוי. (¯`gal´¯) - שיחה 22:19, 14 בדצמבר 2020 (IST)

חיסון הקורונה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב האם יש בסיס לטענה כי חיסוני הקורונה פוגיים בפוריות? אם כן האם זה פוגע יותר מהקורונה עצמה? דרדק • שיחה • כ"ט בכסלו ה'תשפ"א • 19:44, 14 בדצמבר 2020 (IST)

לא. https://davidson.weizmann.ac.il/online/reasonabledoubt/%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%92%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94. 84.109.65.247 20:13, 14 בדצמבר 2020 (IST)

תודה רבה לך. אך אני לא התכוונתי לשאול על שליית הנשים אלא על פוריות הגבר. דרדק • שיחה • כ"ט בכסלו ה'תשפ"א • 22:00, 14 בדצמבר 2020 (IST)

(אני לא רופא. סתם תשובה לפי ההגיון הפרטי שלי. אבל צריך לזכור שהגוף הוא דבר מורכב ולא מציית תמיד לחוקי ההגיון הפשוט) לא דווח על בעיות בניסויים הקליניים. מעבר לכך, החיסון באופן כללי חושף לחלבון שנמצא על מעטפת הנגיף. לכן אם לחלבון הזה הייתה השפעה דומה, סביר להניח שהיו כבר דיווחים דומים ממטופלים שחולים בקורונה. Tzafrir - שיחה 22:09, 14 בדצמבר 2020 (IST)

Tzafrir בנוגע לקורונה עצמה משרד הבריאות טען שבסבירות גבוהה חלבון הנוגדנים יוצר בעיות פוריות לטווח ארוך. האם גם נוגדני החיסון דומים לנוגדני הקורונה עצמה? דרדק • שיחה • כ"ט בכסלו ה'תשפ"א • 16:08, 15 בדצמבר 2020 (IST)

מה הכוונה לבעיות פוריות? אפשר להשתמש בחיסון כאמצעי למניעת הריון? Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:20, 15 בדצמבר 2020 (IST)

גם בקורונה עצמה לא דובר על וודאות, אלא על סיכון מסויים לפוריות הגבר. התכוונתי לשאול האם גם בחיסון קיים אותו סיכון. דרדק • שיחה • כ"ט בכסלו ה'תשפ"א • 16:23, 15 בדצמבר 2020 (IST)

התשובה היא לא. החיסון מתבסס על mRna (ראה בקישור מאתר דווידסון) שבגדול אומר שאין כניסה של מידע לתוך תאים אנושיים (מה גם שהוא מתפרק ממש מהר), כך שאין שום הגיון לשאול על פגיעה בתאי רבייה... אם יש לך קישור לטענה עצמה (ובפרט למי טען אותה), נוכל להבין למה הכוונה ואולי להתייחס אליה ספציפית. נילס אנדרסן - שיחה 16:56, 17 בדצמבר 2020 (IST)

צפון קוריאה – כלכלה ומשטר

האם צפון קוריאה מנהלת מסחר עם מדינות זרות ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לפי צפון-קוריאה#כלכלה: כן (תשובה חיובית, ללא פירוט). לפי כלכלת קוריאה הצפונית: כנראה. Tzafrir - שיחה 23:12, 14 בדצמבר 2020 (IST)

אם אנגלית אינה מגבלה, כדאי לעיין בערך האנגלי (Economy of North Korea). באופן כללי על צפון קוריאה הוטלו סנקציות כלכליות רבות, כך שרוב מדינות העולם לא סוחרות איתה וכלכתה לא נחשבת לחזקה במיוחד, מה גם שכל התעשייה מולאמת על ידי המדינה. עם זאת, היא כן סוחרת במידה מסוימת עם סין, וכן נחשבת ליצאנית הטרור הגדולה בעולם (מה שכמובן מניב כסף ממכירת טילים ונשק לכל מני מדינות מפוקפקות). נילס אנדרסן - שיחה 16:48, 17 בדצמבר 2020 (IST)

אינטרנט

איזה אירוע אפשר להחשיב כתחילת האינטרנט? אני רוצה לברר אם אני יותר מבוגר או יותר צעיר מהאינטרנט.

וכמובן: אינטרנט#היסטוריה והיסטוריה של האינטרנט. Tzafrir - שיחה 09:17, 15 בדצמבר 2020 (IST)

עדיין לא ברור. יש שם מלא שנים ולא ברור איזו מהם אפשר להחשיב לשנת תחילת האינטרנט.

א. כמו כל אירוע היסטורי מתמשך, קשה לשים את האצבע באופן ברור, על תחילתו.

ב. לא הבנתי מה בדיוק אתה רוצה. קיבלת מקורות לעיון כדי לקרוא על תחילתו של האינטרנט. אם תרצה, קרא ותחליט בעצמך מה בעיניך היא "שנת תחילת האינטרנט". אם תרצה, תחליט באופן הגיוני ביותר שאין "שנת תחילת האינטרנט". אתה עצמך כותב שבמקורות שקיבלת ניתנות נקודות ציון רבות, ולכן אין יכולת להכריע מה מביניהן היא נקודת הציון העיקרית שממנה התחיל האינטרנט. האם למרות זאת אתה מחכה שאיזה "אוטוריטה מוסמכת" תיתן לך תשובה בעניין? ולמה קביעה של אותה "אוטוריטה מוסמכת" איזה מהשנים האלו נחשבת בעיניה "שנת תחילת האינטרנט", תהיה יותר טובה בעיניך מהקביעה שלך?

מיט הצלוֹחֶה. אביתר ג' • שיחה • 12:06, 15 בדצמבר 2020 (IST)

לפי "הצינור", של ערוץ עשר, אז ב-2017 ציינו 60 לאינטרנט (מקור, לצערי הווידאו לא עובד משום מה, גם בחלק גדול מהארכיון של ערוץ עשר באתר), אבל גם התחשבו באיזה אירוע מוזר של לווין ותשדורת רדיו, שזה לא ממש אינטרנט. ממה שזכור לי גם הייתה תקופה שהתקשורת הייתה רק בין 2 מחשבים ולא בריבוי של מחשבים (בצבא משום מה מבחינים ביניהם, תקש"ן ותקנ"מ). לפני שהאינטרנט הפך לפומבי היה מדובר רק על ARPANET, לא? אז מדברים למעשה על הטכנולוגיה ולא על הרשת עצמה, שנקראה בשם אחר ועבדה אחרת, עם יחידות מרכזיות אחרות לניתוב. (¯`gal´¯) - שיחה 17:12, 15 בדצמבר 2020 (IST)

באיזו שנה התחילו לחבר אנשים פרטיים (ולא אוניברסיטאות וצבא) לרשת?

1993. (¯`gal´¯) - שיחה 19:18, 15 בדצמבר 2020 (IST)

מהערך טים ברנרס-לי: ”ב-6 באוגוסט 1991 נפתח שירות ה-WWW הפנימי של CERN לכלל רשת האינטרנט. אתר ה-WWW הראשון באינטרנט היה info.cern.ch[1]. מאז, התפתחה רשת ה-WWW באופן נרחב והיקף השימוש בה באינטרנט שני רק לשימוש בדואר האלקטרוני.” בורה בורה - שיחה 09:32, 16 בדצמבר 2020 (IST)

בערך 1993: ”30 באפריל – המרכז האירופי למחקר גרעיני, CERN, הודיע שה-World Wide Web יהיה פתוח לציבור הרחב ללא תשלום” (¯`gal´¯) - שיחה 20:38, 16 בדצמבר 2020 (IST)

גם איך הדומיין הזה מסתדר היסטורית? ה-ccTLD הראשונים שנרשמו, בעת הפיכת האינטרנט לפומבי, הם us, uk ו-il. (¯`gal´¯) - שיחה 21:17, 16 בדצמבר 2020 (IST)

איך לחשב כמה עלי בזיליקום מיובשים נכנסים בכמוסה ריקה?

עלה בזיליקום "מתוק"\"איטלקי" טרי הוא, כפי שאני מבין מויקיפדיה האנגלית בערך ברוחב 3cm-11cm ובאורך 1cm-6cm.

אין לי הערכה לגבי אורכו ורוחבו כשהוא מיובש, אך אני מניח שהייתי עושה ממוצע טווחים.

נניח וישנה כמוסה ריקה בגודל סביר (בגדלים הסטנדרטיים של 0 או 00); איך לחשב כמה בזיליקום מיובש ייכנס בתוך כמוסה כזו?

בתודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אחד. אחר כך היא כבר לא ריקה. עוזי ו. - שיחה 16:38, 16 בדצמבר 2020 (IST)

ואם ברצוני "לדחוס" כמה שיותר עלים מיובשים בכמוסה אחת (בצורה טבעית, בלי ליצור איזו נקודה סינגולרית)? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מי יותר גדולה? קנדה או ארצות הברית?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב בערך על קנדה רשום "היא המדינה השנייה בעולם בגודל שטחה", אך במדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות, תמ"ג ופיתוח אנושי היא מופיעה אחרי ארה"ב. (אשמח לתיוג בעת מענה) בני • שיחה • כ"ט בכסלו ה'תשפ"א • 14:54, 15 בדצמבר 2020 (IST)

זה תלוי בשיטת המדידה. האם משווים שטח יבשתי או יבשתי+ימי?

אם מודדים לפי יבשתי בלבד, אז: רוסיה עם 16,377,742 קמ"ר, סין עם 9,326,410 קמ"ר, ארה"ב עם 9,147,593 קמ"ר ורק אז קנדה עם 9,093,5077 קמ"ר.

אם משווים שטח כולל ים, אז רוסיה עם 17,098,246 ומיד לאחריה קנדה עם 9,984,670 קמ"ר ואז סין (9,596,961) וארה"ב (9,525,067).‏ Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:02, 15 בדצמבר 2020 (IST)

איך למצוא מידע על נוגדי דלקות לא סטרואידיים בסיסיים (סותרי חומצה)?

הרצתי בגוגל basic nsaid וגם basic nsaid drugs אבל בחיפוש מהיר לא מצאתי מידע.

אשמח לעצות - תודה לעוזרים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מתייג את יונה בנדלאק, Santacruz13, Aziz Subach,מנחם.אל, PurpleBuffalo‏, Tshuva, נחש קטן, יאיר דב, Gidip, פעיל למען זכויות אדם, אליגטור, Squaredevil, MathKnight‏, פרצטמול, assafn, דוב בעלי הידע בביולוגיה וKulystab, tsabarn, Ewan2, חסר תקנה, BAswim, Darsheni, Gilgamesh, רון18 ‏בעלי הידע ברפואה, אולי מישהו מהם ידע. נילס אנדרסן - שיחה 16:50, 17 בדצמבר 2020 (IST)

באיזה שלב בהיסטוריה הבינו שמאדים הוא כוכב לכת?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב הגיוני שזה קרה אחרי גלילאו כי עד אז חשבו שזו נקודת אור. מתי בעצם הבינו שזה כוכב ממש כמו כדור הארץ? 147.161.9.189 22:43, 15 בדצמבר 2020 (IST)

המילה "כוכב לכת" אומרת שזה כוכב שזז בשמים. ואת זה ידעו מזמן. היה ברור עוד מימי קדם שזה משהו שיותר קרוב לכדה"א מאשר "כוכבי השבת" שיושבים (למרות שלא הבינו עד כמה הם רחוקים).

מתי הבינו שזה משהו שהוא כמו הארץ או הירח, זו שאלה טובה, שאני לא יודע מה התשובה אליה. eman • שיחה • ♥ 22:58, 15 בדצמבר 2020 (IST)

לא, לא הגיוני. הרבה לפני גלילאו ניקולאוס קופרניקוס אפילו לא הטיל בספק שמאדים הוא פלנטה. אבל אם הולכים רחוק הרבה יותר, יש את A True Story (A True Story), סיפור מהמאה ה-2 לספירה בו מתואר קרב בין תושבי תושבי הירח והשמש על כיבוש כוכב חמה. הסיפור הוא אגדה כמובן, אבל הוא משקף את ההבנה שגופים שמימיים הם לא סתם נקודות בשמיים, אלא גופים גדולים המסוגלים לאלכס עמים שלמים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 23:08, 15 בדצמבר 2020 (IST)

תודה רבה! 147.161.8.93 23:54, 15 בדצמבר 2020 (IST)

תשובה מעניינת ביותר, תודה! אסף השני - שיחה 00:06, 16 בדצמבר 2020 (IST)

אנכסגורס, ב-800 לפנה"ס בערך, שיער שכוכבי הלכת הם סלעים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 02:53, 16 בדצמבר 2020 (IST)

כל מי שצופה בכוכבים בצורה מספיק מסודרת (וצריך לזכור שלקדמונים לא היה מה לעשות בלילות וגם לא היה להם זיהום אור) שם לב לכל מיני כוכבים שאינם במקום קבוע בכיפת השמיים. היוונים קראו להם פלנטות, כלומר: נוודים כי הם מטיילים בשמיים.
פילוסוף יווני משנת 800 לפנה״ס? הכתב עדיין לא הגיע לשם (רק קצת יותר מאוחר. ר’ הומרוס). לפי הערך עליו, אנכסגורס חי באתונה בתקופה הקלאסית (נולד בשנת 500 לפנה״ס). הוא העלה את הסברה שהשמש וכוכבי הלכת הם גושי ברזל לוהט ולכן אנחנו רואים אותם. הטענה הזו לא התקבלה אצל בני דורו. החלק השני של השאלה הוא „ממש כמו כדור הארץ״ וכדור הארץ אינו גוש של ברזל מלובן. גם הסיפור היווני משנת מהמאה השנייה נועד להיות סיפור מופרך. הוא כותב שם על נהר של יין, ים של חלב ואי של גבינה. הוא בפירוש סיפור מופרך לחלוטין.
עד לתקופתו של קופרניקוס לכולם היה ברור שכוכבי שמש נמצאים בשמיים. צריכה להיות סיבה טובה לכך שהם לא נופלים למרכז, לאדמה. לדוגמה: הם עשויים מחומר שונה (יסוד אש, או משהו דומה). לא ברור לי עד כמה התייחסו לכוכבי לכת שונים כמשהו כמו כדור הארץ לפני גלילאו. Tzafrir - שיחה 09:14, 16 בדצמבר 2020 (IST)

ברור שהסיפור מופרך, לא זאת המהות. הקטע החשוב הוא שהוא מתאר את החשיבה לפיה גרמי שמיים במערכת השמש הם לא נקודות מרחפות בשמיים, אלא גופים מאסביים ממש, שיכולות להיות בית לציוויליזציה. כלומר כבר באותה התקופה הבינו שלא מדובר בתופעה אופטית כלשהי, אלא במקומות של ממש. ולפני קופרניקוס היה מודל לפיו כוכבי הלכת נעים באפיציקלים, דבר שמראה שמתייחסים אליהם כאל גופים ממשיים. באופן כללי, מופעי ירח כבר היו תופעה מובקת מספיק בשביל להגיע למסקנה שהירח הוא גוף כדורי ומכאן להשליך ליתר הדברים הנצפים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:16, 16 בדצמבר 2020 (IST)

ממליץ לקרוא את המאמר הרלוונטי בויקיפדיה באנגלית. Gil mo - שיחה 08:46, 16 בדצמבר 2020 (IST)

למעט השגיאה בשנים, צפריר שוגה. אנכסגורס הציג תאור שבו גרמי השמיים הם עצמים פיזיים, לא אלים, לא שדים ולא רוחות. באופן ברור זה שינוי פרדיגמה, מהמטאפיזי לפיזי, למרות השגיאה בחמישה סדרי גודל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:05, 16 בדצמבר 2020 (IST)

לגבי ירידת שער הדולר

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב שער הדולר ירד מאוד בזמן האחרון, וקראתי שבנק ישראל ניסה לעצור את הירידה הזו על ידי קניה מסיבית של דולרים. איך הירידה הזו יכולה להשפיע על הכלכלה הישראלית? ולמה בנק ישראל מנסה לעצור את הירידה הזו? יונת זהב - שיחה 09:51, 17 בדצמבר 2020 (IST)

הרעיון הוא לשמור על ערך השקל יחסית לשער הדולר.

בגלל שמרבית הסחר הבינלאומי הוא בדולרים, שער הדולר משפיע מאוד עליו. אם לדוגמה ואקאנדה (מדינה בדיונית) רוצה להשקיע רבות בחו"ל אז כדאי לה שהמטבע שלה יהיה חזק יחסית לדולר, שכן כל מטבע שלה יקנה יותר. אבל אז יהיה פחות משתלם למשקיעים חיצוניים להשקיע בכלכלת ואקאנדה שכן כל דולר של משקיע זה יקנה פחות בתוך הכלכלה הואקנדית.

ישראל לעומת זאת שואפת למשוך משקיעים בינלאומיים להשקיע בכלכלתה ולכן היא רוצה שהמטבע שלה יהיה בשער משתלם למשקיעים אלו. בגלל זה בנק ישראל שואף לייצב את ערך השקל יחסית לדולר על ידי השקעה בערך הדולר. שכן בצורה טבעית, אם יש ביקוש גבוה לדולרים אז ערך הדולר יעלה. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 11:42, 17 בדצמבר 2020 (IST)

האם "הסבה למתכנת" זה פייק?

יש כל מיני קורסים בסגנון של "הסבת אקדמאים להייטק" או "הסבת אקדמאים לתכנות". אבל הקורס לקוח משהו כמו 3-4 חודשים, בזמן שתואר שלם במדעי המחשב לוקח כ-4 שנים. האם לקורסים הללו יש ערך? האם אפשר להגיע פחות או יותר לרמה של מתכנת מקצועי מקורס "הסבה" שכזה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תלוי למה הכוונה. יש אקדמיים שיש להם ידע וניסיון של שנים במדעי המחשב והם רוצים להתמקצע בתחום מאוד ספציפי (למידת שפת תכנות חדשה, טכניקות יעילות יותר לאלגוריתמים, היכרות עם עולם הסייבר וכדומה) ואז זמן של 3-4 חודשים יכול להיות סביר פלוס לקבל קצת רקע, ולכן זמן כזה הוא בדרך כלל קשור לקורסי מבואות כאלו ואחרים. אם הגישה לתכנות שונה (למשל מתכנת שפת C שרוצה ללמוד C++ בלי שנגע בו מעולם) זה יכול להיות גבולי יותר. להדיוטות גמורים (חסרי רקע מתמטי או ניסיוני קודם) אין כנראה סיכוי גבוה מדי להשתלב בתעשייה בעזרת קורס כזה, אלא אם הם גאונים . נילס אנדרסן - שיחה 15:59, 17 בדצמבר 2020 (IST)

זה לא יותר תלוי באיזה רמה של מתכנת מדובר? ההכשרה לא תיתן לך ראייה רחבה. יש לא מעט קורסים במכללות להכשרה מקצועית כמו ג'ון ברייס הדרכה, שנותנים קורסים מוכוונים לנושא מאוד ספציפי בפיתוח, ויש כאלה שמגיעים לתחום רק על בסיס הרקע הזה. ויש תעשייה שלמה של קורסים באינטרנט, שנותנים קורסים בודדים, לא בהכרח על התמקצעות פרקטית. יש גם כאלו לנושאים היותר תאורטיים שקיימים בתארים בתחום המחשבים, תוכנה, מדעי המחשב, הנדסת תוכנה ומתמטיקות נלוות. יש גם נושאים שכיום משמעותיים בתעשייה, אך אין שום נגיעה בהם באקדמיה, כמו Data Science ואבטחת מידע ("סייבר"), אך יש קורסים להכשרה בתחומים האלה. גם אפשר לדבר על האופן שבו צה"ל מכשיר חיילים בתחומים האלו. בסוף הם כן מתבססים על קורס של מספר חודשים גם כדי להכשיר תוכניתנים, הקורס בין היוקרתיים בצה"ל בתחומי ההייטק בהם הצבא מכשיר חיילים. (¯`gal´¯) - שיחה 16:36, 17 בדצמבר 2020 (IST)

אני מוצא את המשפט האחרון של נילס אנדרסון דמגוגי; גאון אפשר להיות בתחומים רבים אך התחום שיכול לאפשר למישהו להיות מתכנת גאון (אם יש לו את היכולת הגופנית בהתאם לטכנולוגיה ואת היכולת הפיזיולוגית ביחס לטכנולוגיה) הוא רקע מספיק או עצום בלוגיקה פורמלית בכלל ומתמטיקה בפרט; גם במקרה של רקע מספיק, לפי דעתי 3-4 חודשים זה לא מספיק ונדרשות לפחות שנתיים של עבודה רצופה בתכנות והתנסות נרחבת בשפות מחשב שונות בעלות מטרות שונות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין כמעט קשר בין לוגיקה פורמלית לתכנות. יש שימושים במתמטיקה לתכנות, אבל תכנות באופן כללי זה עיקר פתרון בעיות. הוכחה פורמלית לא תעזור בד"כ, גם אם נשענים על אלגוריתמיקה, לרוב יהיו כבר קיימות הוכחות, ורוב המתכנתים לא עוסקים בפיתוח אלגוריתמי. (¯`gal´¯) - שיחה 17:17, 17 בדצמבר 2020 (IST)

מה ההבדל בין הפועל לחשב לבין הפועל לחשבן?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב אני מדברת בשתי הפעלים על ח.ש.ב. מלש' חישוב מתמטי תודה

מדובר בכמעט אותו דבר. ההבדל די שקול להבדלים בין compute לבין calculate. מבחינתי, "לחשב" היא פעולה פשוטה יותר. כמו לחשב מכפלה או לחשב ממוצע. "לחשבן" היא פעולה מורכבת יותר ומתייחסת לשימוש בפעיליות מתמטיות שונות למציאת תוצאות של תהליך, כמו לתאר בצורה מספרית תהליכים פיננסיים או פיזיקליים. המילה "לחשבן" אינה בשימוש נרחב כידוע לי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:58, 17 בדצמבר 2020 (IST)

יש לקחת בחשבון שהמושג הזה, וגם המושג computer (בעברית, כנראה, מְחַשֵּׁב, ולא מַחְשֵׁב) היו קיימים לפני המצאת המכונה המופלאה. היו אנשי מקצוע שתפקידם היה בביצוע חישובים מורכבים, המיוחסים למקצוע מסוים, והיה נסמך על שיטות ופרקטיקות מסוימות. אפשר להגיד שגם חישובים של חדו"א הם פשוטים כי הם נטו מתמטיים, או להגיד שהם מורכבים כי מכונת טיורינג דורשת הרבה מאוד קוד כדי לממש את הפעולות הבסיסיות, כמו אריתמטיקה. אפשר אולי להגיד שב compute יש יותר שיקול דעת (גם אם זו מכונה) מאשר ב calculate. אולי הפער שבין תכנות פונקציונלי לבין תכנות אימפרטיבי, כלומר מדובר במשהו רציף שמוציא ישר תשובה. אולי אפילו להשוות את זה למעגלים לוגיים, אין בהם השתהות, שמירת מידע ואפשרות ללכת בהסתעפות לדרכים שונות, והם דטרמיניסטיים. (¯`gal´¯) - שיחה 16:48, 17 בדצמבר 2020 (IST)

תצוגה מקדימה של ערכים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב אני לא מצליח לראות תצוגה מקדימה של ערכים כמו שראיתי פעם, מה לעשות? ליאון12 - שיחה 17:52, 17 בדצמבר 2020 (IST)