מודיעין אנושי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת פרק קישורים חיצוניים + תבנית:בריטניקה (בערכים בהם אין קישורים חיצוניים) (תג)
מ הסרת תבנית:בריטניקה בערכים כאשר היא רק דף הפניה. ראו שיחת תבנית:בריטניקה (תג)
שורה 14: שורה 14:
*[[סוכן כפול]]
*[[סוכן כפול]]
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* {{בריטניקה}}


[[קטגוריה:מודיעין צבאי]]
[[קטגוריה:מודיעין צבאי]]

גרסה מ־06:52, 19 בדצמבר 2020

מודיעין אנושי או יומינטאנגלית: HUMINT, קיצור של HUMan INTelligence) הוא שיטת איסוף מודיעין ((אנ')) הוותיקה והחשובה ביותר. השיטה נולדה מתחום הריגול והתפתחה למגוון שיטות. תחום זה נחשב לרגיש ולבעייתי ביותר מבין כל תחומי המקורות, וההפעלה בו מורכבת ביותר. עם זאת, התמורה שמקבלים מהפעלה נכונה של יומינט היא עצומה ועומק החדירה שאפשר להשיג הוא כמעט בלתי מוגבל. לכן, למרות הבעייתיות והסיכון, ארגוני ביון רבים בעולם משתמשים בטכניקה זו אימתי שאפשר. ארגוני הביון למיניהם כמו המוסד, ה-CIA, ואגפים גדולים בשב"כ וב-FBI למעשה מהווים גופי יומינט בעיקר פעולתם מתוקף תפקידם כחלק משרשרת איסוף המודיעין. ביומינט עיקר איסוף המודיעין נעשה באמצעות קשרים בינאישיים לעומת שיטות איסוף טכנולוגיות כמו סיגינט (מודיעין אותות), ויזינט (מודיעין חזותי) ואוסינט (מודיעין מקורות גלויים). עם התקדמות הטכנולוגיה, והשימוש בטכנולוגיה גובר והולך השילוב של שיטות איסוף יומינטים וטכנולוגיים הנקראים גם Sighumint.

מודיעין צבאי ואיסוף מודיעיני צבאי מהווה את עיקר הפעילות המודיעינית של ישראל, אך בשאר מדינות העולם הוא חלק קטן מהפעילות וכולל בעיקר מודיעין מדיני, אסטרטגי, כלכלי, עסקי וטכנולוגי.

שיטות של איסוף מידע באמצעות מודיעין אנושי:

דוגמה ליומינט הוא המרגל הישראלי אלי כהן שהופעל בדמשק ואסף מידע על ביצורי הסורים ברמת הגולן. מנגד, ישראל בר היה מרגל סובייטי שנהפך לאחד האנשים הקרובים ביותר לדוד בן-גוריון. דוגמה נוספת היא שירות הביטחון הכללי (השב"כ) אשר התמחה בהפעלת סוכנים, מודיעים וסייענים - דבר שהתבטא במודיעין רב ואיכותי שאפשר סיכול של מספר רב של פיגועים במהלך האינתיפאדה השנייה.

ראו גם

קישורים חיצוניים