אגוז מלך – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ שוחזר מעריכות של 2A01:73C0:502:AFFC:0:0:4E6:E338 (שיחה) לעריכה האחרונה של Mod
שורה 1: שורה 1:
{{מיון
ירין יצחקוב מבית הספר נעמי שמר שבגן יבנה היא אגוז מלך..... אבל מאוד פינוקי ממש כמו מלך
|שם=אגוז פינוקי
|שם=אגוז מלך
|תמונה=[[קובץ:Noyer centenaire en automne.JPG|230px]]
|תמונה=[[קובץ:Noyer centenaire en automne.JPG|230px]]
|ממלכה=[[צומח]]
|ממלכה=[[צומח]]

גרסה מ־18:36, 2 בינואר 2021

קריאת טבלת מיוןאגוז מלך
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: אלונאים
משפחה: אגוזיים
סוג: אגוז
מין: אגוז מלך
שם מדעי
Juglans regia
ליניאוס, 1753
תחום תפוצה
Juglans regia
עץ אגוזי מלך
אגוזי מלך

אגוז מלך (שם מדעי: Juglans regia), המכונה גם אגוז אנגלי או אגוז קליפורניה הוא עץ נשיר המתנשא לגובה של 25-35 מטר ובעל גזע בקוטר של עד 2 מטר. קיימים 59 זנים לאגוז המלך. הוא גדל בטבע מדרום-מערב סין מערבה עד לבלקנים. העץ מניב פירות במשך כ-100 שנה.

פירות העץ נאכלים ומשמשים לתעשייה. האגוזים משמשים בעיקר בבישול ובתחום הקונדיטוריה, בעיקר כתוספת לתבשילים ועוגות.

היוונים הקדישו עץ זה לארטמיס, ואילו הרומאים הקדישוהו ליופיטר.

תנאי גידול

אגוזי המלך גדלים באזורים בעלי טמפרטורה מתונה. העץ גדל בתנאי שמש או צל חלקי, בקרקע עמוקה, פוריה ומנוקזת היטב. עץ האגוז מגיע לבשלות לאחר 5 שנים.

שימושים רפואיים בעבר ועד ימינו

על פי המקורות, גדל האגוז בארץ בתקופת המקרא. בתקופה הקלאסית השתמשו בפרי לטיפול נגד רעלים, ארס בעלי חיים ונשיכות כלבים, לסילוק תולעי מעיים, לטיפול בדלקות פנימיות, בנמק ובהפרשות מוגלתיות. בימי הביניים נמכר האגוז בחנויות מוכרי התרופות וחלקיו שימשו לסילוק תולעי מעיים, לטיפול במחלות פנימיות ובמגוון תחלואים אחרים. בימינו משמש האגוז ושמן המופק ממנו לחיזוק הגוף, לשיפור מראה הפנים, לחיזוק השיער, וכמרכיבים בתרופות רבות[2].

ערכים תזונתיים

ערך תזונתי של אגוזי מלך (קלופים), 100 גרם (4–3 מנות)[3]:

(מכל 1 ק"ג אגוזים יתקבלו רק 450 גרם לאחר קילוף)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אגוז מלך באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ אפרים לב וזהר עמר, סממני המרפא המסורתיים בארץ ישראל, ירושלים, תשס"ב, עמ' 58.
  3. ^ באתר משרד החקלאות של ארצות הברית