הפפירוס של אני – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג)
תגית: שוחזרה
מ הסרת תבנית:בריטניקה בערכים כאשר היא רק דף הפניה. ראו שיחת תבנית:בריטניקה (תג)
שורה 7: שורה 7:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{בריטניקה}}


[[קובץ:Bookdead.jpg|מרכז|ממוזער|500px|קטע מהפפירוס המתאר של שקילת ליבו של אני כנגד נוצה של אלילת האמת מַאַת על ידי האל [[אנוביס]]]]
[[קובץ:Bookdead.jpg|מרכז|ממוזער|500px|קטע מהפפירוס המתאר של שקילת ליבו של אני כנגד נוצה של אלילת האמת מַאַת על ידי האל [[אנוביס]]]]

גרסה מ־04:06, 19 בדצמבר 2020

הפפירוס של אני הוא פפירוס של ספר המתים, מתקופת השושלת ה-19 במצרים העתיקה. הפפירוס כתוב בכתב חרטומים.

לפי מסורת הדת המצרית, לאחר מות האדם, הוא עובר בעולם הבא סדרה של מבחנים ותלאות עד להגיעו למנוחה. כדי לעזור למת לצלוח את העולם הבא, נכתב ספר המכונה ספר המתים, שכלל לחשים ועצות שיעזרו לו. לכל אדם נכתבה גרסה אישית של ספר המתים על פפירוס, שנערך במיוחד לכבודו על ידי כהני הדת, נועד לשימושו הפרטי ונקבר יחד איתו. מכוון שעלות ומורכבות הכנת הפפירוס הייתה גבוהה מאוד באותם הימים, רק שכבות האליטה של החברה המצרית יכלה לרכוש לעצמה עותק אישי. הפפירוס של אני היא גרסה של ספר המתים שנעשתה עבור אדם בשם אני, שהתגורר בעיר תבאי והיה פקיד בכיר.

הפפירוס נרכש בשנת 1888 על ידי ארנסט וואליס באדג' בעבור אוסף המוזיאון הבריטי, שם שוכן הפפירוס עד היום. על מנת לשלוח את המגילה לאנגליה, חתך באדג' את המגילה, שאורכה כ-24 מטר, ל-37 גיליונות באורך אחיד ובכך פגם בה באופן משמעותי. כיום היא אחד מהמקורות השלמים והעיקריים ללמידה על ספר המתים שיש בידי החוקרים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הפפירוס של אני בוויקישיתוף
קטע מהפפירוס המתאר של שקילת ליבו של אני כנגד נוצה של אלילת האמת מַאַת על ידי האל אנוביס