מתיאש צ'אני – הבדלי גרסאות
מ ניקיון פרמטרים בתבניות אישיות - העברת פרמטר מספרי בצאצאים למספר צאצאים (תג) |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
| כיתוב = צ'אני ומשפחתו |
| כיתוב = צ'אני ומשפחתו |
||
| סיווג = הרכב קלאסי |
| סיווג = הרכב קלאסי |
||
| צאצאים |
|מספר צאצאים=6}} |
||
}} |
|||
'''מתיאש (מתיתיהו) צ'אני''' (ב[[הונגרית]]: '''Csányi Mátyás'''{{כ}}; [[6 בדצמבר]] [[1884]] – [[6 במרץ]] [[1962]]) היה [[מלחין]] ו[[מנצח]] [[הונגרי]], ממוצא [[יהודים|יהודי]]. |
'''מתיאש (מתיתיהו) צ'אני''' (ב[[הונגרית]]: '''Csányi Mátyás'''{{כ}}; [[6 בדצמבר]] [[1884]] – [[6 במרץ]] [[1962]]) היה [[מלחין]] ו[[מנצח]] [[הונגרי]], ממוצא [[יהודים|יהודי]]. |
||
גרסה מ־22:52, 20 בדצמבר 2020
 | |
| צ'אני ומשפחתו | |
| לידה |
6 בדצמבר 1884 סגד, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
6 במרץ 1962 (בגיל 77) ארד, רומניה |
| מוקד פעילות |
הונגריה |
| צאצאים |
Piroska Csányi |
| מספר צאצאים | 6 |
  | |
מתיאש (מתיתיהו) צ'אני (בהונגרית: Csányi Mátyás; 6 בדצמבר 1884 – 6 במרץ 1962) היה מלחין ומנצח הונגרי, ממוצא יהודי.
קורות חייו
צ'אני נולד כבן רביעי ליאנוש (יוחנן) צ'אני (לשעבר צינר), בנקאי מהעיר סגד. בנעוריו החל לעבור הכשרה לרבנות, אולם בסופו של דבר זנח אותה ועבר ללימודי מוזיקה חילוניים. הוא למד בעיר הולדתו, סגד, ומאוחר יותר המשיך את לימודיו בבודפשט ובווינה . עם סיום לימודיו החל לעבוד כמנצח וכמלחין ב"תיאטרון סגד" בעיר ארד, שברומניה ובין השאר כתב אופרות, אופרטות ואוורטוריות.
בין יצירותיו המפורסמות: אופרות של קלאודיוס[1], פיטר אבה (אופרה דו-אופרתית, לטקסט שלו, ואחריו הרומן של זולא רומא, שהוצג ב -1910 בערד, בתיאטרון הלאומי של סגד בשנים 1911-1919);[2] שיר השירים ג. אורטוריה (1919); מסה ג. אופרטה, הציגה בערד בשנת 1923, בשיתוף עם גלאטה פרנץ ); ורד של אהבה (אופרה Revu, 1923); שיר השירים עם תפילה מקראית, עמנואל לעף (Szeged, 1929). הטקסט של האופרה המוזהב (1934) מאת מור ג'וקאי .
ב-1937 גירשה אותו ממשלת גוגה מארד, והוא שב עם משפחתו לעיר הולדתו. לאחר מלחמת העולם השנייה היגר מחדש לרומניה.
משפחתו
צ'אני נישא לרקדנית מהתיאטרון בו עבד. נולדו להם שישה ילדים. בתו פירושקה (פיריקה) צ'אני[3], התפרסמה בעצמה כעיתונאית וכסופרת בבודפשט ונישאה לסופר Berey Géza . בתו אילונה צ'אני (לימים שוורץ) היא היחידה מבין ילדיו שעלתה לישראל.
לקריאה נוספת
- לקסיקון ספרות רומני : Főszerk. Balogh Edgár. בוקרשט: קריטריון. 1981